סנהדרין צ״ז אSanhedrin 97a

א׳אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת״. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְמַעֲטִים, וְהַשְּׁאָר עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, עַד שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פְּקוּדָה, שְׁנִיָּה מְמַהֶרֶת לָבֹא.

ב׳תָּנוּ רַבָּנַן: שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִתְקַיֵּים מִקְרָא זֶה ״וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר״. שְׁנִיָּה, חִיצֵּי רָעָב מִשְׁתַּלְּחִים. שְׁלִישִׁית, רָעָב גָּדוֹל, וּמֵתִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְתוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִלּוֹמְדֶיהָ. בִּרְבִיעִית, שׂוֹבַע וְאֵינוֹ שׂוֹבַע. בַּחֲמִישִׁית, שׂוֹבַע גָּדוֹל, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְלוֹמְדֶיהָ. בְּשִׁשִּׁית, קוֹלוֹת. בִּשְׁבִיעִית, מִלְחָמוֹת. בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, בֶּן דָּוִד בָּא.

ג׳אָמַר רַב יוֹסֵף: הָא כַּמָּה שָׁבוּעֵי דַּהֲוָה כֵּן, וְלָא אֲתָא! אָמַר אַבָּיֵי: בְּשִׁשִּׁית קוֹלוֹת, בִּשְׁבִיעִית מִלְחָמוֹת – מִי הֲוָה? וְעוֹד, כְּסִדְרָן מִי הֲוָה?

ד׳״אֲשֶׁר חֵרְפוּ אוֹיְבֶיךָ ה׳ אֲשֶׁר חֵרְפוּ עִקְּבוֹת מְשִׁיחֶךָ״. תַּנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ – בֵּית הַוַּועַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יֵאשַׁם, וְאַנְשֵׁי גְבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לָעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ, וְחׇכְמַת הַסּוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי כֶלֶב.

ה׳״וְהָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל״. מַאי ״וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת״? אָמְרִי דְּבֵי רַב: מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשֵׂית עֲדָרִים עֲדָרִים וְהוֹלֶכֶת לָהּ. מַאי ״וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל״? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי שֵׁילָא: כׇּל מִי שֶׁסָּר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל עַל הַבְּרִיּוֹת.

ו׳אָמַר רָבָא: מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא, לֵיכָּא קוּשְׁטָא בְּעָלְמָא. אֲמַר לִי הָהוּא מֵרַבָּנַן, וְרַב טָבוּת שְׁמֵיהּ – וְאָמְרִי לַהּ רַב טָבְיוֹמֵי שְׁמֵיהּ – דְּאִי הֲווֹ יָהֲבִי לֵיהּ כֹּל חֲלָלֵי דְּעָלְמָא לָא הֲוָה מְשַׁנֵּי בְּדִיבּוּרֵיהּ. זִימְנָא חֲדָא אִיקְּלַעִי לְהָהוּא אַתְרָא, וְקוּשְׁטָא שְׁמֵיהּ, וְלָא הֲווֹ מְשַׁנֵּי בְּדִיבּוּרַיְיהוּ, וְלָא הֲוָה מָיֵית אִינִישׁ מֵהָתָם בְּלָא זִימְנֵיהּ. נְסֵיבִי אִיתְּתָא מִינְּהוֹן, וַהֲווֹ לִי תְּרֵין בְּנִין מִינַּהּ.

ז׳יוֹמָא חַד הֲוָה יָתְבָא דְּבֵיתְהוּ וְקָא חָיְיפָא רֵישָׁא. אֲתַאי שִׁיבָבְתַהּ, טְרַפָא אַדַּשָּׁא. סְבַרִי: לָאו אוֹרַח אַרְעָא. אֲמַרִי לַהּ: לֵיתַהּ הָכָא. שְׁכִיבוּ לֵיהּ תְּרֵין בְּנֵיהּ. אֲתוֹ אִינָשֵׁי דְּאַתְרָא לְקַמֵּיהּ, אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי הַאי? אֲמַר לְהוּ: הָכִי הֲוָה מַעֲשֶׂה. אֲמַרוּ לֵיהּ: בְּמָטוּתָא מִינָּךְ, פּוֹק מֵאַתְרִין וְלָא תְּגָרֵי בְּהוּ מוֹתָנָא בְּהָנָךְ אִינָשֵׁי.

ח׳תַּנְיָא: רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ – נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, וּזְקֵנִים יַעַמְדוּ לִפְנֵי נְעָרִים, וּבַת קָמָה בְּאִמָּהּ, וְכַלָּה בַּחֲמוֹתָהּ, וּפְנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי כֶלֶב, וְאֵין הַבֵּן מִתְבַּיֵּישׁ מֵאָבִיו.

ט׳תַּנְיָא: רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, הָעַזּוּת תִּרְבֶּה, וְהַיּוֹקָר יְעַוֵּת, וְהַגֶּפֶן יִתֵּן פִּרְיוֹ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר, וְנֶהֱפָכָה כׇּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק, דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּתְהַפֵּךְ כׇּל הַמַּלְכוּת לְמִינוּת. אָמַר רָבָא: מַאי קְרָא? ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא״.

י׳תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יָדִין ה׳ עַמּוֹ [וְגוֹ׳] כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב״. אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּרְבּוּ הַמָּסוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְמַעֲטוּ הַתַּלְמִידִים. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס. דָּבָר אַחֵר: עַד שֶׁיִּתְיָיאֲשׁוּ מִן הַגְּאוּלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב״ – כִּבְיָכוֹל אֵין סוֹמֵךְ וְעוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.

י״אכִּי הָא דְּרַבִּי זֵירָא, כִּי הֲוָה מַשְׁכַּח רַבָּנַן דְּמִעַסְּקִי בֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: בְּמָטוּתָא, בָּעֵינָא מִנַּיְיכוּ לָא תְּרַחֲקוּהּ, דִּתְנֵינָא: שְׁלֹשָׁה בָּאִין בְּהֶיסַּח הַדַּעַת, אֵלּוּ הֵן: מָשִׁיחַ, מְצִיאָה, וְעַקְרָב.

י״באָמַר רַב קַטִּינָא: שֵׁית אַלְפֵי שְׁנֵי הָוֵי עָלְמָא, וְחַד חָרוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׂגַּב ה׳ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״. אַבָּיֵי אָמַר: תְּרֵי חָרוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יְחַיֵּינוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו״.

י״גתַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב קַטִּינָא: כְּשֵׁם שֶׁהַשְּׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת שָׁנָה אַחַת לְשֶׁבַע שָׁנִים, כָּךְ הָעוֹלָם מְשַׁמֵּט אֶלֶף שָׁנִים לְשִׁבְעַת אֲלָפִים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִשְׂגַּב ה׳ לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא״, וְאוֹמֵר: ״מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת״ – יוֹם שֶׁכּוּלּוֹ שַׁבָּת. וְאוֹמֵר: ״כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר״.

י״דתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ: שֵׁשֶׁת אֲלָפִים שָׁנָה הָוֵי עָלְמָא, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹהוּ, שְׁנֵי אֲלָפִים תּוֹרָה, שְׁנֵי אֲלָפִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ.