סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראיםSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim
א׳אבא אחיו של רבן גמליאל נשא בת רבן גמליאל אחיו ומת ויבם רבן גמליאל צרתה (יבמות ט"ו א'). ונראה כי היה אחיו של ר"ג דיבנה (ע' מש"ש) א"כ ראוי להקדימו לפי סדר הדורות קודם אבא בר אבא הכהן הנזכר להלן:
1
ב׳אבא בר אבא הכהן אבוה דשמואל א) נקרא אבוה דשמואל משום מעשה הביאו בה"ג ה' גיטין דאזל אבוה דשמואל למערבא אשכחתיה מדיתא דהוה ידעה לישנא דצפורי אמרה ליה אזדקק לי ואנא אתן לך כך וכך זוזי משום דידעה דנפיק מיניה גברא רבה ערק מינה ואתא בשם ההוא לילא לגבי דביתהו ואזדקק לה והדר אזל לסוף אשתמעית מילתא דמתעברה אתיוה לב"ד אלקיוה, אמר שמואל בכריסא דאימיה איכוף רישאי דילמא מטאי לי רישא דשוטא וכאיב לי, כף רישא בכריסא דאימיה ומטייה ריש שוטא עכ"ל. וקצת מזה תראה תוס' קידושין (ע"ג א'). (כתב בס' ג"נ אות פ' מדיתא זו היתה גלגול אשת פוטיפר שתבעה את יוסף דידעה דמביאתו יצא גברא רבא עכ"ל). וכתב בס' ג"נ אות א' אבוה דשמואל קשה למה נקרא על שם בנו. הענין כי אבוה דשמואל הוא שמואל הרמתי ושמואל בנו גלגול שאול וכמו שמואל אחר מותו דבר עמו שאול, כן אבוה דשמואל דבר עם בנו שמואל (ע"ש) אחר מותו, כדאיתא בברכות (י"ח ב'), וכשם שאמרה האשה (בעלת אוב) את מי אעלה לך ג"כ אמרו ליה טובא אבא איכא הכא, וכשם שאמר שמואל לשאול מחר אתה ובניך עמי, כך אמר אבוה דשמואל לשמואל בנו דלעגל קאתית גבן, וכשם שאמר לשאול עמי במחיצתי כך אמר אבוה דשמואל אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא. ושמואל גלגול וניצוץ שאול המלך וזה כי שמואל נקרא אריוך מלך דהילכתא כשמואל בדינא עכ"ל. (ורמז לדבר אריוך מלך עם האותיות וב' כוללים עולין כמנין שאול). ואדוני אבי כתב בחבורו כי שמואל הרמתי היה מסטרא דנוקבא, לכן אמרה חנה ונתת לאמתך זרע אנשים, תלה אותו באמו (מג"ע אופן ק"מ), ומשום שאבא אבוה דשמואל הוא שמואל הרמתי מש"ה קרו ליה אבוה דשמואל, כלומר שאינו תלוי באמו רק באביו כי הוא אינו מסטרא דנוקבא עכ"ל ודפח"ח. (ר"ל לא כמו אבא שהוא שמואל הרמתי שהיה מסטרא דנוקבא אבל שמואל זה תלוי באביו לכך נקרא אבא אבוה דשמואל), וכתב א"א ולזה הסוד אמרה חנה אנכי השאילתיהו נצנצה בה רוח הקודש כי שמואל בנה אביו של שאול. ועיין ילקוט שמואל סי' פ':
2
ג׳ב) והיה חסיד שומר נכסי יתומים באמצע מעותיו, (ברכות פ' מי שמתו) (די"ח ב' ע"ל שמואל). בשבת (ס"ה א') לא שביק לבנתיה כו'. בב"מ (כ"ד ב') אשכח חמרי במדברא והחזיר לבעלים אחר י"ב חודש לפנים משורת הדין. בע"ז (כ' ב') א"ל מלאך המות אי לא חיישינא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה:
3
ד׳ג) בשוח"ט שמואל פ' י' ובילקוט שם רמז ק': אבא היה עושה סחורה במשי ושלח לו ר' יהודה בן בתירה מנציבין שרוצה לקנות ממנו משי והחזיק לריב"ב המשי ואחר כך לא רצה ריב"ב ליקח המשי וא"ל ריב"ב כי רק דברים בעלמא שלחתי אליך. וא"ל אבא דבורך נאמנים לי יותר מן ממון לכן סמכתי עליך ולא רציתי למכור לאחר, ובירך אותו ריב"ב שיזכה לבן כשמואל הרמתי דכתיב ביה וידע כל ישראל כי נאמן שמואל, לכן זכה אבא לבן זה שמואל בר אבא עכ"ל. וכתב זית רענן ריב"ב היה בזמן הבית כדמוכח ממעשה דהאי כותי דאכל פסחים בירושלים ושמואל היה דור ג' אחר החורבן ואפשר שהאריך ימים כ"כ עכ"ל. ועיין ריב"ב מ"ש שם. ונראה כי אבא זה האריך ימים דהא שלח אבא לקמיה דר' יהודה נשיאה כו' ושלח ליה ר"י נשיאה כו' משום כבודו שלא להחזיק לאבוה דשמואל. כטועה, פ' האשה שלום (קטו סע"ב), ור' יהודה נשיאה התיר שמן של כותים ולא רצה רב לאכול וא"ל שמואל אכול ואי לא כתיבנא עליך זקן ממרא כדאיתא בירושלמי פ' אין מעמידין (ע"ל ר"י נשיאה) ור"י נשיאה היה בן בנו של רבי ושמואל היה אסיא דרבי (ע"ש) ושמואל מת קרוב אחר מיתת אביו כנראה בברכות דקראו את שמואל דאכל זוזי דיתמי מסתמא היה זה מיד אחר מיתת אבא אביו ואזל שמואל לחצר מות (ע"ל שמואל הענין באריכות) ואביו בכה שמהרה ימות:
4
ה׳ד) בעא אבוה דשמואל משמואל א"ל כו' א"כ אשתבשית (זבחים כ"ו א'), שלח לרבי ילמדנו רבינו ושלח ליה כך א"ר ישמעאל בר' יוסי משום אביו (פסחים ק"ג א'), איתביה רב לאבוה דשמואל ושתיק וקרי רב עליה שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם (כתובות פ"ד, נ"א ב'). והנה נראה דמדאותיב רב מאבוה דשמואל כי רב תלמידו היה, וכ"נ כי רב חבירו דשמואל ושמואל קבל מאביו כמש"ש, וצ"ע במעילה (ט' א') מיתיבי אבוה דשמואל ור' אבין לרב הונא. והא רב הונא תלמיד רב היה ואיך מיתיב מר"ה תלמיד תלמידו, ואין לומר דמיתיב מר"ה ריש גלותא שמת בימי רבי דהא אמר אבוה דשמואל ור' אבין שאלו מר"ה ור' אבין לא היה בזמן רבי (ע"ש). ואחר זמן נדפסו ש"ס חדשים נמחק ורבין ס"א ל"ג לרב הונא והנאני (ע"ל בהקדמה). בירושלמי פ' החולץ הלכה י"א אבא בר ווא פליג על שמואל בריה, וענין ההוא שם בנדה פ"ק הלכה ד' אבא בר אבא פליג על שמואל בריה. ע"כ תדע כי בירושלמי בהרבה מקומות קרא לאבא ווא. בירושלמי פרק תמיד נשחט הלכה ב' א"ר יוחנן על דא אמר לי אבא בר אבא. וענין זה בשקלים פ"ב הלכה ה' הגי' על דא עליל אבא ב"א, פי' הקשה. אבוה דשמואל ולוי עיילי לבה"כ דשף ויתיב בנהרדעא והתפללו שם (ר"ה כ"ד ב') (ע"ז מ"ג ב'). (כתב בספר מסעות בנימין בעיר שפיתא בה"כ שנבנה מאבנים ועפר ירושלים). ואפטר עליה דלוי ע"ש. בר"ה (כ"ז ב', כ"ח א') שלחו לאבוה דשמואל, שבת (ר"ח ב') מר עוקבא ור' מתנה אמרו בשמו. בנותיו אשתביין כו' עיילי לר' חנינא הא אמרה נשביתי וטהורה אני כו' ואמר לר' שמן בר אבא הכהן אטפל בקרובתיך. עיי' מארי בר רחל בת שמואל. פנחס בנו וצ"ע:
5
ו׳אבא אביו של רבי יהודה שהיה כח ראשון אחר החורבן (ע"ש) ויש אחד בדור האמוראים:
6
ז׳אבא אריכא הוא רב. א) רב אבא שמו אלא כמו שקורין לר' יהודה הנשיא רבי בא"י קורין לו רב בבבל (רשב"ם פח"ה נ"ב א') וכ"פ רשב"ם פ' ערבי פסחים (קי"ט ב'). וביבמות (נ"ז ב') אמר שמואל ומודה לי אבא. ופירש"י לשון חשיבות לפי שהיה קשיש מיניה קרי ליה אבא כמו לשון נשיאי ורבי עכ"ל. ובברכות (מ"ז א') אמר שמואל אלו מייתי גוזלייא לאבא מי לא אכלינהו. פירש"י קראו אבא לכבודו. וכ"כ בחולין (ל"ח רע"א). ובשבת (נ"ג א') אמר שמואל אי הכי אמר אבא לא ידע במילי דשבת כלום. פירש"י אבא חבירי כמו אברך אבא למלכא, וכפירש"י בתענית (ד' סע"ב). ובברכות (ס' ב') לא פירש"י כלום. ובעירובין (צ"ד רע"א) אמר שמואל אי קפיד אבא. ובפסחים (פ' א') לא פירש"י כלום. ובחולין (מ"ה ב') אמר שמואל אי הכי אמר אבא לא ידע בטריפות כלום. פירש"י הכי קרי ליה שמואל דרב היה עדיף מיניה, ואני שמעתי אבא ואית דגרסי אבא חבירי עכ"ל. משמע דה"ג בגמרא ופי' ראש לחבירים כלומר לכל החכמים (כ"כ רש"ל). ובע"פ (ק"ז א') אמר ליה ר"ה שרי אבא למקני איסתרא משיכרא. ובבבא קמא (י"א א') אמר שמואל אבא מודה לי, פירש"י רב. ובירושלמי ב"ק פ"א הלכה א' ואבא מודה לי מאן אבא רבי, כתב בעל הפי' דצ"ל רב. וב"ק (ס"ב א') ולא ידע אבא, וכן בפ' חלון (ע"ח א'). והתוס' ביבמות (נ"ז ב') כתבו דלא כפירש"י דאבא לשון חשיבות הוא אלא כפי' הערוך [ע' אבא וע' אביי] דכך שמו כדאמרינן בברכות (מ"ז) ובפרק הרואה (ס"ב א') א"ר כהנא דמי פומי דאבא כדלא טעים תבשילי. וקשה על ר"כ שהיה תלמיד רב היאך קראו בשמו. ובחלק (ק') אמר דנענש גחזי בשביל זה, (מלשון אמר משמע דרב כהנא אמר אבל הגירסא שלפנינו א"ר יוחנן מפני מה נענש), ושמא רב כהנא היה תלמיד חבר לרב כדאי' בסנהדרין (ל"ו רע"ב) דלגמרא דרב הוה צריך ולא לסברא עכ"ל התוס'. ובחולין (ל"ח א') כתבו התוס' ג"כ כפירוש הערוך דאבא היה שמו ושמואל שהיה חבירו קראו בשמו, וכן בערבי פסחים ובעירובין (הנ"ל) אי קפיד אבא. ובפ' ראשית הגז (קל"ז ב') א"ר יוחנן לאיסי בר היני מאן ריש סדרא בבבל א"ל אבא אריכא (פירש"י שהיה ארוך בדורו כדאיתא בפ' המפלת כ"ד סע"ב) (ע"ל אבא שאול) א"ל נהירנא כד הוינא יתבין אחר י"ז שורות אחורי דרב קמיה דרבי נפקין זקוקין דנורא מפומי' דרבי לפומי' דרב ולית אנן ידעין מה אמרין ואת אבא אריכא קרית ליה, (פירש"י כשהיה בכאן קודם שירד לבבל היה חשוב ממני שהיה יושב לפני רבי ואני הייתי יושב י"ז שורות מאחריו), משמע בהדיא דאבא לאו לשון חשיבות הוא. ומיהו משום שהיה קורהו בשמו לא היה כועס אלא שקראו אריכא שהוא לשון גנאי דר' יוחנן גופי' היה קוראו אבא, בחולין (פ"ד סע"א) אבא ממשפחת בריאים. מיהו על רב המנונא (צ"ל רב הונא), ביומא (פ"ז סע"א) אמר רב הונא אזל אבא למקטל נפשא קשה שהיה תלמידו וקורהו בשמו (ופירש"י אבא רבי' לפי שרב הונא היה תלמיד רב. ובתוס' ישנים הקשה הא רב הונא היה תלמידו גמור איך קראו בשמו. וי"ל דשמא היה אבא דרך כבוד כמו אבי קורהו כן עכ"ל). ולפירש"י שקראו אבא לשון חשיבות ניחא עכ"ל התוס'. ובפסחים (מ' א') קרא רב נחמן לרבה אבא פירש"י לשון רבנות. ובביצה (כ"ט ב') א"ר נחמן על רבא בר הונא זוטי אבא פירש"י חברי (ע"ש) אשר מזה נראה כפירש"י דהא לא היו נקראי' בשמם אבא. רב קרי בכהנא (מגילה כ"ב ע"א):
7
ח׳ב) אביו איבו (ע"ש). והוא מזרע שמעי אחי דוד המלך (עיין ר' חייא). ר' חייא ורב הוי יתבי בסעודה קמיה דרבי אמר ליה ר' חייא לרב בר פחתי ברכות (י"ג ב', מ"ג א', מ"ו סע"ב), ובשבת (ג' רע"ב, כ"ט א') פירש"י בן גדולים. והערוך פי' כלומר בן נשיא מלשון הפחות והסגנים איכא דאמרי בר פאתי כדכתיב ומחץ פאתי מואב. ואשתו היתה מצערה ליה ובנו חייא (ע"ש) היה מהפך מה שצוה לו אביו יבמות (ס"ג א') והיה לו בן איבו (ע"ש) ורב חנן חתנו. רבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה (ע"ש).
8
ט׳ג) א) תלמיד של ר' חייא דודו אחיו של אביו איבו (רב קרי לר' חייא חביבי, עירובין (י"ב סע"ב) ומכות (י"א א') ופירש"י שהיה אחי אביו ואמו, והערוך כתב כלומר יקירי ואוהבי או תרגום דוד אח אבוהי והבליעו האותיות). וא"ר חייא לרבי בן אחותי ירד לבבל יורה ידין (אבל לא נתן לו רשות להתיר בכורות, עיין סנהדרין (ה' א') הטעם). קראו בן אחותי על שם חכמתו אמור לחכמה אחותי את והאמת שהיה בן אחיו ובן אחותו סנהדרין (ה') פסחים (ד') ומ"ק (כ' סע"א), אלא אחר דהיה בן אחיו ובן אחותו למה אמר ר"ח לרבי בן אחותי ירד לבבל אלא ודאי ע"ש חכמתו). וכשהיה ר' חייא נזוף מרבי למד לרב כל כללי דאורייתא (ע"ל חייא). בחולין (ט"ז א') יתיב רב אחורי דר' חייא ור"ח קמי' דרבי א"ל רב לר"ח מאי אמר רבי אמר ו' דכתב אאופתא, ר"ל טעם שאינו נכון, ובירושלמי מעשר שני פ' כרם רבעי הלכה ח' רב היה לו פשתן ונלקה ושאל את ר' חייא אם לשחוט צפור ולגבל הזרע כדי לתקנו. וכתב שם ע"ב רב תלמיד ר"מ היה. (ע"ל ר' חייא דמעשה הפשתן היה לר' חייא ושאל את רבי). שאל את ר' חייא שלא ראה את רבי אימת מקבל עול מלכות שמים ברכות (י"ג ב') ע"ש. אמר רב מצאתי במגילת סתרים דר' חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אמר שבת (ו' ב', צ"ו ב') וב"מ (צ"ב א'). אמר רב משום ר' חייא שבת (צ"ב סע"א, צ"ח א'. צ"ט א', קל"ח סע"א). ב) בעירובין (י"ג) אמר רב הא דמחדידנא מחבראי שראיתי את רבי מאיר מאחוריו (כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה של אחריו רש"י) וכ"כ רשב"ם פח"ה (נ"א ב') ומצינו דאמר רב משום רבי מאיר חולין (ס"ג ב') ובפרק הרואה (ס' סע"ב, וס"א א') ופסחים (ג' ב') וי"ג אמר רבי הא דמחדידנא כו' תוס' מנחות (ק"ד רע"א). ג) רב תלמיד רבי, ביצה (כ"ב ב'). אמר הוינא במניינא דרבי ומדידי מני ברישא, גיטין (נ"ט רע"א) סנהדרין (ל"ו), ורבי בעא מרב הוריות (י"א רע"ב). רב שימש לרבי ולר' חייא בישיבה ור' יוחנן שימש בעמידה (פא"ט, ע"ל מה שהבאתי מפרק ראשית הגז). ד) כתב הרמב"ם בהקדמה לספר היד רב קבל מר' ינאי (והראב"ד כתב עליו לא היה ולא נברא) וכתב יוחסין יש סמך להרמב"ם שאמר (יבמות (צ"ג א') רב הונא כרב) ורב כר' ינאי (ור' ינאי כר' חייא) פירש"י ר"ה כרב כלומר קבלה מרב רבו וכן כלם זה למעלה מזה מרבו של זה עכ"ל (ובשס"ח מדורו של זה היה). אך צ"ע דבפ' כירה (ל"ט סע"ב) א"ר יוחנן א"ר ינאי אמר רב מזה נראה להיפך דרב רבו של ר' ינאי. ולדעתי זה הטעם שמנה השארית יוסף את ר' ינאי בתלמידי רב, אבל נ"ל שט"ס הוא וצ"ל אמר ר' ינאי אמר רבי (ע"ש). ה) כתב שה"ק ל"ב ב' רב ושמואל קבלו מר"ח בר חמא (ע"ש כי שקר הוא) שנת ג"א תתקצ"ט (ז"א כי ירד לבבל תתקע"ט) ומת ד"א ג':
9
י׳ד) רב תנא ופליג, חולין (קכ"ב ב') וב"ב (מ"ב א') עירובין (נ' סע"ב) גיטין (ל"ח ב'). כתב הערוך ערך רב קמא, רב תנא ופליג. פירוש רב האי גאון דלישנא דיוקא מפומא דרבוותא מצאנו רב אבא בג' מקומות, חד בברכות (מ"ט א') רב אבא אמר צריך שיאמר הודאה תחילה וסוף ובכתובות (פ"א סע"א) רב אבא אמר שאלתי את סומכוס. ובשבת (קל"ה ב') רב אבא אמר הטבילה ואח"כ ילדה, ואבא הוא רב כאשר פרשתי ערך אביי. פ"א רב תנא ופליג רב הוא מכלל לוי ובר קפרא ור' שמעון ברבי ורבן גמליאל ברבי שהן תנאין, ועוד הוא מכלל אמוראי כגון שמואל ורב הונא קמא וזולתם, ואין ברייתא דוחה דבריו לפי שהוא תנא חולק עם תנא עכ"ל. ובערך אביי כתב וז"ל ויש בתנאים שקוראין רב במקומות ידועין כגון רב חמא אמר בשבת. רב אבא אמר בהודאה תחילה וסוף בברכות, רב אבא אמר שאלתי את סומכוס בכתובות עכ"ל. וכתב בס' יוחסין מ"ש הגאון בשבת פר"א רב אבא אמר הטבילה כו' אני לא מלאתי בגמ' ולא ברש"י ולא בתוס' שאומר אבא אלא רב חמא (וכ"נ בערוך ע' אביי הנ"ל שהגי' היה לפניו רב חמא), ואני מצאתי בתוספתא אחרת פ"ו דחולין א"ר אבא זה אחד מן הדברים שהיה ר' חייא אומר אין להם תשובה והשיב ר' אליעזר כו', וכן בפ"ק דביצה בתוספתא והשיב ר' אליעזר בנו של ר' אליעזר הקפר. ובחולין בגמרא (פ"ד ב', פ"ה א') זה אחד מן הדברים שא"ר חייא אין לי תשובה והשיב ר"א הקפר ברבי תשובה. וברש"י (ותוס') פ"ק דביצה (ט' א') קשיא דרב אדרב חנן אע"ג דרב אמוראה הוא מקשינן מיניה (ע"ל שמואל) מפני שרבן של כל בני הגולה הוא בדור ההוא חוץ משמואל עכ"ל. וכן כתב מהרי"ק. ועיין ס' כריתות לשון למודים שער ג' סי' קמ"א ר' חייא תנא ופליג ב"מ (ה' א') וכן רב ור' יוחנן. ופשיטא שאינם תנאים שהרי לא הוזכרו במשנה אלא ר"ל שהם חשובים כתנאים ויכולין לחלוק על משנה וברייתא כו', והיינו לדידן חשובים כתנאים אבל רב לא חשיב את ר' יוחנן תנא וכן ר' יוחנן לא חשיב את רב לתנא כו', וכ"כ תוס' כתובות (ח' סע"א) רב תנא אבל ר"י לא היה מחזיק אותו לתנא. ואין אומרין כן על ר' יוחנן תוס' יבמות (ז' ע"ב) נדה (כ"ג ב') וכ"כ המפרש בתמיד רפ"ק:
10
י״אה) חבירו שמואל. ברשב"ם ובתוס' פ' ע"פ (ק"ג רע"א) רב ולוי ושמואל חברים. ושמואל א"ל אם לא יאכל שמן שהתיר ר' יהודה נשיאה כתיבנא עלך זקן ממרא ואטרח עליה ואכל (ע"ש). כתב רב שרירא גאון (ביוחסין) ביומי דרבי נחית רב לבבל (כי היה בא"י ואתא לבבל, רש"י תענית י' א') שנת תק"ל (צ"ל תקל"א) לשטרות שהיא שנת ג"א תתקע"ט ליצירה, והוי ר' שילא (ע"ש) רישא בי רבנן בתר רבי והוי מקרי ריש סדרא בבבל ואקלע רב לאתריה דר' שילא קם עליה באמורא (ביומא (כ' ב') ולא היו מכירין אותו והיה מתרגם רב קריאת גבר גברא א"ל ר' שילא לימא מר תרנגולא א"ל אבוב לחרי כו' א"ל מר ניהו רב שאתה רגיל לתרגם לפני ר' חייא שב בכבודך שאיני כדאי שתהא מתורגמן שלי ע"ש), וכד נח רב שילא הוו רב ושמואל הכא ולא רצה רב למהוי רישא עליה, וכן שמואל לא רצה דרב קשיש משמואל טובא כדאמרינן בב"ק (פ' א') רב ושמואל ורב אסי אקלעו לבי שבוע איכא דאמרי לבי ישוע הבן רב לא עייל קמי שמואל ושמואל לא עייל מקמי' דרב [אסי] ור' אסי לא עייל מקמי' דרב אמרי מאן נתרח כו' מש"ה שבקי' רב לשמואל בנהרדעא דהוא דוכתי' (וכ"כ רש"י תענית כ"א ב') והוא מקום תורה ואיתרחק לדוכתא דלא הוה בה תורה והוא סורא דהיא מתא מחסיא והוו ישראל נפישי התם ואפי' איסור והיתר לא הוו ידעי ואמר רב איתיב הכא (והיה ר"י בסורא רש"י (שם) ובגיטין (ו' א') ובחולין (מ"ה ב')) כי היכי דלהוי תורה בהאי דוכתא כמפורש בחולין (ק"י א') רב בקעה מצא וגדר בה גדר (עי' בעירובין בכמה מקומות (ו' א', ק' ב') וכי אקלע לטטלפוש אגמרינון ואורינון איסור כחלי וקנייה רב לגינתיה דבי רב בצורתא דהוי נכסי הגר. (עיי' ב"ב נ"ד א') וכנף התם התלמידים ורבץ תורה הרבה שם וקבע שם ב"ד, והיו שני בתי דינין גדולים בבבל חד בנהרדעא שהיה כבר וחד בסורא דקבעיה רב, והיינו דאמר שמואל לא כתבינן פרוזבול אלא בב"ד דסורא או דנהרדעא כו', ולפרקים הוו חזו רב ושמואל אהדדי והיה בסורא לראש כ"ד שנה ומת ד"א ג' עכ"ל. (עי' ח"א ג"א תתקע"ט). חרתא דארגיז אתריה דרב הוא (ע"ל רב המנונא). כי הוו מפטרי רבנן מבי רב הוי פיישי (אוכלי שלחנו) אלפי ומאתן רבנן (פ' שני דייני גזירות). אמר רב לא איתעתרי עד דחזי ראשי לפתות בכנייהו בחלום ברכות (נ"ז ב'). כי מקלע לדרשיש מכריז מאן הויא ליומא (יומא י"ח ב') יבמות (ל"ז ב'). רבותינו שבבבל הוא רב ושמואל (סנהדרין י"ז) ונקרא בי דינא רבה (קידושין פ' האומר) ר' יוחנן כתב ליה לקדם רבינו שבבבל (חולין צ"ה ב') רב ושמואל ור' יוחנן קראי, פי' דבריהם כמו מקרא, פי' אחר אדונים. (עי' שמואל), וקלל את שמואל ולא נתקיים לשמואל בנים זכרים כל ימי חיי רב (ע"ש). ומצלי עם שמואל בבי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא (ר"ה כ"ד ב'). שמואל קרי עליה דרב לא יאונה לצדיק כל און, פא"ט (נ"ט א') ובנדה (ס"ה א') וביבמות (קכ"א) (ועי' רב שילא ובנימין גנוביא). בעא רב כהנא מרב לא פגעו בו קנאין מהו אינשי רב לגמרי' (שכח מה שגמר מרבו בדבר זה ולא ידע להשיב) אקריוה לרב כהנא בחלמא בגדה יהודה וגו' אתא אמר לרב הכי אקריון, אדכריה רב לגמרי' בגדה יהודה כו' (פ' הנשרפין פ"ב רע"א). כתב בשארית יוסף דל"ה א' רב למד עם ר' יצחק בר אבדימי (ע"ש) ועם ר' מלכיו (ע"ש כי טעה). רב ור' חנינא ור' יוחנן ורב חביבא מתנו בכולא סדר מועד כל כי האי זוגא (כל היכא דאמרינן האי זוגא כי הדדי בשמעתא (ארבעתן יחד רש"י שבת נ"ד) איכא אמוראי דמחלפי רש"י סוכה ד' סע"ב) חילוף ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן, מגילה (ז' א') ובתוס' שבת (נ"ד ב') פי' מתנו להך מילתא דלקמן, והשתא פסק הש"ס למילתיה וקאמר בכולא סדר מועד כל כי האי זוגא מחלפי ר' יוחנן כו' ולא קאי מתני אחילוף. אמר לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפי' שעה אחת דאנא ולוי הוינא קמיה דרבי כי אמר להא שמעתא באורתא אמר כו' בצפרא אמר כו' אנא דהואי בי מדרשא הדרי בי, לוי דלא הוה בי מדרשא לא הדר ביה, ביצה (כ"ד ב'), אמר בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בע"ש, ברכות (כ"ז ב'). רבב"ח יהיב ליה זוזי לקנות קרקע וקנה לעצמו, קידושין (נ"ט א'), בירושלמי פיאה פ' ב"ש הלכה ג' כד נחת רב לתמן לבבל אמר אנא הוא כבן עזאי אתא ההוא סבא ושאלו מצאו הרוגים זע"ז א"ל כו' ושאל את ר' כו', ועיין שדה יהושע שם ענין כזה בבבלי בפ' עגלה ערופה שאמר אביי אנא כבן עזאי כו' ושאלו א' ב' הרוגים כו' וכתב דב' מעשים הם, בירושלמי מגילה פ"א הלכה ז' רב ור' חנינא ור' יונתן ובר קפרא וריב"ל. פא"ט אר"ל עליו זכור אותו לטוב. שר אחד שמו אדרכן אוהבו כמו אנטונינוס לרבי וכשמת השר אמר רב נתפרדה החבילה (ע"ז י' ב') היה אוהב את ר' חנינא בר שילת כאב לבן (ע"ש):
11
י״בו) א) ספרא וספרי נתיחסו לרב (עיי' רמב"ם בהקדמתו לזרעים ובצ"ל ואברבנאל בהקדמת נחלת אבות ובשבילי אמונה נתיב ח'), וכתב בהקדמת מדות אהרן נ"ל שלמדו זה ממ"ש בברכות (י"ח ב') הוא הכה את הארי ביום השלג דתנא ספרא דבי רב (פירש"י ת"כ) ביומא דסתוא, ורש"י פא"ט (ס"ו רע"א) לא סבר כך, שכתב תנא דבי רב קרי לברייתא ששנויה בת"כ דאקרא ספרא דבי רב לפי שהיה שגור בפי כל תלמידי בית מדרשו, ומדבריו בגיטין (ס"ז) נראה שסובר דר"ע חברו, שמביא בשם אדר"ן כו' עשה מטבעות סידר מדרש ספרא וספרי לבדם ושנאם לעצמם לתלמידיו כו', ובפ' הנחנקין סתם מתני' ר"מ סתם תוספתא ר"נ סתם ספרא ר' ישמעאל (ע"ל ר"ע) ורצו ללמוד ממנו קצת חכמים שמחברו היה ר"י, ולדעתי טעו בזה שצריך לפרש סתם ספרא ר"י כמו שאנו מפרשים סתם מתני' ר"מ שר"ל שרבי היה מסדר משניות כששנה משנה סתמית סתמה אליבא דר"מ כן פי' סתם ספרא ר"י שמחבר הספר כששנה הברייתא סתמית שנאה אליבא דר"י ור"י אמרה אליבא דר"ע עכ"ל, ועיין בס' תחלת חכמה דל"ב ב' ספרא דבי רב היינו ת"כ ושאר ספרי דבי רב היינו מן וישלחו מן המחנה עד סוף הספר עכ"ל, ועיי' רשב"ם פ"ב (קכ"ד ב') ע"ש באורך, ורש"י ביומא (ע"ד א') פי' ספר וידבר ואלה הדברים. ב) בצ"ל שרב חבר אליבא דר"י בר אילעאי וחבר מכילתא (עיין ר' אושעיא). ג) בתוס' סנהדרין (י"ז ב') סתם אמרי בי רב הוא משמי' דרב, ובס' השואל בב"מ, ובפ' בית כור פריך לרב מאמרי בי רב, ועיין אשר"י פ' כירה ובס' תחלת חכמה ש"ג פ"ב סי' קמ"ב דאמרי בי רב הוא רב ממש, ובהליכות עולם כתב אמרי בי רב לאו רב ממש אלא בית המדרש, וכ"כ בס' תחלת חכמה ש"ג פ"א סי' ל' בי רב לאו רב ממש אלא בית המדרש. ד) בש"ל אות ו' בכל מקום שאמר בש"ס והאמר מר הוא רב עכ"ל, מובא ג"כ בהג"ה בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים:
12
י״גז) עשרה מילי דחסידות היה עושה. א) שלא היה רואה לעילא מד' אמות (ע"ל שימי). ב) ולא הלך בגלוי הראש. ג) ומקיים ג' סעודות. ד) מכוון לבו בתפלה. ה) לא הביט לצדדין. ו) היה מקיף שלא להטריח הצבור. ז) לא אכל בסעודת הרשות (פג"ה צ"ה ב'). וכתב שם ביוחסין בהג"ה אות רי"ש, זה מוטל על כל ת"ח. ונראה דאיתא במד"ש איכה בפסוק ויגרס בחצץ (ובירושלמי סוף תענית) רב אחר שאכל כל מטעמים שבעולם היה אוכל עפר לקיים מה שנאמר ויגרס בחצץ, ואמרתי לסימן אפיק שפה ועייל שפה בתראה עכ"ל. והנה לפום ריהטא היה נראה דהבין דזה עשה רב בכל השנה אחר אכילתו לא בערב ט' באב בלבד דאל"כ לא הוי בכדי למחשב למדות חסידות. אבל במגן אברהם באו"ח סי' תקנ"ב כתב שזה עשה ערב ט"ב. והב"י סי' הנ"ל בשם רמב"ן בס' תורת האדם ובהגהות מיימוני שזה עשה ר"י בר עילאי לא רב. אכן ראיתי ברוקח סש"י ז"ל במ' איכה רבי כשהיה אוכל סעודת ט"ב היה נוטל פרוסה וטובלה בעפר כו' וכן רב בירושלמי עכ"ל. ח) וכל מי שהקניטו היה הולך לפייסו. כדאי' ביומא (פ"ז סע"א) שטבח אחד חטא נגדו אזל י"ב חודש לא אתא כי מטא ערב יוה"כ ולא אתא אמר איזיל אנא לפייסו פגע ביה רב הונא א"ל היכי קאזל מר א"ל לפייסו לפלוני אמר אזל אבא למקטל גברא אזל קרא אבבא א"ל זיל (כ"ה גירסת הע"י ובגמ' הגי' א"ל אבא את) לית לי מילתא בהדך הוה קא פליג רישא אישתמיט נרגא מחייה ארישא וקטליה. וכתב בחידושי אגדות שנענש הטבח שחטא נגד רב ולא פייסו גם קראו אבא בשמו עכ"ל. היינו לגיר' הגמ' דהטבח קראו אבא אף דרש"י פי' דאבא לשון חשיבות כו' מ"מ ה"ל להטבח לקרותו בשם רבי וק"ל. עוד שם רב הוי פסיק סדרא קמיה דרבי אתא ר' חייא הדר לרישא עייל בר קפרא הדר לרישא וכן לר"ש ברבי כו' אתא ר"ח בר חמא א"ל כל דאתי נימא הדר לרישא. נקט ר"ח מילתא בהדי' אזל רב לגביה י"ב מעלי דיוה"כ ולא איפייס. והק' בגמ' הא א"צ לבקש יותר מג' פעמים. ומשני רב שאני (מחמיר על עצמו היה, רש"י). ור"ח איך עביד הכי דהא כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו. אלא ר' חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדקלא ומאז דזקפוהו בדיקלא רישא הוי, אמר אדחייה ולא נדחינן (פירש"י ר"ח ר"י הוי וכשראה חלום זה לרב דאג למות דאין מלכות נוגעת בחברתה אמר אדחייה מכאן ויברח לבבל ושם יהיה לראש ולא אמות בשבילו. והב"ח פי' כשיהיה רב ראש ישיבה יהיו עליו צרכי צבור ולא יוכל ללמוד, עיי' או"ח סי' תר"ו). ט) והיה קולו ערב ועלה לתרגם. י) והיה רגיל בציצית ותפילין. כתב הרמב"ם פ"ב מה' דעות אמרו על רב תלמיד רבינו הקדוש שלא שח שיחה בטילה כל ימיו. ובכסף משנה שם כתב בפ' הישן מצאתי כן על ריב"ז אבל על רב איני יודע כעת מקומו עכ"ל. וכתב בתשו' מקום שמואל ס"ס ס"ה ופשוט שהוא בפ"ק דחגיגה (ה' ב') מגיד לאדם מה שיחו אמר רב אפילו שיחה יתירה בין איש לאשתו כו', ותמה על הכ"מ למה לא אמר דר"א לא שח שיחת חולין שמביא בפרק הישן הנ"ל קודם ריב"ז. ואין זה תמיה כי ריב"ז קדם בדור לר"א שהיה תלמידו. בירושלמי נדרים פ"י הלכה וג' אחד בא לדון לפניו עם עשיר אחד ולא רצה העשיר מחמת גאות עשרו וקללו, מיד יצא גזרת המלכות ליקח כל אשר לו לאוצר המלך ואתא לגבי רב שיתפלל עליו וכן עשה והוחזר לו. היה אנינא הדעת אף שנטל ידיו אכל במפה. חולין (ק"ז ב'). ובס"פ הקומץ. כי הוה נפיק למידן אמר בצבו נפשי' לקטלא נפק כו' יומא (פ"ו סע"ב).
13
י״דח) רב האריך ימים עד שראה נכדו שימי בן בנו חייא (ע"ש). וכתב כנ"י ח"ג סס"ג רב הוא ר' אבא הנזכר בזוהר חי ארבע מאות שנה. ובכנ"י אחר הגי' חי ק' שנה, והיה רבו של ר' חייא בחכמה זו ושמש אח"כ את רבי ואת ר' חייא, ובדף א' כ"י ישן נושן רב חי שלש מאות שנה. ותמוה הענין אם האריך ימים כ"כ למה לא נזכר זכרו בזמן תנאים הקדמונים. (בסוף ספר יונת אלים כל מקום שנאמר שתק רב (סוכה ז' רע"א, ב"מ צ"ז רע"א) והיה לו להשיב עפ"י הסוד שהיה תלמיד מובהק לרשב"י מבעלי הסודות ולא רצה לגלות. וט"ס שם ר' אבהו וצ"ל ר' אבא. כתב בתשו' חו"י סקל"ב ואף שקהיתי בזה מדשקיל וטרי בביצה (ו' סע"א) למה שתק היינו דגם בנגלה ה"ל להשיב, ומה"ט לא קשה מב"ק (י"א א') מדשתק לאו דינא הוא. וי"ל דאה"נ דלא פסקינן הלכות ע"פ סודות דבכמה דוכתי לא קיי"ל כרשב"י. בסנהדרין בפ' ד"מ ומתו גם שניהם כו' שתק רב. ובתוס' ב"ב (ס"ב א') שתק רב לפעמים שלא חש להשיבו ולפעמים הודה לדבריו. ובאשר"י פ' המוכר את הבית (ס"א) שתק רב מפני שלא חש להשיבם. מ"ש רב ששת על רב כד ניים ושכיב רב אמר להא שמעתתא אינו לגנאי אלא שבח גדול (ע"ש באורך). בזוהר בראשית (ע"ל) קרא רשב"י את בנו ואת ר' אבא פניאל.
14
ט״וט) כשמת גזר ר' יצחק בר ביסנא שלא יביאו הדס וענפי דקלים בניגון לפני חתנים כל השנה ואחד פרץ גדר ונשכו נחש (ע"ש), כשאמרו לר' יוחנן נח נפשי' דרב קרע עליו י"ג מאני, אמר אזל גברא דהוי מסתפי מיניה (ע"ש), ושמואל קרע עליו י"ב בגדים (ע"ש). רב אדא בר אהבה היה בקבורתו וקרע עליו (ע"ש). קברו דרב שקלי מיניה עפרא לאישתא בת יומא. אמרו לשמואל ואמר יפה עשו דקרקע אינה נאסרת, סנהדרין (מ"ז ב'). קברו ארוך י"ח אמות (גא"י). בו נתגלגל אריוך מלך אלסר (עיין שמואל). נפשו נתגלגל ברש"י (ע"ל חלק א' ד"א תתס"ה).
15
ט״זי) א) רב ור' יוחנן הלכה כר"י (ע"ש) לבד מג', ביצה (ד' א') וכתב תשו' חו"י וזה חדש דר"י כתב לו לקדם רבינו וגם רב תנא ולא אמר כן על ר"י כנ"ל ע"ש. ב) רב ור' חנינא הלכה כרב (ס' כריתות ימות עולם ש"ג סכ"א). ג) רב ולוי הלכה כרב שהרי לוי היה כפוף לר' חנינא כדמוכח בפ' הנושא (ק"ג) א"כ אם הלכה כרב נגד ר"ח כ"ש נגד לוי (ע"ל לוי שנראה שם דלא היה כפוף) ועיי' תשו' רלב"ח סי' י"א וכ"כ תוס' ב"מ פ' הזהב גבי קונין בכליו של קונה. וכתב בתשו' ה"ק ח"ב סי' ק"ג ק"א והרי"ף והרא"ש כתבו הלכה כרב משום דרב אתיא כת"ק ולוי כר' יהודה. ועוד דמסקנא דשמעתתא כרב סלקא וכשבאו לפסוק כרב נחמן נגד רב ששת דאין קונין בפירות כתבו חדא דהלכתא כרב נחמן בדינא ור"ש באיסורא, ועוד דמסקנא כר"נ, ומדלא כתבו גבי רב ולוי הלכה כרב ועוד כו' משמע דלא ברירא להו מילתא, והתוס' כתבו משמע דהלכה כרב מדקאמר לאפוקי דלוי, ועוד דרב נחמן בפ' השולח ס"ל כרב ולא כתבו משום דרב כת"ק כמ"ש הרי"ף והרא"ש, יש להסתפק בדעת התוס' אם סוברים בעלמא רב ולוי הלכה כלוי ולפיכך אפי' אתי רב כת"ק הלכה כלוי, כמו שאם היה אביי כת"ק ורבא כר' יהודה דהלכה כרבא כפי רוב הפוסקים. ובב"י בא"ח סי' תק"ס גבי עטרות חתנים פסק כלוי נגד רב, ועיי' מ"מ. ד) רב הונא ורב הלכה כרב (הליכות עולם ש"ב פ"ב ל"ה א' ובס' כריתות שער ג' ע' סכ"א) ופשוט הוא דר"ה תלמיד רב היה. ה) הלכה כרב באיסורא, בכורות (מ"ט רע"ב) חוץ מאותו דין (שם). ברש"י פסחי' (ע"ו רע"א) אע"ג דקיי"ל כרב באיסורא בהא קיי"ל כשמואל דתניא תרתי מתניתא כוותי'. ובתוס' פ' א"צ (כ"ט רע"ב) יש שפוסקין בזה כשמואל אע"ג דהלכה כרב באיסורין. והא דקיי"ל כרב באיסורא עיין באשר"י ב"ק פ"ד, ובתוס' עירובין (מ"ג א', ע"ז ב') וס"פ כל גגות, מ"ק (ח' ב'), עיין נדה (כ"ד ב'). ו) שבת (כ"ב א'), אמר אביי כל מילי דמר היינו רבה עביד כרב לבר מג', שם (מ' א') ופ' ע"פ (ק"א א') דר"ל כחומרא דרב גם לא היכא דאיתותב, ובתוס' עירובין (צ"ג ב') דבעירובין ואבל קיי"ל כמיקל אפי' נגד רב, ובעירובין (צ' ב') נחלקו רב ושמואל ואמר שמואל גופי' הלכה כרב (עיין שמואל). ז) והיכא דפליגי רב ושמואל בדבר הנוגע לאיסורא ולממונא צ"ע כמאן נפסוק. ח) בירושלמי ר"פ הרואה רב אמר צריך לומר אתה ושמואל אמר אצ"ל אתה צ"ע אי כלל דהלכתא כרב באיסורא איתא נימי בירושלמי (שו"ת ה"ק ח"ב דק"ג). וכתב בתשו' חו"י נ"ל דאם נסתפק נעשה כרב דעכ"פ גדול היה משמואל ב"ק (פ' ב') חולין (צ"ה ב'). ועוד דקיי"ל כשמואל בדינא אינו מוסכם מכל. ועיין זבחים (ל"ח ב') חולין (נ"ב ב') נדה (כ"ד ב') תוס' קידושין (כ"ג ב'). גם במ"ש הר"ן ריש נדרים גבי יד להקדש. גם בפי"א (דפ"ח ב') ותשובה אחרונה במהרי"ט ובתוי"ט ברכות פ"ח מ"ד, שבועות (מ"ג ב'). ועיי' ב"י ח"מ סס"ז גבי פלוגתא דרב ששת דדין שמיטה גבי ממון מקרי איסורא עכ"ל. ט) קיי"ל הלכה כרב באיסורי היינו לגבי שמואל לחודי' אבל הכא ר' יוחנן דקיי"ל כוותי' לגבי רב קאי כשמואל (תוס' שבת נ"ג א'), בקידושין (ע"ט ב') בתוס' ד"ה והלכתא כרב אע"ג דקיי"ל הילכתא כרב באיסורא הוצרך לפסוק כרב משום דאיכא אמוראי דפסקי כשמואל:
16
י״זיא) תלמידי רב ורבותיו וחביריו.
17
י״ח(ודע כל מקום שכתבתי סתם בלי עיגול הוא מס' שארית יוסף, וכ"מ שכתבתי בצדו למ"ז ר"ל לא מצאתי זכרו בש"ס שם ההוא. וכ"מ שכתבתי ל"מ ר"ל לא מצאתי שאמר בש"ס בשם רב. וכ"מ שרשמתי חצי עגול הוא מה שנעלם מן השארית יוסף והיוחסין). ר' אבא בר יעקב, ר' אבא בר זבדא (ע"ש כי לא היה תלמידו), (ר' אבא בר המנונא), ר' אבא בר הונא אמר רב (כ"כ היוחסין ל"מ), (ר' אבא בר מינא), (ר' אבא בר ממל), ר' אבא בר אבינא תלמיד רב (כ"כ יוחסין ל"מ ואולי הוא בר בינה שבירושלמי). ר' אבא (יוחסין ל"מ), ר' אבא בר יונה בשם רב (כ"כ יוחסין למ"ז ואולי הוא בר מינא הנ"ל), ר' אבא בר טבלא בשם רב (כ"כ יוחסין למ"ז וט"ס הוא). אבא בר חונה (יוחסין אולי הוא בר הונא הנ"ל). ר' אבא ברב יהודה בשם רב (כ"כ יוחסין ל"מ). (ר' אבא בר עילאי). (ר' אבא בר חנא בשם רב ורב אמר בשמו). ר' אבא בר כהנא (יוחסין ל"מ). (ר' אבא בר חייא ע"ל רבה). ר' אבא בר יצחק אמר רב (כ"כ יוחסין ל"מ). ר' אבא כהנא בזמן רב (יוחסין למ"ז), (אביי אמר רב אולי אביי הקדמון). אביטל ספרא משמיה דרב (יוחסין ל"מ), (אבימי נותאי משמיה, ר' אבין ור' אבין ברב אדא אמר רב ומשמיה דרב, אכן דברו עם רבא א"כ אינו תלמיד), רב אדא בר מתנה (טעה) רב אושעיה. (רב אחא בר רב). רב אחא בר עוירא (ל"מ). רב אחא קרטיגנאה (ל"מ וטעה, צ"ל אדא). רב אחא ברב הונא (טעה). רב אחא בר יעקב (צ"ע, אמת כי כן נראה ברש"י ברכות (כ"ב א') שאמר משום רבינו פירש"י רב אך קשה דהיה תלמיד רב הונא). רב אחא בר אדא. (רב אחא אחוה דאבא אבוה דר' ירמי' ע"ש). רב אחא ברדלא (ע"ש). רב אחדבויה בר אמי (טעה). רב אחדבויה בר מתנה. (רב אחדבויה). רב אחדבויה בר אבין אמר רב (יוחסין למ"ז). רב אחי (ל"מ), (איבו בנו איבו בן בתו). רב אידי בר אבין (טעה). (רב אידא), רב אידי אבוה דר' יעקב (ל"מ) ר' אילא. (ר' אילא ברב שמואל בר מרתא ע"ש), (ר' איסי בר היני בזמנו, רב איתי). (ר' אלעזר בן פדת). ר' אילעאי, ר' אמי (ל"מ). רבי אמי בר יודן (ע"ש). (ר' אמי בר קרחה, ר' אמי בר יחזקאל). רבי אסי (ל"מ), ר' אסי תלמיד חבר, (רב אשי קדמון), אשיאן בר נדבך משמי' דרב (יוחסין ל"מ), ר' בא ירושלמי (עיין אבא), ר' בון. (ביבי בר גוזלן. ר' ביסנא), בנימין גנוביא, רב ברדלא בר טביומי משמיה דרב, (רב ברונא). רב ברוקא אמר רב (יוחסין למ"ז), (רבי ברכיה), גורין בר אסטיין, רב גידל. (רב גידל בר מנשי וצ"ע שם). גידל בר בנימין, רב גמדא (טעה). גניבא, גרדסק בן דארי משמיה דרב (כ"כ יוחסין טעה). רב דימי (ל"מ). (רב דימי בר שישנא נ"א בר חיננא), רב דימי בר יוסף (ל"מ), רב דלא בר טביומי. רב דניאל ברב קטינא, דרו בר פפא, רב הונא, (רב הונא בר אשי), רב הונא בר חייא אבוה דלוי תלמיד רב (יוחסין ל"מ ע"ש). רב הונא בר תחליפא (טעה). רב הונא בר הילמא (למ"ז). רב הונא ברב קטינא (ל"מ). רב הילמא (למ"ז). ר' הלל בזמן רב (יוחסין ל"מ וע"ש כי טעה). (רב המנונא). רב המנונא סבא (וצ"ע). רב זבדי בזמן רב (יוחסין ל"מ, ואמר בשם רב הונא ע"ש). רב זביד (טעה). רב (או מר) זוטרא בר טוביה. רבי זירא (וצ"ע), (ר' זריקן מטיבה בשם רב). רב חביבא (צ"ע ול"מ). (רב חונה. ר' חייא רבו). רב חייא בר אשי. (ר' חייא בר אסי), ר' חייא בר יוסף. ר' חייא קטוספאה, ר' חייא בר רב, ר' חייא בר כהנא (למ"ז). (ר' חייא דכפר תחומין, ר' חייא בר אבא הכהן אמר רב, גיטין (ל"ח ב') וצ"ע אם תלמידו היה, ר' חייא בר מתנה, ר' חייא בר אבין וצ"ע), רב חיננא בר כהנא. רב חיננא בר שלמי', (רב חיננא בר שילא, רב אהבו כבן. רב חיננא. רב חיננא בר יהודה וצ"ע (עיי' רב חנא בר יהודה). רב חלבו (ע"ש). רבי חלבו בר חנן. ר' חלפתא דמן הונה או חיפא). רב חלקיה בזמן רב (יוחסין ל"מ), ר' חלקיה אביו של ר' מנימין בזמן רב (יוחסין ל"מ), רב חמא בר גוריא. (ר' חמא בר ביסא אבוה דר' הושעיא, רב חנא בר יהודה וצ"ע). רב חנא בר ייבא בזמן רב (יוחסין ל"מ וטעה). רב חני בר רבא (ש"י טעה), (רב חנין, רב חנינא בר חמא ע"ש אי רבו), רב חנינא בר אבדימי, רב חנינא שלקא בזמן רב (יוחסין ל"מ) רב חנן בר רבא, (רב חנן ברב חסדא וצ"ע), רב חנן בר אבא (ע"ש), רב חנן בר מתנה (למ"ז אולי ט"ס וצ"ל ר' חייא בר מתנה הנ"ל), רב חנן בר אדא (למ"ז), רב חיננא סבא משמי' דרב (כ"כ יוחסין ל"מ), (רב חיננא בר כהנא, רב חננאל), חסא בזמן רב (יוחסין טעה), רב חסדא, רב חסדא בר אבדימי (ל"מ), ר' טאלא תלמיד רב (יוחסין ט"ס) (ר' טבלא), ר' יאשיה. (ייבא חמוה דאשיין בר נדבך, ר' ייבא סבא), ר' ייבא בר יוסי, (ר' יהודה הנשיא רבו), רב יהודה, רב יהודה בר' אשי, רב יהודה בר אבא אמר רב (יוחסין ל"מ), רב יהודה בר יהושע בן מרתא תלמיד רב (יוחסין ל"מ וטעה), רב יהודה ברב שילת (ל"מ), רב יהודה ברב שמואל בר שילת. (רב יהודה ברב שמואל), רב יהודה בר זבדי, ר' יוסי בן שאול (טעה), (ר' יוסי בר' בון, ר' יוסי בר מנישא ע"ל יוסף), ר' יוסי בר נתן בזמן רב (יוחסין שקר), רב יוסף בשם יוסף איש הוצל, רב יוסף ברב מנשה (מנשיא מדוויל) תלמיד רב (יוחסין ל"מ), ע"ל יוסי, רב יוסף בר יהודה, נ"א יוסי (למ"ז, כי ר' יוסי בן יהודה היה תנא), ר' ינאי (ע"ל מ"ש אי היה רבו או תלמידו ולדעתי טעה), ר' יעקב בר אבא (ר' יעקב בר אדא בר עתליה, ר' יעקב עיין רב נחמן), ר' יצחק בר אבדימי (רבו או תלמידו), ר' יצחק בר שמואל (בר מרתא), ר' יצחק קסקסאה (ל"מ), (ר' יצחק בר אשי), (ר' יצחק בר אדא), (ר' יצחק בר יונתן), (ר' יצחק בר אבא בר מחסיא), (ר' ירמיה בר אחא), ר' ירמיה ביראה (ל"מ). ר' ירמיה. (ר' ירמיה בר אבא ע"ש) רב כהנא בר תחליפא (ל"מ) וכן היוחסין כתב בשם רב (ל"מ). רב כהנא תלמיד חבר, רב כהנא בר מתנה (למ"ז) (רב כהנא בר מלכיו רבו' (רב כהנא בר מלכיה בשמו). (רב כהנא רבו). לוי בר בוטי (ל"מ) (לוי פליג עמו). (בשם ר' מאיר ע"ל). (בשם מבוג), רב מלכיו (טעה), רב מניומי בר חלקיה בזמן רב (יוחסין ל"מ), מנימין סקסאה תלמיד רב (יוחסין עיין בנימין גנוביא). (רב מנשה בר זביד וצ"ע), רב מנשיא בר ירמיה, רב מנשיא בר שגובלי. רב מנשיא בר תחליפא (וצ"ע), מנשיא בר מנחם בזמן רב (יוחסין ל"מ). מר ברב אשי (ע"ש), מר ברב אשי הקדמון (אבל צ"ע מנ"ל), רב מרי ברב כהנא (ל"מ, ז"א כי רב כהנא אביו היה תלמיד רב). (אבא מרי), רב מתנה, רב נדבך (ויוחסין כתב אשיאן בר נדבך) תלמיד רב (ל"מ, ע"ל ייבא חמיו), (רב נחמן בר רבא), רב נחמן ברב זבדא, רב נחמן בר נתן (יוחסין, גם ש"י הביאו בתלמידי רב ולמ"ז). רב נחמן. רב נחמן בר יצחק אמר רב (וצ"ע שהיה תלמיד רבא). רב נחמן בר גוריא תלמיד רב (יוחסין ל"מ), רב נתן בר אבא (והיוחסין השמיטו), (רב נתן בר אבין), רב נתן בר מניומי תלמיד רב (יוחסין ל"מ), (ר' סימון אחוה דרב יהודה בר זבדי), ר' עוירא (טעה), עולא (וצ"ע כי היה תלמיד ר"א), רב עמרם, רב ענן בר רבא (או רב). (רב ענן). רבי פנחס (טעה), רב פפא סבא. (ר' פרנך). (בש"ר ראובן איצטרבולי ע"ש), רב בר שבא (טעה). רבא בר יונתן (ל"מ). (רבא בר בינא). רבא ברב שילא (ל"מ). רבה בר שילת בזמן רב (יוחסין למ"ז). רבה בב"ח (נראה שהוא חבירו). רבה קרחינאי (למ"ז). רבה בר לימא. רבה בר אבוה. רבה ברב הונא. רבה בר חיננא סבא. רבה ברב אדא (וצ"ע). רבה בר תחליפא (טעה). רבה בר מחסיא. רבה בר טוביה (בר יצחק), (רבה בר יצחק. רבה בר ירמיה בשמו. רבה בר יוסף. רבה בר חייא קטוספאה. רבה. רבה בר איסי). רבה בר ברונא תלמיד רב (יוחסין ל"מ). (רבין ע"ל אבין). רבין סבא. רבין ברב אדא (עיין לעיל ראש המפתח). (אביו של רבינא בשמו). רכיש בר פפא. רמי בר חמא (טעה). רמי בר רב. רמי ברב יהודה (אבא שאול וצ"ע), רב שילא בר אבינא, רב שילא בר אבימי (טעה), (ר' שילא), רב שימי בר חזקיה, רב שימי בר חייא, ר' שלמיה בזמן רב (יוחסין ל"מ), (שמואל בעא מיניה וחבירו). רב שמואל בר יצחק, רב שמואל בר מרתא, (רב שמואל בר שילת). רב שמואל בר גורי' (יוחסין למ"ז), (רב שמואל בר אינייא, רב ששת בשמו והיה תלמיד רב הונא תלמידו). רב תחליפא בר אבדימי (ע"ש):
18
י״ט(ר') אבא הכהן אמר לר' יוסי הכהן תמי' אני אם קבל ר' יוחנן תשובת ר"ל (ר"ה ט"ו ב'). בשם ר' יוסי הכהן, מעשה ומתו בניו של ר' יוסי בר' חנינא, (ורחץ בצונן כל ז', תענית י"ג א') והם בזמן ר' יוחנן (ואולי ר' חייא ורב שמן בניו):
19
כ׳ר' אבא כהנא ור' אבהו בזמן ר' יוחנן ורב, ואולי הוא בנו של רב כהנא תלמיד רב. ולא מצאתי זכרו, ואולי צ"ל בר כהנא:
20
כ״אר' אבא בר כהנא ור' חייא בר אשי בשם רב (ל"מ), (ירושלמי ר"פ כיצד מברכין בשם ר' אלעזר ובתנחומא פ' ראה ר' איבא בר כהנא אולי אחד הוא). אר"א ב"כ פעם א' כו' אמר ר' כו' אר"א ב"כ א"ר חנינא כו' א"ל ר' זירא כו' ג"ד (שבת קכ"א ב', קכ"ב א', ע"ל אבא בר עילאה), ויסרו למשפט אלהיו יורנו א"ר אבא בר כהנא, כ"ה בילקוט ישעי' כ"ח, וכ"נ ברש"י חלק (ק"ה א') ובגמ' ובע"י ארבב"ח ט"ס ובשס"ח לא תקן. ר' אבין אביו בשמו, בש"ר אלעזר, ור' אסי רבה סוף פתיחתא דאיכה, בש"ר בודיי, ר' ברכיה בשמו, וגמליאל זוגא שאלו, ור' גמליאל בר אנינא, ור' זעירא בש"ר יהודה, א"ר חנינא שבת (קכ"א ב'), ורב חסדא, ור' יהושע בן יאיר בש"ר פנחס בן יאיר, א"ר יוחנן (פ' כ"כ), לר' ירמי', שמע לוי דרש ונשקו, בש"ר מתנה, משום עולא רבה פתיחתא דאיכה שם, בש"ר עזריה דכפר חטיא, ור' שמעון בר' נרשיה בשם ר"ל, בש"ר שמואל (ילקוט שמואל ב' רמז קס"ב) ור' תנחומא:
21
כ״באבא בר כהנא בר יודן מדרש חזית בפסוק הדודאים נתנו ריח:
22
כ״גר' אבא בר כהן בש"ר יהודה בן פזי ירושלמי ברכות, בעא לר' יוסי תרומות רפ"ג, מגבילה אחיו, בש"ר ששת, ירושלמי פ' במה אשה הורה בכפר עקביה, ירושלמי נזיר פ' אחרון הלכה ג':
23
כ״דר' אבא הכהן בר פפא לפני ר' יוסי בר זבידא. תנחומא בהעלותך. כשראה סיעה של בני אדם הלך בדרך אחרת שלא להטריחם לעמוד לפניו. וא"ל רב יוסף בר זבידא צריך אתה לעבור לפניהם כדי שיעמדו בפניך. ולפי מ"ש יוחסין דשמואל חברו של רב בנו של אבא בר אבא הכהן היה לו בן נקרא רב פפא אולי אבא זה בנו ונקרא ע"ש אבי אביו:
24
כ״הר' אבא בר פפא אמר לו ר' זירא אקיף אסולמא דצור ועול לגבי ר' יעקב בר אידי (ובעא מיני' אי שמע מר' יוחנן רבו, ב"מ מ"ג ב'). ונראה שהוא ר' אבא הכהן הנ"ל. (ולי נראה שהוא אחד מבני רב פפא סבא). משום רב אדא בר פפא. משום ר' אחא ב"פ. משום ר' חייא ב"פ (ע"ש), ר' פנחס בשמו, ירושלמי רפ"ק דברכות:
25
כ״ואבא מר ברי' דרב פפא אפסיק לי' ר"פ ואחר עמו אעפ"י שב' אין מפסיקין לא' כשאוכלין (פ' ג' שאכלו מ"ה ב'). אר"פ כגון אבא מר ברי מרענא שטרא אפומי' (כתובות פ"ה א'). ר"פ בהילולא דאבא מר בריה (קידושין ל"ב רע"ב) (ע"ל יצחק תלמיד ר"פ). ולקח בת אבא סוראה (ע"ל רב פפא):
26
כ״זר' אבא בריה דר' פפי ור' יהושע דסכנין בש"ר לוי, ירושלמי ברכות פ"ד מתני' א', ובכורים רפ"ב, ואלו מגלחין הלכה ה', ורבה פ' מצורע פי"ח (ע"ל אבימי ב"פ). בעא לר' יוסי (נדה פ"ב). א"ר מנא אנא קשייתה קמי ר' בא בריה דר' פפי (ירושלמי פ' כירה הלכה א'):
27
כ״חר' אבא בר יצחק אמר רב (ל"מ). אבא מר בריה רב פפא אירס לו (לא מצאתי ולא הבנתי עיין רב פפא). א"ר חסדא סוף מנחות (ק"י א'). ר' זעירא מחוי לר' בא בר יצחק (ירושלמי יבמות פ"ב):
28
כ״טר' אבא בר ממל ונראה כי הוא סתם ר' אבא (ע"ש), זולת בסוף חולין נראה כי ר' אבא תירץ לר' אבא בר ממל, ובגמרות מדויקות אינו מזכיר ר' אבא. (אבל בירושלמי פ"ג דשבועות הלכה ב'. ר' בא ר' ירמיה ר' בון בר חייא בש"ר אבא בר ממל, ואולי גם שם ט"ס כי תיכף אחר זה לא מזכיר ר' בא). אמר ר' זירא כל ימיו של ר' אבא ב"מ לא מצאנו לו תשובה עד שמת מצאנו תשובה. (ירושלמי פ"ג דשבועות הלכה ד'). בב"ב (ס"ז ב') מאי ממל אר"א ב"מ מפרכתא. (רבה בר ממל ב"מ (נ"ו ב'). רבה ב"מ ורב עמרם (ירושלמי רפ"ק דב"מ). רבין ב"מ (ירושלמי ס"פ הזהב), אולי הכל אחד). אמר רב (ב"ב ל"ח א', ופ"ח ב'). ובירושלמי פ"ק דמכות ר' בא ב"מ רב עמרם רב מתנה בשם רב. ר' אבא בשמו (ע"ל). ור' אבא בר זבדא, ור' אבא בר זוטרא. ור' אבינא. ור' אחא בר יצחק. ור' איבא. יתיב לפני ר' אמי (יבמות ק"ה א') בעא מר' אמי (ב"ק י"ט א') איתיבי' לר' אמי (ב"מ ל"ו א'). אמר לר' אמי אמרת לן משמי' דר"י נשיאה (נדרים כ"א א'). ר' אמי שדר לי' (ב"ב נ"ט א'). רב אסי יאמר לר' זירא ואח"ז שאלתי לר"א ב"מ (חולין קכ"ט יא). ר' בון בר חייא בשמו (ע"ל). ר' בון בר ביסנא בשמו, שאל לר' הושעיא רבה (ירושלמי פ' כיצד הרגל). ר' זבידא בשמו. ר' זירא בר ממל אולי אחיו הוא. א"ל ר' זירא (חולין קמ"א א') ופליג עמו (סוכה כ א ב') מ"ק (ד' ב'), זעירא קמיה (שביעית פ"ב), ובשמו (מעשר שני פ"ק הלכה ב'). ר' חזקיה בשמו. איתיב לר' חייא בר אבא (ב"ק י"ט א', ל"ה ב', ק"ו ב') שבועות (מ' ב'). שאל לר' יהודה נשיאה (ירושלמי פ' כיצד הרגל). ר' יוחנן בש"ר אבא ב"מ (כ"כ יוחסין ולא מצאתי). אמר ר"א ב"מ לא שמיע להו הא דא"ר יוחנן א"ר, זבחים (צ"ט ב'). ר' ירמיה בשמו (ע"ל). ר' יצחק עטישיא תנא לי' (עיין למטה). ר' מתנה (ע"ל) ור' עמרם (ע"ל). אמר רב (ע"ל). בעא קומי רב (ירושלמי פאה פ' אחרון), בעא קומי ר' שמואל בר יצחק והשיב לו קם ר"א ב"מ עם ר' ירמיה ואמר ר"א ב"מ לר"ש בר יצחק ראה איך פורחת באויר מה שאתה מביא ראיה אייתא ר' זעירא לר' יצחק עטישיא ותנא ליה (ירוש' רפ"ג דסוטה):
29
ל׳ר' אבא א) הנזכר סתם מסופק אני אם הוא ר' אבא בר ממל (ע"ש) או אדיר (ע"ל ר' אבא בר אחא, ואבא אבוה דר' אמי). מעשה נסכא דר' אבא לפני ר' אמי נראה כפי גירסת הגמרות כי הוא ר' אבא בר ממל, פ' שבועת העדות (ל"ב ב', מ"ז א') ולא ידעתי מנ"ל דהוא בר ממל דהא סתם אמר ר' אבא והוא מסופק מי הוא סתם ר' אבא. כתב בס' באר שבע רפ"ק דהוריות א"ר אבא אף אנן נמי כו' היה נ"ל דלא גרסי' ר' אבא דהא סתם ר' אבא הוא תלמיד רב הונא ורב יהודה ואביי תלמיד רב יוסף ורבה, ור' אבא גדול מרב יוסף כדמוכח פ"ק דע"ז (ו' ב') ב"ק (ק"ב יא') יתיב רב יוסף אחוריה דר' אבא ויתיב ר' אבא קמיה דרב הונא, וכן מוכח בגיטין פ' השולח, וא"כ איך קבע רב אשי דברי אביי קודם ר' אבא, ובחולין (צ"ז ב') א"ל ר' אבא לאביי אלמא דשני ר' אבא סתם היו מדמשאיל ר' אבא ספיקותיו מאביי אלמא שהיה קטן ממנו, (עיין בכללים סתירה להוכחה זו). ואשכחן עוד ר' אבא סתם שלישי שהיה זמן רב אחר אביי בשבת פ' שואל (ק"נ ב') א"ר אבא לרב אשי, וכן ב"ב (קמ"ז א', קמ"ח סע"א) ותענית (ד') ויומא (מ"ח א') גיטין (ל"ד ב') וכ"ה באשר"י פ"ק דתענית, וברי"ף הגי' א"ל רב אדא לרב אשי, מנחות (ל"ז א') בכורות (נ"ה א'), נדה (ס"ב ב' ס"ה ב') ב"ק (כ"ז ב'), וכיון דרב אשי לא ראה לרבא שנולד כשמת רבא כ"ש שלא ראה את אביי שמת קודם רבא. א"כ נוכל לומר שגם ר' אבא דהכא לא ראה כלל לאביי א"כ שפיר גרסי' הכא ר' אבא עכ"ל. והיוחסין כתב ותוס' ריש מעילה א"ר אסי לר' אבא גרסי' כי לא ראה רב אסי לרבא (ואני לא מצאתי).
30
ל״אב) ונראה שהוא מבבל. הוי קמשתמיט מרב יהודה דהוה בעי למיסק לא"י, ברכות (כ"ד ב'), כי סליק אשכחי' לר' אבין ונ"א לר' יוחנן ור' חנינא בר פפי ור' זירא ואמרי לה ר' אבהו ור' שמעון בן פזי ור' יצחק נפחא. ויתבי וקאמרי כו' א"ל ר' אבא כו' אחיכו עליה א"ר אושעיא שפיר עבוד דאחיכו עליה. א"ל רב ספרא לר' אושעיא משה שפיר קאמרת (בתמיה אמאי קמודית להו בחוכא) ולא שמיע להו הא דא"ר חייא קטוספאה משמיה דרב כו' א"ל אביי לרב ספרא כו' (ביצה ל"ח א'), כי סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל. בע"ז (ל"ד ב') ארבא דמורייס דאתי לנמל בעכו אותיב ר' אבא דמן עכו נטורי א"ל ר' אבא עד האידנא מאן נטרי', ובפא"מ (מ"ג ב') ר' אבא בבבל בזמן רבא שענש את רבא בדמי שור שהטריף (ע"ש), ונראה שחזר לבבל כמו ר' זירא (ע"ל קטינא), בקידושין פ' האומר (נ"ט א') רב גידל היה מחזר לקנות קרקע ואזל ר' אבא וקנה אזל ר"ג וקבליה קמי ר' זירא ור"ז לר' יצחק נפחא כי סליק לרגל ואמר לר' אבא עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה א"ל נקרא רשע א"ל מר מ"ט עבדית הכי לא ידעית לא מר נחית ולא מר נחית ומקרי ארעא דרבנן.
31
ל״בג) ונראה שהאריך ימים כי היה גם בזמן רב (ל"מ). בפ' הגוזל קמא (ק"ד ב') שלח לרב ספרא לגבות מעות מן רב יוסף בר חמא אביו של רבא והיה אז ר' אבא זקן ונתן רבא עצה לרב יוסף אביו כיצד יתן המעות. ונראה כי היה עשיר כי בכל ערב שבת זבין בי"ג איסתרי פשיטי מי"ג טבחי ואמר אשור הייא (שבת קי"ט א') וברש"י ב' פירושים. תרנגולתא דר' אבא שהיה מבשלה ושורה אותה בחמין ימים רבים לימחות מאיליה ואוכלה לרפואה (שבת קמ"ה ב').
32
ל״גד) בב"מ פ' אלו מציאות (כ"ד סע"ב) בתוס' ר' אבא תלמיד ר' אמי כדמוכח מנסכא דר' אבא הנ"ל דיתיב ר' אבא קמיה דר' אמי ואיך שלח לשאל ר' אמי מר' אבא אלא גרסי' ששלח לר' אסי עכ"ל (עיי' ר' אמי ובתוס' פ' ח"ה (ל"ד א') וכ"כ תוס' בפ' כל הנשבעין הנ"ל מ"ז א'). א"ר אמי רבותינו שבא"י היינו ר' אבא. (כתב יוחסין כדאי' בפ"ב דסנהדרין, ט"ס הוא כי הוא ספ"ק י"ז ב'), וקשה איך יתיב ר' אבא קמיה, ואולי דאשכחן בשבת (קמ"ו ב') דקרי רב לרב כהנא ורב אסי רבותינו אע"ג דהיו תלמידיו, אך קשה הא ר' אמי אתא לקמי' דר' אבא ושאל ממנו, וכן יש גורסין באלו מציאות הנ"ל ר' אמי אתי לקמיה דרב אבא. וכתב היוחסין ולי נראה להיפך (מהתוס') כי ר' אמי אמר על ר' אבא רבותינו שבא"י ומשום דר' אמי היה אז ראש ישיבה בא"י במקום ר' יוחנן רבו אמר שם יתיב ר' אבא קמי' דר' אמי. בפ' כל הנשבעין ובפ' המפקיד (ל"ו א') יתיב ר' אמי ואמר שמעתא איתביה ר' אבא בר ממל לר' אמי (צ"ע כי זה שייך לר' אבא בר ממל), ובעבור זה לפעמים אומר משום ר' אמי בסוף פ' כל הכלים (קכ"ה ב') א"ר אבא א"ר אמי א"ר יוחנן אעפ"י שלאו היה רבו משום דאמרה בש"ר יוחנן, ובס"פ ח"ה ר' אמי שדרה לר' אבא בר ממל, בעא ר' אבא בר זבדא שהוא תלמיד רב הונא מר' אבא, אבל רב הונא היה גדול ממנו. ובספא"ט (נ"ז א') כי סליק ר' אבא אשכח לר' זירא א"ל מיומא דסליק מר להכא (דר"ז סליק ברישא רש"י) הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא כו' ומצאתי לר' ירמיה בר אבא גמירי חבריא דר' אבא מר'. אבא ומנו ר' זירא (פא"ט נ' א'), הרבה שאלות שלח לרב יוסף בר חמא (פי"נ קכ"ח א'). ההוא גברא דאחוי אמטכסא דר' אבא יתיב ר' אבהו ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא ור' אילעא כו' א"ל זיל לגבי' דר' שמעון בן אליקום (וביוחסין הגי' ור' יוחנן בן אליקום (ע"ש) טעות הוא) ולר"א בן פדת אזל לגבייהו (ב"ק קי"ז ב').
33
ל״דה) כתב היוחסין בשם הראב"ד פ' החולץ בפסקיו דהלכה כר' אבא משום דהוא דיינא דא"י כדאיתא בשבועות ונחית לעומקא דדינא.
34
ל״הו) בשבת (ל"ד א') סימן, בגופא, זימרא, ציפרא, בחבלא, דמילתא. פירושו דהיינו היכא א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב. גופא, שם היא גופא קשיא (והגי' שלפנינו אמר רבא ט"ס וצ"ל ר' אבא). זימרא, בשבת (ע"ג ב') (והגי' שלפנינו א"ר אחא ט"ס וצ"ל א"ר אבא) אר"ח ב"א א"ר אמי (צ"ל אמר רב ובשס"ח לא תקנו) זימרא משום מאי מיחייב. ציפרא, בשבת (ק"ז רע"א) נכנסה לו צפור. בחבלא, שם (קי"ג א') מביא אדם חבל א"ר אבא א"ר חייא בר אשי א"ר יוחנן (ט"ס וצ"ל אמר רב וכ"ה באשר"י). דמילתא, שם (קכ"ד ב') (של"ה תורה שבע"פ אות סמך וחדושי הלכות וש"ל). ואני מצאתי עוד פ' במה טומנין (נ' ב') קופה מטה על צדה ונוטל א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב נתקלקל הגומא אסור להחזירה. ואלולא דמסתפינא הייתי מגיה סי' בגופא קופה זימרא כו', ונשמט בדפוס ששוין במבטא, גם בנדה (ט"ז ב') א"ר אבא אר"ח ב"א אמר רב. אך ע"ז י"ל דכוונת הסימן מ"ש ר' אבא אר"ח ב"א אמר רב במסכת שבת, אבל מה שנשכח ממנו הך דפ' טומנין הוא תמוה. אר"ח בר אשי (ירושלמי שבת פ"ג הלכה ד', ופ' מפנין, ובכתובות פ"ב וגיטין פ"ג הלכה ד').
35
ל״וז) ר' אבא בר זבדא בעא מיניה. בש"ר אבא בר ירמיה. ור' אסי אקלעו לבי כו' (ע"ש), ור' אבא דחיפה. גמיר מר' אבא בר חייא בר אבא. בשם אבא ברב הונא. מיתיב לר' אבהו ולר' אסי. אבדימי בר המדורי. אביי קמיה, ושאל מאביי (ע"ל). אגרא חמיו (וצ"ע). א"ר אושעיא כתובות (ע"ט סע"א). אמר קמי' רב הושעיא. בש"ר אחא, איתביה רב אחא ב"פ, ור' אילא, ור' אילעאי קמי ר' אלעזר חולין (י"ט ב') ור"א בן פדת, ר' אמי (ע"ל), מיתיב לר' אסי, א"ר אסי ב"ב (ק"מ ב'). אמר לרב אשי (ע"ל). אמר לבהא. ר' ברכיה בשמו, רב גידל (ע"ל), רב הונא רבו (ע"ל וע"ש) ואותיב ר"ה לר' אבא (ע"ש), והספיד לר"ה. ורב הונא בר חייא, רב הונא בר איקא, אמר לר' זירא מר (ע"ל), ויוחסין כתב ר' זירא חבירו (ע"ל). בשם זעירא (ירושלמי גיטין פ"א). ור' זריקן מטיבה. זריקא א"ר אבא א"ר חייא בר אבא והוא בשמו, א"ר חייא בר אשי ע"ל). משום ר"ח בן גמליאל, ור' חנינא בר פפי (ע"ל). א"ר חנינא מנחות (פ"ח ב'), רב יהודה רבו (ע"ל) וא"ל לר"י בבי מעצרתא דבי בר זכאי (עירובין מ"ט א'). אר"י חולין (צ"ג). הרבה דרשות שאל לרב יהודה ברכות (י"א ב'). ורב יהודה בשמו, רב יהודה בר שמואל אר"א, ורב יהודה בר שלום, א"ר יהודה בר זבדי, ור' יהושע בר נחמיה. א"ר יוחנן (עירובין מ"ו ב'). אשכח לר' יוחנן ביצה (ל"ח א'). ור' יוסי בר אבא שאלו לרב מתנה. למד עם ר' יוסי בן פזי. אתקבל גבי יוסא רישא, ר' יוסני בזמנו. שלח לרב יוסף בר חמא, ורב יוסף יתיב אחוריה (ע"ל), ר' יעקב דכפר חנן בשמו, ור' יצחק נפחא (ע"ל) אמר לרב יצחק בר ביסנא, א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא, ושאל לר"י ב"ש, אמר לר' ירמיה בר אבא מר, אמר ר' ירמיה בר אבא (מגילה י"ח ב'). ור' ירמיה בשם רב (שקלים רפ"ק), ר' ירמיה שאל ממנו מחילה על שהקניטו יומא (פ"ז א'). ר' ירמי' א"ל מר שבת (קכ"ו א'), ר' ירמיה בעא מיניה. ר' ישמעאל בר' יוסי משום ר' אבאי (ע"ש וצ"ע). א"ר כהנא (שם קכ"ה סע"ב). יתיב אחורי דרב כהנא (ע"ש). ור' לוי בר חייתא. בש"ר מייאשא. שלח למרי בר מר. בעא מרב הונא, שאל לרב מתנה, בעא מרב נחמן פ' חלון (ע"ו ב'). שאל את סומכוס (כתובות פ"א סע"א) והוא תמוה כי סומכוס תלמיד ר"מ היה וזמן רב ביניהם, ויגעתי ומצאתי מרגניתא כי ר' אבא זה ששאל את סומכוס הוא ר' אבא אריכא הוא רב (ע"ש). ור' סימן בשריב"ל (שקלים פ"א), רב ספרא בשמו, ור"ס איתביה, איתיב לעולא (ב"מ י"א א') וא"ל (גיטין נ' ב', ע"ט א') והלך לימינו ועולא רכב (ע"ש), וא"ל עולא דמי האי מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתתא (גיטין ל"ט א'), רב פפא בר אבא רישבא אתא לקמי'. רב פפא, ורבב"ח פסחים (נ"ג ב'). בשם רב (ירושלמי סוכה פ"ק, יבמות פי"ב) רב שמואל בר ייבא א"ל, אמר לר' שמואל בר יצחק, א"ר שמואל בר יהודה אר"א, בעא מיניה רשב"א מהגרוניא (ב"ק ז' ב'), אמר שמואל ברכות (נ' א'), מגילה (ה' א'), עירובין (י"ג ב'), סוכה (י"ג ב'), ור"ש בן אליקום (ע"ל). אר"ל שבת (ס"ג סע"א) כמה דברים. ר"ש ב"פ (ע"ל). א"ל רב שמעיה, א"ר תדאי:
36
ל״זאבא אבוהי דר' אמי ואולי זה ר' אבא סתם:
37
ל״חר אבא סלא רבא כתובות (קי"א א') מתקיף גלגול מחילות צער הוא, עיין בסמוך אולי ט"ס, עיין רב אחא סלא מ"ש שם:
38
ל״טאבא בר אחא בר סלא מכפרי ה' בניו איבו אביו של רב, חנה אביו של רבב"ח, שילא אביו של רבא, מרתא אמו של ר' שמואל בר מרתא, ור' חייא הגדול, סנהדרין (ה' א'), וברש"י פסחים (ד' רע"א) ומ"ק (כ' סע"א) דה' בנים אלו הם בני ר' אחי מכפרי, (ועי"ל ר' חייא הגדול). וע"ל מרתא שהוא שם איש אחיו של ר' חייא, ועיין שמואל בר מרתא, שמסתפק היוחסין אי שם איש הוא או שם אשה:
39
מ׳ר' אבא בר אחא (רב אחא בנו ע"ש) א"ר אילעאי אר"א ב"א משום רבינו, פרש"י רבי, ואינו ר' אבא בר אחא אביו של ר' חייא הגדול, ובפ' ג' שאכלו (מ"ט רע"א) אמר ר' אילעא אמר ר' יעקב אמר ר' אבא בר אחא משום רבינו, וגירסא זו שמביא היוחסין לא מצאתי, אבל הגירסא שלפנינו שם א"ר אילעא אמר ר' יעקב בר אחא. (ובדף כ"ב א') א"ר אילעא אמר ר' אחא בר יעקב משום רבינו פירש"י רב. (ובדף כ"ה רע"ב) ר' אחא בר אבא בר אחא משום רבינו. גם בזה נסתפקתי אם אינו ר' אבא סתם. פ"א דשקלים ר' ביבי ב"א, אבל בירושלמי ר' בא ב"א: ר' אבא דמן עכו (ע"ל ר' אבא). בפ' מקום שנהגו (לא ידעתי למה הביא פ' מקום שנהגו) שהיה מנשק כיפי דעכו (כתובות קי"ב א'). ובפ"ב דכתובות (כ"ב א') א"ר זירא הא מילתא מר' אבא שמיע לי אי לאו ר"א דמן עכו שכחתי'. והיה עניו מאד (יותר מר' אבהו ע"ש) והיו ממנין לר' אבהו לר"י ולא רצה משום דר"א דמן עכו נפישו לי' חובות ויעשו אותו לראש ישיבה כדי להעשירו שיתנו לו מתנות. (כן היה דרכם להעשיר לראש הישיבה) סוטה (מ' א').
40
מ״אר' אבא דמן קסרי תענית (ע"ו ב'), ל"א ר' זירא דמן קסרי, ובסוף מ"ק תני קמי' דר' יוחנן. ע"ש (כ' ב') ר' אדא דמן קסרין (ע"ש). וע"ל ר' אבא בר' חייא בר אבא היה בקסרין, ואולי אבא או אדא הנ"ל אחד הוא, והטעות באחד מהן, וש"י הביא שניהם בתלמידי ר' יוחנן וצ"ע, וע"ל ר' אבהו כי היה בקסרין:
41
מ״בר' אבא דמן חיפה תלמיד ר' יוחנן, איקלעו לביתו ר' אבא ור' אסי (ע"ש), ולא מצאתי שהיה תלמיד ר' יוחנן:
42
מ״גאבא אבוה דר' ירמיה ובפ' התכלת (מ"ז א') תני אבוה דר' ירמיה בר אבא, ובס"פ במה בהמה אמר רב אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשיהו בדורו ואחר בדורנו ומנו אבא אבוה דר' ירמיה בר אבא, ואמרי לה אחא אחוה דאבא אבוה דר"י ב"א דאמר מר ר' אבא ואחא אחוי הוו. ואמר רב יוסף ועוד אחד בדורנו ומנו עוקבן בר נחמיה ר"ג והיינו נתן דצוציתא (ע"ש). זעירא אמר בשמו. רבא בשמו:
43
מ״דאבא בר ירמיה אמר שמואל (עיי' רבה ב"י) נדה (י"א ב'):
44
מ״האבא בר חם (עיי' ר' חייא ברי' דרבה בר נחמני ותראה כי טעה):
45
מ״ואבא בר חנן (ע"ל רבה בר חנן) ע"ש הנ"ל כי טעה:
46
מ״זר' אבא בר זימנא בש"ר אליעזר זעירא אם ראשונים מלאכים. כ"כ יוחסין, אמת כי בפ"ק דשבת (י"ב סע"ב) בתוס' ז"ל בב"ר ר' אבא בר זימנא בש"ר אליעזר זעירא אם ראשונים כו', ובשס"ח לא תקנו. וכתב כן עוד היוחסין אליעזר זעירא חכם גדול, ותלמידו חכם וחסיד ר' אבא בר זימונא, אך סמך עצמו על משענת קנה רצוץ הגי' שבתוס' שאמר בשם אליעזר זעירא כי תיבת אליעזר ט"ס הוא דהא התוס' לקחו דבריהם מבראשית רבה וכוונתם למ"ש פ' ח"ש פרשה ס' א"ר אבא בר זימנא לר' זעירא אם קדמאי כו' וכ"ה בירושלמי שקלים רפ"ה ובסוף ר"ה ובריש דמאי. ובבלי שבת (קי"ב ב') אמר ר' זירא אמר (רבא כ"ה הגירסא שלפנינו וט"ס וצ"ל) ר' אבא בר זימונא אמר רבי (ובגמ' שלנו תיבת רבי אינו) אם ראשונים כו', ובירושלמי ס"פ ג' שאכלו ר' יונה ור' אבא ב"ז בש"ר זעירא. ובפ' הנ"ל מתני' ג' ר' אבא בר זמינא הוי משמש קומי זעירא מזג ליה כסא, ובפ' כלל גדול הלכה ב' הוי מסחי עמו. והיוחסין הביא דר' אבא ב"ז אמר לר' אבהו שצריך להזכיר מעין המאורע ר"ל בשבת ויו"ט בברכה ג' כיון דחש לה ר' זעירא עכ"ל. ואני ראיתי בירושלמי פ' כיצד מברכין מתני' א' ז"ל מהו להזכיר בה מעין המאורע א"ר אבא ב"ז ר' זעירא הוה מזכיר מעין המאורע א"ר ירמיה הואיל וחש לה ר' זעירא צריכין אנו מיחוש עכ"ל. א"כ מ"ש אמר לר' אבהו ט"ס הוא. הרי האמת יעיד על עצמו כי ר' זעירא היה רבו דר' אבא ב"ז, ואליעזר ט"ס וכל הקדמונים לא נחנו לב לתקנו.
47
מ״חכתב היוחסין בירושלמי פ"ג דסנהדרין הלכה ו' ר' אבא ב"ז הוא חי אצל עכו"ם א' (ט"ס וצ"ל היה מחייט גבי חד ארמאי) ברומי וא"ל אכול נבלה ואי לא קטילנא לך א"ל אי בעית קטול דלא אכילנא. וא"ל העכו"ם מאן הגיד לך דאילו אכילת הוי קטלינא לך או יהודי או ארמאי (וכ"ה בפ"ד דשביעית הלכה ב'. ומסיים שם אילו הוה ר' אבא ב"ז שמע מיליהון דרבנן דאמרי דעל כל עבירות יעבור ואל יהרג אם הוא בינו לבין עצמו חוץ מע"ז ג"ע וש"ד מיכל הוה אכיל). וכתב הרא"ש פ' אין מעמידין מסתמא בצינעה הוה בבית אלא שרצה להחמיר על עצמו עכ"ל. (ולפ"ז מ"ש בירושלמי דאילו שמע מיליהון דרבנן הוה אכל, קשה מנ"ל דלא שמע דלמא שמע אלא שהחמיר על עצמו וק"ל). בש"ר אבדימי דחיפא, ור' דוסתאי (עיי' חזקיה). בש"ר יצחק (ירושלמי ביצה פ"ב, שביעית רפ"ט). ר' יוסי בר זמינא אולי הוא אחיו:
48
מ״טאבא הכהן ברדלא אר"ל משום אבא כו'. (ב"מ (י' א' ב') ב' דברים, ובירושלמי פ' הזורק גט הלכה ג' ובפ' י"נ ר"ל בשמו). ובספרי באלה הדברים אבא יוסי בן חנינא (דכ"ט ד', בן חנן, ובמ' חזית פ' יונתי בחגוי הסלע ר' אבון) בשמו. ובירושלמי פאה פ"ד בר דליא ובריש ב"מ בר דלייה, ובפ' הדר אנשי ברדליה פי' שם מקום, וברבה פ' ויגש ס"פ צ"ג פי' מתנות כהונה בן איש ששמו דלא (ע"ש). וע"ל רב אחא ברדלא. ונראה שהוא תנא דברייתא מהאחרונים:
49
נ׳אבא אומנא ר"ל מקיז דם ואתי לי' שלמא מרקיע כל יומא ולאביי כל מעלי שבתא ולרבא במעלי יומא דכפורי חלש דעתי' דרבא על אביי ואביי על אבא אומנא ואמרו ליה לא מצית למעבד כוותיה ושדר אביי זוגא דרבנן למבדקיה ועשה צדקה עמהם (תענית כ"א ב'). ממרא הוא אבא אומנא שהיה רופא. ממרא גימ' רפאל (צ"ל רפא ר"ל רופא ורפאל הוא מלאך ששלחו הקב"ה לרפאות את אברהם) לפי שנתן עצה לאברהם שימול ולא יחוש לסכנה לכן היה רופא (ג"נ):
50
נ״אר' אבא זוטי בפ' הקומץ זוטי, אבל הגירסא שלפנינו (ט"ו ב') רבא זוטי, וע"ל רבה זוטי ורב זוטי, ושוב לא נמצא זכרו:
51
נ״באבא קשישא פ"ק דסנהדרין, ואולי צ"ל אביי קשישא, וכ"ה הגי' שלפנינו (ז' א') ושוב לא נמצא:
52
נ״גר' אבא דמן יפו (למ"ז) ע"ל אדא:
53
נ״דאבא בר אבימי לפני ר' חנינא ואמרי לה לפני ר' חנינא בר פפא (נ"א פפי ע"ל אדא). ושאל ר' אבא בר זבדא ממנו. בזמן רב הונא:
54
נ״הר' אבא בר אבינא ושאל ממנו ר' אבא בר זבדא (שבת ס' ב') תלמיד רב. לא מצאתי שיהיה תלמיד רב ואולי הוא בר מינא הנזכר בסמוך. ובירושלמי. סוף יומא ר' אבא בר בינה ר' ברכיה רבא הוא אמר בשמו. ובירושלמי סנהדרין פ"ג הלכה ג' רבא (ר"ל ר' בא) בר בינא בשם רב. ר' אפוטריקי אחיו דר' דרוסאי בשמו. חגרא אחיו:
55
נ״ור' אבא בר מינא בשם רב (ירושלמי ר"ע הזהב) ור"פ איזהו נשך ר' בא בר מינא, ושאל לרב (פ"א דב"מ) ור' יסא בש"ר יוחנן (שם רפ"ק דב"מ הלכה ה') ואולי הוא ר' אבא בר אבינא או בר בינה הנ"ל, כי כן דרך הירושלמי להשמיט או להחליף אות:
56
נ״זר' בא בר יונה בשם רב, ודע כי הוא ר' אבא שדרך הירושלמי להשמיט האל"ף. כ"כ היוחסין באות ב' ולמ"ז ואולי הוא בר מינא הנ"ל:
57
נ״חר' אבא אבוי דר' אבא בר מרי בש"ר אחא. ירושלמי פאה פ"א. ונ"ל שצ"ל אבא אבוי דר' אבא מרי, וכ"מ בירושלמי ברכות ע' הרואה ר' בא אבוה דר' בא מארי בש"ר אחא:
58
נ״טאבא (כהן) אבוהי דר' חייא ובנו תלמיד מובהק לר' יוחנן (עיין בסמוך לזה):
59
ס׳ר' אבא בנו של ר' חייא בר אבא (הכהן) ובירושלמי פ' כירה אמתניתין מיחם שפינהו כו' ר' בא בר בריה דר' חייא בר בא ואולי ט"ס וצ"ל ר' בא בריה דר' חייא בר בא. פליגי בה ר' יעקב בר אידי ור' אחא (בע"י חמא) בר חנינא ח"א כו' אמר להו ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא הכי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן (ברכות פ"ק ה' סע"א). ת"ר יוחנן גיטין (ע"ו ב') תמורה (י"ד ב') כיצד מברכין (מ"ג ב', מ"ח א', ס"א ב') מגילה (י"ט ב') כמה דברים. גמירי חבריה דר' אבא בר חייא בר אבא ומנו ר' זירא ואמרי לה חבריה דר"ז מר"ז ומנו ר' אבא בר' חייא בר אבא (מ"ק כ"ב א') ע"ל ר' אחא. ר' אבא ור' זירא גמירי מר' אבא בר חייא ור' זירא קרא אותו סבא והיה בשוקא דקסרין מקומו של ר' אבהו ור' אמי היה שם ר"י ור' זירא אמר לר' אמי לא שבקתן למשאל לסבא ר' אבא דשמע מאבוה ר' חייא ור' חייא מר' יוחנן (חולין פ"ו ב') ר' זירא בעא מר' ינאי בשבת (קכ"א ב') ובמ' רבה ר"פ בחקותי פל"ה אמר בש"ר יונתן. ר' אבא בר חייא רמי לר' אבהו תמיד נשחט (נ"ט ב') א"ר יהודה הנשיא (פירש"י בן בנו של רבי) הורה ולא הודו לו, ע"ז (ל"ז א'):
60
ס״אר' אבא בר' חייא בר ווא ירושלמי פ"ק דפאה ופ' קונם יין ופ' האומר וספ"ק דדמאי. ולוי בר הוית:
61
ס״בר' אבא בר אבא א"ר יוחנן משתינין מים בפני רבים ואין שותין מים בפני רבים ומעשה באחד שבקש להשתין ולא השתין ונמצא כריסו צבה, בפ' מומין בבכורות (מ"ד ב') ואולי הוא טעות ויהיה ר' חייא בר אבא. וכתב היוחסין בהג"ה אמר ש"ש ואולי הוא אביו של שמואל (שהיה נקרא אבא בר אבא) והראיה כי בבכורות (שם) אמר כי שמואל היה דורש ורצה להשתין וצוה והביאו בגד אחד להפסיק והשתין והקפיד עליו אביו וצוה שידרוש שאפי' בלא הפסק מותר ויצא ודרש משתינין מים לפני רבים עכ"ל. בגמ' אינו ויצא ודרש כו', אך צ"ע כי לא מצינו כי אבא בר אבא אבוה דשמואל יאמר א"ר יוחנן. אכן הגי' שלפנינו א"ר אבא בר"ח ב"א אר"י:
62
ס״גר' אבא בר זבדא אחוה דר' יהודה בר זבדא (ע"ל רבא ב"ז) תלמיד רב הונא ואתעקר מפרקיה דרב הונא, ולא היו לו בנים יבמות (ס"ד ב'). (ושם רב אחא ב"ז ט"ס ובשס"ח לא תקנו). וחבריו רב ששת ורב גידל ור' אחא בר יעקב (ע"ש), שלח את מרי בר מר בעא מרב הונא, אדהכי נח נפשיה דר"ה א"ל רבה בריה דר"ה הכי אמר אבא (ע"ש) ב"ק (כ"א רע"א). ר' בא בר זבדי ר' אבהו בש"ר לעזר הלכה כר"י דמתני' איקלס ר' בא ב"ז (פי' שהיו משבחין ומקלסין לר' אבא) על דאמר שמועה משום דזעיר מיניה. ירושלמי סנהדרין פ"ג הלכה ו'. אר"א ב"ז אמר רב ברכות (י"א א', ט"ז ב') שבת (ק"כ א', קי"א סע"א) סוכה (כ"ה א' ב') הרבה דברים. ב"מ (כ"ה ב', ל"ז ב') כתובות (ז' א') ובש"י מונה אותו בתלמידי רב לפי הכלל אחר דאמר בשם רב תלמידו הוא. אכן ראיתי בירושלמי פ"ק דשבת אמתני' לא ישב אדם לפני הספר וס"פ ח' שרצים א"ר זעירא לר' בא בר זבדי חכים רבי לרב דאת אמר שמועתא מן שמיה א"ל רב אדא בר אהבה אמרן משמיה, הרי מפורש שלא היה מכיר את רב ואינו תלמיד רב, אף שראיתי שם בירושלמי ספ"ב דשקלים הגי' שאל ר' זעירא לרב אסי מכיר אתה את רב כו' וא"ל רב אדא ב"א אמרן משמיה, נ"ל שט"ס הוא כי בב' מקומות הנ"ל הגי' שר"ז אמר לר' אבא ב"ז חכים רבי לרב. ועוד דהא ידוע דרב אסי היה תלמיד רב ואיך א"ל רב אדא בר אהבה אמר לי משמו, אך צ"ע כי ראיתי בירושלמי פ' אלו מציאות הלכה ד' ר' בא בר זבדי אשכח חמרא אזל שאל לרב א"ל לא עבדית טבות כו' הרי היה מכיר את רב. בשבת (י"ט סע"ב) רבה בר זבדא ט"ס וצ"ל ר' אבא ואותו ענין הוא בשבת (ק"כ א'). ר' תנחומא בש"ר חייא בר מנחמא ואמרי לה ר' ברכיה בר חלבו בשם רבא בר זבדי, רבה בחקותי ס"פ ל"ו, ודאי ט"ס. בעא מר' אבא פ"ק דמגילה. בעא מר' אבא בר אבינא. ור' אבא בר זוטרא. ור' אבא בר ממל. רב אדא בר אהבה (ע"ל). אמר לר' אלעזר רבי לא כך היה קרי עליה טובים השנים מן האחד, מגילה (ה' רע"ב). ר' גמליאל זוגא שאלו וצ"ע שם. ר' זעירא (ע"ל) א"ר הונא א"ר אבא ב"ז כתובות (ז' א') אף שתלמידו היה אמר בשמו. ר' חגי בשמו ושאלו. בש"ר חונייא דבית חוורן. א"ר חנינא חולין (י"ט) קדושין (ע"ה ב'). ור' יאשיה נפיק לתענית. א"ר יהודה אמר רב יבמות (פ"ג ב'). בש"ר יצחק חקולא ירושלמי פ' ג"פ ור' יצחק חקולא בש"ר יהודה נשיאה. ר' לוי צנברייא שאלו. שלח את מרי בר מר (ע"ל). ר' סימון בר זבדי אולי אחיו הוא (ע"ש). אמר רב (ע"ל). רבא ורמי בר חמא היו מקשים זה לזה. ר' שמואל בר יהודה בשמו. בש"ר שמעון בן חלפתא שקלים פ"ד. בשם ר"ל שביעית פ"ב. רב ששת (ע"ל). ור' תנחום בר אלעי נפיק לתענית:.
63
ס״דר' אבא בר יעקב א"ר יוחנן גיטין (נ"ט א') ב"מ (ל"ח ב') בר' יעקב וירושלמי ספ"ז דכלאים ובתוס' סוכה (ל' ב') וריש גלותא א"ל לעיין בדין חמא שהרג נפש ורב פפי סתר דינו, ופטר את רב פפי מכרגא סנהדרין (כ"ז סע"א), בשם ר' יצחק רובא ירושלמי פ' כיצד מברכין מתני' א':
64
ס״הר' אבא בר יעקב בר אידי בש"ר יונתן ירושלמי תרומות רפ"ג:
65
ס״ור' אבא בר אדא א"ר יצחק. נ"א רבין (ע"ל ר' אבון):
66
ס״זר' אבא בר סורמקי ורבה בר עולא אחיו של ר' חביבא (בר סורמקי) למ"ז וע"ש מ"ש שם:
67
ס״חר' אבא בריה דרב נחמן בר רבא א"ר חסדא (לא מצאתי זכרו):
68
ס״טר' אבא ברב הונא אמר רב. ובירושלמי פ"ק דעירובין אבא בר הונא, ובספ"ק דשקלים ר' בא בשם אבא ברב חונה, ובירושלמי פ' שור שנגח ד' וה' הלכה ה' אבא בר רב הונא. ופ"ק דעירובין ובפ"ג אבא בר רב חונה, ובפ' הדר בר חונה בש"ר יוחנן ובר"פ הזורק בשם רב (וע"ל רבה בר"ה ואולי אחד הוא):
69
ע׳ר' אבא בר המנונא רב אדא בר אחא בשם רב. ירושלמי פ' המגרש הלכה ד', ור' יעקב בר אחא בש"ר אדא בר אחווה שם פרק הזורק הלכה ג':
70
ע״אר' אבא בר זוטרא א"ר חנינא והוא תורגמן לר' יוחנן ירושלמי נדרים פ"י הלכה י' ומובא בתוס' ר"ן בנדרים פ"א (ח' ע"ב), ובפ' החולץ ונדה פ"ק הלכה ד'. ובמדרש שמואל פט"ו בשם שמואל. ר' זעירא ר' חנינא בשם ר' (ירושלמי ע"ז פ"ב) בש"ר חייא רובה (שם) ור' אבא בר ממל ור' אבא בר זבדא בזמנו. א"ר חנינא ע"ז (כ"ח ב') ובפ' השולח רבא בר זוטרא ואולי אחד הוא:
71
ע״באבא בר חסדא ע"ל ר' חייא בריה דרבה בר נחמני כי ט"ס כאן:
72
ע״גר' אבא בריה דרב ספרא ור' יהושע דסכנין בש"ר לוי (למ"ז ואולי ט"ס הוא וצ"ל בריה דרב פפי הנ"ל שהיה עם ר"י דסכנין בש"ר לוי):
73
ע״דאבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי (גיטין (ל"ז ב') יבמות (ק"כ א') מסקי בי' ר"ג זוזי אייתי קירא דבק בגד בלוי במצחו חלף קמייהו ולא הכירוהו). ובגיטין (ל"ז ב') פרע לרבה בשעת שמיטה ובשביל זה פטרו ריש גלותא מהמעות (שהיה חייב לר"ג, לפי) שהיה צורבא מרבנן, בס"פ כ"כ (קכ"א סע"ב) הוי מסקי בי' ר"ג זוזי קא מצערי ליה והיה רוק מוטל בשבת אייתי מנא סחיפו עלויה א"ל לא צריכיתו כו' אמר צורבא מדרבנן הוא שבקוהו. במ"ק (כ"ו סע"ב) אזל לנחם אבל לרבא וא"ל רבא כמה לית בדעתא להאי צורבא מרבנן. ביומא (פ"ד א') נשך לו כלב שוטה ועבדה ליה אמו גובתא דדהבא. בעא מאביי ביצה (כ"ב א'). ומניומי חבר רב נחמן בזמן רבה. ר' אבהו ור' יצחק נפחא ואבא בר מניומי ור' חנינא בר פפא ורב ספרא. אמר רבא קפחינהו רב ספרא לתלתא רבנן סמיכי אמר רב אשי במאי קפחינהו גיטין (כ"ט ב'). וצ"ע דהא רב אשי נולד כשמת רבא, ואולי רב אשי אמר על ענין זה שאמר רבא מקודם, אלא לשון רש"י א"ל רב אשי משמע דרב אשי אמר לרבא ואולי ט"ס ברש"י וצ"ל אמר רב אשי. (ואולי היה מאריך ימים שהיה בזמן ר' יצחק נפחא שהיה בדור ר' יוחנן ור"ל והיה גם בזמן אביי ורבא):
74
ע״הר' אבא בר שילא:
75
ע״ור' אבא בר טבלא בשם רב (למ"ז גם השארית יוסף לא הביאו) ונ"ל ט"ס ר' אבא וצ"ל רב טבלא תלמיד רב, וזה האות כי היוחסין אינו מביא רב טבלא. ובאמת נזכר הרבה פעמים בש"ס:
76
ע״זר' אבא בר ביסנא בש"ר יוחנן (למ"ז ע"ב ר' אבא בר ביסנא. או צ"ל ר' אבא בר ביזנא):
77
ע״חר אבא בר ביזנא ר' יסא בש"ר יוחנן ירושלמי פ' שור שנגח את הפרה הלכה ט':
78
ע״טאבא בר יסא בש"ר יוחנן ירושלמי סנהדרין פ' אד"מ הלכה י':
79
פ׳ר' אבא קרטיגנאה (ע"ל רב אדא ור' אחא) ירושלמי פ' תפלת השחר מתני' ג', ר"פ אע"פ, שבת פ' כלל גדול ודמאי פ"ה הלכה ב' ופד"מ וספ"א דכלאים ר' בא קרתיגניא:
80
פ״אאבא בריה דרב בנימין בר חייא סוף ר"ה (ל"ה א') נדה (י"ג א'). בעא מרב הונא בר חייא (ברב מניומין חולין פ' א') בזמן רב אסי. תני אבא בריה דרב מניומי בר חייא סוף יבמות (קכ"ב ב') בר מנימין סוטה (ל"ח ב'). ר' אבהו על לארבל ואתקבל גבי אבא בר בנימין, שבועות פ"ו הלכה ג':
81
פ״באבא בר מש ואמרי לה בר רמש פ' המפלת (והגי' שלפנינו אבא שאול ע"ש):
82
פ״גאבא בר חנינא (למ"ז) אולי צ"ל אחא בר חנינא:
83
פ״דר' אבא בר יהודה ירושלמי, וברבה פ' צו פרשה ז' ר' אבא בר יודן בש"ר יהודה בר סימון. בגא"י חצי יום מעיר פרס נקבר רבי אבא בר' יהודה ור' דוד ור' עובדיה ורב סחורה ור' אבא:
84
פ״הר' אבא ברב יהודה בשם רב:
85
פ״ור' אבא בר בר חנא והוא רבב"ח (ע"ש) תלמיד ר' יוחנן ונראה ששמו אבא (וכ"כ רשב"ם ב"ב ע"ה א') דא"ל כל אבא. חמרא וכל בב"ח סיכסא. והוא יתיב לפני רב יהודה ואזיל בתר ר' אלעזר ואינו רבב"ח בן אחיו של ר' חייא כי היה מורה בזמן רבי (ע"ש) וזה ישב לפני רב יהודה ורב יהודה נולד יום שמת רבי וצ"ע כי נראה דרבב"ח שעם רב יהודה הוא בן אחיו של ר"ח שירד לבבל וגם רב יהודה היה בבבל, אבל רבב"ח תלמיד ר' יוחנן היה בא"י והוא סיפר המעשיות דפ' הספינה לר"א שהיה בא"י (ע"ל אילפא):
86
פ״זאבא נרשאה תרגמיה קמיה דרב יוסף, נ"א אדא (עיי"ש):
87
פ״חאבא ביראה בר' אלעזר בן יעקב אומר. מנחות (צ"ג ב') אולי צ"ל בשם ראב"י (ע"ש) או בדבי (עיין אות ד' בדבי):
88
פ״טאבא מהגרוניא אביו של שמואל ואשתו נשא ר' אבא, בזמן רב יהודה (ע"ל שמואל):
89
צ׳ר' אבא בר נתן (עיין רבא בר נתן) חד ב"נ אבד תפילין במועד אתא קמיה דר' חננאל ושלחו לר' אבא ב"נ וא"ל הב לי' תפילתך וזיל כתוב לך א"ל רב איזול כתוב לו. ירושלמי פ' אלו מגלחין הלכה ד' (סמ"ג עשין ה' תפילין מצוה כ"ב הגיר' שלח רב חננאל לרבה בב"ח א"ל לספרא זיל הב ליה תפילתך). ונראה שהיה כותב תפילין. ורב אסי היה סובר שהיה משחק בו וקצף עליו ומת ירושלמי נזיר פכ"ג הלכה ב'. רבנן דקסרין ר' חייא בר ווא בשמו ירושלמי ר"פ החולץ אולי איסי אחיו. ויש רב נתן בר אבא:
90
צ״אאבא בר מריא (למ"ז):
91
צ״בר' אבא בר אלישוב בזמן ר' מני בר' יונה (למ"ז):
92
צ״גאבא בר עילאה ור' ברכיה ור' חלבו בשם רב, ירושלמי ברכות פ' הרואה הלכה ט' תענית פ"ג הלכה ט', וענין ההוא במדרש רבה פ' בחקותי ס"פ ל"ה ר' אבא בר כהנא ור' ברכיה ור' חלבו:
93
צ״דאבא סוראה רב פפא ובנו לקחו בנותיו, בזמן רבא (ע"ש):
94
צ״האבא בר שמואל הוא רבה בר שמואל (ע"ש):
95
צ״ואבא בר חילפיי בר קריה (עיין אבא חליפא קרוייה):
96
צ״זר' אבא ברב יוסף בר רבא לרב כהנא חולין (קמ"א א') והיוחסין השמיטו נראה שגי' אחרת נזדמנה לו (עיין ר' ינאי בר"י בר' ונגאי):
97
צ״חרב אבא אבוה דרב בריה דרב משרשיא הכי אמרינן משמי' דרבא עירובין (כ"ד סע"א) כ"ה בשני דפוסין וט"ס יש כאן. וראיתי ביוחסין אות מ' רב משרשיא בר רב בפ' עושין פסין עכ"ל. אולי צ"ל ר' אבא אבוה דרב אבוה דרב משרשיא, או ר' אבא בר רב משרשיא בר רב, ובשס"ח לא תקנו. או דמצינו רב אחא בר רב וכן בנו רב משרשיא (ע"ש), ואולי היה לרב אחא בר רב בן נקרא רב ע"ש אביו. ולרב זה היה בן נקרא רב משרשיא וצ"ל רב אחא אבוה דרב (שהיה) אבוה דרב משרשיא (ע"ל רב ביבי ברב משרשיא):
98
צ״טר' אבא בר לימא מגילה (י"ג ב') ע"ל רבא ב"ל:
99
ק׳אבא בר לוי כתובות (נ"ז ב'):
100
ק״אאבא אבוהי דר' שמלאי אמר לשמואל ידע מר (ע"ש):
101
ק״באבא צידוני תלמידיו דר' אבא ואבא צידוני בש"ר שמואל בר נחמן, רבה קהלת בפסוק טוב שם משמן טוב ומדרש שמואל פכ"ג. ותלמידי ר' אימי:
102
ק״גאבא בר דוסאי (ע"ש אבא יוסי בן דוסאי):
103
ק״דר' אבא סדרוניא רבה נשא פ' י"ד פי' מ"כ שם מקום ולדעתי זה הנזכר במ"ר ס"פ מטות מהו לא ממדבר הרים, א"ר אבא מרומניא כל הרים שבמקרא הרים חוץ מזה לא ממדבר הרים שהוא רוממות. ופי' ידי משה ז"ל מרומניא פי' של הרים לשון רוממות הוא כדמסיק שאין אדם מתרומם מן דברים אלו עכ"ל. הנה פירש תיבת מרומניא הוא רוממות. ולדעתי יצא מן הפשוט כי ר' אבא היה ממקום הנקרא רומניא. ועד נאמן כי בילקוט פ' מטות ובתהלים סע"ה אין שם תיבת מרומניא, וכן בערוך ערך הר, וכן בשרשים כל הרים טורים חוץ מזה, הרי גם הם הבינו שהוא שם מקום ע"כ לא חשו להעתיק תיבת מרומניא, וברבה קהלת פסוק ויתרון ארץ בכל היא כנישתא עתיקא דסרוניא, וב"ר פרשה א' ר' אבא סרונגיא והכל אחד הוא ואין שני אף שיש שנוי. פעם סדרוניא ופעם סרונגיא ופעם מרומניא דטעות כזה שכיח ברבה ובפרט בשמות אנשים ומקומות. שישו בני מעי אם על הספיקות כו' כי כן מצאתי וראיתי אחר משך זמן מה בתנחומא פ' מטות א"ר אבא סנגוריא כל הרים שבמקרא כו'. ובירושלמי פ' לולב וערבה דרש ר' בא סרונגיה. וברבה דפוס פראג שנת שפ"ד ר' אבא סרונניא הרי עיניך רואות שבעל ידי משה יצא מן הפשוט. (עיין ר' ביבי מרגניא):
104
ק״הר' אבא בר אחוה דר' יוסי (שקלים פ"ב):
105
ק״ואבא הדורש בספרי האזינו ערכ"א, וזאת הברכה ערמ"ג משום אבא הדורש, הוא קדמון והגי' בילקוט שם סי' תתקנ"ה ובתהלים ל"ז סי' תש"ל משום אבא הדורש אמרו נער הייתי. ור' שמעון בן חלפתא אמר משמו (שם ערכ"ב) וברבה פ' תצא ר"פ מ"ב זו שיטת אבא הדורש:
106
ק״זאבא בר תחליפא ר' זעירא חייא בר' בון בש"ר הושעיה (ירושלמי מ"ש פ"ד הלכה ז') ושם להלן אדא בר תחליפא וע"ל אחא ב"ת, רבה ב"ת ואולי אחד הוא:
107
ק״חאבא בר מחסיא ר' יצחק בנו (ע"ש):
108
ק״טאבא סמוקיד (ע"ש):
109
ק״יאבא תחנא (ע"ש):
110
קי״אר' אבא סמוקי (ע"ל סמוקיד):
111
קי״באבא בר שומני (ע"ל רבה):
112
קי״גאבא מצינו רב אדא בר אבא, וכן רב אחא בר אבא, וכן רב אמי, רב אשי, רב ביבי, רב דימי, חנא וחנן רב יהודה בר אבא, ר' יוסף, ר' יהושע, ר' יעקב, ר' יצחק. ר' ירמיה, ישמעאל, רב נתן, עולא. עוקבא, רב פפא, רבא, רבין בר אבא. רמי, רב שימי, שמואל, ר' שמעון, ששא, ר' תנחום, ר' תנחומא, כל אלו שם אביהם היה אבא, אבל אין אבא אחד לכלם:
[הגהות: אבא, א) בפסחים ברש"י (ד' רע"ב) ומ"ק (כ' סע"א) כתב ר' חייא ואיבו וחנא ושילא ומרתא הם בני ר' אחא מכפרי, ובאמת בסנהדרין (ה' א') איתא שהם בני אבא בר אחא בר סלא מכפרי, ולא תקנו. ב) בשבת (ל"ד א') אמר רבא א"ר חייא בר אשי, צ"ל ר' אבא וכ"ה בשס"ח, וכצ"ל בשבת (ע"ג ב') ולא תקן. ג) בע"ז (מ"ט ב') אבא ברב חסדא והיוחסין כתב בר חסדא ונראה כי הדין עמו. ד) גיטין (כ"ו ב') ר' אבא בר שילא צ"ל רבה ולא תקנו. ה) יבמות (ס"ד ב') ר' אחא בר זבדא צ"ל אבא ל"ת. ו) ר' אבא אבוה דרב בריה דרב משרשיא עירובין (כ"ד סע"א) וכן הוא בכמה דפוסים וט"ס יש כאן. ז) גמליאל זוגא שאל לר' אבא בר זבדא ירושלמי נדרים פ"ח הלכה ה', וענין ההוא בדמאי פ"ב הלכה א' שאל לר' אבא בר כהנא ונראה בר זבדא ט"ס. ח) מנחות (צ"ג ב') אבא ביראה ברבי ר' אליעזר בן יעקב, אולי צ"ל בשם ראב"י או בדבי ראב"י ל"ת:]
[הגהות: אבא, א) בפסחים ברש"י (ד' רע"ב) ומ"ק (כ' סע"א) כתב ר' חייא ואיבו וחנא ושילא ומרתא הם בני ר' אחא מכפרי, ובאמת בסנהדרין (ה' א') איתא שהם בני אבא בר אחא בר סלא מכפרי, ולא תקנו. ב) בשבת (ל"ד א') אמר רבא א"ר חייא בר אשי, צ"ל ר' אבא וכ"ה בשס"ח, וכצ"ל בשבת (ע"ג ב') ולא תקן. ג) בע"ז (מ"ט ב') אבא ברב חסדא והיוחסין כתב בר חסדא ונראה כי הדין עמו. ד) גיטין (כ"ו ב') ר' אבא בר שילא צ"ל רבה ולא תקנו. ה) יבמות (ס"ד ב') ר' אחא בר זבדא צ"ל אבא ל"ת. ו) ר' אבא אבוה דרב בריה דרב משרשיא עירובין (כ"ד סע"א) וכן הוא בכמה דפוסים וט"ס יש כאן. ז) גמליאל זוגא שאל לר' אבא בר זבדא ירושלמי נדרים פ"ח הלכה ה', וענין ההוא בדמאי פ"ב הלכה א' שאל לר' אבא בר כהנא ונראה בר זבדא ט"ס. ח) מנחות (צ"ג ב') אבא ביראה ברבי ר' אליעזר בן יעקב, אולי צ"ל בשם ראב"י או בדבי ראב"י ל"ת:]
113
קי״דהיוחסין הביא כאן באות אל"ף אבא יוסי וכן אבא מרי וכיוצא, ובאמת אין כאן מקומם, כי שמו יוסי מרי, ואבא לשון חשיבות כמ"ש לעיל גבי אבא אריכא:
114
קי״האבאי אבא יוסי בנו (ע"ש):
115
קי״ור' אבדומה נחותה ירושלמי בהרבה מקומות:
116
קי״זר' אבודמי בר טובי בש"ר אבהו ירושלמי פ' אלו מגלחין הלכה ה':
117
קי״חר' אבודמי בר ברתיה דר' טבי ור' יונתן בן חלי בש"ר יאשיה ירושלמי. פ' נגמר הדין הלכה ז':
118
קי״טר' אבודמי בר תנחום ר' שמואל אמר בשמו ירושלמי סוף מ"ק:
119
ק״כר' אבדימווס בר יוסי בן חלפתא (ע"ש):
120
קכ״אאבדימי דמן חפיא (ב"ב י"ב א' חיפה) ור' יצחק נפחא. רבי פנחס ור' סימון ר' אבא בר זמינא מטו בה בש"ר אבדימי דמן חיפא. ירושלמי פ' תפלת השחר מתני' א'. תענית פ"ד איבי דמן חיפה בש"ר (ע"ש אולי אחד הוא). כתב גא"י חיפי עומד אצל ים הגדול שם בית הכנסת שם נקבר ר' אבדימי דמן חיפי באבן וקבר ר' יצחק נפחא באבן (ע"ש) ובשיפוע ההר מערה יפה גדולה של אליהו. א"ר אבהו (ע"ש) א"ר אבדימי (דימי) דמן חיפה קדושין (ל"ג ב'). ר' אסי בשמו, ר' ברכיה בשמו מדרש ריש איכה. ר' זעירא בשמו תרומות פ"ג הלכה ה'. ר' חזקיה בשמו, ר' חלבו ור' חלבו מטיבה בשמו, ירו' ברכות פ"ד מתני' ד', ור' חנינא בר' אבהו, ר' יוסא בשמו. ור' יצחק בר נחמן ובשמו (ע"ש) נדה פ"ב הלכה ו', בש"ר לוי, ר' שמואל בר נחמני בשם אבדימי דחיפם מ' קהלת בפסוק ושב העפר על הארץ, בשם ר"ל כלאים פ"ד הלכה ד' שביעית פ"ב הלכה ח':
121
קכ״ברב אבדימי בר המדורי ר"ל ור' אבא פירשו דבריו (סוכה כ' סע"א):
122
קכ״גרבי אבדימי אבוה דר' יצחק (ע"ש):
123
קכ״דר' אבדימי בר חמא בר חסא מלמד שכפה ההר כגיגית שבת (פ"ח א'). ובע"י פ"ק דע"ז ענין זה הגי' בר חמא דמן חיפה. ובהוריות (י' א') אבדימי בר חמא. ובעירובין (נ"ה רע"א) בר חמא בר דוסא ואחד ט"ס. והיוחסין כתבו שנית. ר' דימי בר חמא ב"ח ורבא אמר בשמו, ובפר"ע מלמד שכפה הר כגיגית עכ"ל. מזכה שטרא לבי תרי בשם דימי באות ד' ואבדימי באות א', וגם זה לא מצאתי שרבא אמר בשמו:
124
קכ״הרב אבדימי בר חסא זבחים (קי"ח סע"א) ובנוסחא אחרת בר חסדא ובע"י בר דוסא:
125
קכ״ור אבדימי דציפורין בעא לר' מנא ירושלמי פ"ד דברכות מתני' ג' בש"ר חונה שם כתובות פ"א הלכה ב', ר' אמי אביו:
126
קכ״זר' אבדימי בר נחוניה שח"ט סק"ג:
127
קכ״חר' אבדימי אחוי דר' יוסי ירושלמי ברכות פ"ה מתני' ב' ופ"ב דשבת מתני' ב':
128
קכ״טר' אבדימי מלחא היה עוסק במלח (ירושלמי ס"פ הזהב). ר' חייא בר אבא צוה לו שילך לישן בסוכה, שם פ' הישן הלכה ה':
129
ק״לאבדימי רב אחדבויה בר אבדימי וצ"ע. מר זוטרא ב"א וצ"ע. רב חנינא ב"א. רב יוסף ב"א. רב נחמן ב"א וצ"ע. רב שמואל ב"א. רב תחליפא ב"א:
[הגהות: אבידימי, בעירובין (נ"ה רע"א) ר' אבדימי בר חמא בר דוסא ל"ת, ובשבת (פ"ח א') בר חסא:]
[הגהות: אבידימי, בעירובין (נ"ה רע"א) ר' אבדימי בר חמא בר דוסא ל"ת, ובשבת (פ"ח א') בר חסא:]
130
קל״אאבדן הוא אבא יודן (תוס' יבמות (ק"ה ב') ואבדן לישנא קלילא) תלמיד רבי. ונצטרע וטבעו ב' בניו על שדבר על ר' ישמעאל בר' יוסי (ע"ש) והיה חכם גדול וחסיד. ובפסקי ברכות פ' תפלת השחר בשם ירושלמי (מתני' א' ר' מפקד לאבדון אמורא) שהיה מתורגמן דרבי. שאל לרבי כמה מעלות בקדש ותרומה (ירושלמי רפ"ה דברכות). אמר אבידן פעם אחת נתקשרו שמים כו' ושאלו לרבי ברכות (כ"ז ב'). א"ל רבי (נדה ס"ו א') רבי יתיב ודרש ואמר לאבא יודן אמוריה אכריז לציבורא. ב"ר פ"י:
131
קל״בר' אבהו א) היה קרוב למלכות (סנהדרין י"ד) ובפ"ב דכתובות (י"ז א') ובפ"ו דיבמות אמהתא דבי קיסר אמרו עליו רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא על שהיה יפה מאד יותר מר' יוחנן שהיה לו הדרת פנים ר"ל זקן ושופריה מעין שופרי' דיעקב. (ב"מ פ"ד, ב"ב נ"ח). בחגיגה (י"ד א') נשוא פנים זה שנושאים פנים לדורו בעבורו למעלה כגון ר' חנינא בן דוסא למטה ר' אבהו, בי קיסר. פירש"י היה חשוב בבית המלך כדאמרי' בסנהדרין דהוו נפקן אמהתא דבי קיסר כו'. וביומא (ע"ג א') א"ר אבהו בש"ר יוחנן ואהדרינהו ר' אמי ור' אסי לאפייהו (כלומר לא אמרה ר' יוחנן ולא אמרו ליה בהדיא שלא אמר זה ר' יוחנן) משום יקרא דקיסר, (שהיה חשוב בבית המלך כדאמרינן בחגיגה נשוא פנים כגון ר' אבהו בי קיסר). והיה עשיר (רש"י שבת קי"ט א'). והיה עוסק ברדידין (ירושלמי ס"פ הזהב). בפ' אעפ"י (ס"ב א') הציל במרחץ שנפחת מתחתיו שני עבדיו שסמכו אותו. ועיי' בירושלמי דביצה פ"ק הלכה ו', ותראה בפי' הירושלמי שלא כיון למשמעות הבבלי. וכעת אין גמרא דכתובות לפני, ובפ' הרואה הציל במרחץ באבר אחד ק"א אנשים:
132
קל״גב) במ"ר קהלת פסוק טוב אשר תאחוז בזה וגו' כי ירא אלהים יצא את כלם כגון ר' אבהו דקסרין (שהיה בקי במקרא ובמשנה) והיה מנצח למינים. (פ"ק דע"ז (ד') ובסנהדרין ל"ט א'). ונפח באש לכבוד שבת (שבת קי"ט א') ושם (ע"ב) הוו עבדין ליה באפוקי שבתא עגלא תלתא והוי אכיל כולייתא כי גדל אבימי בריה א"ל למה לך כולי האי נשבק כולייתא ממעלי שבתא שבקיה ואתא אריה אכליה לעגל הראוי לשחוט. ובסוטה (מ' א') שיבח את עצמו שהוא עניו ור' אבא דמן עכו עניו יותר ממנו. ומנה את ר' אבא דמן עכו לראש ישיבה שהיה עני (ע"ש). היה יושב בקסרין ותקן שם תשר"ת (ר"ה ל"ד א') הורה בבצרה (ירושלמי פ' כירה), והיה משבח לבנו אבימי שקיים מצות כבוד אב ואם, והיו לו ה' בנים סמוכים (ע"ש). שלח את בנו חנינא (ע"ש) ללמוד לטבריא כו' וא"ל המבלי אין קברים בקסרי שלחתיך לטברי'. כשמת איזה ת"ח לא טעם כלום כל היום ירושלמי פ' מגלחין הלכה ז'. וקודם מותו הראו לו י"ג נהרי אפרסמון ואמר אני אמרתי לריק יגעתי כו' וכשמת בכו עמודי דקסרין (מ"ק (כ"ה ב') ובירושלמי ר"פ כל הצלמים).
133
קל״דג) בתוס' ב"ב (פ"ז א') שהיה תלמיד ר' יוחנן, וכ"כ תוס' ע"פ (ק' א') ושם (רע"ב) אתמר עלה א"ר אבהו (א"ר יוחנן) כצ"ל כמ"ש סוף ע"א ובחולין (ק"י א'). א"ר אבהו שנא לי ר' יוחנן גיטין (מ"ד ב'). תני קמי' דר' יוחנן ע"ז (כ"ו סע"א) וא"ל פוק תנא לברא שבת (ק"ו א') שאל לר' יוחנן וא"ל בני (ירושלמי רפ"ב דברכות) אתא לטברי' לגבי ר' יוחנן וראה ר"י פניו מאירין לפי שלמד דבר חדש (ירושלמי ר"פ המוציא יין וסוף פסחים ופ"ג דשקלים ומ' קהלת פסוק מי כהחכם) אזל בתר ר' יוחנן וקרא ק"ש ומטי למבואות מטונפות אשתיק כו' א"ל מהו לגמור א"ל כו'. פ"ד דר"ה (ל"ד ב') פ"ק דב"מ (ט') הא דר' אבהו בדותא היא. ואחר שמת ר' יוחנן היה עם ב"ד של ר' אמי ור' אסי (עיי' יבמות ס"ה ב') ור' חייא בר יוסף פ"ק דחולין. ר' אבהו כד הוה אזל לדרומא הוי עביד כר' חנינא וכד נחית לטבריה הוי עביד כר' יוחנן דלא מפלג על בר נש באתריה (ירושלמי ברכות ר"פ אלו דברים). א"ר יוחנן מותר ללמד בתו יונית שהוא תכשיט לה. שמע ר' שמעון בר אבא ואמר בגין דר' אבהו בעי מיליף בנתיה יונית תלי בר' יוחנן. שמע ר' אבהו ואמר יבא אלי אם לא שמעתי מר' יוחנן (ירושלמי ר"פ במה אשה ופאה פ"א וסוף סוטה). בתשו' רשב"א סי' תי"ג ק"ז ד' מעשה דר' אבהו דעל לההוא אושפיזא ואשקייה לההוא אתתא והות חמרא. לא ידעתי היאך היה מותר לעשות מעשה כזה אילו היה ר' אבהו תלמיד ר' יוחנן ואולי אחר היה, וכ"כ המפרשים דר' אבהו תלמיד ר' יוחנן לא היה עושה מעשה כזה עכ"ל. והגי' שלפנינו בפ' ד"מ (ס"ז סע"ב) ר' ינאי אקלע לההוא אושפיזא כו' כתב רש"י ינאי גרסי' ולא ר' ינאי דהאי ינאי לאו אינש מעליא הוא שעשה כשפים.
134
קל״הד) מגדף בה ר' אבהו סנהדרין (ג' ב', מ' ב') שבת (ס"ב ב') זבחים (י"ב א'). י"א שהוא מרבנן סבוראי שהיו אחר רב אשי מפני שנוי לשון, אבל זה הלשון נמצא גם באמוראים מנדף בה ר"ח, וכ"כ ר"ח, וכן בפ' עשרה יוחסין ר' אבהו עצמו מגדף על דברי ר' יוסי בר חנינא, ר"ל כוונת היוחסין לסתור דעת האומרים שזה ר' אבהו שדרכו לגדף אינו תלמיד ר"י אלא מרבנן סבוראי שהיו אחר רב אשי, לז"א שזה אינו דהא ר"א עצמו ר"ל אותו ר' אבהו שהי' תלמיד ר"י אמר מגדף בה שהרי היה מגדף על ר' יוסי בר חנינא שהיה ג"כ תלמיד ר' יוחנן. ובסוף קמא (קי"ז א') איתביה ר' אבהו לרב אשי, וזה ג"כ ראיה כי ר' אבהו לא היה מרבנן סבוראי שהיו אחר רב אשי כי רב אשי נפטר ד"א ק"פ לב"ע כמ"ש הסמ"ע בהקדמה או לדעת הריטב"א בע"ז פ"ק תשל"ט לשטרות שהוא ד"א קפ"ז ליצירה. והתחלת רבנן סבוראי היה ד"א רל"ו. עיי' בחבורי זה בחלק הראשון. א"כ בין רב אשי היה זמן רב לרבנן סבוראי. אמת כבר נדחו דברי האומר שזה ר' אבהו המגדף בה היה מרבנן סבוראי כי תלמיד ר' יוחנן היה, אך ר' אבהו דאותיב לרב אשי צ"ע שנראה שאין זה ר' אבהו תלמיד ר' יוחנן. לפי סדר הדורות קדם ר' אבהו הרבה לרב אשי, ואולי זהו ר' אבהו שאכתוב שהיה בבבל ואולי לרב אשי הקדמון אותיב.
135
קל״וה) חבירו ר' חייא ב"א, דרש ר' אבהו אגדה ורחב"א שמעתתא ועזבו את רחב"א, ור' אבהו פייסו במשל דברי רחב"א למרגליות ודבריו סדקין, ובראשונה היה רחב"א מלוהו עד ביתו משום יקרא דקיסר ויום ההוא ליוה ר' אבהו לר"ח. סוטה (מ' א'), א"ר אלעזר ירושלמי יבמות. ר"פ נושאין ושבת (קמ"א סע"א) יומא (פ' א') וסוף חגיגה, סוכה (מ"ה סע"א) ושאל לר"א מהו לבעול ביאה שנייה בשבת (ירושלמי ברכות). בעירובין (נ"ג ב') אמרו התלמידים לר' אילעאי היכן ר' אבהו וא"ל הלך לזקני דרום. ישב עם ר"י נפחא ור"ח בר פפי (כתובות פ"ד ב') ואלו ג' סמוכים היו כדאיתא פ' המביא גט (כ"ט ב'). ורב ספרא הקשה על דבריהם (ע"ל אבא בר מרתא). יושוע אחוי דדוריי שאל לר' אבהו א"ל כו' א"ל ר' יעקב בר אחא עמך הייתי ושאלתינהו לר' אבודמי דמן חיפה א"ל אנא לא שמעית אי שמעית פוק והורי (ירושלמי פ' מגלחין הלכה ה'). א"ר אבהו שנה לי ר' יונתן בן עכמאי כו' א"ל רבי זעירא מה הוי טוביה א"ל אדם גדול ובקי במשנה ופירשה ר' חייא דכפר תחומין קומי רבי (ובסוף תרומות קומי רב) ומניתיה חכים (ירושלמי שבת פ"ב מתני' א').
136
קל״זו) ר' אבא (ע"ש). ר' אבא בר זמיני א"ל. ר' אבא דמן עכו (ע"ל). אבא בר מרתא. ר' אבא בר חייא רמי ליה. ר' אבא בר בנימין. א"ר אבדימי דמן חיפא (וע"ל). בש"ר אבהו ירושלמי ברכות פ"ה מתני' א', ובפ' הרואה. ר' אבהו בש"ר אבהו, אבימי בנו (ע"ל). אבימי בר נאזי. אבימי בר טוביה בשמו. ר' אבין בשמו. ר' אחא שאלו. ר' אחא בר פפא איתביה. ר' אחא בר חנילאי. א"ר אחא בר חנינא. ר' אחי בשמו. ור' אילא. ור' אילעאי (ע"ל). שאל לר' אלעזר (ע"ל). ר' אלעזר בן מנחם בשמו (יוחסין ול"מ). ר' אמי חבירו. אמי וורדינאי בשמו. איתיב לרב אשי (ע"ל). רב אסי חבירו. ר' ברכיה אמר ר' אבהו מ' קהלת פסוק את הכל עשה יפה בעתו. רב הונא בשמו. א"ר הונא. רב הונא בר איקא תלמידו. זוגא. ר' זירא בשמו. ר' זעירא בנו. זעירא בעא מיניה (ירושלמי ביצה פ"ק הלכה ט'). ר' זריקא, ר' חגיי בשמו. ר' חזקיה בשמו. א"ל חזקיה בר בליוטי, ר' חייא דכפר תחומין (ע"ל). ר' חייא בר אבא חבירו (ע"ל). חילפי בר בריה. ר' חמא בריה דרבה בר אבהו. ר' חמא בר אבא בזמנו (ל"מ). בש"ר חנינא בן גמליאל. ר' חנינא בר פפא. ר' חנינא בר פפי (ע"ל). ר' חנינא דציפורן בשמו. ר' חנינא בנו (ע"ל). ר' טייפי סמוקא. ר' יהודה בר שלום. אתא לאתריה דריב"ל. ר' יוחנן רבו, ור' יוחנן בן אליקום. בש"ר יונתן. ר' יונתן בן עכמאי שנה לו (ע"ל). א"ר יוסי בר חנינא (ע"פ ק' א', וירושלמי ר"פ ד' מיתות ובפ' האומנין. ומ' ריש פתיחתא דאיכה): ור' אבהו מגדף על דבריו (ע"ל). ר' יוסי בר חנן. ר' יוסף בר חבו רמי ליה. יוסף בר חנון בעא מיני'. ר' יעקב בר זבדא בשמו. ור' יעקב בר אחא (ע"ל). ור' יצחק נפחא (ע"ל). בש"ר יצחק בן חקולא, ר' יצחק בר יוסף, ר' ירמיה איתביה (תמורה ג' ב') וקרא לר"י ברי (ב"מ ט"ז ב') בר ישיטה אמורא שלו. א"ר אבהו שאל ר' ישמעאל בן יעקב דמן צור את ר' יוחנן ואנא שמעית. (עיי' ר' שמעון בן יעקב דמן צור), רב כהן. רב כהנא תלמידו (פסחים (נ"ב ב') ע"ש רש"י). ר' מישא. נחום שמעיה. ר' סימון. ר' ספרא (ע"ל). ראה בחלום פנטקקה וצלי ויבא מטר. רבין בשמו. ר' שמואל בר ססטראי בשמו. ויתיב קמיה ר' יוחנן ואמר משמיה דשמואל (ב"מ צ"ט ב'), היה שושבין לר' שמעון בר אבא (ירושלמי ברכות פ"ב מתני' ו' וע"ל). ר' שמעון בן אליקום בזמנו. אר"ל פ' ג' שאכלו (מ"ז סע"א) פסחים (מ"ו א') ביצה (י"ג א') שבת (קכ"ז סע"ב) חולין (קכ"ב ב') עירובין (ל"א ב') א"ר ששת. ר' תחליפא בר מערבא קמיה. בש"ר תחליפא חמיו:
137
קל״חר' אבהו דמן קסרין (למ"ז, אולי ט"ס הוא וצ"ל ר' אבא דמן קסרין, אכן י"ל שזהו ר' אבהו הנ"ל שהיה בקסרין כנ"ל):
138
קל״טר' אבהו רב אדא ורבא בר חנן אתו לגבי' בפ' מקום שנהגו (לא מצאתי) ואינו זה ר' אבהו הידוע תלמיד ר' יוחנן כי זה היה בבבל (יוחסין בשם ר' ישמעאל החכמן) ואולי זה הוא אותיב לרב אשי (ע"ל ר' אבהו):
139
ק״מר' אבהו בן זוטורתי (ע"ל אבין) א"ר יהודה בר זבידא ברכות (י"ב ב'):
140
קמ״אר' אבהו בריה דרב ביבי (עיי' רב ביבי בר משרשיא ול"מ):
141
קמ״בר' אבהו אביו של רב שמואל והוא דרש לפני רפרם (פא"ט מ"ט א'):
142
קמ״גר' אבהו בר אחא בשם רבינו (שח"ט סק"ז) וקרוב בעיני שהוא ר' אבא בר אחא שאמר משום רבינו:
143
קמ״דאבהו בריה דרב גניבא שלח לרבא ילמדנו רבינו ס"פ י"נ (קל"ט א') ושם בר גנובא:
144
קמ״האבהו ובנו רבה רבו של רב נחמן:
145
קמ״ואבהו בר איהי (ע"ש) אתא לקמי' דשמואל פ"ק דב"מ (י"ד א') ופ' א"נ (ע"ה א') א"ל שמואל. ובס"פ הדר (ע"ד סע"א) איבות בר איהי בא לפני שמואל והתיר לחי שעשה למבוי ורב ענן סתר הלחי, (והיוחסין כתב שדר עם שמואל ורב ענן במבוא א', מי הגיד לו נבואה זו) ובנימין (צ"ל מנימין) אחיו חד מאכיל לעבדיו מכל מין ומין ומשתעי אליהו בהדיה (כתובות ס"א א') ובפ' בני העיר (כ"ח א') אבהו ומנימין בני איהי לא הסתכלו בכותי ולא עשו שותפות עמו, ובפ"ד דנזיר (כ"ד ב') אמר שמואל לא תיתיב על כרעך עד דאמרת לי כו'. ואמר ד' הלכות:
146
קמ״זאבהו בנו מארי:
147
קמ״חהיוחסין מביא באות זה אבוה דשמואל. אבוה דר"פ ודר' זירא וכיוצא, ואני הכנסתי אב אצל בנו:
148
קמ״טבר אביו ובר קיפוק (גירסת הערוך קיפוז) איתהפוך כרעייהו ההוא יומא לא ספדי לרב אשי מ"ק (כ"ה) ועיין יבמות (ק"ג), נ"א בר אבין:
149
ק״נרב אבוי סבא הוא רב אויא (עיי"ש):
150
קנ״אאבויה אלישע אחר בנו:
151
קנ״באביה רב אדא בנו וצ"ע ר' חייא ב"א:
152
קנ״גאבוברם אמר רבינא אמר לי סמא בר חלקאי אקשי בה אבוה דבר אבוברם ואמרי לה אחוה דבר אבוברם. פירש"י שם איש, אבוה דבר אבוברם הוא אבוברם עצמו ומכירין היו את הבן ולא את האב והיו קורין אותו על שם בנו שעשו את בנו סימן לו, פ' השוחט (ל"ח סע"א). כתב היוחסין בשם הערוך אבוברם שם חכם ולא מצאתי בערוך:
153
קנ״דאבונה ספרא ור' יונתן ספרא (ע"ש):
154
קנ״הר' אבונה בר סחורא ירושלמי סוף פסחים:
155
קנ״ואבטולמס (ר"ל אבטליון במשנה חגיגה פ"ב ב', עדיות פ"א ג', פ"ה ו') אב"ד מבני בניו של סנחריב (כדאיתא בגיטין ובסנהדרין). שמעיה חבירו (ע"ש). שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי רבותיהם (פ"א דאבות) ושלשלת הקבלה (פ"ה ב') כתב קבלו מיהושע בן פרחיה ושמעון בן שטח, ז"א כי לא קבלו מיהושע בן פרחיה). הלל ושמאי תלמידיו. ולהיותם גרים לא היו יכולים לדבר ה' ואמרו אין במקום הין, וניתן להם רשות לשפוט את ישראל להיות אמם מישראל, ונמצא ברומי פסק אחד נקרא ע"ש אבטליון כשהיה ערל (שלשלת הקבלה כ"ה ב'). בזמנם עקביה בן מהללאל (ע"ש). ואדמון וחנן ובני בתירה, ומ"ש הרמב"ם ר' מיאשה היה בזמנם אין נראה, ובזמנם היה יהודה בן דורתאי (ע"ש). לא האריכו ימים כי אם ו' שנים (עיין ח"א ג"א תשכ"ב), כתב גא"י בגוש חלב קבורים אבטליון ושמעיה, ור' יצחק מגוש חלב, ור"מ בעל הנס, לא ידעתי אלו ב' מי הם. (אדרמלך ושראצר בניו של סנחרב על שהרגו אביהם (מלכים י"ח ובחלק צ"ו) באו מגלגול שמעי' ואבטליון (ג"נ). אריסטוטלס היה ניצוץ אבטליון שלמד תלמידים שאין מהוגנים נעשים צדוקים, וכן אריסטו היה מבחינתם ולכן בסוף חזר בתשובה ונתגלגל באנטונינוס שלמד מרבינו הקדוש. (ג"נ בסוף הספר וחס"ל מעין ה' נהר כ"ה) ועיין חלק א' ג"א ס"א נתגלגלה בו נפשו של זכריה):
156
קנ״זאבטולמוס פ"ג דעירובין משנה ד' (ל"ה א') א"ר יוסי העיד אבטולמוס משום ה' זקנים שספק עירוב כשר, ובפ"ק דר"ה (ט"ו א') וסוכה (מ' א') א"ר יוסי העיד אבטולמוס משום ה' זקנים אתרוג אחר לקיטתו למעשר ובסוף סוטה (מ"ט) ובסוף פ' מרובה (פ"ג א') אבטולס בן ראובן התירו לו לספר קומי מפני שקרוב למלכות היה, ואני ראיתי במעילה ראובן האיצטרבולי התירו לו לספר כו' אולי הוא אביו (ע"ש). ובמעילה קודם שבא רשב"י ור"א בר' יוסי לרומי בטלה הגזירה והיה קרוב למלכות ולא הכיתי אותו שהוא יהודי וכשהכירוהו חזרה הגזירה עד שבא רשב"י ובטלה, ובברייתא יש בנו תנא ר' יונתן, והיה רבו של ר' יוסי, ויש נוסחא אבשולים או אבטולס, נ"א בן אבטולמוס (ובמכילתא פ' משפטים (פרשה ג') בן אבטולמס). ר' נתן בן אבטולמס, ר' שמעון בן אבטולמוס:
157
קנ״חר' אבטולס ר' עזרא בריה או בר בריה (ע"ש):
158
קנ״טר' אבטילס בר' יוסי בן חלפתא (ע"ש):
159
ק״סאבטליון שמעיה בן אבטליון מקלנבו (ע"ש):
160
קס״אאביון ר' יהושע בנו:
161
קס״באביטול ספרא משמיה דרב (לא מצאתי שאמר בשם רב) משמיה דרב פפא ג' דברים מ"ק (י"ח א'):
162
קס״גאביי קשישא יבמות (כ"ד א') שבועות (מ"ב ב') סנהדרין (ז' א') ורמי דרב אדרב שבת (נ"ו א'), אביי אמר דאביי קשישא איכא בינייהו דתני אביי קשישא כתובות (צ"ד א'):
163
קס״דאביי בר אבין ור' חנינא בר אבין (ובגמרא אביי בר אבא ור' חנינא בר אביי ט"ס הוא ובשס"ח לא תקנו). תנו תרומות בי רבה פגע בהו רבה בר מתנה פסחים (ל"ד א') אביי בר אבין ור' חנינא בר אבין עירובין (פ"ז ב') ברכות (כ"ט ב') שבת (פ"ו רע"ב) ומרימר אמר לשמעתייהו קמי' דרבינא, (ובכורות (מ"ב ב') ור' חנינא) יתבי ואביי יתיב גבייהו (פ' הדר ס"ב א') ושם (פ"ט א'), וא"ל אביי לא שמיע לכו הא דאמר ר' יצחק בר אבדימי, וכ"ה יבמות (קי"ט ב') וענין ההוא שם (ל"ו א'), הוא ורב חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו (מגילה ז' ב') פירש"י זה אוכל עם זה בפורים שנה זו, ובשניה סועד חבירו עמו (ועיי' תשו' זקן אהרן סי' רי"ד שהניח בצ"ע על פירש"י):
164
קס״האביי בריה דר' אבהו ואולי צ"ל אבימי (ע"ש):
165
קס״ואביי בר ר' בנימין ירושלמי ס"פ אין עומדין וגיטין פ' הנזקין הלכה ט':
166
קס״זר' אביי ירושלמי מגילה ספ"ב הלכה ז':
167
קס״חאביי רב אחא בן אביי, רב ביבי בן אביי, ר' יעקב בן אביי, רב נתן בר אביי וצ"ע. רב שימי בן אביי וצ"ע:
[הגהות: אביי, א) יבמות (ק"א ) א"ר אחא בר חנינא אמר אביי א"ר אסי, נראה כי אביי ט"ס הוא וצ"ל א"ר אמי כי רב אחא בר חנינא. היה תלמיד רב הונא ואביי היה תלמיד רבה שהיה תלמיד רב הונא, ורב אסי קדם לאביי. ב) ב"ב ד (קס"ז ב') שבת (נ"ז סע"ב) אמר אביי אמר רב, צ"ע כי רב קדמו. ג) זבחים (צ"ב ב') בעי רבי אביי, ט"ס ובשס"ח רבי אבין. ד) קדושין (י"ט א') א"ל אביי ברי' דר' אבהו, צ"ל אבימי ל"ת. ה) זבחים (ס"ב ב') אביי בר הונא, צ"ל אבין ל"ת:]
[הגהות: אביי, א) יבמות (ק"א ) א"ר אחא בר חנינא אמר אביי א"ר אסי, נראה כי אביי ט"ס הוא וצ"ל א"ר אמי כי רב אחא בר חנינא. היה תלמיד רב הונא ואביי היה תלמיד רבה שהיה תלמיד רב הונא, ורב אסי קדם לאביי. ב) ב"ב ד (קס"ז ב') שבת (נ"ז סע"ב) אמר אביי אמר רב, צ"ע כי רב קדמו. ג) זבחים (צ"ב ב') בעי רבי אביי, ט"ס ובשס"ח רבי אבין. ד) קדושין (י"ט א') א"ל אביי ברי' דר' אבהו, צ"ל אבימי ל"ת. ה) זבחים (ס"ב ב') אביי בר הונא, צ"ל אבין ל"ת:]
168
קס״טאביי בר הונא ט"ס הוא ע"ל אבין בר הונא:
169
ק״עאביי הכהן. א') שמו נחמני בשם זקנו אביו של רבה בשבת (ל"ג סע"א) ידענא בנחמני, ושם (ע"ד א') אמר רבא שפיר קאמר נחמני, וכן במעילה (כ' ב') אמר רבא שפיר קאמר נחמני, ובע"ז פ' ר' ישמעאל אמר רבא אקפן נחמני שמעתתא, ובפ' השולח אמר סתם גמרא והלכתא כנחמני, ובגיטין (מ"ה א') שנאבד לו חמור בין הכותים ונתן סימן שבטנו לבן ושלחו לו אלמלא דנחמני את ר"ל שאינו משקר כו'). וכ"כ הערוך ערך אביי דנחמני שמו שהיה בן אחיו דרבה בר נחמני ותלמידו. וכיון דהוי שמו נחמני בשם אבוה דרבה לא הוה קרי ליה כל שעתא נחמני בשם אביו אלא הוה קרי לי' אביי בלשון ארמית כאדם שקורא אבי וסליק לי' אביי עכ"ל. וכ"כ רש"י פ' המקבל קראו אביי שלא לזכרו בשם אביו, וי"מ להיפך שמו אביי, ורבה מתוך שגדלו ולמדו תורה קראו נחמני ע"ש אביו שהיה לו כבן וכן פירש"י בגיטין (ל"ד ב'). ומ"ש רש"י סוף הוריות א"ד דבלשון גנאי קראו נחמני כלומר עדיין תלמיד רב נחמן אתה, כתב הבאר שבע שבוש הוא ותלמוד טועה כתבו (ודאי שבוש הוא דהא הבאתי לעיל שסתם גמרא אמר הלכתא כנחמני, ועוד בפסחים (קי"ב ב') גזר על אגרת בת מחלת שלא תבוא לישוב ואמרה ליה אלמלא שהכריזו ברקיע הזהרו בנחמני סכנתיך. ובפ' אעפ"י באתה חומה אחר מות אביי לפני רבא ואמרה פסוק לי חמרא אמר ידענא בנחמני דלא הוה שתי חמרא. ואי נחמני לשון גנאי לא היה קוראו סתם גמרא וברקיע ואחר מותו נחמני וק"ל). וקודם שנולד מת אביו, ואחר שנולד מתה אמו, ואמרו אביי ר"ת אשר בך ירוחם יתום (הושע י"ד ב'), ובמגלה עמוקות א' צ"ב אך בי ישוב יהפך (איכה ג') לקיים קרא יתום אתה היית עוזר. ומ"ש אביי אמרה לי אם, שבת (ס"ו ב' קל"ד א') ובעירובין (כ"ט ב', ס"ה א') יומא (ע"ח ב') מ"ק (י"ב א', י"ח ב') היינו מרבניתיה (קדושין ל"א ב'):
170
קע״אב) והיה מבית עלי, ואביו היה נקרא כייליל זבחים (קי"ח ב') רב יוסף כשאביי היה מקשה ליה א"ל חד ברא הוה לי' לכייליל ולא מיתקן (ע"ש). ובפ' הזרוע (קל"ג א') שלא לקח מתנות כי אם בערב יו"כ שידעו שהוא כהן (ובתוס' שם שלא היה עשיר, ובעירובין (ס"ה א') רבה ברב חנן אתא לאביי וא"ל את ורבה לא הוה לכם עירוב נראה שלא היה עשיר לערב משלו). ולא היה מברך ברכת כהנים שהתלמידים היו קורין עמו בשעת נשיאת כפים, רש"י וערוך ערך עדן (ז"ל לא היו מניחים אותו לעמוד לפי שהיו לומדים) והרא"ש כתב שהיה חולה מעיים ולא היה יכול לפרוש כפיו.
171
קע״בג) ואתא לי' שלמא ממתיבתא דרקיע בכל ערב שבת (ע"ל אבא אומנא). כד צורבא מרבנן שלים מסכת עביד להו יו"ט שבת (קי"ח סע"ב). הוי ניים ביום שיעור הילוך ו' פרסה וקרי עליו רב יוסף עד מתי עצל תשכב סוכה (כ"ו ב'). כשרצה לשמש מטתו באלי דידבי, נדה (י"ז). לזקנותו נשא אשה חומה ברתיה דאיסי בריה דר' יצחק ברי' דרב יהודה, והיתה יפ"ת (כתובות ס"ה א') וכבר נתארמלה משני בעליה חכמים גדולים הראשון רחבה דפומבדיתא והשני ר' יצחק בריה דרבה בב"ח, וסבר אביי שאין הלכה כרבי דבתרי זימני הוי חזקה (יבמות ס"ד ב') ונשאה ומת במהרה. והיה עוסק בתורה ובגמ"ח וחי ששים שנה ר"ה (י"ח) יבמות (ק"ה א'). והיה לו ישיבות בחיי רב יוסף (ע"ל רבא) ועיין ח"א שנת ד"א צ"ט אימת נעשה ראש ישיבה ואימת מת, י"א שמלך י"ג שנה וי"א י"ד. אביי ורבא כשהיו קטנים היו לפני רבה וקרי עלייהו בוצין בוצין ברכות (מ"ח א') ע"ש. אביי היה מטייל קמיה דרבא (צ"ל דרבה וכ"ה בע"י) בח' ביעי ואמרי לה בד' שהיה זורק אחת ומקבל אחת סוכה (נ"ג א'). אביי יהיב ידיה לסבא (קדושין ל"ג סע"א) עיין רש"י ב' פירושים, ורב אחא גאון ז"ל (בשאלתות דר' אחא משבחא בפ' קדושים) מאן דלא' קאים מקמי רבנן מוקמינן לי' בע"כ למיעבד יקרא דאורייתא, אביי כי הוה חליף ואיכא סבי ולא מצו קיימי יהיב להו ידא וקיימי. רבא שדר שליחא קמי' ומוקמי ציבורא. רב נחמן משדר גוזאי כי מטי אמר להו אי לאו תורה כמה נחמן איכא בשוקא וכי קיימתו לאו מקמאי קיימתו אלא מקמי תורה עכ"ל. (ע"ל רב נחמן) פי' שחוב לחכמים מפני כבוד תורה להכריח שיקומו לפניו. (ע"ל ר' אבא הכהן בר פפא) כי אביי סומך ידו לזקנים כדי שיקומו מפני אביי, רב פפא מימיני' ורב הונא בר' יהושע משמאלי' עכ"ל היוחסין. (ט"ס. והשמטה יש כאן וצ"ל שיקומו מפני אביי הוא סוף דברי ר' אחא גאון. ואח"כ כתב (איתא בפסחים (קי"א) אביי ראה קטב מרירי דאתא והעמיד את) רב פפא מימיניה ואת ר"ה ב"י משמאליה (ר"ל מצד קטב מרירי לפי שקיימא ליה שעתא). ביבמות (קכ"ב רע"א) ההיא איתתא דאתית קמי' דאביי ושיהתא ג' רגלים (פירש"י שהיו ת"ח נקבצין לשמוע בהל' פסח, ובשם הגאונים יום שמת אדם גדול קובעין לכבודו כל שנה אותו יום מתקבצין ת"ח על קברו להושיב ישיבה שם, (עיין רב אדא בר אהבה), קדושין (כ"ט) בי רבנן דאביי הוי מזיק בז' ראשים וכי הוו עיילין אפי' ביממא ניזוקו שמע אביי דקאתי רב אחא בר יעקב (ע"ש) אמר אביי דלא ליתיב ליה אושפיזא וילין בי רבנן אפשר דאתרחיש ניסא ולן שם וכל כריעה כשהיה מתפלל על המזיק נתר חד רישא (כתב בס' ג"נ אות א' אביי היה האיש הזקן אשר אסף הפילגש בגבעה בביתו ור' אחא ב"י היה בעל הפילגש והתנין היה הפילגש והואיל דבביתו איתרמי מילתא לכן עתה בי רבנן דאביי הוי ההוא מזיק להנקם מהני רבנן שהיו גלגול אנשי גבעה שעשו הנבלה כל הלילה, ואביי הבין זה ולא היה יכול לתקן הואיל וקלקול הראשון היה בביתו ואילו לא אסף הביתה לא איתרע ליה מילתא בכך אמר אביי דלא ליתיב ליה אושפיזא אפשר דיש בו קורבה ושייכות בפילגשו וילן שם וכן היה. ונפרעין מן המסובב כמו מן הסיבה כי עתה כלם נענשו ונתקנו כי פחד גדול היה לרב אחא, והיותו תנין של ז' ראשים להורות על כמה אלפים רבוא שנפלו אז מישראל עכ"ל). וענין ז' ראשים ע"ל רב אחא בר יעקב. כשהיה שמח אמר הריני כבן עזאי בשוקי טבריה קידושין (כ' א') סוטה (מ"ה סע"א) ובערכין (ל' רע"ב) פירש"י הנני משובח במקומי שאני דרשן ובקי כבן עזאי, ובעירובין (כ"ט א') גבי דאמר רבא הריני כבן עזאי פירש"י מזומן להשיב בחריפות כו' משום דבסוף הוריות משמע בהדיא דאביי היה סיני טפי מרבא לכן לא פירש"י שרבא היה מתפאר עצמו בבקיאות דהא אביי היה יותר בקי אלא בחריפות (ע"ל דרבא חריף טפי) כ"כ הבאר שבע סוף הוריות. ובתשו' חוט השני דכ"ג ב' כתב ואישתמיט מיניה ב' גמרות ערוכות, א' דגמרא זו גופא דערכין איתא נמי פ"ק דקידושין (כ' א') ובפ"ט דסוטה (מ"ה א') איתא ג"כ אמר אביי הריני כבן עזאי, ובב' מקומות אלו פירש"י כמ"ש גבי רבא בעירובין א"כ א"א לפרש כמו שפירש הב"ש ע"ש. כתב בתשו' רלב"ח מ"ש כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום, לפני ט"ס וצ"ל דומין עלי, וכ"ה הגי' בבכורות גבי בן עזאי.
172
קע״גד) רבו רבה בר נחמני הכהן (ובזבחים ל"ד ב') בעא מרבא צ"ל מרבה שס"ח) רב יוסף חבירו אע"פ שבפ"ק דקידושין (ל"ג א') אביי כי חזי לאודני דחמרא דרב יוסף דאתי הוי קאים, נראה דרב יוסף היה ג"כ רבו דאביי (ועיי' במנחות (ל"ה ב') אביי הוה יתיב קמיה דרב יוסף. ועיין בכללים שכתבתי היכא דאמר יתיב קמיה הוא תלמידו). אבל נראה דאביי היה תלמיד חבר לרב יוסף בסוף פ' יוצא דופן א"ל אביי לרב יוסף מי פליגתא ולא אמר מי פליג מר (וכ"ה ערכין ספ"ד) ובשבת (מ"ה ב') אמר אביי לרב יוסף ואת לא תסברא. ובפ' האשה א"ל אביי את אמרת ניהלן (עיין רב יוסף) כמו שדקרקו מזה שר' ירמיה תלמיד חבר לרב (ע"ש) ועוד בפסקי עירובין כתב ר"מ הלכה כאביי נגד רב יוסף חוץ מבמחצה שהיא הלכה א' שהלכה כרב יוסף דפליג עליו אביי פ"ק דעירובין. רמי לרב יוסף (שבת מ"ו ב') וקרי לרבא חבירו מר ובעא מרבא (ע"ש). ורב יוסף היה ראש ישיבה ואחר מותו מלך אביי ואחריו רבא ס"פ הנזקין וסוף ברכות וסוף הוריות, כשמינו לאביי לראש ישיבה היו עמו ר' זירא ורבה בר מתנה ורבא וכלהו איפרכו והוא לא איפריך והיה לראש. ואמר לו רבא פתח נחמני, וכתב היוחסין כשבא עולא לפומבדיתא שהיה אביי עם רב חסדא ורב יצחק בריה (ראה כי יש כאן ערבוב דברים והשמטה דהכי איתא בפסחים (ק"ד ב') כשבא עולא לפומבדיתא א"ר יהודה לברי' ר' יצחק שילך לראות היכי מבדיל עולא ולא הלך ושלח את אביי. ומה שצ"ע עיין עולא). כשמת רב הונא היה אביי עם רבה ורב חסדא. רב דימי קראו קרקפנא. ולא ראה את ר' יוחנן (ע"ש). ובחולין (ע"ז א') עצם הנשבר ויצא לחוץ דאשתקל קירטתא אתא קמי דאביי שהייה ג' ריגלי אמר רב אדא בר מתנה לבעל הבהמה זיל קמיה דרבא דחריפא סכיניה, רב אדא בר אהבה נענש על שאמר עד דגרמיתו גרמי (ובערוך הגי' דגרסיתו גרמי) בי אביי אכלו בישרא בי רבא. כתב בחדא"ג גרמי גימטריא יע"ל קג"ם דהלכה כאביי רק בדיני יע"ל קג"ם (ע"ל רבא) ר"ל יו"ד יאוש שלא מדעת (ב"מ כ"ב) ע' עד זומם (סנהדרין יכ"ז) ל' לחי העומד מאליו (עירובין ט"ו א') ק' קידושין שלא נמסרו לביאה (קידושין נ"א) ג' גלוי דעת בגיטין (גיטין ל"ד) מ' מומר (סנהדרין כ"ז) ובתוס' נדה (ל"ז א') ימי לידה הוא למ"ד של יע"ל, עיין סמ"ג ה' נדה סי' קי"א ועיין תוס' קידושין (נ"ב א') וביש"ש ב"ק פ"ז סק"ג ובשבת (קנ"ה א'). ומילתא דפשיטא לאביי ומיבעיא לרבא קיי"ל כאביי (מלחמות ה' ב"ק י' א'):
173
קע״דה) אביי מסוד קין ולזה לא היה הלכה כמותו כו' והחזיק בדרכו של בן עזאי (ע"ל שמאי) להמשיך נפשות גרים ע"י התורה כי נר"נ דאביי היו מסוד קין וכלם מבחינת נפש מצד מלכות לכן היה יתום שלא ראה אביו ואמו ותיקן נפשות הגרים שאין להם אב ואם. וכשהיה שמח אמר הריני כבן עזאי כנ"ל שע"י שמחה משך נפש גרים (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה). ובא מעלי שהיה גלגול יעל שהיו משורש קיץ (ס' הכוונות לקוטים שופטים). והיה גלגול יותם בן עוזיה שהיה נקרא ירוחם (ע"ל ח"א שנת ג"א קס"ז) ע"ל אשר בך ירוחם יתום ר"ת אביי רמז שהיה גלגול ירוחם. ועיין לקוטי האר"י אהל בל יצען יתדותיו ר"ת אביי. ובהיפך ייבא שהוא גלגול ר' ייבא סבא שנהפך שמו מייבא לאביי, בל יצען בל יסע ר"ת ביבי רמז על רב ביבי בנו. (כתב גא"י בניאום הוא מערה מן דימיאוס במערה קבורים אביי ורבא עיין ר' יוסי בן קסמא):
174
קע״הו) אבא אומנא בזמנו קמי ר' אבא (מעילה ג' ב') וא"ל ר' אבא חולין (צ"ז ב'). אבא בר אבין, אבא בר מרתא בעא מיני', אמר עליו אבא בר חנן תרדא. ר' אבין קראו מר, ואביי קראו אבין תכלא, אמר לרב אדא נרשאה. ר' אדא בר מרתא קמיה ובעא מיני'. אמר לרב אויא. רב אחא בר עולא בשמו ורב אחא בר הונא רב אחא בר מניומי א"ל, ורב אחא, רב אחא סלא הגדול בשמו (כ"כ יוחסין למ"ז). רב אחא סלא בר בריה דר' אחא סלא הגדול אמר אביי (כ"כ יוחסין ע"ש וטעות הוא). רב אחא בר יעקב (ע"ל). רב אחא בר פנחס. אבוה דרב אחא בר איקא אמר לאביי. א"ל רב אחא בר תחליפא. רב אידי בר אבין נגרא שלח לקמיה. רב איקא בר אבין (ע"ש). רב איקא אבוה דר' אחא, ר' אלכסנדר, אמר לר' אלעאי, פירש דברי ר' אמי בר טוביה, רב ביבי בנו, אמר לרב דימי, א"ל רב דימי בר יוסף, שרא לרב דימי בר לוא. הקשה על בר הדיא. בר הדיא פתר חלומו, הבו. ורב הונא בר חיננא, רב הונא בר אידי תלמידו, רב הונא בר משה בר עצר, הלל בר' יהודה נשיאה בזמנו (כ"כ יוחסין ל"מ). רב זביד משמו, ר' זבידא. ור' זירא, ר' זריקא, אמר לרב זעירא. בר חבו, אמר לר' חגא, חזקיה משמו, ר' חייא בר אבא תלמידו, ר' חייא בר מניומי. שמע מ"ש ר' חייא בר אמי. א"ר חמא בר עוקבא, ר' חנינא בר מניומי א"ל, בעא מרב חסדא. אמר אביי נ"א רב ששת לאמורא דרב חסדא. שאל את רב חננאל (אביי הקדמון). רב חנינא בר אבין. רב טוביה ברב טביומי בשמו. א"ל מר יהודה. רב יהודה בשמו (וצ"ע אולי אביי הקדמון), ר' יונה בשמו, רב יוסף רבו, ר' יעקב בר אבא תלמידו, ר' יעקב בר אחא בר יעקב ואביו למדו לפניו, ר' יעקב בר תחליפא תלמידו, ר' יצחק בר אבא, ר' יצחק ברב יהודה (ע"ל). ר' יצחק בר יוסף א"ל מר, ור' ישמעאל בר יוסף, מר א"ל כמה דברים. א"ל מר קשישא ברב חסדא. רבה שלחו למרי בר מר, רב מרדכי שאלו. רב מרי ברב שמואל בר שילת משמיה, רב מרי בריה דמר שמואל אמר אביי, רב משרשיה בן רבא תלמידו, א"ל רב מתנה. רב נחומי בר זכריה בעא מיניה, משמיה דרב נחמן (עירובין ג' ב'), ובאר שבע הוריות דר"נ רבו של אביי. רב נחמן בר מניומי. רב נתן בר הושעיא, רב ספרא איתביה. ועולא. עולא בר רב בעא מיני', רב עולא בר אשי בעא מיניה. ר' עילא, אמר לרב עמרם, רב פפא תלמידו, אמר רב (ב"ב קס"ז ב') מפרש דברי רב (שבת נ"ז סע"ב) וצ"ע אולי אביי הקדמון. א"ל רבא בר חנן חבירו, רבא חבירו, רבא בב"ח. רבא בר שרשום ואביו קמיה, רבא בר לימא מתקיף ליה. אמר לרבא בר עזא, א"ל רבב"ח, רבה רבו, רבה בר חנן בר אבא חבירו, אמר לרבה בר חנינא, רבין נראה שהוא תלמידו, רבנאי משמו, אמר לרחבה, רב רחומי א"ל. בן רחומי בעא מיני', אמר ר"ל, אמר לרב שמואל ברב יהודה. רב שמואל בר ביסנא בעא מיני', א"ל רב שרביא:
175
קע״ואבימי בר אבהו (ע"ש) ע"ז (ל"ד ב') שבועות (מ"ב א') סנהדרין (צ"ט א') א"ר אבהו כגון אבימי ברי קיים מצות כבוד אע"פ שהיו לו ה' בני סמיכי כי הוה ר' אבהו קרי אבבא רהיט ואזיל ופתח ואינו מניח לא' מבניו לילך (קידושין ל"א ב'). שלח ע"י חמא בר רבה בר אבהו (כתובות פ"ה א'). אביי בריה דר' אבהו (קידושין י"ט א'), אולי ט"ס וצ"ל אבימי:
176
קע״זאבימי תני מנחות בי רב חסדא, לא שלמד ממנו אלא שנאה לפניו לזכרם בטוב ורב חסדא למד מאבימי, ואם היה רב חסדא תלמידו למה לא שלח עבורו סבר הכי מסתייע טפי. בשאלתות אבימי בנו של רב חסדא כדאיתא בערכין פ' שום היתומים ופ"ק דמנחות א"ר חסדא קולפי טאבי בלעי מיניה דאבימי עלה דהך שמעתא עכ"ל היוחסין. הנה אעתיק לפניך לשון הגמרא ותראה איך טעה, לא ידעתי איזה רוח עבר לפניו. דאיתא בערכין (כ"ב א') אמר רב חסדא אמר אבימי הלכה שום ששים יום יתיב ר' חייא בר אבין ואמר הא שמעתתא א"ל רב נחמן בר יצחק והאמר ר"מ שלשים יום א"ל הכי אמר רב חסדא מאבימי קולפי טאבי בלעי עלה דהא שמעתתא (פי' הכאות גדולות שהיה מלמדני שום היתומים לר"מ ס' יום והייתי מקשה לו האמר ר"מ שלשים יום והוא אמר לי בא להכריז רצופים ל' יום ב' וה' ס' עכ"ל רש"י). ובפ"ק דמנחות (ז' א') ר' אבימי תני מנחות בי רב חסדא והקשה ואבימי בי רב חסדא תני והא"ר חסדא קולפי טאבי בלעי מאבימי כו' (אלמא דרב חסדא תלמיד דאבימי הוי רש"י) ומשני אבימי מסכת (דמנחות) אתעקרה (נשתכחה) ואתא לקמיה דר"ח לאדכוריה גמרא. ולשלח (לרב חסדא) דליתי לגבי' סבר הכי מסתייע מלתא טפי (משום יגעת ומצאת רש"י). הרי עיניך הרואות כי רב חסדא תלמיד אבימי ואיך כתב אבימי בנו של רב חסדא. ואם כוונתו שכתב בשאלתות אבימי בנו של רב חסדא ששם ראה כך אף דלא מצינו לרב חסדא שהיה לו בן אבימי (ע"כ רב חסדא ותראה שמות בניו) עכ"ז אולי לרב חסדא אחר היה בן ששמו אבימי. ומ"ש כדאיתא בפ' שום היתומים ופ"ק דמנחות אר"ח קולפא טאבי, הבין כי אר"ח שאבימי בלע קולפי טאבי שאבימי הוא בנו ור"ח הכהו חלילה מדעת זה וק"ל. פגע ברב נחמן (מנחות שם). א"ר חסדא אמר אבימי סוכה (ט"ז ב') סוטה (ט' א') זבחים (כ"ו א') מנחות (ע"ז ב') ערכין (ה' ב') ב"ק (י"ג ב') סנהדרין (ט"ו א', פ"א ב'). אמר רב יהודה אמר אבימי עירובין (כ"ד א') ופ"ד דשבת אמר אביי ט"ס וצ"ל אבימי, מר יהודה משמו דאבימי חולין (מ"ח א') עולא בר מנשיא משמיה דאבימי:
177
קע״חאבימי אבא בר אבימי. אדא ב"א. תחליפא ב"א:
178
קע״טאבימי מהגרוניא אמר רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרב הונא יבמות (ס"ד ב'). אמר רב מרדכי לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרבא מכות (י"ג ב') ב"מ (ע"ז סע"ב, צ"ז א') ב"ב (קע"ד ב') כתובות (ק"ט סע"ב):
179
ק״פאבימי מבי חוזאי (נדה ה' ב') ע"ל אברם:
180
קפ״אאבימי אחוה דבר איפא (ע"ש) והוא בירושלמי אבימי אחוה בר איפה:
181
קפ״בר' אבימי בר חמא (ע"ל אבדימי בר חמא):
182
קפ״גאבימי ניותאי ס"א סנותאה אמר באלי אמר אבימי סנוותאה שבת (י"ז ב'). פירש"י שם מקום והערוך פי' מן ניות ברמה. אמר באלי אמר אבימי נותאה משמיה דרב ע"ז (ל"ו א' ב'):
183
קפ״דאבימי בר פפי אמר לר' זירא (כתובות מ"ג ב') ור' זירא שאלו ולרב נחמן בר יעקב ירושלמי ס"פ נערה שנתפתתה הלכה י"ד (ושם אימי ט"ס) יתיב רב נחמן ועולא ואבימי ב"פ ור' חייא בר אמי (כתובות נ"ג א', ע"ז ס"ג ב') ע"ל ר' אבא בר פפי:
184
קפ״האבימי בר נאזי חמוה דרבינא בזמן רב כהן ור' אבהו סוף ב"ק (קט"ו א') וברי"ף אביי בר נאזי וצ"ע:
185
קפ״ור' אבימי בר טובי בש"ר אבהו ירושלמי אלו מגלחין ור' אבהו א"ל נזיר ר"פ בתרא:
186
קפ״זאבימי דמן חבריה מבקר בישא וא"ל ר' חייא בר אבא (ב"ר פי"ג) פירש המתנות כהונה חבריה שם מקום בשם תוס' חולין פ"ק (עיין רבי אושעיא זעירא דמן חברייא):
187
קפ״חר' אבין בר הונא א"ר חמא בר גוריא שבת (ס"ו ב') אמר אבין בר הונא א"ר חמא בר גוריא שש פעמים, ושם (קל"ט ב') ר' אבין ברב הונא אר"ח ב"ג, בודאי תיבת רבי ורב ט"ס, ובזבחים (ס"ב ב') אביי בר הונא אר"ח ב"ג ג"כ ט"ס וצ"ל אבין וניכרים דברי אמת:
188
קפ״טר' אבין דמן נשיקיא איקלעו לביתו רב יהודה ורב ירמיה בר אבא ורב חנן בר אבא (שבת (קכ"א סע"א) בר רבא, ורע"ב אבא ואחד ט"ס) וקרי לר' אבין שטיא:
189
ק״צר' אבין בר פרטא למ"ז ואולי צ"ל ר' אלעזר בן פרטא:
190
קצ״אאבין בר חסדא א"ר יוחנן ס"פ חבית אייתי גיטא קמיה דר' יוחנן גיטין (ה' ב'). ובמדרש חזית פסוק שררך אגן הסהר ובפסוק אעלה בתמר ר' אבין בר חסרי:
191
קצ״בר' אבין נגרא רב הונא חליף אפתחיה וראה שזהיר בשרגא אמר ב' גברי רברבי נפקי מהכא והם רב אידי ור' חייא, שבת (כ"ג ב'). לפי שהאיש ואשתו היו נזהרין לכן נפקו ב' (וכ"כ התוס') או שהיו זהירין בשרגי ר"ל נר שבת ונר חנוכה וכ"נ דאמר התם רב חסדא הוה רגיל חלף אפתחי' דבי נשא דרב שיזבי חזא דהוה רגיל בשרגי טובא אמר גברא רבא נפיק מהכא נפיק רב שיזבי כו' ולא אמר רגילי בשרגי. ובמ' שמואל ר"פ כ"ז ר' בון בר נגרי (ע"ל איבו בר נגרא).
192
קצ״גר' אבין בר שמואל ירושלמי. ובפח"ה (מ"ג א') רבין בר שמואל משמיה דשמואל, ובסנהדרין (נ"א ב') אבוה דר' שמואל בר אבין:
193
קצ״דאבין צפוראה לפני ר' יצחק בן אלעזר שבת (כ"ט ב') בזמן ר"ל (לא מצאתי), וביוחסין כתב הוריות פ"ג ולא מצאתי בבבלי וירושלמי:
194
קצ״האבין רמאה (מבצרה) שהיה מרמה במצות שהניח הקהל להתנדב ואח"כ נתן נגד כלם והושיבו באמצע חכמים דכתיב מתן אדם ירחיב לו, ילמדנו. ומדרש רבה ראה, ועיין ירושלמי הוריות:
195
קצ״ור' אבין ברב אדא א"ר יצחק פסחים (ח' ב') ברכות (ו' א') עירובין (ח' א', י"א א', צ"ט ב') ב"ק (קי"ו ב') נדה (ס"ו ב') וע"ל, אבא בר אדא א"ר יצחק שבת (ק"ל סע"א) בודאי ט"ס וצ"ל אבין בר אדא וברי"ף ר' אבין א"ר אדא א"ר יצחק ג"כ ט"ס, ובפסחים (ל"ד רע"א) רבין ברב אחא א"ר יצחק בלי ספק ט"ס וצ"ל ברב אדא. אמר רב מנחם איש כפר שערים, נדה (כ"ז א') ר"ל ר' מנחם היה בימיו ובחנם העתיקו פה:
196
קצ״זוכתב היוחסין אות ר' רבין בר"א ואחיו רבא (צ"ל רבה) תלמידי דרב יהודה (שאמרו משמיה) ביצה פ' המביא, כתובות (ז' ב') רבין ברב אדא ורבה ברב אדא תרווייהו משמיה דרב יהודה, וביומא (נ"ג ב') תרווייהו משמיה דרב אמרי ובקדושין (ע' ב') אמר רב. אמר רבין ברב אדא לרבא אמרי תלמידך, אמר רב עמרם (ע"ש):
197
קצ״חר' אבין (נ"א אבהו בן) זומרתא א"ר יהודא בן זבידא (ע"ש) עיין ברכות (י"ב ב'):
198
קצ״טר' אבין בר רב נחמן א"ל רב יהודה אבין אחי לא תזבן ארעא דסמיך למתא ב"מ (ק"ז א') ב"ב (צ"ד ב') תני רבין בר רב נחמן, והיוחסין הביאו גם באות ר' רבין ויש שם ט"ס, מתיב רבין ב"נ אמר רבא כו' יבמות (פ"ד ב'):
199
ר׳ר' אבין הלוי סוף ברכות (כמה דרשות וביוחסין יש כאן איזה טעיות):
200
ר״ארב אבין אחיו (ואולי צ"ל בן אחיו) של ר' אבין הלוי אמר ד' גאים הם בעולם מדרש, אבל אני ראיתי בשמות רבה ס"פ כ"ג ר' אבין אמר ד' גאים הם, ובמדרש חזית פסוק עמודיו עשה כסף ר' בון בש"ר אבהו ד' גאים, הרי ביוחסין ט"ס:
201
ר״בר' אבין בר חייא (זבחים ט' א') בעא מר' אבין בר כהנא (תמורה כ' סע"ב). ר' אילא. בעא לר' זירא ירושלמי, בעא לזעירא ירושלמי כתובות פ"ד הלכה ד', קומי ר"ל בש"ר ברב יצחק תרומות פ"ו, ור' ירמיה בש"ר אבא בר ממל, ר' נסא בשמו, בש"ר שמואל בר אבא תמיד נשחט הלכה ב', ופ"ב דשקלים הלכה ה', ר' שמיי, ויש חייא בר אבין:
202
ר״גרבין בר כהנא קומי רבי ירושלמי פסחים רפ"ג וצ"ע. בעא לר' אילא בכורים פ"א הלכה ח'. אבין בר חייא בעא מיניה. בעא לר' אימי ר"פ שור שנגח את הפרה, ר' זירא בעא מיניה זבחים (ק"ה ב'). ר' מנא שאל אותו, ר' מני בר יונה שאלו. ור' יהושע בר זידל ור' חנניה סלקין לגבי ר' ינאי, ר' רדיפא ר' אחא בשם רבין ר"פ מציאת האשה. שקלים פ"ב הלכה ה' רב ביבי ב"כ, ובירושלמי הגירסא ר' בון ב"כ. ר' בון ב"כ בעא לר' אמי אבוי דר' אבדימי דציפורא:
203
ר״דר' אבין בר אבין בעא מרב הונא. וא"ל רב אשי מהוצל קאי כוותך. ע"ש וט"ס יש כאן וצ"ל ר' חייא בר אבין:
204
ר״הר' אבין בר ביסנא בש"ר יונתן דבית גוברין ירושלמי יבמות פ"א הלכה א', בש"ר אבא בר ממל פ' הבע"י הלכה ב':
205
ר״ור' אבין בריה דר' תנחום בר' טריפין ירושלמי בכורים רפ"ב:
206
ר״זר' אבין איש נחום ור' ברכיה בשמו ילקוט פ' בא רמז קצ"א, והוא פסיקתא:
207
ר״חר' אבין בר איהי פ' הדר (ע"ל אבהו):
208
ר״טר' אבין אביו בש"ר אבא בר כהנא תנחומא פ' תזריע:
209
ר״יאבין בר בנימין ור' אחא בש"ר אבא מדרש רבה פ' צו פ"י, וענין ההוא ברבה חזית ונפסוק שימני כחותם רב אחא בר ר' אבין בר בנימין ט"ס. בש"ר אחא בריה דרב פפי:
210
רי״אר' אבין ור' זירא ור' אסי היו לפני ר' יוחנן וזה קבל בדקדוק מר' יוחנן כמו ר' חייא בר אבא (עיין רב יצחק בר יוסף) והוא חכם גדול, ובפ' מי שמת (קמ"ו ב') רבין סבא קמיה דרב פפא, נראה שהיו בימי ר' אבהו ב' חכמים שמם ר' אבין אחד זקן ואחד נער (ע"ל רבין סבא) בב"ב (קמ"ב ב') ר' אבין ור' מיאשא ור' ירמיה אמרו כו'. ר' אבהו ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא אמרי כו' א"ר אבהו לר' ירמיה הלכתא כוותן או כוותייכו א"ל כוותן דקשישנא. אמר לי' ר' ירמי' לר' אבין כי אזלת להתם לקמיה דר' אבהו. אמר רב נחמן בר יצחק לא ר' אבין בר חייא ולא ר' אבין בר כהנא אלא רבין סתמא למאי נ"מ למירמא מדידי' אדידיה קידושין (מ"ד א'):
211
רי״בר' אבין היה אצל מלך ונפטר ממנו שלא כדרך הנפטרין ובקש להורגו וראה ב' זקוקין דנורא נפקי מקדליה ושבקי'. וכתב בעל הפי' שראה ב' רצועות של תפילין ירושלמי ברכות פ"ה מתני' א'. כשנתעברה אמו מת אביו וכשנולד מתה אמו ירושלמי קדושין פ"א הלכה ז'. כשמת נולד ר' אושעיא איש טריא. במדרש קהלת בפ' מתוקה שנת העובד כד דמך ר' בון כו' מה עשה המלך נטלו בידו והיה מטייל עמו כו'. כתב בס' ג"נ הוא ירבעם שא"ל הקב"ה אני ואתה נטייל בג"ע. ר' אבין מת במועדא ולא גמל לי' ר' מנא חסד, והוו צפוראי אמרין עד מות שנאה. בתר מועד עביד ליה יקרא ירושלמי פ' מגלחין הלכה ז'. תני אבוה דר' אבין יומא (כ"ט סע"א) ב"ק (קי"ז א') נדה (ל"ז א') סנהדרין (ע"ו א') גיטין (נ"ג א'). תני אבוה דר' אבין קמי ר' זירא. בפ' המגרש (פ"ה א'). הלכה כרבין ולא כרב דימי דרבין בר סמכא כדאיתא בפ' הבע"י (תוס' ע"ז ע"ג א'):
212
רי״גכל אלו היה שם אביהם אבין
213
רי״דאביי. ר' אדא, ר' אחדבויי וצ"ע. רב אידי. רב איקא, רב אמי. רב אשי. רב ביבי. רב דימי. רב הונא. ר' חייא. ר' חיננא. ר' יהושע, ר' יוחנן וצ"ע. ר' יוסי, ר' יוסף, ר' יעקב, רב יצחק, רב כהן, רב מריון. רב נתן. שמואל:
214
רי״היען כי כתב הערוך כי רבין הוא ר' אבין לישנא קלילא ע"כ סדרתי כל רבין באות אל"ף אצל אבין והיוחסין חלקם והרוב כפולים. ואסדר רבו ותלמידו וחבירו ואנשי דורו של ר' אבין ורבין יען כי אחד הוא:
215
רי״ור' אבא, ואבא אבוה דשמואל וצ"ע שם. בשם אבא כהן ברדלא, משמי' דר' אבהו גיטין (ט' ב'), אזל עם אביי ואמר לאביי מר. ברכות (מ"ז רע"א) וא"ל אביי אבין תכלא לימא כי הא מילתא, פסחים (ע' ע"ב). וא"ל אביי אבין תכלא למה לא אכלית כחל חולין (ק"י א'). בש"ר אחא. א"ר אילא ע"ז (נ"א ב') ירושלמי כתובות פ"ב הלכה ה', ובעא קמיה ריש דמאי, א"ר אילעאי מנחות (ל"ו ב') מ"ק (ג' א') סוטה (ה' א') שבת (ה' א') ב' דברים יבמות (מ"ח) ב"ב (קע"א). א"ר אלעזר פסחים (ע"א א') סוכה (כ"א ב') יבמות (ס"ג) א', ר' אלעזר בר' יוסי משמו וצ"ע שם בדור אמוראים, בטיטי בזמנו, בש"ר בנימין בר לוי, בש"ר ברכיה סבא, רב דימי אתא לא"י קודם רבין, יתיב עם רב הונא קמיה דר' ירמיה, רב הונא יתיב קמיה ירושלמי במה אשה, מותיב לרב הונא. רב הונא הכהן בשמו. בעא לזעירא. ר' חזקיה. א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן קידושין (ע"ה ב'). א"ר חייא סנהדרין (ס"ג א') אולי צ"ל אר"ח ב"א. א"ר חנן בר אבא אמר רב שבת (קי"ד ב'). א"ר יוחנן מנחות (ע"א סע"ב) ברכות (מ"ז א') שבת (ה' א'). משמיה דר' יונתן יומא (מ"א סע"ב). א"ר יוסי בר חנינא שבת (צ"ד ב'). רבין שלח משום ר' יוסי בר' חנינא חולין (ק"א ב'). א"ר יוסי אר"ל כריתות (כ"ה ב') כמדומה שצ"ל אר"י בר חנינא או צ"ל אמר רב יוסף ובשס"ח ל"ת. א"ר ינאי פ' הדר וצ"ע. א"ר יעקב בר אידי סוף ר"ה. ר' יצחק. ר' יצחק סומקא. כי סליק אמר קמיה דר' ירמיה בבלאי טפשאי משום דיתבי בארעא דחשוכא אמרי שמעתתא דמחשכו פסחים (ל"ד ב') זבחים (ס' ב') בכורות פ"ג (כ"ה ב') א"ר ירמיה. אזל אחורי דר' ירמיה שבת (ק"ח ב'). יתיב קמי' דר' ירמיה נדרים (כ"ט ב'). בש"ר מאיר בראשית רבה פ' מ"ה ופ' מ"ח. ור' מיאשא. מריון בנו. יתיב קמי רבנא נחמי' אחוה דריש גלותא. אמר לרב עמרם ברכות (מ"ט ב') כמדומה שצ"ל רב אידי בר אבין אמר לר' עמרם כי שם לפני זה אמר רב אידי ב"א בשם ר"א ובשס"ח ל"ת. בש"ר פנחס שקלים רפ"ז. אמר רב כמה דברים נדרים (מ' א') וצ"ע. וירושלמי פ' ג' שאכלו בשם רב. אמר רבא אמר רבין שבת (י"ב ב'), ור' שמאי בשם ר' אחא. ובשקלים אמר ר' שמי ובירושלמי שם ר' שמאי. בש"ר שמואל בר יצחק שקלים פ"ג. בש"ר שמואל קפוטקאי. בש"ר שמעון שיתף הקב"ה ימינו עם אברהם ומלו שה"ר ומדרש איכה עתיד הקב"ה לישב כבגורן. אר"ל ב"מ (ק"א א') ובסוף פ' השואל. פסחים (נ"ו ב'). א"ר שמעון בן פזי כתובות (נ' א'). וא"ל רב תחליפא בר מערבא:
[הגהות: אבין, א) מעילה (ט' א') מיתבי אבוה דשמואל ור' אבין לרב הונא, צ"ע כי בכתובות (נ"א ב') איתיביה רב לאבוה דשמואל א"כ נראה כאילו רב היה תלמידו ור"ה היה תלמיד רב ואיך איתיב אבוה דשמואל לר"ה תלמיד תלמידו, ואין לומר שמותיב לר"ה ריש גלותא שהיה בימי רבי דהא הוא ורבין שאלו לר"ה ורבין לא היה בימי רבי, דהא בשבת (ס"ג ב') יתיב רבין ור"ה קמיה דר' ירמיה, ובשס"ח נמחק ורבין וס"א ל"ג לר"ה והנאני. ב) שבת (קל"ט ב') רב אבין ברב הונא, צ"ל אבין בר הונא ל"ת. ג) סנהדרין (ס"ג א') ר' אבין א"ר חייא, נ"ל שצ"ל בר' חייא וכ"ה בשס"ח. ד) ברכות (מ"ט ב') ר' אבין אמר לרב עמרם, כמדומה שצ"ל רב דימי בר אבין שמוזכר שם שאמר בש"ר עמרם ל"ת:]
[הגהות: אבין, א) מעילה (ט' א') מיתבי אבוה דשמואל ור' אבין לרב הונא, צ"ע כי בכתובות (נ"א ב') איתיביה רב לאבוה דשמואל א"כ נראה כאילו רב היה תלמידו ור"ה היה תלמיד רב ואיך איתיב אבוה דשמואל לר"ה תלמיד תלמידו, ואין לומר שמותיב לר"ה ריש גלותא שהיה בימי רבי דהא הוא ורבין שאלו לר"ה ורבין לא היה בימי רבי, דהא בשבת (ס"ג ב') יתיב רבין ור"ה קמיה דר' ירמיה, ובשס"ח נמחק ורבין וס"א ל"ג לר"ה והנאני. ב) שבת (קל"ט ב') רב אבין ברב הונא, צ"ל אבין בר הונא ל"ת. ג) סנהדרין (ס"ג א') ר' אבין א"ר חייא, נ"ל שצ"ל בר' חייא וכ"ה בשס"ח. ד) ברכות (מ"ט ב') ר' אבין אמר לרב עמרם, כמדומה שצ"ל רב דימי בר אבין שמוזכר שם שאמר בש"ר עמרם ל"ת:]
216
רי״זרבין דע כי ר' בון הנזכר בירושלמי הוא רבין:
217
רי״חרבין בר חיננא קמי רב חסדא (ל"מ) בא עם אחיו רב דימי לפני רבא (ע"ש) ובחולין (ע"ה ב') בר חנינא. אמר לרב אשי פסחים (ק"ט ב') וצ"ע שהיה לפני ר"ח ורבא ורב אשי, ואולי האריך ימים או אמר לרב אשי הקדמון. אמר עולא אר"ח מנחות (ל"א ב'). ר' זירא קבעי' א' רבין ב"ח הכי אמר עולא. אריב"ל חולין (קכ"ב סע"א):
218
רי״טרבין סבא קמי רב פפא ב"ב (קמ"ו ב') תרגמא רבין סבא קמי' דרב קידושין (נ"ג רע"ב), ופי' דבריו רב הונא ברב יהושע שהיה חבירו דרב פפא (ע"ש) שהיו מן האחרונים אחר רב הונא א"כ לא יהיה רבין סבא וצ"ל כי שנים הם. ובפ' כיצד צולין (ע"ד ב') עביד תבשילא לרב א"כ שנים הם או ר"פ יהיה ר"פ סבא:
219
ר״כרבין דנרש עשה רפואות לבתו של רב אשי פ' מי שאחזו (ס"ט ב'):
220
רכ״ארבין חסידא אזל לקדש אשה לבנו וקדשה לעצמו קידושין (נ"ט א'):
221
רכ״ברבין בר ממל ע"ל אבא בר ממל:
222
רכ״גרבין בר אבא ואמרי לה ר' אבין בר שבא. משעלו ר' חייא ובניו מבבל לא"י פסקו הזיקין והזועות ורוחות ורעמים ולא החמיץ יינם ולא לקה פשתנם חולין (פ"ו א'):
223
רכ״דרבין בר שבא (עיין בסמוך רבין בר אבא) אסבר לרבא:
224
רכ״הרבין ברב אחא:
225
רכ״ור' אבינא אמר ר' ירמי' בר אבא אמר רב (ס"פ ר"א דמילה) בעא מרב ששת. ורב חסדא כתובות (כ"ד ב'). אמר גניבא (פא"ט נ' ב') ור' אבא בר ממל ורב איבא. ר' זעירא שאלו ירושלמי פ' הכותב. ר' חילא בשמו, ור' טבליי בשם רב. ר' יוסי א"ר אבינא. קומי ר' ירמיה ירושלמי ברכות, ור' יוסי בר' בון. א"ר אבינא זעמו של הקב"ה רגע ברכות (ז' א') ובדף (ד' ב') א"ר אלעזר א"ר אבינא ט"ס הוא וצ"ל א"ר אלעזר בר אבינא ע"ש:
226
רכ״זר' אבינא מחמרא דנהר פניא נ"א פקוד שנתן לו גניבא ת' זוז ביום שיצא להריגה וא"ל ר' זירא שילך ר' אבינא לרבו רב הונא בגיטין פ' האומר. הנה טעה וסבר כי רב אבינא מחמרא דנהר פניא ר"ל ר' אבינא זה היה ממקום הנקרא חמרא דנהר פניא (וכן הבין בשפתי ישנים בשער בת רבים). ז"א פה קדוש יאמר דבר זה, דז"ל הגמ' דקידושין (ס"ה ע"ב) גניבא יצא בקולר הוה (ליהרג למלכות) כי הוה נפיק אמר הבו ארבע מאות זוז לר' אבינא מחמרא (מיין שיש לי רש"י) דנהר פניא. א"ר זירא דרא ר' אבינא לסילתיה (יטעון ר' אבינא סלו על כתפו למזונותיו להוצאות הדרך) ואזל לגבי דרב הונא רביה (וילך אצל רב הונא רבו כי על פיו ושמועתו יזכה במתנה בלא קנין רש"י), דאר"ה כיון דאמר תנו אף דלא קנו מיניה כו' מתקיף ר' אבא כו' חמרא לא קאמר (דלא אמר הבו לי' חמרא בת' זוזי רש"י) דמי חמרא לא קאמר (דלא אמר הבו לי' ת' זוזי מדמי חמרא דנימא לזבוני חמרא ומיתיב לי') מחמרא קאמר (זוזי מחמרא קאמר דניתבו לי' וכי עושין מעות מיין עכ"ל רש"י). ואגב ראה לתקן הטעות בערוך ערך דר השלישי בגיטין פ' השולח גט (ל"ד) בגמרא בראשונה היו אומרים דרא ר' רבינא לסילתיה כו' ט"ס הוא כי אינו בפ' השולח גט בדל"ד, כ"א בפ' האומר (ס"ה סע"ב) הנ"ל:
227
רכ״חר' אבינא אבוה דרב ביבי בחנם הביאו כי רב ביבי הוא בר אבין כמ"ש הוא עצמו באות ב' ולא בר אבינא, א"כ אין לנו כי אם אבינא אחד:
228
רכ״טאבינא ר' אבא בר אבינא, ר' אלעזר ב"א. ר' יעקב ב"א. שילא ב"א, ר' תחליפא ב"א:
[הגהות: אבינא, ברכות (ד' ע"ב) א"ר אלעזר א"ר אבינא כל האומר כו', צ"ל בר אבינא ל"ת:]
[הגהות: אבינא, ברכות (ד' ע"ב) א"ר אלעזר א"ר אבינא כל האומר כו', צ"ל בר אבינא ל"ת:]
229
ר״לרבינא כתבו היוחסין באות א' ובאות רי"ש, ואני אניחם במקומם באות רי"ש כפי ששגורים בפי אנשים אף שהערוך ערך אביי כתב רבינא רבי אבינא שמיה:
230
רל״אאבירים ר' יהושע בנו:
231
רל״באבישלום ר' נתן בנו. ר' שמעון בנו (ע"ל אבשלום):
232
רל״גאבית דחלא וא"ל שמואל, נזיר:
233
רל״דרבי אביתר שלח לרב חסדא ודבר לו אליהו ור' יונתן חבירו (ע"ש) ואמר הקב"ה אביתר בני אומר כן בענין פלגש בגבעה גיטין (ו' ב'). כתב בס' ג"נ ר' אביתר ור' יונתן הם בסוד איש פלגש ותיקונו באו לגלות פשיעותא ע"ש אות פ':
234
רל״האבלט שאל את לוי (ע"ש):
235
רל״ור' אבמכוס קומי ר' אלעזר ירושלמי סנהדרין ספ"ג:
236
רל״זאבמרי ירושלמי כירה סוף הלכה ג', הוא אבא מרי (ע"ש):
237
רל״חאבנימוס ע"ל נימוס:
238
רל״טאבסקטה ירושלמי ע"ז ספ"ק הלכה ט' פי' שם חכם:
239
ר״מאבקולס ר' זכריה בנו:
240
רמ״אאברם תני אברם (חוזאה) הוא אמורא בפ' הנזקין גיטין (נ' א'). מ"ש תני עיין כללים, ולולא דמסתפינא אמינא דצ"ל אבימי חוזאה:
241
רמ״בר' אבשלום הזקן מכילתא בשלח פרשה ג' ע"ל אבישלום:
242
רמ״גאגרא תני אגרא חמוה דר' אבא, נ"א חמוה דרב דימי בפ' כל הבשר (ק"ד ב') ובפ' הקומץ (כ"ט סע"א) בא לר' אבא והוא אמורא אע"פ שאמר תני, ובפרש"י תני רמי בר חמא (ועיין כללים):
243
רמ״דאגרא ר' חילפא או חלפתא בנו. ר' יהודה בנו:
244
רמ״הרב אדא בר אהבה, א) בפ' עשרה יוחסין (ע"ב רע"ב) יום שמת רבי אמר בנבואה היום יושב רב אדא בר אהבה בחיקו של אברהם אבינו ע"ה. י"מ שביום ההוא מת ר"א ב"א וא"כ אין זה ראב"א שבתלמוד. ונראה דהאי יושב בחיקו של א"א שנכנס לברית מילה וזה ראב"א שהאריך ימים הרבה (כמו ק"מ שנה שה"ק דף ל') משמת רבי עד דורות אחרונים בימי רב נחמן בר יצחק. כדאמרינן בב"ב (כ"ב) עכ"ל רש"י). וכ"ה בב"ר פ' חיי שרה ר"פ נ"ח יום שמת רבי נולד רב אדא ב"א (וע' קהלת). ובתענית פ"ג (כ' ע"ב) ההיא אשיתא רעיעתא דהות בנהרדעא דלא חלף רב ושמואל תותה יומא חד איקלע ראב"א להתם אמר שמואל לרב ניתי מר ונקיף א"ל לא צריכא האידנא דאיכא ראב"א בהדן דנפישא זכותי' ולא מסתפינא. רב הונא ה"ל חמרא בההיא ביתא רעיעא בעא לאפנויי עיילי' לראב"א להתם משכיה לראב"א בשמעתא התם עד דפנייה. בתר דנפקו נפל ביתא. ארגיש ראב"א ואקפד דאסור לסמוך על הנס כו', מאי הוי עובדיה דראב"א דאתמר שאלו תלמידיו (ובפ' בני העיר את ר' זירא ואמרי את) ראב"א במה הארכת ימים א"ל מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני בחכמה ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש אף שינת עראי ולא ששתי בתקלת חבירי ולא קראתי לחבירי בחכינתו ואמרי לה בחניכתו (עיין רש"י וערוך). ובירושלמי תענית ספ"ג מוסיף מימי לא קדמני אדם לבית הכנסת ולא הנחתי אדם בבית הכנסת ויצאתי ולא באת קללת חבירי על מטתי. (י"ל דה"פ שמחל למי שציער אותו קודם שהלך לישן כמו שעשה מר זוטרא במגילה כ"ח א') ולא הלכתי בשוק אצל מי שחייב. ובברכות (כ' א') שמסר עצמו על קידוש ה' שקרע כרבלתא מכותית שסבר שהיא יהודית שהיה שעטנז. ור' צמח גאון פירש שהיה מלבוש שאינו של צניעות שאין דרך בנות ישראל לילך בו, והוצרך לשלם ת' זוזי ואמר לה מה שמך ואמרה לו מתון, אמר לה מתון מתון ת' זוזי שויא. ב"ב פ"ב (כ"ב א') רב דימי מנהרדעא אייתי גרוגרות בספינה אמר ריש גלותא לרבא חזי אי צורבא מרבנן הוא נקוט ליה שוקא אמר רבא לרב אב"א פוק תהי אקנקנו נפק בעא מיניה פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך בית הרעי מהו (אי הוי כמעוכל והוי ככלי גללים ואין מקבל טומאה) לא הוה בידי' א"ל מר ניהו רבא (לפי ששמע על רבא שהוא גדול העיר וסבר שהוא זה) א"ל בין דידי לרבא איכא טובא מיהו ע"כ אנא רבך ורבא רבה דרבך לא נקטי לי' שוקא פסיד גרוגרות דידי' אתא לקמי' דרב יוסף וא"ל חזי מר דעביד לי, א"ל מאן דלא שהייה לאוניתיה דמלכא דאדום לא נשהייה לאוניתיך כו' נח נפשי' דרב אדא ב"א. רב יוסף אמר אנא ענישתי' דאנא לטיתי'. רב דימי אמר אנא דאפסיד גרוגרת דידי. אביי אמר אנא דאמר לרבנן אדמגרמיתו גרמי בי אביי אכלו בשרא בי רבא (ע"ש). רבא אמר אנא דאמר לטבחי אנא שקילנא בישרא מקמי שמעי' (שלוחו) דרבא (לקנות בשר) דאנא עדיפנא מיני'. רב נחמן בר יצחק אמר אנא דרנב"י ריש כלה הוה (דורש ברבים בשבתות) כל יומא מקמי' דניעול לכלה מרהיט בהדיה דראב"א לשמעתי' והדר עייל לכלה ההוא יומא נקטוה רב פפא ורב הונא ברב יהושע לראב"א משום דלא הוו בסיומא (שלא היו בעצה כשנעשה רנב"י ריש כלה, וי"מ דלא הוו בסיומא דפרקא דרבא דדרש בשבת הרגל) אמרו לי' אימא לן הני שמעתתא כו' היכי אמרינהו רבא א"ל הכי אמר רבא אדהכי נגה לי' ולא אתי ראב"א אמרו רבנן לרנב"י קום דנגה לן (למה) יתיב מר א"ל יתיבנא וקא מנטרא לערסי' דראב"א אדהכי נפק קלא דנח נפשיה דראב"א ומסתברא דרנב"י ענשי' עכ"ל. וכתב היוחסין ובשאלת ריב"ש סי' י"ז כתב מ"ש כל א' אנא ענישתי' לראב"א היה מצטער כל אחד על שנענש בסיבתו גם ענוש לצדיק לא טוב. (ותמיה שלא ראה שכ"כ התוס'). ובתוס' שם (כ"ב א') ר"ח ל"ג ושלח רבא את רב אדא בר אהבה אלא את רב אדא בר אבא דרב אדא בר אהבה היה בימי רבי עכ"ל. אבל גי' הערוך ערך ת"ה כתב כגירסא שלפנינו. שלח רבא את רב אדא בר אהבה:
245
רמ״וב) וכתב היוחסין שני רב אדא בר אהבה היו כמ"ש תוס' פ' עשרה יוחסין (ע"ב ב') ובתענית (כ' א') ובע"ז (ל"ה א') ע"ש. אחד חבר לרב ושמואל, ואחד תלמיד רבא. ובס' פנים מסבירות הביא ראיה להתוס' דאיתא בברכות (כ' א') אמר אביי קדמאי מסרו נפשייהו על קידוש ה' כי הא דראב"א הנ"ל הרי אמר אביי דראב"א היה מן הראשונים קודם אביי. ובב"ב אמר ר"א ב"א אדמגרמיתו גרמי בי אביי כו' משמע שהיה בימי אביי. (ובנדה פ"ג (כ"ג א') בעא ראב"א מן אביי) מכאן ראיה דב' היו כמ"ש תוס' עכ"ל. וע"פ הנ"ל דהאריך ימים אין כאן הוכחה מדקראו קדמאי, ובתוס' ע"ז (ל"ה א') רב אדא ב"א אינו אותו תלמיד רבא שהרי הוזכרו דבריו קודם רב חסדא ורב נחמן בר יצחק שהיו קדמונים יותר מרבא עכ"ל. וצ"ע כי רב נחמן בר יצחק היה תלמיד רבא ואיך כתבו שרב נחמן ב"י היה קודם לרבא אף דרנב"י האריך ימים מ"מ היה תלמיד רבא ואיך הקדימו לרב חסדא רבו של רבא. והיוחסין הכריח בראיות עצומות כי שני ראב"א היו. אחר דראב"א תלמיד רבא היה שהיה מסדר מתניתי' כ"ד זמנין ועייל קמי רבא כדאי' בתענית (ח' א') ובפסחים (י"ד א') אמר משמיה דרבא. ובמכות (ח' א') אמר לרבא. וביומא (י"ד רע"א) אמר לרבא מי אר"י הכי. ובשבת (צ"ד א') ויומא (ע"ג א') אמר לרבא וכ"נ בב"ב הנ"ל (שאמר בין דידי לרבא איכא טובא) אע"פ שאמר שיתנו לו בשר קודם לשמעי' דרבא. ובפ' אחרון (צ"ל פ"ג) דתענית שהוה בזמן רב ושמואל. וכן בברכות (מ"ב ב') שהיה תלמיד רב שהיה בקבורת רב וקרע עליו. ובמכות (כ"ג ב') אראב"א אמר רב. ובעירובין (ז' א') וביצה (י"ג סע"ב). וכתובות (כ"ד א') ובירושלמי פ' שור שנגח ד' וה' הלכה ב' היה כשאמר רב כו' ובכריתות (ט"ו) אמר רב אמר ראב"א, ואיך יהיה הוא בימי אחרונים. ולא בעבור רבוי השנים שהם יותר מק"מ שנים (ר"ל מיום שמת רבי שאז נולד ראב"א עד דור רבא שמת ראב"א יהיה יותר מק"מ שנים, כך היא כוונתו, אבל ז"א שהרי לדעת הראב"ד מת רבי ג"א תתקמ"ח ורב יוסף מת ד"א פ"ה וכשמת ראב"א היה עדיין רב יוסף חי כנ"ל בב"ב והרי מיום שנולד ראב"א עד שמת רב יוסף לא היה רק קל"ז שנה. ואפשר שרב יוסף חי אחר מיתת ראב"א כמה שנים, ופשיטא לדעת האומרים כי רבי מת ג"א תתקע"ט א"כ עד מיתת רב יוסף לא יהיה יותר מן ק"ו שנה וק"ל) אלא איך רבא שהיה בחור שעדיין רב יוסף רבו היה חי ולא היה רבא יותר מן ל' שנה. כי רבא נולד יום שמת רב יהודה דהיינו ד' אלפים ס' ורב יוסף מת ד"א פ"ה הרי היה רבא במיתת רב יוסף בן כ"ה שנה כ"ש כשהיה רב יוסף חי לא היה רבא אפילו בן כ"ה שנה. ואיך שימש רבא עם ראב"א כתלמיד ששלחו לתהות על קנקנו דרב דימי הנ"ל בב"ב. אשר רב ושמואל היו מכבדים אותם (בתענית הנ"ל). ועוד רב דימי שאמר לראב"א אם הוא רבא וכי לא היה מכיר זה שרבא היה אז בחור וראב"א בן ק"מ שנה. וכ"ש שאמר ראב"א שרבא רבו (כנ"ל בב"ב) וגם אמר רב אדא ב"א לרב הונא ברב יהושע ולרב פפא שמעתתא בשם רבא, ומי שרב ושמואל היו אומרים נחיה בצלו, (ר"ל שנהנו מזכותו בתענית הנ"ל) יבוא אחר ק' שנה שיבזו אותו שיקח עבד רבא בשר קודם לו, אע"פ שהעבד היה קונה הבשר לרבא, ושיאמר רבא אנא ענישתי' בעבור זה, ובפ' הבע"י (ס"א ב') קרא לו רבא מבלי לב, ובפ' אלו הנשרפין (פ"א רע"ב) אמר רבא לראב"א ברי, וכי לזקן קדוש וחכם יאמר בני, ובשבת (ק"מ א') ראב"א היה רבו של רב אחא בר יוסף שהיה זקן דודו של רב נחמן בר יצחק דאמר שם ר' חייא בר אבין אמר לרב אחא ב"י אני שאלתי לרבך (ובגי' שלפנינו ליתא תיבת רבך) ראב"א ולרב הונא, ובמכות בפ' אלו הן הלוקין (לא מצאתי שם) ובפ' מרובה (פ"א סע"א) ובפ' שני נזירים (נ"ז ב') נראה כי מת ראב"א קודם ר"ה שכל שניו של ראב"א לא אתקיים לרב הונא בנים כמ"ש כולהו שני דרב לא אתקיים לשמואל בנים (ע"ש) ר"ל כמו שאצל שמואל צ"ל שמת רב קודם ואח"כ נתקיים בנים לשמואל כן צ"ל כל זמן שראב"א היה חי לא אתקיים בנים לר"ה ואחר מות ראב"א אתקיים לר"ה בנים. א"כ ראב"א מת קודם ר"ה ור"ה מת קודם רב יהודה ורבא נולד כשמת רב יהודה. א"כ ראב"א שמת בימי רבא אחר היה וק"ל. ועיין מ"ש אצל רב הונא כי ר"ה מת קודם ראב"א. וגם ההכרח שר"ה מת קודם דהא ר"ה מת ד"א נ' וראב"א שנולד כשמת רבי לדעת האומרים שמת רבי ג"א תתקע"ט, א"כ עד מיתת ר"ה היה רק ע"א שנה, ואם ראב"א מת קודם לר"ה בכדי שנימא שנתקיים לר"ה זרע, א"כ לא היו ימי חייו של ראב"א אפי' ע' שנים אשר זה ימי שנותינו ואיך שאלו במה הארכת ימים, אע"כ דר"ה מת קודם וראב"א היה זקן. ומ"ש כולהו שני דראב"א לא אתקיים כו', עיין ר"ה מ"ש בזה:
246
רמ״זובתענית (כ' ב') כתבו התוס' שני ראב"א היו כי ראב"א היה חבירם של רב ושמואל שאמרו האיכא ראב"א בהדן ורב יהודה היה תלמיד רב, ורבא נולד ביום שמת רב יהודה וראב"א היה תלמיד רבא עכ"ל. נדחקו לזה אף שראב"א האריך ימים א"כ י"ל שהאריך ימים עד שנענש בגרוגרות דרב דימי ששלחו רבא לתהות אקנקנו כרב השולח את תלמידו, והא ראב"א היה חבירו של רב ושמואל ואיך יהיה תלמיד לתלמיד תלמידו של רב. אע"כ דאותו שנענש היה ראב"א שני. ועוד דאם ראב"א שהיה בימי רב ושמואל הוא שנענש במעשה דב"ב הנ"ל, א"כ זקן היה מי הגיד להם שמת מכח עונש דילמא מת מיתה טבעית, אע"כ דזה שנענש לא היה זקן ומת רך בשנים ע"כ תלו הדבר שבעבורם נענש. (ומה שרצו התוס' לתקן במה שגרס ר"ח במעשה דב"ב הנ"ל ששלח רבא את רב אדא בר אבא (שהיה בימי רבא כמו שאכתוב לקמן) דר"א בר אהבה היה בימי רבי עכ"ל, אין זה הכרח להגיה דאף שהיה בימי רבי ר"ל שנולד כשמת רבי מ"מ היה אפשר להיות בימי רבא דהא האריך ימים, ועוד אף שמגיה בב"ב ששלח רבא את ר"א בר אבא הא מצינו כי רב אדא בר אהבה היה תלמיד רבא שסידר מתניתין כ"ד פעמים ועייל קמי' דרבא. ובהרבה מקומות אמר בשם רבא וקשה להגיה בכל המקומות אבא במקום אהבה, וגם כמה פעמים ר"א בר אהבה עם אביי כנ"ל חבירו של רבא, א"כ בחנם הגיה ר"ח אבא ומים רבים לא יוכלו לכבות את אהבה):
247
רמ״חומקושיות ההכרחיות נראה שאותו שמת בזמן רבא היה השני לא הזקן שהיה בזמן רב ושמואל דאמר בתענית הנ"ל שסמכו רב ושמואל על זכותיה דאמר מה הוי עובדא דרב אדא ב"א ואמר ששאלוהו במה האריך ימים כו'. ועוד ראיה הכרחית דאותו ראב"א תלמיד רבא אינו אותו זקן שהיה בימי רב ושמואל דאיתא בקידושין (נ"ד ב') וב"ק (כ"ד א') א"ר נחמן אר"א בר אהבה. מזה נראה כי ראב"א רבו דרב נחמן היה (עיין מ"ש בהקדמה בהכללים) וביבמות (ק"י ב') א"ר נחמן אשכחתיה לראב"א ולרב חנן חתניה דיתבי ומקוו אקוותא בשוקא דפומבדיתא, פירש"י מקהילים תלמידים סביבם שבאו לשמוע דבריהם, ל"א שהיו משיבים קושיות זה לזה. ואחר דנראה דרב נחמן היה תלמיד ראב"א, ובתוס' ע"ז (נ"ח א') איתא רבא תלמיד ר"נ (ע"ש) ואיך יהיה ראב"א תלמיד תלמידו אף דבב"ק (כ"ד א') אראב"א א"ר נחמן דנראה מזה כי ר"נ היה רבו דראב"א, י"ל כי ראב"א השני היה תלמיד ר"נ ורבא או כמ"ש בכללים דמצינו שהרב אומר בשם תלמיד. ובחגיגה (כ"ה א') אמר לרב נחמן:
248
רמ״טג) אך צ"ע לדעתי אם הכרח הוא לומר כי שני רב אדא בר אהבה היו כמעט הכרח לומר כי ג' היו, דאיתא בחולין (קל"ג ב') תרגמא ראב"א קמיה דר"פ, והתוס' בשבת (צ"ג א') כתבו רב פפא תלמיד רבא היה, ורבא נעשה ראש ישיבה אחר מיתת רב יוסף ור"פ אחר מיתת רבא, א"כ אם ראב"א השני מת בחיי רב יוסף א"כ ראב"א זה שתרגם קמיה ר"פ ע"כ תאמר שזה היה ראב"א שהאריך ימים שנולד במיתת רבי ויהיה בימי ר"פ בן קס"ה שנים ויותר (ע"ל ח"א דוק ותשכח) ואיך זקן בן קס"ה יהיה מתרגם לפני ר"פ. ויותר תמוה דאיתא ביבמות (פ"ז א') אמר ראב"א תנא כשהיא חוזרת לבית אביה חוזרת כו' אזל רב מרדכי אמרה לשמעתא קמיה דרב אשי אמר מהיכא כו' והא אי' בפ' עשרה יוחסין רב אשי נולד יום שמת רבא ורב אשי היה לראש ישיבה ד"א קכ"ז ורבי מת ג"א תתקמ"ח א"כ יהיה ראב"א הראשון בערך קפ"ה שנה ויותר:
249
ר״נד) בשבת (קל"ה א') לרב אדא בר אהבה נולד בן מהול ואהדרי' על י"ג מוהלים להטיף דם ברית ולא רצו משום דשבת היה, ומלו הוא בעצמו ועשאו כרות שפכה ואמר תיתי לי דעברי אדרב. ביום שמת נולד רב המנונא בריה (מדרש קהלת פסוק וזרח השמש ובא השמש, אבל בב"ר פ' ח"ש הגיר' נשתנה). והוא דקדק בחכמת התקופה יותר משמואל כי עליו אנחנו סומכים בשנים מעוברות בשמור את חודש האביב שיהיה יום העומר באביב של תקופה כהלכה. כי שעה ותפ"ה חלקים הנותרים בכל מחזור לדעת שמואל חלק אותו בין ע"ו תקופות שבכל מחזור וחלק כל חלק וחלק לע"ו חלקים שניים וקרא להם רגעים והגיע לכל תקופה מע"ו תקופות המחזור כ' חלקים מ"ה רגעים. וסימן לדבר אם ישאלך השואל כמה היתרון, תשיב לו שאלתך היא תשובתך כי סימנו כמ"ה ר"ל כ' חלקים מ"ה רגעים. ולפי חשבונו תכלה שנת החמה עם שנת הלבנה בכל מחזור בצמצום גמור בלי יתור וחסור רגע, (עיין צמח דוד). ובסוף יבמות שיבח ראב"א את רבא שהוא חריף מאביי. טעה כי בסוף יבמות (קכ"ב רע"א) איתא ההיא איתתא דאתאי לקמיה דאביי (ע"ש) שהיתא ג' רגלים א"ל ראב"א זיל לגבי רב יוסף דחריפא סכיני'. ואולי טעותו כי ר"א בר מחנה שיבח את רבא דחריפא סכיניה נגד אביי בחולין (ע"ז א') ע"ל אביי. או בב"ב הנ"ל שאמר ראב"א אדמגרמיתו גרמי בי אביי אכלו בישרא בי רבא:
250
רנ״אה) אמר לר' אבא בר זבדא. עיין רב אחא. רב אידי בר גרשון בשמו. אמר לר' אסי. רב ביבי בשמו. רב המנונא קמיה. רב המנונא סבא בשמו. ר' זעירא בשמו. ר' חנא חתנו (ע"ל). רב חונה בשמו. ר' חנינא בר אבדימי. ר' חנינא בר אידי בעא מיניה. ר' יעקב בר אחא. ור' ירמיה. רב מלכיו בשמו ובש"ר מלכיו. רב מלכיא בשמו. רב נחמן בשמו והוא בש"ר נחמן (ע"ל). מר בנו וצ"ע. רב רבו. רבא רבו. ושמואל. ור' שמואל בר חלפתא:
251
רנ״ברב אדא בר אבא אמר לרבא פסחים (ס"ט ב') קמיה דרבא מנחות (ה' ב') ובב"ב (קל"ג א'). וע"ל רב אדא בר אהבה מ"ש בשם תוס' ב"ב (כ"ב א'). ובפ' תולין אר"א בר אבא אמרי בי רב דלא כרב נחמן (ע"ש קמ"א א') כתובות (ס"ח ב') אמר רבינא לרבא אמר לן רב אדא בר אבא משמך:
252
רנ״גאדא בר אבימי לפני ר' חנינא בר פפא. נ"א אבא בר אבימי. בזמן רב נחמן, פירש"י חכם א' שהיו מכירין בו שגורס משניות ושוכח ומשבשן. עירובין (ט' סע"ב) תני רב אדא בר אבימי קמיה דר' חנניא ואמרי לה קמיה דר' חנינא בר פפא (נ"ל שצ"ל פפי דכן הוא בדף י"ב א') עיין ש"ס חדשים בחלופי גרסאות. ובביצה (כ"ו ב') אדא בר אוכמי שהיה גורס משניות ומשכחן ומשבשן בזמן ר"נ. בירושלמי פ' הרואה הלכה. ג' א"ר תנחום לר' אדא בר אבימי כו' א"ר חזקי' לרב אדא בר אבימי כו' א"ל בשיטת רבו אמרו א"ר מנא לר' חזקיה מנו רבו (דרב אדא בר אבא) א"ל ר' זעירא. ובפ"א דתענית הלכה ג' ענין ההוא רב אדא בר איכומא:
253
רנ״דרב אדא בריה דרב יצחק יומא (י"ז א') זבחים (ל"ח א', קי"א א') ובנדה (נ"ד א') בר יצחק. ואמרי לה רב שמואל בר יצחק אולי אחים הם. ואמרי לה רב שמואל בר אבא ביצה (י"ט ב') וענין ההוא פסחים (י"ג ב') רב אדא בר אהבה:
254
רנ״האדא בר חבו חכם א' גדול ובא לפני רב אשי בבן פקועה פ' המקשה (ע"ה ב'):
255
רנ״ורב אדא בריה דרבא אמר לרב אשי פא"מ (נ"ז ב'):
256
רנ״זבר אדא משוחאה פירוש מודד קרקעות, וכן פי' הערוך ובגליון הילקיט פ' מסעי פי' שם מקום. אמר רב יהודה לרב אדא משוחאה הזהר במדה, ב"מ (ק"ז ב') הרי נראה. כפירוש הערוך. ובעירובין פ"ה (נ"ו ב') אמר רבא בר אדא משוחאה אסבר לי בענין מדידת תחומין וכפירש"י שם מציין תחומי העיר, בר אדא שם איש עכ"ל. ולא הבנתי מ"ש בר אדא שם איש משמע דשמו בר אדא, דאי כוונתו אדא שם איש זה פשוט דכמה אדא הם ואם כוונתו בר אדא שמו מנ"ל דלמא בר פירושו בן אדא:
257
רנ״חר' אדא דמן קסרי תני ר' אדא סבא דמן קסרי קמיה ר' יוחנן (מ"ק (כ' ב') וליתא תיבת סבא). והוא רב אדא בר אבויה קמי ר' יוחנן (לא מצאתי זכרו) ובירושלמי ספ"ד וסוף ר"ה ר' אדא דקסרין בש"ר יוחנן (ע"ל אבא דמן קסרין אולי א' ט"ס):
258
רנ״טאדא מרי (כצ"ל) אמר רב (ט"ס) אדא בר (ט"ס) מרי א"ר נחמיה בר ברוך א"ר חייא בר אבין א"ר יהודה (מ"ק ט"ז א') ובזבחים (ל"ח א') אמר רבא בר אדא מרי אסבר לי. בערוך אדא מרי כמו אבא מרי (לא מצאתי) וכן גריס רש"י בפ' במה אשה אבא מרי ולא אדא מרי ואמר כך שמו. בשבת (כ"ו ב') אמר אדא מרי א"ר נחמן בר ברוך א"ר אשי בר אבין אמר רב יהודה:
259
ר״סרב אדא מסורא א"ל לר' חנינא מסורא כו' בפ' תינוקת (ס"ז ב') אשה מהו שתחוף בלילה ותטבול בלילה מר זוטרא אוסר ור' חנינא מסורא שרי א"ל רב אדא מסורא לרב חנינא הוה עובדא בדביתהו דאבא מרי ריש גלותא דאיקוט (ל' קטטה ולא רצתה לטבול) אזל רב נחמן בר יצחק לפייסה:
260
רס״ארב אדא דמן יפו תענית (ט"ז סע"ב) מגילה (ט"ז ב') ואולי הגירסא ר' אבא דמן יפו:
261
רס״ברב אדא נרשאה (תרגמה) קמיה דרב יוסף שבת (ס' א', ק"מ א') וא"ל אביי:
262
רס״גרב אדא קרחינאי ומתקיף על ר' אלעזר, חלק (צ"ב א') קמיה דרב כהנא אמר משמיה דרבא יבמות (י' א'), והיוחסין מביא רב אדא קרטיגנאה (ע"ל ר' אבא ור' אחא ור' חנא) קמיה דרב כהנא משמיה דרבא כ"ק דיבמות ועשה לו מדור בפני עצמו ואחד הוא ואין שני. ובשארית יוסף מנאו בתלמידי רב ואולי היה גירסא מוטעת לפניו ביבמות משמיה דרב:
263
רס״דרב אדא בר אחא זבחים (כ"ב א') כריתות (י"ד א') א"ר יצחק:
264
רס״הארא דיילא תלמיד רב יהודה ור"י ארוך בדורו היה ואדא דיילא מניע לכתפו נדה (כ"ד ב') ע"ל אבא שאול. פירש"י דיילא משמש חכמים וי"א שואב מים ורב יהודה מברך על האור שבביתו במוצאי שבת. שהיה דר רחוק ממנו בס"פ אלו דברים (נ"ג ב') ור' יהודה אורי ליה ב"ק (קי"ט א') ובע"ז ספ"ב (מ' ב') פירש"י שמש שהיה רגיל להיות שכיר לעושה סעודה לתקן תבשילין. ועיין יומא (י"ח א') אי בר אחתך דיילא בשוקא קמיה לא תחלף:
265
רס״ואדא בר מניומי אמר לרבינא וסתם דייני דנהרדעא ר"א בר מניומי (ע"ש) תרגמא קמיה דרבינא ב"ק (ל"א ב') והונא מר בר אידי חולין (מ"ט א') וחד אסר וחד התיר לפי שהיו שניהם יושבים בבית המדרש ע"ז (ז' א') בתוס', ע"ל אחא בר מניומי אולי אחיו או אחד הוא. וכן נראה כי בגמרא איתא אחא ב"מ דייני דנהרדעא (ע"ש):
266
רס״זרב אדא בר שימי אמר למר בר אידאי (פא"ט ס"ג א'):
267
רס״חרב אדא בר אבין כריתות (כ"א א') נ"א אידי (ע"ש):
268
רס״טרב אדא סבא ע"ל רב אחא סבא:
269
ר״ערב אדא בר חייא ל"מ ואולי הוא ר' אחא בר' חייא:
270
רע״ארב אדא ברב אויא (ע"ל רב אחא):
271
רע״באדא תחליפא (ע"ל אחא ואבא):
272
רע״גרב אדא ברב עזא (ע"ל רב אחא):
273
רע״דרב אדא ברב עיקא (ע"ל אחא):
274
רע״הרב אדא בר גרשון (ע"ל אידי):
275
רע״ורב אדא בר חנינא (ע"ל רב אחא):
276
רע״זרב אדא בר מתנה ובשבת (ק"ז ב') אדא ב"מ צ"ל רב אדא. בעא מאביי שם (מ"ח א') ואמר לאביי מר כתובות (ע"ז ב') ואמר על רבא דחריפא סכיני' (חולין ע"ז א') בפ' מי שמתו רבינא ראשון חבירו בזמן רבא. לדעתי ז"א אחר דרב אדא בר מתנה יתיב קמיה רבא ואיתיב לרבא א"כ תלמיד רבא הוא ורבינה אחרון ג"כ תלמיד רבא היה (ע"ש, ובכללים והקדמה שלי) א"כ רב אדא ב"מ חבירו של רבינא האחרון ע"כ ר"א ב"מ ורבינא שניהם שאלו מרבא, ורבינא הקדמון שהשיב רב יוסף על דבריו שהיה רבו של רבא (ע"ש) ורב אדא ב"מ דבר עם רב יוסף. ורבינא שהשיב רב יוסף אינו חבירו של רב אשי א"כ רב אדא בר מתנה היה תלמיד רבינא הקדמון וחבירו של רבינא האחרון וק"ל. וכוונת היוחסין כי שם (כ"ג) איבעי להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים, רבינא שרי רב אדא ב"מ אסר אתו שיילוה לרבא א"ל אסור עכ"ל. ואחר שראה שרב אדא ב"מ ורבינא חולקים ע"כ כתב שהיו חבירים, אבל שכח מה דאיתא בשבועות (י"ח א') אמר רבא לראב"מ ציית מה דאמר לך רבך רבינא וכ"ה בזבחים (ק' ב') ע"ש ברש"י הרי רבינא רבו היה, יתיב קמיה דרבא כתובות (כ"ח א' פ"ה א') גיטין (כ"ח ב'), והוא ורבינא שאלו מרבא מגילה (כ"ח ב' איתביה לרבא שבת (ח' א') עירובין (ח' סע"ב, ל"ד ב') אמר רב שבת (ק"ט ב') ע"ז (כ"ח רע"א), ואולי מכח זה מנאו השארית יוסף בתלמידי רב וראה כי טעה שהיה תלמיד רבא. אמר רבה ר"פ א"ע. אמר לרב יוסף בפירוש אמרת לן, יתיב רב נחמן ורב ששת ויתיב גבייהו וקאמרי א"ל ראב"מ זבחים (ה' ב'). ולא ריחם על בניו והלך ללמוד תורה. עירובין (כ"ב א'). היה גלגול עתניאל (עיין ח"א ב"א תקט"ז) ואשתו עכסה ולתיקון ההוא היו עניים (ג"נ אות א'):
277
רע״חרב אדא תני רב אדא. (ע"ל רב אחא בר יוסף). אתא לגבי ר' אבהו (ע"ש) אמר כוותיה דרב אשי מסתבר מנחות (נ"ט ב'). קמיה דרבא משמיה דר' עוירא מנחות (מ"ג רע"א). אמרי דבי ר' שילא חלק (ק"ח ב'). תרגמא רב שמואל בר פפא קמיה. רב אדא זה לא ידעתי מי הוא, אמר רב פ' התכלת (ל"ט א'):
278
רע״טאדא א"ר שמלאי (סוטה ל"ח ב') והיוחסין [סדר אמוראים אות ע'] מביא עאדא א"ר שמלאי:
[הגהות: אדא, א) קדושין (ס"ה ב') ר' אדא סבא צ"ל אחא ל"ת. ב) ר' אדא גבי ר' אבהו ורב שמואל בר פפא קמיה ואמר כוותיה דרב אשי מסתבר, וקמי' דרבא, צ"ע מי הוא רב אדא זה. ג) ב"ק (ס"ב סע"א) רב אדא ברב אויא נ"ל דצ"ל אחא ל"ת. ד) קדושין (פ"א ב') רב אדא ברב עזא נ"ל שצ"ל אחא ל"ת. ה) גיטין (פ"ד ב') רב אדא ברב איקא נ"ל שצ"ל אחא ל"ת. ו) נדרים (כ"ב ב') רב אדא בר' חנינא, נ"ל שצ"ל אחא וכ"ה בעין יעקב ל"ת:]
[הגהות: אדא, א) קדושין (ס"ה ב') ר' אדא סבא צ"ל אחא ל"ת. ב) ר' אדא גבי ר' אבהו ורב שמואל בר פפא קמיה ואמר כוותיה דרב אשי מסתבר, וקמי' דרבא, צ"ע מי הוא רב אדא זה. ג) ב"ק (ס"ב סע"א) רב אדא ברב אויא נ"ל דצ"ל אחא ל"ת. ד) קדושין (פ"א ב') רב אדא ברב עזא נ"ל שצ"ל אחא ל"ת. ה) גיטין (פ"ד ב') רב אדא ברב איקא נ"ל שצ"ל אחא ל"ת. ו) נדרים (כ"ב ב') רב אדא בר' חנינא, נ"ל שצ"ל אחא וכ"ה בעין יעקב ל"ת:]
279
ר״פרב אדא בר פפא ור' אבא בר פפא אמר בשמו ב"ק (פ' ב'):
280
רפ״ארב אדא בר חמא אמר רב ששת ב"מ (ל' א') ע"ל רב אחא ורב אבא ב"ח ואולי אחד הוא:
281
רפ״ברב אדא מבי כלוחית ור' שלמן מבי כלוחית ביצה (ה' ב'):
282
רפ״גאדא ציידא רב אמר בשמו כמה דברים ספ"ק דמ"ק:
283
רפ״דר' אדא בר הוניא מדרש קהלת בפסוק דר הולך:
284
רפ״הר' אדא בר' שמעון בש"ר נתן מדרש קהלת פסוק שמור רגלך, וענין זה בירושלמי ברכות פ"ב מתני' ג' בש"ר יוחנן (אכן הגי' ר' אידי). ובירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א בש"ר יוחנן:
285
רפ״ובר אדא סבולאה הוה מעבר חיותא אתא קמי רב פפא ב"מ (צ"ג ב') לא ידעתי אם חכם היה:
286
רפ״זאדא בר בר חנא גניבא בשם רב ירושלמי ברכות פ"ה מתני' ג' (ע"ל אבא בב"ח):
287
רפ״חרב אדא דחוטרא שקלים פ"ב:
288
רפ״טאדא בר עתליה ר' יעקב בנו:
289
ר״צאדא הרפנאה ר' אמי בנו:
290
רצ״ארב אדא ר' חנינא ברב אדא. רבא או רבה או רבין או ר' אבין ברב אדא:
291
רצ״באדא ר' אבא בר אדא. ר' אחא ב"א, ר' חייא ב"א, רב חנא ב"א, ר' יוסף ב"א (ל"מ), ר' יעקב בר אדא, ר' יצחק ב"א, ר' נחומי ב"א, ר' נחמן ב"א, רב שימי ב"א:
292
רצ״גאדמון בן גדאי וחנן בן אבישלום שני דייני גזירות פי"ג דכתובות משנה א' וג' ד' ה' ו' ז' ח' ט'. ב"ב פ"ט א', שבועות פ"ו יג'. א"ר גמליאל רואה אני את דברי אדמון. ובמשנה ההיא ר' דוסא בן הורקנוס (עיי' חנן בן אבישלום) אר"ג רואה אני את דברי אדמון. שבועות (ל"ח ב') במשנה. אבטליון בזמנו. וכתב היוחסין (בסדר הדורות) מ"ש הרמב"ם ר' מייאשה היה בחבורתם אינו נראה (ע"ש):
293
רצ״דאהבה אבוה דרב אדא. עיין מדרש הנעלם פ' תוציא הארץ נפש חיה איך ר' יוסי בן עזי סיפר מלידתו וחכמתו כשהיה בן ז' שנים, ור' אליכסנדראי היה רבו, וראה את בנו רב אדא (עיין נשמת חיים מ"ב פ"ב):
294
רצ״האהבה בריה דר' זירא סוף ר"ה (כ"ט א') נדרים (ל"ב א') והיה בקסרין. א"ר זירא לאהבה בריה ר"ה (ל' ב'). אמר רבא משום דתני לה אהבה בר' זירא כיפי תלה לה עירובין (צ"ו סע"ב) וברבה איכה פ' עשה ה' אשר זמם בר' זעירא. ובתנחומא פ' נח אחוה בר זעירא וכ"ה בחזית בפסוק כרם היה לשלמה וב"ר פפ"ד ומ' קהלת בפ' את הכל עשה יפה בעתו ובפסוק שבתי וראה תחת השמש ר' אחווה ב"ר זירא ור"פ לך לך פ' ל"ט א"ר אחויה בש"ר זעירא ט"ס. ובריש חלה א"ר מנא אזלית לקסרין ושמעית ר' אחוה בש"ר זעירא ט"ס וצ"ל בר' זעירא, וכ"מ ענין ההוא בירושלמי פ' כל שעה בר' זעירא, ובשדה יהושע בלוח הטעות ריש חלה כתב צ"ל ר' אחא בר זעירא כי אשכחן בתלמוד דבבלי ר' אחא בר זעירא. ואני לא מצאתי רק אהבה בר זירא או זעירא:
295
רצ״ואהבה ברב בנימין בר חייא, ע"ל אבא ובטעות כתבו גם כאן:
296
רצ״זאהבה רב אחא בר אהבה, ר' אמי בר אהבה:
297
רצ״חרב אהילאי היה משיא בנו בי רב יצחק בר שמואל בר מרתא (והגי' שלפנינו רב אחאי) ע"ש, בר אהילאי ואמרי לה רב יחזקאל ורב יחיאל אמר שמואל. ול"מ, ע"ל רב אחלי וכמדומה שכאן ט"ס וע"ל הילאי והכל אחד:
298
רצ״טאהילאי רבה בר אהילאי:
299
ש׳בר אהינא פירש"י שם חכם. אסברא לרבא קידושין (ט' ב', נ"א א') סוטה (ל"ט ב'):
300
ש״אאהיני רבא בר אהיני, רב שמואל בר אהיני:
301
ש״ברב אהרן אמר לרבינא פ' הגוזל עצים (ק"ט ב') מנחות (ע"ד ב'):
302
ש״גרב אויא סבא ובנו רבא (ע"ש מה שטעה שלא היה לו בן רבא) לא על לפרקי' דרב יוסף בפומבדיתא ושלח לרב דימי בר יוסף זיל צנעיה ואמר רב אויא שלא בא כי היה חלש, בפ' תפלת השחר זה אינו שם ולא בירושלמי וטעות הוא וכצ"ל ר' אויא חלש ולא אתא לפרקי' דרב יוסף, למחר כי אתא בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף א"ל מ"ט לא אתית מר א"ל חליש לבאי, פ' תפלת השחר (כ"ח רע"ב). רב אויא אקלע לבי רבא וכרעיה מאיסן בטינא אותביה אפוריא ואקפד רבא בעא לצעוריה בשאלות והשיב לו וא"ר נחמן בר יצחק בריך רחמנא דלא כספי (שבת מ"ו א'). בעא מרב הונא זא"ל ר"ה עורבא פרח ביצה (כ"א א'). בעא מרבה ברב הונא וא"ל עורבא פרח חולין (קכ"ד ב'). וע"ש שהוא מפומבדיתא (עיי' אות ריש רבא ברב אויא מש"ש באריכות ואיך טעה היוחסין). ורבב"ח קידושין (ל"ט א'). ורבה ברב הונא אשכחי' לרבב"ח דאתא לבבל ואכל דאייתרי אתו ואמרו לאביי פסחים (נ"א א') והגי' רב אויא סבא (ע"ש). משמיה דרב יוסף פ' מפנין ביצה (י"ג סע"ב) א"ר אמי חולין (נ' א') ונשא רב אויא אחותו של רמי בר פפא בב"ב (ק' ב') שכיבא עבד לה מעמד ומושב א"ר יוסף טעה בתרתי כו'. אביי אמר בהא נמי טעה, רבא אמר בהא נמי טעה, ושם אמר סתם רב אויא ולא הזכיר סבא, ויען כי היוחסין כתבו ברב אויא סבא לא שניתי סדרו וכתבתי מ"ש. בפ' אעפ"י (נ"ו סע"ב) אחתיה דרמי בר חמא הוה נסיבא לרב אויא אירכס כתובתה אתו לקמיה רב יוסף א"ל כו' א"ל אביי כו'. גם פה הזכיר רב אויא סתם. (וצ"ע דבב"ב אמרו שנשא אחות רמי בר פפא ובכתובות שנשא אחות רמי בר חמא. ונראה ששניהם נשואי אחת היו כי בשניהם מזכיר רב יוסף ואביי וא"כ אחד ט"ס או פפא או חמא). אדבריה רב פפא לרב אויא סבא ודרש מ"ק (כ"ד ב'). אשניא ליה ידו ממקומו כשישב לפני רב יוסף ס"פ חבית. רב אויא שבת (כ"ב סע"א) ובדף (כ"ג) רב אויא אמר כו' רב נחמיה אמר. א"ל אביי כו'. א"ל רב יוסף (שבת ס"ג א' ק"ט ב'). רב אויא אמר כו'. במנחות (ל"ג) רב אויא אמר אבקתא, כן היא גירסת הערוך וגי' שלפנינו רב אדא אמר. ורבה בר חנן. שם (ל"ז ב') רב אויא ברב אויא צ"ל רב אחא ברב אויא (ע"ש). אמר רב מרדכי לרב אשי מתיב רב אויא:
303
ש״דרב אויא. רב אחא בר אויא. ר"ה ב"א. ר' חייא ב"א. רב חלקיה ב"א. ויען כי קראו רב אויא סבא ולפעמים אויא סתם מסופק אני אם אחד או שנים הם:
[הגהות:אויא, מנחות (ל"ז ב') רב אויא ברב אויא, צ"ע ובשס"ח רב אחא:]
[הגהות:אויא, מנחות (ל"ז ב') רב אויא ברב אויא, צ"ע ובשס"ח רב אחא:]
304
ש״הרב אוירא סבא פסחים (נ"א א') אולי צ"ל אויא (ע"ל רבב"ח) כי נזכר עם רבה ברב הונא ורב אויא סבא בעא מיניה (ע"ל):
305
ש״ואולפנא בפ' הדר (ס"ז סע"א) א"ר חנין בר אמי משמיה דאולפנא והיה נראה שהוא שם חכם, או ר"ל כמ"ש במקומות אחרים משמיה דגמרא אבל רש"י פי' ששמע מרבו ורבו מרבו. ובערכין (כ"ח ב') א"ר חייא בר אמי משמיה דחולפנא, צ"ל דאולפנא וכן הוא בש"ס חדשים בחלופי גרסאות:
306
ש״זאון בר אמי אמר לפני ר' יהודה ירושלמי פ' במה אשה הלכה ה':
307
ש״חר' אוניא שח"ט סי' א' ומדרש חזית בפסוק השבעתי אתכם, ר' אוניא ור' יודן מ' קהלת בפסוק אני קהלת:
308
ש״טאונקלוס הגר בר אחתיה דטיטוס תנא דברייתא בפ' המוכר פירות (צ"ט א') כרובים מעשה צעצועים, וקבל מר' אליעזר ור' יהושע (מגילה פ"א) ותרגם התורה מפיהם. וכ"כ בשלשלת הקבלה (כ"ח) ומצא כתוב שהיה אז ג"א תתס"ח. וברש"י פ"ב דקידושין (מ"ט א') ואונקלוס כשהוסיף לא מדעתו הוסיף שהרי מסיני נתנה אלא נשתבח וחזר ויסדו (ועיין סמ"ג עשין סי' י"ט), ובצמח דוד חייא ב"א תת"מ ומאור עינים פמ"ה כתבו שאונקלוס שתרגם התורה אינו בר אחתיה דטיטוס כי זה נתגייר בימי הלל ושמאי והאריך ימים. ועיין זוהר אחרי מות עקל"א הלל ושמאי אמרו לאונקלוס דלא יודיעו לו מילי דאורייתא עד דיתגזר. וראה את יונתן בן עוזיאל שתרגם נביאים (ע"ש ועיין עקילס הגר). וכתב בשו"ת הלכות קטנות ח"ב סי' ק"ע תרגום של תורה ושל נביאים הוא הלל"מ מסיני ותרגום של כתובים אינו הלל"מ יאלא יונתן ב"ע אמרו. ועיין בתוס' מגילה (כ"א ב') ד"ה ובמגילה כי לא עשאו יונתן אלא מימי התנאים:
309
ש״יכתב היוחסין (קנ"ט ב') תלמיד ר' גמליאל (דיבנה) וכ"כ האברבנאל בהקדמתו לנחלת אבות (לא ידעתי מנ"ל). בתוספתא כלים מעשה בטבחו של אונקלוס הגר שהביא פתו לפני ר"ג. ושרף על ר"ג הזקן מטתו וכלי תשמישו (ע"ש) ונכנס אצל ר' אליעזר (בראשית רבה פ"ע ובמדבר ספ"ח) ובתוספתא פ"ח דדמאי שהחמיר על עצמו מה שירש עם אחיו הוליכו לים המלח. כתב ג"נ אונקלס הגר עיבורו של אליפז בן עשו שלא רצה להרוג את יעקב במצות אביו ולקח כל ממונו כן נתיעץ אונקלס עם טיטוס ולא שמע לו (ע"ש). ומה"ט י"ל שהשליך חלק ירושתו לים המלח על שלקח כל ממון יעקב:
310
שי״אאוסטיה רב יצחק בנו:
311
שי״באורי (ר' חנינא בנו) ורב חונא, רב יוסף, רב יהודה בשם שמואל (ע"ש):
312
שי״גאבא אוריין איש ציידין (ע"ל אבא גוריין):
313
שי״דר' אושעיא בנו של ר' יהודה הבשם פי' מוכר בשמים. העיד לפני ר"ע משום ר"ט, חולין (נ"ה ב'). העיד יהודה בן ישעיה הבושם לפני ר"ע מש"ר טרפון תוספתא שביעית פ"ה וכ"ה שם חולין פ"ג:
314
שי״הר' אושעיא רבה. א) בר חמא בר ביסנא והחוט המשולש זה ר' אושעיא בר חמא בר ביסנא (ע"ש), וכתבו התוס' בפח"ה (נ"ט א') הקדים ר' אושעיא במחלוקת קודם לאביו ר' חמא לפי שהיה גדול יותר מדאי כמ"ש לבן של ראשונים כפתח אולם זה ר' אושעיא. ונקרא ברבי. יבמות (מ"ו ב', קכ"א ב') שהתריס עם פ"ה זקנים. עירובין (נ"ג א') חגיגה (ז' א') ר"ל אדם גדול בתורה. רש"י (עיין ברבי):
315
שי״וב) והוא עם ר' חייאע"ש) עשו ברייתות ותוספתא ומתניתא וכל מתניתא דלא מתני ביה ר' חייא ור' אושעיא משבשתא היא ולא תותבו מיניה בבי מדרשא. (רש"י חולין קמ"א רע"ב) סדרו ברייתות ודקדקו בדברי כל חכם לומר כמו שאמר אבל יש תנאים אחרים הרבה שמוסיפין על משנתם בדדמי. ובפ"ק דשבת והתניא אפר והתניא עפר פירש"י חדא תניא ר' חייא וחדא תניא ר' אושעיא. ומזה נראה כל תניא שבתלמוד מאלו הב', ובב"ק תני ר' אושעיא י"ג אבות נזיקין ור' חייא תני כ"ד. בהגוזל קמא (צ"ד ב') אר"ת כי המשניות היו קודם רבי אלא רבי סדרם אבל הברייתות שהיה שונה ר' חייא תלמידו הוא מה שהוסיף רבי על המשניות, ולפ"ז ניחא מ"ש ר' יוסי אשריך כלים שיצאת בטהרה, וס' בראשית רבה שחבר (כתב בהקדמת ס' רוקח ב"ר מתחיל ואהיה שעשועים גימ' רבינו הושעיא רבה, ט"ס ונ"ל שצ"ל זה דרבי אושעיא רבה) הוא לבאר דברי המשנה. וכתב הצמח דוד ואינו בראשית רבה שחבר רבה בר נחמני. וצ"ע דב"ר שאצלינו המתחיל ר' הושעיא רבה פתח ואהיה שעשועים לפי מ"ש הרוקח שחתם שמו. וב"ר זה אין בו ביאור המשנה רק אגדות ירושלמי שנראה שמחברו היה רבה בר נחמני. (ועיין רבה שהוא חבר המדרש רבה). הראב"ד כתב ר' חייא ור' אושעיא כתבו המכילתא (ע"ל אבא אריכא, ור' ישמעאל ובן עזאי):
316
שי״זג) וקבל מאביו ומבר קפרא ומר' חייא ומבית דינו של רבי. ר' הושעיא הוה שכיח קמיה דבר קפרא שבקי' ואתא קמיה דר' חייא. יומא חד פגע ביה ובעא ר' אושעיא מבר קפרא וא"ל ב"ק מה בבלי (ר"ל ר' חייא) אומר בזה ואשתיק ר' אושעיא ואמר בר קפרא צריכין לדברי עייא (ר"ל חייא ובלשון גנאי א"ל), כריתות (ח' א'). אבוה דר' אושעיא ובר קפרא פליגי כו' מאי לאו דשמע ר' אושעיא מאבוה ומשני לא דשמע ר' אושעיא מב"ק רבו, מ"ק (כ"ד א'). ולא עמדו חביריו על סוף דעתו כמו לר' מאיר עירובין (נ"ג א'). והיה רבו של ר' יוחנן ח' שנים. אבל הגירסא שלפנינו נשתנה (ע"ל ר' יוחנן) בביצה (ל"ז ב') פליג ר"א ור"י. בכתובות (קי"א רע"ב) שלחו אחוהי דרבה. יצחק שמעון ואושעיא אמרו דבר אחד. יצחק זה ר' יצחק נפחא. שמעון זה ר' שמעון בן פזי ואמרי לה זה ר"ל. אושעיא זה ר' אושעיא ברבי. וכתב מהרי"ט שם תימא אמאי חשיב לר' אושעיא אחר תלמיד ר' יוחנן הלא ר' אושעיא רבו דר' יוחנן הוי עכ"ל. בפ' הבע"י בעא ר"י ור"ל מיניה. בירושלמי פ' הערל הלכה ב' ופ' עשרה יוחסין הלכה ו' עם ר' יהודה הנשיא ור' יוחנן. כלתו באה לפני ר' חייא ואסר א"ל ר' ישמעאל בר' יוסי פ' חלון (פ' א'). ור' אושעיא מר' חייא (ע"ש). בפ' כירה (ל"ח ב') פעם אחת היינו עומדין לעילא מר' חייא רבה:
317
שי״חיען כי יש מקומות שנקרא אושעיא באל"ף ויש נקראים הושעיא. ובקצתן יש להסתפק אם כוונתו על רבי אושעיא ברבי הנ"ל או ר' אושעיא אחר. ויש ר' אושעיא ויש רב אושעיא ע"כ סדרתי עפ"י א"ב בסוף כל הנקראים סתם רבי או רב אושעיא מי תלמידיהם או רבותיהם וחביריהם, ואתה תשכיל:
318
שי״טר' אושעיא ור' יהודה נשיאה אקילעא דרב יהודה (ב"ק (י"ט ב') הגירסא דרבי יהודה ט"ס וצ"ל דרב יהודה) ואולי זה ר' אושעיא (רבה) והאריך ימים (ר"ל עד ימות רב יהודה). אבל בפ' המפקיד (מ"ג ב') א"ר אושעיא לרב יהודה רבי אתה אומר כן (הכי א"ר אסי א"ר יוחנן) נראה שאין זה ר' אושעיא רבה. ובר"פ כל הגט (כ"ה א') בעא מר' יהודה וא"ל אושעיא בני מה ענין פסחים. (בפ' החובל (פ"ח רע"ב) ר' אבא אמרה קמיה ר' הושעיא אזל רב הושעיא אמרה קמיה רב יהודה א"ל הכי אמר שמואל). ובתוס' יבמות (י"ט א') דר' אושעיא דסוף י"ט (ל"ז, ודף י') אינו ר' אושעיא דפ' הדר (וכתבו רב אושעיא לחוד ורבי אושעיא לחוד ומצינו רב אושעיא שהיה בימי אמוראים אחרונים דבעא מרב יהודה וכ"כ התוס' פ' הדר ס"ח א'). ועוד איך היה בבבל, ועוד קשה מי נתן ר' יהודה נשיאה בבבל אקילעא דרב יהודה ואולי הלך לשם פעם אחת או רב יהודה הלך לא"י (עיין רחבא). ובפ"ק דמגילה (ז' סע"א) ר' יהודה נשיאה שלח לר' אושעיא. ובירושלמי מגילה פ"א הלכה ו'. ר' יודן נשייא שלח לר' אושעיא רבה כו' אטמא דעגלא שלח ליה ר' אושעיא קיימת בנו רבינו כו'. הרי נראה דר' אושעיא תלמיד ר' יהודה נשיאה. וקשה בעיני לומר שיהיה ר' אושעיא רבה תלמיד ר"י נשיאה מכמה טעמים. ועוד דבירושלמי ספ"ק דביצה הלכה י"א ר' אושעיא רבה אמר לר' יהודה נשיאה שמעת מאביך תרנגולת מותר לטלטל א"ל בלחישה א"ל למה את אמרת לי בלחישה א"ל כשם ששמעתי בלחישה כך אני אומרה לך בלחישה, ואילו היה רבו הנ"ל שמע מר או רבי מאביך ולמה לא אמר רבי אמר לי בלחישה. ומצינו במ"ק דר' יהודה נשיאה היה חי כשמת רב יהודה ע"ש ובפ"ק. ולדעתי ההכרח לא יגונה כי ב' ר' יהודה נשיאה הוו (כמש"ש) וב' ר' אושעיא היו כנ"ל. א"כ ר' אושעיא השני ור' יהודה נשיאה השני היו אקילעא דרב יהודה ורב אושעיא השני קרא לר' יהודה נשיאה השני רבי ור' אושעיא רבה אמר לר' יהודה נשיאה הראשון שמעת מאביך כי לא היה רבו. ור' יהודה נשיאה השני היה חי כשמת רב יהודה. ועפ"ז תשכיל כמה מבוכות בש"ס. ואפשר דההכרח לומר כי התוס' מחלקין בין ר' אושעיא לרב אושעיא כי לפי סדר הדורות תמצא ב' רב אושעיא היו, כך היה נ"ל. אך לפי מאי דאיתא בירושלמי דמגילה הנ"ל דר' יודן נשייא שלח לר' אושעיא רבה א"כ א"א לפרש כן:
319
ש״כרב אושעיא כי אתא אמר לרבה כי עיילת לקמיה דרב הונא בעי מיניה. בכורות פ"ב (י"ז א'). ובעא מר"ה (ע"ש):
320
שכ״אר' אושעיא ור' חנניה אמרו לרבה כי אזלת קמיה דרב חסדא כשבא לסורא א"ל רב המנונא (ב"מ ו' ב'):
321
שכ״ברב הושעיא כי אתא מנהרדעא בכורות (י"ז א') ספ"ק דשבת (י"ט רע"ב) ופ' חבית (קמ"ה ב') א"ר יוסף גברא יתירא אשמועינן א"ל אביי טובא קמ"ל, כי אתא רבין אמר באושא הוה עובדא בקילעא דרב אושעיא אתו ושאלו לרב אסי ברכות פ"ג (כ"ב רע"ב):
322
שכ״גרב אושעיא תני רב אושעיא קמי דרבא ברכות (ט"ו ב') וצ"ע אי זה רב אושעיא שאמר לרב יהודה דרבא נולד כשמת רב יהודה. רב ספרא אמר לרב אושעיא משה שפיר קאמרת (ע"ל ר' אבא):
323
שכ״דרב אושעיא ורב חנינא הוו אושכפי בא"י ויתבי בשוקא דזנות ועבדי להו מסאני ולא אסתכלו בהו, (פסחים (קי"ג רע"ב) וביוחסין כתב פ"ק דקידושין ולא מצאתי) ובסנהדרין (ס"ז ב') ועסקי כל מעלי שבתא בספר יצירה ואיברי להו עגלא תלתא (עיין רש"י פ' הדר ס"ג א'). בפ"א דסנהדרין (י"ד) ר' יוחנן רצה למסמכינהו, (וביוחסין כתב לרב הונא ורב הושעיא נוסחא אחרינא נזדמנה לו) ולא מסתייע שהיו מבני עלי. וכתב שם בחדושי אגדות דגרסי' רב אושעיא ורב חנינא ולא רבי. ואחי רבה היו (ע"ש). בכתובות (קי"א רע"ב) שלחו הלכה כר' יהודה בפרידות. וכתב היוחסין בשם ר' חננאל דמשום דמבית עלי קאתי שלחו הכי דהלכה כר"י דאין חוששין לזרע האב וליתא דלא אמר ר"ח זה דאדרבה ר"י מספקא ליה ורבנן סברי דאין חוששין כמ"ש רש"י, וכן הוא בפ' או"ב, (מהרי"ט שם). בירושלמי פ' הערל הלכה ג' ר' יסא אומר לע"ל אין הקב"ה נזקק אלא לשבטו של לוי מ"ט וטהר את בני לוי אמר רב אושעיא בגין דאנן לוים נפסיד, יתיב ר"ח ור' אושעיא אפתחי ירושלים תנא להו ההוא סבא בדבי רשב"י, מכות (י"ט ב'). ומ"ש בגמרא מהו פשיטא כו' תיבת מהו ט"ס וכ"נ ברש"י וכן הוא בילקוט פ' ראה ובש"ס חדשים לא תקנו:
324
שכ״ההושעיה רב אחא בנו. ר' אבא בר ממל שאלו. אבא בר תחליפא בשמו, ור' אושעיא בר' חייא. ר' אחי בשמו. א"ר אחא ברכות (ג' ב') א"ר אלעזר, אפשר זה ר' אושעיא השני. ור' אלעזר בשמו הוא ר' אושעיא הגדול. ר' אלעזר אביו של ר' יצחק בשמו. בעא מר' אמי. א"ר אסי. ור' אסי בשמו. ור' בון בר כהנא. ור' דוסתאי בר' ינאי. בעא מרב הונא. שלח את זבדא בן לוי, ר' זירא בשמו. ר' זעירא שאלו. ר' חגא בשמו. קמי ר' חייא. ר' חייא בר יוסף משמו. ר' חייא בר לוליני. ר' חייא תותרי. ר' חלקיה בשמו. ר' חמא בר יוסף תלמידו. ור' חמא אביו של קפרא. ור' חמא בר חנינא. ר' חנינא בר חמא חבר ר' חייא רבה. חנינא קרטיגנאה. ר' חנניה בר אחויה דר' הושעיא. בשם רבי פ' ע"פ (קי"ג), שאל לר' יהודה הגזר, ר' יהודה נשיאה (ע"ל). רב יהודה (ע"ל). ר' יהודה בר ספרא. ר' יוחנן בעא מיניה. ר' יונה בשמו. ר' יוסי בר' חנינא בן אחיו. רב יוסף בשמו. ר' יוסף בר חמא בשמו. א"ר ינאי. ר' יעקב בשמו. ר' יעקב בר אחא. ר' יעקב בר אידי בשמו. ר' יצחק בר חקולא, ר' יצחק בר נחמני בשמו. מר בר רב אשי א"ל רב אושעיא. רב סימן דתרי בשמו. ר' ספרא א"ל משה שפיר קאמר'. עולא בשמו ואיתיב לעולא. ר' פדת בשמו, ר' פנחס בשמו, משמיה דרב סנהדרין (ל"ח סע"א). קמי דרבא (ע"ל). רבו של ר"ל ואומר בשמו. ר' שמעון בן יוסיני. ר' שמואל בר חנינא בשמו. ר' שמואל בר אבא מהגרוניא לפניו, ר' תומא בר פייפוס בשמו:
325
שכ״ור' הושעיה אמר ר' הושעיה חבר הוינא ואעלי ר' שמואל ברב יצחק לקידוש החודש ולינא ידע אי סלקית ממנינא, פשיטא דלא סליק בגין דהוה חתנא ירושלמי סנהדרין פ"ק הל' ב':
326
שכ״זר' אושעיא בר חייא ור' אושעיא ברבי ור' חייא ברבי כלם ביחד (יבמות (מ"ו סע"ב) ע"ש ברש"י). הוא תני לה והוא אמר לה הלכה כר' נתן, פירש"י שונה המשנה מרבו והוא אמר לה מדעתו. (חולין ל"א א') זה הביא היוחסין ואינו שם רק ר' אושעיא זעירא דמן חבריא:
327
שכ״חר' אושעיא זעירא דמן חברייא פירש"י צעיר הישיבה. ול"נ דאושעיא זעירא היה נקרא, דמן חברייא שמבני הישיבה. בפ' השוחט (ל"א א'), ובפ"ג דתענית (כ"ד א') פירש"י קרו ליה הכי משום דאושעיא אחרינא הוה התם (וכל מעשיו לש"ש שם) ופ"ק דחולין (י"ב ב') כתבו התוס' חברייא שם מקום כדאיתא בב"ר (פי"ג) ע"ל אבימי. והערוך פי' זעירא לפי שיש אושעיא רבה. ובנדה (כ"ו א') לא כתבו שם רש"י ותוס' כלום:
328
שכ״טאושעיא איש טריא ובירושלמי סוף ב"ק אבא אושעיא היה כובס ולבושיו מצמר אחר שלא יאמרו שהוא גזל והחזיר אבידה לנכרי מפני קידוש ה' שהיה חסיד (ירושלמי פ' אלו מציאות) וכד דמך ראו מטתו פרחה באויר והיה דורו קורין עליו אם יתן איש כל הון ביתו באהבה (ויקרא רבה פ"ל), ונולד יום שמת ר' אבין מ' קהלת פסוק וזרח השמש. וכשמת אבא אושעיא נולד ר' יהושע בנו, כ"כ יוחסין בשם מד' שמואל. אבל בב"ר ר"פ ח"ש לא הזכיר תיבת בנו. והיוחסין עשה לו מדור בפני עצמו:
329
ש״לר' אוששעיא בר שמאי ור' יוסי בר' בון, ירושלמי כתובות פ"ב הלכה ד' ר' הושעיא בריה דר' שמאי ור' יוסי בר' בון פליגי. ע"ל ר' יצחק בר' אלעזר. ר' מנא כתב ליה ירושלמי מגילה פ"ג הלכה ב':
330
של״אהושעיא הכהן תלמיד ר' חנינא:
331
של״בהושעיא בר זעירא ואולי הוא בן זירא:
332
של״גאושעיא בר זבדא מתקיף. א"ר יצחק תענית (כ"ו ב'):
333
של״דרב הושעיא בריה דרב אידי אמר ליה רב אשי יבמות (ל"ו סע"ב) ויש אידי בר אושעיא:
334
של״הר' הושעיא בריה דר' שמלאי דקסרין בש"ר יצחק בר זעירא רבה פ' אמור פ' ל"א, והיוחסין מביא ר' שימי דקיסרין אבוה דר' הושעיא. ול"מ, ונראה כי ט"ס הוא וצ"ל ר' שמלאי דקסרין:
335
של״ואושעיא יש ר' אחא בר הושעיא. יהודה בר אושעיא. מרינוס ב"א, ר' נחמן ב"א, ר' נתן ב"א, ר' שמואל אחיו של ר' הושעיא:
336
של״זר' אחא מכפרי אביו של ר' חייא ושל אייבו (ע"ל אבא בר אחא בר סלא וצ"ע שם):
337
של״חרב אחא בר רב מנחות (ג' ב') אבי אביו של רב משרשיא פ' הנשרפין (ע"ז א'). וכתב הרא"ש שהוא חבירו של רבינו הקדוש (ט"ס וצ"ל רבינא הקדום) ואצל רב אחא בר נתן כתב היוחסין רב אחא בר נתן ומר זוטרא ברב מרי אמרו לרבינא והוא זקנו ר"ל רב אחא אבי אביו דרב משרשיא שהיה בזמן רבא כדאיתא בפא"ט וכן בפ' הנשרפין כתב הרא"ש כי רב משרשיא תלמידו של רבא נכדו של רב אחא ורב אחא בר פלוגתי' דרבינא הקדמון עכ"ל. ועיין פא"ט (מ"ט א'). אינקבא ריאה היכא דמשמשא ידיה דטבחא תלינן או לא רב אחא בר נתן אמר תלינן מר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא תלינן. אמר רב משרשיא כוותיה דאבוה דאבא מסתבר (פירש"י רב אחא) דהא תלינן בזאב. ובאשר"י הגירסא רב אחא בר רבא, וברי"ף הגירסא רב אחא בר יעקב, ועיין באשר"י ר"פ הנשרפין רבינא מחייב רב אחא בר רב פטר כו' אמר רב משרשיא מ"ט דאבוה דאבא. ונראה לי דרבינא דהכא לאו היינו רבינא שהיה בימי רב אשי. ורב אחא דהכא אינו רב אחא בר פלוגתייה דרבינא בכל דוכתא אלא קדמון היה בנו של רב אבי אביו של רב משרשיא שהוא תלמידו של רב ושניהם היו אמוראים הקדמונים עכ"ל. (ע"ל רבינא הקדמון) וראה איך שגה היוחסין כי צ"ל רב אחא בר רב ושהיה תלמיד רב וכצ"ל בגמרא ובאשר"י פא"ט ובאלפסי. ומ"ש היוחסין אמרו לרבינא זה לא נזכר בפא"ט אלא מצינו במקומות אחרים אמר כל אחד לרבינא, ולא תמצא בכל הש"ס רב אחא בר נתן ופא"ט ט"ס רק מר זוטרא ברב מרי מצינו שאמר לרבינא, ובחנם עשה לרב אחא בר נתן מדור בפני עצמו כי לא נמצא זכרו רק בפא"ט והאמת כי ט"ס הוא. (וע"ל אבא אבוה דרב). ובעירובין (צ' ב') רב אחי בריה דרב צ"ל אחא. שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא שלח ליה אתון דשמיע לכו הא דא"ר הונא ברב יהושע:
338
של״טיען כי הטעות מצוי בין רבי אחא בר רב לר' אחא בר רבא ע"כ העמדתי זה לזה סמוכים ונראים:
339
ש״מרב אחא בריה דרבא משמיה דגמרא. פירש"י כך קבל מרבו ורבו מרבו עד ר"מ ששמעו משמיה ולא מדעתו מפרש טעמו דר"מ. יומא (ל"ג) קדושין (נ"ג סע"א) פירש"י שגורה בפי בני בית המדרש. אמר לרב אשי ברכות (ו' סע"א) יומא (ל"ב ב') שבת (צ"ג ב', קמ"ו א') עירובין (מ"ג א', ע"ז ב') יומא (כ"ה ב'). שבת (כ"ז ב', ל"ח ב') וס"פ המוציא יין וב"ק (מ"ז א', ס"ב א') ומנחות (ל"ח סע"ב), קמי' דרב אשי ע"ז (ל"ג א'). אמימר ומר זוטרא ורב אשי יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב אחא בר רבא ע"פ (ק"ג ב'). יתיב עם רבינא קמיה דרב אשי ויהיב ליה רב אשי סכין לבדוק ובדק ואמר רב אשי יישר, חולין (י"ז ב'). משמיה דרב יהודה יומא (נ"ג ב') תענית (כ"ד ב'). והיה מהדר אתרי וחד הואיל ונפק מפומיה דרב כהנא סוכה (ל"ב סע"ב). משמיה דרב יוסף פסחים (כ"ט סע"א). וא"ל רבינא פסחים (ל"ט א'). א"ל רבינא תני מר מידי כו' כל גגות (צ"ג ב'). אמר לרבינא אקלע אמימר לאתרין ודרש. בפי"נ (קכ"ד ב') הגירסא בריה דרב ט"ס הוא כי התוס' בשבת (צ"ג א') כתבו אמימר היה הרבה אחר רבא (ע"ש) וא"כ איך רב אחא בר רב שהיה קדמון אמר לרבינא הקדמון אקלע אמימר לאתרין ובשס"ח לא תקנו. רב אחא בריה דרבא משמיה דר' ינאי זבחים (י"א ב') וצ"ע אולי צ"ל בריה דרב שהיה קדמון. אמר רב ביבי בר אביי שבת (ד' א'). מר בנו. ורב שמואל מדיפתי פליגי. רב אחא בריה דרב עירובין (צ' ב') ובדפוס אמשטרדם רב אחא בריה דרבא אולי הוא רב אחא בר רב הנ"ל לפני זה. ודעת היוחסין כי סתם רב אחא שעם רבינא הוא זה. אך ע"ל רב אחא בר רב כי רב אחא בר רב הוא רב אחא סתם שעם רבינא והם קדמונים. עיין ח"א שהיה לראש ד"א ק"ע ב' שנים:
340
שמ״ארב אחא בר יעקב ישיבתו בפפוניא קדושין (ל"ה א') ב"ק (נ"ד ב') אתקין בפפוניא נדה (ס"ז ב'). שתין סבי איעקרו מפרקי' דרב הונא שהיו משהין עצמן להשתין חוץ ממנו וקיים בעצמו והחכמה תחיה בעליה (ע"ש). ויזיף ביום כשהיה טרוד במזונות ופרע בלילה. פ' הדר (ס"ה א'). משבח ליה רבא לרב נחמן דאדם גדול הוא (ב"ק מ' א'), וביומא (מ"ו א') אמר רבא עליו מאן האי דלא חש לקמחיה. והיה מופלג בחכמה וזקנה (ע"ל ר' אלעזר מהגרוניא) ודרש שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו ואתא שטן ונשקיה על כרעי' ב"ב (ט"ז א'), ובסוכה (ל"ח א') היה מוליך ומביא הלולב ואמר גירי בעיני דשטנא. והא דלא צעריה השטן כמו שצער את פלימו שהיה רגיל לומר גירי בעיני דשטנא. י"ל דזה עשה רק בלולב לא בכל יום. או י"ל לפי שדרש בזכותו דשטן שלש"ש נתכוין נשק לי'. כתב מ"ת מעורות עגלים ונזדמן לו ארכו כהיקפו ויהבו רבנן בו עיניהם ונח נפשי' (ב"ב י"ד א'). והיה מלומד בניסים שהרג המזיק שהיה לו ז' ראשים שהיה בבית המדרש של אביי (שהיה מגלגול בעל פלגש ע"ל אביי באריכות). כתב מג"ע א' קצ"ב שהיה למזיק ז' ראשים כי קליפת עשו ז' כחות הטומאה וסמאל שר עשו יש לו ז' שמות הוא מלאך המות ויצה"ר והוצרך יעקב להשתחוות ז' פעמים נגד ז' ראשים אלו ובק"ש שקרא יעקב הכניע ז' ראשים וז"ש עשו יש לי רב אחי רמז על רב אחא, לכן נקרא בר יעקב, לפי שכח זה שהפיל רב אחא ז' ראשים של תנינא בא לו מן יעקב. וזה רצה עשה לעשות, וז"ש אעברה נ"א ר"ת נחש אחא (ע"ש). בשבת (קל"ט סע"א) וליתן לתינוק ישראל כתבו התוס' קבלה בידם שזה המקשה ר' אחא ב"י וכ"כ תוס' עירובין (מ' ב'). לית הילכתא כרב אחא בר יעקב פירש"י לא אתפריש היכא והתוס' כתבו קבלה בידם כו'. רבי אחא בר תחליפא ורב אחא בר איקא בן אחותו. ור"א מהגרוניא נענשו עבורו (ע"ש). ר' אבא בר זבדא חבירו. אביי (ע"ל). א"ר אלעאי א"ר אחא ב"י משום רבינו (פירש"י רב) ברכות (כ"ב א'). ונראה דלכן מנאו השארית יוסף בתלמידי רב. אך צ"ע כי היה תלמיד רב הונא כנ"ל ור"ה תלמיד רב. רב גידל חבירו. רב הונא רביה (ע"ל). א"ר זירא יומא (נ"ה א'). הקשה על מ"ש רחבא בשם ר' יהודה. אמר לר' חייא מהורמיז אדרשיר משמיה דרב נחמן בר יעקב פח"ה (נ"ב א'). אמר על ר' חמא אמסר עלמא בידי טפשאי (ע"ש), אבל גירסת העין יעקב שאמר על רב חסדא וצ"ע. וגירסת הגמרא שאמר על רב אחא, א"ר יוחנן פ' המדיר (ע"ד א'), בזמן רב נחמן (ע"ל). רב פפא יתיב קמיה חולין (ל"ג א'). רבא משבח ליה (ע"ל) ואמר עליו לא חש לקמחים (ע"ל). רב ששת חבירו. רבי יעקב בר אחא אביו, ר' יעקב אחוה, ר' יעקב בר ברתיה:
341
שמ״ברב אחא מדיפתא אמר לרבינא לפני רבא פ"ק דיבמות (ח' א') ואימנו לאותוביה ראש ישיבה ולא אסתייע מילתא והיה אז ראש ישיבה טביומי, פ"ק דב"ב (י"ב ב') מש"ה אמר ר' אחא בפ' מרובה (פ' ב') וכל המריעין לו (לעולם) אין מטיבין כו' ולא היא אלא משום צרתו היה אומר זה ובריש פ' ג' שאכלו (מ"ה ב') יהודה בר מרימר ומר בר רב אשי ורב אחא מדיפתא שוין בחכמה. ורב אחא בר תחליפא. ורב אחא בר איקא, אמר לרבינא קמבעיא לרבא נזיר (מ"ב א'):
342
שמ״גרב אחא בר אבא א"ר יוחנן שבת (קי"ג סע"ב) ובאשר"י הגירסא א"ר חייא בר אשי א"ר יוחנן, ובעין יעקב הגירסא בר אדא (ע"ל). א"ר אבהו היינו דרב אחא (ל"מ). איתביה לרבה מנחות (פ"ד רע"ב). רב חסדא חתנו וצ"ע שם. אמר לרב אשי מנחות (ה' ב') נראה שזהו לרב אשי הקדמון. אמר לרבא זבחים (ד' ב'):
343
שמ״דרב אחא בר אבא בר אחא א"ר אלעזר ואיתימא ר' אחא בר אבא בר אחא בשם רבינו ברכות (כ"ה ב'):
344
שמ״הרב אחא בריה דרב אחא תמיד נשחט (נ"ט ב') אמר לרב אשי הזורק (ק"א א'):
345
שמ״ורב אחא שר הבירה (כתובות (פ"ח א') פירש"י כך כינויו ובדף (כ"ב א') לא פי' כלום) ורב פנחס (ט"ס כי לא נמצא זכרו, וביבמות (מ"ה א') הגי' ור' תנחום) בריה דר' חייא איש כפר עכו פרוק הנהו שבוייתא, אתו לקמיה דר' אמי. אמר מעשה בא לפני ר' יצחק נפחא באנטוכיא (ערכין (כ"ב ב') כתובות (פ"ח א') ולא נזכר נפחא). הלכה זו העלה לפני חכמים באושא ב"ב (קמ"ו א') וכתובות (כ"ב א') פרשב"ם כשהיו הסנהדרין שם כשגלו, וצ"ע אף שנאמר כשגלו לאושא שנית בימי אביו של רבי (ע"ל ר"ג הזקן) איך היה בימי ר' אמי ור' יצחק נפחא. ויש רב אחא שר הבירה בפ"ב בתוספתא:
346
שמ״זרב אחא ברב הונא תני שבועות בי רבה (עיין איפא) ורב שמואל בריה דרבב"ח ורב יצחק ברבי יהודה תני שבועות בי רבה, פגע בהו רב כהנא כו' אמר להו רבא בר איתי שבועות (ל"ו סע"ב, ול"ז א'). ורב ספרא ורב הונא בר חיננא ואביי ב"ב (קס"ז ב') ושבת (קכ"ד א'). בעא מרב ששת ב"ב (ע' רע"א) מנפח רב ששת בידו סנהדרין (מ"ג א'). אמר רב ששת ברכות (כ"ג א', ל"ב א') עירובין (כ' ב'). ושלחה קמיה דרב יוסף קידושין (י"ב ב'). וא"ל לרב נחמן חולין (ע"ו ב') אמר עליו רבא דגברא רבה הוא נדרים (צ' א'). רב חסדא אמר דגברא רבה הוא ורב חסדא שלח על ידו לרבה פסחים (מ"ז א') יבמות (כ"ט ב'). איתביה לרבא מנחות (ט"ז א'). בעא מיניה קידושין (ו' ב'). רמי לרבא שבת (ק"נ א'). רבא שלח אותו ואת רב ספרא שיקריבו בבמה הקרבן ששלחה איפרא הורמיז אמו דשבור מלכא זבחים (קט"ז ב'). בר"ה (ל' ב') רב אחא בר הונא צ"ל ברב. רבא בנו:
347
שמ״חרב אחא בר חנינא ור' יעקב בר אידי. כי אתא מדרומא אייתי מתני' סוכה (נ"ד א') סוטה (כ"ד ב'). אריב"ל זקני דרום אמרו ברכות י"ח ב') חולין (קל"ב ב'). אריב"ל ברכות (ח' סע"ב). תלמיד רב הונא. א"ר אבהו א"ר אסי יבמות (ס"ה ב'). א"ר אמי א"ר אסי א"ר יוחנן סנהדרין (מ"א ב') א"ר אסי א"ר יוחנן מנחות (ק"ג א') וסנהדרין (מ"א ב') כמה דברים. אמר אביי (נ"ל שצ"ל ר' אמי) א"ר אסי יבמות (ק"א א'). א"ר אסי אר"ל שבת (מ"ה ב') ע"ש בתוס'. ויצא במנעלים המטולאים בשוק שבת (קי"ד א'). במנחות (ל"ב רע"ב) שינה בזה ובזה פסול ר' אחא מכשיר. מש"ר אחאי בר"ח כן גי' רש"ק, ובשבת (ע"ט ב') רב אחא בר' חנינא ואמרי לה מש"ר יעקב בר חנינא, ובנדרים פ"ג (כ"ב ב') רב אדא בר' חנינא אולי ט"ס. רב נחמן בשמו, חולין (קל"ב ב'). ומ"ש היוחסין ורב טבלא משמו הוא שקר. ר' לוי משמו ירושלמי ברכות פ"ב מתני' ד' בפסקא הקורא למפרע לא יצא. שמואל בר נחום אחי אמו או אבי אמו:
348
שמ״טרב אחא בר חמא תלמיד ר' יהושע בן לוי דאתא מדרומא. (למ"ז, ואולי נוסחא אחרינא נזדמנה לו והוא רב אחא בר חנינא הנ"ל לפני זה):
349
ש״נרב אחא בר אדא חגיגה (י"ט ב') א"ר המנונא אמר רב סוכה (כ"א ב') עירובין (ע"ז ב'), ובע"ז (י"ט ב') אמר רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב. והוא אביו של רב פפא ושמע מרבי. מ"ש שמע מרבי ט"ס הוא כי ר"פ אמר שאביו רב אחא ב"א שמע מרב (ע"ש). א"ר אחא בריה דרבא לרב אשי לא שמיע לך הא דא"ר אחא בר אדא א"ר המנונא אמר רב. כי אתא אמר במערבא כו' קדושין (ל' א'), נדרים (ל"ח א'). א"ר יהודה ר"פ חלק (צ' ב'). א"ר יצחק שבת (י"ז ב') ע"ז (ל"ו ב'). בשם עולא ב"מ (קי"ז ב'). רבא שרי לי' סוכה (כ"ו א'). והיה זקן מאד וידיו מרתתין מחמת זקנה ואחד זייף חתימתו שהניח ידיו אמצרי ב"ב (קס"ז א'), רב אחא ברב אדא אמר לרב אשי ב"מ (ח' א'). וצ"ע כי היוחסין כתב שהיה רב אחא זקן מאד בזמן רבא וכן מוכח שאחד זייף חתימתו כנ"ל ובא לפני רבא. וא"כ אם בימי רבא היה זקן מאד איך אמר לרב אשי שנולד כשמת רבא. וצ"ל רב אשי הקדמון. ומ"ש היוחסין אר"א ב"א אמר רב ט"ס הוא. ר' יעקב בר אחא בר אידי:
350
שנ״אר' אחא אריכא והוא רב אחא בר פפא. איתבי' לר' אבא פ' אלו קשרים (קי"ג ב'). משום ר' אבא בר פפא ב"ק (פ' ב'). רמי לר' אבהו שבת (קי"א א'). ר' אחא בר אבין בר בנימין בשמו. בעא לר' אמי ירושלמי פ' מציאת האשה. והתיר נדר לר' אמי ירושלמי נדרים ספ"י. תני קמיה דרב הונא (ל"מ). א"ר הונא מנחות (ל"ה ב'). אמר לר' זעירא מדרש חזית בפסוק שימני כחותם, וברבה פ' צו פ"י ענין ההוא אמר לר' זירא ב' פעמים. תני קמיה דרב חיננא ברכות (ל"ג א'). בשם חנינא בר פפא ב"ק (פ' ב'):
351
שנ״ברב אחא הגדול תנחומא שלח לך, ר' ליא ר' יסה בש"ר אחא רובא ירושלמי ברכות פ"ב סוף מתני' ד':
352
שנ״גרב אחא בר יוסף אתא לקמיה דמר עוקבא כו' למחר שאל בי מדרשא אמרו לי' תני רב אדא ואמרי לה מר ברב אדא כו' א"ל ר' חייא בר אבין אני שאלתי לרבך (בנוסח דידן אינו תיבת רבך) רב אדא בר אהבה ולרב הונא כו' והיה זקן מאד ומסתמיך אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה (וברי"ף ואשר"י הגי' ר' חייא בר יוסף אכתפיה דרנב"י). א"ל כי מטינן לבי רב ספרא ובנוסח דידן חסדא) עיילי שבת (ק"מ א') והוא תלמיד רב הונא. ונראה כי אין זה רב אחא ברב יוסף כי זה בזמן מר עוקבא ושמואל אבל בן רב יוסף תלמיד שמואל (ט"ס הוא):
353
שנ״דרב אחא בריה דרב יוסף אמר לרב חסדא, חולין (ק"ה א') ב"מ (פ"ז א') אמר לרב אשי יבמות (ל"א ב') מנחות (ל"ה ב'). ואקשי לרב אשי וא"ל כד מטית לשחיטת קדשים אקשי לי, פירש"י הכרתי בך שאתה חדוד ב"מ (ק"ט ב'). יתיב רב אשי וקמעיין כו' א"ל רב מרדכי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמי' דרבא כו' אמר רב אחא ברב יוסף לרב אשי והא אמרינן משמיה דרבא (ע"ז סע"ב). אמר מר זוטרא משמיה דרב פפא חולין (מ"ג א'). חלש מחולי ירקון ורב כהנא ריפא אותו בפ' ח' שרצים (ק"י ב') ונראה שהוא רב כהנא האחרון. סבר רב אחא בריה דרב יוסף קמי רב יוסף למימר. עירובין (כ"ט ב'). אך צ"ע אחר שהיה בימי רב אשי איך דבר עם רב חסדא ורב יוסף דמסתמא גדול היה כשדבר עמם ור"ח מת קודם רבא (ע"ש) ורב אשי נולד כשמת רבא:
354
שנ״הרב אחא ברב עויא (ובנוסח דידן אויא) ובמנחות (ל"ז ב') רב אויא ברב אויא צ"ל רב אחא ברי' דרב אויא ור' חייא וכ"ה בש"ס חדשים. א"ר אסי א"ר יוחנן פסחים (כ"ד ב'). יתיב קמי' דרב אסי יבמות (קי"ז א'). ואמר משמיה דרב אסי בר חנינא. אשכח לתלמידי דרב אשי עירובין (י"א ב'), אמר לרב אשי נדרים (ל"ה א', נ"א ב') ובחולין (פ' א') פסחים (מ"ד ב') ב"ב (פ"ב א') ב"מ (צ"ו א') עירובין (מ"ח ב') נזיר (ל"ז א') ב"ב (ג' א', מ"ו ב', ק"נ א') ובפ' כ"ג (ע"ד ב') רב אשי ברב עוירא ט"ס ברי"ף כי בגמ' הגי' רב אחא ברב עויא. ובב"ק (ס"ב א') רב אדא ברב אויא לרב אשי ט"ס, איתביה לרב אשי כתובות (ע"ו א'). ונראה כי רב אשי הנ"ל הוא רב אשי הקדמון. קמי' דרב חסדא משמי' דר' יוחנן א"ל רב חסדא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך פסחים (ל" ב'). אמר לרב מנשה חולין (ל"א א'):
355
שנ״ורב אחא בר עוירא רב אסי בשמו (ל"מ). א"ר שמעון חסידא ר"ה (ל"ה א'). א"ר יצחק נדה (כ"ז א') א"ר אשי ברכות (מ"ד א'). אמר רבא כד שלח רב אחא בר עוירא ל"מ ויש בדבריו איזה טעות ע"ש:
356
שנ״זרב אחא בר עזא אמר רב אביי (נ"ל שצ"ל אסי) קמי' דרב חסדא. יתיב רב המנונא קמי'. קמי' דרב הונא פ' א"ט (מ"ט א') ובנוסח דידן ר' אחא בר אבא יתיב קמי' ר"ה ואמר א"ר מלוך אריב"ל) רב נחמן בר יצחק מתני הכי. אראב"ע תמורה (כ"א א'). רבא בר עזא אולי ט"ס, ובקדושין (פ"א ב') רב אדא בר עזא א"ר אסי אולי ט"ס. ובפא"ט (נ' ב') רב אחא בר עוא א"ר אסי ב' פעמים ובלי ספק הכל אחד וט"ס באחד מהם:
357
שנ״חרב אחא בר ייבא משמיה דמר זוטרא (נדה ס"א ב'):
358
שנ״טרב אחא בר אביי אמר לרבינא שבת (ד' א') וב"ק (ל"ט ב'):
359
ש״סרב אחא בר ביבי אמר לרבינא משמי' דרבא יבמות (ח' סע"א) ויש קצת טעות שם ולא תקנו בשס"ח. ונראה שהוא כהן כי רב ביבי בן אביי:
360
שס״ארב אחא בר אהבה עירובין (צ"ח א') יומא (מ"ד ב'). ובירושלמי שבועות רפ"ק רב אחא בר אחווה ור' חנינה אמר בשמו כי בלשון ירושלמי אחווה הוא אהבה:
361
שס״ברב אחא בר תחליפא איתבי' לרבא סנהדרין (כ"ד סע"א). אמר לרבינא גיטין (ע"ג א'). ורב אחא בר יעקב ורב אחא בר איקא ורב אחא מדיפתא. משמיה דרבא עירובין (ס"ח ב'). אמר לאביי דשרי לך. שם (ק' א'). בירושלמי מעשר שני פ"ד הלכה ז' ובפ' האומר אבא בר תחליפא ואדא בר תחליפא ע"ש, אולי ט"ס וצ"ל אחא בר תחליפא, ועיין רבה ב"ת:
362
שס״גרב אחא ור' תחליפא חמוי בש"ר שמואל בר נחמן, ירושלמי פ"ק דברכות בפסקא וחכמים אומרים עד חצות:
363
שס״דרב אחא בריה דרב איקא גיטין (כ"דא', ס"ד ב'). מגילה (כ"ה ב') בכורות (כ"ח ב', מ"ה א') ב"ק (נ"ח ב') פ' א"נ (ע"א ב') סנהדרין (מ"ב א'). אמר רב ביבי כו' מחוי ר"א ברב איקא מכות (כ"א ב'). משמי' דרב ביבי בן אביי כריתות (ג' ב'), בן אחותו של רב אחא בר יעקב כתובות (ע"ד). ר' יוסי בר חנינא מתקיף על דבריו נזיר (מ"ב א'). וצ"ע אחר דאביו של ר"א ברב איקא אמר לאביי והוא אמר לרב אשי ואיך ריב"ח שהיה תלמיד ר' יוחנן הקשה על דבריו. ואיתבי' לר' אחא בר יעקב. ור' אחא בר תחליפא, ור' אלעזר מהגרוניא (ע"ש). רב הונא בר מנוח בשמו, רב פפא נדרים (ל' א'). ורב פפא אמר לרב אשי חולין (קי"ב רע"ב) ע"ז ב'. בפ' המגרש (פ"ד ב') רב אדא ברב איקא וע"ל אידי ברב איקא נראה ט"ס. אבוה דרב אחא בר איקא כו' אמר לאביי ע"ז (ס"ה א'):
364
שס״הר' אחא אחוהי דמר אחאי ר"פ ואלו קשרים. ומקודם כתב היוחסין רב אחוי ומר אחא בפ"ק דקדושין ואולי ר"ל אחיו דמר אחא ושמו רב ובר"פ אלו קשרים בעא רב אחדבוי עכ"ל. ערבוב ובלבול דברים יש כאן כי הגי' שלפנינו פ"ק דקידושין (כ"ב ב') רב אחיי דמן אחא, וכתב מהרש"ל רב אחיי בר אדא דמן אחא. ובר"פ אלו קשרים (קי"א ב') ר' אחא אחוה דמר אחאי, כתב מהרש"ל בשם תוס' שאנץ רב אחא דמן אחא, ובשס"ח נוסחא אחרת דמן אחא פי' שם מקום:
365
שס״ורב אחא בר יצחק ור' אבא בר ממל ירושלמי פ' כירה הלכה ג', בש"ר חייא דציפורין, בש"ר חונה רבה:
366
שס״זר' אחא מפרזילא אמר לרב אשי פ' הבא ע"י (עיין רבה מפרזיקא):
367
שס״חרב אחא גלילאה אמר רב נחמן בר יצחק פ"ק דע"ז:
368
שס״טר' אחא אחוי דר' יוסי מברקתיה היה לפני ר' יעקב בר אחא (למ"ז):
369
ש״ערב אחא בר זעירא ובירושלמי פ"ק דברכות ר' אחייא ובפסחים פ"ב אחווה ע"ל אהבה בר זירא כי בלשון ירושלמי אחווה הוא אהבה. ונראה כי אחד הוא:
370
שע״ארב אחא בריה דר' זירא רב שלום בשמו (ע"ש):
371
שע״ברב אחא סבא נ"א טאבא אמר לרב אסי והוא בן רב מרי בר איסור. בקדושין (ס"ה ב'). מר זוטרא ורב אדא (צ"ל אחא) סבא בני רב מרי אתו לקמיה דרב אשי. ובקדושין (כ"א א') זבחים (צ"א א') מנחות (ו' א') רב אחא סבא אמר לרב אשי וב"ק ס"פ המניח (וק"ו סע"א). קבורתו עיין רשב"י. ובשה"ק ל"ד א' רב מרי בר רחל בת שמואל אביו איסור גיורא וד' אחים היו כלם חכמים והם זה ואחא ומר זוטרא ורבא זה דעת רש"י בפ' השוכר עכ"ל. טעה כי ג' אחים היו בני מרי בר איסור והם רב אחא סבא ומר זוטרא ורבא (ועיין יוחסין בשם רש"י פ' האומר אבל אינו שם רבא). והוא הבין כי מרי ורב אחא ומר זוטרא ורבא הם בני איסור גיורא:
372
שע״גרב אחא בר עולא שבת (ס"ו א') בר רב עולא. יתיב קמי' דרב חסדא (שם נ"ד ב') אמר אביי. ר' יונה יהיב לי' מעשר לא שהיה כהן אלא דלעי בתורה ירושלמי מ"ש פ"ה. הלכה ה'. אמר משמיה רב פפא בר אחא בר אדא:
373
שע״דרב אחא בר דליא (ע"ש) אמר לו רב גיטין (י"ד א') רב שרי לי' סוכה (כ"ו א'). עיין ירושלמי ס"פ הדר אנשיא בר דלי שאין מקפידין כו'. א"כ י"ל שהוא שם מקום (ע"ל אבא כהן ברדלא). אמר רב אחא ברדלא לברי' ביצה (י"ד א'):
374
שע״הרב אחא מבי חוזאה חנא בר איסי אייתי אחא מבי חוזאי בפ' המפקיד. (וגם בשפתי ישנים בשער בת רבים הבין כן). הנה אחי ראה גם ראה כי טעה דאיתא בפרק המפקיד (ל"ט ב') וכתובות (כ"ז ב') מרי בר איסק אתא אצלו אדם אחד מבי חוזאה ואמר שהוא אחיו ויחלק עמו בנכסי אביו. והוא הבין שזה שם חכם רב אחא מחוזאה. אבל שכח דבפ"ק דגיטין (ז' א') צקלג ומדמנה וסנסנה רב אחא מבי חוזאה אמר כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין, ונראה שם שהיה בזמן רב אשי:
375
שע״ורב אחא בר מניומי איתבי' לרב נחמן (ב"ק ק"ו א'). א"ר נחמן ב"ב (קמ"ח ב') אמר לאביי ס"פ מי שמת. והיה מן מדי ע"ז (ז' ב') ברש"י. ובקידושין (ס"ו סע"א) בר רב מניומי וביבמות (צ"ד א') ענין הזה בר מניומי ואולי רב אדא אחיו או אחד הוא ואחד ט"ס. ורב יוסף בר מניומי ור' חנינא בר מניומי אולי אחים הם, והוא דייני דנהרדעא (ע"ש):
376
שע״זרב אחא סלא הגדול זקנו של רב אחא סלא. אמר אביי, ואולי זה זקנו של ר' חייא הגדול. למ"ז, גם נראה טעות אם הוא זקנו של ר' חייא הגדול איך אמר אמר אביי, (ע"ל אבא בר אחא סלא):
377
שע״חרב אחא סלא בר בריה דרב אחא סלא הגדול אמר אביי סוף כתובות. גירסא אחרת נזדמנה לו, ז"ל שם (קי"א א') צדיקים שבח"ל חיים ע"י גלגול מחילות מתקיף לה ר' אבאי סלא רבה גלגול מחילות צער הוא. אמר אביי מחילות נעשה להם, ואפשר שאביי לא ראה אותו אלא שתירץ על קושייתו (ע"ל אבא):
378
שע״טרב אחא בר (רב) קטינא ספ"ק דתענית, זבחים (נ"ג א'), אמר ר' יצחק יבמות (ס"ו א'):
379
ש״פרב אחא בר הושעיא כתב הרא"ש בעירובין רפ"ק כיון שהזכירו הירושלמי תחלה היה גדול מר' יוסי והלכה כוותי':
380
שפ״ארב אחא בריה דרב אשי אמר לרבינא זבחים (צ"א א') וחולין (צ"ז ב'):
381
שפ״ברב אחא מהוצל הוה נדר על אשתו אתא לקמי' דרב אשי כריתות (י"ג ב'). אמר לרבינא ביצה (ל"ב ב'). בסוף כתובות בבל לא חזיא חבלי משיח תרגמא אהוצל. והוצל קרוב לנהרדעא, ושם מקדש עזרא הסופר, וגם יש הוצל דבנימין מוקפת חומה מימי יהושע. (ע"ל רב אשי מהוצל):
382
שפ״גרב אחא בר פנחס עירובין (כ"ט ב') משמי' דרב יוסף מ"ק (ט"ו א') בזמן אביי. רב אחא בר חנילאי אחיו של ר' תנחום בזמן ריב"ל. ור' אבהו אמר היינו דרב אחא:
383
שפ״דרב אחא בריה דרב נחמן שבת (קי"ד א'):
384
שפ״הרב אחא קרטיגנאה ואמרי לה רב חנה קרטיגנאה משתעי מעשה שבא לפני ריב"ל. ב"ק (קי"ד ב') וכתובות (כ"ז ב') ר' חנן קרטיגנאה ומשתעי כו'. אבל בברכות (ל"ג א') קרחינאי וא"ל ר"א. (ע"ל ר' אבא ור' אדא וחנא):
385
שפ״ור' אחא בר שלקא ור' יהושע דסכנין ור' לוי בש"ר סימון (ע"ל חנינא שלקא). רב אחא בר נתן כו' (ע"ל רב אחא בר רב וכתבתי על היוחסין שטעה):
386
שפ״זאחא בר הדייא דמתקרי אייא מרי כך היתה חניכתו ואינו מן החכמים בפ' השולח (ל"ה א') כ"כ סמ"ג מצוה ג' (דף קל"א א'):
387
שפ״חרב אחא בר חנה אמר רב ששת עירובין (ס"ח ב'), א"ר יוחנן מנחות (ל"א ב') ע"ז (ל"ח ב') בר בר חנא:
388
שפ״טר' אחא (אולי צ"ל אבא ע"ש) בריה דר' חייא בר אבא א"ר חייא (אולי צ"ל בר אבא) א"ר יוחנן ברכות פ"ב (י"ד א'). בנדרים (י' ב') ר"א בריה דר' חייא אמר לרב אשי ואיני יודע אם הוא זה. בש"ר יונתן:
389
ש״צרב אחא בר אמי זבחים (ס"א ב') ברב אמי ע"ז (פ"ח א') יומא (פ"ד א'):
390
שצ״ארב אחא בר ביזנא (ע"ל רב חנא):
391
שצ״ברב אחא בר אבין בר בנימין בש"ר אחא בר פפי (ע"ל אבין בר בנימין נראה כי רב אחא ט"ס):
392
שצ״גאחא בר שילא איש כפר תמרתא א"ר לוי בשמו מדרש אסתר פסוק ויבוקש הדבר וימצא (ע"ש):
393
שצ״דרב אחא בר' יוסי בש"ר אחא שקלים פ"ד. אבל בירושלמי בש"ר בא:
394
שצ״הרב אחא בריה דרבינא פירש"י כהן היה. שלח לי' רב אשי שבסר זוזי בפדיון הבן, בכורות (נ' א'). ונראה שהוא כהן. והלא כ"כ רש"י בפירוש:
395
שצ״ורב אחא תנא דברייתא עם רשב"י. תני לה בשם רשב"ג ירושלמי פ' הרואה. ואולי זה הוא הנזכר במדרש הנעלם זוהר וירא ערס"ג שביטל בתפלתו דבר בכפר טרשא ואחלף שמא דקרתא וקרא לה מתא מחסיא, ובפ' ואתחנן עתקי"ב היה עם ר"א בר' שמעון, ובירושלמי ס"פ אע"פ שפסקו חכמים למרתא סאתים יין בכל יום וקללה אותם כך תתנו לבנותיכם א"ר אחא וענינו אחריה אמן. א"ר אלעזר בר' צדוק אראה בנחמה אם לא ראיתיה מלקטת שעורים בין טלפי סוסים, ובמרים בת שמעון בן גוריון שפסקו כו' וקללם כו' א"ר אחא וענינו אמן אר"א בר"צ אראה כו'. רב אחא בקש לראות את ר' אלכסנדרי בחלום (עיין פפוס):
396
שצ״זרב אחא אחוהי דאבא אבוהי דר' ירמיה בר אבא, ואמר רב עליו (וי"א על אבא אחיו ע"ש) שהוא בעל תשובה ביאשיהו בדורו. והוא סתם רב אחא. ולא ידעתי מנ"ל:
397
שצ״חרב אחא ורבינא חבירים. כתבו התוס' פ' השואל את הפרה (ל"מ) כי הם ראשונים לרב פפא, ואינו נראה כי בפ"ק דחולין רבינא ורב אחא בריה דרבא יתבי קמי רב אשי, וכן בפא"ט רב אחא ורבינא. לפני רב אשי ואמימר וכבר כתבנו למעלה וזה רב אחא בר רבא. (ע"ל רב אחא בר רב כי יש רב אחא ורבינא קדמונים) בכל התורה רבינא, לקולא ורב אחא לחומרא וסימנך ח' ח' (הליכות עולם). והילכתא כרבינא לבד מג' ר' אחא לקולא והלכה כר' אחא, (חולין (צ"ג ב') פסחים (ע"ד ב') וצ"ע בע"ז (ל"ג ב') ויבמות (ל"ט ב'). כתב הליכות עולם ל"ה ב' דהיינו כשאין אחרים חולקין עמהם. כתב תשובת חוות יאיר לא הבנתי ולא מצאתי. בירושלמי מעשר שני פ"ה הלכה ה' לא לקח מעשר נראה שהיה כהן (ע"ש) ע"ל רב אחא בר רבינא מפורש שהיה כהן:
398
שצ״טרב אחא, רב משרשיא ברב אחא. רבין ברב אחא (וצ"ע):
399
ת׳אחא רב אבא בר אחא. רב אדא ב"א. רב ביבי. רב הונא. ר' חייא. רב חנא. ר' יעקב. ר' יצחק. ר' ירמיה. רב שמואל בר אחא:
400
ת״אבאשר לדעת היוחסין רב אחא סתם הוא אחיו של אבא אבוה דר' ירמיה, ורב אחא סתם עם רבינא לא ידעתי מי הוא, ע"כ סדרתי מי הנזכרים עם רב אחא סתם:
401
ת״בר' אבא אבוי דר' אבא מרי, ר' אבא בשמו שקלים פ"ג. שאל לר' אבא. א"ל אביי סנהדרין (כ' סע"ב). ור' אבין. ורב אויא סבא. ר' אושעיא בשמו ברכות (ג' ב'), בש"ר הושעיא ירושלמי רפ"ק דעירובין. בש"ר אליקום. א"ר אלעזר מגילה (י"ח א'). ר' אלעזר בצראה בשמו. ר' אלעזר בר' צדוק בדורו (ע"ל). בשר"א בר' חלפתא ויקרא רבה פ' כ"ז, וענין ההוא מדרש קהלת בפסוק מה שהיה כבר הוא. ר' אחא בש"ר חלפתא, ונראה כי בשני המקומות ט"ס וצ"ל בש"ר אלעזר בר' יוסי בר' חלפתא. ר' בון בר כהן או בר כהנא. ר' ביסנא בשמו. ור' בנימין בר גידל. ר' גרשון בשמו. ר' דוסא ממלחיא, ור' הונא, ר' הונא הכהן בשמו, בש"ר הושעיא (ע"ל אושעיא). א"ר זירא, ור' חזקיה בשמו, ר' חייא בר אדא, ור' חלקיה בשמו. ר' חנינא יאות, בש"ר חיננא ירושלמי ספ"ק דעירובין, ר' חסדא בשמו, ובש"ר חסדיי ירושלמי שם, א"ר יהודה ברכות (י"ג ב') ר' יהודה בר' סימון. בש"ר יהודה בן לוי. ור' יהודה בן פזי. ר' יודן שאלו מדרש רבה ריש פתיחתא דאיכה. ר' יהודה גזריי. ר' יהודה בר טיטם. ר' יהודה בר סיננא בשמו. ר' יהושע בשמו מדרש רבה ריש פתיחתא דאיכה. בשריב"ל ירושלמי. בש"ר ינאי. ר' ינאי קפוטקאי. בש"ר יוסי בן נהוראי. ר' יסנא, ר' יוסי בר יעקב בשמו, ר' יעקב בר אביה בשמו. א"ר כהנא חולין (צ"ג ב') וירושלמי רפ"ק דעירובין. בש"ר לוי ברכות (ס' ב'). בש"ר מיאשא. ומרימר. רב נחמן בשמו מדרש רבה ריש פתיחתא דאיכה. ר' נחמיה בשמו מ"ר שם. שאל לר' סימון. משום ר"ע תוספתא שבת ספי"ו וכלים ספ"ו. פשפשא שאלו. ור' רדיפא. ר' שיין קומיה. ור' שמעון בן זביד (ע"ש), בשם ר"ל. ר' שמעון בן כרסנא בשמו. ר' שמואל הזקן קמי'. ור' שמואל בר אונייא, ר' שמואל בר בינא בשמו. ר' שמואל בר מינא, ר' שמואל בר ינאי בשמו, בש"ר שמלאי. בש"ר תנחום בר חייא. ר' תנחום בשמו, ר' תפריי בשמו:
[הגהות:אחא, א) בחולין (מ"ט א') רב אחא בר נתן ומר זוטרא בר מרי, צ"ל רב אחא בר רב וכצ"ל ברי"ף ואשר"י ובשס"ח ל"ת ומקום הניח, ועיין מ"ש בסדר תנאים ואמוראים אצל רב אחא בר רב ותבין. ב) קדושין (פ"א סע"ב) רב אחא אבא חמיו של רב חסדא, ובשס"ח ס"א חנן בר רבא. ג) בשבת (קי"ג סע"ב) רב אחא בר אבא ובעין יעקב בר אדא ובאשר"י אינו מזכיר כלל ר' אחא רק ר' חייא בר אשי. ד) ברכות (י"ד א') ר' אחא בריה דר' חייא בר אבא א"ר חייא א"ר יוחנן, צ"ל א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, או צ"ל ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא. ה) קדושין (ס"ו סע"א) רב אחא בר רב מניומי, נ"ל רב ט"ס וצ"ל בר מניומי ובשס"ח ל"ת. ו) ב"ק (קי"ד ב') רב אחא קרטיגנאי ובברכות (ל"ג) קרחינאי. ז) זבחים (ס"א ב') רב אחא בר אמי ובע"ז (פ"ק א') יומא (פ"ד א') ברב אמי ל"ת. ח) ברכות (ג' סע"ב) ר' אחא בר ביזנא נ"ל שצ"ל חנא לא תקן. ט) ב"ק (כ"ב סע"א) רב הונא בר מנוח משמיה דרב איקא נ"ל שצ"ל משמי' דרב אחא בר איקא ל"ת, וביבמות (מ"ג א') משמי' דרב אידי ברב איקא צ"ל אחא ול"ת. י) זבחים (י"א ב') רב אחא בריה דרבא משמיה דר' ינאי אולי צ"ל בריה דרב ל"ת. יא) עירובין (צ' ב') רב אחי ברי' דרב נ"ל שצ"ל אחא בריה דרבא וכ"ה בדפוס אמשטרדם. יב) שבת (ע"ט ב') רב אחי בר חנינא נ"ל שצ"ל אחא ל"ת:]
[הגהות:אחא, א) בחולין (מ"ט א') רב אחא בר נתן ומר זוטרא בר מרי, צ"ל רב אחא בר רב וכצ"ל ברי"ף ואשר"י ובשס"ח ל"ת ומקום הניח, ועיין מ"ש בסדר תנאים ואמוראים אצל רב אחא בר רב ותבין. ב) קדושין (פ"א סע"ב) רב אחא אבא חמיו של רב חסדא, ובשס"ח ס"א חנן בר רבא. ג) בשבת (קי"ג סע"ב) רב אחא בר אבא ובעין יעקב בר אדא ובאשר"י אינו מזכיר כלל ר' אחא רק ר' חייא בר אשי. ד) ברכות (י"ד א') ר' אחא בריה דר' חייא בר אבא א"ר חייא א"ר יוחנן, צ"ל א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן, או צ"ל ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא. ה) קדושין (ס"ו סע"א) רב אחא בר רב מניומי, נ"ל רב ט"ס וצ"ל בר מניומי ובשס"ח ל"ת. ו) ב"ק (קי"ד ב') רב אחא קרטיגנאי ובברכות (ל"ג) קרחינאי. ז) זבחים (ס"א ב') רב אחא בר אמי ובע"ז (פ"ק א') יומא (פ"ד א') ברב אמי ל"ת. ח) ברכות (ג' סע"ב) ר' אחא בר ביזנא נ"ל שצ"ל חנא לא תקן. ט) ב"ק (כ"ב סע"א) רב הונא בר מנוח משמיה דרב איקא נ"ל שצ"ל משמי' דרב אחא בר איקא ל"ת, וביבמות (מ"ג א') משמי' דרב אידי ברב איקא צ"ל אחא ול"ת. י) זבחים (י"א ב') רב אחא בריה דרבא משמיה דר' ינאי אולי צ"ל בריה דרב ל"ת. יא) עירובין (צ' ב') רב אחי ברי' דרב נ"ל שצ"ל אחא בריה דרבא וכ"ה בדפוס אמשטרדם. יב) שבת (ע"ט ב') רב אחי בר חנינא נ"ל שצ"ל אחא ל"ת:]
402
ת״גרב אחאי פריך רב אחאי יבמות פ"ב (כ"ד א') ופ' שבועת הדיינים דפ"ק דקידושין (י"ג א'). בכורות (ו' רע"א) כתובות (מ"ז א') פא"ט (ס"ה ב') נדה (ל"ג א'). י"א כי הוא מרבנן סבוראי (שעשה השאלתות) אבל בפ"ק דכתובות (ב' ב') פשיט רב אחאי כתבו תוס' שהוא אמורא בזמן רב אשי (תוס' זבחים ק"ב ב') וכל אמורא תופס לשונו, כמו מגדף ר' אבהו (ע"ש). תהי בה ר' יוחנן. לייט עלה אביי. הוי בה רב אחאי בכורות (ה' א'). משני ר' אחאי כתובות (י' א'):
403
ת״דר' אחאי ואמרי לה ר' אחא ברכות (ב' סע"ב). ר' אחאי ור' חנינא בר אידי:
404
ת״הרב אחאי פליג עם רב שמואל בר אבהו (ע"ש) ומאיר עיני גולה:
405
ת״ור' אחאי בר יאשיה עירובין (י"ג א') סוטה (כ' ב'), ובגיטין (מ"ה א') ר' אחי, ובנדרים (כ' א') אחא. ובעין יעקב ר' אחי. היה לו כלי כסף בנהרדעא אמר לתנם לר' דוסתאי בר' ינאי (ע"ש) ולר' יוסי בן כיפר פ"ק דגיטין (י"ד א'). (במכילתא פ' בא פ' ג' ר' ישמעאל אומר כו' ר' אחי בר יאשיה אומר כו' רשב"י אומר). אמר רבי ביום שמת בנבואה. עיר סטיא בבבל צדו דגים בשבת ושמתינהו ר' אחאי בר יאשיה פ' עשרה יוחסין (ע"ב א'). וצ"ע שהיה בימי ר' ישמעאל ורשב"י והיה חי במיתת רבי. הוו קפלו בארעא נחר בהו גברא ר"ל ר' אחאי בר יאשיה וא"ל רב נחמן והא עתידים צדיקים להיות עפר א"ל היינו מי שיש לו קנאה שבת פ' שואל (קנ"ב ב'), ובמסכת כלה ר' יוחאי בר יאשיה ט"ס. ונראין הדברים כי ב' ר' אחאי בר יאשיה היו א' בימי ר' דוסתאי בר' ינאי ור' יוסי בן כיפר שקדמו לרבי ובדור רשב"י, ואחד בסוף ימי רבי. ר' אחאי בעא מר' חייא והיה שונה בבית ר' חייא פירש"י שם חכם, ונראה שהוא בן יאשיה בזמן רבי. ואני ראיתי בברכות (י"ד א') בעא מיני' אחי (כך שמו) תנא דבי ר' חייא (שהיה שונה בבית ר' חייא) מר' חייא. ובבכורות (כ"ד רע"ב) א"ר יוחנן בעי אחי ברבי (פירש"י אדם גדול וחשוב בדורו) ע"ל ברבי:
406
ת״זר' אחאי ור' אמי ור' אסי ובר הדיא והיה ממונה אגיטי גיטין(ה' ב') והגירסא שלפנינו ר' אחי:
407
ת״חר' אחאי ור' ברכיה בש"ר שמואל בר נחמן, רב הונא אחיו של רב אחאי (ל"מ):
408
ת״טרב אחאי זבחים (מ"ג רע"ב). איעסק לברי' בי ר' יצחק בר שמואל בר מרתא ברכות (כ"ה סע"ב) ע"ל ר' אהילאי ואחד ט"ס:
409
ת״יאחדבויה בר אבין אמר רב (למ"ז גם השארית יוסף לא הביאו):
410
תי״ארב אחדבויה בר אבדימי (למ"ז):
411
תי״ברב אחדבויה בר מתנא אמר רב מתנא ורבה בר מתנא חבר רב יהודה ואחיו רב טובי בר מתנא ורבה בר מתנא חבר אביי. ונראה בלבול דברים דכתב רבה בר מתנא כאלו היה אחיו של רב אחדבויה ורב טובי. וע"ל טובי בר מתנא ורבה בר מתנא כי אבי רבה היה מתנא אחר ולא אחד הוא (ע"ל מתנא מ"ש שם). א"ר מתנא ואמרי לה רב אחדבויה בר מתנא אמר רב שבת (ס' סע"ב). א"ר אחדבויה א"ר מתנא אמר רב שבת (כ"ד א') וט"ס כי צ"ל א"ר אחדבויה בר' מתנא וכ"ה באשר"י:
412
תי״גרב אחדבוי בר אמי בכורות (ל"ט א') מעילה (י"ג א') ב"מ (צ"א א') אמר רב יוסף שבת (פ"ג ב') נדה (ל"ז ב') אמר רב ששת ובזבחים (צ"ז א') אחבויה ט"ס. בעא מרב ששת ומרב והוא עולא משגש ארחתי' דאמיה (ע"ש). אמו היתה מניקתו של רב ששת (ואשתתק) ושכח תלמודו ובקשה מרב ששת להתפלל עליו ואתסי (פ"ק דב"ב ט' ב'). ושאל מרב ששת המערה בעצמו מהו וא"ל קבסתן, סנהדרין (נ"ה א') ועיין ערוך, רמי לרב חסדא פסחים (ע"ה א'). בעא מרב חולין (קי"ג ב') נ"ל שט"ס וצ"ל בעא מרבה או רבא, וזה גרם טעותו של השארית יוסף שכתב דבעא מרב ומנאו בתלמידי רב דהא רב ששת היה תלמיד רב הונא ורב הונא תלמיד רב. אמו עשתה רפואה לאדם אחד שבת (ק"ט ב'):
413
תי״דרב אחדבוי אמר רב ע"ז (ל"ד ב'):
[הגהות:אחדבוי, א) שבת (כ"ד סע"א) רב אחדבוי א"ר מתנא, צ"ל ברב מתנא וכ"ה בשס"ח. ב) זבחים (צ"ז א') רב אחוויה צ"ל אחדבויה ל"ת:]
[הגהות:אחדבוי, א) שבת (כ"ד סע"א) רב אחדבוי א"ר מתנא, צ"ל ברב מתנא וכ"ה בשס"ח. ב) זבחים (צ"ז א') רב אחוויה צ"ל אחדבויה ל"ת:]
414
תי״הרב אחווה בר זירא (ע"ל אהבה):
415
תי״ואחוי דמן אחא (ע"ל אחא אחוהי דמר אחאי):
416
תי״זאחי שקיא אפיק לרב הונא מהיני לשילי ביצה (כ"ה ב'):
417
תי״חרב אחי קמיה רב יוסף עירובין (י' א') רב אחי אסר רב אשי שרי ב"מ (צ' ב') וצ"ע אם אחד הוא או רב אשי הקדמון, רב אחי היה ראש ישיבה בא"י בזמן רב הונא. (עיין שלשלת הקבלה ל"ד ב'). ר' חזקיה ר' אחי בש"ר אבהו ירושלמי סנהדרין פ"ד הלכה ז'. ר' אחי בש"ר שמואל בר נחמני (סדר עולם ובילקוט מלכים א' סי' ג'):
418
תי״טר' אחי בר חנינא (ע"ל אחא):
419
ת״כאחיה ר' תנחום בר אחיה:
420
תכ״אר' אחיה זבחים (מ"ח ב') מנחות (נ"ו א'):
421
תכ״באחיה על הנסכים שקלים פ"ה:
422
תכ״גבן אחיה על חולי מעים (שם):
423
תכ״דאחיה ושמעיה אחיו נהרגו י"ג אדר חסידים היו (ע"ש):
424
תכ״האחיה יש בברייתא ויהיה חבירו של חנניא בן אחי ר' יהושע סוף ברכות, ובגמ' רמי ר' חייא על ר' אחיה ותירץ ר' חייא לחוד ור' אחיה לחוד מ"ק (כ' ב'). ומת בנו בגולה. שם (ע"א) וירושלמי:
425
תכ״ואחיה הבבלי ע"ל ר' חייא הגדול:
426
תכ״זרבי אחיה הגדול תנא דברייתא וילמדנו שלח לך ר' אחא הגדול (ע"ש):
427
תכ״חאחיתאי רב יהודה בנו, רבה בר אחיתאי, שמואל בר אחיתאי (ע"ל איתי ואיתאי):
428
תכ״טר' אחלי (ע"ל רב אהילאי) ואיתימא רב יחיאל בזמן שמואל, פ"ק דעירובין (י"ב א'):
429
ת״לאחרים (עיין ר' מאיר) בש"ר נתן. מש"ר דוסא, ברכות (כ"ט סע"ב) שבת (ה' א') עירובין (נ"ח) חגיגה (ד') סוכה (ז', נ"ד ב') יבמות (מ"ח, פ') גיטין (כ"ז ב') נדרים (כ') סוטה (י"ב, מ"ו ב') ב"ב (צ"ו, ק"ז) ע"ז (ל') סנהדרין (ס"ג) הוריות (ט') שבועות (ל"ה ב') זבחים (כ"ט, צ"ד) חולין (ס"ה, קי"ט) מנחות (ט"ז, ל"ז) כריתות (י"א) תמורה (כ"א):
430
תל״אאטיטוס ע"ל נתאי איש תקוע:
431
תל״ברב איא בפ' ח' שרצים (למ"ז, ואולי בדף (ק"ט ב') רב אויא היה הגי' לפניו רב איא):
432
תל״גרב איבא ור' אבא בר ממל ור' אבינא בזמן אחד:
433
תל״דר' איבא בר כהנא (ע"ל ר' אבא):
434
תל״האיבו אבוה דרב (ע"ל אבא בר אחא בר סלא) אמר איבו הוה קאימנא קמיה דר' אלעזר בר' צדוק והביאו ערבה וחביט ולא בירך. פירש"י אייבו אבוה דרב סוכה (מ"ד ב'). ושיוחסין כתב קמי ר"א בר יצחק, אולי דקשה לו דהא ראב"צ היה קודם החורבן ואיך היה בימי איבו, אבל באשר"י ובטוא"ח סי' תרס"ד הגי' ר"א בר' צדוק ע"ש באורך מ"ש:
435
תל״ור' איבו א"ר ינאי. ר"פ אע"פ (נ"ד ב') קדושין (י"ט א'. ל"ג סע"א) זבחים (ק"ג א') משמו ד"א, ובכתובות (ק"ד ב') ר' אייבו א"ר ינאי. א"ר חמא בר עוקבא (ע"ש). א"ר יוסי בר חנינא פסחים (מ"ו א') חולין (קכ"ג א') ע"ש ברש"י. בש"ר יוסי בן זמרא ור' יודן ור' טבי בשם ר' יאשיה. ר' פנחס בר חמא, ר' פוטריקי אחוי דר' דרוסאי בשמו:
436
תל״זאיבו בנו של רב ואמר רב לאיבו בריה טרחי בך בשמעתא ולא אסתייע תלמוד דרך ארץ אדחלא אכרעך זבינך זבין פ' ע"פ (קי"ג א'):
437
תל״חאיבו וחזקיה בני ברתי' דרב לפני רב. סוכה (מ"ד ב') ויש איזה ערבוב דברים בס' יוחסין:
438
תל״טאיבו אכל פת נכרי ואמר רב נחמן (בר יצחק) לא תשתעו בהדיה ע"ז (ל"ה ב'). איבו אפקיד כתנא בי רוניא אתא לרב נחמן ב"מ (צ"ג ב'):
439
ת״מר' איבו בר נגרא (ע"ל אבין נגרא ורב אידי בר אבין נגרא), וברבה וארא פ"ט ופ' וישב פ' פ"ה בר אגרי. א"ר חייא בר אבא סוטה (י' א') סנהדרין (ס"ז ב') וירושלמי רפ"ק דמ"ק. ואיקלעו שניהם לבבל (ר"ה כ"א א') פירש"י תלמיד ר' יוחנן, ובן פזי (ע"ל ר' יהודה בן פזי) ור' יודן ור' איבו משום ר' יוחנן. קומי ר' אילא בש"ר יוחנן שקלים ספ"ד. וברבה נשא פ"ז ר' איבו ב"נ אמר כו' ר' אביתר אמר כו' ר' יהודה בר' סימון אומר כו' בש"ר חונה בירושלמי סוכה פ' לולב וערבה הלכה ג'. קומי רבי שם בברכות, ור' תנחום בר אלעאי בש"ר נחום בר סימאי מעשרות פ"ק:
440
תמ״אבר איבו ע"ל אות ב' בר איבו:
441
תמ״בודע כי בקצת מקומות איבו או אייבו והכל אחד:
442
תמ״גאיבו שם אשה שקירה ר' חנינא בן דוסא ביתה תענית (כ"ה א'):
443
תמ״דאיבו, ר' יודן בר איבו, רבה ב"א, ר' שמעון ב"א, ר' חנניא ב"א:
444
תמ״הר' איבון בש"ר יהושע בן לוי ירושלמי ברכות:
445
תמ״ואיבות בר איהי (עיין אבהו בר איהי):
446
תמ״זאיבי תנחומא חוקת ר' חנניא בר איבי (ע"ש):
447
תמ״חר' איבי דמן חיפה (ע"ל אבדימי דמן חיפה):
448
תמ״טמר אידאי א"ל רב אדא בר דימי (ע"ש). מר בנו:
449
ת״נרב אידי אתקן בנרש נדה (ס"ז ב'). אריב"ל אמר רב אידי אין אלו אלא דברי נביאות עירובין (ס' ב'), כתבו התוס' לשבח אמר ע"ש באורך. ורב אדא בר אחא ור' המנונא בשם רב ירושלמי פ"ק דברכות מתני' ה', קומי ר' יוסי בש"ר חסדא שם יבמות פי"א. ר' משרשיא בשמו. רב נתן בר יוסף משמו:
450
תנ״אאידי (או רב אידי) א"ר יוסף תני אידי ואמר רבא אידי אסברא לי קידושין (מ' א') נדרים (ה' ב') פירש"י בב"מ (ח' ב') שם חכם. אכן בפא"נ (ע"ד ב') אמר רבא ר' אידי אסברא לי וכ"ה ברש"י רב אידי. אמר רבא א"ר אידי. א"ר חנינא עירובין (נ"ז ב'). בש"ר שמעון. בש"ר יוחנן ירושלמי ברכות פ"ק:
[הגהות:אידי, א) ב"מ (ע"ד סע"ב) אמר רבא רב אידי אסבר לי וכ"ה ברש"י, וכמדומה דתיבת ורב ט"ס ובשס"ח ל"ת. ב) חגיגה (ה' סע"ב) ר' אידי אבוה דר' יעקב בר אידי הוה רגיל כו' ובעין יעקב הגירסא רב אידי ברי' דר' יעקב בר אידי הוה רגיל. וברש"י ר' יעקב הוה רגיל וכ"ה בשס"ח ונ"ל שצ"ל רב אידי הוה רגיל:]
[הגהות:אידי, א) ב"מ (ע"ד סע"ב) אמר רבא רב אידי אסבר לי וכ"ה ברש"י, וכמדומה דתיבת ורב ט"ס ובשס"ח ל"ת. ב) חגיגה (ה' סע"ב) ר' אידי אבוה דר' יעקב בר אידי הוה רגיל כו' ובעין יעקב הגירסא רב אידי ברי' דר' יעקב בר אידי הוה רגיל. וברש"י ר' יעקב הוה רגיל וכ"ה בשס"ח ונ"ל שצ"ל רב אידי הוה רגיל:]
451
תנ״ברב אידי אבוה דר' יעקב נקרא בר בי רב דחד יומא שהיה הולך ג' חדשים בדרך לישיבת ר' יוחנן ולומד יום אחד וחוזר ג' חדשים ויושב בביתו יום א' ושחקו עליו התלמידים ודרש ר' יוחנן ואותי יום יום ידרשון העוסק בתורה יום אחד כאלו עסק בל השנה פ"ק דחגיגה (ה' ב') ע"ל בר יומי [באות ב' ובאות יו"ד], ובעין יעקב הגי' רב אידי בריה דרבי יעקב בר אידי:
452
תנ״גר' אידי סרסית דרב ששת פי' שמעיה, ובפ' המפקיד (מ"ב) פירש"י ממונה על הבית. ואמר הלכה ששמע מרב ששת ולא אמר משמיה ואיקפד רב ששת משום אגורה באהלך עולמים כו', פ' פסולי המוקדשין (ל"א ב'):
453
תנ״דרב אידי בר אבין נגרא (ע"ש) אשתו כהנת פ' אלו עוברין (מ"ט א') ואכל בשביל אשתו חולין (קל"ב א') ואחיו ר' חייא. ויצאו ממנו ב' בני סמיכי ר' ששת (ובקצת מקומות ר' שישא) ור' יהושע. והקשה בגמ' סמיכי ס"ד. אולי כי בזמנם בטלה סמיכה או שהיה בבבל ולא הלך לא"י. אלא ראוין לסמיכה והתקין בנרש. שלח לקמיה דאביי ב"ב (ל"ב ב') ואמר לאביי ב"מ (ל"ה ב') מ"ק (ט"ז א') א"ל אביי חולין (צ"ז ב') ורב הונא ברב יהושע (ע"ל). יתיב קמיה דרב חסדא וא"ל לר"ח מתניתא כוותיך ע"פ (ק"א ב') אמר רב חסדא עירובין (נ"ט ב') ב"מ (ד' א'). אתא לדינא קמי רב חסדא ואמר כו' אר"ח זהו שאומרים עליו אדם גדול הוא אמאן קסמיך מר אהאי כו' (גם מזה שיתיב קמיה ואתא לדינא קמיה ואמר בשמו נראה דתלמיד ר"ח הוא ור"ח קראו מר נסתר כלל אחד דרבו אינו קורא לתלמידו מר) ב"ב (ל"ג א') אמר לרב חסדא הכי תנינא לה במתניתא דבר הינוק ע"ש. כריתות (כ"א א') אדא ב"א. אמר רב יהודה אמר רב יבמות (פ"ה א'). אריב"ל פ' כיצד מעברין. א"ר יצחק בר אשיאן. ר' נחמיה בר ברוך בשמו. אמר רב עמרם, ומקומו הינצבו ואיקלעו לשם רב פפא ור"ה בריה דרב יהושע. וקרא אותן דרדקי יבמות (פ"ה א') ופ"ב דפסחים (ל"ה א') וכן איקלעו בבית בנו שבת (קל"ו א'). איתבי' לרב פפא חולין (קל"א א'). ומכאן נראה סתירה למ"ש הקדמונים אם בעא מיני' הוא רבו ואיך קראו דרדקי. תני בנזקין דבי קרנא. רבא בר איהי א"ל רבה בנו. אר"א ב"א א"ר עמרם א"ר יצחק א"ר יוחנן (ע"ש). כתב היוחסין [בסדר אמוראים לזמניהם דור שביעי], כתב בדורות עולם רב אידי בר אבין היה ראש אחר מרימר, איני יודע מי הוא אם הוא אותו שהיה בימי רב חסדא יהיה קרוב מן מאתים שנה, רק הם שנים עכ"ל. ועיין חלק א' ד"א קצ"ב שמלך ך' שנה:
454
תנ״הרב אידי בר אבא נ"א רב אדא בר אבין ואולי הוא רב אידי הנ"ל:
455
תנ״ורב אידי בר גרשום א"ר אדא בר אהבה כריתות (ט' א') א"ר לוי בן פרטא א"ר נחום א"ר בירה משום זקן אחד ור' יעקב שמיה ובירושלמי פ"י דתרומות הלכה יו"ד אדא בן גרשון. ר' זעירא ר' ביריי ר' לוי בר פלטא זקן אחד בשם רבי. ורב שמן בר אבא אמר בשמו חולין (צ"ח א'):
456
תנ״זרב אידי דחוטריה ירושלמי ס"פ במה בהמה פירוש כך שמו. אמר לר' ירמיה שקלים פ"ב, ביצה ספ"ב, מ"ק פ"א:
457
תנ״חרב אידי בר שישא ע"פ (ק"ו א') ואולי הוא רב אידי בר שישא בר אידי בר אבין נגרא:
458
תנ״טאידי בר אושעיא ר' יעקב בנו (ע"ש):
459
ת״סרב אידי ברב איקא ע"ל רב הונא בר מנוח, אולי ט"ס וצ"ל רב אחא (ע"ש). רב איקא ברב אידי אולי בנו הוא:
460
תס״אאידי אבוה דשמואל:
461
תס״באידי או רב אידי, רב הונא ברב אידי, הונא מר ברב אידי, הושעיא, חלפא. ר' חנינא או חנינא, חנניא. ר' חנילאי, או נהלאי. רב יהודה. ר' יהושע, ר' יעקב, ר' יצחק, ר' מחסיא, מר, רב משרשיא, רב סימאי. עולא. שיכנא, שמואל:
462
תס״גרב אידית א"ר נחמן מאן דלא ידע להשיב למינין כרב אידית לא ישיב פאד"מ (ל"ח ב'):
463
תס״דרב איהי מתני איפכא, בניו אבוה ומנימין שהיו עם שמואל (ע"ש) ואליהו דבר עמהם (ע"ל איסי ואיתי). רבא בר איהי:
464
תס״האיו א"ר יהודה ביצה (ל"ז ב') יומא (נ"ו ב') אמר עולא ליתא לדאיו, עירובין פ"ג (ל"ז א'):
465
תס״ואילא חכם ביבנה התירו לו ליקח שכר לראות בכורות (דחסיד היה רש"י) במשנה בכורות פ"ד משנה ה' (כ"ט א') ופ"ו מ"ח והודו לו חכמים:
466
תס״זר' אילא אמר ר' יוחנן זבחים (ח' ב') ופ' חלון (פ"א ב') ר' אילא א"ר יוחנן. אבל רש"ל גורס א"ר יהודה אמר רב נדרים (ז' ב') וערכין (ז' א') ורפ"ק דסוכה בירושלמי. א"ר אילא בג' דברים אדם ניכר בכיסו כו' בפ' הדר. אבל הגי' שלפנינו אמר זה רב חמא. ודע כי הירושלמי קורא אותו הילא או הילאי או ר' לא, מת אדר ראשון בירושלמי פ' האומר הלכה ב'. גפר הוא באר בין עין זיתים וצפת, סמוך לזיתים גל קבור ר' אילא (גא"י). ר' אייבו בר נגרא קמיה, ר' אבין בעא קמיה ואמר בשמו. ר' אבין בר כהנא בעא לי'. בעא ר' אבון בר חייא דמאי פ"א הלכה ב'. בש"ר אבינא ירושלמי רפ"ג דיבמות, בש"ר לעזר מעשרות פ"ג, בש"ר לאזר ומשמו תרומות פ"ב. ר' ביסנא בשמו. בש"ר הושעיא יבמות פי"ג. ור' זעירא בש"ר יוסי בר חנינא, זעירא מקלס ליה וצווח לי' בניה דאורייתא ירושלמי פ' הממונה הלכה ה', ור' חגיי פ' האומר הלכה ב'. ר' חזקיה בשמו. א"ר חנינא בר פפא חגיגה (כ"א ב'), בשם חלפיי מעשרות פ"ג, ור' חנינא ור' אמי ור' אסי כשבא ארונו של רב הונא, בש"ר יוחנן בירושלמי פ' מי שהיה טמא ור"פ חומר בקדש. ר' יונה בשמו ירושלמי יבמות פ"א. ר' יונתן בן הילא, ר' יוסי בשמו כלאים פ"א הלכה ז' שקלים פ"ד, בש"ר ינאי ירושלמי פ' המפקיד וכתובות פ"א, בש"ר יסא גיטין פ"א, ר' נחום אחיו, ר' סימון בר זבדא קמיה, ר' פנחס בשמו, הוי סליק בדרגא דרבה בר שילא חגיגה (ה' ב'). ר' רדיפא בשמו ירושלמי יבמות פ"א, בשם שמואל בירושלמי פ' מי שהיה טמא, בש"ר שמואל בר נחמן שקלים פ"ז, ר' שמעון בר יסינא בשמו, ובשם ר' שמעון בר יוסינא ירושלמי יבמות פי"ג, בשם ר"ל, ודרש על ר' שמעון בר זביד כד דמך:
467
תס״חר' אילא בריה דרב שמואל בר מרתא משמי' דרב (עיין ר' יצחק בר שמואל בר מרתא):
468
תס״טר' אילאי דנציבין ובנו ראו במערה אחת נוראות, זוהר שלח לך עש"ז ש"ח ש"ט ש"י כו':
469
ת״עאילים בנו יוסף:
470
תע״אר' אילים מדרש רבה איכה פ' חשב ה' להשחית :
471
תע״באילס ובנו הלל (ע"ל וואלס):
472
תע״גאילופיסה יהיב לר' שמעון בר אבא מעשר א"ל מתוקן הוא, שאל לר' יוחנן א"ל אילופיסה אחינו נאמן הוא. ירושלמי תרומות פ"א סוף הלכה א':
473
תע״דאליועינה בן הקף כהן גדול שעשה פרה בזמן חוני המעגל ור' יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח. וחנמאל המצרי כ"ג עשה ג"כ פרה קודם ישמעאל בן פאבי (פרה פ"ג):
474
תע״האילעאי (ע"ל אלעאי):
475
תע״ואילפא אמר לרבב"ח אתון תלמידי ר' יוחנן עבידו כוותיה אנן נעביד כר' חנינא, במה אשה (ס' ב'). אבל גירסת הגמ' איפא ופירש"י איפא בן רחבא (ע"ש) וקשה להעמיד גירסא זו כי רחבא אביו של איפא היה תלמיד רב יהודה (ע"ש) ורבב"ח היה תלמיד ר' יוחנן, ואילפא חבירו דר' יוחנן. ואף דרבב"ח היה גם בזמן רב יהודה (ע"ש) רחוק בעיני שיהיה רבב"ח בזמן איפא בן רחבא שהיה תלמיד רב יהודה. ועוד הכרח דגרסי' אילפא אמר לרבב"ח כי שניהם היו בא"י אבל איפא ואבימי הם חריפי דפומבדיתא וכן אביהם רחבא היה משם ולמדו שבועות בי רבה שהיה ראש בפומבדיתא. ונראה כי רבב"ח שהיה בזמן רב יהודה ור"י הלך לבקרו בחליו הוא רבב"ח השני שהיה תלמיד רבי וכשירד לבבל נתן לו רבי רשות לדון ולהתיר בכורות (ע"ש) אבל רבב"ח תלמיד ר' יוחנן לא היה בבבל גם רב יהודה היה ראש בפומבדיתא לכן רחבא היה תלמידו. בס"פ מציאת האשה פירש"י אילפא שם חכם חבירו של ר' יוחנן. והיו עניים והלכו לסחורה שמע ר' יוחנן מלאך שרצה לענשם על עזבם התורה ומלאך אחד אמר לחבירו כי לאחד מהם קיימא שעתא ואילפא לא שמע אר"י ש"מ לדידי קיימא שעתא וחזר ומינוהו לר"י ונתעשר, ואילפא תלי נפשיה באסקריא דספינה ואמר מי שישאל אותי ממתניתא דר' אושעיא ולא פשיטנא ממתניתין נפילנא וטבענא, ושאל ליה האי סבא האומר תנו שקל לבני כו' תענית (כ"א א'). ובירושלמי פ"ק דקידושין הלכה א'. חלפי אמר אותביני על גיף נהרא דלא אפוקי מתניתא דר' חייא רבה ממתניתין זרקוני לנהרא (עיין חלפיי כי בלשון ירושלמי הוא אילפא). א"ר יהודה בר חייא שמעה אילפא אמרו קמיה דרב פדא זבחים (י"ג ב'). א"ר יוחנן בעי אילפא זבחים (כ' רע"א). ור' יוחנן אמר בשמו בשס"ח ושם (כ"א א'). ר' ירמיה בשמו. חלפי שאל לקט בנשירתו מהו שיקדש פאה ס"ז. וכתב השדה יהושע הוא אילפא דבבלי בתמורה (כ"ה א') בעא אילפא אמר על הלקט בנשירתו:
476
תע״זאילפי ואמרי לה אילפא (ר"ה י"ז ב') ואולי הם הנ"ל. רבי גזר תעניתא ולא אתא מטרא נחית קמיה אילפא ואמרי לה ר' אילפי אמר משיב הרוח נשב זיקא מוריד הגשם ואתא מטרא א"ל רבי מה עובדך א"ל שהיו בכפר עניים ונתן להם יין לקידוש ולהבדלה (תענית כ"ד א'):
477
תע״חר' אילפי בא לפני רב אסי ירושלמי,. ונראה שהוא אחר:
478
תע״טר' אילפי בר קרויא שוח"ט סי' קל"ו:
479
ת״פאימי, און בר אימי. ר' תחליפא בר אימי:
480
תפ״אר' איני ר' יודן בשמו מדרש חזית בפסוק כרם היה לשלמה. בשם ר' יוחנן ירושלמי גיטין פ"א:
481
תפ״בר' איניא בן פזי (ע"ל ר' חנינא בן פזי כי אחד הוא):
482
תפ״גאיניא ר' גמליאל בן איניא, רב שמואל בר איניא:
483
תפ״דר' אינייא א"ר ינאי פסחים (מ"ו א'):
484
תפ״הר' אינייא בר סיסי עיין ר' חנינא בר סיסי:
485
תפ״ואיסטי (ע"ל יוסטי):
486
תפ״זאיסי בן עקיבא (שוח"ט סי' כ"ג ומכילתא פ' בא פ' ט"ו, יתרו בחדש השלישי פ' י"א, משפטים פ' ד'. ספרי ריש נשא ע' וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל ודף כ"ז ד' א', אכן בדף ד' א' ובפ' ולקח הכהן מים קדושים ובפסקא מיין ושכר יזיר ובהעלותך פיסקא איש איש כי יהיה טמא לנפש כ"א ג' כ"ח א' בן עקביה) ובירושלמי פ"ח דכלאים הלכה ב' איסי בן עקביה אומר אסור לרכוב על גבי פרידה ק"ו מה בגדים כו' והשיבו משלמה שהרכיבו על הפרדה ומשני אין למדין מן המלכות כו' או בריה מששת ימי בראשית היה, ובתוספתא פ"ה דכלאים ובמס' ד"א איסי הבבלי אמר אסור לרכוב כו' והשיבו משלמה ואמר שם אין משיבין מתקוע, מובא בתוס' חגיגה פ"ק (ב' ב') ד"ה לישא שפחה. ובילקוט מלכים סי' א'. ועיין תשובת הרשב"א ח"ר סי' תצ"א פי' ע"ז. ועיין פסקי כלאים מהרא"ש. ובפסחים (קי"ג סע"ב) ארבב"ח א"ר שמואל בר מרתא אמר רב משום ר' יוסי (ובע"י יוסף) איש הוצל מנין שאין שואלים בכלדיים כו' ומניין כו'. תנא הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי הוא איסי בן גור אריה הוא איסי בן יהודה הוא איסי בן גמליאל הוא איסי בן מהללאל ומה שמו איסי בן עקביה שמו (ע"ל רב אסי). וביומא (נ"ב סע"א) א"ר יוחנן בעי יוסף איש הוצל ודביר בתוך הבית כו' ומי מספקא לי' והתני איסי בן יהודה אומר ה' מקראות אין להם הכרע כו' והתניא הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי הוא איסי בן יהודה כו' ומה שמו איסי בן עקיבא שמו עכ"ל. וכתב בחדושי אגדות בפסחים לא ידעינן למה היה לו ולאביו כל השמות הללו וכיוצא בזה במשה ויתרו אתו כלהו לדרשא עכ"ל. ובתשובת הלכות קטנות ח"ב סי' ש"ח מפני השמד היו משנים שם אביהם כשבורחים ממקום למקום שלא יכירום עכ"ל. ובירושלמי ב"ק פ' המניח הלכה ז' הוא יוסי הבבלי הוא יוסי בן יהודה הוא יוסי קטנותא ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה קטנן של חסידים. ושם סוף סוטה למה נקרא קטנותא שהיה תמציתן של צדיקים ושל חסידים. (ע"ל יוסי ויוסף קטנותא) ונזכר במשנה סוף סוטה, ועיין מכילתא משפטים ואנשי קדש תהיו לי ר' ישמעאל אומר כשאתם קדושים הרי אתם לי, איסי בן יהודה אומר כשהמקום מחדש מצוה על ישראל מוסיף להם קדושה. איסי בן גור אריה (ובילקוט משפטים סי' שנ"א גוריה) אומר נאמר כאן קדושה כו', מזה נראה כי איסי בן יהודה אינו איסי בן גור אריה. בנדרים פי"א (פ"א א') איסי בן יהודה לא אתא במתיבתא דר' יוסי ג' ימים אשכחיה וורדימוס בר' יוסי וא"ל מ"ט לא אתי מר לבי מדרשא דאבא. אמר רב מצאתי במגילת סתרים דר' חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אמר כו' (ע"ש). תניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים, ר"מ חכם וסופר כו' גיטין (ס"ז א'). ובס' יוחסין [בסה"ד אצל רבותיו של רבי] ז"ל, ובגיטין איסי בן יהודה חכם ור"מ חכם וסופר, נ"ל שט"ס הוא, ובאדר"ן ספי"ח איסי ב"י מונה שבחן ר"ש שונה הרבה משכח קמעא מצאו ר"ש א"ל מפני מה אתה מפטפט דברים בפני ת"ח. עוד כתב שם היוחסין בזבחים אמר רבי כשהיינו יושבים לפני ר"א בן שמוע היה איסי הבבלי לפניו והיה חביב לו עד לאחת. (איננו זוכר מקומו, והוא בתוספתא) (ע"ל). ובמנחות (י"ח א') אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר' אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והיה חביב לו ביותר עד לאחד. פירש"י היה חביב לו יוסף לר"א בן שמוע וספרו בהלכות עד שהגיעו להלכה א' של זבחים, לישנא אחרינא והיה חביב ליוסף כל מה שר"א מלמדו עד שהגיעו להלכה א'. והתוס' כתבו במגילת סתרים דר"ן גריס עד לאחת פי' עד מאד כדמתרגם מאד לחדא. ויש מפרשים עד לאחת עד הנפש שנקראת יחידה, והערוך ערך חב פי' עד לאחת כל מה שהשיב לו חביב לו חוץ מאחת, ובפי' מגנצא כתוב עד אחת בלי למ"ד. א"ל רבי השוחט כו' צהבו פניו של יוסף הבבלי כו' זלגו עיניו של ר"א בן שמוע ואמר אשריכם תלמידי חכמים שד"ת חביבים עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. עוד שם שיוסף היה לומד אצל ר' יהודה בר אלעאי (ע"ש) ונדפס בצדו מעשה הנ"ל תוספתא דזבחים פ"ב ומסיים שם מפני שר' יהודה בנו של ר' אלעאי ואלעאי תלמידו של ר"א כו'. א"כ ביוחסין [שם] צ"ל בתוספתא דזבחים. ופסחים (ח' ב') דתניא איסי בן יהודה אומר:
487
תפ״חאיסי בר נתן (עיין יוסי בר נתן):
488
תפ״טאיסי בר היני עלה מבבל בזמן רב בפני ר' יוחנן ועולא איקלע לביתו שבת (קמ"ז א') ובעא מיני', ובחולין (קל"ז ב') א"ל ר' יוחנן מה בין לי ולך (ע"ש) ובחנם כתבו היוחסין אסי בר היני:
489
ת״צאיסי אבוה דר' זירא ואמרי לה אחוה דר' זירא סוף מ"ק (כ' ב'):
490
תצ״אאיסי בן גור אריה (עיין איסי בן עקיבא):
491
תצ״באיסי בן גמליאל (עיין איסי בן עקיבא):
492
תצ״גאיסי בן מהללאל (עיין איסי בן עקיבא):
493
תצ״דאיסי בן יהודה (עיין איסי בן עקיבא) איסי בן מנחם בר פלוגתיה:
494
תצ״האיסי בן מנחם אומר כו' איסי בן יהודה אומר סוטה (ט"ז) ובספרי נשא ופ' קרח נזכרו יחד:
495
תצ״ואיסי בריה דרב יצחק ברב יהודה בתו חומה נשאת לג' אנשים (עיין אביי):
496
תצ״זר' איסי דקסרין (ע"ל ר' יוסי):
497
תצ״חאיסי בן שמאי מכילתא בשלח פרשת השירה סוף פרשה ב' ובילקוט בשלח סוף סי' רמ"ג ענין זה בן עזאי ט"ס. ובמכילתא בשלח פרשת ויסע סוף פרשה ג' אסי בן שמיי:
498
תצ״טאבא איסי בן יוחנן (ע"ל יוסי):
499
500ר' איסי בש"ר מנחם בר' תנחום ר' אבהו בש"ר יוחנן ירושלמי תרומות פ"ה. ואילא בש"ר יוחנן. ר' חלפי בר זביד ור' ברכיה בשמו:
500
501איסי א"ר חייא בר אשי בשם איסי ירושלמי ס"פ המגרש:
501
502איסי רבה בר איסי. ר' חנינא בר איסי:
502
503איסור גיורא והוא נתן בעת פטירתו לפני רבא לרב מארי בנו שלא היה אז שם במקום איסור גיורא אביו י"ג אלפי זוזי בהודאה מפני שהגר אינו יורש לאביו. עיין ב"ב (קמ"ט א') איסור גיורא הוה לי' י"ב אלפי זוזי בי רבא. רב מארי בריה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה (שבא על רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר ונתעברה ממנו את רב מרי בר רחל ובתוך כך נתגייר ונולד רב מרי מבנות שמואל שנשבו כדאיתא בכתובות רשב"ם) ובי רב הוה אמר רבא היכי נקנינהו רב מרי להני זוזי בירושה לאו בר ירושה הוא אי במתנה מתנת שכיב מרע כירושה דמי (הלכך אני זוכה בהן דנכסי הגר כהפקר והם בידי והנני קודם וזוכה) והודה איסור דאלו מעות של רב מרי בנו נינהו שלמדוהו שיעשה כן ואקפד רבא כו'. ובתוס' קידושין (י"ח א') הקשה איך רצה רבא לזכות בהן שהרי לידתו היה בקדושה. בע"ז פ' השוכר (ע' א') אמר לרבא כשהיה נכרי היה חושב דישראל אין שומרין שבת דאי מצא כיס דינרין לוקחין אותו ולא היה יודע שמטלטלו פחות מד' אמות. עביד עסקא עם רב ספרא ואתו לקמיה דרבה ברב הונא (ב"מ ל"א סע"ב) היה חכם ובניו ובני בניו אמוראים (ע"ל רב אחא סבא):
503
504איסק שנים היו מרי בר איסק:
504
505איסתרי ר' יהודה בר איסתרי וצ"ע:
505
506איפא תני שבועות בי רבה (עיין רב אחא ברב הונא) פגע בו אבימי אחיו (שבועות כ"ח ב') פירש"י בני רחבא דפומבדיתא (ע"ל אילפא). ובירושלמי נדרים פ"ב ושבועות פ"ג חיפא שאל את אחיו אבימי. והם חריפי דפומבדיתא (ע"ש). שאל את ר' יהודה פאה פ"ז הלכה ו':
506
507רב איקא בר אבין אמר אזדקק רב לרב חננאל. אבל בנדרים הגי' אזדקק לי' רב לרבה בקוטינא דבי רב (ע"ז סע"א). ונראה ט"ס כי רבה לא ראה את רב שהיה זמן רב אחריו (ע"ש). ומצינו כי רב חננאל היה תלמיד רב. במגילה (ג' א') א"ר איקא בר אבין (ובנדרים ענין זה (ל"ז ב') בר אביי ט"ס) א"ר חננאל אמר רב. ובקדושין (ע"ב א') א"ר איקא בר אבין אר"ח אמר רב אמר אביי לא תצייתו ליה וא"ל לאו דידי היא דר' חננאל היא ושאל אביי את רב חננאל. נראה דהוא אביי הקדמון:
507
508רב איקא בריה דרב אמי חולין (ע"ז ב') כריתות (ו' סע"ב) ב"ק (י"ב א') ב"ב (קמ"ט א') ואקפד רבא עליו. לפני רב יוסף ורבא:
508
509רב איקא בריה דר' חנינא ורב אשי חולין (צ' סע"ב) (עיין עוקבא בר חיננא). בר חיננא עירובין (ק' ב') פסחים (פ"ג ב') בר חנניא שבת (ל"ע ב'). וצ"ע אם הוא בנו של ר' חנינא בר איקא א"כ רב אשי זה האחרון ואם ר' חנניא בר איקא בנו א"כ רב אשי הקדמון:
509
510רב איקא בריה דרב חנינא מפשרוניא לרבא (ע"ש ר' עוקבא). בעירובין (ק"ד א') רמי רב איקא מפשרוניא לרבא. ואינו מזכיר בר חנינא:
510
511רב איקא ברב אידי ב"ק (י"ב א'):
511
512רב איקא אבוה דרב אחא (ע"ש) בזמן אביי אמר לאביי ע"ז (ס"ה סע"א). נשא אחותו של רב אחא בר יעקב פ' המדיר (ע"ד א'):
512
513רב איקא. רב הונא ברב איקא. ר' חנינא ברב איקא. רב נחמן בר"א. ר' שמואל בר"א:
513
514רב איתי אמר לרב אסי. אמר רב איתי אמר רב. איסי שהיה בזמן רב אשי וא"כ הם שנים. ולקמן סוף אות א' כתב היוחסין רב איתי אמר רב, ונוסחא אחרת רב איתי קמי' דרב בפ' פסולי המוקדשין, ואני לא ראיתי אף אחד רק בירושלמי פ"ב דבכורים א"ר יוחנן לא כן אלפן ר' איתי:
514
515איתאי מר בר איתאי (ל"מ). רבא בר איתאי (ע"ל אחיתאי):
515
516ר' אלוני בן טבריי (עיין לוליאני):
516
517אליהו אומר כל המרבה כבוד שמים מדרש רבה במדבר פרשה ד' וסוף הסדר פ"ה אומר נתקבצו ויצאו למלחמה:
517
518ר' אליהו עיני שם חכם. רב יודן דמן גליי ור' שמואל בר נחמן תרווייהו אמרי בשמו. רבה וירא פרשה נ"א ע"ש בידי משה:
518
519תנא דבי אליהו אינו אליהו הנביא אלא הוא תנא הנזכר בהקדמת הרמב"ם ס' זרעים ספ"ז. יהושע בן פרחיה נתאי הארבלי חוני המעגל אליהו. כ"כ בס' באר שבע בתשובה ובחלק (דף צ"ב א'). (ובשלשלת הקבלה (כ"ד ב') כתב שהיה בימי יהודה בן טבאי), ועיני יבן היקף (יוחסין בהגהות הרמ"א לס' יסוד עולם) ובפ' מי שהיה (צ"ד א') תנא דבי אליהו ר' נתן אומר כל הישוב תחת כוכב אחד. ובפסחים (קי"ב א') תדב"א אע"פ שאמר ר"ע עשה שבתך חול כו', ואם כדברי הרמב"ם כי תדב"א היה קדמון כו' איך אומר בש"ר נתן ור"ע ובש"ר יהודה בן תימא (ע"ש). ועוד דאם תדב"א היה בזמן ר' יהושע בן פרחיה שהיה ג' אלפים תק"ס לבריאת עולם גדלה תמיהת הזקוקין דנורא במ"ש תדב"א ו' אלפים הוי עלמא ב"א תהו ב"א תורה, ב"א ימות המשיח, ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצאו, שהרי אז היה קודם התחלת ב"א ימות המשיח ת"מ שנים:
519
520אליועיני כתבתי לעיל אחר אילוס:
520
521אליעזר עיין לקמן אלעזר:
521
522ר' אליקום שמעיה דרבא (ע"ז נ"ח א') ותלמידו. רב אחא אמר משמו. בש"ר שמואל בר נחמני: אליקום אביו של ר' יוחנן (ע"ש וצ"ע) ר' יוסי בן אליקום. ר' שמעון בן אליקום:
522
523אלישוב. ר' אבא בן אלישוב וצ"ע. ר' יצחק ב"א (ע"ש). כשמת עשו גניבות דבזכותו לא היו גנבים (עיין ר' יצחק בן אלישוב):
523
524אלישע בן אבויה אבות פ"ד. ראה לשונו של ר' חוצפית המתורגמן (נ"א של ר' יהודה הנחתום רבה קהלת פ' טוב אחרית דבר ומדרש רות פ' ליני הלילה. וירושלמי חגיגה פ"ב הלכה א') דגרר ליה חזיר אמר פה המפיק מרגליות ילחך עפר נפק חטא (סוף חולין וקדושין ל"ט ב'). אבויה אביו היה עשיר גדול בזמן הבית ולסעודת ברית מילה שלו קרא לריב"ז ותלמידיו ולנקדימון בן גוריון וציצית הכסת וכלבא שבוע. אחר שאכלו עלו לעלייה והתחיל ריב"ז לדרוש והיה אש לוהטת סביב הבית כנתינתה בהר סיני ונדר את בנו אלישע לתורה ועל שלא היה לשם שמים לא נתקיימה תורתו (ע"ש ברבה רות וירושלמי חגיגה ומדרש קהלת הנ"ל באריכות ובתוס' חגיגה ט"ו א') ואלישע אחד מד' שנכנסו לפרדס (ע"י שם לרקיע והציץ ונפגע) חגיגה (י"ד) ונקרא אחר משום מעשה שהיה לו עם אשה ואמרה א"כ אחר הוא (שם ט"ו א'). ואמרה בתו לרבי פרנסני, אמר עדיין יש מזרעו בעולם אמרה לרבי זכור תורתו ואל תזכור מעשיו (וירדה אש וסכסכה ספסלו של רבי בכה רבי ואמר אם למתגנין בה כך עאכ"ו למשתבחין בה). ולא חזר בתשובה ששמע בת קול שובו בנים שובבים חוץ מאחר שראה כבודי ומרד בי. כי נח אחר אמרי לא מידן לדייניה ולא ליתי לעלמא דאתי משום דחטא אר"מ מוטב דלדייני' וליתי לעלמא דאתי מתי אמות ואעלה עשן מקברו (כתב היוחסין בסדר הדורות אע"פ שבקבלת החסיד פי' מ"ש ר"מ אעלה עשן מקברו שכל זמן שהאש דולק אין שם עשן שפכו עליו מים לכבותה העשן עלה והאש נכבית). וכן הוה. א"ר יוחנן גבורתא למיקלא לרבו חד הוי ביננא ולא מצינן לאצוליה אי נקטיה ביד מאן מרמי ליה מיני מתי אמות ואכבה עשן מקברו, כי בלא דין יביאו לעוה"ב. וכן הוי כשמת ר"י פסק קוטרא (שם ע"ב). כתב היוחסין שם והעיקר שזה האיש לעולם לא החטיא לתלמידיו אבל היה מלמד תורה אפילו אחר שיצא לתרבות רעה והיה רוצה לזכותם שאמר לר"מ עד כאן תחום שבת. אבל לא ראה בירושלמי פ"ב דחגיגה הלכה א' ובתו' חגיגה הנ"ל שהרג תלמידים ותראה כמה החטיא רבים (ע"ש). וכתב שם בעל הפי' שלא לצער את ר"מ אמר ע"כ תחום שבת א"נ להראות חכמתו אמר עכ"ל. וזכה לחיי עוה"ב בעבור תורתו ותלמידיו גם רבינו הקדוש הכניסו במסכת אבות. וראה החורבן והיה משבח את ר"ע והאריך ימים שהיה אחריו. ר' יעקב תנא בר ברתיה (ע"ש). על דבריו אמר ר' יוסי בר' יהודה איש כפר הבבלי (אבות פ"ד) וכשמת אביו של ר' צדוק בגינזק והודיעוהו אחר ג' שנים ושאל את אלישע בן אבויה וזקנים שעמו מ"ק (כ' סע"א) ע"ל ר"א בר' צדוק הגירסא נשתנה אלא ששאלו לר' יהושע בן אלישע (ע"ש). גחזי נתגלגל בו ולפי שאלישע גרם שדחה לגחזי נקרא הוא אלישע (מגע"א רי"ז):
524
525אלישע אביו של ר' ישמעאל כהן גדול:
525
526אלישע אביו של ר' ישמעאל חבירו של ר' עקיבא (ע"ש):
526
527אלישע אביו של ר' יוסי:
527
528אלישע אביו של ר' יהושע:
528
529אלישע בעל כנפים נקרא כן שגזרו שלא יניחו תפילין ופגע בו ממונה אחד וא"ל מה זה בידך וא"ל כנפי יונה ונעשה כן ע"י נס פ' טומנין (מ"ט א') ופר"א דמילה (ק"ל א')ונראה שהיה בזמן התנאים:
529
530אלכסא מת בלוד ונכנסו כל ישראל לספדו ולא הניח ר' טרפון שיום טוב של עצרת היה דהיינו יום טבוח חגיגה (י"ח סע"א):
530
531ר' אלכסא ור' יעקב בר אחא בשם חזקיה ירושלמי פ' אע"פ הלכה א':
531
532ר' אלכסנדרא רב הונא בר אחא אמר בשמו סוף מעשר שני:
532
533ר' אלכסנדרי בתר דמצלי אמר כו' ברכות (י"ז א'). היה רבו של אהבה אבוה דרב אדא (ע"ש). רב אחא בקש לראותו בחלום (עיין פפוס). היה בזמן אביי, לא ידעתי מנ"ל אף דבכתובות (ע"ז סע"ב) אמר שם אביי לאפוקי ממאן דלא קיים אפילו אות אחת אין מזה ראיה שהיה בדורו. גם רחוק הוא כי ריב"ל אמר בש"ר אלכסנדרי וריב"ל היה רבו של ר' יוחנן וצ"ע. א"ר חייא בר אבא נדרים (מ"א א') כמה דרשות, ורצה להתעסק בקבורת ר' חנינא בר פפא כתובות (שם), אריב"ל ברכות (נ"ט א') ב' דברים, וביומא (נ"ג ב') א"ר אלכסנדרי ריב"ל רמי, בחלק (צ"ח א') ב' דברים, ושם (צ"ט ב') א"ר אלכסנדראי כל העוסק בתורה לשמה כו' רב אמר כו' ר' יוחנן אמר כו' לוי אמר כו', ובירושלמי סוף ר"ה ריב"ל בש"ר אלכסנדרי. ובתנחומא ס"פ תצא. א"ל רב מרדכי יומא (שם). וצ"ע כי רב מרדכי היה תלמיד רב אשי שהיה זמן רב אחר ריב"ל. ר' שמואל בר נחמני משמו תנחומא בהר. והכרח כי רבי אלכסנדרי רבו של אהבה אבוה דרב אדא אחר הוא כי רב אדא נולד כשמת רבי:
533
534ר' אלכסנדרי בר חגרי (ובמדרש רבה מצורע פ' י"ט בר חנאי ובמדרש חזית פ' ראשו כתם פז ענין ההוא בר חדרין). ור' אלכסנדרי קרובה אמרי כו' מ"כ שהיה ש"ץ שאומר פיוטים:
534
535ר' אלכסנדרי דצדוקי ר' זעירא שאלו דמאי פ"ב:
535
536אלם ר' יהושע בנו:
536
537בן אלם שאירע קרי לכהן גדול ביוה"כ ונכנס בן אלם ושימש תחתיו, ירושלמי הוריות פ' אחרון:
537
538אלנתן עיין בר אלנתן. ור' נחוניא בנו. דלתותיו היו פתוחות לרוחה, מדרש רבה איכה בפתיתתא:
538
539אלעאי (הזקן) אביו של ר' יהודה והוא תנא תלמיד ר' אליעזר בפ' פסין משנה ו' (כ"ג א'). במשנה א"ר אלעאי שמעתי מר' אלעזר (צ"ל אליעזר וכ"ה שם בפיסקא כ"ו א') וחזרתי על כל תלמידיו אם שמעו מפיו ולא מצאתי לי חבר. וכתבו התוס' (כ"ו רע"ב) דתניא בפסחים (ל"ט א') עד שבאתי אצל ר"א בן יעקב והודה לדברי. אף דראב"י היה תלמיד ר"ע. ר' אלעאי האריך ימים. בפ"ב דסוכה (כ"ז ב') שהלך להקביל פני ר"א רבו ברגל בלוד. וא"ל ר"א אלעאי אינך משובתי הרגל, שהיה רא"א משבח אני את העצלנים שאין יוצאין מבתיהן ברגל. אל יטעך לבך שהלך להקביל ברגל לר"א בן שמוע וא"ל ר"א בן שמוע דאר"א משבח אני את העצלנים זהו ר"א הגדול בן הורקנוס. ז"א כי ר"א הגדול היה רבו של ר' אלעאי. אך סתם הגמ' והסדרן הביא שהיה רא"א ר"ל שר"א הגדול היה רגיל לומר משבח אני העצלנים. וכן בכל מקום שאמר היה אומר ר"ל רגיל לומר, וכ"ה פ"ק דאבות הוא היה אומר כו' שרגיל לומר כן, ר"ל מ"ש ר"א אינך משובתי הרגל כאלו א"ל הלא אני מורגל לומר משבח אני כו'. ובפ' הקומץ המנחה (י"ח א') ר' יהודה בנו של ר' אלעאי ור' אלעאי תלמיד ר' אליעזר. ונקרא זקן בחגיגה (ט"ז א') מ"ק (י"ז) קדושין (מ' א'). ר' אלעאי הזקן אמר אם ראית שיצה"ר מתגבר לך למקום שאין מכירין. והיה הולך אחר ר"ג (דיבנה) ומצא ר"ג גלוסקא וא"ל אלעאי טול כו' (ע"ש). הרצה לפני ר"א ור' יהושע פסחים (ל"ח ב'). שאל את ר' יהושע ור"א והרצה הדברים לפני ר"א בן עזריה תוספתא חלה פ"א:
539
540כתב היוחסין [בסה"ד אצל ר"י בר' אלעאי] ר' אלעאי היה חבר לר' ישמעאל (ובסדר התנאים במקומו כתב היוחסין כמו חבר). בפ"ק דגיטין בא אחד לפני ר' ישמעאל ור' אלעאי, וקשה לי איך ר' אלעאי שהוא אביו של ר' יהודה ור' יהודה רבו של רבי הביא קושיא ממתניתין שעשה רבי ממאמר ר"מ שהוא אחרון לו לר' ישמעאל. ועוד דר"מ תלמיד ר' ישמעאל היה. ועוד נראה משם כי ר' ישמעאל גדול מר' אלעאי שקרא לו רבי ור' ישמעאל קראו בני. ואח"ז מצאתי בתוספתא דגיטין זה המעשה ולא הזכיר ר' אלעאי לר' מאיר וישר בעיני עכ"ל. וז"ל התוספתא מעשה בא מכפר סיסי שהביא לפני ר' ישמעאל גט אשה אמר לו אף אתה צריך שתאמר בפ"נ ובפ"נ ולא נזקק לעדים לאחר שיצא אמר לפניו ר' אלעאי רבי כפר סיסי בתחומה של א"י קרובה לציפורי יותר מעכו א"ל הואיל ויצא מעשה בהיתר יצא עכ"ל, וכדי שתבין הענין אביא לך לשון הגמ' דפ"ק דגיטין (ו' רע"ב) מעשה באדם אחד שהביא גט לפני ר' ישמעאל א"ל צריך אני לומר בפני נכתב ובפני נחתם א"ל בני מהיכן את א"ל מכפר סיסאי. א"ל צריך אתה לומר בפ"נ ובפ"נ שלא תזקק לעדים, לאחר שיצא נכנס לפניו ר' אלעאי א"ל רבי והלא כפר סיסאי כו' ותנן ר"מ אומר כו' א"ל שתוק בני כו' ופריך בגמ' הא ר' ישמעאל אומר שלא תזקק לעדים (ולא משום דצריך ומאי קשיא לר' אלעאי) ומשני לא סיימו קמיה (דר' אלעאי לסיומא דמילתא דר' ישמעאל). והנה לא הבנתי דבריו במ"ש וק"ל איך ר' אלעאי הביא קושיא ממתניתין שעשה רבי ממאמר ר"מ שהוא אחרון לו לר' ישמעאל ור' יהודה בר' אלעאי היה רבו דרבי, רבי מה בעי הכא ומאן דכר שמיה וכי קודם שסידר רבי המשניות לא היו ידועים מ"ש ר"מ, ואם קושייתו מה הקשה ממ"ש ר"מ לר' ישמעאל דהוא תלמידו של ר' ישמעאל למה כתב ועוד דר"מ תלמיד ר' ישמעאל. ועוד דרצה להוכיח דר' אלעאי היה חבירו של ר' ישמעאל דבפ"ק דגיטין בא אדם אחד לפני ר' ישמעאל ור' אלעאי, ר"ל מדאדם זה בא לפני שניהם ושאל את דבריו לפניהם ש"מ ששוים וחברים הם, דהא אדרבה דשאל לר' ישמעאל אם צ"ל בפני נכתב ובפ"נ ואחר שיצא האדם ההוא נכנס לפניו ר' אלעאי כנ"ל. ור' אלעאי קרא את ר' ישמעאל רבי ור' ישמעאל א"ל בני דנראה דר' ישמעאל רבו של ר' אלעאי כמ"ש הוא עצמו. ומה שהקשה היאך מקשה מר"מ תלמידו על ר"י רבו, נעלם ממנו מה שכתבתי בכללים דכן דרך הש"ס יש שמקשה מתלמידו על רבו כי מסתמא מ"ש התלמיד שמע מפי רבו ולכן משני שפיר דגם ר' ישמעאל ס"ל כמ"ש ר"מ דא"צ אלא שלא תזקק לעדים ולא סיימו קמיה, ולמה ישרה בעיניו התוספתא שלא הזכיר ר' אלעאי לר"מ. נהוג עלמא כהני תלתא סבי כר' אלעאי בראשית הגז ור' יאשיה וכריב"ב, ברכות (כ"ב א') ובירושלמי שם מתני' ד'. חולין (קל"ז ב'). כתב בעמק המלך (ע"ה ב') נסיון של יוסף באשת פוטיפר שבא בר' אלעאי וזה היה גלגול ר' יהודה בר' אלעאי. ר' יוחנן בר' אלעאי אולי בנו הוא:
540
541ר' אלעאי. אמרו רבנן לר' אבהו הצפיננו (פי' הראנו) היכן ר' אלעאי צפון (היה מתחבא ולא ידעו התלמידים) א"ל עלץ בנערה (שמח הלילה בנערה ועכשיו ישן הוא) אהרנית (בת כהן) אחרונית (מתה אשתו הראשונה וזו אחרונית) עירנית (בעלת חן). ואמרי לה מסכת, אהרנית (סדר קדשים עבודת אהרן) אחרונית (סיים אחרת והתחיל בזו) עירנית (עמוקה וחמורה). אמרי לר' אלעאי היכן ר' אבהו צפון א"ל נתייעץ במכתיר כו' עירובין (נ"ג ב'). יתיב ר' אבהו ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא ור' אלעאי א"ל ר' אבא כו' א"ר אלעאי הכי אמר רב כו' זיל לגבי ר' שמעון בן אליקום ור' אלעזר בן פדת ב"ק (קי"ז ב'). היוחסין מביא ר' אילא ור' ירמיה ור' אבהו ור"י נפחא ור"ח בר פפי ור"א ור"ש וכתב אולי הוא ר"ש בן לקיש או ר"ש בר אבא, ולא הראה מקומן, ולדעתי הם אלו הנ"ל. ור"ש הוא ר"ש בן אליקום ור' אלעאי וט"ס הוא וכן ר' ירמיה ט"ס הוא:
541
542דע כי היוחסין כתב ר' אלעאי ור' אילעאי ביו"ד וברש"י בכורות (מ"ב ב') כתבו ב' ר' אלעאי היו, ע"כ כתבתי מי היו בימיהם או רבם ותלמידם:
542
543ר' אבא (ע"ל) ועיין ר' אבא בר אחא, ור' אבהו (ע"ל). מתקיף לאביי מנחות (כ"ה א'), א"ר אבין א"ר אלעאי, משום ר' אלעזר בר' שמעון יבמות (ס"ה ב') כמה דברים, ור' אלעזר בן פדת (ע"ל) ובירושלמי תרומות פ"ב הלכה א' תני ר' לעאיי אומר משום ר' ליעזר, ובריש דמאי ר' לייע מש"ר ליעזר. רב ברונא, (ר' זירא מנחות כ"ה א'), ר' חייא בר אבא אמר כו' ור' אלעאי משום ר' חייא בר יוסי ב"מ (קי"ז א'), ור' חנינא בר פפי (ע"ל), א"ר חנינא חולין (כ"ד ב'), אמר הורה ר' חנינא בציפורי שם (כ"ה ב'), ובעירובין (כ"ח ב'), כתב היוחסין נראה כי ר' חנינא היה רבו, ובב"ק (ס"ה ב') איתבי' ר' חנינא לר' אילעאי כו' א"ל כו' א"ל רחמנא ניצלן מהאי דעתא א"ל אדרבה רח"נ כו'. ובשבת (פ"ד סע"א) מיתבי' ר' אילעאי א"ל ר' חנינא כו' א"ל רח"נ כו' א"ל אדרבה רח"נ כו'. וכן בכתובות (מ"ה ב') א"ל ר' חנינא כו' א"ל רח"נ כו' א"ל אדרבה רח"נ ואלו היה ר' חנינא רבו איך איתבי' לתלמידו, ועוד איך יאמר התלמיד לרבו רחמנא ניצלן כו' דברי גנאי. משום ר' יהודה בר מספרת. בש"ר יהודה בר ספרא. א"ר יוחנן שבת (ה' א') פא"ט (נ' סע"א) חלק, ר' יוחנן בן אליקום עיי"ש. ור' יונתן. בש"ר יוסי בן זמרי, ור' יצחק נפחא (ע"ל), בש"ר ישמעאל בכורות (מ"א ב'). א"ר יעקב בר אחא משום רבינו ברכות (מ"ט א') ושם (כ"ב א') א"ר אילעאי א"ר אחא בר יעקב משום רבינו. אמר לעולא שאל לרב ברונא אחי (ע"ש). אמר רב שבת (קמ"ב א') עירובין (ג' א', י"ד א'). ר' שמעון בן אליקום (ע"ל). אר"ל כתובות (מ"ט ב') זבחים (קי"ד א') שבת (כ"ח ב'). היוחסין מביא ר' אילעאי ור' שמעון בר אבא ור' יעקב בר זבדא, ולא מצאתי, ואולי הוא מ"ש בקידושין (ל"ג ב') ר' אלעא ור' יעקב בר זבדי קמו קמי' דר' שמעון בר אבא:
543
544ר' אלעאי בר' שמעון מש"ר יהודה בר' שמעון (לא מצאתי ר' אלעאי בר"ש):
544
545ר' אילעאי בן אליעזר (שבת ס' א') נ"א בן אלישע והוא אמורא ונראה שהיה בזמן שמואל:
545
546ר' אלעאי בר ברכיה תענית (יו"ד ב') סוף סוטה (מ"ט א') והגי' שם יברכיה ואמר כמה דברים. נ"א ר' אלעזר בר' ברכיה סנהדרין (צ"ד ב') א"ר יוחנן שם (ק"ד ב'):
546
547ר' אלעאי בר מנחם מדרש רבה ויקרא פ"א ע"ל ר' אלעזר אולי אחד ט"ס:
547
548אלעאי ר' אבא בן אלעאי, יוחנן ב"א, ר' יוסי ב"א, רב יוסף ב"א:
548
549אלעזר על הפרוכת רפ"ה דשקלים:
[הגהות:אלעזר, א) ר' אבא בר זמינא בש"ר אלעזר זעירא, כ"כ היוחסין וכ"ה בתוס' שבת פ"ק (י"ב סע"ב), אבל ט"ס הוא וצ"ל בש"ר זעירא ואלעזר ט"ס ול"ת. ועיין במקומו ותראה כמה טעיות בענין זה בש"ס ובס' יוחסין. ב) סוכה (מ"ד ב') אמר אייבו היה קאימנא קמי ר' אליעזר בר' צדוק, וצ"ע וביוחסין גריס קמי ר"א בר' יצחק ובשס"ח ל"ת. ועיין בסדר תנאים ואמוראים אצל ר"א בר' צדוק מ"ש שם. ג) בהוריות (י"ג ב') ר' אלעזר בר' יצחק וענין ההוא תיכף בר' צדוק. ד) בסנהדרין (י"ד א') וסמך ה' זקנים כו' ור"א בר' שמעון צ"ל שמוע. ה) שמחות פ"ח ר"ג הזקן וראב"ע הספידו את שמואל הקטן, וצ"ע דר"ג הזקן מת קודם שנולד ר"א בן עזריה ול"ת, ואולי צ"ל ראב"ע ר"ל ר"א בן ערך. ו) עירובין (כ"ג א') במשנה שמעתי מר' אלעזר צ"ל אליעזר ובשס"ח ל"ת. ז) בנזיר (נ"ו ב') ספ"ז ר' אליעזר אומר משום ר' יהושע צ"ל ר' אלעזר והוא ר"א בן שמוע, דוק מה שהוכחתי כי בג' פעמים בגמרא וברש"י ותוס' אליעזר צ"ל אלעזר ובשס"ח ל"ת. ח) עירובין (ס"ה ב') בעי ר' אליעזר מרב צ"ל אלעזר וכן בפ' החובל (פ"ז סע"א וע"ב). ט) בר"ה פ"ב (כ"ד א') בפיסקא ר' אלעזר בר' צדוק אמר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו פלימו אומר כו' ר"א בר"צ אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו כו', הרי דברי ר"א בר"צ סותרין זא"ז. אכן עיין רש"י פ"ק דר"ה (ח' ב') ד"ה ואי אתה כו' כר' אלעזר בר' שמעון דאמר לקמן בפ"ב בין כך ובין כך אין מקדשין כו', א"כ שם (דף כ"ד) הנ"ל הוא ט"ס וצ"ל ר"א בר' שמעון אומר בין כך ובין כך כו'. י) בתענית (ד' ע"ב) ומי א"ר יוחנן הכי והאמר ר"א הלכה כר"ג ושם (ו' סע"א) ענין ההוא והאמר רב חסדא הלכה כר"ג ואולי א' ט"ס ל"ת. ומ"ש והאמר ר"א ט"ס וצ"ל אלעזר וכ"ה בשס"ח וכ"ה (י' ע"א). ומה שהקשה מר"א על ר' יוחנן לפי שר"א תלמיד ר' יוחנן דמסתמא ר' יוחנן רבו אמרה כמ"ש בכללים, וכמ"ש תוס' יומא (ד' סע"א) ומשני גברא אגברא קרמית דר"א תלמיד חבר היה לר' יוחנן:]
[הגהות:אלעזר, א) ר' אבא בר זמינא בש"ר אלעזר זעירא, כ"כ היוחסין וכ"ה בתוס' שבת פ"ק (י"ב סע"ב), אבל ט"ס הוא וצ"ל בש"ר זעירא ואלעזר ט"ס ול"ת. ועיין במקומו ותראה כמה טעיות בענין זה בש"ס ובס' יוחסין. ב) סוכה (מ"ד ב') אמר אייבו היה קאימנא קמי ר' אליעזר בר' צדוק, וצ"ע וביוחסין גריס קמי ר"א בר' יצחק ובשס"ח ל"ת. ועיין בסדר תנאים ואמוראים אצל ר"א בר' צדוק מ"ש שם. ג) בהוריות (י"ג ב') ר' אלעזר בר' יצחק וענין ההוא תיכף בר' צדוק. ד) בסנהדרין (י"ד א') וסמך ה' זקנים כו' ור"א בר' שמעון צ"ל שמוע. ה) שמחות פ"ח ר"ג הזקן וראב"ע הספידו את שמואל הקטן, וצ"ע דר"ג הזקן מת קודם שנולד ר"א בן עזריה ול"ת, ואולי צ"ל ראב"ע ר"ל ר"א בן ערך. ו) עירובין (כ"ג א') במשנה שמעתי מר' אלעזר צ"ל אליעזר ובשס"ח ל"ת. ז) בנזיר (נ"ו ב') ספ"ז ר' אליעזר אומר משום ר' יהושע צ"ל ר' אלעזר והוא ר"א בן שמוע, דוק מה שהוכחתי כי בג' פעמים בגמרא וברש"י ותוס' אליעזר צ"ל אלעזר ובשס"ח ל"ת. ח) עירובין (ס"ה ב') בעי ר' אליעזר מרב צ"ל אלעזר וכן בפ' החובל (פ"ז סע"א וע"ב). ט) בר"ה פ"ב (כ"ד א') בפיסקא ר' אלעזר בר' צדוק אמר אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו פלימו אומר כו' ר"א בר"צ אומר בין כך ובין כך אין מקדשין אותו כו', הרי דברי ר"א בר"צ סותרין זא"ז. אכן עיין רש"י פ"ק דר"ה (ח' ב') ד"ה ואי אתה כו' כר' אלעזר בר' שמעון דאמר לקמן בפ"ב בין כך ובין כך אין מקדשין כו', א"כ שם (דף כ"ד) הנ"ל הוא ט"ס וצ"ל ר"א בר' שמעון אומר בין כך ובין כך כו'. י) בתענית (ד' ע"ב) ומי א"ר יוחנן הכי והאמר ר"א הלכה כר"ג ושם (ו' סע"א) ענין ההוא והאמר רב חסדא הלכה כר"ג ואולי א' ט"ס ל"ת. ומ"ש והאמר ר"א ט"ס וצ"ל אלעזר וכ"ה בשס"ח וכ"ה (י' ע"א). ומה שהקשה מר"א על ר' יוחנן לפי שר"א תלמיד ר' יוחנן דמסתמא ר' יוחנן רבו אמרה כמ"ש בכללים, וכמ"ש תוס' יומא (ד' סע"א) ומשני גברא אגברא קרמית דר"א תלמיד חבר היה לר' יוחנן:]
549
550ר' אלעזר בן חרסום שימש בכהונה גדולה י"א שנים יומא (ט' א') והוא מחייב העשירים שהניחלו אביו אלף עיירות ואלף ספינות (ועיין רבה איכה פ' בלע ה') ובכל יום נפל נאד של קמח על כתפו והולך מעיר לעיר וממדינה למדינה ללמוד תורה פעם אחת מצאוהו עבדיו ועשו בו אנגריא וביקש מהם שיניחוהו לילך ללמוד תורה אמרו לו חיי ר"א בן חרסום שאין מניחים אותך. ומימיו לא הלך לראות אותם אלא יושב ועוסק בתורה כל היום וכל הלילה יומא (ל"ה ב'). ועשתה לו אמו כתונת משתי רבוא מנה ולא הניחוהו אחיו הכהנים ללובשה מפני שנראה כערום (שם). (הוא סוד ו' של השם סוד עשירות סוד זריחת אור למלכות לכן נקרא בן חרסום חרס הוא השמש המשפיע אור ללבנה בסוד גבאי צדקה המחלק לעניים, חרסום גימ' שדי הוא ו' של שם המשפיע לה') ס' ויקהל משה (ע"ל הלל). היה בדור אנטיגנוס. וברבה איכה בפסוק בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב כגון ר' ישמעאל ור"ג ור' ישבב ור' יהודה בן בבא ור' חוצפית ור' יהודה הנחתום ור"ח בן תרדיון ור"ע ובן עזאי ור"א חרסנה:
550
551ר' אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גוריון הוא וסייעתו כתבו מגילת תענית (ע"ש):
551
552ר' אלעזר בן ערך והיה דורש במעשה מרכבה לפני ריב"ז רבו וירדה אש מן השמים והקיפם ומלאכי השרת מקפצים לפניהם כבני חופה שמחים לפני חתן. נענה מלאך אחר מתוך האש כדבריך כן הוא מעשה מרכבה ופתחו כל האילנות ואמרו שירה אז ירננו כל עצי היער. עמד ריב"ז ונשקו על ראשו ואמר אשריך אברהם אבינו שר' אלעזר בן ערך יצא מחלציך. פ"ק דחגיגה (י"ד ב') וירושלמי ר"פ אין דורשין, אדר"ן פי"ד קרא אותו ריב"ז נחל שוטף מעין המתגבר וכתב היוחסין מפולפל. ועיין פ"ב דאבות ריב"ז היה משבח אותו מן ה' תלמידיו. עיין ע"מ שהיה עוקר הרים (ע"ל ר"א הגדול) ומת קודם לחבירו כדאיתא בתוספתא פ"ו דנדרים. א"ל ר' יהושע לר"ע חבל אילו היה בימי ר' אלעזר בן ערך השבת תשובה זו. י"א שהוא ר"א הקליר (וע"ל ר"א ברשב"י). ברבה קהלת בפסוק כי העושק יהולל, ה' תלמידים היו לריב"ז כל זמן שהיה קיים היו יושבין לפניו כשמת הלכו ליבנה והלך ר"א בן ערך אצל אשתו לאמאום מקום מים יפים ונוה יפה המתין להם שיבואו אצלו ולא באו וביקש לילך אצלם ולא הניחתו אשתו אמרה מי צריך למי אמר לה הן צריכין לי אמרה לו חמת (פי' כלי שיש בו דבר מאכל) והעכברים מי דרכו לילך אצל מי כו' שמע לה וישב לו עד ששכח תלמודו כו' ולא ידע למה נקרא ליפתן ע"ש. ובשבת פ' חבית (קמ"ז ב') ר"א בן ערך (עיין ריב"ז) אקלע לפוגריתא שם יינה משובח ודיומסות מימיו מלוחין מחממים ומרפאים אמשיך בתרייהו איעקר תלמודיה כי הדר קם למקרי החדש הזה לכם אמר החרש היה לבם בעו רבנן רחמי עלי' והדר תלמודיה. והיינו דתנן ר' נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך כו'. תני לא ר' נהוראי שמו אלא ר' נחמיה ואמרי לה ר"א בן ערך שמו ולמה נקרא ר' נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה (ועיין ר' נהוראי). בילקוט ראובני פ' תולדות ד"נ ע"א ופ' בא דפ"ט ושם ערך אותיות סי' פ"ג דאיתא בס' צפוני ציוני יש קליפה א' נקרא רי"ב ועמה תר"ה חיילות ופעולתו שמבטל תורה מן חולה והשם כד"ת הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל כל זה עכ"ל. והנה ר"א בן ערך (כד חלש ואתפח כ"ה בילקוט ראובני בג' מקומות הנ"ל אבל בגמ' אינו כנ"ל) עשה מן ד' של החדש ר'. ומן ז' של הזה י', ומן כ' של לכם עשה ב' הרי אותיות רי"ב רמז שמזיק רי"ב גרם זה. החרש היה לבם גימ' תר"ה לרמוז על חיילות שלו שהם תר"ה. החדש הזה לכם גימ' כד"ת שלא הניח לקרות החדש הזה לכם שעולה כד"ת לפי שזה השם מתגבר על מזיק זה ומרפא נזקו. ואמר שכתוב על מצחו של משיח בן דוד ולא סתם על מצחו של משיח כי משיח בן דוד גימ' כד"ת עכ"ל בשם המקובל מ' שמשון מגיד והוא פלא. דבר עם ר' זירא והוא תמוה מאד (ע"ש). בדמשק יש בית הכנסת וקבלה בידם שבנאו ר"א בן ערך תלמיד ריב"ז ועל ידי מומר נחרב בימי המבי"ט ע"ש חלק ב' ספר שני סצ"ט. כתב גא"י בכפר עלמא לדרום קבור ר' אליעזר בן הורקנוס באבן וסמוך לו מצבה קבר ר' שמעון בן נתנאל י"א שהוא ר' יוסי הכהן וי"א שהוא עזריה וסמוך לו קבר ר"א בן ערך ועליו מצבה ואילנות ופירות ריחניים בוטום ואילן גפן ובתוכן קבר ר"א בן עזריה ועליו מצבה ואילן בוטום ולצפון הכפר קבר ר' יהודה בן תימא וסמוך לו מערה גדולה ובתוכה מערות הרבה ונקברים רבה ברב הונא ורב המנונא ורב חננאל ורב הונא (ובמק"א כתב שנקבר בעין צינה אולי ב' רב הונא היו) ונקראת מערת בבליים. ובמסעות בנימין כתב ר"א בן ערך ור"א בן עזריה וחוני המעגל ורשב"ג ור' יוסי הגלילי וברק בן אבינועם קבורים בקדש נפתלי:
552
553ר' אליעזר הגדול תענית (ל"א א'). א) במשנה ברכות פ"א א' ב', פ"ד ד', פ"ה ב', פ"ז ה'. פאה: פ"ג ו' פ"ד ט' פ"ה ב' ד' פ"ז ז'. דמאי פ"ד ג' פ"ה ט' פ"ו ג'. כלאים פ"ב י' פ"ג ד' פ"ה ג' ח' פ"ו ב' פ"ט ג'. שביעית פ"ב ח' פ"ה ג' פ"ח ט' י' פ"ט ה' ט' פ"י ז'. תרומות פ"ב א' פ"ד ה' ז' ח' ט' י' י"א פ"ה ב' ד' ה' ו' פ"ו ו' פ"ח א' ב' ג' ח' ט' י' י"א פי"א ב'. מעשרות פ"ב ד' פ"ד ג' ה' ו'. חלה פ"א ג' פ"ב א' ד' ח' פ"ד ז'. ערלה פ"א ז' פ"ב א' י"א י"ג. בכורים פ"ב ו'. שבת פ"א י' פ"ב ג' פ"ו ד' פ"י ו' פי"ב ד' פי"ג א' פי"ז ז' פי"ט א' ד' פ"כ א' פכ"ב א'. עירובין פ"א ב פ"ב ה' ו' פ"ג ג' ו' פ"ד ה' י"א פ"ז י' י"א פ"ט ב' פ"י י'. פסחים פ"א ז' פ"ג א' ג' פ"ה ט' פ"ו א' ב' ה' פ"ט ב' ד'. שקלים פ"ג א' פ"ד ז' פ"ח ז'. יומא פ"ה ה' ז' פ"ז ג' פ"ח א'. סוכה פ"א י"א פ"ב ו' פ"ד ה'. ביצה פ"ד ו' ז'. ר"ה פ"א א'. תענית פ"א א' פ"ג ט'. מגילה פ"ד י'. מ"ק פ"ג ו'. חגיגה פ"ג ח'. יבמות פ"ג א' פ"ו ג' ד' פ"ח ד' ו' פ"י א' פי"ב ב' ג' פי"ג ב' ו' ז' י"א פט"ז ב' ז'. כתובות פ"א ו' ז' ח' ט' פ"ב ח' פ"ג ו' פ"ה ה' ו' פ"ט ד'. נדרים פ"ד ג' פ"ט א' ב' פ"י ה' ו' ז'. נזיר פ"ג ג' ד' ה' פ"ו ז' י"א פ"ז א' ד'. סוטה פ"א א' פ"ג ד' פ"ד ג' פ"ו א' פ"ח ג' פ"ט ב' ג' ד' ט"ו. גיטין פ"א א' פ"ג ב' פ"ד ז' פ"ו ג' ד' פ"ח ח' פ"ט א' ב'. קדושין פ"א ד' ט' פ"ג י"ג פ"ד ג' י"ג. ב"ק פ"א ד' פ"ד ט' פ"ו ד'. ב"מ פ"ו ח'. ב"ב פ"ג ח' פ"ד ד' ה' פ"ט ז'. סנהדרין פ"א ד' פ"ו ד' פ"י ג'. מכות פ"ג ה'. שבועות פ"ב ה' פ"ה ג'. עדיות פ"ב ז' פ"ה ד' ה' פ"ו ב' ג' פ"ז א' ה' ו' ז' פ"ח ו'. ע"ז פ"א ח' פ"ג ט'. אבות פ"ב ח' י'. הוריות פ"א ב' פ"ב ז'. זבחים פ"א א' ד' פ"ג ג' פ"ז ד' פ"ח ד' ה' ז' ח' ט' י' י"א י"ב פי"א יג' פי"ג ד' ו'. מנחות פ"ג א' ד' פ"ז ג'. חולין פ"ב ו' ז' פי"ב ב'. בכורות פ"א ה' ו' פ"ד ז' פ"ה ג' פ"ז ו' פ"ח י'. ערכין פ"ג ב' פ"ד ד' פ"ו א' ג' פ"ז ד' פ"ח ד' פ"ט א' ח'. תמורה פ"ב ג' פ"ג א' ג' ד' פ"ו ה'. כריתות פ"ג ג' פ"ד ב' ג' פ"ו א' ג'. מעילה פ"א ב' ג'. כלים פ"ב ח' פ"ג ב' פ"ה י' פ"ח א' פ"י א' פי"א ה' ח' פי"ד א' ז' פט"ו ב' פי"ז א' פי"ח ט' פכ"ו ב' ד' ה' פכ"ז ה' י"ב פכ"ח ב'. אהלות פ"ב ב' ד' פ"ו א' פ"ט י"ד ט"ו פי"א ז' פי"ב ג' ח' פי"ד ד' ה' פי"ז ב' ה'. נגעים פ"ו ז' פ"ז ד' ה' פ"ט ג' פי"א ז' פי"ג ב' ו' פי"ד ט'. פרה פ"א א' פ"ב א' ג' ה' פ"ד א' ג' פ"ה ד' פ"ז י' פ"ט א' ג' ד' ז' פ"י א' ג' פי"א ב' ז'. נדה פ"א ג' ה' פ"ד ד' ו' פ"ה ט' פ"ו י"ב פ"י ג'. זבים פ"ב ב' פ"ה ג' ז'. מקואות פ"ב ד' ז' ח' י' פ"ו י"א פ"ח א' פ"ט ג'. מכשירין פ"ד ה' פ"ו ו' ז'. טהרות פ"ב ב' ז' פ"ו ד' ה' ו' פ"ח ז' פ"ט ג'. ידים פ"ד ב' ג'. עוקצין פ"א ב' פ"ב ג' פ"ג י':
553
554ב) הוא סתם ר' אליעזר (הליכות עולם) ורש"י כתב סתם ר"א הוא בן שמוע (ע"ש) ובתוס' כריתות (י"ח א') כתבו לעיל גרסי' ר' אלעזר והכא גרסי' ר' אליעזר דהוא בר פלוגתיה דר' יהושע, וכ"כ תוס' ב"ק (ע"ח סע"א) וב"ב (קנ"ו א') ובס' תחלת חכמה כלל מ"א (קי"ו ב') ובברכת הזבח פי"א דזבחים (דצ"ג א') שני ר' אליעזר היו משמע דשניהם ביו"ד. וקשה לומר כן דהתוס' פ"ק דב"ק (ט"ז ב') ופ"ק דסנהדרין (ט"ז ב') כתבו אחד ביו"ד ר' אליעזר ואחד ר' אלעזר והתוי"ט תמורה פ"ג משנה ג' דנחלקו ר' אלעזר ור' אליעזר ר' אלעזר בן שמוע ור' אליעזר בן הורקנוס, וכ"כ פ"ג דיבמות, ועיין תשובת חוט השני סי' י"ח:
554
555ג) אביו הורקנוס היה עשיר גדול. עיין בפרקי דר"א פ"א ופ"ב מה שעשה היאך התחיל ללמוד כשהיה בן כ"ח שנים. ובב"ר ר"פ מ"ב מעשה בר"א בן הורקנוס שהיו אחיו חורשים במישור והוא חורש בהר ונפלה פרתו ונשברה אמר לטובתי נשברה פרתי ברח אצל ר' יוחנן בן זכאי והיה אוכל קוזזות אדמה עד שנעשה פיו ריח רע, הלכו ואמרו לריב"ז ריח פיו של ר"א קשה אמר לו כשם שהבאיש ריח פיך על התורה כך יהיה ריח תלמודך הולך מסוף העולם ועד סופו, לאחר ימים עלה אביו לנדותו מנכסיו (פירש"י אחיו קטרגו עליו ואמרו לאביו הרי הניחך לעת זקנותך ולאחר מותך יטול בנכסיך עמנו שוה בשוה, ועלה לירושלים לפני ריב"ז לנדותו בהסכמתו) ומצאו יושב ודורש וגדולי המדינה יושבין לפניו בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע ומצאו יושב ודורש כו' א"ל אביו בני לא עליתי לכאן אלא לנדותך מנכסי עכשיו הרי כל נכסי לך נתונים במתנה, אמר הרי הם עלי חרם ואיני אלא שוה בם כאחי. ובאדר"ן פ"ו בן כ"ב שנה היה ולא למד תורה, פעם אחת אמר אלך ואלמוד תורה לפני ריב"ז, א"ל אביו הורקנוס אי אתה טועם עד שתחרש מלא מענה השכים וחרש מלא מענה אמרו אותו יום ערב שבת היה הלך וסעד אצל חמיו וי"א לא טעם כלום משש שעות של ע"ש עד שש שעות של מוצאי שבת, כשהלך בדרך ראה אבן אחת שדומה ונטלה ונתנה לפיו וי"א גללי בקר היה, הלך ולן באכסניא שלו, הלך וישב לפני ריב"ז בירושלים עד שיצא ריח רע מפיו א"ל ריב"ז אליעזר בני כלום סעדת היום שתק שוב א"ל ושתק שלח וקרא לאכסניא שלי א"ל כלום סעד אליעזר אצליכם אמרו לו אמרנו שמא אצל רבי סעד, א"ל אף אני אמרתי שמא אצליכם היה סועד ביני וביניכם אבדנו את אליעזר וכו' א"ל כשם שיצא לך ריח רע מפיך כך יצא לך שם טוב בתורה, שמע אביו הורקנוס שלומד אצל ריב"ז אמר אלך ואדיר אליעזר מנכסי, אותו היום היה ריב"ז דורש שמע עליו שבא הושיב לו שומרים אמר להם אם בא לישב אל תניחוהו בא לישב ולא הניחוהו היה מדלג ועולה עד שהגיע אצל בר ציצית הכסת כו' היה יושב ביניהם ומרתת, אותו יום נתן ריב"ז עיניו בר"א וא"ל פתח פיך ודרוש אמר איני יכול לפתוח דחק עליו ודחקו התלמידים עמד ופתח ודרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם וכל דבר שיצא מפיו עמד ריב"ז על רגליו ונשקו על ראשו, ואמר הורקנוס לא באתי אלא להדיר כו' כנ"ל במדרש:
555
556ד) ריב"ז רבו חגיגה (ג' ב') אר"א כך מקובלני מריב"ז. ובסוכה (כ"ח א') ר"א תלמיד ריב"ז. וביצה (ה' רע"ב) אמרו תלמידיו של ר"א לר"א כבר נמנו עליך חביריך ומנו ריב"ז. ובר"ה (ל"א ב') אע"פ שהיה תלמיד ריב"ז אמרו חביריך כיון דתלמידים הוו לאו אורח ארעא למימר לרביה רבך (ע"ש). וריב"ז קראו בור סיד אדר"ן פי"ד ופ"ב דאבות. ר' אליעזר אזל למחמי לריב"ז רביה ברישי ירחא שאליה ריב"ז באר של מים מנוקה מפסולת כו' מה צריך לריב"ז א"ל חייב אדם לקבל פני רבו (זוהר):
556
557ה) בתוס' שבת (ק"ד א') אתו דרדקי לבי מדרשא כו' בירושלמי (מגילה פ"א הלכה י"א) ובב"ר פ"א אמר דר"א ור' יהושע היו מאותן דרדקי וחולק על ש"ס שלנו דס"ל דהיו בימי ריב"ל והא דאמר בפר"א שלא למד ר"א עד שהיה גדול היינו שלא עסק עד שנעשה גדול עכ"ל. (בס' פי שנים ערך מנצפ"ך דאיתא בשבת מנצפ"ך צופים אמרום ואיתא במגילה שכחום וחזרו ויסדום, ובירושלמי הצופים הם הדרדקי. ובתמורה ג' אלפים הלכות נשתכחו באבלו של משה ובאו ליהושע שיחזיר להם מה ששכחו ולא החזיר ע"ז אמר בשבת אתו דרדקי ואמרו מילתא דלא אמרו בימי יהושע דייקא שלא החזיר מה שנשכח והני דרדקי החזירו). צדק צדק תרדוף הלך אחר ר"א ללוד סנהדרין פ"ד (ל"ב ב') והיה סיני ור"א בן ערך עוקר הרים (עיין בע"מ). היה לו תלמיד אחד ר' יהודה בן גוריא (ע"ש) שהורה הלכה בפניו ואמר לאשתו אימא שלום שלא יוציא שנתו וכן היה עירובין (ס"ג א') וירושלמי גיטין פ"א הלכה ב' ופ"ו דשביעית הלכה א' לא יוציא שבתו וכ"ה בספרא פ' שמיני. והיו בניו יפים מאד שהיו צנוע בתשמיש (נדרים כ' רע"ב) כשדרש היה מאיר פניו כמ"ש פני משה כפני חמה כו'. במדרש חזית בפ' לריח שמניך ר' יהושע היה מנשק האבן שישב עליו ר"א ואמר האבן דומה להר סיני וזה שישב עליו דומה לארון הברית. לא קדמו אדם בבית המדרש כו' אנשי כנסת הגדולה הלל כו' ור"א כו'. שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך לר"א סוכה (כ"ז א'). בפ"ק דע"ז (ט"ז ב') שנתפס למינות לפי ששמע דברי מינות והנאהו (ועיין רבה קהלת):
557
558ו) היה מזרעו של משה (בחיי בשם מדרש) אולי מצד האם ר"ל דאלו מצד אב א"כ היה לוי (וכ"כ עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פט"ו) ועיין בסמוך שהיה כהן. אך קשה דילמא אם אביו היתה ממשה, ואולי כוונת היוחסין אחר דר' אליעזר היה גלגול ראובן כמו שאכתוב בסמוך ואיתא בשל"ה פ' אחרי מות מובא בק"ש פי"ג סי' ג' ד' דאין מגולגל כ"א באחד מקרובי המת במשפחה ע"ש באורך ומשפחת אב קרויה משפחה, א"כ ר"א מצד האב מראובן א"כ בא ממשה מצד אמו. מטרונה שאלה את ר"א מפני מה אין מיתתן שוה במעשה העגל א"ל אין חכמת אשה אלא בפלך (עיין יומא ס"ו ב'). א"ל הורקנוס בנו בשביל שלא להשיבה דבר אחד מן התורה אבדת ממנה ש' כור מעשר בכל שנה א"ל ישרפו ואל ימסרו דברי תורה לנשים (ירושלמי סוטה פ"ג הלכה ד' ובתוס' פ"ג דסוטה (כ"א ב') ומדרש רבה נשא פ"ט). וכתב בידי משה ר"א בן הורקנוס היה כהן ובשביל שלא רצה להשיב לה לא נתנה לו מעשרות עכ"ל, ותמוה מאד איך לא מנה אותו הרמב"ם בין הכהנים ולא בעל ס' יוחסין ע"ש בסדר הדורות אצל ר"א בר' צדוק. ועוד וכי מטרונה נתנה מעשר:
558
559ז) והיה בשעת חורבן בית שני כי הוא ור' יהושע נשאו מטתו של ריב"ז גיטין (נ"ו א') תוס' נזיר (ל"ג ב') כשמת רבן גמליאל הזקן היה ר"א זקן (ע"ש). וראה מיתת רבן גמליאל נכדו שהיה גיסו (ע"ל רבן גמליאל דיבנה). באדר"ן פט"ז שגדל בת אחותו י"ג שנה עמו במטה ולעת זקנותו קדשה:
559
560ח) ר' עקיבא תלמידו בפ"י דסנהדרין בתוספתא אר"ע ש' הלכות דרש ר' אליעזר במכשפה ולא למדתי אלא ב' (עיין סנהדרין ס"ח א') אמר עקיבא כך אני בעיניך ב"ק (מ"א ב'). ולא אמר אלא מה ששמע מרבו סוכה (כ"ז ב') יומא (ס"ו ב'). ר"א גזר מ' תעניות ולא אתי מטרא ור"ע אמר משיב הרוח כו' אתא מטרא והוה ר"ע מפייס לר"א ואמר משל כו' (זוהר שמות עכ"ד) ור"א ראה בחלום פ' אל תתפלל בעד העם הזה:
560
561ט) בב"מ (נ"ט רע"ב) תנור העשוי חוליות חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאים תנא באותו יום השיב ר"א כל תשובות שבעולם ולא קבלו ממנו א"ל אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר החרוב ממקומו מאה אמה ואמרי לה ת' אמה אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב אמר אמת המים יוכיחו חזר אמת המים לאחור. א"ל אין מביאין ראיה מאמת המים. א"ל כותלי בית המדרש יוכיחו הטו כותלי ביהמ"ד ליפול גער בהם ר' יהושע אמר להם אם ת"ח מנצחים זא"ז בהלכה אתם מה טיבכם לא נפלו מפני כבודו של ר' יהושע ולא זקפו מפני כבודו של ר' אליעזר ועדיין מטין ועומדין. א"ל מן השמים יוכיחו יצא בת קול ואמר מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכל מקום עמד ר' יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחים בבת קול שכבר כתבת בתורה אחרי רבים להטות. אשכחיה ר' נתן לאליהו א"ל מאי עביד הקב"ה בההיא שעתא א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני. אמרו אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר"א ושרפום באש ונמנו עליו וברכוהו ואמרו מי ילך ויודיעו א"ל ר"ע אני אלך שמא ילך אדם אחר שאינו הגון ויודיע נמצא מחריב את כל העולם כלו ולבש ר"ע שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו ברחוק ד' אמות. א"ל ר"א עקיבא מה היום מיומים א"ל רבי כמדומה חביריך בדילים ממך אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב ע"ג קרקע זלגו עיניו דמעות לקה העולם שליש בזיתים ושליש בחיטין ושליש בשעורים. וי"א אף בצק שבידי אשה תפח. תנא אף גדול היה באותו היום שבכל מקום שנתן ר"א עיניו נשרף ואף רבן גמליאל היה בא בספינה עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר' אליעזר אמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך שלא ירבו מחלוקת בישראל נח הים מזעפו. אימא שלום דביתהו דר"א אחתיה דר"ג הנשיא (שבת קט"ז א') מההיא מעשה ואילך לא שבקה ליה לר"א למיפל על אנפיה. פעם אחת אתא עני אבבא אפיקה ריפתא אשכחתי' דנפל על אנפיה אמרה ליה קום דקטלית לאחי אדהכי נפק שיפורא מבית ר"ג דשכיב (ע"ש). ובירושלמי ר"פ מגלחין קצת שנוי (ע"ש):
561
562י) כתב ר"ח למה מינו את ראב"ע תלמידו לנשיא ולא את ר"א לפי שהיה זקן ואין מושיבין זקן בסנהדרין (עיין ריב"ז) בירושלמי סוף סוטה יצא ב"ק בעליה ביבנה ב' ראוין לרוח הקדש ואחד שמואל הקטן שמת בחיי ר"ג הזקן ור"ג הזקן מת ח"י שנה קודם החורבן ונתנו עיניהם על ר"א בן הורקנוס שראוי שתשרה עליו השכינה וזה היה בודאי אחר שלמד הרבה ובן כ"א או כ"ב שנה היה כשהתחיל ללמוד ואפשר שכמה שנים קודם מיתת ר"ג הזקן מת שמואל הקטן א"כ ר"א היה זקן כשמינו לראב"ע. עוד י"ל שהיה מופרש מחכמים, ועוד שהיה בר פלוגתיה דר"ג. ועוד שהוא מחבורת בית שמאי לכן נקרא שמותי. רש"י שבת (ק"ל ב') בשם ירושלמי ס"פ הפיגם. ובנדה (ז' ב') ובירושלמי שביעית פ"ט וכ"נ בירושלמי פ"ק דביצה הלכה ד'. ובתוס' ביצה (ל"ה א') ובירושלמי תרומות פ' סאה תרומה ובערוך ערך שמת. כתב בס' ע"ח בדרכי המשנה אע"ג דהוא תלמיד ריב"ז וריב"ז תלמיד הלל היה שמא אח"כ חזר ושימש את שמאי עכ"ל. ובתשובת בן זאב (דשמ"ג) קים להו לבעלי התלמוד דכל דבריו דר"א כב"ש ע"ש, וע"ש (דמ"ו). וכתב בתשו' חו"י א"כ ר"ט שהיה ג"כ תלמיד ב"ש וכן כמה תלמידיו א"כ לא נפסוק כמותם וצ"ע עכ"ל. ביצה (ל"ד) במשנה ועוד אמר ר"א עיין רש"י ותוס', הלכה כמותו בגיטין גיטין (ד' א') פירש"י בהא מילתא ע"ש (פ"ו ב'). ואמר שמואל הלכה כר"א בד' נדה (ז' ב'). כתב בשו"ת חו"י נ"ל דר"ל אע"פ דשמותי הוא מבית שמאי הלכה כמותו בהלכותיו שאמר לפני אותה מעשה, (שם בהשמטותיו), וצ"ע לפירש"י שברכוהו למה יפסיד בשביל זה ואפילו מי שנעשה זקן ממרא אם אמר דבר הגון למה לא נפסוק כוותי' (עיין בכללים מ"ש בזה באריכות):
562
563יא) כשחלה נכנסו ד' זקנים אצלו ר"ט ור"י הגלילי וראב"ע ור"ע ומפני הנידוי ישבו ברחוק ד' אמות וערב שבת היה ורצה הורקנוס בנו לחלוץ תפילין של אביו כי סמוך לשבת היה כו' ואמרו לו טוב אתה לישראל משמש וגשמים ואב ואם. ואמר בשעת מיתתו שר"ע ימות מיתה משונה ס"פ ד"מ (ס"ח) ואמר חמה עזה בעולם שם (ק"א), ועיין מדרש הנעלם בזוהר ר"פ וירא כל הענין באריכות. ואמר קודם מותו פנו בית מפני הטומאה ותנו כסא לריב"ז ואיכא דאמרי לחזקיה מלך יהודה כמו שצוה רבו ריב"ז (ירושלמי ע"ז פ"ג הלכה א' וסוף סוטה) ויצאה נשמתו בשאלה ששאלוהו ואמר טהור (ס"פ ד"מ). ומת ע"ש בין השמשות והיו נושאין מיטתו במוצאי שבת מקסרין ללוד ופגע בו ר"ע והיה מכה בבשרו עד שדמו שותת לארץ ודרש עלי' ואמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו (שם). ועיין ירושלמי שבת פ"ב הלכה ז' ענין הנ"ל קצת בשנוי, ונכנס ר' יהושע וחלץ תפיליו והיה מגפפו ומנשקו ובוכה ואומר רבי הותר הנדר רבי רכב ישראל ופרשיו. מקום קבורתו בכפר עלמא עיין ר"א בן ערך (גא"י). ביבנה שם בית מדרשו של ר"א הגדול (גא"י). בלב אריה פ' חקת היה מגלגול ראובן וניצל כשנתפס למינות הואיל שהיה צדיק במכירת יוסף. וזה סוד שאמרה לאה כי רא"ה ה' בעניי ר"ת ר' אליעזר הגדול עכ"ל. מכוון לזה במ"ש בת' הלכות קטנות כחי וראשית אוני גימ' זה רבי אליעזר בן הורקנוס ע"ה. וכחי וראשית אוני נאמר על ראובן וק"ל. בס' ג"נ כשעלה משה למרום שמע שאמר הקב"ה הלכה משמו והתפלל משה יהי רצון שיהיה מחלצי והתפלל עליו כשיתפס (כנ"ל) יהיה ניצול כמ"ש על אלעזר בנו אלהי אבי בעזרי עכ"ל ע"ש בע"מ. ע"ל ר"א בן פרטא גלגול ראובן וניצול כשנתפס למינות כדאיתא בפ"ק דע"ז (ע"ל):
563
564יב) אונקלוס הגר קבל ממנו. אחרים אומרים בשם ר"א ביצה (ד'). ר' אלעזר בש"ר אליעזר (ע"ש). ר' אלעאי הזקן תלמידו. ר' אלעזר בן עזריה תלמידו. ר' ברכיה בר' אבא בר כהנא בשמו. אחיו דוסא בן הורקנוס וצ"ע. ר' דוסתאי בר' ינאי משמו. ר' חנניה בן תרדיון משמו, אבא חנן בשמו, ר' יהודה בן גודגדא, ר' יהודה בן גדיש העיד לפניו, ר' יהודה תלמיד תלמידו, ר' יהושע בן הורקנוס אולי אחיו, ר' יוחנן בן זכאי רבו. ר' יוחנן בן נורי בשמו, ר' יוסי איש דורמסקית תלמידו, ר' יוסי בר' יהודה בשמו וצ"ע. ר' יוסי בן פרטא תלמידו. ור' יוסי בן פרידי. ר' יוסי בן כיפר בשמו. ר' מתיא בן חרש תלמידו. ר' נחוניא בן אלנתן חולק עמו. ור' צדוק. ר' שמעון בן אלעזר משמו:
564
565ר' אליעזר בן יעקב, א) במשנה אבות פ"ד. כלאים פ"ב ט' פ"ד ח' פ"ה ג' פ"ו ב'. שביעית פ"ב י'. תרומות פ"ג ה'. בכורים פ"א ה'. שבת פ"ח ו' פט"ו ב'. עירובין פ"ו א' פ"ח י'. שקלים פ"ו ג'. מ"ק פ"א ג'. יבמות פי"ג ג'. נדרים פ"ג א' פ"ה א' ב'. סוטה פ"ט ד'. קידושין פ"ד ז'. מכות פ"ב ב'. מנחות פ"ה ו' פ"ט ג'. בכורות פ"ג א'. ערכין פ"ב ו'. כריתות פ"ב א'. תמיד פ"ה ב'. מדות פ"א ב' ט' פ"ב ה' ו' פ"ה ד'. כלים פ"ז ג' פכ"ח ט'. נגעים פ"ז א' פ"י ד' פי"א י"א. פרה פ"ט ב'. מכשירין פ"ו ג'. טהרות פ"ג ח'. עירובין ר"פ הדר (ודף פ"ח א') ושבת (פ"א א').
565
566ב) והאריך ימים מזמן הבית עד דורות האחרונים ואחי אמו לוי במקדש פ"ק דמדות, ועל פיו נעשה מסכת מדות. והיה מז' תלמידים שהעמיד ר"ע (ע"ש) אחר שמתו כ"ד אלף תלמידיו (ב"ר פ' ויוסף אברהם) בשלפי שמד נתכנסו רבותינו באושא כו' וראב"י (שה"ש רבה). כתב היוחסין בהג"ה שעשה הגאון מ' משה איסרליש בסדר הקבלה מס' יסוד עולם ז"ל ריב"ז קבל מהלל ושמאי. תלמיד ריב"ז ר"א ור' יהושע כו'. חביריו של ריב"ז ראב"י ור' צדוק כו' וע"ש ביוחסין. [בסדר הדורות אצל החכמים הנ"ל]. ובס' באר שבע פ' עגלה ערופה (מ"ה ב') במשנה. מהיכן הוא מודד ר"ע אומר מחוטמו ראב"י אומר מצוארו, ופסק הרמב"ם כר"ע וכתב הכס"מ יש לתמוה דהא קיי"ל משנת ראב"י קב ונקי, וצ"ל שסובר שלא נאמר כלל זה לדחות מה דקיי"ל הלכה כר"ע מחבירו עכ"ל, והקשה הבאר שבע שהרי ראב"י לא היה חבירו של ר"ע כי ראב"י היה בדור ריב"ז וחביריו שראו חורבן בית השני ואילו ר"ע וחביריו היו אחר החורבן, ומה שהזכירו קודם ראב"י אינו מן התימא שכן מצינו בהגדת פסח מקדים ר"ע לר' טרפון שהיה רבו כדמוכח בכתובות וכן אשכחן בדוכתי טובא שמקדים תלמיד לרב עכ"ל. אחי ראה גם ראה איך שני המאורות הגדולים הנ"ל שנו ברואה. ובעל ס' יוחסין המעתיק דברי רמ"א שכח מה שהביא בעצמו בשם ב"ר והוא פ' ח"ש פ' ס"א, ובתנחומא ס"פ חיי שרה כי ראב"י היה תלמיד ר"ע. וכ"נ ביבמות (צ"ג א') ראב"י כר"ע וע"ש ברש"י ושם (ע"ב) בתוס' ד"ה לאחר (ועיין ר' ינאי רבה) וכ"כ התוס' בב"ב (ע"ט סע"ב) דראב"י היה תלמיד ר"ע. וידוע דר"ע היה תלמיד ר"א הגדול ור"א הגדול תלמיד ריב"ז, עיין כל אחד במקומו מפורש מים הש"ס אין מספר, ואיך יהיה ראב"י חבירו של ריב"ז תלמיד לתלמיד תלמידו. גם תראה כי ראב"י היה רבו של ר"מ כדאיתא ביבמות (הנ"ל) וברש"י ובתוס' הנ"ל ור"מ היה תלמיד ר"ע, א"כ היה ראב"י בימי ר"מ שאחר ר"ע. ובילקוט פ' מטות סי' תשפ"ה בשם ספרי זוטא ביום שמעו אמר ראב"י שאלתי את יונתן בן משולם ואת יהושע בן גמלא מנין כו' אמרו אמר ר"ע מה כו' וכשבאתי אצל ר' יהושע אמר כו' אמר ראב"י שאלתי את ר' יונתן בן משולם ואת יהושע בן ממל כו'. ובנזיר (נ"ו ב') ר' יהושע בר ממל גמר מר' יהושע (ע"ש) ור' יהושע היה תלמיד ריב"ז. וגדולה מזו בפ"ד דכלאים ראב"י אמר משם חנניה בן חכינאי, וידוע דחנניה ב"ח היה תלמיד ר"ע (ע"ש) הרי ראב"י היה אומר בשם תלמיד ר"ע. וכן הלך לעבר שנים עם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ור' נחמיה וראב"י ור' יוחנן הסנדלר (ע"ש) שהיה ג"כ תלמיד ר"ע, ואמר בשם ר"מ חולין (ל"ח). ועיין ר' יהודה בר אלעאי שראב"י היה עמו באושא. ושם בשם תוס' כו' ר"י לא ראה את ריב"ז א"כ מסתמא גם ראב"י לא ראה את ריב"ז כי קחשיב את ראב"י לבסוף ר"י ור' נחמיה (ע"ש) ור"מ ור' יוסי ורשב"י ור"א בר' יוסי וראב"י, וריב"ז מת לאחר החורבן ג' או ד' שנים, ור"ע נהרג אחר החורבן ע"ג שנים. אף אם נימא שראב"י האריך ימים עד דור אחר ר"ע לא נראה שיהיה בימי זקנותו של ריב"ז לחבירו ע"כ טעות בידם. ויפה פסק הרמב"ם כר"ע נגד ראב"י דהלכה כר"ע אפילו מחביריו כ"ש נגד תלמידו כנ"ל:
566
567ג) מצאו כתוב ספר בירושלים משנת ראב"י קב ונקי גיטין (ס"ז א') פירש"י שהלכה כמותו לעולם עירובין (ל"ו, ס"ב ב') יבמות (ל"ז ב') ע"ש ברש"י ושם (מ"ט, ס' א') בכורות (כ"ג ב'). וכתב בס' מגיני שלמה ריש מס' פסחים משנת ראב"י קב ונקי אפילו נגד רבים כדאיתא ביבמות (ל"ז, ס') ומשמע שם אפילו נגד סתם הילכתא כוותי' כו' ובחידושיו ליבמות חקר אי הלכה כראב"י אפילו נגד סתם משנה דאיתא פ"ק דר"ה ראב"י אומר כיון שעברו עליו ב' רגלים עובר, ופסק הרמב"ם בפי"ד מה' מעשה הקרבנות דבעינן ג' רגלים, וצ"ע דקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי אפילו בברייתא כדאיתא ביבמות (ס' א') ואפשר נגד סתם מתני' לא אמרינן הכי. ועיין סמ"ג מצות ל"ת של"א עכ"ל ע"ש. ועיין תשו' פ"מ ח"ב סי' קי"ט מענין ראב"י למה לפעמים אין הלכה כמותו. ובתשו' חכם צבי סי' י' דהכלל דאין הלכה כתלמיד נגד רבו עדיף מכלל משנת ראב"י קב ונקי לפי שזה הכלל שייך בכל התלמידים נגד רבם וראב"י היה תלמיד ר"ע. ובשארית יוסף (ל"ט א') כתב בשם הרא"ש פ' מי שהוציאוהו ובכל מערבין ובהג"ה לס' כריתות, ובמרדכי פ' מי שהוציאוהו דבק"ב מקומות קיי"ל כראב"י וקשה לי' מגמ' דיבמות הנ"ל (ע"ש). ובר"ן פ"ק דשבועות דוקא נגד יחיד. ובתוס' נדרים (כ"ג ב') את"ל פליגי רבנן עליה דראב"י הלכה כמותם כו' דזימנין דפסקינן דלא כוותי', ואפשר דגם הרמב"ם ס"ל כן ואזלא תמיהת התוי"ט כלאים פ"ב ט' ופ"ד ח' ועיין תוי"ט עירובין פ"ח י' (ובתוס' שם) והרא"ש בה' קטנות ה' טומאה לא ס"ל כן רק לא שנא. ועיין ברא"ש פ"ג דנדרים דה"ק דרב לא ס"ל כלל זה. והנה לאו דוקא משנת ראב"י קב ונקי ה"ה כשנזכר בברייתא והכי מוכח בתוס' קדושין (ס"ב סע"ב) ז"ל אע"ג דקיי"ל הלכה כראב"י בעלמא דקב ונקי הוא הכא לית הילכתא כוותי' ולא ככולהו תנאי דאמרי אדם מקנה דשלב"ל דהא רב נחמן ס"ל דאין אדם מקנה דשלב"ל והלכה כרב נחמן בדיני עכ"ל. (וע"ל דכלל משנת ראב"י קב ונקי אי דוחה כלל כו'), והא מ"ש ראב"י דאדם מקנה זה לאו משנה הוא אלא ברייתא והא אמרו משנת ראב"י קב ונקי, ואי איתא דבברייתא ליתא לכלל זה בלאו הא דהלכה כר"נ בדיני אין הלכה כמותו בברייתא, אלא ע"כ דמ"ש משנת ראב"י פירושו ג"כ ברייתא, והוא מוכרע ממקומו שהרי שמעון בן עזאי שמצא כתוב משנת ראב"י קב ונקי היה הרבה קודם שסידר רבי המשניות וגם קודם שסידר רבי המשניות היה ג"כ סדר משניות כדאי' בחגיגה ר' יהודה ב"ת וחביריו היו שונין ת"ר סדרי משנה, ור' יוסי רבו של רבי אמר בסוף כלים אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה, ופשוט שרבי הוסיף וגרע, וכיון שנמצא משנת ראב"י קב ונקי קודם שסידר רבי המשניות לא קאי על משניות שסידר רבי (שם תשו' חכם צבי). וכן הוא מפורש בב"ב (קל"ח א') ברשב"ם. ועיין תוס' כתובות (ק"ט א'). ובמנחות (ל"א ב'). וכתב בתשו' חוות יאיר דאין לומר ע"כ משנת לאו דוקא דלא תמצא שיהיה נזכר ק"ב פעמים במשנה כי י"ל שהיו אז בימי התנאים משניות מרובות מאד משלנו כדאיתא בחגיגה עכ"ל. ומה שפסק הרמב"ם כרשב"י נגד ראב"י (ע"ש). בתוס' גיטין (נ"ב ב') אר"ת דאין הלכה כראב"י אע"פ שאמרינן הלכה וקיי"ל משנת ראב"י קב ונקי דאין למידין הלכה מפי תלמוד ע"ש. ובפ' אלו קשרים הלכה כראב"י מדפסק כוותי' מכלל שהכלל אינו מועיל:
567
568ד) תנא דבי ראב"י עירובין (נ"ד א') חגיגה (י"ז ב') סנהדרין (צ"ב סע"ב) דבי ראב"י תנא ר"פ חלק. תלמיד אחד היה לו ונתחייב שריפה למקום ואמרו הניחו לו שאדם גדול שימש. (עיין ר"א בן פדת). תלמידו חלה ושכח תלמודו התפלל עליו (דברים רבה פ"ח). קבורת ר"א קב ונקי בכפר ענן (עיין ר' חלפתא איש כפר חנניה):
568
569ה) אבא ביראה בראב"י וצ"ע. ר' אלעאי הזקן בא אצלו. ר' אליעזר בן אנטיגנוס בשמו. ר' אלעזר חסמא אמר ליה. בש"ר חנניה בן חכינאי (ע"ל). אמר לר' יהודה פסחים (ב' ב') וחולק עמו ר"ה (י"ב ב') ור' יוחנן הסנדלר (ע"ל). ר' יוחנן בשמו. ר' יוסי ב"ח בשמו. אבא יוסי בן חנן בזמנו. ר' יוסי העיד בשמו. ר' מאיר תלמידו (ע"ל) ובשם ר"מ. בש"ר פנחס בן יאיר שוח"ט סל"ב. ר' פנחס בשמו. אבא שאול חולק עמו:
569
570ר' אליעזר בר' צדוק א) במשנה פאה פ"ב ד'. כלאים פ"ז ב' ובשם ר"מ. שביעית פ"ב ד'. מעשרות פ"ד ד'. פסחים פ"ג ו' פ"י ג'. ר"ה פ"ב ז' (כ"ד א'). סנהדרין פ"ז ב'. עדיות פ"ב ה'. מנחות פ"ט ב'. חולין פ"ג ו'. מעילה פ"ג ז'. מדות פ"ג ח'. כלים פ"ב ה' פכ"ו ט'. נדה פ"ח ד'. מקואות פ"ו י'. טהרות פ"ב ח'. עוקצין פ"א ו' פ"ב ז'. ופסחים (מ"ט א', קי"ד א') נדה (מ"ח ב') סנהדרין (ע"א):
570
571ב) כתב סמ"ג ל"ת רל"ה (ל"מ) שהוא כהן. וכתב היוחסין [בסה"ד בענין הכהנים אצל ר' צדוק] ראיה שהיה כהן מברכות פ' מי שמתו (י"ט ב') שאר"א בר' צדוק מדלגין היינו על ארונות של מתים (ר"ל בבית הקברות) לקראת מלכי ישראל, וכתב רש"י כהן היה (כדאמרינן בבכורות ל"ו) וב"כ התוס' (ועיין תוס' פ"ק דכתובות ד' ע"ב) והרמב"ן כתב ארונות ממש ואין כהן מוזהר עליו. ואין זה ראיה כי אולי אכלו חולין בטהרה מחמירין בזה זולת לדבר מצוה כגון לקראת מלכי כו'. ובפ' כל הבשר (ק"ז) ובמשנה פ"ב דסוכה (כ"ו ב') ר' צדוק אכל חוץ לסוכה פחות מכביצה וכרך ידיו במכה ולא נטל ידיו, כתבו התוס') שהיה כהן שהתירו מפה לאוכלי תרומה. ואין זה ראיה כי אכלו חולין בטהרה. ובפ"ק דיבמות (ט"ו רע"ב) אמר ראב"צ כשהייתי לומד תורה אצל ר' יוחנן החורני ראיתי שהיה אוכל פת חריבה בשני בצורת והודעתי לאבא אמר לי הולך זיתים והולכתי לו ראה אותן שהן לחין ולא רצה לאכול כו'. כתבו התוס' משמע שהיה ר' יוחנן החורני חושש שלא היה מקפיד ר' צדוק על מגע עם הארץ ואע"ג דר' צדוק כהן היה ובגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה כו' להודיעך שאכל חולין בטהרה. ובבכורות (צ"ו א') גבי בוכרא דהוה ליה לר"צ (פירש"י כהן היה) אין ראיה, כי ישראל מותר לקנותו להשהותו עד שיפול בו מום או שניתן לו במתנה. ובנזיר (מ"ד א') מעשה באביו של ר' צדוק שמת בגינזק (והגי' שלפנינו אביו של ר' יצחק. אכן בשמחות ומ"ק (כ' סע"א) אביו של ר' צדוק ושאלו את אלישע בן אבויה (ע"ש) והודיעו לאחר ג' שנים ושאל לר' יהושע בן אלישע וד' זקנים ואמרו לאביו יטמא כשהוא שלם ולא כשהוא חסר, א"כ כהן הוא אם זהו ר' צדוק. ובמשנה דמדות פ"ג ופ' ג"ה גפן של זהב היה בהיכל אראב"צ מעשה שנמנו ש' כהנים לפנותה. ולמה העיד הוא אלא שהיה כהן. ובפ' לולב וערבה (מ"ט) ראב"צ אמר לול היה במזבח שאחר ע' שנים יורדים כהנים כו', ג"כ אינו ראיה מפני שהיו מביאים עצים למקדש היו יודעין עניניהם. וביומא פ"ב (כ"ג א') ב' כהגים עלו למזבח ונטל אחד סכין ותקע בבטנו של חבירו עמד ר' צדוק על מעלות האולם בהר הבית ואמר שמעו כי ימצא חלל באדמה כו' ולמה דרש הוא אלא שראה המעשה שהיה מן הכהנים. גם זה אין ראיה לפי שהיה זקן ונשוא פנים וחסיד ששום כהן לא ידרוש לפניו. והראיה שלא היה כהן כדעת הרמב"ם שלא הביאו בכלל כהנים, בתענית פ"ק (י"ב א') ובשקלים ובפ' בכל מערבין (מ"א א') אראב"צ אני הייתי מבני בניו של סנאב בן בנימין וחל ט' באב בשבת ודחינוהו לי' באב ולא השלמנוהו מפני שיום טוב שלנו הוא. פירש"י משפחה משבט בנימין שנפל להם הגורל בימי עזרא בי' באב ויו"ט הוא להם. וכתב הרא"ש בר"פ מקום שנהגו שאבותיו היו מקריבים קרבן עצים בי' באב וראב"צ אחר חורבן היה (וכ"כ תוס' בתענית הנ"ל) אלא כיון שאבותיו היו מקריבין קרבן בו ביום ועשו בו יו"ט כל משפחתו היו נוהגין בו יו"ט ג"כ. וכתבו התוס' אף שראב"צ כהן היה (כנ"ל) שמא אמו מבנימין היתה או חתנם היה והיה עמהם בסייעתם עכ"ל). ראיה ב' שלא היה כהן שכתב בעל אדם וחוה ה' אבלות נתיב כ"ח אראב"צ אמר לי אבא בשעת פטירתו בתחלה קברני בבקעה ולבסוף לקוט עצמותי ותנם בגלוסקמא כראוי ולא תלקט בידך שלא יהיו בזויין בעיניך כו' וכך עשיתי לו נכנס יוחנן וליקט ופירש עליהן אפרוקסין נכנסתי וקרעתי עליהם. שמחות פי"ב, וסיים שם כשם שעשה לאביו כן עשיתי לו (פי' כי דרכן היה לקבור בעפר ומלקטין העצמות וקוברין בארונות), א"כ נראה שלא היה כהן דכהן אינו מטמא לעצמות אלא כשהוא שלם (ע"ל) ומה לו להזהירו שלא יהיו בזויין עליו (עיין ר' צדוק מש"ש):
571
572ג) וראה חורבן הבית והיה בזמן ר"מ ואמר בשם ר"מ במשנה כלאים פ"ז (משנה ב') אך תימא דאיתא בירושלמי (פ' ד' מידות הלכה ב') תני קודם למ' שנה עד שלא חרב הבית בטלו דיני נפשות מישראל (וכ"ה רפ"ק שם) ואמר ראב"צ תינוק הייתי ורוכב על כתיפו של אבא וראיתי בת כהן שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו תינוק היית ואין עדות לתינוק (ע"כ בבבלי סנהדרין (נ"ב ב'), כד חמא דא מילתא לא היה פחות מבן עשר שנין כד הוה מהלך עם רבי לא היה פחות מתלתין שנין דלית אורחא דגברא רבא מהלך עם בר נש פחות מתלתין שנין ותני כן אמר רבי מעשה שהייתי אני בא וראב"צ מבית שריון ואכלנו תאנים וענבים עראי חוץ לסוכה עכ"ל הירושלמי. וזה תימא אחר דאביו היה זקן כי התענה מ' שנה קודם החורבן בשעת חורבן, ואיך בנו אחר החורבן מאה שנה (ר"ל בימי רבי היה בן ל' שנה). ויותר תמוה שהיה בן י' כשראה ששרפו בם כהן וזה היה עכ"פ קודם מ' שנה לחורבן דאח"כ בטלו דיני נפשות וא"כ היה ראב"צ בשעת החורבן עכ"פ בן נ' שנה. ור"ע נהרג נ"ב שנים או ע"ג שנים אחר החורבן. ורבי נולד ביום שמת ר"ע. ואיך אמר כשהלך עם רבי היה בן שלשים. אף לדעת התוס' בסנהדרין דאף תוך מ' לחורבן חזרו למקומן ודנו דיני נפשות. א"כ עכ"פ אף שהיה המעשה ששרפו בת כהן סמוך לחורבן והיה אז בן י' איך יהיה בימי רבי בן ל'. ועוד כי ראב"צ היה תלמיד ר' יוחנן בן החורנית (ע"ש) שהיה זקן בזמן הבית (כי זקני ב"ש וב"ה הלכו לבקר לר' יוחנן בן החורנית, וב"ש וב"ה קדמו לחורבן) וראב"צ היה בזמן רבן גמליאל (דיבנה) בר פלוגתיה דר' יהושע כמ"ש בס"פ בכל מערבין ברש"י. ובתוספתא (וירושלמי) ספ"ב דביצה אראב"צ הרבה פעמים אכלתי בבית ר"ג כו' ואמר ראב"צ הרבה פעמים נכנסתי אחר אבא לבית ר"ג (ביצה כ"ב ב'). ואמר פעם אחת נכנסתי אחר אבא לבית ר"ג (פסחים ל"ז א') פעם אחת שבת אבא ביבנה וחל י"ד בשבת ובא זונין ממונה של ר"ג ואמר הגיע העת לבער והלכתי אחר אבא (שם מ"ט א'). כשהיינו עוסקים בעיבור שנה ביבנה (שבת (י"א א') וספ"ג דביצה). בירושלמי אמרו על ראב"צ ואבא שאול בן בטנית שהיו ממלאין מדותיהן מערב יו"ט. ובספ"ב דמגילה בתוספתא אמר ר' יהודה מעשה בראב"צ שלקח בה"כ של אלכסנדריים שהיה בירושלים והיה עושה בו כל חפצו. מכל זה נראה שהיה קדמון וקודם רבי. והייתי חושב שאולי הם שנים אחד היה בזמן רבי וזהו הנזכר בפ"ז דכלאים ראב"צ משום ר"מ אומר ור"מ היה רבו של רבי. ועוד נ"ל ראיה דראב"צ היה בזמן רבי וא"כ הכרח לומר כי שני ראב"צ היו. דאיתא בסוכה (מ"ד ב') אמר אייבו הוה קאימנא קמיה דר' אלעזר בר' צדוק פירש"י אייבו אבוה דרב וידוע דרב היה תלמיד רבי א"כ אייבו אביו היה בזמן רבי א"כ גם ראב"צ היה בזמן רבי. וראיתי בס' יוחסין שכתב וז"ל איבו אבוה דרב כו' אמר איבו הוה קאימנא לפני ר' אלעזר בר' יצחק והביאו ערבה וחביט ולא בירך עכ"ל. ואולי הרגיש בזה איך יהיה ר"א בר' צדוק בזמן איבו ע"כ גרס ר"א בר' יצחק. אך תראה כי שם בסוכה נזכר ר"א בר' צדוק עם איבו בג' ענינים. וכ"ה באשר"י שם ובטוא"ח סי' תרס"ד בכלם הגי' ר' אלעזר בר' צדוק. וקשה להגיה בכל המקומות לומר שיזדמן טעות אחד. ועוד לא תמצא בכל הש"ס ר' אלעזר בר' יצחק (ע"ל באמוראים). וקצת סיוע (ר"ל כי שנים היו) מזוהר פ' ויצא (עשמ"ו) כי קורא לר' צדוק צדוק חלשא לפי שהתענה מ' שנה שלא יחרב הבית ובן בנו ר' צדוק זוטא עם רשב"י והיו לו אז בנים גדולים בזמן נשואי בן רשב"י (ע"ש) ואולי נקרא אחד מהם ר"א בר' צדוק זוטא. ולפ"ז יהיה ניחא שאיבו הוה קאי קמיה כי רב בן איבו הוא ר' אבא הנזכר בזוהר תלמיד רשב"י (ע"ל אבא אריכא). אבל בתוספתא פ"ב דסוכה אמר רבי פעם אחת היינו באים אני ור"א בר' צדוק אצל ר' יוחנן בן נורי לבית שערים והיינו אוכלים ענבים חוץ לסוכה. (ובירושלמי פ' ד"מ הנ"ל אינו מזכיר אצל ר' יוחנן בן נורי) וידוע דר"י בן נורי היה חבר ר' יהושע ור"ג זקנו של רבי. (ובעירובין (י"א ב') הלך ר' יהושע ללמוד תורה אצל ר"י בן נורי וקראו רבי) וא"כ איך יהיה רבי עם ראב"צ בימיהם. אבל האמת כי בין בתוספתא ובירושלמי קורא לרבן גמליאל סתם (הוא ר"ג דיבנה) ברבי (עיין ר"ג דיבנה) א"כ אחד הוא ואין שני. ומ"ש בירושלמי פ' ד"מ הנ"ל שהיה ראב"צ בן ל' כשעמד עם רבי היינו לדעת היוחסין הוא ר"ג דיבנה שנעשה נשיא ג' או ד' שנים אחר החורבן גם ר' צדוק חי כמה שנים אחר החורבן כדאיתא במדרש רבה איכה בפ' חשך משחור תארם אראב"צ אע"פ שהיה אבא קיים כל אותן השנים אחר החורבן לא חזר גופו עליו כמו שהיה עכ"ל. וההכרח ג"כ לומר שראב"צ היה בן י' שנים שראה ששרפו בת כהן היינו כמ"ש התוס' הנ"ל שהיה דנים לפעמים דיני נפשות תוך מ' לחורבן שגלו מלשכת הגזית א"כ יכול להיות שהיה ראב"צ בימי רבי ר"ל ר"ג דיבנה בן ל' שנים. ומה שאיבו אבוה דרב הוה קאי קמיה דראב"צ היינו כי רב הוא ר' אבא תלמיד רשב"י ורשב"י היה תלמיד בזמן שהעבירו את ר"ג מנשיאותו אחר שהיה נשיא ג' או ד' שנים ובקשו למנות את ראב"ע כדאיתא בברכות, א"כ אין זה תימא שראב"צ יהיה בזמן איבו אביו של רב. בתוספתא ברכות פ"ב ופ"ח דסנהדרין אראב"צ כשהיה ר"ג יושב בב"ד ביבנה אבא (ובירושלמי ספ"ק דסנהדרין אבא ואחיו יושבין) יושב בימינו והזקנים משמאלו. אראב"צ ב' מעשים העלה אבא מטבעין ושאל אבא לחכמים וחכמים לרופאים נדה (כ"ב ב'). וראה בת נקדימון בן גוריון מלקטת שעורים בין טלפי סוסים, כתובות (ס"ז א'), וראה שקשרו שערה בזנב סוס ומריצין לה מירושלים ללוד (רבה איכה):
572
573כתב היוחסין [ביסוד עולם בהגה"ת הרמ"א] חבירי ריב"ז ר' צדוק ור' אלעזר בנו. מ"ש ראב"צ היה חבירו של ריב"ז צ"ע כי רחוק מן הדעת:
573
574ד) ר' יהודה בן ר' אלעזר בר' צדוק. בשם רבן גמליאל (פאה פ"ב). א"ר יהודה אמר שמואל משום ראב"צ בכורות (כ"ב א'). א"ר יוחנן מקובל אני מראב"צ. בש"ר מאיר כלאים (ע"ל). ר' שמעון בן אלעזר משום ראב"צ. ורשב"ג ור' חנינא בר חנינא (ע"ש):
574
575ר' אלעזר בן עזריה א) במשנה אבות ספ"ג. ברכות פ"א ה' פ"ד ז'. שביעית פ"א ח' פ"ג ג'. מעשרות פ"ה א'. מעשר שני פ"ה ט'. שבת פ"ד ב' פ"ה ד' פי"ט ג'. עירובין פ"ד א'. יומא פ"ח ט'. ביצה פ"ב ח'. מ"ק פ"א ב'. כתובות פ"ד ו' פ"ה א'. נדרים פ"ג י"א. נזיר פ"ו ב'. סוטה פ"ט ט"ו. ב"ק פ"ו ד'. מכות פ"א י'. עדיות פ"ג י"ב. זבחים פ"א ג'. מנחות פי"ג ו'. ערכין פ"ח ד'. כריתות פ"ב ה'. כלים פ"ג ח'. נגעים פ"ז ב' פ"ח ט' פי"ג ו'. מקואות פ"ג ב' פ"ח ג'. ידים פ"ג ה' פ"ד ב' ג'. מכשירין פ"ו ו'. טהרות פ"ז ז'. עוקצין פ"א ה':
575
576ב) חכם ועשיר ועשירי לעזרא וכהן. וכשהעבירו את ר"ג דיבנה מינו אותו לנשיא בן י"ח שנה ונעשה לו נס ואהדרו לי' י"ח שורות חיורתא. ודרש לעולם יעסוק אדם בתורה אף שלא לשמה שיבוא לשמה ואיתוספו ת' ספסלי ואיכא דאמרי ת"ש הפסלי, ברכות (כ"ח). וכתב היוחסין [בסדר הדורות] בשם הירושלמי פ' תמיד נשחט שהיה בן י"ג שנה, ואינו שם כי אם בברכות פ' תפלת השחר סוף מתני' א' ותענית פ"ד סוף הלכה א'. בן שש עשרה שנה היה ונתמלא כל ראשו שיבות והיה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד במה להתלות בו ומה היתה יתדתו שהיה דור עשירי לעזרא. וכמה ספסלין היה שם פי' ספסלין של ת"ח חוץ מן העומדים אחורי הגדר, ח"א ש' חוץ כו'. וכיון שנתרצו להושיב ר"ג השכים ראב"ע עמהם לפתחו של ר"ג אעפ"כ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו אב"ד עכ"ל. וכתב ביפ"מ פ' תפלת השחר בהגהה סי' ח' בבבלי פ' מרובה דר' יהושע היה אב"ד דר"ג ע"כ ס"ל דלא היה ראב"ע אב"ד אלא שאחר שהחזירו את ר"ג לנשיאות היה ר"ג דורש ב' שבתות וראב"ע שבת א'. (ובש"ק (כ"ב ב') כתב שהיה ר"י בחברת ר"ג מ' שנה). וכתב היוחסין שם ולא נניח הפשט והיה יותר מן ע' שנה שאמר הרי אני כבן ע' שנה. והירושלמי לא דבר בזה של כבן ע' שנה עכ"ל, לא הבנתי דאילו כמשמעו שהיה בן ע' שנה למה אמר כבן ע'. ואולי באמת כשנתמנה לנשיא היה בן י"ח או ט"ז אך כשדרש לומר יציאת מצרים בלילות היה בן ע' ולא זכה שיסכימו עמו עד שדרשה בן זומא. ובירושלמי פ"ק דברכות אמר הרי אני כבן שבעים שנה אע"פ שנכנס לגדולה האריך ימים עכ"ל. וכתב היפ"מ סי' י"ט דזה חולק על הבבלי דאמר דעל דאהדרו לי' י"ח דרי חוורתא ביום שמינוהו לר"י ע"ז אמר הרי אני כבן שבעים:
576
577ג) בשבת (נ"ד ב') י"ב אלף עגלים היה נותן מעשר בכל שנה ושנה. והקשו התוס' הא אמרינך בבכורות (נ"ג א') דאין מעשר בהמה נוהג אחר החורבן א"כ בזמן הבית היה מעשר ומסתמא בן י"ג שנה היה כשעישר דקטן לאו בר עישורי הוא וע"כ בשעת החורבן לא היה כי אם בן י"ד או ט"ו, שהרי ריב"ז נמשכה נשיאותו אחר החורבן שנה או שנתים (ע"ש) ואחריו היה ר"ג נשיא שנה או שנתים או ג' קודם שמינו את ראב"ע מדאמר בפ' תפלת השחר אשתקד (בר"ה) צעריה וכשהעמידוהו לנשיא היה בן י"ח א"כ ע"כ לא היה קודם החורבן כ"א בן י"ד או ט"ו לכל היותר א"כ בשביל ב' שנים שהפריש לא הל"ל כל שתא ושתא. וצ"ל דלא הוא היה מעשר רק אפוטרופוס שלו היה מעשר עבורו. א"נ לא נתבטל תיכף אחר החורבן עד כמה שנים. והרב ר' אלחנן מפרש הוה מעשר אחר החורבן ארנונא למלך (עיין כל זה בתוס' שם ובכורות שם ובע"ז (י"ג א') וביומא (ס"ו א') וביצה (כ"ג א') ושם בגמ' הגי' תליסר אלפי כו' אבל בתוס' במקומות הנ"ל הגי' תריסר אלפי):
577
578ד) ביבמות (פ"ו ב') רע"א תרומה לכהן ומעשר ראשון ללוי. ראב"ע אומר אף לכהן. האי גינתא דהוה שקיל ראב"ע מעשר ראשון מינה אזל ר"ע אהדריה לפתחא לבי קברי אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי. ובירושלמי פ"ה דמעשר שני ה"ג פליגי ר' יהושע וראב"ע ר"י אומר אין נותנין מעשר לכהן ראב"ע אומר נותנין א"ל ר"י כו' א"ל ראב"ע כו' הוה חד גינה דרגיל ראב"ע ליקח ממנה מעשר והיה לאותו גינה ב' פתחים אחד למקום טומאה ואחד למקום טהרה אזל ר"ע וא"ל לבעל הגינה שיסתום הפתח שהוא למקום טהרה ויפתח הפתח של מקום טומאה ואם יבוא ראב"ע יאמר לו שיכנס בפתח של מקום טומאה. ואמר בעל הגינה דלמא ישלח שלוחא שאינו כהן ויכנס דרך פתח ההוא וא"ל ר"ע שתאמר כתיב אתם ר"ל שיקח בעצמו לא ע"י שלוחו. שמע ראב"ע ואמר תחבולות ר"ע בא לכאן באותה שעה החזיר ראב"ע כל המעשרות שנטל ע"ש. הקדימו קודם לר"ע אף שר"ע גדול ממנו מפני יחוסו (עיין ר"ע). אמר לר"ע עקיבא אם אתה מרבה כל היום איני שומע לך. מנחות (כ"ט א') נדה (ע"ב ב'):
578
579ה) בבכורות (נ"ח א') אמר בן עזאי כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפות השום חוץ מקרח הזה. כתבו התוס' בשם ירושלמי הוא ראב"ע שהיה קרח (עיין ר' יהושע בן קרחא ור"ע). ובסוף סוטה משמת פסק העושר מחכמים. ובברכות (נ"ז ב') הרואה ראב"ע בחלום יצפה לעשירות. בשבת (נ"ד ב') פעם אחת יצאה פרתו של שכינו ברצועה שבין קרניה בשבת ולא מיחה והושחרו שיניו מפני התענית. ובעל המכתם כתב שהיה ביו"ט. ובירושלמי איתא אשתו נקראת פרתו ע"ד לולי חרשתם בעגלתי. פי' אשתו היתה יוצאת בדבר שאסרו חכמים וכינו אותה דרך גנאי פרתו, ופרה ועגל חדא מילתא היא. דרש בכרם ביבנה. כתובות (מ"ט) ב"ב (קל"א ב') רבה קהלת ו'. פ"ק דיבמות (ט"ז א') א"ר דוסא בן הרכינס יש בן לעזריה חבירנו (ע"ש). וקרא עליו נער הייתי וגם זקנתי. ובירושלמי שם פ"ק הלכה ו' שר' יונתן בן הרכינס קרא עליו פסוק זה ואמר מכירו אני שהוא דור עשירי לעזרא. היה נקרא קופה של בשמים גיטין (ס"ז א'). ביום שמינו אותו היה ר' ישמעאל ור' יהושע בן מתיא ור' יוסי דורמסקית. וקרא את ר' ישמעאל אחי ברכות (י"א א') ולר"ט ידים (פ"ד). ור"ח אמר כי ר' אליעזר רבו. ובשמות רבה פ' משפטים כי הלך עם ר"ג ור' יהושע ור"ע לרומי ואביו ר' עזריה חכם ועשיר (ע"ש). בתוס' יבמות (פ"ו א') ראב"ע קדם טובא לר"מ. א"ר יהושע מעשה בד' זקנים שישבו לפני ראב"ע ר' חוצפית ור' ישבב ור' חלפתא ור' יוחנן בן נורי תוספתא כלים ב"ב פרק ב'. כתב בס' ג"נ ראב"ע גלגול עזרא ואבן עזרא גלגול ראב"ע. ופרתו הנ"ל תיקון אשת קרח (היינו מכוון להירושלמי דפרתו היינו אשתו) שנתנה עצה לקרח בטלית של תכלת. ורצועה שבין קרניה רמז לד' כנפות שנקראים קרנות. מקום קבורתו בכפר עלמא (עיין ר"א בן ערך) והמסעות בנימין כתב קבור בקדש נפתלי (עיין ר"א בן ערך):
579
580ו) בש"ר אלעזר המודעי. בייתוס בן זונין בזמנו. דוסא בן הרכינס (ע"ל). ר' יהודה בר' אלעאי תלמידו. ריב"ק בשמו. ר' יוסי הגלילי. ר' יוסי בן כיפר בשמו. בנו ר' ישמעאל. לוי הסרד בזמנו. רב שזבי בשמו. ר"ל בשמו. שמעון אחי עזריה דודו. רב ששת בשמו:
580
581ר' אלעזר המודעי (אבות פ"ג) פירש"י בב"ב (י' סע"ב) מהר המודעי היה. היה מתפלל שלא יכבש אדרינוס את ביתר ולא היה יכול לכבשה ובא כותי אחד ואמר לבן כוזיבא רכילות עליו שרצה להשלים עם אדרינוס והרגו בן כוזיבא, וכשהרגו יצא בת קול הוי רועי אליל חרב על זרועו ועל עין ימינו שהיה [ר"א המודעי] זרועו של ישראל ועין ימינו ובו ביום נכבש ביתר (מ' איכה פ' בלע ה') נ"ב שנה או ע"ג שנה אחר חורבן הבית. והיה תלמיד ריב"ז. וביוחסין [בהגהות הרמ"א לס' יסוד עולם] כתב שהיה חבירו וצ"ע. ובהקדמה לסמ"ע כתב דור שני אחר החורבן ר"ט ור"ע ור"א המודעי ור' עמיהוד (ע"ש) וחבירו (ר' ישמעאל) ור' טרפון אע"פ שקורא לר"ט רבי ור"ט קורא אותו מודעי פ' בתרא דיומא (ע"ו א') ור"א בן פרטא בשמו. גם ראב"ע פ' שבועת העדות ובן חנניה בן אחי ר' יהושע אומרים משמו. והיה דרשן כאומרם עדיין צריכין אנו למודעי שבת (נ"ה ב'), קבורתו בכפר גברתיין עם ר' יעקב איש גבוריא ועל שניהם מצבה אחת (גא"י):
581
582ר' אליעזר בן שמעיה איש כפר אותני שאל את ריב"ז וא"ל שמעיה צא והזה את מימיך (תוספתא פרה פ"ט):
582
583ר' אלעזר בן פרטא, א) במשנה גיטין (פ"ג ד') תענית פ"ג (י"ט ב'). בניו ר' פרטא ור' שמעון (ע"ש). ועסק בתורה וגמילות חסדים ונתפס עם ר' חנניה בן תרדיון חבירו ואליהו הצילו, והעלילו עליו ה' עלילות ושאלו אותו למה לא הלך לבי אבידן וא"ל שהוא זקן שלא ירמסוהו ברגליהם, פ"ק דע"ז (י"ז ב'). ועיין שבת (קט"ז א'). אמר ברמז לברוח שאלו את יעקב משה דוד ר"ל שברחו, (רבה במדבר ר"פ כ"ג):
583
584ב) ר' אלעזר המודעי רבו, סנהדרין פ' כ"ג (כ"ב א'), ובפ' שבועת העדות וירושלמי פ"ק דמגילה הלכה י"א אמר בש"ר אלעזר המודעי. כתב היוחסין [בהגהות הרמ"א לס' יסוד עולם] ר"א ב"פ חבירו של ריב"ז ואח"ז בסמוך כתב חבירו של רבי היה, שניהם לא יצדקו, אחד שאמר בשם ר"א המודעי שהיה רבו ור"א המודעי היה תלמיד ריב"ז, ואף לפי דעת ההג"ה ביוחסין דר"א המודעי היה חבירו של ריב"ז סוף סוף לא יהיה ר"א בן פרטא חבירו של ריב"ז, ופשיטא שא"א שיהיה חבירו של רבי שהיה זמן רב אחר ריב"ז, גם מצינו שר' שמעון בן אלעזר חבירו של רבי ור"א ב"פ אמר בשמו. ונראה ששניהם צדקו ע"פ מה שאכתוב בסמוך שהיה עוד ר"א בן פרטא בן בנו של ר"א ב"פ, א"כ י"ל שאחד היה בימי ריב"ז ואחד בימי רבי. ר"ש בן אלעזר משום ראב"פ שאמר בשר"א המודעי סנהדרין (כ"ב א'). בתוספתא סוף סוכה ר"א ב"פ ור"א בן יעקב אומר כו' אבא יוסי בן חנן אומר כו' ר' חנניה בן אנטיגנוס אומר כו' ר' יהודה אומר כו':
584
585ג) ראובן נתגלגל בר"א בן פרטא אע"פ שלא הסכים במכירת יוסף עכ"ז על ידו השליכוהו לבור. וז"ש משה יחי ראובן ואל ימות שהתפלל כשיגולגל בר"א ב"פ שינצל (עמק המלך דל"ט ג') ע"ל ר"א בן הורקנוס גלגול ראובן:
585
586ר' אלעזר בן פרטא בן בנו של ר"א בן פרטא (ע"ל ר' פרטא), אתא עובדא קומי רבי ובעא למעבד כרבנן א"ל ר"א בן פרטא בן בנו של ר"א בן פרטא לא כן למדתני משום זקנך כו' א"ל אין וחזר ועבדה כרשב"ג ירושלמי מגילה פ"ד סוף הלכה ד', וכתובות פי"א הלכה ו'. וסנהדרין פ"א הלכה ב' ועבד כר"ג, וכצ"ל במגילה וכתובות, כי ר"ג דיבנה הוא זקנו של רבי כי רשב"ג הוא אביו של רבי, א"כ יוצדק מ"ש ביוחסין הנ"ל שהיה חבירו של רבי אף שמלשון הירושלמי נראה שרבי היה רבו שאמר לא כן למדתני, אבל בסוכה (ל"ט א') חולק עם רבי:
586
587ר' אלעזר בן פפוס אולי הוא תנא כי פפוס הוא תנא דברייתא (למ"ז):
587
588ר' אלעזר בן פילא במשנה ספ"ז דטהרות, נ"א בן פאבי, והוא משיב על דברי ר"ע:
588
589ר' אלעזר בן מתיא בפ"י דיבמות משנה ג' (צ"ב א') ואמר רב ה"ל לדרוש מרגניתא ודרש חספא, (שם צ"ד סע"א) אחד מד' חכמי יבנה בן עזאי ובן זומא וחנניא בן חכינאי (ע"ש) ובפ"ק דקידושין (ל"ב א') בברייתא בכבוד אב ואם, (ובפסחים ע"ט סע"ב) ובתוספתא פ"ו דפסחים חולק עם ר' יהודה, ובפ"ב דסוטה ר' יהודה בן בתירא אומר משום ר"א בן מתיא. ר' יהודה אומר משמו. ובפ"ז דסוטה (ל"ד א') ובפ"ח בתוספתא ר' אלעזר בן מתיא ואבא חלפתא וחנניא בן חכינאי שקלו אבני יהושע. ובמעשר שני ספ"ב בירושלמי אלו הדנין בן עזאי וב"ז, אלו תלמידים ר' אלעזר בן מתיא ור"ח בן חכינאי. וכתב היוחסין [בסה"ד] נראה שהוא בן מתיא בן חרש:
589
590אבא אלעזר בן דולעאי פ"ב דמקואות (משנה י') ונראה שהיה בזמן תלמידי ר"ע ר"מ ור"י ור"ש ור"א בן שמוע:
590
591ר' אלעזר בן דגלאי תמיד פ"ג משנה ח' (ל') ר"א בן דגלאי אומר עזים היו לאבא בהר מכוור והיו מתעטשין מריח פיטום הקטורת. ובירושלמי פ' החליל הלכה ג' בן דלגיי. ואולי הוא בן דולעאי הנ"ל:
591
592ר' אלעזר בן יהודה איש כפר ברתותא (פ"ג דאבות) בש"ר יהושע (טבול יום פ"ג משנה ד' ה'). ובפ"ק דפסחים (י"ג א') אמר הלכה משום ר' יהושע, ובכורות (נ"ז סע"א) בן ר' יהודה מש"ר יהושע כו' אר"ע אני שמעתי כו'. ובפ"א דערלה (משנה ד') אמר רשב"ג משמו. והרמב"ם כתב שלא נזכר רק פ"א דערלה. חלה (ע"ח). רשב"א בשמו. אהלות (מ"ח). זבים (קמ"ב). וחסידותו ונס שנעשה לו שנתמלא כל ביתו חיטין והיו בורחין כל גבאי צדקה ממנו שהיה נותן כל אשר לו, כל זה בפ' סדר תעניות (כ"ד א'). ביוחסין [בסוף סדר הדורות] נראה שם כי לא היה נסמך, ובאמת בכל מקומות הנ"ל נקרא רבי אלעזר כו'. כפר בתראה שם קבור (גא"י):
592
593ר' אלעזר בן יהודה כתב היוחסין [בסה"ד אחר ריב"ז] שנזכר בפ"ק דזבים משנה א' ואהלות פ"ג משנה ה'. אפשר שהוא איש ברתותא הנ"ל (עיין ביוחסין שם) ועיין ר' יוסי בר' יהודה, נראה שהיה חבירו של רבי א"כ אינו איש ברתותא הנ"ל שהיה רבו של ר' שמעון אביו. של רבי. ר' יהודה בן אלעזר:
593
594אלעזר בן יהודה איש אבלים משום ר' יעקב, זבחים (כ"ח א'), חולין (נ"ה, קכ"ב ב') איבלים. ובתוספתא פ"א דמע"ש איש אכלים, ובפ"ב דזבחים אוכלים:
594
595ר' אלעזר בן תרדיון בדור ר' יוסי הגלילי וראב"ע ור' יוחנן בן נורי (יוחסין באגרת רש"ג) ור' חנינא בן תרדיון ור"א בן תרדיון ור"א חסמא כו'. שאל לחכמים ירושלמי גיטין פ"ז הלכה ב':
595
596אלעזר ספרא העיד עם ר' יוחנן בן גודגדא (ע"ש):
596
597ר' אלעזר חסמא. א) במשנה ספ"ג דאבות. תרומות פ"ג ה'. יומא (י"ט ב'). ב"מ פ"ז ה'. נגעים פ"ז ב' פי"ג ג'. מקואות פ"ח ג':
597
598ב) ונקרא חסמא שנחסם כדאיתא ברבה ויקרא פ' אחרי (פ' כ"ג) ששאלו לו דברי ברכות כגון ז' ברכות של חופה שלא הורגלו החכמים. (ובמדרש חזית בפ' כשושנה בין החוחים ששאלו דברי ברכות ולפרוס על שמע). ואמרו ליה על מגן קורין לך רבי ובעבור זה נקרא חסמא מלשון לא תחסום שור עד שהלך לפני ר"ע ולמד לפני ר"ע. ועיין מתנות כהונה שפירש חסמא ע"ש שנתחזק. וכן נראה במדרש שקראו חסמא אחר שידע לפרוס על שמע וירד לפני התיבה. ועוד איך יקראוהו חסמא שם גנאי. גם יש לו הלכה בחסימה בפ' השוכר את הפועלים. כתב הרמב"ם שלא נזכר כי אם פ"ג דתרומות, ונזכר עוד פ"ז דנגעים ופי"ג. וב"מ פ"ז ה', ובמקומות אלו ר' אלעזר בן חסמא. וע"פ הנ"ל שזכרתי לא היה בן חסמא אלא שנקרא חסמא כנ"ל. דזה לשון המדרש הנ"ל פעם אחת בא ר' אלעזר למקום אחד ובקשו ממנו שיפרוס כו' ולא ר' אלעזר בן חסמא בא למקום אחד וק"ל. וכ"מ בתוי"ט ספ"ג דאבות:
598
599ג) היה תוכן גדול ובעל תשבורת לשער כמה טיפין בים ולא היה לו לחם לאכול ובגד ללבוש ורצה רבן גמליאל להושיבו בראש כדי שיהיה לו פרנסה ולא רצה עד שא"ל עבדות אני נותן לך, הוריות (י' א') ובספרי דברים פיסקא ואצוה את שופטיכם, פ' בתרא דר"ה שירד לפני התיבה:
599
600ד) אמר לראב"י וראב"י א"ל פסחים (ל"ב א'). ר' חנניה בן אנטיגנוס בשמו. חבירו ר' יוחנן בן גודגדא (ע"ש). ור"י בן ברוקא, והלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין חגיגה (ג'). ור' יוחנן בן נורי. ר' יוסי בן משולם בזמנו. (עיין ר' שמעון בן מנסיא):
600
601ר' אלעזר בן שמוע, א) במשנה אבות פ"ד. גיטין פ"ג ח'. תמורה פ"ג ג' פ"ד ד'. חגיגה (י"ב ב'). והוא סתם ר' אלעזר במשנה ובברייתא. רש"י ספ"ת דשבת (י"ט רע"ב) עירובין (ל"ח ב') יבמות (ע"ב ב', קי"א ב') גיטין (ל"א ב') כתובות (מ' א'). והתוס' בב"ב (קנ"ו) כתבו ר' אלעזר גרסי' ולא ר' אליעזר שהוא בן הורקנוס (וע"ש). אע"פ שתמצא בפ"ב דאבות סתם ר"א והוא ר"א בן ערך וזה דבר הלמד מענינו:
601
602ב) בספרי פ' ראה פיסקא כי יכרית ה' אלהיך וגו' שהלך ללמוד תורה עם ר' יוחנן הסנדלר אצל ר' יהודה בן בתירא ור' יהודה בן שמוע (ע"ש). רש"י כתב כתובות (מ' א') תלמיד ר"ע היה כדאיתא בפ' הבע"י כשמתו תלמידי ר"ע (ע"ש) והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה לר"מ ולר' יהודה ור' יוסי ור"ש ור"א בן שמוע. ובזבחים פי"א (צ"ג, ק"י ב') ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה. וכתובות (שם). ר' יהודה בן בבא סמכו. והיה רבו של רבי ס"פ הערל (פ"ד א') אמר רבי בשהלבתי ללמוד תורה אצל ר"א בן שמוע חברו עלי תלמידיו בתרנגולים של בית בוקיא ולא הניחו ללמוד ממנו אלא דבר אחד ממשנתנו. (וביומא (ע"ט ב') א"ר כשהיינו לומדים תורה אצל ראב"ש) ובפ' הקומץ (י"ח א') אמר רבי כשהלכתי (למצות מדותי ויש אומרים מדותיו של ראב"ש) מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו (עיין איסי בן עקיבא). ובעירובין (נ"ג א') אמר רבי כשהיינו לומדים אצל ראב"ש היו יושבין ששה באמה אחת. א"ר יוחנן לבן של ראשונים כפתח אולם ושל אחרונים כפתח היכל ראשונים ר"ע ואחרונים ראב"ש. א"ד ראשונים ראב"ש אחרונים ר' אושעיא (עיין ר"ע). במנחות (כ"ב א') הקדים דברי ר"א בר' שמעון שהיה חבירו דרבי לר"א בן שמוע שהיה רבו דרבי (עיין מ"ש בכללים):
602
603ג) בפ"ו דיבמות ובסוטה (ל"ט) ובפ' בני העיר (כ"ז) שהיה כהן (ומברך קודם נשיאות כפים ולא עשה בהכ"נ קפנדריא ולא פסע על ראשי עם קודש. לכן) האריך ימים (במדבר רבה פי"א). רב קרא אותו טוביינא דחכימי. גיטין (כ"ו ב') כתובות (מ' א') כריתות (י"ג ב') פירש"י מאושר שבחכמים, ורב צמח פי' מופלא בחכמה, הוא אחרון בעשרה הרוגי מלכות, ונהרג ליל שבת כשהגיע בקידוש אשר ברא אלהים לעשות יצא בת קול אשריך אלעזר בני בעוה"ז היתה נשמתך דומה לאלהים ויצאה נשמתך באלהים. ואני תמה אחר שהיה רבו דרבי ונראה שלא היה שמד בימי רבי, אע"פ דבס"פ אין מכירין פירש"י זיל לעין טב וקדש החודש לפי שהיה שמד אין נראה אלא כפי' אחר ברש"י. משמת נגנז ס"ת (משנה פ' עגלה ערופה):
603
604ד) אבא אליעזר בן דולעאי בזמנו. ר' אליעזר אמר משום ר' אליעזר (תוספתא ספ"ג דתרומות ובס"פ דמנחות). ר' אלעזר אומר ר' אליעזר פוסל ור' יהושע מכשיר. א"ר אלעזר אמרנו למאיר פירש"י שחבירו היה אינו קורהו רבי (גיטין י"ב ב'). א"ר אלעזר כשהלכתי לערדסקי מצאתי את ר"מ וריב"ב (ע"ש) נמתי לו מאיר בקי היה לך ביהושע בן ממל א"ל הן ובעל הלכות היה (תוספתא נזיר פ"ה). ומ"ש בנזיר ספ"ז (נ"ו ב') א"ר אליעזר א"ר יהושע כו' במשנה, ובגמ' שם א"ר אליעזר כשהלכתי לערדסקיא מצאתי את ר"מ ט"ס הוא וצ"ל א"ר אלעזר (בפי' עץ חיים בנזיר הנ"ל) והוא ר"א בן שמוע. ר' יוסי בן יהודה בשמו וצ"ע. ר' יוסי בן כיפר בשמו, ר' יוסי בן פרידה תלמידו. בש"ר יוסי הגלילי. בשם ר' יהודה בן בתירה:
604
605ר' אלעזר בן תדאי שבת (קכ"ג א'). תנא דברייתא בפ' הדר אמר רב ברונא אמר רב הלכה כר"א בן תדאי (ע"א ב') ובפ"ה דעירובין בתוספתא. ומכילתא בשלח ותנחומא בשלח וירושלמי כירה הלכה ג'. וכתב היוחסין באגרת רש"ג בדור רשב"ג ורפב"י ור' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקא ור' יהושע בן קרחה (ע"ל תדאי):
605
606ר' אלעזר בנו של ר' יוסי הגלילי במשנה סוטה פ"ה ג' שעשה ל"ב מדות וכל מקום שתמצא דבריו באגדה עשה אזניך כארפכסת, בפ' כסוי הדם (פ"ט), אחיו ר' חנינא (ע"ש ותראה באיזה דור היה). ר' זריקן (ע"ש) ור' יוחנן בשמו (רבה שמות פרשה א' ופ"כ, רבה ויקרא פי"ט). ר' נחמיה בשמו. ר' יודן בשמו (רבה שה"פ פסוק מי זאת הנשקפה). רב הונא בשמו (רבה בראשית פרשה א' ופכ"ח ופל"ו ול"ע ופ' פ"ה). מקום קבורתו עיין ר' יוסי הגלילי:
606
607ר' אלעזר בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל ומת בנשיכת נחש בקדושה ולא רצה לשמש בשמות ולחשים על המכה, פ"ב דע"ז וי"א כי הוא מעשרה הרוגי מלכות ולא ר' יהודה בן תימא (ע"ש). ובירושלמי זה שמת בנשיכת נחש הוא יהושע בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל (ע"ש) ולר"א זה הרגוהו שהיה מניח תפילין ועודן בראשו. ובפ' ב' הלחם בן דמא שאל לר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה מהו ללמוד חכמת יונית א"ל בקש שעה שאינה לא יום ולא לילה. כתב היוחסין [בספר יסוד עולם עם הגהות הרמ"א] ר"א בן דמא חבירו של ריב"ז. וזה שקר שהרי היה בן אחותו של ר' ישמעאל שהיה תלמיד ר"א בן הורקנוס שהיה תלמיד ריב"ז:
607
608ר' אלעזר בר יוסי בן חלפתא הלך לאלכסנדריאה כדאיתא בחלק, ולרומי עם ר' שמעון לבטל השמד ולא רצה ר' יוסי להניח את בנו שילך עם רשב"י שלא יענשו בדרך עד שנדר לו שלא יענשו (כתב רש"י שענשו ונפל בחולי אסכרה וכשנזכר מה שנדר לאביו בקש עליו רחמים ויצא האסכרה מפיו לפיו של אותו ספן) וכשבאו לשם נעשה נס ונכנס שד הנקרא בן תלמיון בבת המלך ור"א בר' יוסי ריפא אותה והכניסוהו לאוצר המלך ליטול מה שירצה ולא רצה ליטול אלא אגרת הגזירה על ישראל וקרעה ושם ראה כלי בית המקדש והפרוכת היו עליו טיפי דמים של פר ושעיר יוה"כ וראה הציץ. מעילה (י"ז ב') וביומא (נ"ז א') וברש"י וסוכה (ה' א') ראיתי ברומי, ובנדה פ' הרואה כתב שהורה ברומי. ביומא (ס"ז א') א"ר יוסי סח לי אלעזר בני פירש"י בלשון שחוק, על דברי. ר' יוסי אומר אלעזר בני אומר פסחים (קי"ז א'). ר"א בר' יוסי משום ר' יוסי דורמסקא שאמר משום ר' יוסי הגלילי שאמר משום ר' יוחנן בן נורי שאמר משום ר"א הגדול קדושין (ל"ט א'). ובתוספתא ערלה משום ר"י דורמסקית שאמר בש"ר יוחנן בן נורי שאמר בשר"א הגדול. והיה ביבנה עם ר' יהודה בר אילעאי, ור' יוסי בר יהודה משם ר' זכריה בן הקצב. והיוחסין שכח להזכירו בסדר תנאים ותנאי דברייתא רק הביאו [בסה"ד] בזכרון בני ר' יוסי. בשם ר' חנניה בר' אבהו וצ"ע שם:
608
609ר' אלעזר בר' שמעון, א) כתב הרמב"ם שלא נזכר כ"א פ"ד דתמורה משנה ד' ונזכר עוד במשנה ביצה פ"ד ה', נגעים פי"ב ג'. בחולין (ל' רע"א) בכורות (נ"א רע"ב) ר"ת בר"ש סתימתאהפירש"י שיש משנה וברייתא הרבה שאמר ראב"ש ורגילים התנאים לסדרן במשנה בלשון סתם (עיין ר' יוסי בר' יהודה):
609
610ב) ר' אלעזר בר' שמעון בן יוחאי היה עם אביו במערה י"ג שנה וקבל יסורים של אהבה שהיה שוטר המלך שמא הרג איש בלא עון. רשב"י גלגול משה ור"א בנו גלגול נער משרת בפסל מיכה שהוא בן גרשום בן משה והי' הנער בן י"ג שנה, לכן היו רשב"י ובנו במערה י"ג שנים ולמדו תורה לתקן הנער (ס' הגלגולים דל"ו ד') ולז"א שם האחד אליעזר ולא אמר ושם השני אלא רמז ר"א בר' שמעון תקון לגרשום (ב"א ע"ח א'). ונתנו לו בעלי ספינות ממון רב שניצולו בזכותו והוא ארי בן ארי, והיה אוכל הרבה וכחו גדול (מ' חזית פ' ידיו גלילי זהב). ועיין מעניניו פ' א"ע, וברבה קהלת פ' תן חלק לשבעה, דרש לעולם יהא אדם רך כקנה (עיין ר' שמעון בן אליעזר):
610
611ג) חבירו ר' ישמעאל בר' יוסי בר חלפתא ואיש שמן כמותו. ולמד עם רבי קמיה רשב"ג ור' יהושע בן קרחא והיה גדול מרבי בתורה ובמעשים. ורצה רבי ליקח אשתו ולא רצתה ואמרה כלי שנשתמש בו קודש כו'. וכשהיה נכנס לבית הועד היו פניו של ר' מקדירות (ירושלמי פ' המצניע) ונשאר לו בן נקרא יוסי שלמדהו ר' שמעון בר' יוסי בן לקוניא אחוה דאימיה (ע"ש) והיה חכם כאבותיו ושוה להם ולא נקבר עמם במערה שלא היה בצער מערה עמהם. אר"א בר"ש כך היה ריב"ב אומר (תוספתא פ"ק דמנחות):
611
612ד) כתב הרא"ש בברכות ס"פ א"ע כי הוא ר"א הקליר דאמר בפסיקתא דהוא פייטן. (וכ"כ שלשלת הקבלה (ל"א ב') דבפסיקתא אמר שהוא ר"א ברשב"י). וכ"כ תוס' חגיגה (י"ג א'). וקרו עליו מכל אבקת רוכל תנוי קרוב ופייטן (ויקרא רבה ל' ושה"ש ג'), ובימיו היו מקדשים ע"פ הראיה שמעולם לא יסד רק קרובוץ מיום ראשון של יו"ט (ע"ל ר"א בן ערך ור"א בן יעקב):
612
613ה) נקבר בעי"כ. בב"מ (פ"ד ב') מעניניו שנקבר עם אביו במערה. וכ"ב שנים אחר מותו היה דן בביתו. שיצא קול מעלייתו פלוני זכאי ופלוני חייב וכל השנים ההם לא סליק חיה רעה בההיא מתא:
613
614ו) ר' אילעאי בשמו. ר' אלעזר בן פרטא בשמו. ר' חנילאי בשמו. אמר לר' יהודה סוטה (ל"ד א'), שלח ליה ריב"ק. ר' יוחנן בשמו ירושלמי ב"ב כ"א ובבלי ביצה (ט"ו ב') ב' דרשות, מכות (כ') וחולין (פ"ט א') סנהדרין (מ"ג ב') ור' יוסי בר יהודה. אבא יוסי בן יוחנן איש ינוח. ר' שמלאי בשמו. רבי בשמו ב"ר פכ"ב. שמואל בשמו:
614
615ר' אלעזר הקליר במחזור אשכנזים שביעי של פסח חתם אני אלעזר בן יעקב הקלירי מקרית ספר מא"י. עיין יוחסין[בסדר הדורות] ועיין לפני זה ר"א ברשב"י ור"א בן ערך:
615
616ר' אלעזר בן הקפר, א) בפ' כל הצלמים (מ"ג א', ופ"ד דאבות ר"א הקפר). ונ"ל שצ"ל ר"א הקפר (והוא שם מקום ושם נקבר הוא ובנו הנקרא בר קפרא עכ"ל גא"י. ולא הבנתי איך יקרא בנו בר קפרא). בירושלמי פ"ק דביצה הלכה ג' זה אחד מן ד' דברים שהיה ר' חייא אומר אין להם תשובה והשיב ר' אלעזר בנו של ר' אלעזר הקפר (ובבבלי חולין (פ"ד ב') השיב ר' אלעזר הקפר ברבי) מה אם מילה כו' וכ"ה בתוספתא פ"ק דביצה (ע"ל אבא אריכא) ופ"ו דחולין א"ר אלעזר הקפר גדול השלום כו' ר"א בן ר' אלעזר (ובילקוט נשא השמיט תיבות ר' אלעזר בן) הקפר אומר גדול השלום כו' (ספרי פ' נשא פ' ישא ה' פניו אליך). בפ"ה דכתובות בתוספתא א"ר מנחם בן נפח משום ר"א הקפר מעשה בר' טרפון שקידש ש' נשים להאכילן תרומה בשנת בצורת, ובפא"ט (נ"ו ב') ריב"ל שדר תרנגולתא לפני ר"א הקפר ברבי (ע"ש) אריב"ל פעם אחת הלכתי אחר ר"א הקפר ברבי (ע"ז מ"ג) ובתענית (י"א א') דתניא ר"א הקפר ברבי אומר פירש"י ברבי כלומר אדם גדול וכן קורין לו בכנוי (ע"ל ברבי) ובנזיר (י"ט א') מאשר חטא על הנפש ר"א הקפר ברבי אמר. ונדרים (י' א') וב"ק (צ"א ב'):
616
617ב) בפר"א דמילה. עם רשב"א ובפ' כסוי הדם (פ"ד ב') נראה כי ר"א הקפר עם ר' חייא. אמת שכן הוא שם אבל כבר הראיתי כי הירושלמי ותוספתא ענין ההוא השיב ר"א בנו של ר"א הקפר, וקרוב בעיני שכצ"ל בפ' כסוי הדם שבספרי מביא ג"כ ר"א בר"א הקפר. ונראה שהוא מן האחרונים, אע"פ שמביאו בס' פר"א כי האחרונים עשו פרקיו או הם שנים. ראה כי ר' מתיא בן חרש שהיה תלמיד ר"א הגדול הלך אצל ר' ישמעאל בן אלעזר הקפר כ"ה באדר"ן פכ"ט וא"ל שמעת ד' חלוקי כפרה, אף דבמכילתא פ' יתרו בחדש השלישי פ' ז' איתא הלך ר"מ בן חרש אצל ר"א הקפר א"ל רבי שמעת בד' חלוקי כפרה. יהיה איך שיהיה היה ר"א הקפר בימי ר"א הגדול, ורציתי ליישב כי ר"א הקפר היה בזמן ר"א הגדול ובנו ר"א היה בימי ר' חייא ובימי ריב"ל וצ"ל שדר לפני ר' אליעזר בר"א הקפר. אכן כי הספרי לדעת הקדמונים חבר ר' ישמעאל ונזכר שם ר"א הקפר ובנו ר"א ויש זמן רב בין ר' ישמעאל ור' חייא וריב"ל. ובתוספתא אהלות פי"ח מעשה ברבי ור' ישמעאל בר' יוסי ור"א הקפר ששבתו בחנות של נכרי בלוד והיה רפב"י יושב לפניהם, א"כ הכרח הוא כי ב' ר"א הקפר היו, רב הונא בר ברכיה בשמו. ר' חנינא בר חמא חבירו. ר' נחום בר פפא משמו:
617
618אלעזר בן ירמיה סוטה (ד' א') כתב רש"ג ביוחסין שהיה בדור רשב"ג. ויש ר' ירמיה בן אלעזר תנא דברייתא אולי בנו הוא:
618
619ר' אלעזר בן פדת. א) הוא סתם ר' אלעזר דאמוראים. רש"י ספ"ק דשבת (י"ט רע"ב) ויבמות (ע"ב ב', וקי"א ב') נדה (ח' א') גיטין (ל"א ב'):
619
620ב) ונראה שהיה כהן כי בסוף מ"ק (כ"ח א') כשנראה אליו מלאך המות א"ל וכי לא תרומה קאכילנא וחלף שעתיה ולא מת באותו פרק. ואין לומר כי ר"א זה הוא ר' אלעזר בן שמוע הכהן ז"א כי כל המעשים בענין מלאך המות שמביא שם היו אמוראים (רבא רב נחמן רב חסדא ר' חייא רב אשי) והסמ"ג מביא בשם ירושלמי (ס"פ א"ע) ר"א כד הוי תשיש יצא לחוץ בשעת נשיאת כפים וכ"כ ר"ד אבודרהם:
620
621ג) בעירובין (נ"ד ב') באהבתה תשגה תמיד שהיה עוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון (א"ר יצחק בן אלעזר פעם אחת בא אדם אחד ליטלו ומצא) נחש כרוך עליו. שלחו מתם הוא ר"א (ספ"ק דסנהדרין (י"ז ב') ועיין ר' יוסי בר חנינא) והיה מבבל כדאיתא בסוף כתובות (קי"ב א') ר"א סליק לא"י אמר פלטי מחדא (מקללות החמורות במקרא) כי סמכוהו אמר פלטי מתרתי, אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי מתלתא. ונראה כי בילדותו סליק שנשא אשה בטבריה (ע"ל). ובשקלים הדא אלעזר בבלאה ובמדבר רבה זה המעשה. ונקרא מריה דארעא דישראל לפי שהיה בקי בדמים. ההיא איתתא הביאה קמיה דמא הוה יתיב ר' אמי גביה אר"א דם חימוד הוא וטהור איטפל ר' אמי לההיא איתתא ואמרה לי' בעלי היה בדרך וחמדתיו, קרי ר' אמי עליו סוד ה' ליראיו נדה (כ' ב'). והטעם שבשביל זה נקרא מריה דארעא עיין בס' ברית שלום פ' תזריע. בפ' אלו טריפות (מ"ד ב') שלא לקח שום מתנה מבי נשיאה ולא אזל לסעודה כשזימנו אותו. בעירובין (נ"ד א') תלמיד אחד היה לו ונתחייב שריפה למקום אמרו הניחו לו כי לאדם גדול שימש. אבל בעין יעקב הגירסא תלמיד אחד היה לר"א בן יעקב. או לגירסת הגמרא סתם ר"א אולי הוא ר"א הגדול או ר"א בן שמוע. ארבב"ח כי הוי אזלינן בתריה דר"א לשיולי בתפיחא כו' שבת (י"ב ב'). ובפ' הספינה ארבב"ח חזינא להני אווזי כו' כי אתאי לקמיה דר"א כו'. כתב בעל זקן אהרן דקל"א דר"א הוא ר"א בן רשב"י מחבר הזוהר וע"ש במ"ש ר"א שעתידין ליתן את הדין, ר"ל ישראל שאין נותנין לבם ללמוד סתרי תורה כמ"ש בזוהר בהרבה מקומות כו'. אך טעה כי ר"א זה סתם הוא ר"א בן פדת כי ר"א ברשב"י קדם לו טובא לרבב"ח דאתא לר"א וק"ל. בתענית (כ"ה א') שהיה עני מאד והראו לו י"ג נהרי אפרסמון לעוה"ב. ופירש"י אמורא היה:
621
622ד) והיה לו בן חכם שמו ר' פדת על שם אביו ואורי ר"א לר' פדת בריה (ע"ש) ובתוס' נדה (ח' א') ד"ה וא"ר פדת וקשה הא בברכות (ה' ב') משמע שלא היו לו בנים. וי"ל שמא אח"כ נולד לו בן או שהיו לו בנים הרבה ומתו ונשאר לו זה לבדו עכ"ל. וכתב בס' ברית שלום פ' תזריע. ונ"ל דמעשה דתענית (כ"ה א') שהקיז דם וחלש הוא המעשה (דברכות הנ"ל) שבא אליו ר' יוחנן לבקרו וראה שר"א בוכה וא"ל אי משום בנין דין גרמא דעשיראה ביר (ע"ל ר' יוחנן) א"כ י"ל כשהיה חלוש לא היה לו בן ועל ידי זכות זה שלא רצה ר"א שיחרב העולם ויברא במזל אחר דמזוני ובני לא בזכותא אלא במזלא תליא ומאותו זכות נולד ר' פדת ע"ש. והוא בן אחות. של בר קפרא (ע"ל אות פ' בר פדא ותראה מהיכן יצא לו להיוחסין טעותו):
622
623ה) תלמיד ר' יוחנן (תמורה כ"ה ב') ופי"ג (קל"ה ב') אמר אם יכפור ר' יוחנן בר"א תלמידו. וכן קרא לו תלמידו בפ"י דיבמות (צ"ו ב') ובירושלמי שקלים פ"ב ומ"ב א' ומ"ק פ"ג הלכה ז', וברכות פ"ב מתני' א'. כי אמר ר"א שמעתתא ולא אמר בש"ר יוחנן ואקפד ר"י ונכנסו ר' אמי ור' אסי לפייסו ולא נתפייס עד שפייסו ר' יעקב בר אידי וא"ל אלעזר דורש סתם והכל יודעים שהוא מפיך כמו יהושע דרש והכל יודעין שהוא מפי' משה. ובתוס' יומא (ד' א') סתם מימרות ר"א אף שלא יאמר א"ר יוחנן משמיה דר' יוחנן אמרם. וביומא (נ"ג סע"א) כשהיה נפטר מר' יוחנן היה הולך לאחריו כנפטר משכינה. ב"ב (ז' ב') א"ל ר' יוחנן אלעזר בני קבע בה מסמרות פירש"י הזהיר לדון כן. וביבמות (ע"ב ב') א"ר יוחנן לר"ל ראית בן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה. כריתות (כ"ז א') בעא ר"א כו' א"ר יוחנן כמה שנים גדל בינינו זה ולא שמע הלכה זו ממני. בפ' היה קורא (ט"ז א') ר' אמי ור' אסי הכהנים (ור' חייא ירושלמי פרק זה) עשו חופתו (אדהכי והכי אזל לבית המדרש דר' יוחנן) א"כ נשא אשה בטבריה כי שם היה ר' יוחנן. ומצינו ר' יוחנן אמר בשמו שבת (ל"א ב'). בפא"ד (י"ג א') א"ל ר' יוחנן תא ואגמרך מעשה מרכבה א"ל אבתי לא קשאי כד נח נפשי' דר' יוחנן א"ל רב אסי לר"א תא ואגמרך מעשה מרכבה א"ל אי זכינא הוי גמירנא מר' יוחנן רבך. וצ"ע איך אמר מר"י רבך דהא איתא ביבמות שקל רבי למטרפסיה שאמר ר' ישמעאל לאבדן על רבי רבך ולא אמר רבי (ע"ש). ואפשר שר"א תלמיד חבר היה לר' יוחנן ע"כ אמר כן כדאיתא בירושלמי רפ"ק דסנהדרין תלמיד חבר כגון ר"א לר"י. מנחות (פ"ד) בכורות (ה', נ"ו) אר"א ר' יוחנן חזאי בחלמא מילתא מעלייתא אמינא. פירש"י הלילה נראה לי ר' יוחנן בחלומי יודע אני שאומר היום דבר של טעם:
623
624בעירובין פ' הדר (ס"ו א') בי שמואל רביה. ובב"ב (פ"ב ב') לימא ר"א לית לי' דשמואל רביה. ועיין חולין (קי"א ב') שהיה משמש בסעודה קמי שמואל. גם רב היה כמו רבו בפ' כל הבשר (קי"א ב') וב"ב (קל"ה ב') ששלח מושום רבינו פירש"י רב. בעא מרב שבת (קנ"ג א') בעירובין (ס"ה ב') בעא טיני' ר' אליעזר ט"ס וצ"ל ר' אלעזר. ר"א תלמידו דר' חייא רבו, ירושלמי כתובות פ"ט הלכה ה', וקדושין פ"ק סוף הלכה ד', ובפ' כירה משרת הייתי את ר' חייא הגדול, ובפ"ד דתרומות הלכה א' בש"ר חייא רבה. ונראה כי גם ר' אושעיא היה רבו. אר"א א"ר אושעיא שבת (כ"ח ב') ר"ה (ד' ב', י"ד א') ברכות (ל"ב ב') פסחים (ק"ג סע"ב, קט"ו א') חגיגה (י"ז א') מ"ק (ח' ב', כ"ד ב') חולין (ע"ד ב'). אר"א א"ר הושעיא יומא (מ"א א') א"ר אושעיא אר"א פסחים (ק"ח א') אפשר ר' אושעיא השני. ריש לקיש הקפיד עליו שלא אמר משמו מנחות (צ"ג ב'):
624
625בקדושין (ל"ג א' ב') בענין אין ת"ח רשאי לעמוד כו' פסק כר"א נגד ר' ינאי אף שהיה תלמיד תלמידו (כי ר' ינאי היה רבו דר' יוחנן ור' יוחנן רבו דר"א) עיין שו"ת ש"א ס"ס ע"ח רכ"ו ג' ודקי"ג ד' ועיין תשו' חו"י ע"ל בפסק הלכה סי' כ"ח:
625
626ו) ר' אבא. ר' אבא בר כהנא משמו. ר' אבא בר זבדא א"ל. ר' אבא בב"ח אזל בתרי' (ע"ל). ר' אבהו בשמו. ר' אבין בשמו. רב אדא קרחינאי מתקיף עליו. ר' אושעיא בשמו (ע"ל) א"ר אושעיא (ע"ל). רב אחא בשמו. ר' אלעאי. ר' איניי בר סיסי בשמו. בשר"א בן שמוע חולין (ז' א') זבחים (ס"ה ב'). משום ראב"ע יבמות (ד' א'). ר' אמי בשמו זבחים (כ"ה ב') וע"ל. ור' אסי (ע"ל). רב ביבי בשמו. ר' בנימין בר יפת בשמו. ר' בנימין בשמו. ור' ברכיה. ר' ברכיה בר אבא בר כהנא משמו. בעא מרב הונא (כ"כ יוחסין ל"מ). הונא בר חיננא יתיב קמיה מעשרות פ"ה. ר' הילא. ר' זירא אשכח לי', ר' זכריה. זעירא. ור' חזקיה. ר' חייא רבו (ע"ל). ובש"ר חילפיי. ר' חלקיה אביו של ר' מני בזמנו, ר' חמא בשמו. אבא חנן בשמו. רב חיננא בר כהנא משמו. ור' חנינא בר אמי. א"ר חנינא כמה ענינים מגילה (ט"ו א'). ור' חנינא בר פפי. ר' יאשיה דדריה בזמנו. ר' יהודה בר טיטוס. ר' יהודה בן פזי בשמו. ר' יהודה דסכנין בשמו. אמר לר' יהושע בן לוי. ר' יוחנן רבו (ע"ל). ור' יוחנן בן אליקום. ר' יונה בשמו פ"ט דכלאים. ר' יוסי בן נהוראי סמכו. בש"ר יוסי בן זימרא. עם ר' יוסי בן קסמא. א"ר ינאי שבת (קמ"א סע"א) וע"ל. ר' יעקב בר חמא. ור' יעקב בר אחא. ר' יעקב בר אדא בר עתליה בשמו. ר' יעקב בר אידי (ע"ל). ר' יצחק טבלייא בשמו. ור' יצחק נפחא. שאל לרב יצחק בר אבדימי. בש"ר ישמעאל ב"ק (כ"ט ב'). רב כהנא. ר' לעייא בשמו. ר' נסא בשמו. ור' נתן בר אבא. בש"ר סימאי ור' סימון. עולא תלמידו. עולא ברייא בשמו. עולא בר' ישמעאל בשמו. ר' פדת בנו. ובר קורייא. בשם בר קפרא. רב רבו (ע"ל). רבה בר עופרן בשמו. רבב"ת (ע"ל). הורה לר' שובתי דצדוקי. ר' שמואל בר חייא בשמו. שמואל רבו (ע"ל). ר' שמואל בר חיננא בשמו. הלך לנחם את ר' שמואל בר אבא. ור' שמעון בר אבא. ר' שמעון בר כהנא (ע"ש). בש"ר שמעון בר כרסנא. ר' שמעון בן אליקום תלמידו. ר' שמעון בר מייאשא בעא מיניה. אר"ל כתובות (מ"ט ב') אר"ל. ור"ל הראה לו דינר ב"ק (ק' א') בכורות (כ"ו ב') וע"ל. רב ששת בשמו יבמות (ד' א') זבחים (ס"ח ב'). ר' תחליפי בר אימי:
626
627ר' אלעזר בר' צדוק (עיין מ"ש לעיל אצל ר"א בר' צדוק בתנאים) פ' לולב וערבה ונראה שהוא אמורא בי איבו וחזקיה בני ברתיה דרב היו לפניו. שקר העיד כי איבו וחזקיה היו קמי רב. ואיבו אבוה דרב קמי ר"א בר"צ (ע"ש) כ"ה בסוכה (מ"ד ב'), וכן אמרו משמואל הלך ג' פרסאות בע"ש. צ"ל וכן אמרו משמו אל יהלך ג' פרסאות בע"ש. ואחר כמה שמות אמוראים הביא היוחסין ר' אלעזר בר' יצחק ואיבו וחזקיה בני ברתיה דרב עמו היו ואיבו קרא לפניו. ויש כאן בלבול הדעת דהא לפני ר"א בר' צדוק היו כאשר כתב לעיל. ע"כ יש ט"ס בדבריו. ובאמת לא תמצא בכל הש"ס ר"א בר' יצחק רק בהוריות (י"ג ב'). גם שם ט"ס כי תיכף שם אומר אותו דבר בשם ר"א בר' צדוק, ואף שיש ר"א בר יצחק איש כפר דרום שאכתוב בסמוך נראה שזה היה קדמון בימי ר' ישמעאל:
627
628ר' אלעזר בן יצחק איש כפר דרום ואבא יוסי בן חנן ור' ישמעאל פליגי סוטה (כ' ב') ורבה פ' נשא פ"ט:
628
629ר' אלעזר מסורא אמר אל יאמר אדם לאשתו כו'. נוסחא משובשת נזדמנה לו כי זה אמר ר' חנינא מסורא (ע"ש):
629
630ר' אלעזר בר אבינא ותתנו ר' מנחם (ע"ש) וביבמות (ס"ג א') בן אבינאי אומר אין פורעניות אלא בשביל ישראל. ובברכות (ד' ב') א"ר אליעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד כו', ט"ס וצ"ל אר"א בר אבינא וכ"ה בעין יעקב וכ"ה שם סוף העמוד ובשס"ח ל"ת. ובירושלמי פ"ק דברכות מתני' ח' בר אבינא:
630
631ר' אלעזר בר מניומי א"ר נחמן היינו ר"א בר מניומי חולין (י"ט ב'):
631
632ר' אלעזר דמן רומא ר' יוחנן אמר משמו. ירושלמי גיטין ס"פ האומר ופאה פ"ה הלכה ב' ר"א דרומייה בעא קומי ר' יוסי. וביומא ספ"ו וחומר בקודש דרומיא. ואולי הוא ר"א בר' יוסי בן חלפתא שהלך לרומי עם רשב"י. אך אינו נראה דהא בעא קומי ר' יוסי וסתם ר' יוסי הוא בר חלפתא. ולא ידע דיש רומי בא"י סמוך לצפורי (עיין ר' יוסי בן קסמא ור' יעקב דרומייא):
632
633ר' אלעזר בר קפרא ל"מ ואולי הוא בן הקפר (ע"ל):
633
634ר' אלעזר בר' ינאי בזמן ר' יוחנן. רבו של ר' אלעזר בן אנטיגנוס. לא ידעתי מי אמר לו נבואה זו אי משום דר' אלעזר בן אנטיגנוס אמר משום ר"א בר' ינאי בגיטין (ל"א סע"א) הלא מצינו ג"כ שרבי אלעזר בר' ינאי אמר משום ר' אלעזר בן אנטיגנוס ביצה (ל"ד א'). ומ"ש שהיה בזמן ר' יוחנן עיין בסמוך:
634
635ר' אלעזר בן אנטיגנוס בגיטין פ"ג (ל"א סע"א) ר' יוחנן אמר כו' ר' אלעזר בן אנטיגנוס אומר בש"ר אלעזר בר' ינאי, ובירושלמי ב"מ פ"ז הלכה ו' וגיטין פ"ג הלכה ח', ובחולין מ"ה (ט' א') ופא"ט (נ"ה ב'), ובשבת (ק"נ ב') בש"ר אלעזר בן יעקב ובאשר"י שם בש"ר יוסי. אכן גירסת הרי"ף בש"ר אלעזר בר' ינאי. ובירושלמי ברכות פ"ה מתני' ב' זעירא ור' אלעזר בן אנטיגנוס בר' צ"ל בש"ר אלעזר בר' ינאי. בש"ר ינאי בש"ר יהודה בר' בזמן ר' יוחנן וא"כ אינו תנא. ר' אלעזר בר' ינאי בשמו (ע"ש לעיל בסמוך, וע"ל ר' יוחנן כתבתי בשם תוס' כתובות דאיכא ר' יוחנן שהוא תנא):
635
636אלעזר זעירא הוה מסיים מסאני אוכמי וקאי בשוקא דנהרדעא אשכחיה דבי ריש גלותא א"ל וכי חשיב את להתאבל על ירושלים. והיה שם שמואל ובית דינו בפ' הכונס (נ"ט ב') וע"ש. ומ"ש היוחסין ותפשו ריש לקיש לראות אם היה חשוב ליקח זאת היוהרא ט"ס הוא ר"ל במקום ר"ג. ושם עוד כי ר' אמי ור' אסי היו לפני ר' יצחק נפחא. זה נזכר (ס' ב') ואין לו חבור לאלעזר זעירא וט"ס הוא. היה חכם גדול ותלמידו החכם וחסיד ר' אבא בר זימנא (עיין מש"ש כי טעות בידו):
636
637ר' אלעזר בר בר חנא ל"מ ואולי טעה שהיה כתוב ר"א בר ב"ח והוא ר' אבא בב"ח:
637
638ר' אלעזר דמן נינוה וראה אותו רבה בב"ח שיצא בסנדל של שעם בתענית צבור יומא (ע"ח ב'):
638
639ר' אלעזר בן מרום ירושלמי מגילה פ"ד הלכה ב' ובפ' כירה ומס' סופרים פכ"א קמי ר' יונה ירושלמי פ"ד דתענית הלכה ג'. ובמדרש רות פסוק ויאמר בועז לנערו בר מרים, ובמדרש חזית פסוק שובי שובי השולמית בר' מרון:
639
640ר' אלעזר בן מנחם אמר לר' אבהו (ל"מ) בר' מנחם ור' פנחס אמר בשמו ירושלמי פ"ק דברכות סוף פסקא א' (ע"ל ר' אלעאי ואולי אחד ט"ס):
640
641ר' אלעזר בר' ברכיה (ע"ל ר' אלעאי בר' ברכיה):
641
642אלעזר ניותאי ר"ל שהיה מניות (ברמה כצ"ל) אמורא בפ' הנזקין (נ' א') נ"א ניזאה, נ"א שופאה:
642
643ר' אלעזר בן תורתא ור' חלבו אמר משמו (ל"מ) ואולי הוא אחיו של ר' חנינא בר תורתא. ור' יוחנן ורב הונא. ר' אלעזר בן ר' מלאי בשם ריש לקיש, שבת (קל"ט א'):
643
644ר' אלעזר מהגרוניא ורב אחא בר תחליפא איקלעו לבי רב אחא ברב איקא באתריה דרב אחא בר יעקב בעי רב אחא ברב איקא למיעבד להו עגלא תלתא אייתי סכינא וקמחוי להו א"ל רב אחא בר תחליפא לא ליחוש לסבא. (ר"ל רב אחא בר יעקב) א"ל ר"א מהגרוניא הכי אמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה חזי. ואעניש ר"א מהגרוניא לפי שהתחילו בכבודו (לדבר שניחוש לסבא לא היה לו לזלזל בדבר) אב"א שאני רב אחא בר יעקב דמופלג (הרבה מאד היה) זקן וחכם פ' הדר (ס"ג א'). והיוחסין לא העתיק יפה. בסדר תעניות (כ"ד ב') רבא גזר תעניות וחלם לר"א מהגרוניא חלום טב והתפלל ובא מטר שהיה עת רצון:
644
645אלעזר בן דורדיא בע"ז (י"ז) שלא הניח זונה שלא בא עליה ושמע שיש זונה בכרכי הים ונוטלת כיס דינרין בשכרה נטל כיס דינרין ועבר עליה ז' נהרות, בשעת הרגל דבר הפיחה אמרה כשם שהפיחה אינה חוזרת כך אלעזר בן דורדיא אין מקבלין אותו בתשובה הלך וישב בין הרים וגבעות אמר להם בקשו עלי רחמים אמרו לו עד שאנו מבקשים עליך רחמים נבקש על עצמנו שנאמר כי ההרים ימושו כו' אמר לשמים וארץ ולחמה ולבנה ולכוכבים ומזלות בקשו עלי רחמים והשיבו לו כו' אמר אין הדבר תלוי אלא בי הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיה עד שיצאה נשמתו יצא בת קול ואמרה ר"א בן דורדיא מזומן לחיי עוה"ב. בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת וקורין אותו רבי. ולפי שחזר בתשובה שבאה מבינה שנאמר ולבבו יבין ושב ורפא לו זכה שנקרא רבי ולחיי עוה"ב כי השב בתשובה הוא חכם. היה גלגול יוחנן כהן גדול ששימש פ' שנה ונעשה צדוקי לכן בכה רבי יש קונה עולמו בשעה אחת מה שטרח יוחנן כהן גדול פ' שנים (ק"ש פי"ט) ר"ל יוחנן כ"ג טרח שמונים שנים ואיבד בשעה אחת וזה ר"א היפוכו:
645
646ר' אלעזר בן פנחס בירושלמי סוטה פ"א הלכה ב' כמה שיעור ביאה רא"א כו' ר' יהושע אמר כו' בן עזאי אמר כו' ר"ע אמר כו' ריב"ב אמר כו' ר' אלעזר בן פנחס אומר. מנימין אמר. א"ר יוסי כל אילון שיעוריא כו'. א"ר יוחנן כל אחד בעצמו שיער. וביומא פ"א (י"ח א') אר"א בר' פנחס משום ריב"ב נראה שהיה בזמן ריב"ב:
646
647ר' אלעזר בר' חנייא הוה מסמך לר' מנא ירושלמי שקלים פ"ז:
647
648ר' אלעזר בר מרינוס מדרש איכה פ' תקרא כיום מועד:
648
649ר' אלעזר בר' יוסי בש"ר אבין מעשרות פ"ב הלכה א', ושם פ"א הלכה ג' בש"ר תנחום בר חייא. ר' תנחום דכפר גון בשמו. וצ"ע אם יהיה זה ר"א בר' יוסי בר חלפתא איך אמר בש"ר תנחום בר חייא שהיה בזמן ר' חיננא בר פפא ובש"ר אבון, ואולי צ"ל ר"א בר' יוסי בר אבין (ע"ש):
649
650ר' אלעזר בר' יוסי בן זמרי רבה אמור פכ"ז ומדרש קהלת פ' מה שהיה כבר הוא, ואולי צ"ל ר"א בש"ר יוסי בן זמרי כי כן הרבה פעמים אר"א בשם ר"י ב"ז:
650
651ר' אלעזר אביו של ר' יצחק בן אלעזר שנקרא ר' יצחק חקולא או ר' יצחק נפחא שהעיד על טליתו של ר' אלעזר בן פרת (ע"ש) שהיה נחש כרוך עליה. אבל הגירסא שלפנינו כי ר' יצחק בן אלעזר העיד על עליתו כו', ולא מצאתי שאביו של ר' יצחק חקולא או של ר' יצחק נפחא היה שמו ר' אלעזר. והיוחסין אזל לשיטתו (ע"ל ר' יצחק בן טבלא) וטעות בידו ע"ש:
651
652ר' אלעזר אבוי דר' יצחק בר נחמן בש"ר הושעיא ירושלמי פי"נ הלכה ב', אבל יש ט"ס אם הוא בר נחמן איך ר' אלעזר אביו ואולי צ"ל אחוי:
652
653ר' אלעזר בן ישמעאל ירושלמי נזיר פרק ג' מינין הלכה ב' ר' פרוגירי דקסרין אמר ר' לעזר בי ר' ישמעאל תרומות פי"א הלכה ב' וטעות הוא בב' מקומות אלו וצ"ל ר"א כר' ישמעאל, ר"ל ס"ל כר' ישמעאל. אכן ראיתי בתוספתא תרומות פ"ט יין תרומה שנפל למורייס אסור לזרים ר"א בר' ישמעאל מתיר. וספ"ג דביצה:
653
654אלעזר איש בריא עירובין (נ"ה סע"ב) יושבי צריפין כו' מ"ט עולא אמר כו' ר' יוחנן אמר. ובתענית (כ"ד א') איש בירת, כל מאי דהוי ליה יהיב לצדקה ונסים שנעשו לו. ובעין יעקב הגירסא איש ברתותא:
654
655ר' אלעזר בר סימאי ט"ס (ע"ש):
655
656ר' אלעזר בן מהבאי שבת (ק"ו ב') יבמות (ק"כ א') ב"מ (כ"ז ב') ירושלמי פ' ח' שרצים, ספרא ויקרא סוף פרשתא א' בן אחוי:
656
657ר' אלעזר בצראה ור' תנחום בש"ר אחא מדרש איכה פ' רוח אפינו משיח ה':
657
658אבא אלעזר בן גומל תרומות פ"א. בכורות (נ"ח סע"ב) מנחות (נ"ד ב') ביצה (י"ג ב') בן גימל. נראה שהוא בזמן ר' יוחנן. בגיטין (ל') בן גמלא:
658
659אבא אלעזר בן גמליאל ספרי פ' קרח פסקא ונחשב לכם תרומתכם ושם אמר ר' ר' ישמעאל אומר כו'. אבא אלעזר ב"ג אומר:
659
660אבא אלעזר א"ר יוסי סח לי אבא אלעזר. חגיגה (ט"ז ב') פירש"י כך שמו. א"ר יוסי אמר לי אבא אלעזר ספרא ויקרא ריש פרשתא ב':
660
661אלעזר ר' אילעאי בן אלעזר. ר' יוחנן ב"א או יונתן ב"א, ר' יצחק ב"א. ר' ירמיה ב"א. ר' ישמעאל ב"א. ר' נחמיה ב"א:
661
662ודע כי בירושלמי ר' לעזר הוא ר' אלעזר:
662
663אלצי בר ברכיה (ל"מ):
663
664בן אלעשה חכם ועשיר חתנו דרבינו הקדוש ואמרו עליו לא לחנם פזר בן אלעשה מעותיו ללמד תספורת של כהן גדול ראשו של זה בצד עקרו של זה. נדרים (נ"א א'). בפירש"י משמע שהיה נותן ממון גדול לספר שהיה מספר לו בתגלחת כ"ג, ושבת (ט' ב'), ובשוח"ט סי' ט' שאלו פילוסוף אחד, ועיין ירושלמי ר"פ מגלחין מה שהיה בר קפרא מצחק בו ועי"ז אמר רבי שלא יסמך בר קפרא בימיו:
664
665אמוראי דפומבדיתא רבה ורב יוסף סנהדרין (י"ז ב'):
665
666אמוראי דנהרדעא רב חמא (שם) וכתבו התוס' ב"ב (ז' ב') דשמואל נמי הוי נהרדעאי:
666
667ר' אמי הכהן. א) חולין (ק"ז ב'). בפ' הזרוע זכה בשקא דדינרי ששלחו לישיבה דכיון שהיה ראש ישיבה הוא קדם לאחר דגדלוהו משל אחיו, פירש"י שזכה לחלקו לבני הישיבה ולא לעצמו. בפ' אלו מציאות (כ"ח ב') מצא אודיא דדינרי וא"ל רומאה לא תירא כי אין אנו כמו פרסיים. וכתב ת' ספרי תורות היינו פ' תורה צוה שיש בו ז' תיבות נגד ז' ספרים (ב"ב י"ד) והיה עסקן בדברים וראה עורב אחד עזב בניו (לפי שהיו לבנים) ואחר ג' ימים ראה שמשליכין צואה ונולדין יתושים ואוכלים אותם (ונעשים שחורים) הה"ד לבני עורב אשר יקראו או מי יכין לעורב צידו (מדרש שמואל, ובמדרש רבה פ' מצורע ר"פ י"ט ר' אסי כו' הענין באופן אחר, ועיין כתובות (מ"ט ב') ברש"י) ובתוס' חולין שני מיני עורבין והעמקיים הם לבנים. וכתב היוחסין בהג"ה נמצא מקום בהודו שם עורבים לבנים:
667
668ב) חבירו ר' אסי הכהן, תוס' כירה (מ"ה ב') והם כהני חשיבי בא"י, מגילה (כ"ב סע"א) סוטה (ל"ח ב'). והם דייני א"י (ע"ש) דאילימי לאפוקי ממון ולעשות פרוזבול, ובזמנם רב חסדא דיין בבבל. פסק של רב חסדא מטא לקמיה ר' אמי א"ל כו' אהדרוהו לקמיה רב חסדא א"ל כו' אהדרוהו לקמיה ר' אמי כו' ב"מ (מ' א') וקראו גברא רבה יבמות (כ"א ב') כי סמכו לר' אמי ולר' אסי שרו להו הכי כל מן דין וכל מן דין סמוכו לנא כו' כתובות (י"ז א') ופ"ק דסנהדרין. ר' אמי ור' אסי מכתפי ועיילי ונפקי להביא כלי תשמיש לכבוד שבת, שבת (קי"ט א'). ר' אמי ור' אסי חד אמר כו' וחד אמר כו' ג' דברים יומא (ע"ד סע"ב). בפ' אלו מציאות (כ"ד סע"ב) ר' אמי אתא לקמיה דר' אסי, כתבו התוס' אע"ג דבכל דוכתא חשיב ר' אמי ברישא וגדול מר' אסי אין זה תימא שבא לפניו לשאול שחבירו היה. אבל אי גרס אתא לקמיה דר' אבא קשה דר' אבא תלמיד ר' אמי היה איך בא לפניו לעולם עכ"ל. ובתוס' ב"ב (ל"ד א') אע"ג דבגיטין (נ"ד ב') קרא ר' אסי לר' אמי רבי אתה אומר כן הכי א"ר יוחנן מ"מ חבירו היה ולפי שהיה גדול ממנו קורהו רבי, וכ"כ תוס' שבועות (מ"ז א') חבירו היה ור' אמי בא ליטול עצה ממנו. עוד י"ל דלאחר זמן היה ר' אמי ראש והיו באין הדיינין לפניו עכ"ל. והוו מצלו ביני העמודים פ"ק דברכות (ח' א'). והוו כייפי לרב הונא (ע"ל ר' אסי). תלמידי ר' יוחנן והוא תלמיד מובהק וממלא מקומו להיות ראש ישיבה בטבריה, בפ' כל הבשר (קי"א ב'). בירושלמי ברכות פ"ב מתני' ג' א"ר אמי אסיא הורה ר' ירמיה מעבר לי', פי' א"ר אמי אסי ר"ל רב אסי הורה מה הורה שר' ירמיה כו'. פי' אחר א"ר אמי אסיא ר"ל ר' אמי היה רופא (ס' שדה יהושע) ע"ל רב אסי. בגיטין (מ' א') אמרו לפניו ר' אמי ור' אסי פירש"י לפניו של ר' יוחני, שלא תפרש אמרו לפני רב דימי כי היו גדולים ממנו (תשו' ב"ל דף קס"א א'). רבי שלח לר' אמי ור' אסי דיתקנו א"י (רבה איכה):
668
669רב אמי בעא רב הונא מרב אמי ב"ב (י"א ב') וכתבו התוס' הא רב אמי היה כפוף לרב הונא וי"ל רבי אמי לחוד ורב אמי לחוד:
669
670ויען כי הטעות מצוי בין רבי אמי לרב אמי אסדר ע"פ א"ב ותבין ותשכיל:
670
671ר' אבא תלמידו (ע"ל). ר' אבא בר ממל בעא מיני'. ר' אבא דמן חיפא בביתו. שאל לר' אבא בר זבדא. ר' אבהו חבירו. רב אויא בשמו. רב אויא סבא קמיה. רב אושעיה בעא מיני' פסחים (ס"ג ב'), ובירושלמי כירה הלכה א' א"ר אמי זמנין סגיאין יתיבנא קומי ר' הושעיא. רב אחא שר הבירה לקמי'. רב אחא בר חנינא בשמו. רב אחא בר פפא. ור' אחאי. ר' אילא בשמו. א"ר אלעזר. ר' אמי בר אבין בזמנו. אמי ורדינאה בזמנו. אמי בר נתן בזמנו. אשיאן בעא מיניה. רב ביבי בר אבין. ר' בירים בשמו. בירא. ורב בנימין בר לוי. ובר הדיא. ור' ברכיה. רב דימי בשמו. דניאל בר קטינא בשמו. ר' זירא אשכחיה דאמר בשם זעירא. ר' זריקא בשמו. ר' חייא צפוראה איתביה. ר' אמי אמר לר' חייא בר אבא מר. ור' חנינא בר פפי. א"ר חנינא ב"ב (ק"ל ב') רב חסדא (ע"ל). ר' ר' יהודה נשיאה בעא מיני'. א"ר יהושע בן לוי ברכות (ג' ב') במדבר רבה פ"ה. ר' יוחנן רבו (ע"ל). ר' יונה חמיו (ע"ש) ובשמו חגיגה (כ"ד ב'). ר' ינאי חמיו (ע"ש). ר' ינאי בר אמי הכהן. יעקב גבוליא בשמו. ר' יצחק נפחא חולק עמו. אמר לר' יצחק וחבירו. ר' יצחק טבולא. שלח לר' יצחק בר חלוב. ר' יצחק בר ביסנא קראו רבי. ר' יצחק בר חיפא תלמידו. ר' יצחק בר אשיאן תלמידו. ר' יצחק בר רדיפא תלמידו. ר' ישמעאל איש כפר ימא לקמיה. ר' לא בשמו. ר' לוי צנברייא שאלו. ר' מלוך ערבאה בזמנו. ר' מנחם בר מבסימו בשמו. ר' מנחם בשמו. רב נחמן בר שמואל בר נחמן לפניו. רב נחמן בר יצחק נראה שהיה בזמנו שבת (קי"ט א'). ר' סימון בש"ר אמי. רב ספרא בשמו. אקפד על רב ענני בר ששון. ר' פרידא בעא מיני'. רבה בשמו. רבב"ח בשמו. וקאי קמי ר' אסי ורב אמי. בש"ר שמאי. רב אמי אר"ל ברכות (נ"ג ב') וירושלמי ברכות פ"ק סוף פסקא א' מעשרות פ"ק הלכה א' ובפ' כירה, חגיגה (כ"ד ב') כמדומה ר' אמי אר"ל. ר' אמי אר"ל שקלים פ"א:
671
672רב אמי רב איקא ברב אמי. רב יצחק ברב אמי. רב משרשיא ברב אמי. רב פנחס ברב אמי. נוסחא אחרת אביי ברב אמי:
672
673ר' אמי אבא בר' אמי וצ"ע. רב ביבי בר' אמי:
673
674ר' אמי בר אבין פ"ב דע"ז. ורב חיננא בר אבין אמרי תרווייהו כריתות (כ' סע"א) ובשבת (כ' סע"ב) רמי (נ"ל שצ"ל ר' אמי) בר אבין:
674
675אמי כתובות (מ"ד ב') תני אמי. פי' ערוך הקצר חכם שלא נסמך. אמר רבה בשמו. נ"ל שצ"ל רבא בשמו דבכתובות (מ"ח סע"ב) אמר רבא אמר לי אמי, ועיין תוס' זבחים (נ' א') אמר אמרה ר"ת גרס אמי אמרה אמי שם חכם. וביבמות (פ' א') שמענו לאמי כל שממעי אמו לקוי, ופ"ב דבכורות (י"ח ב') אמר אמי:
675
676אמי רב אחא בר אמי. רב אחדבויה בר אמי. רב הונא ב"א. רב חייא ב"א. רב חנן ב"א. רב יהודה ב"א. רב יוסף ב"א. רב יעקב ב"א. רב יצחק ב"א. רב נתן ב"א. רבה ב"א. רב שמואל ב"א. רב תנחום ב"א:
[הגהות: אמי, א) בנדה (ל"א ב') ר' יצחק א"ר אמי (ותיכף סמוך לו אר"י דבי ר' אמי בשס"ח) ובשבת (פ' ע"ב) אר"י אמר דבי ר' אמי וברוב מקומות א"ר יצחק דבי ר' אמי. ב) פסחים (קי"ט ב') דרש ר' עוירא זימנין משמיה דרב (צ"ל דר' אמי) וזימנין משמיה דרב אשי (צ"ל דר' אסי) ל"ת:]
[הגהות: אמי, א) בנדה (ל"א ב') ר' יצחק א"ר אמי (ותיכף סמוך לו אר"י דבי ר' אמי בשס"ח) ובשבת (פ' ע"ב) אר"י אמר דבי ר' אמי וברוב מקומות א"ר יצחק דבי ר' אמי. ב) פסחים (קי"ט ב') דרש ר' עוירא זימנין משמיה דרב (צ"ל דר' אמי) וזימנין משמיה דרב אשי (צ"ל דר' אסי) ל"ת:]
676
677אמי בר חגי נ"א איסי בר היני (ע"ש):
677
678ר' אמי בר טובי ירושלמי (בר טביומי סוכה ט"ו) ואביי פי' דבריו. סוכה (ט"ז א'):
678
679ר' אמי בבלאה ירושלמי (תרומות פ"ו וע"ז פ"ק) ובפ' הניזקין:
679
680ר' אמי בר אבא כמה דרשות ספ"ג דנדרים. נדה (כ' א'). אמר רב אשי פ' אלו קשרים. א"ר יצחק, א"ר הונא:
680
681אמי אבוה דשמואל בר אמי בשם רב יהודה ירושלמי יבמות פ"י הלכה ח'. ור"פ הגוזל קמא:
681
682רב אמי בר שמואל בר אמי ובנדה ספ"ב (כ' ב') רב אמי בר שמואל:
682
683אמי וורדינאה פירש"י ביצה (כ"ז א') ונדה (י"ט ב') נאה כורד, ל"א שם מקום. עירובין (מ"ט) אנשי וורדינא ציקנין היו וצרי עין ומקפידין זע"ז. ובסוטה (י' א'). א"ר אבהו. א"ר יוחנן כו' א"ר נתמן בר יצחק משום דאמי שפיר נאה הוא אומר שמעתא דלא שפירין גיטין (מ"א א'). וראה בוכרא דבי נשיאה (וביו"ט לא ראה) ואמר ר' (אמי) שפיר עביד (דלא חזי) ביצה (שם). והיה בזמן ר' יהודה נשיאה:
683
684אמי ר' אמי מיני, אמי בר נתן בזמן ר' אמי ור' ירמיה ור' זריקא כדאיתא בפרק השולח. ולא הבנתי כונתו אם הבין אמי מיני הוא שם כינוי ואמי בר נתן הוא אחר וכן הבין בס' שפתי ישנים שהביא אמי מיני. אך טעו ובסמוך אעתיק לשון הגמ':
684
685אמי בר נתן בגיטין (מ"ד א') שלח ר' אמי (להנך דבעו מיני') מיני אמי בר נתן תצא תורה. נתן בר אמי אולי בנו (עיין יוסי בר נתן):
685
686ר' אמי בר דקולא (עיין רמי בר תמרא):
686
687רב אמי בר אדא הרפנאה בעא מרבה א"ל הכי קאמר ר' אדא בר אהבה א"ר נחמן אמר שמואל. עיין עירובין (נ"ט סע"ב) בעא מרבה א"ל רבה הכי אמר רב א"ל רב נחמן לא תצייתו לי' הכי אמר רב אדא אמר רב. ולפ"ז איזה ט"ס יש ביוחסין או גירסא אחרת היתה לפניו:
687
688אמי תנוראה שרי לי' רב יהודה למגדל תנורא בחול המועד (מ"ק י"א א') לא ידעתי אם הוא חכם:
688
689ר' אמי שלחה ליה אימיה דשבור מלכא דינרי לחלק לעניים ולא קבלם ושלחה לרבא וקבלם, פ"ק דב"ב (י' ב') בודאי אין זה ר' אמי תלמיד ר' יוחנן הנ"ל:
689
690ר' אמי בר יודן (עיין רמי):
690
691ר' אמי בר יוד (ע"ש ועיין רמי):
691
692ר' אמי בר חיננא (ע"ל רב אסי בר חיננא):
692
693ר' אמי בר אהבה יבמות (כ"ט ב'):
693
694ר' אמי בר קרחה בשם רב ירושלמי ס"פ ג"פ:
694
695ר' אמי בר יחזקאל (ע"ל רמי בר יחזקאל):
695
696ר' אמי אבוי דר' אבדימי דציפורי ור' יצחק בן אלעזר אמר בשמו ירושלמי ביצה פ"א הלכה ט'. בעא לי' ר' בון בר כהנא:
696
697רב אמי בר חייא ר' זירא בעא מיני' זבחים (ק"ה ב'). ובע"ז (נ"א ב') רב אסי בר חייא ואולי אחד ט"ס:
697
698ר' אמי בר מתנא אמר שמואל ברכות (ס"ג א'):
698
699ר' אמי בר חמא (ע"ל רמי ב"ח) וע"ל רמי כי כן דרך הירושלמי לקרות לר' אמי רמי:
699
700אמימר בריה דמר ינוקא בן רב חסדא הכהן (ע"ש) קמיה דרב חייא ברב אויא חולין (י"ח סע"ב) ונהרג ממלך פרס (עיין חלק א' ד' אלפים רל"ד). אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא א"ל רב אשי כו' ברכות פ"ק (י"ב א'). אתקין בנהרדעא סוכה (נ"ה סע"א). אזמנו לאתתא אחת לדינא קמיה בנהרדעא אזל אמימר למחוזא ולא אזלא בתריה כתב עלה פתיחא א"ל רב אשי בר"ה (ל"א ב'). נהרדעאי אמרי כו' אמר אמימר אנא נהרדעא אנא וסברי לי, ב"מ (ל"ה א') ב"ב (ל"א א') א"ל רב אחא בר רבא (כצ"ל) לרבינא אקלע אמימר לאתרין ודרש כו' א"ל נהרדעי לטעמייהו ב"ב (קכ"ד סע"ב). אקלע רבנאי אחוה דר' חייא בר אבא ואמר הכי אמר שמואל כו' אמר אמימר כמה מעליא הא שמעתא. א"ל רב אשי משום דקלסיה אבוה דאמך (רמי בר חמא) את נמי מקלסת כבר פרכה רבא כתובות (כ"א ב'). אמימר ומר זוטרא ורב אשי יתבי אפתחא דאזגור מלכא (דפרס) ע"ש ומר זושרא לרב אשי פא"ט. אמר רב אשי למר בר אמימר אי שכיב (אבוך שהוא חסיד) הוה כשגגה היוצאת מלפני השליט (רב אשי) ומת אמימר. אמימר שרא לי' לרב הונא בר נתן למנסב איתתא מחוזייתא א"ל רב אשי קידושין (ע"ב ב'). רב אשי קמי' מנחות (ל"ז ב). ובעא מיניה וקראו מר ביצה (כ"ב א'), משמיה דרב זביד חולין (ע"ו ב'). בתוס' פ' המצניע (צ"ג א') אמימר היה הרבה אחר רבא אפי' אחר רב פפא שהיה תלמיד רבא. ואולי רב זביד אחר מעשה דאמימר שמעה משמיה דרבא ולא מן רבא עצמו. וצ"ע דהא רב אחא בר רבא אמר אקלע אמימר לאתרין. אמר אמימר א"ל סבי דפומבדיתא עירובין (פ' רע"א) ומהרש"ל מוחק ב' תיבות אמר אמימר. א"ל רב ששת קפדיתו אמנא. וצ"ע דאמימר היה הרבה אחריו. והיוחסין עשה מדור בפני עצמו וזה לשונו אמימר אמר ליה רב ששת קפדיתו אמנא אמר אמימר אנא מסבי נהרדעא אנא, והיה דיין. אמימר בן בתו מרמי בר חמא (ע"ל) א"ל רב אשי ואולי זה שאמר אנא מסבי נהרדעא אמימר ומר זוטרא כו' עכ"ל, ולא ידעתי למה חלקן. רב אחא בר אבא. רב אחא בר רבא קאי עלייהו. רב אשי תלמידו א"ל רב גמדא. משמי' דרב דימי מנהרדעא. משמי' דרב זביד חולין. ורב זביד מנהרדעא. משמי' דרב חמא כתובות (פ"ו א'). רב יימר אתא קמיה. רב מניומי בר רחומי קמיה. א"ל רב מרדכי. אמר מרימר משמי' דרב נחמן חולין (מ"ה ב'). משמי' דרב פפא חולין (ח' סע"ב). רבינא משמי'. משמי' דרבא חולין (מ"ו סע"ב). א"ל רב ששת (ע"ל):
700
701אמרי בי רב הוא רב המנונא (ע"ש):
701
702אמרי במערבא הוא ר' ירמיה (ע"ש):
702
703אמרו עליו במערבא הוא ר' חנינא (ע"ש):
703
704אנדריי אביו של ר' חנינא:
704
705אבא אנטולי אמר זעירא. אבא אנטולי אתא לגביה דר' יהודה בן לוי. שלח למנחם בריה, דמאי (פ"ג):
705
706אנטיגנוס איש סוכו (משנה פ"ק דאבות) קבל משמעון הצדיק ואמר אל תהיו כעבדים המשמשים לקבל פרס וטעו התלמידים צדוק ובייתוס והיו ראשי המינים והיו משמשין כל ימיהם בכלי זהב וכסף (עיין אדר"ן כל מעשה צדוק ובייתוס. ועיין רמב"ם פ"ק דאבות ורשב"ם פי"נ ועיין מ"ש בצ"ד ח"א ג"א ת"ס). והעלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו תמורה (כ"א א') ועיין נתאי איש תקוע. ר' אלעזר בן חרסום כהן גדול בדורו (ע"ש). תלמידיו החסידים יוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן:
706
707אנטיגנוס ר' אלעזר בן אנטיגנוס, ר' חנינא בן אנטיגנוס:
707
708ר' אנטיגנוס מכילתא (בשלח בפתיחא ופ"א)
708
709תנא דברייתא, ריב"ל אמר משמיה ירושלמי הוריות פ"ג:
709
710אנטיפרס שמעון בנו:
710
711אנייני בן סיסי (ע"ל אינייני):
711
712אנסינו אמר רבי בן אניסנו אר"ל פ' יש בכור, טעות בידו כי שם (מ"ז ב') א"ר שמעון יאסוניא (ע"ש) :
712
713רבי אסא מדרש רבה פ' נשא פ"ו. א"ר חייא בר גמדא א"ר אסא מגילה (ל"א ב'):
713
714אסטיין גוריון בנו:
714
715רבי אסי הכהן.
715
716א) בירושלמי קראו ר' יוסי, חבירו של ר' אמי הכהן, והם כהני חשיבי דא"י והם דייני א"י (ע"ש) וכד סמכו כו' והם תלמידי ר' יוחנן. והוו מכתפי לכבוד שבת (ע"ל ר' אמי) ואי ר' אמי גדול ממנו (ע"ל ר' אמי באריכות) ובפ' אין מעמידין (ל"ו ב') נראה כי ר' אסי גדול מר' אמי כי ר' זירא בעא מר' אמי ור' אמי מר' אסי ור' אסי מר' יוחנן ור' יוחנן מר' ינאי ור' ינאי מר' יונתן בן עמרם. אולי כן היה הגירסא לפני היוחסין אבל הגירסא שלפנינו אמר ר' זירא צער גדול היה לי אצל ר' אסי ור' אסי אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל ר' נתן (צ"ל יונתן) בן עמרם כו' (עיין ר' זירא) הרי לגירסא זו שאל ר' זירא מר' אסי ור' אסי מר' יוחנן. ולגי' היוחסין שאל ר' זירא מר' אמי ור' אמי מר' אסי א"כ חסר בגירסא שלפנינו תיבות מר' אמי ור' אמי. ונראה הגירסא שלפנינו דר' אסי היה רבו של ר' זירא דאמר ר' זירא לר' אסי רבי בב"ב פ' הספינה (ע"ש) ור' זירא בעא מר' אסי הרבה פעמים (ע"ש) ואמר בשמו הרבה פעמים. ובחולין (קכ"ח סע"ב) ר' אסי לא על לבי מדרשא אשכחיה לר' זירא א"ל מאי אמור בבי מדרשא א"ל מאי קשיא לך א"ל כו' א"ל אף לדידי קשיא לי ושאלתי לר' אבא בר ממל ואמר לי כו' א"ל ר' אסי זימנין סגיאין א"ל ר' אבא בר ממל ואמרי לי' כו'. ובשבת (מ"ז סע"א) א"ר זירא א"ר אסי א"ר יוחנן א"ל ר"ז לר' אסי מי א"ר יוחנן הכי והא את אמרת משמי' דר' יוחנן עירובין (י"ב א'). רב אסי א"ר יוחנן יומא (כ"ד ב') אף שכתוב רב אסי צ"ל רבי אסי וכ"ה (כ"ז ב', כ"ח א') ולא מצינו שר' זירא היה בעא מר' אמי ולא ר' אמי בעא מר' אסי א"כ אין לו הוכחה דר' אסי יהיה גדול מר' אמי. ובפירוש כתבו התוס' דר' אמי גדול מר' אסי (ע"ש). ר' אמי ור' אסי הוו כייפי לרב הונא (גיטין נ"ט ב'). כתב גא"י בעיר טבריה בין העמודים מקום שלמדו רב אמי ורב אסי ובשיפוע ההר מערה בו קבורים, נ"ל שצ"ל ר' אמי ור' אסי שהיו בטבריה תלמידי ר' יוחנן וגם ר' יוחנן נקבר שם אבל רב אמי ורב אסי תלמידי רב היו בבבל. ויען כי הטעות מצוי בין רבי אסי לרב אסי ע"כ אסדר אחר רב אסי תלמידיהם וחביריהם ורבותיהם ואתה תבחר:
716
717ב) התענה הרבה תעניות לראות את ר' חייא רבה ותלמיד אחד של ר' יוחנן ראה את הרקיע שנפל ורבי אסי סמכיה בידו (ע"ש). בס"פ ג"ה (ק"ג סע"ב) קרא ר' אלעזר לר' אסי מופת הדור, ר"ל גדול הדור כמו אנשי מופת. כד דמך ר' יסא פשט רבי חייא בר אבא וקבל אבלויי ואכלון בשר ואשקיין חמרא ירושלמי ברכות ר"פ מי שמתו. כשמת אתעקרו כל ארזיא מ"ק (כ"ה ב'). כד נח נפשי' דר' אסי עיילו רבנן לנקוטי' לשמעתתיה א"ל ר' יעקב הכי א"ר אסי א"ר מני כו'. א"ר אסי א"ר יוחנן פ"ק דקידושין (י"ג סע"א):
717
718רב אסי.
718
719א) תלמיד חבר לרב דלגמריה דרב צריך ולא לסברא דרב. בתוס' ב"ב (ס"ב א') רב אסי ורב כהנא (ע"ש) כמו תלמיד חבר לרב. ובפ' חבית (קמ"ו ב') רב לא ישב אבי סדיא (פי' בר וכסת) משום כבוד רבותינו ומנו רב כהנא ורב אסי (תלמידים חברים היו לו, רש"י). בפ' בנות כותים (ל"ו ב') שילא בר אבינא עבד עובדא כוותיה דרב בענין המקשה וראתה דם ה"ז נדה כו' כי נח נפשי' דרב אמר לרב אסי זיל צנעיה (ר"ל שיאמר לו בהסתר שהיא טהורה לגמרי) ואי לא ציית גדייה (משוך אותו בראיות עד שיודה) הוא סבר גדיה אמר לי' (ר"ל הכריחו בשמתא) ואחר מות רב אמר רב אסי לר' שילא הדר בך דהדר בי' רב א"ל אם איתא דהדר בי' לדידי הוה אמר (דאנא תלמידו) לא ציית גדיה. א"ל ולא מסתפית מר מדליקתא א"ל אנא איסי בן יהודה דהוא איסי בן גור אריה דהוא איסי בן גמליאל דהוא איסי בן מהללאל. כתבו התוס' דבע"פ יש תנא דיש לו כל השמות הללו (ע"ל איסי בן עקיבא) ועוד קרי לי' יוסף הבבלי הוא יוסף איש הוצל (ע"ש) אלא דהכא לא מייתי אלא שמות דאיסי דדמי לרב אסי עכ"ל. וכ"כ תוס' יומא (נ"ב ב'). כתב בחידושי אגדות כל שמות הללו היו לאביו למעלתו (וצ"ע איך יזדמן שהיו מעלות אביו כמו מעלות התנא שהיו לו כל השמות הללו, ועיין איסי בן עקיבא מש"ש בשם תשו' הלכות קטנות שדרכן היה לשנות שמות אביהם שלא יכירום בימי הגזירה א"כ צ"ל שגם רב אסי שינה שם אביו לשם ששינה איסי שם אביו. אך א"כ מה אומר לשילא שאביו היו לו שמות הללו) וזכר לו זה שזכות אביו יעמוד לו שיחיה ע"ש שמו איסי. אסיתא דנחשא אסיתא לשון אסי (רש"י) דנחשא דלא שליט בה רקבא. א"ל ואנא שילא בר אבינא בוכנא דפרזלא דמתבר אסיתא דנחשא. חלש רב אסי כו' ונח נפשיה דרב אסי אזל ר' שילא ואמר לדביתהו צבית לי זוודתא (תכריכין) דלא ליזל ולימא לרב מילי עלואי (שלא ילשין עלי בפני רב) ונח נפשיה דרב שילא חזו דפרחה אסא מהאי פוריא להאי פוריא (רגילין היו להניח הדס על המטה וההדס היה פורח ממטה למטה (רש"י), ובש"ק (ל"ד א') נפל דם מהאי מטה ט"ס) אמרי ש"מ עבדו רבנן פייסא (שלום). ובשלשלת הקבלה שם ז"ל ר' שילא ור' אשי ואינו מחבר הגמ' והוה ביניהם שנאה עכ"ל. טעות בידו כי לא רב אשי היה כ"א רב אסי. בפאד"מ ומגילה (ה' א') ובפרק האיש מקדש (מ"ה ב') וחש רב להא דרב אסי ור"ת כתב אפ"ה הלכה כרב.
719
720ב) בירושלמי ספ"ב דברכות מתני' ח' ר' יסא כד סליק להכא הלך ונסתפר ורצה ללכת למרחץ פגע בו חד ליצן והכה על ערפו והמושל היה דן לסטים אחד וא"ל המושל מאן הוה עמך וראה הלסטים שזה הליצן גחיך א"ל האי דגחיך הוה עמי לקחוהו ודנוהו והודה שהרג אחד ותלו אותו. ונראה כי זה היה רב אסי שהיה מבבל וסליק לא"י כי רב אסי היה בא"י. בפ"ק דקידושין (ל"א ב') רב אסי הוה לי' אימא זקנה אמרה לי' בעינא תכשיטין עבד לה. בעינא גברא, נעיין לך. בעינא גברא דשפיר כוותך. שבקה ואזל לארעא דישראל. שמע דקא אזלא אבתרי' אתא לקמי' דר' יוחנן א"ל מהו לצאת מא"י לח"ל א"ל אסור. לקראת אמא מהו א"ל איני יודע, אתרח פורתא הדר אתא א"ל אסי נתרצית לצאת המקום יחזירך לשלום כו' אדהכי שמע לארונה דקאתי אמר אי ידעי לא נפקי כו'. (כתב בס' שדה יהושע בירושלמי ברכות (כ"ה ג') ז"ל, נראה דהך עובדא דהכא דרב ייסא שאל לר' יוחנן היינו עובדא הנ"ל דבבבלי רב אסי כמ"ש היוחסין ערך רב אסי רבי אסי הכהן ושמו ר' ייסא בירושלמי חבירו של ר' אמי ושניהם תלמידי ר' יוחנן. ובערך ייסא כתב ר' ייסא הוא רב אסי בלשון ירושלמי, גם הרב ס' ר' שלמה סירילו כתב רבי ייסא הוא רב אסי דבבבלי כדאיתא בפ' היה קורא בעובדא דקטרין לי' גננא דאמר רב אסי ובירושלמי ההוא עובדא ר' ייסא וכהן היה כדאמרינן בפ' הניזקין ר' אמי ור' אסי כהני חשיבי וכייפי לרב והכי משמע בפ' מי שמתו עכ"ל. ראה איך מבולבלים בדעתם כי אמת רב אסי הוא ר' ייסי אבל שיהיה כהן זה אינו כי רב אסי לא היה כהן אבל רבי אסי היה כהן ור' ייסי הוא רב אסי לא רבי אסי ודוק כי רב אסי לחוד ורבי אסי לחוד והיה כהן). בפסחים (קי"ג א') לא תדור במתא דרישא אסי כלומר שאתה בעצמך תהיה לראש ששמך רב אסי שלא תתבטל מחמת צרכי צבור לא כפי' רשב"ם דרישא אסי רופא (תוס' ב"ב (ק"י א') ע"ל ר' אמי):
720
721ג) רב כהנא חבירו תוס' שבת (מ"ה ב'). רב אסי אקלע לבי רב אסי בהלולא דמר ברב אשי (ע"ש) עשה לו היוחסין מדור בפני עצמו כי סבר שמר ברב אשי הוא רב אשי האחרון, וטעה כי מר הוא בר רב אשי הקדמון, וצ"ל אקלע לבי רב אשי בהלולי דמר ברב אשי כי כן הוא בכתובות (ח' א'). בפ' הכל שוחטין (י"ט א') אמר רב הונא אמר רב אסי, כתבו התוס' היינו רב אסי חבירו של רב כהנא ולא רבי אסי שהיה קטן מרב הונא (ע"ש) ובתוס' שבת (מ"ה ב'). א"ר הונא אמר רב אסי חולין (כ' א') ב"ב (קכ"ו רע"א). ובתוס' ברכות (ל"ד א') בה"ג פסק כרב אסי דרב הונא כתלמיד לגבי רב אסי וכ"כ שם הרא"ש. אמר רב כו' ורב אסי אמר כו'. איתיב רב הונא לרב אסי ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי כו' אמר להו (רב לתלמידו ובנו) לאו אמינא לכו לא תיזלו בתר איפכא, כתובות (מ"ח ב'). כתב הרא"ש פ' עשרה יוחסין הלכה כרב אסי שהיה גדול משמואל שלא היה שמואל נכנס לפניו בפ' מרובה (פ' רע"ב) ולא היה זה מפני זקנה דהא שמואל (בימי רבי היה כדאיתא בב"מ (פ"ה ב') שהיה רופא של רבי) זקן מרב כהנא חבירו, ואמרו בירושלמי דרב כהנא היה ילד ונער כשבא לפני ר' יוחנן (ע"ש) וכ"ש רב אסי שהיה יותר ילד ממנו שבכמה מקומות מזכיר רב כהנא לפני ר' אסי עכ"ל. ובב"ק (צ"ט רע"א) פסק רש"י כשמואל ע"ש הטעם. ובס' כריתות וס' יבין שמועה כתבו דרב אסי היה תלמיד שמואל ועליהם סמך בעל כנסת יחזקאל (ח' ע"ב) בדין א'. וכלם טעו כי לא די שלא היה תלמיד שמואל אלא היה גדול משמואל.
721
722ד) רב אסי שאל לר' אבא בר ממל. ר' אבא ור' אסי אקלעו לבי רבי אבא דמן חיפה כו' לאו משום דרב אסי תלמיד ר' יוחנן שבת (מ"ה ב'). ר' אבא בר כהנא ור' אסי משום עולא (מדרש סוף פתיחתא דאיכה). ר' אבא בר בנימין בר חייא בזמנו. ר' יסא בש"ר אבדומה דמן חיפה (ירושלמי ברכות פ"ד מתני' ד'). ר' אבהו חבר לרבי אמי ורבי אסי יבמות (ס"ה ב'). רב אדא בר אהבה אמר לר' יסא (ירושלמי קידושין פ"ק הלכה ז'). רב אושעיא אמר רב אסי שבת (י"ח א'). מעשה בקלעא דרב אושעיא ושאלו לרב אסי. בש"ר הושעיא ירושלמי סוכה פ"א סוף הלכה א'. רב אחא ברב אויא קמי רב אסי. רב אחא בר עוא אמר רב אסי. רב אחא בר עזא א"ר אסי. רב אחא בר חנינא אמר ר' אסי. ר' אחא סבא. ר' אחי חבירו של רבי אסי. ר' אילא בש"ר יסא (ועיין הילא). א"ר אסי א"ר אלעזר. אמר רב אסי לרב אשי הא תני רבי מנשה בכורות (ל"ו רע"א). וא"ל הא א"ר אבהו א"ר יוחנן זבחים (ו' א') וא"ל סוכה (ח' א'). אשיאן בר יקים שאל לר' יסא. רב ביבי אמר רב אסי. ר' ברכיה אמר רבסא מדרש חזית בפ' מי זאת עולה. כתב המתנות כהונה לשון קצר כמו רב אסי. ר' גמליאל זוגא שאל לר' יסא. גניבא אמר רב אסי. רב הונא אמר רב אסי (ע"ל). רב המנונא בש"ר אסי. ר' הלל בר וולס (ע"ש). ר' זירא תלמיד ר' אסי (ע"ל). זעירא אמר לר' יסא. ור' חייא ברונא. ר' חייא בר רב איתיב לי' (ע"ל). ר' חייא בר אבא קמי ר' יוחנן ור' אסי וקרי להו דרדקי ופליגי. ר' חלבו ור' יסא. ור' חלבו מטיבה. ר' חמא בר אשי. ר' יסא בשמו. שאל לר' חמא בר יוסף. ר' חנינא בר יוסף ור' אסי שאלו לר' יוחנן. רב אסי א"ר חנינא מנחות (נ' ב'). רב חיננא בש"ר אסי תמיד (ל"א ב'). א"ר חיננא סבר. א"ר אסי א"ר יוחנן. רב יהודה א"ר אסי שבת (כ"ב א') רב אסי ובאשר"י אשי ט"ס יבמות (ט"ז סע"ב) גיטין (ס"ד ב') רבי אסי. אמר רב אסי אמר רב יהודה ב"מ (מ"ג א'). רבי יהודה בר שילא א"ר אסי. ושאלו את ר' יוחנן. רב יהודה בר עולא בזמן רבי אסי. א"ר אסי א"ר יוחנן ר"ה (י"ב ב') יומא (פ"ד ב') קידושין (י"ג א') אמר רב אסי א"ר יוחנן תענית (כ"ט ב') אולי צ"ל רבי אסי. בעא רבי אסי מר' יוחנן נדרים (פ"ב ב'). ואמר לר' יוחנן כי אמר לן מר הלכה נעביד מעשה א"ל לא עד אמינא הלכה למעשה ב"ב (ק"ל סע"ב). ר' אסי אריב"ל חולין (צ"ח א') ע"ל ר' תנחום. ר' יסא בשם ריב"ל ירושלמי ברכות פ"ג מתני' ד' ובבלי (כ"ט רע"ב). ר' יהושע דרומיא. רב יהושע ברב אידי אקלע לבי רב אסי. אמר רב אסי מפי גברא רבה שמיע לי ומנו ר' יוסי בר' חנינא ב"ק (מ"ב ב'). רב יוסף א"ר אסי א"ר יוחנן. א"ר יעקב א"ר אסי א"ר מנא (ע"ל). ר' יעקב בר אחא בשמו. ר' יעקב בר זבדי בעא קומי'. א"ר אסי א"ר ינאי נדה (י"ב א'). ר' ינאי בש"ר אסי מדרש איכה (נ"ז ב'). ר' אסי קמי ר' יצחק נפחא. ר' יצחק חבירו. ר' ירמיה בעא מר' אסי גיטין (מ"ד א'). אמר לר' ירמיה חולין (כ"א א'). רב ירמיה בר אבא אקלע לבי רב אסי. לוי בר חייתא מגבילה קמיה. רב אסי בשם רבי מנשה (ע"ל). בש"ר מיישא בר ירמיה. בש"ר מנא בר תנחום. רבי מנא תלמידו. רב משרשיא ברב אמי אמר לרב אסי. רב נחמן בר יצחק אמר רב אסי. ורב נחמיה בר עוקבן. רב סמא ברב אסי. ר' סימון. רב עמרם שלח לי' רמי בר יחזקאל שיאמר לו מרב אסי. בש"ר פדייה ירושלמי נזיר פ"ו הלכה י'. ר' פנחס. פשפשה. רבא בר נתן ור' אסי. רבא ברבה ברב הונא אמר רב אסי. אמר רב אסי לרבה רבי אתה אומר כן (ב"ב (קנ"ה א') ע"ש בתוס'). רבב"ח קאים קמי ר' אסי ור' אמי חולין (ק"ו א'). א"ר אסי אמר רבה בר ירמיה. א"ר אסי א"ר בכורות (נ"ו). רמי בר יחזקאל (ע"ל ר' עמרם). רמי בר אבא חמיו (ע"ש) אמר רב אסי. רמי בר חמא אמר רב אסי. ר' שמואל בר בא בעא מר' יסא ירושלמי נזיר ספ"ב. ר' אסי בש"ר שמואל בר יצחק והוא אמר הכי א"ר אסי. רב אסי אר"ל שבת (מ"ה סע"ב) אולי צ"ל רבי אסי וכ"ה שם (ס"ג סע"א). בש"ר שבתי. רב ששת אמר רב אסי. א"ר תנחום א"ר אסי. ר' תנחום בר מרי בש"ר יוסי: ודע כי בירושלמי ר' ייסא הוא רב אסי.
722
723רב אסי הארוך (ע"ל ר' יוסי הארוך).
723
724ר' אסי מנהר בול ור' ירמיה מדיפתי אומר חולין (פ"ז ב'):
724
725ר' אסי בר שאול (ע"ל יוסי בן שאול) אמר רבי. ובחנם עשה לו מדור בפני עצמו.
725
726ר' אסי בר נתן (ע"ל ר' יוסי בר נתן):
726
727איסי בר היני (ע"ל איסי):
727
728רב אסי בר חייא (ע"ל ר' אמי בר חייא):
728
729רב אסי דהוצל (ע"ל רב אשי):
729
730רב אסי בר' חנינא בכורות (ל"ד סע"ב). יתיב רב אחא ברב עויא קמיה דרבי אסי ואמר משמי' דרב אסי בר חנינא ב"ב (נ"ו א', קכ"ט ב', קל"ג א' ב') ובירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א. ר' זעירא בש"ר אימי בר חיננא אולי אחד הוא:
730
731אסי בר שמיי (ע"ל איסי):
731
732רב אסי בר ממל (ע"ל חיננא בר אסי):
732
733ר' אסי בר חמא (ע"ל ר' יוסף בר חמא):
733
734ר' אסי בר מתיא ילקוט פנחס סי' תשע"ו אולי ט"ס הוא.
734
735ר' ייסא בר שבתי (ע"ש).
735
736ר' ייסי בר ברתיה דר' ייסא בש"ר ירמיה ירושלמי נזיר פ' ג' מינים הלכה א'.
736
737אסי ר' יוסי בר אסי. ר' יעקב ב"א. ר' אבא בר ייסי. רב סמא ברב אסי .
[הגהות: אסי, א) (נדה ב') בעי ר' זירא מר' יוסי. צ"ל מר' אסי וכ"ה בשס"ח. ב) יומא (כ"ד ב') רב אסי א"ר יוחנן צ"ל רבי אסי וכן סנהדרין (נ' ע"א) וטעות במראה מקום. ג) פסחים (כ"ז רע"ב) רבי אסי בר חמא, צ"ל רמי ב"ח ושם תיכף נזכר רמי ב"ח ובשס"ח ל"ת, ובכתובות (מ"ח ב') ל"ת. ד) מגילה (כ"ב סע"א) רב אמי ורב אסי כהני חשיבי צ"ל רבי אמי ורבי אסי ול"ת. ה) שבת (נ' רע"א) ר' אסי בר שאול צ"ל יוסי ל"ת. ו) ב"ב (קכ"א רע"א) יוסי בר נתן ובנדרים (ע"ח א') אסי ב"נ ובשבת (נ"ג א') אסי ובפ' הרואה (ס"ב א') איסי, ובלי ספק הכל אחד וצ"ע איזה יכשר ל"ת. ז) כתובות (ח' א') רב אסי אקלע לבי רב אסי צ"ל לבי רב אשי והוא רב אשי הקדמון. ח) ב"ק (צ"ג א') רב אסי בר חמא נ"ל שצ"ל רב יוסף ב"ח וכ"ה באשר"י ל"ת:]
[הגהות: אסי, א) (נדה ב') בעי ר' זירא מר' יוסי. צ"ל מר' אסי וכ"ה בשס"ח. ב) יומא (כ"ד ב') רב אסי א"ר יוחנן צ"ל רבי אסי וכן סנהדרין (נ' ע"א) וטעות במראה מקום. ג) פסחים (כ"ז רע"ב) רבי אסי בר חמא, צ"ל רמי ב"ח ושם תיכף נזכר רמי ב"ח ובשס"ח ל"ת, ובכתובות (מ"ח ב') ל"ת. ד) מגילה (כ"ב סע"א) רב אמי ורב אסי כהני חשיבי צ"ל רבי אמי ורבי אסי ול"ת. ה) שבת (נ' רע"א) ר' אסי בר שאול צ"ל יוסי ל"ת. ו) ב"ב (קכ"א רע"א) יוסי בר נתן ובנדרים (ע"ח א') אסי ב"נ ובשבת (נ"ג א') אסי ובפ' הרואה (ס"ב א') איסי, ובלי ספק הכל אחד וצ"ע איזה יכשר ל"ת. ז) כתובות (ח' א') רב אסי אקלע לבי רב אסי צ"ל לבי רב אשי והוא רב אשי הקדמון. ח) ב"ק (צ"ג א') רב אסי בר חמא נ"ל שצ"ל רב יוסף ב"ח וכ"ה באשר"י ל"ת:]
737
738אסיא רב נתן בר אסיא.
738
739אפטוריקי בן דרוסאי (דוסתאי וע"ש) תנא דברייתא. אבוה דר' אפטורקי תנא בר' חייא ב"מ (ה' א'). א"ר אפטוריקי זבחים (י"ב א') חולין (פ"א א') דהוי כלל ופרט המרוחקין מנחות (נ"ה ב'):
739
740ר' פטוריקי אחוי דר' דרוסאי בש"ר איבו ובשם רבי מדרש רבה נשא פ' י"ב. בש"ר אבא בר בונא מדרש חזית פ' עמודיו עשה כסף. וירושלמי פ' טרף בקלפי:
740
741ר' אפס מבית דינו של רבי וישב בראש אחר מות רבי שהיה ב' שנים ומחצה גדול מר' חנינא בר חמא ואחר מותו ישב ר' חנינא בר חמא, בברכות מי שמתו וכתובות פ' האשה (ק"ג ב') ופ' במה אשה (נ"ט ב'). כתב רש"י שהיה גדול ממנו שתי שנים וצ"ל ומחצה. ועיין ירושלמי פ"ד דתענית הלכה ב'. ועיין חלק א' ג"א תתק"פ ותתק"צ. וא"ל רבי שיכתוב אגרת לאנטונינוס וקרע רבי ב"ר פ"ד. ר' אושעיא אמר בשמו. רשב"ל ותלמידי ר' חנינא שאלו ממנו (עיין לוי ועיין ר"ל) ור' חנינא. חביריו בניו של רבי ר"ג ור"ש. ור' אושעיא ב"ח ור"א הקפר. ובש"ק (ל"ג ב') כתב חביריו בני רבינו הקדוש והם ר' אושעיא ור"ג ור"ש, טעה, ע"ל ברבי ותראה מהיכן יצא לו הטעות:
741
742אפיקשינן. נחומא בנו:
742
743אפקולוס תוספתא חולין פ"ח העוף לא עולה ולא נאכל אר"י זה מקולי ב"ש כו' ראב"צ אומר העוף עולה עם גבינה על השלחן אפיקולוס אומר אין נאכל. אחרים אומרים משמו אף נאכל במה דברים אמורים בשלחן שהוא של מאכל אבל בשלחן שאינו של מאכל נותן אדם חתיכה בצד זה וגבינה בצד זה רשב"ג אומר אף שלחן של מאכל עכ"ל. ובחולין (ק"ד ב') תני אגרא חמוה דר' אבא עוף וגבינה נאכלין כו' באפקולוס פי' הר"ן מטלית. ובתוספתא כי אפקולוס שם חכם:
743
744אפרים ספרא תלמיד ר"ל ואומר בשם ר"ל סוף ב"מ (קי"ט א') ופי' ר' ברוך מ"ש שם שבור מלכא אפריין נמטיה לר"ל הוא לגנאי שלא הודה לו ומפני ששמו אפרים אמר תנו אפר שלו לר"ל כדאמר רב לקרנא תיפוק לי' קרנא בעיניה. וי"א לשון חן בלשון פרס. כתב ביוחסין בהג"ה כי אפריין אומרים בלשון פרס על מי שאומר דבר נאה ומתקבל ע"כ. כתב הערוך מלשון בן פורת כלומר יפרו וירבו חכמים ונבונים כמותו. והערוך כתב לשון חזק בלשון פרסי יישר כחו ויישר חילו:
744
745אפרים מקשאה תנא דברייתא תלמיד ר' מאיר משמי' דר"מ ב"מ (פ"ז א) וסנהדרין (ל"ט ב') וב"ר פ' וישב פ' פ"ה ופי' במתנות כהונה מקשה קושיות, דבר אחר שומר קשואים וידי משה פי' בפ' וירא פ' מ"ח מוכר קשואים:
745
746בן ארזא על הצלצל. פ"ה דשקלים וסוף תמיד (ל"ג) ושם פ"ג בן אריה ט"ס:
746
747ארזא ר' יוחנן בנו:
747
748אריוך הוא שמואל (ע"ש).
748
749ר' ארמניא הורה לו ר' מנא (ע"ש) ירושלמי פ' מגלחין הלכה ה':
749
750אריסטון (עיין נתאי איש תקוע):
750
751רב אשי הקדמון בזמן רב. א"ר חייא בר אבא ג' דברים סח לי רב אשי משמי' דריב"ל שבת (ע"ה ב'). אמר רב יהודה אמר רב אשי נדרים (נ"א ב') אמר רב סוטה (ל' א'). א"ל ר' חנינא אתם לצפונה דא"י יושבין דבבל מצפון לא"י ב"ב (כ"ה ב') ור"ח אמר בשמו גיטין (ל"ט סע"ב). אמר רבי (שם) אמר ר' שבתאי (ע"ש). רב הונא בעא מרב אשי שבת (ס' ב'). רב אשי קמי דרב הונא שבת (ל"ז סע"ב) ב"ק (קי"ד רע"א). איתיב ר"ה לרב אשי ע"ז (ס' סע"ב). אשי הקדמון בנו ר' חייא תלמיד רב. רב חסדא בשם אשי ירושלמי שבת פ"ק הלכה א':
751
752אשי הונא בר אשי. חייא ב"א. חמא ב"א. חנין ב"א. רב חסדא ב"א. רב יהודה ב"א. יצחק ב"א. עולא ב"א (ל"מ). שימי ב"א:
[הגהות: אשי, א) שבת (קל"ח ב') רב אשי בר אידי ובשס"ח ששת ובאשר"י ולא תקן וברי"ף שישי ולא תקן, וכן בעירובין (ק"ב רע"ב) ענין ההוא שילא ול"ת. ב) ביצה (ל"ז סע"ב) א"ר אשי א"ר יוחנן ל"ת. וצ"ע כי ענין ההוא בפ' מרובה (ס"ט) ובפ' יש בכור (נ"ב ב') בשס"ח א"ר אסי אר"י אולי צ"ל רב אסי שהיה תלמיד ר' יוחנן. גם בזבחים (י"א ב') א"ר אשי א"ר יוחנן ל"ת. ג) נדה (ס"ג א') ר' יהודה בר שילא א"ר אשי צ"ל אסי ל"ת. ד) שבת (י"א א') יהושע ברב אידי אקלע לבי רב אשי נ"ל שצ"ל אסי, וכן הוא בתענית ענין ההוא אסי. ה) זבחים (נ"ה ב') א"ר יעקב בר אחא אמר רב אשי צ"ל אסי ל"ת. ו) ביצה (ו' א') רבינא יתיב קמי רב אסי וברי"ף ואשר"י אשי ל"ת. ז) ביצה (ו' א') גיטין (נ"ט א') רב מרדכי תלמיד רב אשי דאמר בסוטה (מ"ו ב') לויה לרבו עד פרסא ורב מרדכי לוייה לרב אשי עכ"ל רש"י. וצ"ע דהא בברכות (ל"א א') ובסוטה (שם) איתא רב מרדכי לוייה לרב שימי בר אשי וכ"ה בעין יעקב וכ"ה בשס"ח ברכות, אכן בסוטה בשס"ח הגירסא לוייה לרב אשי, יהיה איך שיהיה גירסת השס"ח במקום אחד טעות:]
[הגהות: אשי, א) שבת (קל"ח ב') רב אשי בר אידי ובשס"ח ששת ובאשר"י ולא תקן וברי"ף שישי ולא תקן, וכן בעירובין (ק"ב רע"ב) ענין ההוא שילא ול"ת. ב) ביצה (ל"ז סע"ב) א"ר אשי א"ר יוחנן ל"ת. וצ"ע כי ענין ההוא בפ' מרובה (ס"ט) ובפ' יש בכור (נ"ב ב') בשס"ח א"ר אסי אר"י אולי צ"ל רב אסי שהיה תלמיד ר' יוחנן. גם בזבחים (י"א ב') א"ר אשי א"ר יוחנן ל"ת. ג) נדה (ס"ג א') ר' יהודה בר שילא א"ר אשי צ"ל אסי ל"ת. ד) שבת (י"א א') יהושע ברב אידי אקלע לבי רב אשי נ"ל שצ"ל אסי, וכן הוא בתענית ענין ההוא אסי. ה) זבחים (נ"ה ב') א"ר יעקב בר אחא אמר רב אשי צ"ל אסי ל"ת. ו) ביצה (ו' א') רבינא יתיב קמי רב אסי וברי"ף ואשר"י אשי ל"ת. ז) ביצה (ו' א') גיטין (נ"ט א') רב מרדכי תלמיד רב אשי דאמר בסוטה (מ"ו ב') לויה לרבו עד פרסא ורב מרדכי לוייה לרב אשי עכ"ל רש"י. וצ"ע דהא בברכות (ל"א א') ובסוטה (שם) איתא רב מרדכי לוייה לרב שימי בר אשי וכ"ה בעין יעקב וכ"ה בשס"ח ברכות, אכן בסוטה בשס"ח הגירסא לוייה לרב אשי, יהיה איך שיהיה גירסת השס"ח במקום אחד טעות:]
752
753רב אשי מאוירא נ"א אוזרניא פירש"י מקום (א"ר זירא) שבועות פ"ג (כ"ד סע"ב) בזמן רבינא ורב אשי (כנראה שם):
753
754רב אשי בר אבין א"ר יהודה, נ"א בר אידי בר אבין. א"ר נחמן בר ברוך א"ר אשי בר אבין א"ר יהודה שבת (ס"ו ב') ע"ל אדא מרי:
754
755רב אשי ברב אידי (עיין שישי):
755
756רב אשי מהוצל והוצל בבבל והתקין שם כלי לנטילה. ורב הונא אמר לר' אבין בר אבין ר' אשי מהוצל קאי כוותך (ע"ל ר' אחא מהוצל). בספ"ב דקידושין (נ"ח רע"ב) בעא ר' חייא בר אבין מרב הונא כו' א"ל הכי קאמינא לך רב אסי דהוצל קאי כוותך:
756
757רב אשי בר אבא אמר ר' יוחנן (ל"מ ע"ל ר' אמי):
757
758רב אשי בר נתן (ע"ל יוסי בר נתן):
758
759רב אשי,
759
760א) בפ' דיני ממונות קורא לו רבנא אשי. היה ראש ישיבה בסורא שהיא מתא מחסיא כדאיתא בפ"ק דשבת (י"א) א"ר אשי אנא עבדי דלא חרבה מתא מחסיא, שהגביה הבהכ"נ יותר מן הבתים. פירש"י ראש ישיבה היה שם. וכתב מהרי"ט דאיתא בריש בתרא ר' אשי חזא תיוהי בבהכ"נ דמתא מחסיא ועיילי לפוריא כו' ואז כשסתר הבהכ"נ וחזר ובנאו הגביהו יותר מן הבתים.
760
761ב) בקידושין (ע"ב ב') יום שמת רבא נולד רב אשי והיא הנוסחא האמיתית. ואע"פ שכתב הרמב"ם שרב אשי קבל מרבא ולסברתו כמו בשמואל ועלי וזרח השמש ובא השמש קודם שבא שמשו של עלי זרח שמשו של שמואל. ושמואל קבל מעלי. וכ"כ הראב"ד כגירסת הגמרא שלנו ושלא קבל מרבא, והליכות עולם ושארית יוסף (ל"ד ב') כתבו נראה שהרמב"ם גורס אלא עד שלא שקעה, ר"ל עד שלא הספיק רבא לפטור מן העולם כבר נולד רב אשי והיה למלאות מקומו, ולגירסא זו נראה הכרח בברכות (ט"ו) א"ל רבינא לרבא. ובפא"ט (מ"ו) וכיון דרבינא תלמיד חבר לרב אשי ורבינא ראה את רבא על הסתם רבא ראה גם את רב אשי עכ"ל. (ועיין מ"ש בכללים סתירה לזה). ועיין בחלק א' שנת ד"א צ"ט וקי"ג וקכ"ז שנולד ד"א קי"ג והיה תחלת ישיבתו בן י"ד שנה ונפטר קפ"ז או רמ"ו. בחידושי אגדות בב"מ פ' הפועלים רב אשי הוה קשיש קצת מרבינא, ועמ"ש בכללים בהקדמה סתירת דבריו:
761
762ג) בגיטין פרק הנזקין (נ"ט א') ובפרק דיני ממונות (ל"ו א') מימות רבי עד רב אשי לא היה תורה וגדולה במקום אחד. ואפילו רב הונא בר נתן שהוא גדול הדור ובתורה ומרימר ומר זוטרא (יוחסין באגרת רש"ג) הוה כייף לי'. בברכות (נ"ז א') הרואה אווז בחלום יצפה לחכמה. א"ר אשי אני ראיתי ובאתי עליה וסלקית לגדולה ועייל לאגמא ותלא טבלא ונבחי נבוחי ונעשה ראש ישיבה כמו רב פפא. וראה לפת בטרפיהון ונעשה עשיר (ל"מ כי רב ראה זה). ובימיו היה ריוח לישראל. בסוף מ"ק (כ"ח א') שבא מלאך המות אחריו ובקש מן מלאך המות שיתן לו זמן ל' יום שיחזור תלמודו דאשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ואחר ל' יום בא מלאך המות וא"ל שמההכרח למות כי דחקוהו רנלי דרב הונא בר נתן ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא.
762
763ד) סימא בעצמו את עיניו (עיין רב יוסף). מסר עבדו מנימין לרבינא ולרב אחא בר רבא לטובלו שלא יקנה עצמו בן חורין יבמות (מ"ו א'). רפרם אכפיה שישלם שט"ח ששרף בילדותו (ע"ש). בביצה (ו' א') רב אסי (צ"ל אשי וכ"ה באשר"י) הוה עציב דלא הניח עירובי תבשילין. א"ל רבינא אמאי עציב מר א"ל רב מרדכי לרבינא כו'.
763
764ה) יש נוסחא כי רב אשי לקח בת רמי בר אבא לאשה ואין זה אמת (ע"ש וצ"ע). ובביצה (כ"ט ב') אמר רב אשי הא דידן (אשתי רש"י) ברתיה דרמי בר חמא. כ"כ היוחסין בהג"ה ש"ש ושכח שכ"כ היוחסין אות ר' רמי בר חמא חתנו של רב חסדא וחותן של רב אשי והביא גמרא דביצה הנ"ל. ולדעתי צ"ע דהכי איתא בביצה (שם) דביתהו דרב אשי נהלא קמחא אגבא דפתורא אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר חמא ורמי ב"ח מרי דעובדא הוי מדקדק במעשיו ואי לא דחזיא מבי נשא לא הוה עבדה עכ"ל. והנה אחר דידעה בת רמי ב"ח בהנהגות אביה מסתמא ודרך הסברא היתה גדולה בחיי אביה לא פחות מי' שנים. וקצת ראיה דאיתא בירושלמי סנהדרין פ"ז הלכה ב' אר"א בר' צדוק תינוק הייתי ורוכב על כתפו של אבי וראיתי בת כהן שזינתה ושרפוה בחבילי זמורות אמרו לו תינוק היית ואין עדות לקטן כד חמא מלתא דא לא הוה פחות מן י' שנים עכ"ל (ע"ש). ואיתא בב"ב (י"ב ב') מיום שחרב ביהמ"ק נתנה נבואה לשוטים ולתינוקות דבת רב חסדא יתבה בכנפי דאבוה ויתבי רבא ורמי ב"ח אמר מאן בעית מינייהו אמרה ליה לתרווייהו ואמר רבא ואנא בתרא עכ"ל. הרי רבא ורמי ב"ח הוו בני גילי, ובברכות (מ"ח א') אביי ורבא יתבי קמי' דרבה א"ל רבה למי מברכין אמרי לרחמנא ורחמנא היכא יתיב רבא מחוי לטללא אביי נפיק לחוץ ואחוי כלפי שמיא א"ל רבה תרווייכו רבנן הויתו והיינו דאמרי אינשי בוצין מקטפיה ידיע. הרי אביי ורבא היו קטנים ובני גילי (עיין רבא מש"ש). ואיתא ביבמות (ל"ד ב') רבא נשא בת רב חסדא אחר מות בעלה רמי ב"ח י' שנים (ע"ש) ובברכות (מ"ז ב') רמי ב"ח מת בקיצור שנים (ע"ש) בחיי רבא. ושם (נ"ו א') בר הדיא מפשר חלמין כו' אביי יהיב לי' אגרא אמר לי' אקרינן בניך ובנותיך נתונים לעם אחר א"ל בניך ובנותיך נפישין ואת אמר לקרובי יהיבנא ואשתך תאמר לקריבה ואכפה לך וה"ל כעם אחר. רבא לא יהיב לי'. א"ל דביתהו שכיבא ואתו בניה ובנתיה לידי אתתא אחריתא כו' לסוף יהיב לי' אגרא א"ל רבא חזאי אפדנא דאביי נפל וכסיין אבקיה. א"ל אביי שכיב ואתא מתיבתיה קמך, אזל רבא בהדיה נפל ספרא מיניה וראה דכתב ביה כל החלומות הולכין אחר הפה אמר רשע בדידך קיימי וצערתן כולי האי כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא, ר"ל אשתו (ע"ש באורך). איתא בר"ה (י"ח) אביי חי ס' שנים (ע"ש) ורבא מלך אחר אביי י"ד שנים (ע"ש) ויום שמת רבא נולד רב אשי כנ"ל, ורב אשי כשנשא בת רמי ב"ח לא היה פחות מי"ג שנים. א"כ בת רמי ב"ח היתה בת י' קודם מיתת אביה רמי ב"ח וי' שנים אחר זה לקח רבא אמה. הרי היתה בת רמי ב"ח בת כ' ולקחה רבא בחיי אביי והיו לו בנים ממנה עכ"פ היה קודם מיתת אביי וי"ד שנים שמלך רבא וי"ג שנים של רב אשי א"כ היתה בת רמי ב"ח כשנשאה רב אשי עכ"פ יותר מבת נ' שנה וקשה להאמין שרב אשי בן י"ג שנה ישא זקנה בת חמשים ויותר. ואף אם תאמר שבת רמי ב"ח היתה קטנה מאד במיתת אביה אלא שראתה אמה בת רב חסדא הנהגתה שמסתמא נהגה אמה מה שראתה מבעלה אביה רמי ב"ח. סוף סוף תהיה כשנשאת לרב אשי יותר מארבעים שנה וצ"ע:
764
765ו) הוא חבר התלמוד בבלי כפי דעת ס' המצות. (ובתוס' ריש חולין ופ"ק דשבת ועיין רש"י ר"פ השוכר את הפועלים רב אשי סוף הוראה). ועשה מהדורות לתלמוד כדאיתא בפ' מי שמת (קנ"ז ב') אמר רבינא מהדורא קמא דרב אשי, פי' הערוך ערך הדר פר"ח כי קבלה בידינו כשמתעסקין בכל שנה ב' חדשים אדר ואלול שהם חדשי הכלה משלימים בשלשים (ביוחסין ט"ס) שנה ועוד חוזרין כמתחלה. ורב אסי האריך ימים בישיבה והיה ר"י ס' שנה. (וברשב"א בב"ב שם שחי ס' שנה ט"ס הוא) והשלים התלמוד ב' פעמים. ובמהדורא קמא כשהגיע לזה הענין פי' לתלמידים ראשון קנה (ובמהדורא שניה פי' יחלוקו והלכתא יחלוקו כצ"ל) וא"כ מהדורא לשון חזרה. והרמב"ם לזרעים כתב שלא חבר רק ל"ה מסכתות. וחברו בארץ שנער כמו ק' שנה לחבור הירושלמי וצ"ע:
765
766ז) רב כהנא הכהן היה רבו (ע"ש הרבה ממנו). רב אשי ורבינא כתב ר' יוסף טוב עלם במצוה מ"ח דהלכה כרבינא. והרא"ש פ"ח דקידושין (כ"ח ב') ובה"ג פסקו כרבינא, ועיין תשו' חוט השני סע"ח. וכתב בשו"ת חו"י ונ"ל דאוירא דא"י אהני לרבינא. ור"י כתב דהלכה כרב אשי. ובס' הליכות עולם דרבינא תלמיד חבר לרב אשי עיין מגילה (כ"ו ב') ובספ"ק דמ"ק. ועיין מנחות (מ"ב א'), תוס' פ"ק דשבת (ט' ב') כרב אשי דהוא בתראה לגבי רב אחא בר יעקב. וברא"ש ותוס' פ"ק דב"מ הלכה כרב אשי נגד מר זוטרא. עיין ב"מ (ט"ז א', מ"ח ב') הלכה כרב אשי דבתראה וגדול בחכמה ומנין. מורגל בחז"ל לומר הא דרב אשי בדותא היא, פסחים (י"א א'), יבמות (כ"א א'), זבחים (ק' ב'), מנחות (ס"ח א', צ"ה ב') וב"מ (ע"א ב') ועיין ערוך ערך בד:
766
767ח) אחרי כי יש רב אשי הקדמון בזמן רב ויש רב אשי האחרון ע"כ תשכיל לפי הדורות מי תלמידו או רבו וכל מקום שכתבתי רא"ק ר"ל רב אשי קדמון, וכ"מ שכתבתי רא"א רצוני לומר רב אשי אחרון. א"ל ר' אבא וצ"ע כי ג' ר' אבא היו (ע"ש). איתיב לי' ר' אבהו צ"ע כי ב' היו. בר אבין ובר קיפוק בזמן רא"א. אדא כוותי' דרב אשי מסתבר רא"ק. אדא בר חבו לפני רא"א. רב אדא בר רבא א"ל רא"א. ר' אדא סבא קמיה רא"א. א"ל רב אחא בר אחא. א"ל רב אחא מפרזקי. רב אחא. רב אחא ברב אוירא בשמו רא"ק. א"ל רב אחא בר אויא רא"ק. רב אחא סבא רא"ק. א"ל רב אחא בר אבא רא"ק. רב אחא מהוצל קמי' רא"א. א"ל רב אחא בר איקא. רב אחא ברב אשי. א"ל רב אחא בר אדא רא"ק. שלח לרב אחא בר רבינא י"ז זוזי לפדיון הבן רא"א. א"ל רב אחא בר חייא. א"ל רב אחא ברב יוסף רא"א. בר איבו בזמנו. ורב איקא בר חנינא. רב איתי בימיו. ר' אמי בר אבא בשמו. בעא מאמימר וקראו מר רא"א. א"ל רב אסי רא"ק. רב אשי מאוירא בזמנו. א"ל רבי בבהו (ל"מ). א"ל רב בודיא. רב ביבי בשמו. גביה מבי כתיל קמי'. ר' גביהה מארגיזא. א"ל רב גמדא. א"ל הונא בר חיון. הונא מר לפניו. א"ל הונא בר אויא ונראה לו בחלום. קמיה רב הונא ור"ה בעא מיני' רא"ק. א"ל מר הונא בר נחמן. בני רב הונא בר אבין לקמי'. רב הונא בר מר זוטרא בזמנו. א"ל רב הונא בר רבא. הונא מר בר רבא מפרזקיא א"ל. אמר לרב הושעיא (נ"א יהושע) ברב אידי. הלל חבירו. כלתו של רב זביד מנהרדעא באה לפניו. א"ל רב זבידא. רב זוטי בזמנו. מר זוטרא חבירו. מר זוטרא בר רישבא בזמנו. מר זוטרא בר מרי בר איסור. א"ל רב חביבא מחוזנאה. ר' חייא בר אבא רא"ק. א"ל ר' חנילאה מחוזנאה. ר' חנינא בשמו רא"ק. חנינא בר ביבי בר אביי בזמנו. ר' חנין. רב חנן בר רבא א"ל רא"ק. א"ל רב חנין. רב חיננא בר כהנא בשמו רא"ק. רב יהודה בשמו רא"ק (ע"ל). בשם ריב"ל (ע"ל). א"ר יוחנן זבחים (י"א ב') ביצה (ל"ז ב'). ר' יוסי בר אבין הלך ללמוד אצלו. א"ל רב יימר. בש"ר ינאי בר ישמעאל. ר' יצחק בר משרשיא בזמנו. א"ל ר' ירמיה זבחים (ט"ו ב') רא"ק וצ"ע. אקלע לבי רב כהנא רא"ק. רב כהנא הכהן רבו (ע"ל). א"ר מניומי בר נחומי. מנימין עבדו. רב מארי בר פנחס ברב חסדא אתא לקמי רב אשי. אמר לרב מרי. מרי בר איסור גיורא. מרי בר איסק בזמנו. א"ל מר ינוקא ומר קשישא. א"ל מר בר אמימר, אמר למר בר רב יוסף רא"א, א"ל מר קשישא בריה דרבא. מר בריה דרב אשי או מרי. ר' מרדכי תלמידו וצ"ע. קמי רב מתנא אמר שמעתא רא"ק. אמר שמעתתא קמי רב נחמן (בר יצחק כ"כ תוס') מנחות (ק"ב א') רא"א וצ"ע. רב נחמיה ר"ג בעא מיני'. א"ל רב נתן בר מר זוטרא. ר' סימא ברב אידי לרב אשי. רב סמא ברב משרשיא. א"ל רב סמא ברב אשי. רב עוירא בשמו. אמר עולא רא"ק. א"ל רב עוקבן ממישן רא"ק. אמר לרב פנחס בר אמי. רב פפי רבו. רב פפא א"ל ע"ז (מ' א') רא"א. בר קיפק תלמידו. אמר רב רא"ק. משמי' דרבא חולין (י"ז ב') רא"א. אמר רבא לרב אשי כתובות (קי"א א') ט"ס ובעין יעקב אמר רבינא לרב אשי. רבא מברניש לרב אשי. אקלע לבי רבא בר חיננא. רבה אמר רב אשי חולין (ע"ו א') רא"ק. ואמר לרבה האמר עולא מעילה (ג' סע"ב) ב"ק (קי"ד ב') רא"ק. א"ל רבה מפרזקי. רבה בר מארי לפניו. רבה ברב הונא א"ר אשי רא"ק. א"ל רבה זוטי. אמר רבי גיטין (ל"ט סע"ב) רא"ק. רבין דנרש ריפא בתו. א"ל רבין בר חיננא. רבינא תלמיד חבר רא"א. רבינא זוטי לפניו. רפרם קמיה. א"ר שבתאי רא"ק. א"ל רב שילא משלניא. אמר שמעתיה קמיה רב שימי. א"ל רב שמן. אמר ר"ל בכורות (כ"ה סע"א) רא"ק. רב ששת מקרטיזא. אקלע לגביה:
767
768אשיאן היה שונה בבית ר' אמי ובעא מיניה ברכות (י"ד א'). ר' יצחק בנו:
768
769ר' אשיאן בש"ר יונה ספ"ק דתרומות. ר' בון בר כהנא מקשי ירושלמי (הוריות פ"ב). ר' בא ר' חייא בש"ר יוחנן שם (שביעית פ"ק): אשיאן בר נדבך חתני' דרב ייבא (ע"ש) משמיה דרב (ל"מ) ר' זעירא בשמו, ירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א. משמיה דרב יהודה מנחות (כ"ט א').
769
770אשיין נגרא בש"ר יוחנן ירושלמי ע"ז רפ"ג:
770
771ר' אשיין בר יקים שאל לר' יסא ירושלמי (יבמות פי"א):
771
772אשיין ר' יוסי בנו:
772
773אשתיתא רב יהודה בר אשתיתא (שם אדם רש"י וערוך), עירובין (נ"ב סע"א) ובאלפסי ס"פ מי שהוציאוהו ר' יהודה איש ברתותא (ע"ל ר' אלעזר בן יהודה איש כפר ברתותא):
773
774אתו רב סמא בנו:
774
775ר' בא הוא ר' אבא וכן דרך הירושלמי להשמיט האל"ף.
775
776באדן בערוך אמר באדן שם חכם וכתב שנית בדן שם חכם. ואין חייב בכפל, ולא מצאתי בערוך ולא בש"ס זכרו:
776
777באלי אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן כו' א"ל ר' חייא לבאלי אסברא לך כי קאמר ר' יוחנן תענית פ"ב (י"ח סע"א) אמר באלי אמר אבימי ניותאי משמי' דרב. אמר אבימי סנוותאה. אמר באלי אמר רב יעקב ברה דבת שמואל, ברכות (כ"ה ב'). ובפ"ב דתענית פירש"י שם חכם:
777
778בבא בן בוטא בגיטין פ' הנזקין (נ"ז א') זיכה אשה אחת שאמרו שזינתה ואמר כי זרע אינו סולד ודוחה מן האור. נכנס ונבלע בבגד ואינו מגליד. לובן ביצה סולד מתייבש ומגליד. כך קבל מרבו שמאי הזקן. והיה חכם גדול וזקן. ובפ"ק דב"ב (ג' ב') הורדוס הרג לכלהו רבנן ושייר לבבא בן בוטא למיסב עצה מיני' ונקרינהו לעיניה ולבסוף התחרט ושאל ממנו מאי תקנתי' ואמר את כבית אורו של עולם הם רבנן יעסוק באורו של עולם ויבנה ביהמ"ק שהוא אור העולם לכפרתו. בסוף כריתות (כ"ה א') במשנה (ג') בכל יום היה מנדב אשם תלוי חוץ מיום אחד אחר יו"כ וזה נקרא אשם חסידים. ובכריתות שם נשבע המעון הזה פי' נשבע במקדש (ע"ל זכריה בן הקצב). ובנדרים ס"פ ר"א (ס"ו ב') שהיה דיין ועניו ועושה שלום בין איש לאשתו. ההוא בר בבל נסב אשה מא"י ואמר לה שתבשל ליה תרין טלופחין (ר"ל דבר מועט) והבינה כפשוטה ורתח עליה. ותו אמר לה אייתי לי ב' בוצינין (ר"ל אבטיחים) אייתית לי ב' נרות (תרגום בוצינא) וכעס בעלה עליה ואמר לה תבר יתהון על בבא (ר"ל אדשא) והיא סברה שאמר לה בעלה שתתבר על בבא בן בוטא, והוה יתיב בבא בן בוטא ודאין חברית יתהון על רישיה. אמר לה מה דא עבדית אמרה כך צוני בעלי. אמר לה בתי את עשית רצון בעלך המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא. כתב ג"נ שהיה ניצוצו בר' מאיר דאיתא ברבה פ' שופטים איש ליצן על שאשתו היתה שומעת דרשת ר"מ צוה לה שתלך ותרוק בפניו והורו האיש דבבא ב"ב והיא האשה ור"מ עשה כמו בבא ב"ב והאיש והאשה הזאת הם קרח ואשתו ליצנים היו על משה ואהרן. ואע"פ שהיה מתלמידי שמאי (כנ"ל) בסמיכה עשה כב"ה בפ"ב דביצה (כ' סע"א). הביא ג' אלפים צאן והעמידן בהר הבית מי שירצה יביא עולות ויסמוך שידע שהלכה כב"ה. ירושלמי שם הלכה ד' וחגינה פ"ב הלכה ג'. בבא הוא יותם ותקונו עיין ח"א ג"א תשכ"א:
778
779בבא ר' יהודה בנו:
779
780ר' בבהו אמר לרב אשי בפ"ב דיבמות (ל"מ):
780
781רב ובבי בשם ר' חייא רבה:
781
782בג בג ע"ל בן בג בג, בזמן בן הא הא:
782
783בהא (שם חכם) א"ר יוחנן. וא"ל ר' אבא. והיה בא"י ובבבל, תמורה (כ"ט א') ע"ל בתא:
783
784רב בוריא אמר לרב אשי פ' לולב וערבה. ל"מ שם כי אם בגיטין (מ"ה רע"ב):
784
785ר' אבא בר כהנא אמר משמו ויקרא רבה (ע"ל אידי בר גרשון וזעירא):
785
786בוזי ר' חמא בנו:
786
787בוטא בבא בנו:
787
788בוטא לוי בנו:
788
789בוכרי עיין בן:
789
790ר' בון בירושלמי הוא רבין או אבין, ע"כ העתקתים לעיל באות א' אבין. ר' יהודה. בנו:
790
791בוני ר' יהודה בנו:
791
792בונים ע"ל בן:
792
793ר' בורקי קומי ר' מנא ירושלמי קדושין פרק האומר הותיב קומי ר' מנא. ר' יצחק בן אלעזר היה קורא לר' בורקי ולר' יהושע בר' טימא עדה קדושה, מדרש קהלת פסוק ראה חיים, וירושלמי פרק כל הצלמים (ע"ש), בש"ר יוחנן ירושלמי ספ"ה דיומא:
793
794בטי בן טאבי לא הבאתי בכאן (ר"ל כי לא היה חכם) אלא לפרש מי הוא (עיין ע"ז ל"ט) לרש"י משמע שהוא יהודי ולתוס' עבד כנעני סוף ע"ז (ע"ו ב'). וע"ש המעשה עם (מר) ר' יהודה לפני שבור מלכא ובפ' עשרה יוחסין (ע' ב') מגסות רוח לא נטל גט חירות ירושלמי גיטין פ"א הלכה ו'.
794
795בטיח עיין בן:
795
796בטיטיי ירד לפני התיבה ונשתתק אצל אופנים ושאלו לר' אבין, ירושלמי פ' א"ע מתני' ד' ותוס' ברכות (ל"ד א') הביאו שאלו לר' בון:
796
797ובטנית בריה דאבא שאול בן בטנית (ע"ש) אמר לר' שמעון בן רבינו הקדוש שמצא פתח לר"ש נדרים פ"ג (כ"ג רע"א):
797
798בטרים בן יטסס ירושלמי כירה מתני' ד':
798
799בן ביביי על הפקיע רפ"ה דשקלים ויומא (כ"ג א'). ובס' לחם שמים שם גורס ביבי ב' הראשון בציר"י ב' השני בקמ"ץ וכ"ה בס' עזרא:
799
800רב ביבא בריה דר' אבא רבה פ' ויקרא פ"ג, ופ' אמור פכ"ט רב ביבא בר אבא, וענין ההוא בירושלמי פ"ב דתענית הלכה ד' ר' ביבא אבא בש"ר יוחנן, ושם ברכות פ' אלו דברים ובקדושין פ"א הלכה א' ר' ביבין בש"ר יוחנן. ונראה כי זה ר' ביבי בר אבין דלקמן שאמר בשם ר' יוחנן:
800
801רב ביבי בריה דר' אמי בב"ר פ' כ"ו:
801
802רב ביבי בר ביזנא בש"ס חדשים בהג"ה בהקדמת זרעים להרמב"ם נהרבלאי מתנו רב ביבי בר ביזנא (ע"ש):
802
803רב ביבי בר אבין א"ר יוחנן א"ר זעירא זכה בה רב ביבי בשמעתיה דאנא והוא (ע"ל נוולא הגי' נשתנה) יתיבנא קמי' דר' יוחנן כי אמר להא שמעתא וקדם איהו ואמרה.
ובנדה (כ"ה ב') הגי' בר אביי, והיוחסין כתב נוסחא האמיתית בר אבין ולא בר אביי והדין עמו כי אביי אביו של רב ביבי היה זמן רב אחר ר' יוחנן וק"ל ובשס"ח לא תקן. ואמר רב ביבי בר אבין א"ר עמרם א"ר יצחק אמר ר' יוחנן והם כלם בזמן ר' יוחנן (ל"מ, ואולי צ"ל רב אידי ב"א כי רב עמרם היה בזמן אביי ורבא) וזה רב ביבי שהיה בא"י כשעלה ר' זירא לפניו. רב ביבי אמר לרבי (וצ"ע) ולר' אסי במערבא וא"ל ר' זירא חיי דמר דאנא ורב אסי ור' חייא בר אבא. (ובמ' מגילה פסוק חור כרפס רב ביבי בר אבינא):
ובנדה (כ"ה ב') הגי' בר אביי, והיוחסין כתב נוסחא האמיתית בר אבין ולא בר אביי והדין עמו כי אביי אביו של רב ביבי היה זמן רב אחר ר' יוחנן וק"ל ובשס"ח לא תקן. ואמר רב ביבי בר אבין א"ר עמרם א"ר יצחק אמר ר' יוחנן והם כלם בזמן ר' יוחנן (ל"מ, ואולי צ"ל רב אידי ב"א כי רב עמרם היה בזמן אביי ורבא) וזה רב ביבי שהיה בא"י כשעלה ר' זירא לפניו. רב ביבי אמר לרבי (וצ"ע) ולר' אסי במערבא וא"ל ר' זירא חיי דמר דאנא ורב אסי ור' חייא בר אבא. (ובמ' מגילה פסוק חור כרפס רב ביבי בר אבינא):
803
804רב ביבי כי אתא רב דימי אמר שבתא דרב ביבי הואי (הגיע יומו לשמש על התלמידים רש"י) ואקלעו ר' אמי ור' אסי פ' כלל גדול (ע"ד סע"א) הגי' שלפנינו רב ביבי סתם ולא בר אבין. ירושלמי ר' מנחמא בש"ר ביבי. בעא מרב נחמן ב"מ (כ"ג ב'). א"ר נחמן רב ביבי דשתי שכרא בעיין בנתיה טפלא שבת (פ' ב') פסחים ) (מ"ג) מ"ק (ט' ב'). רב ביבי תני קמיה דרב נחמן חגיגה (כ"ב ב') נדרים (ל"ה ב') ב"ב (ל"ו ב') נדה (מ"ה א') יבמות (ק' ב'). א"ר יוסף תני רבי כו' א"ל רב ביבי לא תציתו ליה מה דתני בשם רבי אנא אמרת נהלי' ומשמיה דרב אדא בר אהבה עירובין (ע"ה ב'). בסוף קדושין (פ"א א') רב ביבי אכל עם רב יוסף בעליה וירד רב יוסף ואשתו ואמר רב יוסף שיסירו הסולם שלא יתייחד רב ביבי עם אשתו אע"פ שבעלה בעיר אפי' בבית. דשאני רב ביבי דשושבינתיה היא ורגילה בו. והסמ"ג (מל"ת קכ"ו) הביא זה ברגילין בבית שיש לשמור. ותמוה שלא הביאו המחברים דין זה אפי' בבית כי אם בעיר לבד (עיין ש"ע אהע"ז סי' כ"ב). יתיב רב פפא אחוריה דרב ביבי קמיה דרב המנונא ויתיב ואמר מ"ט דר"ש קסבר כו' אמר להו ר"פ היינו כו' אחיכו עליה כו' אר"פ אפי' כו', נדה (כ"ז א'). רב ביבי אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה הוה גיורא, מינצי הוא ורב ביבי בענין שררות הצבור והגר אמו מישראל אתו לקמיה דרב יוסף אמר רב ביבי דגברא רבא הוא לעיין במילי דשמיא והגר במילי דמתא, פירש"י ז"ל בגבוי צדקה וחלוקתם וסדר הפטורה ותרגום הוא מילי דשמיא ומילי דמתא שאר צרכי צבור לחומה ולדלתות ולמעיינות. בשלשלת הקבלה (ל"ג ב') כתב ז"ל רב ביבי הגר ואמו ישראלית היה חולק עם רב אדא בר אהבה על ענין שררות הצבור אתו לקמי' דרב יוסף ופסק רב אדא דגברא רבה הוא לעיין כו' והגר במילי כו'. ראה איך נשתבש בשמועה זו והוא גמרא בקידושין (ע"ו ב'). אושפיזיכניה (פירש"י בעל הבית) דרב אדא בר אהבה ה"ל הנך ביצים מיו"ט לשבת אתא קמי' כו' ביצה (ד' א'):
804
805רב ביבי סתם נראה קצת כי סתם רב ביבי הוא בר אבין. אלא שרב ביבי בר אבין היה בזמן ר' יוחנן ורב ביבי סתם בזמן אביי. בש"ר אבא ברב הונא שקלים פ"א. א"ר אלעזר פסחים (ע"ב ב') זבחים (ע' ב') מע"ש פ"ב ופ"ה. וור' איבו ור' הונא בש"ר יצחק בר מריון, ור' אמי (ע"ל) א"ר אסי שבועות (ו' ב') מכות (י"ט ב') שבת (י"ד א') אמר רב אסי, ועיי"ש (ע"ד א'). יתיב קומי ר' יסא ירושלמי תענית ספ"ב. ור' דימי (ע"ל). ר' זירא א"ל פסחים (ע"ב ב'). קומי זעירא מע"ש פ"ה. ור' חזקיה. בש"ר חנא ירושלמי ברכות. בש"ר חנינא כלאים פ"ד וריש שביעית. ר' טרייא. אמר רב יהודה עירובין (כ"ג ב'). אריב"ל ברכות (ס"ב ב') א"ר יוחנן ב"ק (ס"א סע"א) א"ר יוסי מכות (כ"א ב'). א"ל ר' יצחק בר ביסנא. ר' יצחק ריש גלותא בר אחתיה. ר' כהן בר אבין בשמו. בעא מרב נחמן (ע"ל) בש"ר ראובן ירושלמי פ"ק דסנהדרין ומדרש שמואל פ' כ"ג ומדרש רות פסוק וישאו להם נשים מואביות. אר"ל מחלוקת בחטה כו' ור' ירמיה אר"ל מחלוקת בזו כו' מכות (י"ז א') ירושלמי נדה פ"ג:
805
806ביבי רב אחא בר ביבי. רב הונא בר ביבי. ר' חנא או חנינא או חנניא בר ביבי. ר' יוסי בר ביבי:
806
807רב ביבי בריה ררב משרשיא ברי' דרב ביבי ואמרו לה ר' אבהו בריה דרב ביבי פ"ק דעירובין (ל"מ וע"ל ר' אבא אבוה דרב בריה דרב משרשיא):
807
808רב ביבי בר אשי נ"א א"ר ביבי א"ר אשי:
808
809רב ביבי בר דלא א"ר שמעון חסידא. נ"א רב ביבי בר גולא (ובירושלמי פ' אלו מציאות הלכה ה' גוזל) בסוף ב"ק (קי"ג ע"ב) בר גידל:
809
810ר' ביבי מרגניא מדרש איכה בפ' ממרום שלח אש ובסוף פ' על אלה אני בוכיה סנגוריא אולי ט"ס, ע"ל ר' אבא סנגוריא:
810
811רב ביבי בן אביי בפי' ר"ח פרק א"ל המנונה נקוד בציר"י וחירי"ק ובערוך בציר"י וקמ"ץ. והוא כהן מזרע עלי וקרא אותו רב פפא (וכ"ה בערוך אבל צ"ל פפי) ממולאי (ביבמות (ע"ה סע"ב) וכתובות (פ"ה א') עירובין (כ"ה ב') וב"מ (ק"ט א') א"ל רב פפי) משום דאתית ממולאי אמרית מילי מולייתא. ובב"ב (קל"ז ב', קנ"א א') א"ל רב הונא ברב יהושע משום דאתיתו ממולאי פירשב"ם שם מקומו וגידף אותו עכ"ל. בעירובין (נ"א ב') מעשה באנשי בית ממל. ובערוך ערך ממלא שם מקום, כדאיתא בב"ר (פנ"ט) ר"מ אזל לממלא ראה אותם שחורי ראש כו' א"ל שמא מעלי אתם. ותמוה הוא דהא רב פפי קראו מר פירש"י רבי חולין (מ"ג ב') ואיך גידף אותו, לרש"י בעירובין מקוטעים ובב"מ פירש"י כמו גבשושית קשי', ועיין תוס' יבמות, וכתובות ברש"י כמה פירושים. ע"כ נראה כפי' הגאון בערוך ערך מל השביעי שזה נאמר על אדם גדול מפני שהוא מדבר גדולות (ועיין של"ה ובית יהודה). ומהררמ"ע כתב שהוא מוסר ע"פ משחז"ל בזבח ומנחה אין מתכפר אבל מתכפר בד"ת לכן ראוי לדקדק ביותר כדי לתקן הקלקול. בעא לאשלומינהו לכלהו פרשייתא במעלי יומא דכפורי ברכות (ח' ב') עיין ערוך ערך כל. ובקש לראות שדים וניזק והתפללו עליו ונתרפא ברכות (ו' א'). והוי שכיח גבי' מלאך המות וסיפר לו מה"מ שהיה לפניו זמן גדול ששלח שלוחי' אייתי לי מרים כו' אייתי מרים מגדלא דרדקי חגיגה (ד' ב') ובעין יעקב רב דימי בר אביי ט"ס. בעא רב ביבי ב"א כו' אמר רב כהנא לאו היינו דרמי בר חמא אמר רב ביבי ב"א וכי מאחר אתאי ונצאי עירובין (צ' א'). רב אחא בר איקא בשמו. רב אחא בר רבא בשמו. אמר לרב הונא ברב יהושע סנהדרין (ס"ו ב') וע"ל. אימי' דרב זוטרי בר טובי' אתיא לקמי'. תנא לי' רב חייא ברב מדיפתא. רב כהנא (ע"ל) אמר לרב נחמן בר יצחק ברכות (ו' ב') א"ל רבה בר עולא רבי:
811
812רב ביבי בר אחא ע"ל ר' אבא בר אחא:
812
813רב ביבי בר כהנא ע"ל ר' אבין בר כהנא:
813
814בי ר' פלוני ע"ל אות ד' דבי:
814
815בי רב אמרי בי רב הוא רב המנונא:
815
816בידרי רב שמואל בנו:
816
817ר' ביזנא בר זבדא אמר ר' עקיבא א"ר פנדא א"ר נחום א"ר בירים משום זקן אחד ומנו ר' בנאה ברכות (נ"ה סע"ב). וביוחסין כתב א"ר ביתא בר ביזנא א"ר עוקבא א"ר פרנא א"ר תנחום א"ר בירים משום זקן אחד ומנו ר' מנאה ורבי מנאה משום זקן אחד ומנו ר' נהוראי בפ' הרואה. נ"א ר' ביזנא בר זבדא א"ר עקיבא א"ר פרנא עכ"ל (ע"ל ר' בירים):
817
818ביזנא ר' אבא בר ביזנא, ביבי ב"ב, ביתא ב"ב, הונא ב"ב. ר' חנא ב"ב. רב יהודה ב"ב. טרי ב"ב:
818
819בילל אביו של אביי. נ"א כיילל בכ"ף (ע"ש):
819
820בינא רבא בר בינא. ר' שמואל בר בינא:
820
821רב ביני ר' חזקיה אמר משמו ירושלמי ע"ז פ"ג:
821
822ר' ביסא נ"א ביסנא והוא אבוה דר' חמא זקנו של ר' אושעיא רבה (ע"ש) והוא מבית דינו של רבי עם ר' ישמעאל בר' יוסי שאלו הלכה אחת לשלשתן והכריע בבן בנו וקרו עלייהו החוט המשולש בפ' ח"ה (נ"ט א').
822
823ר' ביסנא בש"ר אחא מדרש רבה פ' ראה ירושלמי פ"ג דיבמות, בש"ר חייא תנחומא שמיני, ר' ביסנא רב חנן בר אבא בשם רב ירושלמי ע"ז פ"ק. בשם ריב"ל ירושלמי פ' האשה שהלך. בש"ר יוסי בר' חנינא ירושלמי במה טומנין. בש"ר לא ירושלמי ר"פ משקין. בש"ר לייא ירושלמי שבת פ"ב, בש"ר מאיר ב"ר פט"ו:
823
824ביסנא ר' אבא בר ביסנא (ל"מ). ר' אבין ב"ב. ר' חיננא ב"ב. ר' חמא ב"ב. ר' יצחק ב"ב. רב שמואל ב"ב. ר' שמעון ב"ב:
824
825בירים ת"ר בנאה (ע"ל ר' ביזנא בר זבדא). כתב היוחסין אות כ' ר' בירים בזמן ריב"ל בפ' מרובה (פ"ב רע"א). ר' תנחום ור' בריים בשם זקן אחד ומנו ריב"ל. א"ר לוי בן פרטא א"ר נחום א"ר בירים (ע"ש). וע"ל אידי בר גרשום:
825
826ביריי לוי בנו:
826
827אבא ביראה בר' אליעזר בן יעקב אומר מנחות (צ"ג ב') ומסופק אני אם אבא שמו וביראה שם מקומו וצ"ל בשם ר' אליעזר בן יעקב. או אבא כמו רבי (עיין רבה) כמו אבא שאול וכיוצא וביראה שמו והוא בן ראב"י וצ"ע (עיין בסמוך ר' בירנא). או צ"ל אבא ביראה בדבי ראב"י. עיין ר' חנינא בר מניומי, ובשס"ח לא תקנו:
827
828ר' בירנא א"ר אמי ס"פ הישן פירש"י שם חכם. והגירסא שלפנינו (כ"ז א') בירא, ושם (ל"ד ב') ביראה א"ר אמי:
828
829בית הלל בית שמאי. תלמידי הלל ושמאי נקראין ב"ש וב"ה ערוך, ערך כרע.
829
830בית גוברין יונתן מבית גוברין:
830
831ר' ביתא בר ביזנא (ע"ל ר' ביזנא בר זבדא):
831
832בייתוס בן זונין (ע"ש) עשה שדהו מכר ע"פ ראב"ע מגילה (כ"ז ב') ערכין (ל"א א') ב"מ פ' א"נ במשנה (ס"ה ב') ובפ"ג דמס' סופרים עשה ע"פ ראב"ע. ובירושלמי פסחים פרק כל שעה הלכה ד' שאל את ר"ג וחכמים ביבנה. ובסוף פסחים בתוספתא ר"ג והזקנים היו בביתו. א"ר יהודה שאל בייתוס ב"ז לחכמים פסחים (ל"ז א'). ובירושלמי ס"פ המוציא יין פ"ח ה"ו אמר רב יהודה בייתוס ב"ז היה יושב ושונה לפני רבי. ומצינו זונין לפני רבי ולפני ר"ג ור"ע. א"כ ב' בייתוס היו וב' זונין. וביותסין בסה"ד נראה כי בייתוס ב"ז שהיה בזמן ראב"ע היה כהן שמביאו בחברת הכהנים:
832
833רבי בייתוס ר' יוסטי בר' סימן בש"ר בייתוס ירושלמי פ' הדר פיסקא ד':
833
834ביתוס ר' יהושע בר ביתוס:
834
835בלווטי א"ר יוחנן פ' אין נערבין (י"א א') פירש"י שם חכם. בנו חזקיה בר בליוטי (ע"ש).
835
836בלצא שאל את ר"ע רבה יתרו פכ"ט, פי' במתנות כהונה שם אדם לא ידעתי אם חכם היה (ע"ל בצלא):
836
837בן אחיה (ע"ש):
837
838בן אלעשה (ע"ש):
838
839בו ארזא על הצלצל (ע"ש) תמיד (ל"ג ב'):
839
840בן בג בג אבות פ"ה בכורות (י"ב א') הוא ר' יוחנן בן בג בג, כשאמרו דבריהם לפני רבם והסכימו עליהם כתבו כפי שהיה אז שמם בן בג בג בן הא הא בן זכאי. ובעדיות חולק ר' פפייס ור"י עמו. ובפ"ק דקידושין (י' ב) וירושלמי פ' אע"פ הלכה ד' וספרי פ' קרח פסקא וידבר ה' אל אהרן. ובתוספתא פ"ה דכתובות שלח יוחנן בן בג בג לר' יהודה בן בתירא לנציבין בת ישראל המאורסה לכהן אסורה לאכול בתרומה וא"ל ריב"ב יודע אני בך שאתה בקי בחדרי תורה. בעירובין (כ"ז ב') א"ר יוחנן מאן דמתרגם לי בבקר אליבא דבן בג בג מובילנא מאניה לבי מסותא פסחים (צ"ו א'). בן בג בג שמעתי שהוא עצמו בן הא הא (ע"ש) אבל הרמב"ם מנאם לשנים. וכ"נ בתוס' חגיגה פ"ק בן בג בג ובן הא הא היו בני גרים (ע"ש) ולא כתבו היה בן גרים. וכן בספ"ה דאבות בן בג בג אומר בן הא הא אומר נראה כי ב' הם. בן ב"ג ב"ג בן גר בן גיורת (ס' המעריך). הרמב"ם אמר שהוא מחבורת הלל ושמאי ולא ראה החורבן ואנכי לא ידעתי. ונראה שא"א שהיה בימי הלל ושמאי שהרי חולק עם ר' פפייס שהיה בזמן ר"א ור' יהושע ואחר החורבן (ע"ש):
840
841בן בוכרי העיד ביבנה וא"ל ריב"ז פ"ק דשקלים ובפ' התכלת (מ"ו ב') ובפ' הקומץ (כ"א ב') וערכין (ד' א'). היוחסין הביאו אות כ', ובשם הערוך פי' שם אדם עושה כברה, ואני לא מצאתי בערוך, והגי' בערוך בן כוברי פי' שם אדם. ובכל המקומות הנ"ל בוכרי בבי"ת:
841
842בן בוניים עשיר מאד ושלח לרבי ד' מיני בגדים של פשתן טובים בפרק הנזקין (נ"ט א') שהיה טלית גדול ומדתו כאגוז וחצי. ובפ' כיצד משתתפין (פ"ג א') בוניום שלח לר' מודיא קנדיסא:
842
843בונים בן בונים היה לאביו בונים אלף ספינות ואלף עיירות ורבי כבדו שרבי מכבד עשירים. וא"ל רבי שילבוש בגדים יקרים יותר ממה שהוא לבוש לפי עשרו. עיין עירובין (פ"ה פ"ו) ושם בנ"א ברש"י בונים תלמיד רבי. עיין בשס"ח בחלופי גרסאות:
843
844בן בטיח פי"ז דכלים אגרופו של בן בטיח:
844
845בן ביביי (ע"ש):
845
846בן בתירא משנה שבת פט"ז א' ג'. פסחים פ"ג ג'. פ"ד ג'. גיטין פ"ה ז'. ע"ז פ"א ו'. זבחים פ"א ג'. מנחות פ"א ב'. סתם בן בתירא הוא ר' יהושע. כ"כ הרמב"ם בהקדמתו לזרעים (ע"ש) ובהליכות עולם סי' קפ"ז סתם בן בתירא הוא ר' יהודה אלא מכח דוחק אמר בפ"ק דתענית תהא בר' יהושע בן בתירא. וחולק עם ר' יהושע בן חנניא פ"ק דזבחים. ובפסחים פ"ג במשנה (מ"ו א') ובמשנה (נ"ג א') פליג עם ר' יהודה בר"ה (כ"ט סע"ב) אריב"ז לבני בתירא פירש"י גדולי הדור היו. ויש ר' יונתן בן בתירא בזמן שמעיה ואבטליון (עיין ר' יהודה ב"ב). וענוותנין היו ב"מ (פ"ה רע"א) בני בתירא מחלו נשיאותן להלל שהתחיל נשיאותו קודם חורבן ק' שנה. עיין ריב"ב שהיה אחר החרבן הרבה ומוכח כי ב' היו:
846
847בן גבר על נעילת שערים רפ"ה דשקלים:
847
848בן גזרה (ע"ש):
848
849בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל פ' הרואה (נ"ו ב') מנחות (צ"ט ב') ויעקב בקש לרפאותו ולא הניחו ר' ישמעאל ע"ז (כ"ז ב'):
849
850בן המדורי (ע"ש) אמר שמואל שבת (קכ"ה רע"א) (מדות) ל"ה ב') מנחות (ל"ח ב'). הוה קאימנא קמיה דשמואל יומא (פ"ז ב'). אמר רבא בר המדורי אסבר לי שבת (ק"ז סע"ב) ושם (קכ"ה רע"א) פירש"י בן המדורי פירש לי טעמו של דבר, ויבמות (פ"ג ב'). ועיין פ"ק דיבמות, וצ"ע אם האריך כ"כ ימים מזמן שמואל לרבא. וערוך פי' מיחם דודי:
850
851בן הסגן יומא (מ"ד סע"ב) דברי בן הסגן:
851
852בן זומא עיין שמעון:
852
853בן זזא (ע"ש):
853
854בן זכאי (ע"ש):
854
855בן יאסין הלך לכרכי הים מצא גר אחד ואמר על ספסל זה ישב ר"ע ואמר כו' יבמות (צ"ח א'):
855
856בן מארא תנחומא ר"פ בהר:
856
857בן מביא יין (ע"ש):
857
858בן ננס עיין שמעון:
858
859בן נפחא (ע"ש):
859
860בן סבר (ע"ש):
860
861בן סירא (ע"ש):
861
862בן עזאי (עיין שמעון בן עזאי):
862
863בן פטורי דרש ב' מהלכין בדרך וקיתון מים ואין מספיק לב' ישתו שניהם וימותו (ספרא בהר) עד שדרש ר"ע חייך קודמין ב"מ (ס"ב א')
863
864בן ציון (ע"ש):
864
865בן קדרה (ע"ש):
865
866בן קופיא (ע"ש):
866
867בן קמצר (ע"ש):
867
868בן רחומי בעא מאביי (ע"ש):
868
869בן שלקות (ע"ש):
869
870בן תימא פסחים (ע' א'):
870
871בני רחבה (ע"ש):
871
872בנן של קדושים עיין ר' מנחם בר' סימאי
872
873ר' בנאה תניא ר' בנאה אומר תענית (ז' א') רבו של ר' יוחנן. א"ר יוחנן א"ר בנאה גיטין (ס' א'). א"ר יוחנן משום ר' בנאה ע"ז פ"ק (ה' ב') יבמות (ע"א ב') זבחים (ס"ז א', קי"ח א'). בעא ר' יוחנן מר' בנאה ב"ב (נ"ז ב'). והיה חכם גדול ודיין ומבין סודות ומשלים וציין מערתא דאדה"ר ומערת אברהם ואליעזר קאי אבבא (שם נ"ח א'). וכתבו התוס' שיש רשות לנשמות אם ירצו לירד בכאן אף אחר י"ב חודש. ונזכר בספרי פ' דברים כמה פעמים. ר"ב אמר ר' יוסי בר חנינא אומר (שם ריש דברים) ע"ל ר' ביזנא בר זבדא. ר' בירם בשם זקן אחד ומנו ר' בנאה. ר' בנאה היה גלגול בניהו בן יהוידע (מגע"א רכ"ב) ועיין ויקהל משה (מ"ז ב') ולמה שאל ר' יוחנן ממנו חלוק וטלית של ת"ח כיצד:
873
874ר' בנאה בריה דר' עולא פסחים (נ"ד א') וביצה (ג' ב') רבינא בריה דר' עולא:
874
875ר' בנאי אחוה דר' חייא בר אבא ע"ל רבנאי:
875
876ר' בניי בש"ר הונא מדרש שמואל פי"ד ומדרש רות פ"א וקהלת פסוק אל תהי צדיק הרבה ר' בנייה ור' חונה. ר' חיננא בר ינטה בשמו. ר' בניי ר' יוחנן בשמו ירושלמי נדרים פ"ו ונזיר פ"ח. ולדעתי הוא ר' בנאה הנ"ל:
876
877בנימין הצדיק שהוסיפו לו כ' שנים. נ"א כ"א שנים נ"א כ"ב שנים בעבור הצדקה שהחיה אשה ושבעה בניה פ"ק דב"ב (י"א א') ונראה שהיה בזמן התנאים. קבורתו בעיר רומי (עיין ר' יוסי בן קסמא).
877
878ר' בנימין בר יפת תלמיד ר' יוחנן ולא דייק דברי ר' יוחנן כמו ר' חייא בר אבא (ע"ש) ברכות (ל"ח ב') כי סליק ר' זירא אשכחיה דאמר משמיה דר' יוחנן שבת (נ"ג א'). אמר שאל ר' יוסי (אולי צ"ל אסי) לר' יוחנן בצידן, ואמרי לה שאל ר' שמעון בן יעקב דמן צור את ר' יוחנן (ע"ש) ואנא שמעית ברכות (ל"ג א'). א"ר אילעא חולין (נ"ב ב'). א"ר אלעזר יומא (כ"ט א') סנהדרין (ז' א') שבועות (י"ח ב') מגילה (ט"ז ב') הרבה דרשות. היה דן עם ר' בא לפני ר' יצחק ירושלמי סנהדרין פ"ק. בש"ר יונתן. א"ר בנימין א"ר אלעזר תענית (כ"ט ב') אולי הוא בר יפת שאמר הרבה פעמים בש"ר אלעזר, קבורתו בכפר מירון (עיין רשב"י):
878
879ר' בנימין בר גידל א"ר יוחנן חולין (קכ"ה א') ור' אחא יתבי ואקפד ר' אחא עליו ירושלמי רפ"ק דיבמות:
879
880בנימין רעיא כריך ריפתא וברך בריך רחמנא מרי דהאי פתא ואמר רבא (צ"ל רב) יצא. והקשה והאמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם כו' ברכות (מ' ע"ב):
880
881ר' בנימין בר חייא אביו של אבא בר' בנימין. א"ר בנימין א"ר חסדא אמר מר עוקבא (ע"ש) ע"ל מנימין:
881
882ר' בנימין בר לוי ר' אבין בשמו. ירושלמי הוריות פ"א. רב הונא בשמו רבה נשא פ' י"ג ומדרש רבה אסתר סוף פ' ב', וענין ההוא בחזית בפ' עורי צפון בש"ר יהושע בר בנימין בר לוי, וע"כ הוא ט"ס, ובפ' צו פ' ט' א"ר יוסי בש"ר בנימין בר לוי, ושם (קפ"ו א') א"ר יוחנן בשמו. א"ר יצחק ור' אימי יתבי ירושלמי ריש פאה. זבדי אולי אחיו:
882
883בנימין גנוביא פי' כך שמו. הורה משמיה דרב מותר לבעול בתולה בשבת אקפד שמואל ומית וקרא עליו ברוך המקום שהרגו ועל רב קרא לא יאונה לצדיק וגו' ירושלמי ברכות פ"ב מתני' ו' ובבלי נדה (ס"א א') מנימין סקסנאה (ע"ש):
883
884בנימין בר איהי עיין מנימין ואבוה אחיו (ע"ש):
884
885בנימין בר אשתור קומי ר' חייא בר אבא ירושלמי בכורים פ"א הלכה ד'.
885
886בנימין אמר כדי שתושיט ידה כו' מדרש רבה נשא פ"ט, ובירושלמי פ"ק דסוטה הלכה ב' מניומין:
886
887בנימין גידל בר בנימין, אביי בר בנימין:
887
888אבא בנימין אמר על ב' דברים הייתי מצטער על תפלתי שתהא לפני מטתי ומטתי שיהיה בין צפון לדרום, ע"ש כמה דברים שאמר תניא אבא בנימין אמר ברכות (ה' ב'):
888
889דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן כו' חלק (צ"ט סע"ב):
889
890ר' בצלה ור' ברכיה בשמו מדרש רבה נשא פי"ב ומדרש חזית פ' צאינה וראינה הגי' בצלאל ע"ל בלצא:
890
891ר' בצלאל רבי שאל את ר' בצלאל מדרש רות פ"א, ע"ל בצלה:
891
892בר אבין (ע"ש):
892
893בר אדא משוחאה (ע"ש):
893
894בר ארא מרי (ע"ש):
894
895בר אדא סבונאה (ע"ש):
895
896בר אהיני (ע"ש):
896
897בר אלנתן (ע"ש):
897
898בר דלא ור"ל אמר משמו, ובספרי קורא לו בן דליה (ע"ל אבא כהן ור' יהודה בן פזי):
898
899בר דלא רב אחא בר דלא, רב ביבי בר דלא:
899
900ברדלא א"ר יוחנן תני ברדלא זבחים (ל"ג ב') מכות (י"ד ב') פירש"י שם חכם:
900
901רב ברדלא בר טביומי משמיה דרב חגיגה (ה' סע"א) ע"ל רב דלא ואחד הוא:
901
902בר הדיא (ע"ש):
902
903בר המדורי (ע"ל בן המדורי):
903
904בר חבו כותב תפילין בזמן אביי ברכות (נ"ג ב') אביי היה מברך על אור דבי בר חבו, ובב"מ (כ"ט ב') תפילין בי בר חבו שכיחי, ובמגילה (י"ח ב') אביי שרי לבי בר חבו למכתב תפילין שלא מן הכתב, ויש אדא בר חבו:
904
905בר חטייא או בר חוטא (ע"ש):
905
906בר יומי (ע"ש) ועיי' רב אידי אבוה דר' יעקב:
906
907בר לואי (ע"ש):
907
908בר לוליתא (ע"ש):
908
909בר מרינא (ע"ש):
909
910בר נזירא (ע"ש):
910
911בר פדא (ע"ש):
911
912בר פיילי (ע"ש):
912
913בר פיקה (ע"ש):
913
914בר קזא תני ר' יהודה בר קזא במתניתא דבר קזא כתובות (ק"ד א) פרש"י שם חכם:
914
915בר קיפוק (ע"ש):
915
916בר רפרא (ע"ש):
916
917בר קפתא (ע"ש):
917
918ר' בר קוריא ור' אלעזר ראו ארונות באו מחוץ לארץ לא"י ירושלמי כתובות פ' הנושא וסוף כלאים:
918
919בר שלמיה ספרא (ע"ש):
919
920בר תוטני (ע"ש):
920
921ברבי פא"ט (נ"ב ב) תניא ברבי פירש"י שם חכם או אדם גדול היה ועל שם כך נקרא ברבי, ובש"ס חדשים בקיצור כללי הגמרא, כשמזכיר שם חכם ומוסיף עליו בכנוי ברבי (כגון ר' יהודה ברבי, אחאי ברבי) הוא לשון חשיבות, אבל כשאינו מזכיר שמו אלא ברבי לבד (כמו תניא ברבי אומר) אז הוא שם העצם עכ"ל. בחולין (נ"ז א) מדבריו של ברבי ניכר שאינו בקי בתרנגולים פרש"י חזקי' שהיה גדול בדורו. ושם (י"א ב) והתניא ברבי אומר פרש"י לא ידעתי מנו אלא אחד גדול בתורה כמו בעירובין (נ"ג א) ר' אושעיא ברבי. ובמכות (ה' ב) תנא ברבי אומר הרגו אין נהרגין אמר אביו (וכ"ה בשס"ח והגי' שלפנינו א"ל אביי) בני ולאו ק"ו כו' פירש"י כך היה שמו, ובקדושין (כ"א ב) ובכורות (ל"ז ב) יודן ברבי היה דורש. פרש"י יודן שמו וגדול בדורו היה וכל היכא דקרי ליה ברבי לשון חכמה וחריפות הוא, ובקדושין (ל"ב ב) ר' גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו, פרש"י ברבי אדם גדול (עיי' ר"ג דיבנה) ונדה (ס"ג ב) בפ"י. דסנהדרין ובחולין (קל"ז א) אמר רבי על ר' יוסי אלמלא היו דברי ברבי (ר"ל דברי ר' יוסי) קבלה ואחרים דברי תורה הייתי לוקח דברי ברבי. ובפסחים (ק' א) קרא רשב"ג לר' יוסי ברבי פי' הרשב"ם (ע"ש) כלומר גדול הדור וכן בסוכה (כ"ו א) ר' חייא ברבי, יבמות (מ"ו סע"ב). כתב היוחסין לאפוקי מדעת דורות עולם שאמר כי בני רבי נקראים ברבי (כצ"ל וזה גרם שטעה גם השלשלת קבלה כי ר' אושעיא הוא בנו של רבי ע"ל ר' אפס) הם ר' אושעיא ור"ש ור"ג ור' חייא ברבי ור"א הקפר ברבי. וזה טעות גדול כי בין באלה ובאחרים רבים שנזכרו בתלמוד כמו שפרש"י ר"ל אדם גדול בדורו, כי ר' אושעיא הוא בנו של ר' חמא בר ביסנא. ובירושלמי מה שאומר בבבלי ברבי קורא רבה, ר' אושעיא רבה, ר' חייא רבה עכ"ל. ר"א הקפר ברבי, חולין (כ"ח א) ושם (פ"ד ב) מדבריו של ברבי פרש"י לשון אדם גדול. יבמות (ק"ה ב) וקדושין (פ' ב) א"ר יוחנן דבר זה שמע ברבי (גדול הדור ריב"ל) ובסוטה (כ"ט ב) א"ר יוחנן טעם ברבי איני יודע. פרש"י טעמו של ר' יוסי שהוא חכם וגדול הדור. ובמנחות (ל"ד ב) ר' יהודה ברבי פרש"י יהודה החכם. א"ר יוחנן אחי ברבי (ע"ש) בכורות (כ"ד ב) פרש"י אחאי ברבי אדם גדול וחשוב בדורו, רב כהן משום ברבי, ר' נתן ברבי, רמי בר ברבי, ר' שמעון ברבי. עיי' ר' יוחנן בן נורי, בירושלמי ספ"א דפאה לא נחלקו רבי ור' יהודה הנשיא כו' כן מזכיר באותו ענין ג' פעמים, וכתב בשדה יהושע הא רבי הוא ר"י הנשיא (נ"ל שצ"ל הא ר' יהודה הנשיא הוא רבי) דא"ל דהוא ר"י נשיאה דההוא לא הוי בר פלוגתא דרבי. ונראה דנשמט בדפוס שם בר פלוגתא (והיה כתוב ר' פלוני ונשמט שמו ונשאר תיבת רבי) ויש לגרוס במקום רבי ברבי בבי"ת והוא שם חכם כמ"ש היוחסין עכ"ל. וגם זה לא יוכשר בעיני כי לא תמצא שיהיה שם העצם שלו ברבי כי אם בחולין (י"א ב) ובמכות (ה' ב) תניא ברבי אומר. ונראה שלא. היה בר פלוגתא דר"י הנשיא רבינו הקדוש:
921
922ברוך נחמיה בר ברוך. רב נחמן בר ברוך.
922
923רב ברונא אמר רב (שבת כ"א א. כ"ד ב. כ"ו א) ורב חננאל חבירו תלמידי רב (פסחים ק"ג סע"א) ורב ייבא סבא קאי עלייהו, יבמות (ק"י א). אמר רב טבלא א"ר ברונא אמר רב (ע"ש) יתיב רב ברונא ואמר שמעתתא דאמר שמואל א"ל ר' אלעזר בר בי רב אמר שמואל הכי א"ל אין א"ל אחוי לי אושפיזא דשמואל אחוי לי' ושאל את שמואל א"ל אמר מר הכי עירובין (ע"ד א) א"ל ר"א בר בי רב אמר רב הכי א"ל אין א"ל אחוי ביתא דרב וא"ל אמר מר הכי (שם פ"ה ב). א"ר אלעזר נ"א א"ר אלעאי לעולא (כי עיילית להתם) שאיל (בשלמא) לרב ברונא אחי דאדם (גדול הוא) ושמח במצות הוא ברכות (ט' ב) אולי אחיו הוא או אוהבו וקראו אחי. שרי לי' רב יהודה לר' ברונא לזבוני חמרא ע"ז (י"א ב). רמי רב ברונא לרב יהודה במעצרתא דבי בר חנינא מי אמר שמואל כו', עירובין (ס' א):
923
924ברונא רבה בר ברונא:
924
925רב ברוקא אמר רב (ל"מ):
925
926ר' ברוקא חוזאה (ואליהו שכיח גבי') הוי קאי בשוקא דבי לפט, אתא אליהו ועבר שם שומר בית האסורים במנעלים שחורים ובלי ציצית גם ב' בדיחי וא"ל אליהו אלו ג' בני עוה"ב (תענית כ"ב א) ובפ' הנושא ברוקא פירש"י שם חכם:
926
927ברוקא ר' יוחנן בן ברוקא:
927
928ברוריה בת ר' חנינא בן תרדיון אשת ר' מאיר והיתה חכמה נזכרת בברייתא בתוספתא דכלים פ"ח וא"ר יהושע יפה אמרה ברוריה. מובא שם בר"ש משנה ד'. וכן הוא בערוך ערך קלסטרא (ע"ל ר' חלפתא איש כפר חנניא) ובס' כריתות לשון למודים שער ב' סי' צ"ג בת ר' חנינא בן תרדיון חולקת עם אביה והלכה כדבריה בתוספתא דכלים פ"ד. א"כ בב' מקומות הלכה כמותה. ובפ' תמיד נשחט (ס"ב ב) דגמרה ש' שמעתתא מן ש' רבנן ביומא דסתוא אפ"ה לא יצאה ידי חובתה בג' שנים כו' ללמוד ס' יוחסין. (ומ"ש א"ר יהושע יפה אמרה צ"ע וכתבתי בדף מיוחד). והיא גלגול בת שבע שהיתה מלמדת את שלמה ומזהירתו כן היא מקרי לתלמידים ונתפתית לתלמיד א' (ע"ל ר"מ) ואותו תלמיד היה נפש אוריה והיא היתה סיבת מותו ועתה הוא סיבת מיתתה (ג"נ). ועיי' מ"ש ענינה וסופה אצל ר"מ:
928
929ר' ברכיה כמה דרשות. יומא (ע"א א) בשם ר' אבא, ור' אבא בר עלאי. נ"א ור' אבא בר כהנא בשם רב. בש"ר אבא בר בינה. בש"ר אבדימי דמן חיפא. א"ר אבהו, בש"ר אבין איש נחום, ור' אחאי. ור' אלעזר ירושלמי סוף כלאים. ור"א ור' חלבו ועולא ברייה בש"ר חנינא ירושלמי מגילה פ"ב הלכה ג'. ופ' אלו מגלחין הלכה ז'. ורבה שמיני ס"פ י"א, ור' אסי. בשם רב אסי. בש"ר בצלא. ור' זעירא, ר' חייא דכפר תחומין. בש"ר חייא בר אבא ילמדנו פ' אחרי מות, בש"ר חלבו. ור' חלבו מטיבה, וחלפי בר זביד. בש"ר חמא בר חנינא. ב"ר ויצא פס"ח. בש"ר חוני' דבית חוורן. ר' חנינא בן עיזקא. ור' חנינא סוף כלאים. בש"ר חסדא. בש"ר יהודה ב"ר ספי"ג וירושלמי ספ"ג דתענית ויקרא רבה פי"א. ר' יודן ברבי בשמו. ר' יודן בר חנן בשמו. ור' יהושע בן יאיר בשר"פ ב"י צ"ע. וריב"ל סוף כלאים. בש"ר יוחנן בר נגרא. ור' אבהו בש"ר יונתן מדרש קהלת פסוק את הכל עשה יפה בעתו. ור' יעקב בר בת יעקב. בש"ר יצחק מדרש שמואל פ"כ ומדרש רות פ"ב. בש"ר ישמעאל בר נחמן. בש"ר לוי בראשית רבה ויצא פס"ח. בש"ר מתנה. בשר"ע. ב"ר פי"א. בשר"מ ויקרא רבה פכ"ט. עולא ברייה. בש"ר פבי. ור' פרנך. בשם קריצפה. בשם רב שקלים פ"א וירושלמי סוף ברכות ותענית פ"ג הלכה ט'. בש"ר שמואל בר נחמן בכורים פ"א הלכה ג'. רב שמואל אחיו. ר' שמעון אחיו. בשם רשב"י ויקרא רבה פכ"ט. בשם ריש לקיש שקלים פ"ב, וב"ר פל"ד. ר' שמעון בן יוסיני בשמו. בשם רשב"ג ב"ר פ' פ"ו. רב תנחום בר חנילאי בשמו. ר' תנחום בר פפא ור' מנא. בניו חכמים:
929
930ר' ברכיה ור' חייא אבויי בש"ר יוסי בן נהוראי רבה פ' אמור ר"פ ל':
930
931ר' ברכיה ר' אלעאי ברב ברכיה. ר' אלעזר בר"ב. אלצי בר"ב. רב הונא בר"ב. ר' הלל בר"ב. ר' יוחנן בר"ב. לוי בר"ב. רב נתן בר"ב וצ"ע. רמי בר' ברכיה:
931
932ר' ברכיה בר אבא בר כהנא בש"ר אלעזר מדרש נשא פ"ט. וענין ההוא בירושלמי פ"ג דסוטה הלכה ד'. ר' ברכיה ר' אבא ב"כ בשר"א. וכ"נ ברבה איכה פסוק טומאתה בשוליה ר' ברכיה בש"ר אבא בר כהנא:
932
933ר' ברכיה בר חמא הכהן וברכה ס"פ תשא ר' ברכי' הכהן ברבי בשם ר' שמואל בר נחמני הלוחות היה ארכן ו' כו'. ואינו שם תיבות בר נחמני. ובפ' כ"ח ר' ברכיה אמר הלוחות כו' ואין שם כהן. בש"ר שמואל:
933
934ר' ברכיה בר' סימון ברי' דריב"ל בלע שרץ ולחש המין עליו ויצא ואמר הלואי שימות ולא שמע זה והיה כשגנה כו' ומת בקדושה. כתב הערוך ערך בלעם בשם מדרש סוף איכה ואינו שם אלא ברבה קהלת בפ' יש רעה ראיתי ושם הגי' ברי' דריב"ל אבל גי' הערוך בר ברי' דריב"ל. וז"ל המדרש קהלת הוי לי' בלע אזל ואייתי חד מאילין דבי כו' שיוציא בלעו על ידי לחש אחר כך שאל ר' יהושע בן לוי לאותו איש מה אמרת עליו וא"כ פסוק פלוני. אמר נוח היה שקברו לבנו כדי שלא תאמר פסוק זה. וכן היה שמת בנו כשגגה כו'. ושם רב ירמיה דשבשב (ע"ש) נטל עטרה של זית וקשרה על ראשו שמע שמואל ואמר נייח הוי דייתריס רישי' ולא עביד כן. וכן הוי לי'. כ"ז הוא במדרש קהלת. וענין ר' ירמיה דשבשב הנ"ל הוא ג"כ במדרש איכה בפ' נפלה עטרת ראשנו. וזה גרם טעותו של בעל הערוך שסבר שגם מעשה דבר בריה דריב"ל גבי הדדי כתיבי במדרש איכה וק"ל:
934
935ר' ברכיה בר' יהודה בר' סימון בש"ר שמואל בר יצחק בראשית רבה פנ"ג:
935
936ר' ברכיה סבא ר' אבין בשמו ויקרא רבה פ"א:
936
937ברכיה בר חלבו בשם רבא בר זבדא (ע"ל ר' אבא ב"ז) ואולי ט"ס וצ"ל ר' ברכיה ור' חלבו דבהרבה מקומות נזכרים יחד:
937
938ר' ברכיה בוצריה ר' חנן בנו (ע"ש):
938
939ר' בתא א"ר יוחנן (ע"ל בהא) א"ל ר' אבא לבתא מי פליגיתו אתה ועולא א"ל ר' יצחק בתא מכאן ומכאן, ר"ל מבבל ומא"י, פ' מצות חליצה, ואולי זה בתא בר כהנא (ל"מ בתא בר כהנא):
939
940בתירא בן בתירא במשנה שבת (ק"כ א) ע"ל בן:
940
941בתירא ר' יהודה בן בתירא ור' יהושע ב"ב. ויש ר' יוחנן ב"ב. ור' יונתן ב"ב. ור' שמעון בן בתירא:
941
942גביהה בן פסיסא חכם גדול בימי שמעון הצדיק ונצח בשנת השמיטה אנשי אפריקא ולבני ישמעאל ובני קטורה ומצרים לפני אלכסנדר מוקדן (עיין חלק א' שנת ג"א תמ"ח). ומרוב ימים היה לו עקמימות באחורים. ובחלק (צ"א) נתן טעם לתחית המתים מאי דלא הוי הוי מה דהוי לא כ"ש. ובב"ר חיי שרה פ' ס"א גביע בן קוסם וכן בערוך ערך גביע. וי"א גביהה ארוך וזקוף והיה שומר המקדש, וגביע בן קוסם שם חכם (יוחסין בסה"ד אצל שמעון הצדיק). ושה"ק (דף ק"ב) שבאו כנענים לפני המלך לשאול ארץ כנען שכבש יהושע וישמעאלים לערער על הבכור' ומצרים לשאול השלל והמלקוח שהוציאו בנ"י ממצרים ולכלם השיב להם גביהה בן פסיסא כהן הדיוט ויברחו יולפני המלך עכ"ל. לא ידעתי מנ"ל שהיה כהן הדיוט ואולי יצא לו זה דאיתא התם בחלק שאמר גביהה לחכמים אני אלך ואם ינצחוני תאמרו הדיוט שבנו נצחתם. ולדעת היוחסין הנ"ל שהיה שומר המקדש אין ראיה שיהיה כהן כי הכהנים שומרין בג' מקומות והלוים בכ"א מקומות כדאיתא בריש מדות:
942
943גביהא מבי כתיל ע"ז (כ"ב א) קמי דרב אשי יבמות (ס' רע"א) מנחות (ח' א) חולין (כ"ו ב). דריש אפתחא דריש גלותא ביצה (כ"ג א). רב גביהה מבי כתיל אמר לרב אשי ב"ב (פ"ג א). עיין חלק א' שנת ד"א קפ"ז:
943
944רב גביהא מארגזיא שם מקום. ורב הונא בר נתן אמר לרב אשי כי רב גביהא זה אמר טעם בפסוקים גיטין (ז' א'):
944
945גבילה עיין מגבילה:
945
946גביני כרוז רפ"ה דשקלים:
946
947גביע בן קוסם ע"ל גביהה בן פסיסא:
947
948בן גבר על נעילת שערים (ע"ש):
948
949רב גדא שמעי' דרב ששת ע"ש:
949
950רב גדא ורב סימונא סוף סברא ע"ש:
950
951גדא מנשיא בנו:
951
952ר' גדליה ר' שמואל בנו:
952
953גוברין ע"ל בית גוברין:
953
954גודא ר' שמעון בנו:
954
955גודגדא ר' יהודה בן גודגדא. ור' יוחנן בן גודגדא, עיי' נחוניא בן גודגדא:
955
956גולא או גוזלן רב ביבי בנו:
956
957גופתא ר' יצחק בנו, עי' ר' יוסי איש בר גופתא ור' ירמי' מגופתא, ומנחם בן גופתא:
957
958גוריא אבוה ררב חמא תלמיד רב. ר"ל רב חמא היה תלמיד רב דוק ותשכח:
958
959גוריא בר חמא ורבא היה מברך במוצאי שבת על אור שלו שהיה סמוך לביתו (ברכות נ"ג ב) והסימן בנו של זה כשם אביו של זה (כי גוריא זה הוא בר חמא בר גוריא ונקרא ע"ש זקנו):
959
960גוריא ר' חייא בר גוריא. ר' חמא בר גוריא, רב נחמן בר גוריא, שמואל בר גוריא:
960
961גור אריה איסי בנו. ע"ל איסי בן עקיבא:
961
962אבא גוריא בשמו אמר אבא גוריין איש ציידין. וכן ר' יהודה אמר בשמו קדושין (פ"ב א) במשנה י"ד:
962
963אבא גוריין איש ציידין בשם אבא גוריא פ' עשרה יוחסין במשנה אחרונה (פ"ב א). וברבה ריש אסתר אבא אוריין איש צידון. (ובילקוט גוריין) אמר ה' דברים בשם רבן גמליאל:
963
964גוריון בן אסטיון משמיה דרב ב"מ (פ"ו ב):
964
965גוריון מאספורק שם מקום, רב יוסף אמר בשמו תמורה (ל' ב') וב"ק (ס"ה ב, צ"ג ב):
965
966גוריון ואיתימא רב יוסף בר שמעיה שבת (ל"ג ב) בש"ר יוסי בר חנינא ירושלמי מעשר שני פ"ב, ונזיר פ"ח הלכה א'. אמר שאלו מגדליי לרשב"ל ירושלמי ר"פ בני העיר, ר' יונה סליק לגבי' פ' מגלחין הלכה ה'. אמר לרב פפא:
966
967ר' גוריון ר' מנחם אחיו:
967
968גוריון ר' שמעון בנו:
968
969רב גזא בפ' חבית (קמ"ה ב') ובפ' החולץ (מ"ה ב) אמר איקלע ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא (צ"ע) לאתרין. ורב יוסף הביא מעשה ממנו, ואמר לרב ששת ולרבינא. רב תחליפא בנו:
969
970בן גזרה מדרש חזית פ' אשכול הכופר ר' יוסי בן גזירא:
970
971רב גידל אמר האל הגדול שגדלו בשם המפורש, יומא (ס"ט ב) וסנהדרין. יתיב אשערי טבילה ואמר הכי טבילי ואמר דמיין כקאקי חוורי. ברכות (כ' א). היה מחזיר לקנות קרקע וקנאו ר' אבא וקבלי' קמי ר' זירא ור' זירא לר' יצחק נפחא (ע"ל ר' אבא ונעשה עקר מפרקי' דרב הונא יבמות (ס"ד ב) ר' זירא יתיב אחורי דרב גידל ורב גידל קמיה דרב הונא ברכות (מ"ט א). אמר זעירא מנחות (כ"א א) ופ"ק דביצה. ובירושלמי רפ"ק דביצה ר' זעירא בשם גידל. א"ר חייא בר יוסף אמר רב שבת (ז' א') פסחים (ז' א) ושם (כ"א ב) ענין ההוא אר"א ב"י א"ר יוחנן יבמות (צ"ב ב). רב טביומי מתני א"ר גידל אמר רב ורב כהנא מתני א"ר גידל אמר שמואל נדרים (ט"ז ב) חולין (קכ"ז א, ג' ב) א"ר יהושע בר אבא אר"ג. א"ר יוחנן נדה (כ"ד א). ר' ירמיה בר אבא שנה לו והוא שנה לרב יהודה. א"ר כהנא אר"ג נדה (י' א'). א"ר נחמן בר יצחק אנא תנינא לה לא גידל בר מנשיא ולא בר מניומי אלא גידל סתמא למאי נ"מ למירמי דידי' אדידי' פסחים (ק"ז סע"א), אמר רב שבת (ל' ב') חגיגה (י' סע"א). אורייתא ונביאי וכתובי דאמר רב הכי עירובין (י"ז א, כ"ט א). אמר רבא ברב הונא אר"ג אמר רב קדושין (מ"ב א). אמר רב גידל אמר רבא שבועות (מ"ט א) ט"ס הוא וצ"ל אמר רב וכ"ה בשס"ח. אמר שמואל נדה (י"א ב) וע"ל. ר' אבא בר זבדא ורב אחא בר יעקב ורב ששת חביריו:
971
972רב גידל בר מניומי פסחים (ק"ז א) בשם ר' אמי שקלים פ"ד. לפני רב הונא ור' חייא בר רב ורב חלקיה בר טובי' ב"ב (ל"ט ב) וירושלמי שם. קאי קמי רב נחמן ברכות (מ"ט סע"א):
972
973גידל בר בנימין בש"ר יסא מדרש חזית פ' הנה מטתו שקלים פ"ד בש"ר אסי. א"ר חייא בר יוסף. בשם רב פסחים ס"פ האשה בירושלמי ותוס' סוטה (ל"א ב) בשם ירושלמי סוטה פ"ו הלכה ד':
973
974גידל בר מנשי ובפ' ע"פ בר מנשיא אמר רב מ"ק (כ"ד ב) ובפ' מי שמת (קנ"ה ב) בר מנשי שלח לרבא ילמדנו רבינו. וברשב"ם שלח לרב, אך באשר"י וברי"ף כמה פעמים לרבא ואולי הוא אחר. אך ראיתי במ"ק (כ"ד א) אמר שמואל. נראין הדברים שהיה בזמן רב ושמואל. ובעל שארית יוסף לא הביאו בתלמידי רב וצ"ע:
974
975רב גידל בר מנשי מבידי דנירש יומא (פ"א סע"ב):
975
976גידל דמן נרש פסחים (דף ק"ז) א"ר הונא אמר רב וכן תני רב גידל דמן נרש. א"ר הונא (ל"מ):
976
977גידל בר רעילאי גיטין (ל"ד א) ושם (נ"ח ב) קיבל ארעא בטסקא כו' אתי לקמי' דרב פפא כו' ורב הונא ברב יהושע לא ידעתי אם חכם היה:
977
978גידל ר' בנימין בר גידל. רב ביבי בר גידל:
978
979רב גיורא א"ר יעקב בריה דרב גיורא משמיה דר' יוחנן פ' מגלחין (י"ח א) וסוף תענית פרש"י שם אדם. טעות הוא וצ"ל רב יצחק ברב יעקב בר גיורי:
979
980גיזורה ר' יהושע בנו:
980
981גלילאי דרש עלי' דרב חסדא שבת (פ"ח א) ההוא בר גלילאי דא"ל קום דרש במרכבה ונפקת ערעית שם (פ' ב'):
981
982רב גמדא ובנו ר' חייא סוף תמיד (ל"ב) ונדרים (נ' ב') שנתן לספנים לקנות לו דבר מה וקנו לו קוף וברח לחור וחפרו אחריו ומצאו מטמון ונתנו הכל לרב גמדא:
982
983רב גמדא אמר רב אשי הכי א"ר גמדא משמי' דרבא ב"ק (ע"ב א) אמר לשמעתי' לרב אשי שם (ק"ו סע"א) ואמימר ומר זוטרא ורב זביד כתובות (ס"ג סע"ב) ואמר להם האמר רב כהנא בעי לה רבא ולא פשט, משמי' דרב ביצה (ז' סע"א). ומזה נ"ל שיצא טעותו של השארית יוסף דקחשיב אותו בתלמידי רב אך טעות בידו וצ"ל משמיה דרבא ובשס"ח לא תקנו:
983
984גמדה ר' יהודה בנו:
984
985רבן גמליאל הזקן,
985
986א) במשנה ערלה פ"ב י"ב ר"ה פ"ב ה'. יבמות פט"ז ז'. סוטה פ"ט ט"ו, גיטין פ"ד ב' ג' ואבות פ"א ט"ז. (עיין רשב"ג הזקן):
986
987ב) רבן גמליאל הזקן (הוא סתם ר"ג) בן רבן שמעון בן הלל הזקן. הוא היה הראשון בנביאים שנקרא רבן כ"כ הערוך ערך אביי, א"כ מ"ש היוחסין בן ר"ש טעה, ועיין עשרה מאמרות מאמר חק"ד ח"ב פי"ט טעם דנקרא רבן אע"ג דגדול מרבן שמו, ע"ש בפי' יד יהודה סל"ד. ועיין בהקדמת המעתיק לפי' הרמב"ם למשניות סדר נשים, ותראה כי יש שם טעות:
987
988ג) כתב היוחסין [בסדר הדורות], ואפילו בזמן הבית היה ר"ג הזקן ביבנה אעפ"י שהיה בירושלים כי גלתה סנהדרין מ' שנה קודם החורבן ושם תיקן שמואל הקטן בפניו ברכת המינים. וכתב רש"י (בר"ה ל"א רע"ב) כי ר"ג הזקן היה באושא וחזר ליבנה וכן נראה, אבל מ"ש רש"י כי בנו רשב"ג (ר"ל ר"ש הנהרג בן ר"ג הזקן) חזר לאושא כמ"ש בפ' אחרון דר"ה ז"א כי רשב"ג האמור שם (ל"ב א) שהיה באושא הוא (ר"ש בן גמליאל דיבנה) אביו של רבי כמו שנראה בפירוש מן החכמים שהיו מדברים עמו ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא (והגי' שלפנינו לא נזכר ר' ישמעאל רק ר' יוחנן בן ברוקא) ור' חנינא בר' יוסי הגלילי שהיו אחר ר"ע ור' יוחנן בן נורי, ור"י בן נורי חלק עם ר"ג דיבנה בקידוש החודש, א"כ מ"ש רש"י כי ר"ש הנהרג בן ר"ג הזקן חזר לאושא ז"א אלא ר"ש בן ר"ג דיבנה היה באושא, כי ריב"ז שאל יבנה וחכמיה מהקיסר שלא יהרגם. מזה נראה כי קודם החורבן היה ביבנה וכן היה שם ריב"ז ור"ג דיבנה אבל רשב"ג דיבנה אביו של רבי היה באושא עכ"ל היוחסין. ותמוה במה שהשיג על רש"י ז"ל (ל"א רע"ב) ד"ה ביבנה בימי ריב"ז אושא בימי ר"ג הזקן וחזר ליבנה ונוסחת העין יעקב אטעיתי' וכן בשלשלת הקבלה (ל"ב סע"ב) הגירסא אושא בימי ר"ג הזקן, אבל הגירסא שלפנינו אמתית אושא בימי ר"ג (ר"ל ר"ג דיבנה אביו של ר' שמעון אבי רבי) וחזרו מאושא ליבנה ובימי ר"ש בנו (הוא אביו של רבי) חזרו לאושא כדתניא לקמן בפרקין (ל"ב א) כשקדשו ב"ד כו' ר"ל שם כשקדשו ב"ד השנה באושא ירד ר' יוחנן בן ברוקא לפני התיבה כו' וא"ל רשב"ג כך היו נוהגין ביבנה, פרש"י בימי אבא כשהיתה הסנהדרין שם עכ"ל. ועיין בנדה (י"ד ב) שאל ראב"צ לחכמים באושא, ושם (מ"ח ב) אמר כך היו מפרשין ביבנה. ובירושלמי ספ"ק דסנהדרין אראב"צ כשהיה ר"ג יושב בב"ד ביבנה אבא יושב בימינו. וברש"י ס"פ בכל מערבין דראב"צ היה בזמן ר"ג (דיבנה) בר פלוגתי' דר' יהושע. באושא תקנו תקנות כתובת (מ"ט ב) ורש"י ב"מ (ל"ה סע"א) וע"ל ר' ישמעאל היה מהולכי אושא. הרי מוכח מכל הנ"ל דר"ג דיבנה בן בנו של ר"ג הזקן היה באושא וחזר ליבנה ובימי בנו ר"ש אביו של רבי חזר לאושא. וכן מוכח מלשון רש"י עצמו דכתב יבנה בימי ריב"ז אושא בימי ר"ג (היינו ר"ג דיבנה) דאילו היתה כוונתו על ר"ג הזקן ה"ל להקדימו כי ר"ג הזקן היה נשיא ומת קודם החורבן י"ח שנה וריב"ז נעשה נשיא אחר החורבן אחר הריגת ר"ש רק ב' שנים ומחצה (ע"ש) א"כ בימי ר"ג הזקן לא היה עדיין באושא. וכן מוכח ממה שהקשה בירושלמי פאה רפ"ק ר' ישבב חילק נכסיו ושלח לו ר"ג הזקן הלא אמרו (באושא) המבזבז אל יבזבז יותר מחומש והקשה והא ר"ג קודם לאושא הוי (ר"ל ואיך שלח להם תקנות אושא אחר שהוא קודם לאושא) ומשני כך היתה הלכה בידם (ר"ל קודם שתקנו באושא) ושכחוהו ועמדו השנים (ר"ל באושא) והסכימו על דעת הראשונים עכ"ל. ואחר זמן רב בא לידי ס' עיר בנימין השני הנדפס מחדש וכתב במסכת פאה וז"ל. הנה נפלאתי מאד מה שהקשה בירושלמי כאן ר"ג קודם לאושא הוה, והלא בר"ה חשיב באותן י' גליות סנהדרין מיבנה לאושא ומאושא ליבנה ומיבנה לאושא. פרש"י יבנה בימי ריב"ז אושא בימי ר"ג הזקן ושם נתקן תקנה ההיא (ר"ל א"כ תקנת אושא היתה בימי ר"ג הזקן ואיך הקשה הא ר"ג הזקן קדם לתקנת אושא) וכתב אם לא שנאמר שברור היה להירושלמי שזה ר"ג ששלח לר' ישבב קדם לתקנת אושא כי תקנה זו נתקן כשגלו שנית לאושא וזה היה אחר ר"ג הזקן עכ"ל. גם לו נזדמנה נוסחא מוטעת בלשון רש"י, אושא בימי ר"ג הזקן כפי הנוסחא של העין יעקב, א"כ במ"ש ליישב קושיית הירושלמי שתקנה זו נתקנה כשגלו שנית לאושא גם זה אינו. ולדעתי כי י' גליות שגלו מלשכת הגזית לחניות ומחניות לירושלים ומירושלים ליבנה זה היה במ' שנה קודם החורבן ומה שגלו מיבנה לאושא כו' זה היה אחר החורבן וכן נראין הדברים שר"ג הזקן היה ביבנה קודם החורבן כי שמואל הקטן שמת בחייו תיקן ברכת המינים לפניו ביבנה ור"ג הזקן מת י"ח שנים קודם החורבן. (וע"ל ר"א בן הורקנוס יצא ב"ק בעלייה ביבנה שראויה השכינה ורוח הקדש לשרות על שנים ונתנו עיניהם על שמואל הקטן). ואפשר שגם לאושא גלו קודם החורבן בימי ר"ש הנהרג אך מה שגלו שנית ליבנה ולאושא שנית זה היה בימי ר"ג דיבנה ור' שמעון בנו. (ועיין חנניה סגן הכהנים שכתבתי בשם ירושלמי דפסחים שהיה קודם לאושא ונהרג בשעת החורבן א"כ לא היו באושא קודם החורבן). וא"כ הא דפ"ד דר"ה (ל"א) י' גליות גלו סנהדרין מלשכת הגזית לחנויות לירושלים ליבנה לאושא ליבנה לאושא לשפרעם לבית שערים לציפורי לטבריה. י"ל קודם החורבן גלו מירושלים ליבנה והיה שם ר"ג הזקן ומשך ישיבתו שם עד בימי ריב"ז, ובר"ה (כ"ט ב) התקין ריב"ז אחר החורבן אר"א לא התקין אלא ביבנה לבד הרי היו ביבנה אחר החורבן וגלו לאושא בימי ר"ג דיבנה ובימיו חזרו מאושא ליבנה, ובימי רשב"ג שהוא אביו של רבי חזרו לאושא כמ"ש רש"י, ובימי רבי לבית שערים וציפורי וטבריה כמ"ש רש"י. א"כ היוחסין והשלשלת הקבלה ובעל עיר בנימין ובעל עין יעקב טעו כלם ושגו ברואה:
988
989ד) התקין ר"ג הזקן עירובין (מ"ה א) גיטין (ל"ב א, ל"ד ב). כתב היוחסין [אצל ר"ג דיבנה] בתוספתא פ"ז דשבת שורפין על הנשיאים כמו על המלכים. כשמת ר"ג הזקן שרף עליו אונקלוס (ע"ש) מטתו וכלי תשמישו בע' מנה צורי ע"ז (י"א א) וכל מנה כ"ה שקלים, וי"מ ע' מנה ר"ל ע' פעמים ק' שהם ז' אלפים דינרין. ונהג קלות ראש בעצמו והוציאוהו בכלי פשתן (כתובות ח' ב, מ"ק כ"ז ב) עכ"ל. משמת בטל כבוד התורה סוף סוטה (מ"ט א) והערוך ערך בטל (ט"ס וצ"ל ערך כבוד) פירש בני אדם שמכבדין בעלי תורה, ובפ' הקורא את המגילה (כ"א א) עד ר"ג הזקן היו למידין תורה מעומד משמת ירד חולי לעולם ולומדין מיושב והיינו דתנן משמת ר"ג הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות (במשנה פ' עגלה ערופה). והוא מאנשי כנה"ג (שה"ש רבה א):
989
990ה) ר' אליעזר ור' יהושע היו במיתתו גם במיתת ר"ג דיבנה בן בנו והורו בכפיית מטתו, מ"ק (כ"ז א), שאלה בלורית הגיורת את ר"ג כו' נטפל לה ר' יוסי הכהן ר"ה (י"ז ב). וצ"ע כי נראה דר"ג זה עם ר' יוסף הכהן שהיה תלמיד ריב"ז הוא ר"ג דיבנה. שאל אגריפס שר צבא (רומיי היה הממונה על ראשי הגייסות ובימי אגריפס המלך היה רש"י) לר"ג ע"ז (נ"ה א). שמעון הפקולי הסדיר לפניו שמונה עשרה (ע"ש). שמעון הנהרג ויועזר איש הבירה שאל ממנו. ר' שמעון בן נתנאל חתנו. שמואל הקטן עלה לעבר שנים. והספיד לשמואל הקטן (ע"ש). חזקיה אבי עקש העיד לפניו. ר' חנינא בן דוסא התפלל על בנו. ריב"ז חבירו. נחמיה איש בית דלי מקובל ממנו. שמעון איש המצפה לפניו:
990
991רבן גמליאל דיבנה בן ר"ש הנהרג בן ר"ג הזקן.
991
992א) במשנה ברכות פ"א א' ב'. פ"ב ה. פ"ד ג. פ"ו ח, פאה פ"ב ד' ו'. פ"ד ה. פ"ו ו'. דמאי פ"ג א'. שביעית פ"א ה, פ"ט ה, תרומות פ"ח ח'. מע"ש פ"ב ז', פ"ה ט', חלה פ"ד ז' ח'. ערלה פ"א ד', בכורים פ"ב ו'. שבת פי"ב ו'. פט"ז ח'. עירובין פ"ד א' ב', פ"ו ב', פ"י א' י'. פסחים פ"א ה', פ"ג ד', פ"ז ב', פ"י ה', שקלים פ"ו א'. סוכה פ"ב א' ה', פ"ג ט. ביצה פ"א ח', פ"ב ו', פ"ג ב'. ר"ה פ"א ו', פ"ב ח' ט'. פ"ד ט'. תענית פ"א ג', פ"ב י'. מ"ק פ"ג ו'. יבמות פ"ה א', פי"ג ז', פט"ז ז', כתובות פ"א ו' ז' ח' ט'. פ"ח א', פי"ג ג' ד' ה'. סוטה פ"ב א'. גיטין פ"א א' ה'. ב"מ פ"ה ח' י'. ב"ב פ"ט א'. שבועות פ"ו ג'. עדיות פ"ג ט' י', פ"ז ז'. ע"ז פ"ג ד'. זבחים פ"ט א'. כריתות פ"ג ז'. כלים פ"ה ד', פ"ח ט', פי"ב ג' ו', פי"ז ב', פכ"ח ד', נגעים פ"ו ה', פ"ז ד'. פרה פ"ט ג', פי"א א'. ידים פ"ג א'. פ"ד ד'. טהרות פ"ט א:
992
993ב) היה נשיא אחר החורבן אחר ריב"ז ג"כ ביבנה כנראה פ"ד דר"ה, אחר ר"ג ליבנה סנה' (ל"ב). וריב"ז הצילו מהקיסר בחרבן הבית (מ'). כתב בעשרה מאמרות מאמר חק"ד ח"ב פי"ט כשנהרג ר"ש בן ר"ג הזקן היה ר"ג (דיבנה) בנו קטן נכנס ריב"ז תחתיו ובקש מטיטוס שושילתא דר"ב גיטין (נ"ו) היינו שלא תפסוק נשיאות מביתו. וכתב יד יהודה סי' קכ"ט במ"ש ר"ג (דיבנה) קטן היה. אמנם בס' יוחסין אומר שר"ג הזקן מת ח"י שנים קודם החרבן ור"ש בנו נהג נשיאות באותן ח"י שנים. ולפ"ז היה ר"ג (דיבנה) עכ"פ בן כ"ג או כ"ד שנים כשנהרג אביו, דהא איתא בסוף יבמות נזכר ר"ג שנהרגו כו' והשיא ר"ג הזקן נשותיהם עפ"י עד א', ואין ספק שהיה ר"ג (דיבנה) בן ה' או י' שנים אם הזכיר שמועה ומעשה מפיו. (ובירושלמי פ"ד מיתות שהיה ראב"צ לא פחות מן י' שנים והעיד שראה בת כהן נשרפת בחבילי זמורות ואמרו לו אין עדות לקטן, עיי' ראב"צ). וראיתי להאברבנאל באבות שכתב שמינו את ריב"ז לנשיא אחר רשב"ג הזקן להיותו קרוב למלכות, והיוחסין כתב שר"ג לא היה ראוי עדיין לנשיאות במות אביו. ואפשר שזה כונתו במ"ש שקטן היה פי' קטן לנשיאות. אמנם יותר נראה כי טיטוס הרג את ר"ש בן גמליאל הזקן משנאתו לנשיאים מבית דוד ולא הי' אפשר לחכמים למנות את ר"ג (דיבנה) תחתיו לנשיא מפני חמת המלך, לכן מינו את ריב"ז שלא הי' מזרע דוד להיותו קרוב למלכות, ולהיותו קרוב למלכות בקש מהקיסר שיסיר חרון אפו מבית דוד ולהניח להם כתר הנשיאות, ונתרצה לו הקיסר, והוא נכון ומקובל עכ"ל ספר יד יהודה. ועיין חדושי אגדות פ' עגלה ערופה ר"ג דיבנה היה נשיא בזמן החורבן ע"ש וז"א כנ"ל. וראה זקנו ר"ג הזקן והבית כנ"ל בסוף יבמות, ובפ' כיצד צולין (ע"ד א) א"ר צדוק מעשה בר"ג שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלה, פרש"י ר"ג היה בבית שני כדאמרינן בגיטין כי ר' יהושע מתלמידי ריב"ז שהוציאו אותו במטה בשעת החרבן והוא בר פלוגתא דר"ג (דיבנה) והוא בר פלוגתא דר"א הגדול וגיסו שנשא ר"א אימא שלום אחותו:
993
994ג) טורנוסרופוס גזר עליו מיתה ובא הגמון ואמר בעל החוטם מתבקש ונחבא ר"ג וא"ל ההגמון אם יצילו שיביאו לעוה"ב, ונשבע לו ר"ג, והרג ההגמון את עצמו, ואי מת חד מנייהו מתבטל הגזירה, ויצא ב"ק שההגמון מזומן לעוה"ב. ובסוף תענית (כ"ט א) פרש"י בעל צורה כלו' גדול הדור, ואני אומר בעבור שמיפה הפנים וכן מצאתי בערוך. ואני לא מצאתי בערוך, אלא רש"י שם בעל חוטם מה חוטם מיפה הפרצוף הוא מיפה את דורו כלומר קצין שבדורו מתבקש ליהרג. והחדושי אגדות כתב כי חיות האדם תלוי בהחוטם כמ"ש פ' יוה"כ מדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים כן ר"ג כו'. וסימא עין עבדו טבי ואמר בשמחה לר' יהושע שהיה אב"ד בב"ד שלו יצא טבי לחירות אבל לא יצא לחירות כי מודה בקנס פטור פ' מרובה (ע"ד סע"ב) וירושלמי שבועות ספ"ה וס"פ אלו נערות. וקבל תנחומין על טבי עבדו שהיה כשר, ברכות (טז ב) ובירושלמי ר"פ המוצא תפילין טבי עבד ר"ג היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים. כתב בס' ג"נ אות ג' רבן גמליאל נשמת שם ועבר ועבד שלו הוא חם עבד עבדים יהי' לאחיו, חם מספר קטן טבי (צ"ע) ואמרו במ"ר הרבה עבדים היו לחם ראויין ליסמך כטבי, יומא (פ"ז א) הרבה בנים לכנען כו':
994
995ד) שפחתו של ר"ג היתה אופה ככרות תרומה ובאחרונה מצאה עצמה טמאה ואמר רבן גמליאל כלן טמאות. פי' הרשב"ם היינו ר"ג הזקן כו' מיהו אין רגילות להזכיר ר"ג סתם אלא ר"ג הזקן, ונראה שזהו ר"ג דיבנה חבירו של ר"א ור"י, תוס' נדה (ו' ב). ובחולין (ה' ב) ר"ג ובית דינו כר"מ ס"ל פרש"י משמע דהוא ר"ג בר' יהודה הנשיא שהיה אחר ר"מ, וקשה דבכל מקום רגיל לקרותו ר"ג ברבי או ר"ג בנו של ר' יהודה הנשיא אלא ר"ג דיבנה הוא (תוס'). ובתוס' ר"פ הדר וה"ל לפרושי בהדיא ר"ג בנו של ר"י הנשיא, ע"כ י"ל דהוא ר"ג דיבנה, והא דקאמר ר"ג וב"ד כר"מ ס"ל משום דר"מ ס"ל הכי בהדיא. ובס' מגיני שלמה מיישב קושיית התוס' כי בר קפרא דהוא מריה דשמעתא והיה בימי ר"ג ברבי כי בר קפרא היה בימי רבי (ע"ש), א"כ י"ל שהיה ר"ג עדיין חי כשאמר הא שמעתא לכן אמר לתלמידיו סתם ר"ג וידעו תלמידיו שעליו הוא אומר (ע"ל ר' יהודה נשיאה) אע"ג דבר"פ מי שמת אמר שמואל זו דברי ר"ג ברבי אע"ג דשמואל היה בימי רבי ור"ג מלך אחר רבי וכן ר' יוחנן בפ' כל הבשר א"ר יוחנן שאלתי את ר"ג ברבי, י"ל דמ"מ אותן מימרות אמרו אחר מותו הוצרכו לומר ר"ג ברבי שלא נטעה כיון שכבר מת. ביבמות (ט"ו א) מעשה בבתו של ר"ג שהיתה נשואה לאבא אחיו ומת בלא בנים וייבם ר"ג צרתה ובתו היתה איילונית, פרש"י ר"ג היה מבני בניו של הלל, ע"כ ר"ג דיבנה היה, חדא דאין דרך לקרות ר"ג הזקן סתם ר"ג כנ"ל, ועוד דר"ג הזקן היה בן בנו של הלל ומדנקט רש"י מבני בניו מוכח שזהו ר"ג דיבנה. ונקרא ברבי בשבת פ' כ"כ (קט"ו א) ובפ' שואל (קנ"א ב) א"ר יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל ר"ג ברבי (בתוספ' שבת פי"ד אינו תיבת ברבי) לטבריה ומצאו שיושב על שלחנו של יוחנן הנזוף (שם בן נזוף) ובידו ס' איוב תרגום והוא קורא בו א"ל זכור אני בר"ג (הזקן) אבי אביך שהיה עומד ע"ג מעלה בהר הבית והביאו לפניו ס' איוב תרגום ואמר לבנאי שקעהו בבנין. פרש"י ר"ג ברבי לא שהיה בנו של רבי אלא גדול בדורו ור"ג זה היה אבי אביו של רבינו הקדוש עכ"ל רש"י. ובקדושין (ל"ב ב) ר"א ור"י ור' צדוק היו מסובין בבית משתה בנו של ר"ג ור"ג עומד ומשקה עליהן נתן הכוס לר"א ולא נטלו נתנו לר"י ונטלו א"ל ר"א אנו יושבין ור"ג ברבי עומד ומשקה עלינו (בשס"ח נמחק תיבת ברבי לא מפני שלא נקרא ברבי דהא אח"ז קראו ר"י ברבי ופרש"י כלומר אדם גדול, אלא לפי שרש"י פי' על מ"ש ר' יהושע לא יהא ר"ג ברבי כו' מוכח דר"א לא קראו ברבי, אבל הגירסא בעין יעקב גם בדברי ר"א ור"ג ברבי עומד, וכ"ה בספרי ר"פ עקב) א"ל ר' יהושע מצינו אברהם אבינו גדול הדור היה והוא עומד עליהם ואנו לא יהא ר"ג ברבי עומד כו'. ובנדה (ס"ג ב) ר"ג ברבי משום רשב"ג (הוא אבי ר"ש הנהרג בן ר"ג הזקן) וע"ל ברבי ור' טרפון כי ר"ג נקרא ברבי. ובפ' מי שמת (קל"ט ב) זו דברי ר"ג ברבי. וכתב מהרי"ט כתובות (ק"ח) היינו ר"ג דיבנה, ור' יוחנן בן נורי אמר כמה פעמים לקה עקיבה בן יוסף ע"י שהייתי קובל עליו לפני ר"ג ברבי:
995
996ה) בסנהדרין (י"א ב) תא חזי מאי בין תקיפי קדמאי (רבן גמליאל שהיה נוהג שררה וזורק מרה בתלמידים כדאשכחן בבכורות בברכות בר"ה דצערי' לר"י אפ"ה כתב ושפיר מילתא באנפאי ובאנפי חבראי רש"י) מעשה שהיה ר"ג יושב ע"ג מעלה בהר הבית ויוחנן הסופר עומד לפניו וג' אגרות לפניו, ואמר כתוב לאחנא בני גלילאי עילאה ותתאה כו' ולבני דרומא ולבני גלוותא בבבל ושפיר מילתא כו'), לעינוותני בתראי (כדאמרי' בפרק השוכר את הפועלים, ולא אמר באנפי חבראי רש"י). ומקשה דילמא בתר דעברוהו (פי' והי' לו חבר ראב"ע שהי' נשיא עמו לכך אמר באנפי חבראי תוס') ועיי' בירושלמי ס"פ אחרון דמע"ש. ענין שקבל ר"ג עדות החודש ואמר ר' דוסא בן הורקנוס עדי שקר הם והודה לו ר' יהושע ור"ג גזר על ר"י שיבוא במקלו ומעותיו בי"כ שחל בחשבונו ובא אליו ביוה"כ ונשקו ר"ג לר"י על ראשו וא"ל בוא בשלום רבי ותלמידי ר"ה (כ"ה א). שאלו פרוקלוס בן פלוספוס בעכו ע"ז (מ"ד ב). שאלו פילוסוף (נ"ד ב). והיה מחבב המצות שקנה אתרוג באלף זוז סוכה (מ"א ב). אר"ע שאלתי את ר"ג ואת ר' יהושע שהלכו ליקח בהמה למשתה בנו של ר"ג באיטליס של עמעום כריתות (ט"ו א ב) וכתב בתוס' חדשים (שם) להודיע שבחן שאעפ"י שהיו טרודין עסקו בד"ת. ומפני המחלוקת שעשה עם ר"י אעפ"י שהיה אוהבו ונותן לו המעשרות נתנו הנשיאות לראב"ע (ע"ש) ומרוב חסידותו וחפצו בתורה לא מנע עצמו מבית המדרש והחזיר לו הנשיאות ודרש ב' שבתות וראב"ע שבת א' (ע"ש). כתב בגלגולי נשמות אות א' ר"ג היה גלגול נחמיה ועל שאמר נחמי' זכרה לי אלוה לטובה נטרד ר"ג מנשיאותו כשם שלא נקרא ס' נחמי' על שמו עכ"ל. ר"ג היה רוכב על חמור בדרך מעכו לכזיב ור' אילעאי מהלך אחריו ומצא גלוסקא בדרך ואמר אילעאי טול גלוסקא זו ותן למבגאי אף שלא היה מכירו כיון ברוח הקודש ששמו מבגאי עירובין (ס"ד ב) ובירושלמי ע"ז פ"א הלכה ט'. ומדרש רבה ס"פ בחקותי. ר"ג והזקנים היו מסובים בעליה ביריחו ונתן ר"ג רשות לר"ע לברך כו' א"ל ר"ג עקיבא עד מתי תכניס ראשך בין המחלוקת א"ל רבינו כו' כך למדתנו רבינו. ברכות (ל"ז א). וע"י נפילת אפים שעשה ר"א הגדול גיסו ע"י שברכוהו מת ר"ג (ע"ש) ובמיתתו היו ר"א ור' יהושע (ע"ל ר"ג הזקן) ורצה ר' יהושע לבטל כל ההלכות שהיו כנגדו וקם עליו ר' יוחנן בן נורי חבירו וחבר ר"י ולא הניחו כדאיתא בעירובין (מ"א א). (ובס' נחלת שמעוני כתב אחר פטירת רשב"ג רצה ר"י כו' טעה). ואמר ר"י ב"נ חזי אנא דגופא בתר רישא אזל כל זמן שהיה ר"ג קיים כו' (תוספתא תענית פ"ב). ר"ג ור' יהושע הלכה כר"ג (מ"כ). כתב גא"י רבן גמליאל קבור בכיפה גדולה ביבנה. ברכות (ט"ז ב) רחץ בלילה הראשונה שמתה אשתו ואמר מפני שהוא אסטניס, דאי' במקובלים כי ר"ג היו מעוברים בו ו' נשמות, נשמת אברהם שהי' לו קליפה מצד ישמעאל בנו, נשמת רב סחורה, ורב טביומי, נחום אלקושי, יהודה בן יעקב, ורבי סימון (בר אבא כ"כ בס"ס ג"נ ולא נמצא בכל הש"ס ר' סימון בר אבא). לכן רחץ ר"ג לעולם כדי לתקן ולכפר נשמות אלו. ועל זה אמר המקובל מהרר"ש מגיד וז"ס אסטניס ראשי תיבות אברהם סחורה טביומי נחום יהודה סימון עכ"ל. אך תמוה בעיני מאד דהא ר"ג דיבנה קדם הרבה דורות לרב טביומי הוא מר ברב אשי ולרב סחורה ולרב סימון דוק ותשכח, ואחר שקדם ר"ג להם הרבה איך היה מעובר מנשמותיהם. ואין לומר כי ו' נשמות אלו היו בר"ג ואח"כ באו בשלשה צדיקים הנ"ל טביומי וסחורה וסימון, דהא כתב שבאו לתקן בו את הנשמות ההם וצ"ע:
996
997ו) אבא גוריון בשמו, ראב"צ בשמו. חזקיה אבי עיקש העיד לפניו. ר' חנינא בנו. עיי' חנניא בן אחי ר' יהושע, ר' חנניא בן עקביה ור' יהודה בר' אלעאי למדו לפניו. ר' יונתן בן חרשא איש גנוסר שאלו ביבנה, ר' יוסי בן תדאי איש טבריה שאל את ר"ג. ר' יוסי בשמו, ר' יוסי בר' אלעזר בשמו. ר' שמעון אביו של רבי בנו. ר' שמעון בן גודא ור' שמעון בן גודע העיד עליו לפני בנו:
997
998רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא הוא רבינו הקדוש ומפני שהי' רצון אביו שיהיה נשיא אחריו קבעו במשנה (פ"ב דאבות) בשם רבן. (ועיין עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פי"ט בפי' יד יהודה סי' מ"א). כתב האברבנאל איך נכתבה משנה זאת שאמר ר"ג כשהיה נשיא אחר מות רבי אביו בתוך חבור המשנה אשר עשה רבי בחייו, י"ל שאמרה בחיי אביו ואביו כתבה בשם ר"ג בנו וכשנעשה נשיא אחר מות רבי הוסיפו מלת רבן מפני הנשיאות או שאחר מות רבי נתוספה משנה זו, ודומה לזה תמצא בפסחים (ע"ל ר' יהודה נשיאה, נראה עיקר דחכמי הדור הוסיפו אח"כ במשנה, אבל בפי' יד יהודה הנ"ל כתב להרב ר"ל בעל עשרה מאמרות נראה עיקר דרבי עצמו כתב דברי בנו ע"ש). והוא בנו הגדול וממלא מקום אביו בענוה ור' שמעון אחיו גדול ממנו בחכמ' (ע"ש) כתובות (ק"ג ב). ובשלשלת הקבלה רבי צוה שיהיה ר"ג בנו הקטן נשיא להיותו עניו מאד אעפ"י שרבן שמעון בנו הגדול היה יותר חכם, עכ"ל, ושקר העיד. והוא אחרון התנאים. וכל היכא דתני רב ספרא משום חד דבי רבי הוא ר"ג זה (ע"ש), ובחולין (ק"ו א) שהיה אוכל טהרות (ור' יוחנן שאלו שם) ובשבת (קנ"א ב) תניא ר"ג ברבי אומר כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים (ע"ל ר"ג דיבנה דהוא ג"כ נקרא ר"ג ברבי), כתובות (י' ב') הושיבה ע"פ חבית. מנחות (פ"ד ב) ר"ג בר רבי. ר' יהודה נשיאה בנו והלל בנו (ע"ש). כתב היוחסין רבן גמליאל בספר הגאונים ז"ל הזכיר בו זה הסדר רבינו הקדוש ור"ג בנו ויהודה נשיאה בנו אשר תקן העיבור (וט"ס יש כאן כי הלל בן ר' יהודה נשיאה (ע"ש) תקן העיבור) כמו שהביא ר' שמעון בר צמח דוראן בפירוש האזהרות, ור"ג בנו של זה הלל ויהודה בנו ור"ג בתראה שנת תק"ל לשטרות עכ"ל. ועיין חלק א' שנת ד"א קי"ח מה שכתבתי שם בזה כי ט"ס יש כאן. ועיין רשב"ג הזקן מש"ש:
998
999גמליאל אבא אלעזר בנו (ע"ל גמלא). איסי בן גמליאל (ע"ל איסי בן עקיבא) ר' ישמעאל בן גמליאל:
[הגהות: גמליאל בע"ז (כ"א ב') בתוס' ד"ה מאי כו' שהרי ר"ג דיבנה הוא אבי אביו של ר"ג, ורש"א מוחק תיבת אבי ולא תקן תיבת ר"ג שהרי היה אביו של ר' שמעון:]
[הגהות: גמליאל בע"ז (כ"א ב') בתוס' ד"ה מאי כו' שהרי ר"ג דיבנה הוא אבי אביו של ר"ג, ורש"א מוחק תיבת אבי ולא תקן תיבת ר"ג שהרי היה אביו של ר' שמעון:]
999
1000גמליאל זוגא שאל לר' יוסי בר' בון (ירו' שקלים ספ"ג) ובגמרא שם גמליון זוותא. שאל לר' אבא בר זבדא ירושלמי נדרים פ"ח הלכה ה'. נ"ל ט"ס כי ר"א בר זבדא תלמיד רב הונא וגמליאל זה קדם לו. ואחר החפוש מצאתי ענין ההוא בדמאי פ"ב סוף הלכה א' שאל לר' אבא בר כהנא והנאני. מתה אחותו סליק הלל אחוה עמיה. א"ל ר' מנא ירושלמי פ' אלו מגלחין הלכה ה'. ר' יוחנן שאלו ערלה רפ"ב. סליק גבי בי ר' ינאי ירושלמי פ' כיצד מברכין מתני' ד', כתב ש"י שם הכי קרי ליה בפ"ק דמגילה והוא כמו זוטא. שאל לר' יסא תרומות פי"א הלכה ז'. הוה מסתמיך בריב"ל ירושלמי ע"ז פ"ג הלכה י"ג. שאל לרבי מנא שם סוף ביצה. בשם רב שמואל אחוה דר' ברכיה ערלה רפ"ב. עביד סוכה בשוק וא"ל רשב"ל מאן שרי לך שם ר"פ לולב הגזול:
1000
1001רבי גמליאל בר אלעיא בעי קומי ר' מנא ירושלמי שבועות ספ"ה, וענין ההוא ס"פ אלו נערות ר"ג בי רבי אבינא. ובנדה ספ"ג בר ליאני. ופ' נערה שנתפתתה הלכה ח' בר אניא. וענין ההוא רפ"א דפאה בר איניניא, ור' אבא בר כהנא (שם) ופ"ק דפסחים איניינא תני קמיה ר' מנא:
1001
1002גמליאל דקונתיה ר' מנא התיר נדרו (ע"ש). קברוהו כורסאי גבון אחר ג' ימים אימלכון מחזרא יתיה ושאלו לר' סימון א"ל בשם ריב"ל, ירושלמי אלו מגלחין הלכה ה':
1002
1003ר' גמליאל בר בריה דר' מנא (ע"ש):
1003
1004רבי גמליאל ב"ר חנינא בעי קומי ר' מונא, מדרש קהלת בפסוק יש רעה חולה:
1004
1005גניבא בזמן רב שהיה הולך לביתו. רב אקלע לבי גניבא ור' ירמיה בר אבא היה מצלי אחורי דרב ברכות (כ"ז א). משמיה דרבי (ט"ס וצ"ל משמי' דרב). ואמר רב יוסף שרי ליה מרי לגניבא ברכות (כ"ה א). משמיה דרב ע"ז (ל"ו ב). אמר רבינא אמר גניבא משמי' דרב (חולין מ"ד א) ושם (נ' ב) א"ר אבינא אמר גניבא כו'. ובס"פ הנזקין אמר הלכות בשם רב, ונתן שלום כפול לחכמים כמו למלך. אמר גניבא אמר רב אסי (חולין נ' ב) ור' חייא בר אבא אמר לדידי מפרשא משמיה דנניבא (שם). והיה חולק עם מר עוקבא ודוחק לו ושלח מר עוקבא לר"א כי בידו למסרו למלכות וכתב לו דום לה' והוא יפילם חללים חללים ומיד נתנו לגניבא בקולר פ"ק דגיטין (ז' א). ובפ' התקבל (ט"ס וצ"ל האומר) בגיטין (ס"ה ב') שיצא גניבא לקולר ליהרג למלכות ונתן ת' זוז לר' אבינא (ע"ש). בפ' הנזקין (ס"ב סע"א) רב הונא ורב יהודה (וצ"ל רב חסדא וכ"ה בשס"ח) יתבי ואזיל גניבא אמר חד לחבריה ניקום מקמיה דבר אוריין הוא וא"ל מקמי פלגאה ניקום. פירש"י חולק על דברי חכמים שהיה מצער למר עוקבא שהיה אב"ד. ובס"פ כל הגט (ל"א ב') ר"ה ור"ח יתבי וחליף גניבא (ואמר הכי א"ר חנן בר רבא). ובמדרש קהלת בפ' כאשר יצא מבטן אמו גניבא אמר לשועל שמצא כרם מסוייג כו'. אדא בב"ח גניבא בשם רב:
1005
1006גנבא אבוה בר גניבא, רב הונא בר גניבא:
1006
1007גרדיים עדיות (פ"א ג') שבאו משער האשפות והעידו בג' לוגין מים שאובין פוסלין המקוה בשם שמעיה ואבטליון וקבלו חכמים דבריהם יותר משמאי והלל. ללמדך אע"פ שהיו שוכנים במקום הפחות שבירושלים ומאומנות שפלה שאין נותנים שררה ומלכות לאלה. עיין רש"י פ"ק דשבת (ט"ו א') וסוף קדושין כו'. ולהודיעך כי כתר תורה על הכל.
1007
1008גרדסק בן דארי משמי' דרב פ"ג דעירובין (כ"ט א') הגי' גורסק בר דרי משמי' דרב מנשיא בר שגובלי משמיה דרב:
1008
1009גרון חזקיה בנו:
1009
1010ר' גרשון בש"ר אחא, ירושלמי ס"פ אחרון דנדרים. ופ"ג דנדרים הלכה י"ב רב אידי בר גרשום:
1010
1011גרשום אדא בר גרשום. או אידי בר גרשום:
1011
1012דארי בר פפא משמיה דרב פ' אין מעמידין (כ"ז א') מנחות (מ"ב א') דרו. אחד מי"א בני רב פפא סבא (ע"ש):
1012
1013דארו עבדיה דרב נחמן (ע"ש):
1013
1014דארי גורסק בן דארי:
1014
1015דבי הרבה תמצא בש"ס דבי ובדבי. א) בדבי ריב"ז. פירש"י פ' פסין (י"ט א') ברייתא שנסדרה בבית מדרשו. (עיין רבה בר מריון). ב) דבי בר מריון (ע"ש). ג) זוטי דבי רב פפי. ד) ר' יצחק דבי ר' אמי. ה) תנא דבי ר' אמי ברכות (י"ד א') פי' תלמיד א' שהיה שונה בבית ר' אמי. ו) אשיאן תנא דבי ר' אמי. ז) ר' יצחק דבי ר' ינאי. ח) דבי ר' ינאי חלק (צ"ח סע"ב, ק"ב). ט) דבי שמואל ע"ש. י) אחי תנא דבי ר' חייא, שהיה שונה בבית ר"ח ברכות (י"ד). יא) בדבי ראב"י סנהדרין (צ"ב ב') חולין (קל"ב א'). עיין ר' חנינא בר מניומי. יב) מר יהודה דבי מר יוחני. יג) פריך מר' ישמעאל אדתני דבי ר' ישמעאל ע"ש. יד) דבי ומנשה. טו) אמרו דבי רב חלק (צ"ו א'). טז) אמרי דבי ר' שילא (שם ודף ק"ח ע"ש). יז) דבי ר' חנינא (שם צ"ח סע"ב). יח) דבי לוי עיין ר' שמעיה בר זירא. יט) דבי ר' אחא עיין שמעון בר זביד. כ) תנא דבי ראב"ש סוטה (י"א א'). כא) ובנזיר (מ"ג ב') דתני רב כהנא בדבי ראב"י כצ"ל. כב) כל היכא דאיכא תני רב ספרא משום חד דבי רבי חד המיוחד בבניו ומנו רבן גמליאל, בהג"ה בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים (עיין רב ספרא):
1015
1016דהבאי ר' יוחנן בנו.
1016
1017דווא דמן חריב פ' המפלת (ע"ל זוגא):
1017
1018דולגאי ר' יוסי בנו, ויש ר"א בן דלגי:
1018
1019דולעאי אבא אלעזר בנו:
1019
1020דומנוס נ"א רומנוס ברי"ש (ע"ש):
1020
1021ר' דוסא בן הורקנוס אבות (פ"ג י') ונזכר במשנה עירובין (ל"ט א') ר"ה (כ"ה א') ובפרק דייני גזרות משנה א' וב' (ק"ז סע"ב) עם אדמון וחנן בן אבישלום. ובעדיות פ"ג א' ב' וג' ד' ה' ו'. חולין ר"פ ראשית הגז, אהלות פ"ג א', נגעים פ"א ד'. האריך ימים יותר מן ת' שנה שהיה בדור שמעון הצדיק כמ"ש הרמב"ם ס"ד דאבות ובהקדמה לסדר זרעים וכל זמן בית שני עד רבן גמליאל ור"ע אחר החורבן והיה בעדות החודש (ע"ל ר"ג דיבנה) בענין ור' יהושע עם ר"ע ור' אלעזר בן עזריה (ע"ש) וכ"נ פ"ק דיבמות (ט"ז א') והלכו אצלו ר' יהושע וראב"ע ור"ע והושיבם על מטות זהב. וא"ל ר"י רבי ואמר יש בן לעזריה חברנו ואמר לר"ע אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו. והעיד על מדוכה זו ישב חגי הנביא זהו דעת הרמב"ם. אבל קשה לזה כי בפ' הזורק גט (פ"א א') א"ר יהודה בר אלעאי דורות ראשונים ב"ש, דורות אחרונים ר' דוסא שאמר השבויה אוכלת בתרומה. וכ"ה פ"ג דעדיות כי זה אמר ר' דוסא בן הורקנוס ואם היה קודם ב"ש איך הוא מן האחרונים. ועוד שאמר שם ביבמות שהיה לו אח קטן יונתן שמו (ע"ש) מתלמידי ב"ש ומן הנמנע שהיה לו אח ג"כ מן ת' שנה, ואולי מה שהעיד על מדוכה זו ישב חגי היה קבלה בידו ולא שראה אותו או חגי האריך ימים כמו מאתים שנה. אכן נראה כי ר' דוסא האריך ימים נ"ב שהיה זקן מאד עד שכהו עיניו. אך א"א לומר שהיה בימי שמעון הצדיק כאשר כתבתי בדף מיוחד. קבורתו וקבורת אביו הורקנוס במערה בצפת (גא"י). ר' אליעזר אחיו. ר' חנינא בן דוסא, מסתפק בדרך חיים אם הוא בן דוסא בן הורקנוס, ע"ש ועיין ר' צדוק:
1021
1022רבי דוסא במשנה שבת פ"כ ד', עירובין נ פ"ג ט', חולין פ"א ז', בכורות פ"ז ב', טהרות פ"ח ח', בעיר פרס נקבר רב חסדאי ור' עקיבא (אין זה שהיה מעשרה הרוגי מלכות עיין ר"ע) ור' דוסא (גא"י):
1022
1023ר' דוסא בשם ר' יהודה זבחים (פ"ח ב') אחרים בשמו תוספתא ביצה פ"ק, ור' נתן:
1023
1024ר' דוסא ממלהייא ר' אחא בשם ר' לעזר ירושלמי סוטה ספ"ג:
1024
1025ר' דוסא בר טבת וא"ר נחוניא בשמו מדרש חזית פ' זאת קומתך:
1025
1026דוסא ר' עקיבא בנו:
1026
1027דוסאי ר' יעקב בנו:
1027
1028דוסתאי איש כפר דמאי. נ"א כפר יתמא מתלמידי ב"ש כדאיתא בפ"ב דערלה משנה ה':
1028
1029רבי דוסתאי בר' ינאי עיין ילקוט מלכים ב' י"ז ביעי שלמנסר בגלות י' שבטים שלח המלך את רב דוסתאי בר' ינאי ואת ר' סבי ע"ש, וכ"ה בכלי יקר סימן הנ"ל. בילמדנו פ' וישב (ופרקי דר"א פל"ח) כי סנחריב שלח לכותיים לשומרון לר' דוסתאי בר' ינאי (ור' זכריה ובילמדנו ור' סבייא) ללמוד תורה. ולא תחשוב כי הוא ר' דוסתאי בר' ינאי תלמיד ר"מ (הנזכר למטה בסמוך כי יש אלף שנים ביניהם. ותמוה מאד דסמיכות לקרות בשם רבי התחיל מתלמידי ריב"ז ואילך כמ"ש הערוך ערך אביי. ואיך ר' דוסתאי ור' זכריה ור' סבי שקדמו לריב"ז אלף שנים נקראו בסמיכות שם רבי:
1029
1030דוסתאי בר' ינאי ובפסחים (ח' ב') ר' דוסתאי בר' ינאי. ובב"ב (י' א') ר' דוסתאי בר' ינאי. תלמיד ר"מ שבן באבות פ"ג אומר משום ר"מ. ובמשנה פ"ה דעירובין (נ"ח א') משום ר"מ. ובויקרא רבה ר"פ י"ז ר' דוסתאי בר' ינאי בשם ר"מ. וענין ההוא בילקוט תהלים סי' ע"ג ר' דוסתאי בשם ר' ינאי בשם ר"מ ט"ס הוא. ובספ"ק דגיטין (י"ד ב') שלחו לנהרדעא הוא ור' יוסי בן כיפר ואמר להם ר' אחאי בן יאשיה (ע"ש) שיגבו שם חובו ע"ש ובירושלמי ספ"ק דגיטין ובפ' האומר (ס"ד א'). בס"פ המפלת שאלו תלמידיו את ר' דוסתאי בר' ינאי מפני מה איש מחזיר על האשה כו', ואין ר' ינאי זה רבו של ר' יוחנן כיון שבנו דוסתאי הוא תנא. ובפ"ק דקדושין (י"ב א') איסר האיטלקי ר' דוסתאי בר' ינאי ור' אושעיא שיערו וכו', אכן הגירסא שלפנינו ר' דוסתאי ור' ינאי ור' אושעיא כן הוא שם ב' פעמים. וצ"ע לגירסתו כי ר' אושעיא היה בזמן רבי ור' דוסתאי בר' ינאי בימי ר"מ אכן גם ר"מ היה בימי רבי (ע"ש). ובירושלמי סוף דמאי א"ר אבהו פליגי ר' ור' דוסתאי בר' ינאי. משום ר"א תוספתא שבת ס"פ ט"ו, קבורתו בעכברא עיין ר' ינאי:
1030
1031ר' דוסתאי בר' יהודה ספרי האזינו וקדושין (ס"ד א', ס"ז א' ע"ד ב' ע"ז א') ובב"ק (פ"ג סע"ב) בן יהודה, ודרך ארץ פ"ב, ובערכין (ל' סע"א) פליג עם רבי, ור' יוסי בן כיפר תוספתא שביעית פ"ב. משום ר' שמעון חולין (קכ"ג ב') ובפ' ד' מיתות ופ' אין דורשין אמר רבי משום אבא יוסי בן דוסתאי ואולי הוא בנו. ור' יהודה בן דוסתאי אולי אביו או בנו:
1031
1032ר' דוסתאי דמן בירי נ"א בארין, רמי ליה עולא מדאמר רב קרבי דגים כו' ורמינהו כו' סמי מכאן כו' א"ל ר' זירא כו' ע"ז (מ' א'). דרש ר' דוסתאי דמן בירי עירובין (מ"ה א') ב"ק (פ"ג א') וחלק (ק"ז א'), בירי פרש"י מקום. ובילקוט תהלים סי' י"ט דמן ביבי נראה ט"ס:
1032
1033ר' דוסתאי ור' דוסתי סבא ור' חזקיה ור' אבא בר זמינא ירושלמי חגיגה ספ"א:
1033
1034ר' דוסתאי בר מתון ברכות (ז' ב') מגילה (ו' ב') א"ר יוחנן (יומא ל' ב'), ובירושלמי פ' מרובה יוסטא בר מתון, ובזבחים (צ"ט א') ר' יוסטאי בר מתון א"ר יוחנן:
1034
1035ר' דוסתאי אבוה דר' אפטוריקי חולין (ס"ד ב'):
1035
1036ר' דוסתאי מבי ישבאב שאל את ר"מ, מדרש משלי סי' י"ג:
1036
1037דוסתאי אבא יוסי בן דוסתאי, ר' יהודה ב"ד:
1037
1038ר' דוסתי סבא עיין ר' דוסתאי:
1038
1039דורמסקית ר' יוסי בנו:
1039
1040דורסתאי עיין דרוסתאי ואולי שם אחד הוא:
1040
1041דורדאי ר' אלעזר בנו:
1041
1042דורתאי יהודה בנו:
1042
1043רב דימי בר ששנא משמיה דרב גיטין (ס"ב א') ומנחות (צ' א'). ומ"ש היוחסין והוא אחר רבא עם רב הונא ברב יהושע, נ"א רב דימי בר חיננא עכ"ל, אין לו שחר והוא שקר:
1043
1044רב דימי בר יצחק אתא לקמי' דרב יהודה חולין (מ"ה ב') לקמיה דרבי יהודה צ"ל דרב דאמר משום שמואל שהיה תלמידו, ובשס"ח ל"ח:
1044
1045רב דימי סתם הוא בר יוסף ואינו בר רב יוסף כי רב דימי קודם לו, ואולי הוא אח לר' יצחק בר יוסף, תלמיד ר' יוחנן. כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וא"ל אביי מי א"ר יוחנן הכי וקרי לרב דימי קרקפנא פרש"י אדם חשוב, ולי נראה לשון ראש כמו קרקפתא דתפילין וכן קרקפלו דר' ישמעאל. והערוך פי' בעל גולגולת. והנה במ"ש היוחסין דאביי קרי לרב דימי קרקפנא טעם דהכי איתא בעירובין (כ"ב) א"ר יצחק בר יוסף א"ר יוחנן ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רשות הרבים יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא א"ל אביי לרב דימי מ"ט אילימא כו' דילמא מעלות ומורדות קאמרת א"ל קרקפנא חזיתי לרישך בי עמודי כי א"ר יוחנן להא שמעתא. וכן ביבמות (ע"ח סע"א) קרקפנא חזית' לרישך ביני עמודי כי א"ר יוחנן כו' וכתבו התוס' שם ושם רב דימי אמר לאביי קרקפנא אדם גדול חזיתי לרישך היינו רבה שהוא רבו דאביי שרבה עלה לא"י (ע"ש) ללמוד לפני ר' יוחנן אבל אביי לא מצינו שהלך ללמוד תורה שם (ועוד שלא ראה אביי את ר' יוחנן, רש"ל) אבל רבו רבה תלמיד של ר' יוחנן היה באותו פעם בבית המדרש כשאמר ר' יוחנן להא שמעתא עכ"ל. הרי רב דימי קראו את אביי קרקפנא וק"ל. א"ל רב דימי לאביי אלהים עיני ראו ולא זר מפומי' דרב ירמיה (שמיע לי) ור' ירמיה מר' זירא ור"ז מר' חייא בר אשי ור' חייא בר אשי מרב פ' חבית (קמ"ה א'). יתיב רב דימי וקאמר ואיתביה אביי נזיר (ל"ו א'). בפרק תפלת השחר כי היה במדרשו של רב יוסף הוא ורב אויא, (ע"ש כי טעות נזדקר לפניו). כי אתא רב דימי אמר ר"ע ור' יהודה גלוסטרא אמרו (ע"ש). כי סליק לנהרדעא שלח דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך כו' שבת (ס"ג ב'). בשבת (קל"ו) בריה דרב דימי בר יוסף היה מתאבל על תינוק שמת תוך ל' שכלו לו חדשיו. ובאשר"י בת של רב דימי בר יצחק. אגרא חמיו (ע"ש). א"ר אלעזר רפ"ב דסוכה ופח"ה (נ"ג ב') ופרק מי שמת (ק"נ א'), א"ר אמי א"ר חנינא כריתות (כ"ה ב') ור' אמי ור' אסי ורב ביבי שבת (ע"ד א') כי אתא רב דימי אמר זעירי א"ר חנינא שבת (נ' א'). רב חייא אולי אחיו. א"ר חמא בר יוסף. א"ר חנינא שבת (קכ"ה ב'). רב יוסף (ע"ל). כי אתא רב דימי א"ר יוחנן עירובין (פ"ז ב', ק"א ב') א"ר יונתן. א"ר ינאי שם (ע"ה א') מנחות (כ"ו ב'). א"ר דימי א"ר יצחק בן אבדימי משום רבי כי סליק רב דימי אשכחיה לר' ירמיה שהיה שולח לרב יוסף. מרימר משמיה דרב דימי. רב משרשיא ברב דימי. א"ר נחמן ב"ב (קכ"א א'), בעא מרב נחמן חולין (י"ב א'), ובא לדון לפני רב נחמן על ענין אחותו. ואינו כן, ולשון הגמרא בב"ב (קנ"א ב') אחותו של רב דימי באתה לפני רב נחמן לבקש דין על אחיה רב דימי ושלח ליה ר"נ אם לא יבוא נדה אותו ע"ש. כי אתא אמר דרש רב נחמן בר כהן. אמר רב. אמר רבי זבחים (קי"ח ב'). אתא מארץ ישראל מקמי' רבין רש"י חולין (ק"ו א'), רב רחומי יתיב קמי'. א"ל ישמואל זיל בדוק האי איתתא כתובות (ס' ע"א). א"ל שמואל זיל בעית לההיא איתתא נדה (ס"ו א') מזה נראה שהיה תלמיד שמואל. כתב האר"י כי חזקי' נתגלגל ברב דימי וז"ס בדמ"י לשון ר' דימי שם פקדתי יתר שנותי מה שלא יחיה אותן חזקיה חי אותן אח"כ רב דימי כי המגולגלין משלימין שנותיהן ומעשיהן החסרים (ג"נ):
1045
1046רב דימא בר חיננא אמר הא דרבא מחלוקת ר' שמעון היא. רב דימי ורב ספרא עירובין (ס"א). ובא עם רבין אחיו לפני רבא (ב"ב י"ג ב'). א"ר חסדא מרגלא בפומיה דרב דימי בר חיננא זבחים (ל"ו ב'). א"ל ר' חייא בריה דרבה בר נחמני (ע"ש):
1046
1047רב דימי בר נחמיה בריה דרב יוסף בסנהדרין (כ"ג ב' כ"ד א') הגירסא בריה דרב נחמן ברב יוסף, ואולי הגירסא שלפני היוחסין בר נחמיה בר"י כי רבי נחמיה בר יוסף נזכר הרבה פעמים בש"ס. אך צ"ע למה מביא רב נחמן בר יוסף:
1047
1048רב דימי אחוה דרב ספרא ומת ולא צוה ובאו לפני רבא
ט"ס וצ"ל לפני ר' אבא ואמר ידענא ברב דימי דלא אמיד והחזיר הפקדון שבידו לההוא גברא (כתובות פ"ה ב'). ובערכין (ט"ז) חלש על רב ספרא אחיו לשיולי ביה ואמר תיתי דקיימתי כל דאמרי רבנן א"ל מי קיימת לעולם אל יספר בטובתו של חבירו וא"ל לא ידעתי ואילו ידעתי קיימתי. ובב"ב (קס"ד ב') תני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר בטובתו של חבירו שמתוך שבחו כו', וכ"ה בעירכין הנ"ל, אלא שאמר א"ד חלש ואמר תיתי כו' וא"ל מי קיימת כו'. ובסמ"ג ל"ת ט' מביא גמרא זו ופי' אל יספר כו' בפני שונאו. עיין יהודה חייטי מש"ש:
ט"ס וצ"ל לפני ר' אבא ואמר ידענא ברב דימי דלא אמיד והחזיר הפקדון שבידו לההוא גברא (כתובות פ"ה ב'). ובערכין (ט"ז) חלש על רב ספרא אחיו לשיולי ביה ואמר תיתי דקיימתי כל דאמרי רבנן א"ל מי קיימת לעולם אל יספר בטובתו של חבירו וא"ל לא ידעתי ואילו ידעתי קיימתי. ובב"ב (קס"ד ב') תני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר בטובתו של חבירו שמתוך שבחו כו', וכ"ה בעירכין הנ"ל, אלא שאמר א"ד חלש ואמר תיתי כו' וא"ל מי קיימת כו'. ובסמ"ג ל"ת ט' מביא גמרא זו ופי' אל יספר כו' בפני שונאו. עיין יהודה חייטי מש"ש:
1048
1049רב דימי בר חמא שכח שכתבו באות א' אבדימי ב"ח.
1049
1050רב דימי בר אבין א"ר עמרם א"ר יצחק א"ר יוחנן (ל"מ) עיין רב אידי ב"א:
1050
1051רב דימי דמן חיפא ע"ל אבדימי:
1051
1052רב דימי בר אבא (ברכות נ"ג ב') ע"ז (ט"ו סע"ב). עי' חלק א'. מת ד"א ר"י:
1052
1053רב דימי בריה דרב הונא מדמהריא מדמהרין מנחות (פ"א א') אמר לרבינא סנהדרין (כ"ט ב'), נ"א בריה דרב כהנא והוא בנהרדעא:
1053
1054רב דימי בר לואי שרא ליה אביי. ברכות (כ"ז ב').
1054
1055רב דימי מנהרדעא מנחות (ל"ה א') חולין (ט"ו ב') פסחים (ק"י ב') ב"ב (קל"ח ב') בסוף יבמות (קכ"א א') אבי הדיא מסקי לההוא גברא שטבע אחר ג' ימים ואנסיב רב דימי את אשתו מיא כי איכא מכה מרזו כו', אינו מדברי רב דימי ולא ידעתי למה כתבו. והביא סחורה ב"ב (כ"ב) עיין רב אדא בר אהבה שם הענין באריכות. כי סליק רב דימי, וקשה הא נהרדעא בבבל ואמר לשון עליה ואולי בעבור שהוא על הספר כדאי' פ' מי שהוציאו, או עפ"י מ"ש בתענית (י' א') כי נהרדעא לעיל מסורא (ע"ל שמואל) אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא. א"ל מר זוטרא חולין (נ"א ב') הוא פסק הלכה כרב הונא. ועיין בחלק א' רב דימי מלך ד"א ק"מ ג' שנים, לא ידעתי איזה רב דימי:
1055
1056דייני גולה קרנא (ע"ש) ובב"ב (נ"א רע"א, ע' רע"א וע"ב, ק' סע"א, ק"ז ב') כתב רשב"ם דייני גולה שמואל וקרנא בפ"ק דסנהדרין עכ"ל. טעות בידו כי בפ"ק דסנהדרין (י"ז ב') קרנא לבד הוא דייני גולה ושמואל הוא רבותינו שבבבל ובש"ס חדשים לא תקנו:
1056
1057דייני סורא רב הונא ורב חסדא סנהדרין (שם) ובשס"ח בהגה"ה להקדמת הרמב"ם לזרעים רב הונא ורב יצחק:
1057
1058דייני נהררעא רב אחא בר מניומי סנהדרין (שם) וביוחסין ובערוך ערך דן כתבו רב אדא בר מניומי:
1058
1059דייני דא"י ר' אמי ור' אסי סנהדרין (שם):
1059
1060דייני פומבדיתא רב פפא בר שמואל (שם) ורש"י כתובות (פ' א'):
1060
1061דייני ציפורי במשנה ב"ב (צ"ט ב') פי' הרשב"ם לא אתפריש:
1061
1062דייני גזירות אחד מהם נחום המדי (ע"ש) ואדמון וחנן בן אבישלום (ע"ש):
1062
1063דיקולא רמי בנו:
1063
1064רב דלא בר טביומי אמר רב חגיגה (ה' (סע"א) ע"ל ברדלא, אולי הוא ב' תיבות בר דלא ע"ל אבא כהן ברדלא:
1064
1065רב דלייה תני ר' יהודה בן פזו רב דלייה אמר ירושלמי ס"פ במה אשה:
1065
1066בן דמה (ע"ש) ר' אליעזר בן דמה, ר' יהושע בן דמה, ודמא היה גיסו של ר' ישמעאל:
1066
1067דן זבולון בנו:
1067
1068רב דניאל בר רב קטינא אמר רב, ב"ק (צ"ז רע"א) ומ"ק (ח' סע"ב וי"ב סע"א) וחגיגה (ח' ב') בפא"ט. אמר רב הונא כתובות (צ"ז א'). רב חנן ברב קטינא אחיו, ויש נוסחא רב שמואל ברב קטינא ורבב"ח עשה חופת בנו בביתו של רב דניאל. ז"א כי בבית ר' שמואל בר קטינא עשה חופת בנו (ע"ש). ואין לומר כי דילוג סופר הוא וצ"ל בבית ר' שמואל אחיו של ר' דניאל, א"כ אין זה מקומו כי שם בשם שמואל בר קטינא לא הזכיר זה שרבב"ח עשה בביתו חופת בנו. בשם ר' אמי ירושלמי ר"פ כירה, בש"ר חונה שם ספ"ק דעירובין ופ"ב. כבר ידוע כי ר' זירא נקרא רב קטינא שהיה קטן הנוף. וכן בירושלמי נקרא לר' זירא ר' זעירא ואולי אביו של ר' דניאל הוא אחר כיון שר' זירא משיב ע"ד ר' דניאל בר רב קטינא ולא שנה בשמותם כדאי' בפא"ט (ל"מ). ר' זעירא שלח שאל לרב דניאל ברב קטינא שמעת מאביך ירו' פ' לולב וערבה. ה"ל גינתא בכל יום אמר הא משרי בעי מיא והא משרי לא בעי מיא ואתי מטרי וקמשקי היכא דבעי מיא תענית (ט' ב'). כתב בס' גלגולי נשמות מסוד הכתוב בזכריה גם יתן לאיש מטר עשב בשדה, רב דניאל הנ"ל הוא עיבור גדעון ששאל יהי חורב על הגיזה ואח"כ מטר על הגיזה לבד כמעשה הראשון כך מעשה האחרון עכ"ל:
1068
1069דניאל חייטא פתר קריא, ויקרא רבה (ס"פ לב) ומדרש קהלת בפ' ושבתי אני ואראה:
1069
1070דנין לפני חכמים עדיות (פ"א י') שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא וחנן המצרי וחנניא בן חכינאי, רב נחמן בר יצחק אמר אף שמעון התמני ספ"ק בסנהדרין (י"ז ב') ובירושלמי מעשר שני ספ"ב אלו הן הדנין בן עזאי ובן זומא, אלו התלמידים חנניה בן חכינאי, ר"א בן מתיא, והיוחסין כתב חנניא איש אונו, ובפ"ב ממע"ש ומקומות אחרים בן עזאי ובן זומא ובן ננס וחנניא איש אונו (ע"ש):
1070
1071דקולי רמי בנו:
1071
1072דרגא לוי בנו:
1072
1073דרו עבדיה דרב נחמן (ע"ש):
1073
1074דרו בר פפא (ע"ל דארו):
1074
1075דרוסאי אבוה דר' אפוטריקי (ע"ל דוסתאי):
1075
1076דרוסאי ור' אפוטריקי אחיו:
1076
1077ר' דרוסתאי ור' ירמיה בש"ר שמואל בר יצחק מדרש שמואל פכ"ח וע"ל דורסתאי, ואולי כן צ"ל:
1077
1078דרו גורסק בנו:
1078
1079בן הא הא ע"ל בן בג בג ונראה שהיו בזמן אחד שעל משנת בן בג בג הביא בן הא הא, ובתוס' חגיגה שהיו גרים בן אברהם ושרה שנתוסף להם ה"א לכ"א לכן נקרא הא הא, ע"ל אבטליון דגר אינו יכול לדבר ה"א וק"ל. ויש אמורא שנקרא בן הי הי שאמר להלל (ע"ש) ואולי הוא תנא בזמן הלל.
1079
1080הבו ע"ל בר חבו.
1080
1081בר הדיא קמיה דרב אחאי (ע"ש) בעי אתויי גיטא קמיה דר' אחי גיטין (ה' ב'). ובחולין (ק"ו ב') אמר הוה קאימנא קמיה דר' אמי הכהן וראה בטבריא בחול המועד נשים רוחצות בגדי פשתן והקשה אביי על דבריו (מ"ק י"ח רע"ב). ובסוכה (מ"ג ב') כי אתא בר הדיא כו' אתא רבין כו':
1081
1082בר הדיא פותר חלומות בזמן אביי ורבא ע"ש פ' הרואה (ע"ל רב אשי):
1082
1083הוגרוס בן לוי על השיר רפ"ה דשקלים:
1083
1084הון בריה דרב נחמן אמר לרב נחמן יבמות (ל"ד ב') ובעא מרב נחמן שם (קי"ב א') פרש"י הון שם חכם:
1084
1085רב הונא ריש גלות בבל בזמן רבי והיה מזרע יהודה המלכים מיהויכין (ומזרובבל יוחסין בסה"ד אצל שמעיה ואבטליון) מצד הזכרים ורבי (שבא מהלל) מצר אם מיהודה. ובב"ר פל"ג אמר רבי אי סליק רב הונא ריש גלותא להכא אנא מותבינא ליה לעיל מנאי דהוא מיהודה ואנא מבנימין דהוא מן דובריא ואנא מנוקבתא (ע"ל הלל הזקן ור"י הנשיא). וביוחסין בשם רש"ג וביומי דרבי הוה רב הונא ריש גלותא בבבל, היינו דאמרי' (הוריות י"א) בעי רבי מר' חייא כגון אני מה אני בשעיר א"ל הרי צרתך בבבל ומנו רב הונא (בגמרא ליתא תיבות ומנו רב הונא) והני דבבל עדיפי דאקרי שבט, ומת בחיי רבי בבבל ונקבר בא"י, ובירושלמי פ"ט דכלאים ה"ד שקברו אותו אצל ר' חייא וע"ל ר"ה בבלאה ול"ע וצ"ע (וע"ש מש"ש). חד זמן עייל ר' חייא רבה לגבי רבי א"ל הא רב הונא לבר נתכרכמו פניו של רבי א"ל ארונו בא. ובשלשלת הקבלה (דף ל"ב) בימי רב (צ"ל רבי) היה רב הונא מזרע דוד מצד האב כו' ומת ד"א נ' עכ"ל. אבל הדורות עולם כתב כי ר' הונא בבלאה מת ד"א נ' (ע"ל ר"ה) ורב הונא ריש גלותא מת בחיי רבי כנ"ל ורבי מת קודם השלמת אלף ד' וא"כ מבולבל הש"ק בדעתו, וברבה רות פ' באשר תמותי אמות ר"ה ריש גלותא שאל לרב חסדאי מה דין דכתיב הסר המצנפת והרם העטרה א"ל כו' א"ל את חסד ומילך חסד, ובבבלי גיטין (ז' א') רב הונא (בבלאה). א"ל חסדא שמך וחסדאין מילך. א"כ נראה מזה כי ר"ה בבלאה שרב חסדא היה תלמידו נקרא ג"כ ריש גלותא. אולם עיין בגיטין שם וז"ל, א"ל ריש גלותא לר"ה כלילא מנ"ל דאסור א"ל מדרבנן דתנן בפולמוס כו' אדהכי קם ר"ה לאפנויי א"ל ר"ח קרא כתיב הסר המצנפת כו' אדהכי אתא ר"ה כו' א"ל אלהים מדרבנן אלא חסדא שמך כו' פרש"י ר"ח תלמיד ר"ה ולא היה משיב בפניו וכי קם ר"ה א"ל ר"ח לר"ג קרא כתיב. ועיין בירושלמי סוף סוטה ריש גלותא שלח לר"ח מהו דין דכתיב הסר כו' א"ל הוסרה המצנפת הורמה העטרה שמע ר' יוחנן ואמר הוא חסד ומליו חסד עכ"ל. נמצא לגירסת הגמרא והירושלמי לא קרא את ר"ה בבלאה ריש גלותא, ונוסחת המדרש רות מוטעת. וצ"ע ברש"י מ"ק. עיין רבה ב"ר הונא. ובתר ר"ה קדמאה אתמני בבבל מר עוקבא (יוחסין בשם רש"ג):
1085
1086רב הונא (סתם).
1086
1087א) ר' זירא קורא לו רב דמן בבל פרש"י ברכות (מ"ו א') היינו רב הונא סתמא. לפי שר' זירא עלה מבבל והיה עכשיו בא"י קראו כן. והיה דר בדרוקרת תענית (כ"א ב'):
1087
1088ב) כתב היוחסין בהשגותיו על בעל דורות עולם וז"ל: כתב בעל דורות עולם ר' יהודה גדול מר"ה בחכמה, וא"א דר"ה היה חכם יותר וראיה דאמר במ"ק (כ"ח א') אמר רבא ג' דברים שאלתי חוכמתי' דרב הונא ויהבו לי ועותרי' דרב חסדא ויהבו לי וענותנותיה דרבה בר רב הונא ולא יהבו לי, מדשאל חכמתי' דר"ה ולא חוכמתיה דרב יהודה ש"מ דר"ה היה חכם ממנו. ואולי חכמת ר"י לא שאל דהא רבא נולד יום שמת רב יהודה. אכן לקמן כתבתי בשם תוס' שר"ה מת קודם ר"י א"כ לא ראה רבא את ר"ה אפ"ה שאל חוכמתיה דר"ה. אבל א"צ ראיה ממ"ק דג' דברים שאל, דהא לקמן כתבתי בשם התוס' דר"ה גדול אפי' משמואל שהיה רבו דר"י. ועוד דאמרי' בברכות דכי הוה מטי רב יהודה בעוקצין אמר הויות דרב ושמואל קחזינא, מסתמא שלא היה כ"כ חכם אעפ"י ששמואל קרא אותו שיננא (ע"ש) אפשר שהיה מחודד בערך אל שאר תלמידים. ולפיכך גברה ישיבת סוריא שהיה שם ר"ה. שהיה ר"ה חכם ועשיר וקרוב לנשיא. ובשם רש"ג דהוא מן בני נשיאה (ע"ל), ובמקומו בשם הדורות עולם כתב שהיה קרוב לראש גולה. ועיין גיטין (י"א ב') יתיב רב הונא ורב יצחק בר יוסף קמיה דר' ירמיה, (וכן בשבת (ס"ג ב') יתיב רבין ור"ה קמיה דר' ירמיה, ויותר מפורש בזבחים (ע"ה ב') ר"ה ור' חזקיה תלמידי ר' ירמיה). כתבו שם התוס' דאין זה ר"ה שמזכיר סתם בכל הש"ס כי ר"ז תלמיד רב יהודה היה גדול מר' ירמי' ושמואל שהיה רבו של רב יהודה היה צריך לר"ה כדאמרי' בריש פרקין (ה') ובחולין (י"ג) בעי שמואל מר"ה וכ"ה בזבחים (מ"ו ב'), משמע דשמואל קטן מר"ה ואיך ישב ר"ה קמיה דר' ירמיה ור' ירמיה קראו דרדקי, וכ"כ תוס' חולין (י"ג) וז"ל משמע דשמואל קטן מר"ה, ובערכין (ט"ז) הוו יתבי ר"ה וחייא בר רב קמיה דשמואל משמע כתלמיד לפני רבו, ובפ"ק דגיטין (י"א) יתיב ר"ה קמיה דר' ירמיה ור' ירמי' חבירו של ר"ז (ע"ש) ור"ז תלמיד רב יהודה ורב יהודה תלמיד רב ושמואל והיה קורא ר' ירמיה לר"ה דרדקי. וי"ל דשני ר"ה הוו. ומיהו ההוא דערכין הנ"ל ע"כ תלמידו של רב היה עכ"ל. ועיין ברכות (מ"ט א') יתיב ר"ז אחורי דר' גודל קמי ר"ה. ושם (ל"ט א') אר"ז כי הוינא בי ר"ה כתב היוחסין כתב בס' הליכות עולם כי ב' ר"ה הוו כיון שמצינו דשמואל בעא מר"ה (כנ"ל) ולא נהירא דכיון דהוי כייפי ליה אע"ג דהוא תלמידו בעא מיניה ומצינו הרבה בתלמוד שהרב שואל לתלמידו (עיין בהקדמה בכללים) א"כ אפשר שהוא אחד ואין שני. וצ"ע לפי מ"ש התוס' ר"ה שהיה תלמיד רב יתיב קמיה דשמואל בערכין, א"כ שמואל רביה ורב הונא זה שהיה תלמיד רב יתיב קמי ר' ירמיה והיה תלמיד ר' ירמיה ור' זירא קמיה דרב הונא איך יכוונו הדברים. ואולי אותו רב הונא דשמואל בעי מיניה הוא רב הונא ריש גלותא בבבל שמת בחיי רבי ושמואל היה באותו פעם כי היה אסיא דרבי, ובספר כריתות ימות עולם שער ג' ס"כ ר"ה בר זוגי דשמואל. ואם הם ב' בהכרח הם ג' אחד גדול משמואל ואחד קטן והשלישי קטן מר' ירמיה דאמרי' פ"ק דגיטין ר"ה יתיב קמי ר' ירמיה עכ"ל. כתב היוחסין רב ירמיה סתם הוא תלמיד ר"ה, בפ"ב דקידושין. אבל ראיתי שם (מ"ה ב') ר' ירמיה בר אבא. (בחולין י"ד א') אר"ה דרש ר' חייא בר רב משמיה דרב. כתבו התוס' תימה דבכמה דוכתי משמע דר"ה היה גדול ממנו. בערכין (ט"ז ב') דהוי מצער ר"ה לר"ח בר רב שהיה מלקה אותו, ובבכורות (כ"ב א') אר"ח בר רב לר"ה רבי פרש דבריך עכ"ל, ותמיה למה לא הקשו תימא זו על מ"ש בכתובות (כ"ב ב') שאל רב הונא לחייא בי רב. ועוד הא כתבו תוס' הנ"ל דב' ר"ה הוו. באשר"י פ' כיצד מעברין פסקינן כר"ה דגדול מחייא בר רב. רב הונא קרי בכהנא אע"פ שלא היה כהן דאפי' ר' אמי ור' אסי כהני חשיבי דא"י הוו כייפי ליה מגילה (כ"ב א') גיטין (נ"ט ב'). וצ"ע בירושלמי מעשר שני פ"ה הלכה ה' ר"ה לא לקח מעשר א"כ נראה שהיה כהן כמו שמביא שם כמה שהיו כהנים ולא לקחו מעשר (ע"ל רב הונא אביו של זעירא). אבל רב אסי גדול מרב הונא (ע"ש):
1088
1089ג) כתב הדורות עולם רב יהודה היה לראש בנהרדעא (ע"ש שהיה בפומבדיתא) אחר שמואל ורב הונא בסורא (ואצל ר"ה במקומו כתב היוחסין תימא על רש"י ותוס' שפירשו בעירובין (ס"ב ס' ע"ב) כי ר"ה היה בפומבדיתא והאמת כהדורות עולם שהיה בסורא. וכ"נ ספ"ק דסנהדרין סבי דסורא רב הונא סבי דפומבדיתא רב יהודה, ושם דייני סורא ר"ה ור"ח, וברש"ג סורא היא מתא מחסיא, ובספר כריתות כתב ר"ה ור"ח נהגו שררה בבבל והלך ר"ח למתא מחסיא ועשו אותו ראש ישיבה ומתיבתא דר"ה בנהרדעא עכ"ל, וז"א כנ"ל). ומת רב יהודה וחזרו ב' הישיבות לר"ה והיה מ' שנה ראש ישיבה ומת ד' אלפים וחמשים (ע"ל ר"ה ריש גלותא), וז"א כי ר"ה מת שנת ס' ואחריו היה בסורא רב חסדא (ע"ש) בימיהם היה ראש ישיבה בא"י רבי אמי (ע"ש) ועיין חלק א' אחר ד"א רל"ד. ר' הונא היה הראשון ראש ישיבה בבבל מ' שנה ואחריו רב חסדא י' שנה. עוד ביוחסין אלה המעלות שנתעלתה ישיבת סורא על פומבדיתא בתחלה בימי רב שהיה סוף תנאין ותחלת אמוראין לא היה עדיין ישיבה בבבל אלא הנשיאים שהיו שם לא היו קורין אותם אלא ריש סדרא כדאמרינן מאן ריש סדרא בבבל א"ל אבא אריכא והוא רב (ע"ש) ואחר שנפטר רב עשו ישיבה בבבל על דרך א"י והיא ישיבת סורא ומלך בה ר"ה מ' שנה והוא היה הראשון לכל מי שהיה ראש ישיבה בבבל. ואחריו רב חסדא י' שנים ובסוף ימיו של רב חסדא הלך רבה בר נחמני ועשה ישיבה בפומבריתא ומאותו יום ואילך היה ישיבה בפומבדיתא והיתה ישיבת גולה (ע"ש). וביוחסין בשם רש"ג ושכב שמואל שנת תקס"ד (צ"ל תקס"ב) והוא שנת ד"א י' ליצירה, והוו תלמידיה רב נחמן בנהרדעא (עיין ערוך ערך נהר) ורב יהודה בפומבדיתא, ובתר שמואל מלך ר"ה דהוה מן בני נשיאה ומ' שנה מלך ורבץ תורה הרבה דאמרינן בכתובות (ק"ו א') דדרש בי"ג אמוראי פי' מתורגמנין וכד מפטרי רבנן מבי ר"ה ונפצי גלימייהו והוה סליק אבקא ומכסי ליומא ואמרו במערבא קמו השתא מתיבתא דר"ה בבלאה. עיין תשובת מהרי"ט דמחזי כגוזמא, ועוד דבבל לצפונה דא"י כדאיתא בריש גיטין א"כ אפי' יעלה האבק לשמים לא מכסי יומא שהשמש הולך לצד דרום ביום. ונראה דהכי קאמר דכי מכסי יומא במערבא מחמת עננים או אבק הוו אמרו קמו מתיבתא דר"ה כלומר דמי כמאן דקמו, ומזכירין אותו לשבח לומר שהיו לו תלמידים הרבה עכ"ל. והוו פיישי שמונה מאות רבנן מבי ר"ה (שהיה מאוכלי שלחנו רש"י) ובפ' הבא על יבמתו (ס"ד ב') ר' אבא בר זבדא ורב ששת ורב חלבו ורב גידל ורב אחא בר חנינא ושתין סבי אתעקרו מפרקי' דר"ה לבר מר' אחא בר יעקב (ע"ש). וביומי' דר"ה שכיב ר' יוחנן בא"י ואגבר ד"ה טובא דהוה מבני נשיאה, ורב יהודה בפומבדיתא ותלמידיה קמיה והוה מתחזי לר"ה לפרקים ור' נחמן בשלחי ובמחוזא עם רבנן דנהרדעא. ולא אשכחן דהוה עייל רב נחמן לקמיה דרב הונא דבכמה דוכתין א"ר נחמן הונא חברין גיטין (נ"ב ב') ערכין (כ"ב א') ב"ק (צ"ו ב') ב"מ (ט"ו א') פא"ט (נ"ו א') נדה (ט"ז א'). אר"נ אמר לי הונא ב"מ (ע"א א') ב"ב (קל"ח ב'). א"ר נחמן מודה לי הונא עירובין (מ"ב ב'). ר"נ אמר לר"ה ונימא מר ביצה (כ"ב ב'). ובי מדרשו דרב הונא קרוב למתא מחסיא (שהיא סורא) ורב חסדא הוה חבר לר"ה (ע"ש אי תלמידו היה או תלמיד חבר לר"ה היה) ובסורא הוה. ובשניה דר"ה בנייה רב חסדא לבי רב בשנת תר"מ ושכיב ר"ה בשנת תר"ח. ט"ס יש כאן שכ' בנייה רב חסדא לבי רב שנת תר"מ ר"ל לשטרות שהוא ד"א פ"ח לבריאת עולם בשני דרב הונא הא כתב דר"ה מת שנת תר"ח לשטרות שהוא ד"א נ"ו לב"ע. ואולי צ"ל בנייה ר"ח לבי רב שנת ת"ר לשטרות דהוא ד"א מ"ח לב"ע ומת ר"ה ד"א נ"ו (ובשלשלת הקבלה (דף ל"ד) כתב ד' שנים קודם מות ר"ה בנה ר"ח בה"מ לעצמו) ואסקוהו לארונו לא"י כדאיתא בפ' אלו מגלחין כו'. וחיה רב יהודה אחריו שתי שנים וכלהו רבנן אתו לקמיה לפומבדיתא ושכיב ר"י בשנת תר"י ומלך אחריו רב חסדא בסורא י' שנים ושכיב שנת ת"כ. (צ"ל תר"ך הוא ד"א ס"ח). צא וראה כי לדעת הדורות עולם הנ"ל ר' יהודה מת תחלה ואחר זה מלך ר"ה, ולדעת רש"ג הנ"ל ר"ה מת תחלה וחי רב יהודה אחריו ב' שנים. וראיתי בתוס' מנחות (ל"ו א') ה"ג אמר רבה ר"ה אסבר לי ולא רבא דרבא לא ראה את רב הונא מעולם דהא אמרינן בקידושין (ע"ב) דביום שמת רב יהודה נולד רבא ורב הונא שכיב קודם רב יהודה כדמוכח במ"ק (י"ז א') דכי נח נפשיה דרב יהודה אמרה גברא רבה כרב יהודה ליכא הכא, ור"ה היה גדול בחכמה ובמנין מכל התלמידים דרב כדמשמע בפרק בתרא דכתובות עכ"ל. (ונכתב בצדו (דף קי"א) ולא נמצא שם כלום. ונראה דכוונתם במ"ש בפרק אחרון דכתובות (ק"ו א') דדריש בי"ג אמוראי הנ"ל). וכ"כ התוס' ברפ"ב דבכורות (י"ד א') אמר רבה אמר ר"ה גרסי' דרבא לא ראה את ר"ה כו' וכשמת רב יהודה כבר נפטר רב הונא מדאמר גברא רבה כר"י ליכא ור"ה גדול היה אפילו משמואל רבו של רב יהודה דבעא שמואל מיניה בריש גיטין עכ"ל. (ע"ל מה שכתבתי) הרי מפורש דדברי רב שרירא קיימין ושרירין, ונראה כי בעל דורות עולם אזיל לשיטתו דרב יהודה היה גדול מר"ה לכן ס"ל דר"י מת תחלה ור"ה היה חי, לכן אמרו גברא רבה כר"י ליכא דר"י היה גדול מר"ה וק"ל:
1089
1090ד) בב"ק פ' מרובה (פ' ע"א) אר"ה אמר רב עשינו עצמינו בבבל כא"י לבהמה דקה (שאסור לגדלה) א"ל רב אדא בר אהבה לר"ה דידך מאי (הלא יש לך בהמה דקה) א"ל דידן קא מינטרא להו חובה (שם אשתו) (ובערוך רב צמח גרס חובה בכ"ף) א"ל תקברינהו לבניה (שאתה סומך עליה והיא אינה יכולה לשמור) כולה שניה דרב אדא בר אהבה לא איקיים זרעא לר"ה מחובה. והקשה בחדושי אגדות הא בפ' שני נזירים (נ"ז ב') אמרו שאמר ראב"א לר"ה מי יקיף ראש הקטן וא"ל ר"ה חובה ואמר ראב"א תקברה חובה לבניה ואמר שם כלהו שני דראב"א לא אקיים זרעא לרב הונא, ותירץ די"ל דהא והא גרמו ע"ש מ"ש. וביוחסין כתב ח"ו שקלל אלא דרך ניחותא אמר או תמיהא וכי קברה בניה שאין לה מי שיקיף בנה הקטן אלא שהיה בשגגה כו' ולא אתקיים ליה. ונראה כי כבר היה לר"ה בנו העניו רבה קודם זה המעשה בעבור כי ר"ה מת קודם רב אדא בר אהבה כפרש"י (לא ידעתי היכן כתב רש"י זה). ולפי דעתי מת רב אדא בר אהבה קודם ר"ה). אך ז"א כי ר"ה מת קודם ראב"א דהא כתבתי לעיל בשם רש"ג ותוס' דר"ה מת קודם רב יהודה וביום שמת רב יהודה נולד רבא ורב אדא בר אהבה מת בימי רבא ע"ש. או שהיה רבה בנו מאשה אחרת. ונ"ל שכן מדוייק לא איקיים זרעא מחובה משמע דמאשה אחרת אתקיים לר"ה זרעא (עמ"ש אצל רב אדא בר אהבה). בסוף מ"ק (כ"ה ב') כי ספדו לרבה ברב הונא גזע ישישים עלה מבבל וס"ת עמו, פרש"י כי ר"ה היה ראש גולה דעדיף מנשיא שבא"י (ע"ש) ואינו נראה זה בתלמוד בקדושין (ע' ע"א) שהלך רב יהודה ושאל את רב הונא אם ילך לרב נחמן שהזמינו וא"ל ר"ה לא בעי לך למיזל דגברא רבה את. ופרש"י שאתה גדול ממנו כי אתה ראש בפומבדיתא ור"נ בנהרדעא. וא"ל שילך לר"נ חתן ראש גולה משום כבודו, וכ"כ בעל דורות עולם כי היה קרוב לראש גולה אבל ל' הגמרא אלא משום יקרא דבי נשיאה (שהוא דיין לריש גלותא וחתן הנשיא) קום זיל. ובב"ב (ס"ה א') א"ל ר"נ לר"ה הלכתא כוותן או כוותייכו א"ל הלכתא כוותייכו דשכיחא דייני דמקרבא לר"ג. לשון הגמרא הלכתא כוותייכו דמקרביתו לבבא דר"ג דשכיחי דייני. ופרשב"ם דמקרביתו בי ר"ג ר"נ חתנא דבי נשיאה הוה ורגיל במקום הדיינים דשכיחי דייני וראה מעשים בכל יום היאך דייני. ובפ"ק דסנהדרין (ה' א') רבה ברב הונא כי הוה מנצי בהדי ראש גולה אמר לא נקיטנא רשותא מנייכו דאנא נקיטנא מאבא מרי רב הונא ואבא מרב ורב מר' חייא ור' חייא מרבי, פרש"י איני כפוף לראש גולה. כוונתו לסתור פרש"י שלא היה ר"ה ראש גולה, ואין להעלות על הלב כוונת רש"י כי רבה זה הוא בר ר"ה ריש גלותא שהיה בימי רבי דהא אמר אנא נקיטנא רשותא מאבא ואבא מרב, וידוע כי ר"ה הבבלי היה תלמיד רב ור"ה ריש גלותא הקדמון שהיה בימי רבי לא היה תלמיד רב. גם הד"ע כתב כי ר"ה הבבלי היה קרוב לר"ג, והיוחסין בהשגותיו על הד"ע כתב שהיה קרוב לנשיא ובשם רש"ג כתב דהוה מן בני נשיאה כנ"ל. ונראה כי רש"י אזיל לשיטתו דר"ה היה בפומבדיתא. והיוחסין כתב בשם רש"ג דפומבדיתא מן בית שני היה עיקר גולה כדתנן בר"ה עד שראה את הגולה כמדורת אש ואמר אביי גולה היא פומבדיתא עכ"ל. לכן כתב רש"י רב הונא הי' ראש גולה אבל כבר הבאתי הרבה מקומות כי ר"ה היה בסורא ולא היה ראש גולה וק"ל.
1090
1091ה) ומת רב הונא פתאום והיו דואגים כי מיתה חטופה היא עד שאמרו משם ר"ה עצמו דהיינו המת קודם שהגיע לגבורות. שקר העיד במ"ש עד שאמרו משם ר"ה עצמו דהיינו כו' דזה לשון הג' במ"ק (כ"ח א') ונח נפשיה דר"ה פתאום הוו קא דייקי רבנן תנא להו זוגא (שני ת"ח הבאים) מהדייב לא שנו אלא שלא הגיע לגבורות (ר"ל לשמונים שנה) אבל הגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה ור"ה הגיע לגבורות הוה, הרי ר"ה לא אמר זה, ושם במ"ק (כ"ה א') כי נח נפשיה דר"ה סבור לאותובי ס"ת אפורייה (משום כבודו לומר קיים זה מה שכתוב בזה רש"י) אמר להו רב חסדא מלתא דבחיים לא ס"ל דא"ר חלבו (כ"ה גירסת העין יעקב אבל גירסת הגמ' דא"ר תחליפא) אנא חזיתיה לר"ה דבעי למיתב אפורייה והוה ס"ת עליה כף כדא ואותיב ס"ת עליה והדר יתיב לא נפק פורייה מבבא סבר לשלשולי דרך גגין א"ר חסדא הכי גמירנא מיניה חכם שמת כבודו דרך פתחים סבר לאשנויי ממטה למטה הכי כו' פתח עליה ר' אבא ראוי היה שתשרה שכינה על רבינו אלא שבבל גרמא לו, כי אסקוה להתם אמרו ליה לר' אמי ולר' אסי רב הונא אתא אמרו כי הוינן התם לא הוה לן לדלויי רישין והשתא אתא להכא (דסבורין שהוא חי) אמרו לו ארונו בא, רבי אמי ורבי אסי נפוק ר' אילא ור' חנינא לא נפוק (כתב היוחסין נ"ל כי זה ר' חנינא בר פפי, ר"ל דסתם ר' חנינא הוא בר חמא הוא מת קודם ר"ה דוק ותשכח). א"ד רבי אילא נפק ר' חנינא לא נפק מ"ט דנפק כו' מ"ט דלא נפק כו' ורב הונא שלדו קיימת הוה ולא נפק דלא סיימו קמיה. אמרו היכי נינחיה נעייליה למערתא דר' חייא דר"ה ריבץ תורה (כדאמרינן פ"ב דייני גזירות הנ"ל רש"י) ור' חייא ריבץ תורה (כדאמרי' בב"מ אנא עבידנא דלא תשכח תורה ע"ש) מאן מעייל לי' (מי ילך להכניסו לקבורה אצל ר' חייא) א"ר חגא אנא מעיילנא ליה דאוקמתיה לתלמודאי כי הוינא בן י"ח שנה (היוחסין כתב כי בן י"ח שנה היה כשלמד כל התלמוד מרב הונא) ולא חזיא לי קרי ומשמע ליה קמיה (שמשתי לפני ר' חייא רש"י בעין יעקב) וידעי בעובדי' (דרב הונא יוחסין) יומא חד אתהפיכא ליה רצועה דתפילין ויתיב עליה מ' תעניות (פירש"י דרצועה השחור בפנים היה, וברש"י בעין יעקב דצריך שיהיו אותיות שדי נראות מבחוץ בקשר רצועה של ראש ונהפך לפנים לצד הראש. וכתב היוחסין והוא העיד על ר"ה שנפסק לו רצועה דתפילין ורש"י גורס איתהפיכא כו', ובאדם וחוה כתוב בתשובת הגאונים דמי שנהפכה לו הרצועה בין של ראש בין של יד חייב לישב בתענית דפושע הוא אבל לחייבו להתענות מ' יום כר"ה לא דמרוב חסידות הוא דעבד, ונראה זה כפירש"י שאמר שזה היה בראש ר"ה). עיילי' והוי גני יהודה מימיניה דאבוה וחזקיהו משמאלו. וא"ל יהודה לחזקיהו אחיו קום כי ר"ה בא וכשקם קם בהדיה עמודא דנורא חזייה רב חגא איבעית זקפיה (רב חגא) לארוניה (דר"ה) לקמי עמודא דנורא דלא לזקיה, (וביוחסין באגרת רש"ג והא דלא מענשי דבי ריש גלותא משום דזקיף ארונו דר"ה ט"ס וצ"ל דלא מענשי רב חגא משום כו'): הנה עיני כל רואות שזה ר"ה שנקבר ע"י ר' חגא במערת ר' חייא הוא רב הונא בבלאי אשר רב חסדא היה תלמידו ור' אמי ור' אסי הוו כייפין ליה והוא שרבץ תורה שאמרו בא"י קמו ממתיבתא דר"ה בבלאה כו', ונבהלתי מראות בירושלמי פ"ט דכלאים הלכה ד' ובכתובות פ' הנושא ובב"ר פ' נח פל"ג ובמ' קהלת פ' כל אשר תמצא ידך לעשות וז"ל אמר רבי אי סליק ר"ה ריש גלותא להכי אנא מותיב ליה לעיל מיני חד זמן עאל ר' חייא רבה לגביה א"ל הא ר"ה לבר נתכרכמו פניו של רבי א"ל ארונו בא כו'. ושם בירושלמי כד דמך ר"ה ר"ג אסקוניה להכא אמר אן אנן יהבין ליה אמרי נתיניה גבי ר' חייא רבה כו' מאן בעי מיהב ליה א"ר חנייא אנא עליל כו' אשכח תלת (ארונין כ"ה בא"א) דנין יהודה בני אחריך ואין עוד חזקיה בני כו' שמע קליה דרבי חייא אמר ליהודה בריה נפיש לרב חונה יתיב ליה כו', ומפורש שם שר"ח אמר לרבי שר"ה ר"ג ארונו בא, ובמדרש קהלת הנ"ל ר"ה ר"ג אמר לן כד דמיכנא אעלוני גבי ר' חייא רבה ע"ש באורך בכל המקומות הנ"ל, הרי היפך מתלמוד בבלי בפ' מגלחין הנ"ל שכל הנ"ל היה לר"ה בבלאי. ואחר החפוש מצאתי שהרגישו במה שהקשינו התוס' במ"ק (כ"ה רע"א) בד"ה ור' חייא ריבץ תורה כו' וז"ל, והק' בתוס' הרב דמשמע בירושלמי שרב הונא מת קודם ר' חייא דא"ל לרבי חייא ארונו בא (צ"ל דא"ר חייא לרבו ארונו בא ר"ל ארונו של ר"ה ר"ג ובשס"ח לא תקנו) והכא משמע שר' חייא מת קודם ר"ה (ותמוה למה לא הרגישו כי בירושלמי הנ"ל משמע דר' חייא מת קודם ר"ה ודברי הירושלמי סותרין זא"ז באותו עמוד) ונ"ל דר"ה אחר היה ואותו שבימי רבי חייא אין זה תלמידו של רב. מיהו קשה בירושלמי קאמר בעובדא דהכא ר"ה ר"ג, ולפי ענין הירושלמי היה משמע דזקפיה ר' חגא לארונו דר"ה כדי שלא יהא יושב אצל הצדיקים והכי אית' בפי' רבינו חננאל דר"ה ר"ג עכ"ל. וראיתי ביפ"מ בכלאים הנ"ל תימא דלעיל אמר ר"ח עליו ארונו בא א"כ מת בחיי ר"ח, ושמא ב' ר"ה ר"ג הזקן היו, ומדברי התוס' פ' מגלחין נראה דלא ס"ל דהוו ב' ר"ג עכ"ל, ומ"ש התוס' אותו ר"ה בימי ר"ח ורבי אינו תלמיד רב הוא פשוט לבר בי רב, דהא א"ל ר"ח לרבי צרתך בבבל ומנו ר"ה וכי ר"ה תלמיד רב היה בזמן רבי לצרה בצדו (ע"ל ר"ה ר"ג). מקום קברו עיין רב יוסף בר חמא:
1091
1092ו) רב הונא היה תלמיד מובהק לרב בשבת (קכ"ח א') ובסוף ביצה (מ' א') וב"ק (קט"ו א') ובתוס' עירובין (ז' ב') ובס"פ בכל מערבין ברש"י, ושם (ט"ו סע"א) א"ל רב דמי האי מרבנן כמאן דלא פרשי שמעתא, ובכתובות (ק"ו סע"א) בעא מרב וא"ל רב דאקרייך כתובי לא אקרייך נביאי, ובחולין פ"ז (צ"ה ב') בעא מרב בחרוזין מהו א"ל אל תהי שוטה בחרוזין, פסחים (ג' ב') אר"ה אמר רבי ואמרי לה אר"ה אמר רב, בשבועות (י"ח א') אר"ה אמר רבא צ"ל אמר רב. לדעת ד"ת אמרי בי רב הוא רב הונא כדאיתא בפ' פרה (ובשבת (מ"ד א') בתוס' היינו בי רב הונא) ובפ"ק דסנהדרין (י"ז ב') ובפרק כיצד הרגל (י"ט א') בתוס' סתם אמרי בי רב הוא משמיה דרב. ובב"ק (ע"ה א') א"ל רבא לרב המנונא קפחתינהו לסבי דבי רב כלומר נצחת לסבי דבי רב שהוא רב הונא, ורש"י פי' שם בע"א ע"ש בתוס'. ועי' יבמות (פ"ג ב') וברש"י ותוס' וב"ב (קנ"ג א') שהוא רב הונא היכא דלא מוכח שהוא רב המנונא (ע"ש) ע"ש בתוס'. ובזבחים (פ"ז א') אמרי בי רב מ"ט דרב חסדא, כתבו התוס' אעפ"י דאמרי בי רב הוא רב הונא ורב חסדא תלמידו שמא וגם רב הונא נמי אמרה ופירש טעמו והש"ס קבעה בלשון זה מ"ט דר"ח, א"נ מצינו שר"ה רגיל לשבח דבריו כדאמר בגיטין חסדא שמך וחסדאין מילך (ע"ש) ובשבת מ"ט לא שכיחת גבי ר"ח דמחדדן שמעתתיה. בתענית (כ"ג ב') חסידי בבל ר"ה ורב חסדא (ובדף כ' ב') א"ל רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעליותא דהוי עביד ר"ה. א"ל בינקותי לא דכירנא בסיבותי דכירנא דכל יומא דעיבא הוה סייר לכולהו מתא וכל אשישא דהוי רעיעתא הוה סתר ובנה מדנפשיה אי לא הוה למריה לבנותו, ובכל ע"ש כל ירק הנשאר קנה כי היכי דלייתו ירק לסעודת שבת וכי כריך רפתא פתח לדשא ואמר כל דצריך ליתי וליכול (ע"ש), מזה נראה שהיה עשיר ונתקיים ברכתו של רב, דאיתא במגילה (כ"ז ב') ר"ה הוה אסר ריתא (חגור מין גמי) וקאי קמיה דרב א"ל המייניך היכא א"ל לא הוה לי חמרא לקדושא ומשכנתיה להימנאי א"ל יהא רעוא דתיטום בשיראי (סתום ומכוסה במעילים) כי אכלל (כשנכנס לחופה) רבה בריה ר"ה אינש גוצא (ר"ל קטן הגוף) עייל גנא אפוריא אתאן בנתי' וכלתי' שלחן מאני ושדיין עילויה עד דאיטום בשיראי כי שמע רב אקפד אמר אמאי לא אמרת לי כי ברכתיך וכן למר (אף אתה תהא מבורך שמא עת רצון היה ואתקיים אף בי). בתוס' בכורות (מ"ד א') רב הונא איש גוצא הוי כדאיתא במסכת תענית פרקא דחסידים עכ"ל. טעות דאינו שם רק במגילה הנ"ל. ולא ידעתי אם הוא זה רב הונא זוטא כי גם שם בנו רבה או כדי להבדילו מרב הונא הידוע, וכן נראה כי רבה זוטא מנהרדעא (ע"ש) ובירושלמי קורא אותו ר"ה רבה. היה מדליק שרגא לכבוד שבת שבת (קי"ט א') כי אתא דינא לקמיה מכניף ומייתי עשרה כי היכי דלמטי שיבא מכשורא סנהדרין (ז' ב'). כתב שלשלת הקבלה (ל"ד ב') ר"ה כתב ע' ספרי תורות ואחד מהם היה פסול להיות רחבו כארכו, בודאי כד ניים ושכיב כתב זה אדרבא עיקר מצותה והכשרה הוא שיהיה ארכה כרחבה כדאיתא בב"ב (י"ד א') ת"ר אין עושין ס"ת לא ארכו יותר על הקיפו ולא הקיפו יותר על ארכו, ר"ה כתב ע' ס"ת ולא אתרמי ליה אלא חד, רב אחא בר יעקב כתב חד ואתרמי ליה יהבי רבנן מינייהו ונח נפשיה עכ"ל. פ"ק דברכות (ה' ב') ר"ה ה"ל ת' דני דחמרא איתקוף עאל לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן אמרו ליה לעיין מר במיליה א"ל מי חשידנא בעינייכו אמרו ליה ומי חשיד קוב"ה דעביד דינא בלא דינא כו' ואמרו דלא יהיב מר שיבשי לאריסא אמר להו הא קנגיב ליה כלהו א"ל בתר גנבא גנוב וטעמא טעים וקבל על עצמו ליתן לו והדר הוה חמרא, א"ד אתייקר חלא ואזדבן בדמי חמרא. והא דה"ל כ"כ הרבה יין נ"ל לפי שהיה זהיר בקידוש היום כנ"ל כמו שזכתה אמו של ר' זכאי ור' זכאי שהניחו יין רב בשביל שנזהר בקידוש היום כדאיתא בפ' בני העיר. בברכות (מ"ב א') ר"ה אכל י"ג ריפתא בני ג' ג' בקבא ולא בריך א"ל רב נחמן עדי כפנא ע"ש ברש"י. ובחולין (קי"ב א') שהיה איסטניס. אשת רב הונא אחר מותו הוה לה דינא קמיה רב נחמן (ע"ש) :
1092
1093ז) רב הונא ורב הלכה כרב (ע"ש). ר"ה ורב חסדא הלכה כר"ה שהיה רבו תוס' ברכות (כ"ד ב') ב"מ (ז', ול"ג א') קדושין (נ' א') מנחות (מ"ב א'), ועי' עירובין (ס"ב ב') ברכות (ל"ד א') אשר"י פ' מפנין הלכה כר"ה דרב חסדא תלמיד הוה גבי ר"ה. הלכה כרב אסי נגד רב הונא (ע"ש). ר"ה ורב נחמן קי"ל כר"ה באיסורא וכר"נ בדינא עי' כתובות (ריש דף י"ג, נ"א א', ס"ח ב') וצ"ע בשו"ת חוות יאיר סי' צ"ד. ר"ה ורב יהודה כתב הרא"ש פ' הגוזל עצים הלכה כר"ה דהוי רבו דרב יהודה ע"ש סי' י'. ובספר כריתות ימות עולם ש"ג ס"ך דחבירו היה, וכ"כ רש"י ס"פ בכל מערבין ר"ה ור"י תלמידי רב א"כ חבירו היה. הלכה כר"ה נגד ר' חייא בר רב (ע"ל):
1093
1094ח) ר' אבא תלמידו (ע"ש) בגיטין (מ"ו סע"ב) אמר לר"ה למדתנו רבינו, ובחולין (ט' א') בעא מר"ה ובב"ק (ק"ב א') יתיב קמיה ר"ה, ובסוכה (י"ג ב') ושבת (ה' א', צ"ח א') ובכורות (ל"ח ב) אמר ר"ה, ומצינו זבחים (ל"ו ב') איתביה ר"ה לר' אבא. אבא בר אבימי בזמנו. ר' אבא בר זבדא תלמידו. אבא אבוה דשמואל איתיביה וצ"ע שם. אבא בר הונא (ע"ש). בש"ר אבהו ירושלמי ברכות פ"ח. אבימי מהגרוניא משמיה. חליף אפתחא דר' אבין נגרא. ר' אבין ור' הונא יתבי קמי ר' ירמיה. ר' אבינא תלמידו. רב אויא סבא בעא מיניה. ר' אושעיא עיין בסמוך הושעיא. ור' אחא. רב אחא בר יעקב תלמידו. רב אחא בר הונא. רב אחא בר פפא קמיה. רב אחא בר יוסף תלמידו. ר' אחא בר חנינא תלמידו. ר' אחא בר עזא קמיה. אחי שקיא אפיק ליה. ר' אילא לא נפיק נגד ארונו (ע"ל). ר' אלעזר בעא מיניה (ל"מ). בשר"א בר' יוסי הגלילי. ר' אמי נפק נגד ארונו. ר' אמי בר אבא בשמו. אמר רב אסי. רבי אסי נפיק נגד ארונו. בעא מרב אשי. הוינן בי ר"ה, איתביה לרב אשי, אר"א כי הוה קאימנא קמיה דר"ה היינו רב אשי הקדמון דהא ר"ה מת קודם רב יהודה ורבא נולד כשמת רב יהודה ורב אשי האחרון נולד כשמת רבא. ר' בניא בשמו, בשם ר' בנימין בר לוי. רב גידל תלמידו. רב גידל בר מניומי לפניו. בש"ר גידל דמן נירש. גניבא בזמנו. ר' דניאל בר קטינא בשמו. ר' הונא בר קטינא בזמנו. ורב הונא בר חייא (ע"ש). רב הושעיא בעא מרב הונא רבה בכורות (ל"ז סע"ב). רב המנונא (ע"ש) ונראה אחד רבו ואחד תלמידו. רב זבדא אביו של ר' אבא תלמידו. רב זבדי בשמו. זוגא דמהדייב הוו במיתתו (ע"ש). מר זוטרא בשמו. ר' זירא תלמידו. ר' זעירא בשמו ור"ה בשמו (וצ"ע). זעירי (ע"ש). ר' זריקא בשמו. בש"ר חונה. ר"ה ור' חזקיה ור' פנחס הלכו לבקר לר' יוסי ירושלמי גיטין פ"ו הלכה ז'. ר' חייא בר אבין תלמידו. א"ר חייא בר אבא. חייא בר רב (ע"ל). ר' חייא בר אשי (ע"ש). בשם חילפיי. ר' חלבו תלמידו. ור' חלקיה בר טוביה. א"ר חמא בר גוריא. ר' חנא בר קטינא תלמידו (ל"מ). ר' חנא בר חנילאי. ר' חנא בר חיננא בעא מיניה. ר' חנינא בר פפי לא נפק נגד ארונו (ע"ל). בש"ר חנינא בר יצחק. א"ר חנינא שבת (קכ"ב א') ועירובין (ע"ט א'). אמר לרב חנן בר רבא. רב חנן בר מולדא בשמו. חק בישא גנב גלימא וזבניה אתא לר"ה ב"ק (קט"ו א'). רב חננאל (ע"ש). רב חסדא אי תלמידו (ע"ש). רב יהודה תלמידו או חבירו (וע"ל בפסק הלכה). ר' יהודה אחוה דרב סלא חסידא (ע"ל). הורה לאחיו של ר' יהודה בר זבדי (ע"ש). א"ר יוחנן ברכות (כ"ד ב') וא"ל ר' יוחנן מ"ק (כ' א'). ר' יוחנן בן מולדא אר"ה. ר' יונה בוצריי שאלו. בש"ר יוסטא בר שונם. בש"ר יוסי איכה רבה פ' רבתי בגוים וקהלת פ' מה שהיה כבר הוא, וענין ההוא בויקרא רבה פ' כ"ז. וב"ר פ"ט ס"ה פ"ה. שמות רבה פ' נ"ב, ויקרא רבה פ' כ"ג בש"ר יוסף. ר' יוסף קמיה, ובשמו ב"ר פ' י"ב. כתב הרמב"ם רב יוסף קבל מרב הונא ומרב יהודה. א"ר ינאי. ר' ינאי קפודקיא לפניו. בש"ר יעבץ. ור' יצחק ברב יהודה. ר' יצחק בר חנינא בשמו. ר' יצחק בר שמואל בר מרתא בשמו ושאלו. ר' יצחק בר אשיאן אר"ה. ירמיה בר אבא (ע"ש). בש"ר ישמעאל בר' יוסי. בש"ר כהנא בר מלכיה ב"ר פ' נח פ' ל"א. רב כהנא הראשון חבירו (כ"כ יוחסין וצ"ע). ר' כהנא אחוה דר' יהודה קמיה. לוי בר שמואל בזמנו. לוי בר בוטא קמיה ר"ה. בשם ר' מאיר ב"ר פ' מ"ה. ר' מנשה בר זביד קמיה. ר' מנשיא בר גדא אר"ה. מרימר תלמידו. רב נחמן בר יעקב היה חבירו (ע"ש) ובב"ק (ט' א') איתיביה ר"נ לר"ה. ובעירובין (ע"ז א') אר"ה אר"נ. ניולי בשמו. רב סחורה אר"ה. בשם מר עוקבן. רב ענן שלח לר"ה חברין ור"ה כעס עליו. בשם רב פדייה. ור' פנחס (ע"ל חזקיה). בשם בר קפרא. רב רבו (ע"ל). משמיה דרבא וצ"ע (ע"ש). א"ל רבא בר נתן. רבה בר נחמני קבל ממנו והיה תלמידו כדמוכח סוף בתרא ופ' כל הגט. ובס"פ בכל מערבין (מ' ב') אמר כד הוינא בי ר"ה איבעי לן ולא הוה בידו כי אתא בי רב יהודה. וכ"כ הראב"ד בהשגותיו (כ"כ יוחסין אצל רבה) אמר רבה אר"ה אר"נ עירובין (ע"ז א') ובעא מר"ה ומרב יהודה עירובין (י"ז א') ורבה ברב הונא הראב"ד כתב שקבל מר"ה. רבה בר אבהו. רבה בר חקולא. אמר ר"ה אמר רבי ביצה (ט"ז ב') פסחים (ג' ב') קדושין (ס' ב') כתובות (ס"ח ב') וקשה להגיה אמר רב. רמי בר אבא אר"ה. רמי בר יחזקאל שלח ליה. רמי בר חמא בשמו ור"ה בשמו. ורמי בר שמואל. רפרם בר פפא סיפר מעשיו לפני רבא (ע"ל). ור' שבתי בשם ראב"ע. שמואל בעא מיניה (ע"ל). רב שמואל בר יצחק בעא מיניה ובשמו. ור"ה אמר בשמו וצ"ע. רב שמואל בר שבא אר"ה. משום ר' שמעון בר' יוסי. רב ששת תלמידו. ר"ה אמר רב ששת ע"ש ט"ס. ר' תנחומא בשמו:
1094
1095רב הונא זוטא בזמן רב יוסף ובזמן רב הונא הגדול ולזה קראו זוטא או הוא ר"ה סתם שהיה גוצא (ע"ש) ולא מצאתי ר"ה זוטא כ"א כשמזכיר רבה בנו אמר רבה בר הונא זוטא (ע"ש) ואולי צ"ל רב המנונא זוטא (ע"ש):
1095
1096רב הונא בר קטינא נדרים (ס"ה ב') פ' ע"פ בזמן רב הונא (ל"מ). ר"ה בר רב קטינא יתיב קמיה דרב חסדא זבחים (קט"ו ב'). א"ר יצחק גיטין (מ"ג ב') וענין זה (ל"ח סע"א) רב חנינא ב"ק. אר"ל חולין (י"ז סע"ב). רב חנא ור' דניאל אולי אחיו:
1096
1097רב הונא בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן. ע"ל רב חנן בר אמי כי ט"ס:
1097
1098רב הונא ור' הושעיא דבעי ר' יוחנן למסמכינהו ולא אסתייע מילתא שהיו מבית עלי. הגירסא שלפנינו ר' חנינא ור' הושעיא (ע"ש):
1098
1099רב הונא בר אשי אמר רב סוטה (ט"ז ב') הוא אשי הקדמון:
1099
1100הונא מר או מר הונא ברב אשי ונהרג ממלך פרס, עי' חלק א' ד"א רל"ד:
1100
1101רב הונא צפוראה ור' יוסי מדאה ורב עוירא לפני רבי רבה פרש"י ר' יהודה הנשיא. והשיג עליו היוחסין (עי' ר' עוירא) ובפ' אחרון דר"ה (ל"ד סע"ב) והגירסא שלפנינו שם רב חנא צפוראי נראה שהיה תלמיד ר' יוחנן דאמר שם בש"ר יוחנן. לענין ההוא בירו' סוף ר"ה ר' חונא רבה דציפורן בש"ר יוחנן. ובירושלמי ספ"ד דברכות רב הונא רובה דציפורן בשם רב יוחנן. ובשקלים פ"א ר' חונא רבה דציפורן בש"ר חייא רבא. כתב היוחסין ר"ח צפוראי ירושלמי פ' תמיד נשחט, לא מצאתי. ובפ' כלל גדול הלכה ב' ר' חנינא בש"ר אבהו. ובנדרים פ"ט הלכה א' ר"ח צפוראה בש"ר פנחס. ובבבלי יומא (ע"ז ס' ע"ב) א"ר פנחס בש"ר הונא צפוראה, ובמדרש קהלת ר' פנחס בש"ר חנין דצפורין, ובתנחומא תצוה ר"ה צפוראה, ומדרש סוף פתיחתא דאיכה ר"ה רבה דציפורן. ובירושלמי תענית פ"ב הלכה ב' רב אחא בר יצחק בש"ר חונא רובה דצפורין. ופ"ד דברכות מתני' ג' ענין ההוא בש"ר חייא דציפורין. ר' חייא צפוראה מתיב לר' אימי ערלה פ"ג הלכה ב'. חנניא בן עכברי עבד עבידתא אצלו. ר' יוחנן דציפורין מדרש חזית פ' ראשו כתם פז, וענין ההוא בויקרא רבה פי"ט ר' חנין דצפורן. ובירושלמי פ"ק דקדושין הלכה א' ר' יהודה בן פזי ר' חנון בשם ר' חונא רובה דציפורן כו' ר' יוחנן דציפורין ר' אחא ר' חיננא בש"ר שמואל בר נחמן:
1101
1102רב הונא בריה דרב יהושע לא הלך ד' אמות בגלוי הראש פ' כל כתבי (קי"ח ב') ופ"ק דקדושין (ל"א א') ולא היה ראש ישיבה אלא דאש לבני גילו (צ"ל כלה) פ' הרואה (נ"ז א') והיה עשיר כדאיתא בפ' בתרא דהוריות (י' ב') דזבין קטינא דארעא וניזון ברווחא. (וע"ל אביי דלרב פפא קיימא ליה שעתא ולא לר"ה בריה דר"י מוכח דר"פ היה עשיר יותר) והיה חבר לרב פפא. כי אתא ר"פ ור"ה בדר"י מבי רב עירובין (י"ב א') והיה אוכל הרבה כדאיתא בפסחים פ' האשה (פ"ט ב') טעה דהכי איתא שם אדאכל ר"ה בדר"י חדא אכל ר"פ ד' כו' רבינא ח' ואמר ק' פפי ולא חדא רבינא (ע"ש). והאריך ימים רבים בתר דאינגד וחלש כדאיתא בפ"א דב"ב. אבל הגירסא שלפנינו יוסף ברב יהושע ב"ל אינגד כו' (ע"ש) ובמדרש רות ר' מאישה בר בריה דריב"ל (ע"ש) ובר"ה (י"ז א') ר"ה בר"י חלש ואמר ר"פ צוותין ליה זוודתא ואתפח שאמרו בשמים הואיל ולא מוקים במיליה. כתב בחופת אליהו ר"ה בריה דרב (בודאי ט"ס וצ"ל בריה דרב יהושע) למדו עליו זכות כמה מלאכים ולא קבלו עד שבא אחד ואמר על מי אתם מלמדין זכות שמא על זה שמעולם לא עמד על מדותיו מיד פטרוהו ממיתה לחיים. בעירובין (נ"ו א') הני מולייתא דבירי ונירש אזקנון. בב"ב (ק"א ב') דר"ה בר"י בדותא היא. רב חיננא ברב יהושע אולי אחיו הוא או ט"ס. כתב סמ"ג מ"ע ס"ז (קמ"ה ב') רב אלפסי פסק כר"פ ור"ה בר"י ולא כרב הונא שהיו אחרונים. מת ד' אלפים ק"ע (עיין חלק א'). רבי יהודה בר"י (צ"ל רב הונא בר"י ע"ל רב יהודה ברב יהושע) אמר מפרקיה דאביי שמיע לי ע"ז פ"ג (מ"ג רע"ב) כצ"ל רש"א וברא"ש ורי"ף. וענין ההוא בר"ה (כ"ד ב') ר"ה ברב אידי (וצ"ל ברב יהושע) מפרקיה דאביי שמיעא לי. ורב אידי בר אבין נגרא וקרא אותו ולר"פ דרדקי. אמר לר' ביבי בר אביי ממולאי. ורב הונא בר חיננא. ורב חנינא בר איקא. רב יהודה בר חנינא בעא מיניה וצ"ע. ר' יעקב מנהר פקוד משמיה. אמר רב כהנא ראיתי לכיליה דר"ה בר"י פ' תולין. רב נחמן בר יצחק כתב היוחסין שהיה חבירו. רב נחמיה ברב יהושע. ורב נחמיה ברב יוסף. ור' פנחס בר אמי. ורב פפא חבירו. ורב פפי. רב אביו של רב משרשיא בזמנו וצ"ע, רבא קראו ולר"פ קאקי חוורי גיטין (ע"ג א'), כתובות (פ"ה א') פרש"י שהיה זקנים קרי להו אווזים לבנים (עי' מ"ש בכנוי אווז). ואמר רבא לר"פ ולר"ה בדר"י כי אתא פסקי דדינא לקמייכו וחזיתו פרכא לא תקרעו עד דאתיתו לקמאי כו' ב"ב (ק"ל סע"ב) ורש"י עירובין (כ"ו א') שהיה תלמיד רבא. ותמוה איך אמר לרבא ואת לא תסברא עירובין (ט' א'). ורבא בר שמואל. אמר רב ששת יומא (ע' א') עירובין (כ"ו א'):
1102
1103רב הונא בר חייא אבוה הלוי (צ"ל דלוי (ע"ש) תלמיד רב וחולק עם רב נחמן בפ' יש נוחלין (קי"א א') ר"ה בר חייא סבר למיעבד כר' זכריה בן הקצב א"ל רב נחמן כו'. מ"ש שהיה תלמיד רב ל"מ בש"ס כי חמיו ר' ירמיה בר אבא היה תלמיד רב. גם בס' שארית יוסף לא הביאו בתלמידי רב. בבכורות (ל"א א') ר"ה ב"ח איצטרכא ליה שעתא (שהיו חכמים צריכין לו לשאול ממנו הלכות) הוה עייל גביה רבה ורב יוסף ות' זוגא מדרבנן שמע דאתו קטיר להו (קשר ותיקן להם) ת' תכתקי (כסאות) שמעו דנעשה גבאי למלך (ממונה למלך לגבות מס מישראל) שלחו ליה זיל לחשבותיה (ילך אחר החשיבות שבחר להיות מוכס ואנו לא נלך אצלו) זיל לקדמותיה שלח להו הדרי בי רב יוסף לא אזל רבה אזל כו'. וביוחסין כתב חייא בר הונא נעשה גבאי כו'. ביוחסין בשם רש"ג ושמענו מן רבוותנא דהנהו שני דבתר רב יהודה דלא קבל ראשונתא מלך רב הונא בר חייא בפומבדיתא וה"ל התם מדרש גדול (ובהג"ה שם תימא לדבריהם דאמרי' בגיטין ההיא שיפורא דהוה בי רב יהודה ולבסוף בי רבה ולבסוף בי רב יוסף כו' ואי איתא דר"ה ב"ח קדם לרבה היה לו להזכירו) וכד שכיב הוכרח רבה בר נחמני לקבל ראשונתא. ור' אבא אפתחיה דרב הונא שבת (מ"ז א'). ור' אבא יתבי (קם ר' אבא לאפנויי כצ"ל וכ"ה בעין יעקב) ואתא נעמיתא ובלעה תפילין של ר' אבא והצילם ר"ה ב"ח. (ובירושלמי מ"ק פ"ג הלכה ז' צדה ר' בא וחנקה) א"ל ר' אבא כו' א"ל והא בדידי הוה עובדא ואתאי קמיה רב מתנה וקמיה רב יהודה מ"ק (כ"ו א'). ר' אבא בר בנימין בר חייא בעא מיניה. יתיב רב יוסף אחורי דר"ה ב"ח ויתיב ר"ה ב"ח קמי רב נחמן ב"ק (קט"ז ב'). אמר ר' ירמיה בר אבא ב"ק (נ"ט ב') והוא חמיו של ר"ה ב"ח ב"ק (צ"ג). ותמוה דבשבת (פ' ב') הקדים את דברי ר"ה ב"ח לדברי ריב"א. לוי בנו. ולוי בר שמואל מתקני מטפחת דרב יהודה. ומניומי בר חלקיה ורב חלקיה בר טוביה. א"ל רב נחמן מ"ט עבדת הכי א"ל דא"ר הונא כו'. א"ל אשלח ליה לר"ה איכסוף בב"ב (קי"א א'). משמיה דעולא נדרים (נ"ו א') אמר שמואל חולין (ע"ט א') שבת (נ"א ב') תענית (י' א'). רב חייא ברב הונא אולי בנו הוא:
1103
1104רב הונא בר חיון או חלוון אמר לרב אשי ועליו אמרו רבנן לרב אשי שעשה הערמה פ' תולין (קל"ט ב'):
1104
1105רב הונא בנדתאה עיין רב חנא :
1105
1106רב הונא בר מתנה בזמן רבא ואביו חבר רב יהודה בפ' בתרא דקדושין (ל"מ). מתנה בר' יוחנן (ע"ש) היה חבר רב יהודה:
1106
1107רב הונא בר יוסף ירושלמי תענית פ"ד הלכה ח', וענין ההוא ברבה סוף פתיחתא דאיכה רב הונא בש"ר יוסי:
1107
1108רב הונא אחיו של רב אחאי (ל"מ):
1108
1109רב הונא בר מניומי בזמן רב יוסף זבין תכלת מאנשי בית רב עמרם חסידא אתא לקמיה דרב יוסף כו' פגע ביה חנן חייטא א"ל יוסף עניא כו' זבינתי תכלת מאנשי בית דרבנאה אחוה דר' חייא בר אבא ואתאי לקמיה דרב מתנה ולקמיה דרב יהודה מהגרוניא ע"ז (ל"ט א') ואולי רב אחא ורב חנינא ב"מ אחיו:
1109
1110רב הונא בר תורתא ראה נחש וצב כרוכים ויצא ערוד מביניהם וכשבאתי לפני ר' שמעון החסיד כו' חולין (קכ"ז א') ובמדרש על שפרתו שמרה שבת וחזר יהודי בעבורה נקרא בן תורתא. ע"ל יוחנן בן תורתא מש"ש ור' חנינא ע"ש באריכות:
1110
1111רב הונא בר סחורה לפני רב המנונא חולין (ק"ז ב') ורבה סוף בכורות. תרגמא בריגלא (שבת שלפני הרגל) קמיה דרבא כו' א"ר נחמן בר יצחק זכאי אימיה, זכתה שילדה בן כמותו בכורות (ס' א'):
1111
1112הונא מר בריה דרב אירי בזמן רבינא ור' אדא בר מניומי חולין (מ"ט א') שאלו לרבינא אמר רב יהודה לרב נחמן לא שמע מר מה דאמר רב הונא בר אידי אמר שמואל (ע"ש):
1112
1113רב הונא בר בריה (צ"ל בר ברכיה) משום ר' אלעזר הקפר (ברכות ס"ג א'):
1113
1114רב הונא בריה דרב איד אמר מפרקיה דאביי שמיע לי ר"ה (כ"ד ב') ט"ס וצ"ל ר"ה בריה דרב יהושע (ע"ש):
1114
1115רב הונא בר חלוב בעא מרב נחמן שבת (קט"ו ב'):
1115
1116הונא בריה רמר זוטרא בזמן רב אשי והוא שאמרו לרבינא ב"ב (פ"ו א') וביוחסין כפלו וחשבו לשנים וט"ס:
1116
1117רב הונא בר רב איקא ברכות (מ"ג ב') אמר לרב פפא לא סבר מר הלכה כדברי מכריע והוא ב"ש כו' א"ל ר"פ הכי אמר רבא הלכה כב"ה ולא היא לאשתמוטי נפשיה עביד (שלא אמר רבא הלכה כב"ה אלא ר"פ איכסף לפי שטעה והשמיט עצמו בכך) וכתבו התוס' רב אלפס פסק כרבא משמע שלא היה גורס בספרו ולא היא כו':
1117
1118רב הונא בר יקי פסיקתא בערוך ערך קקבטון: רב
1118
1119הונא בר פפי ובנו מר זוטרא (ע"ש):
1119
1120הונא בר חנילאי עיין רב חנא ונחמיה:
1120
1121הונא מפרזקא לפני רב אשי, לא מצאתי ואולי הוא הונא מר בריה דרבא מפרזקי לרב אשי כתובות (י' סוף ע"א):
1121
1122רב הונא בריה דרבא אמר לר' חביבא מחוזנאה ולרב אשי ב"ק (ע"ב א'):
1122
1123הונא מדמהרא בזמן רב יוסף פ' דיני ממונות. רב דימי ברב הונא מדמהריא (ע"ש):
1123
1124רב הונא וורדאן עיין רב חיננא:
1124
1125רב הונא בר מנוח משמיה דרב אחא בריה דרב איקא גיטין (כ"ד א', ס"ד ב') מגילה (כ"ה ב') בכורות (כ"ח ב', מ"ה א') ב"ק (נ"ח ב') ב"מ (ע"א ב') סנהדרין (מ"ב א'). אכן בב"ק (כ"ב סע"א) משמיה דרב איקא אולי צ"ל משמיה דרב אחא בר איקא. וביבמות (מ"ג א') משמיה דרב אידי בריה דרב איקא ט"ס וצ"ל אחא. בתענית (ט' סע"א) ורב שמואל בר אידי ור' חייא מווסתניא הוו שכיחי קמיה דרבא כי נח אתו לקמיה דרב פפא ולא הוי משתבר להו והוו מרמזן אהדדי חלש דעתיה דר"פ ואקריוהו בחלמא ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד וכן הוה:
1125
1126רב הונא בר חיננא (ובכמה מקומות בר חנינא) בזמן רב ששת (ל"מ) ובנו בזמן רב פפא. גם הוא בזמן ר"פ דאיתא בפסחים (ט"ז א') אמר לבריה כד עיילית לקמיה דר"פ רמי ליה. בכתובות (ס"א א') אמר רב הונא בדק לן רב הונא בר חיננא היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק כו' ופשיטנא ליה עולה עמו ואינה יורדת אמר רב הונא מאי קרא והיא בעולת בעל וכו' ור"א אמר מהכא כי היא היתה אם כל חי לחיים ניתנה עכ"ל. והוא תמוה מאד דהא רב הונא מת קודם רב יהודה (ע"ש) ורבא נולד יום שמת רב יהודה ורבא אמר לתלמידו רב פפא שיתרגם לר"ה ב"ח ואיך אמר ר"ה כי ר"ה בר חיננא בדק ליה כרב לתלמידו. ועוד הלשון תמוה אחר דר"ה ב"ח בדק ליה היא אומרת כו' ופשיט ליה עולה עמו איך יפול הלשון א"ר הונא מאי קרא דהל"ל בקצרה ופשיטנא ליה עולה עמו דכתיב והיא בעולת בעל. וחפשתי בנרות ולא האירו לי. אך יגעתי ומצאתי בילקוט בראשית רמז ל"ג וז"ל אמר ר"פ בדק לן רבא היא אומרת להניק כו' ופשיטנא ליה עולה עמו ואינה יורדת עמו מאי קרא והיא בעולת בעל כו', והנאני מאד, ולא השגיחו הקדמונים ובשס"ח לא תקנו. אך צ"ע במה שסיים שם ר' אלעזר אומר מהכא כי היא היתה אם כו' הא ר"א קדם לרבא. וגירסת הרא"ש אר"פ בדק לן ר"ה בר חיננא ג"כ אינה צודקת. ואביי ורב ספרא ורב אחא ברב הונא ב"ב (קס"ז ב') ורב הונא ברב נחמן ופליגי עליה דרבא ע"ז (נ"ז ב') ע"ש. אמר לבנו כד עיילת לקמיה דר' זריקא בעי מיניה פסחים (ע"ג א'). אמר רב חייא בר רב ברכות (ל' א'). ואמר ליה רב חייא בר אבין שפיר קאמרת ברכות (שם). יתיב קמי רב חסדא מ"ק (י' ב'). אמר לרב יוסף עירובין (י"ד ב'). אמר רב נחמן כתובות (ק' א') קדושין (מ"ב סע"א) ע"ז (כ"ד א') תמורה (ל' ב') ב"ב (קנ"ה א'). סבר למדרשה בפרקי' א"ל רבא נדרים (כ"ג ב') אמר לרבא תרגמא לי אמר רבא לר"פ פוק תרגמא ליה סנהדרין (פ"ז א') נפק שיפורא דרבא ואסר שיפורא דרב הונא בר חיננא ושרי כו' א"ר ירמיה מדיפתי לדידי א"ל רב פפי כי שרא ר"ה ב"ח כו' ע"ז (מ' א') מתיב לרבא נדה (מ"ו א') וא"ל רבא מאן דלא ידע כו' עירובין (ס"ז ב'). ריש גלותא אמר ליה שיתקן לו מקום לישב בשבת בבוסתניה ורבא שלחפינהו ור"פ ור"ה ברב יהושע ואותביה רבינא לרבא וקרא ר"ב עלייהו חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו שם (כ"ו א') ורחבא תרגמינהו (שם ע"ב) ובר תחליפא בר אימי יתבי קומי ר' לעזר:
1126
1127הונא בריה דרב נחמן ונקרא ג"כ רב הונא בר נחמן והונא מר בר נחמן. רב פפא נשק ראשו ונתן לו בתו, הוריות (י"ב ב'). ורב הונא בר חיננא חולין (מ"ט ב') וע"ש ופליגי על רבא. וא"ל מר זוטרא ברב נחמן. מר הונא בריה דרב נחמן אמר לרב אשי ב"מ (מ"ז א'):
1127
1128הונא מר בריה דרב נחמיה לרב אשי גיטין (י"ד א') חולין (נ"א ב') קדושין (ו' ב'). אמר לרב אשי אמרת לן משמיה דרבא חולין (י"ז ב'):
1128
1129הונא מר לפני ר' אשי. ל"מ, ונ"ל שצ"ל הונא מר ברב אשי (ע"ל חלק א' ד' אלפים רל"ד):
1129
1130רב הונא מר בר אויא אמר לר"א חולין (מ"ז א') אבל (נ"ח ב') אית' בר חייא. אמר רב אשי חזאי בחלמא רב הונא בר אויא ב"ב (קמ"ג א') ע"ל רב מרדכי:
1130
1131רב הונא בר יהודה אמר כו' ר"ל אמר סוטה (מ"א א') יומא (ע' א'). צ"ע למה הקדים את ר"ה בריה דר"י לר"ל שקדמו. ובשבת (ק"ט ב') ואולי יהודה זה בן ר' חייא הגדול אך שהיה בזמן רבא. אמר לרב יהודה כתובות (כ"א א') ע"ל רב חייא בר יהודה. מר יהודה איקלע לגביה עירובין (כ"ד א'). א"ר יצחק א"ר יוחנן ר"פ תפלת השחר. א"ר מנחם א"ר אמי ברכות (ח' א'). אר"ה ברב יהודה א"ר נחמן אמר שמואל פסחים (מ' סע"ב). איתביה לרבא נדה (מ"ו א') זבחים (ע"ג ב'). איקלע לבי רבא ברכות (נ"ב ב') פסחים (ק"ג א'). אמר לרבא נדרים (י"ט ב') זבחים (ו' א', צ"א א'). איקלע לבי אביוני אתא לקמיה דרבא ב"ק (קי"ז א'). ר"ה ברב יהודה אמר שמעתא קמיה דרבא פסחים (י"ב א'). א"ר ששת כתובות (ס"ג ב') יומא (כ"ה רע"א) עירובין (כ"ו ב') בר יהודה סוטה (מ"א א'), מנחות (פ"ח ע"ב, ל"ט א') ושם אר"ה א"ר ששת צ"ל אר"ה ב"י אר"ש ובשס"ח לא תקנו. ובשבת (כ"ד א') א"ל רב ששת. תלמיד שמואל צ"ע מנ"ל, גם צ"ע שהיה בימי רב יהודה ורבא אם לא שנים היו:
1131
1132רב הונא מברניש נוסחא אחרינא רבא מברניש (ע"ש):
1132
1133רב הונא מסורא זבחים (צ"א א') כריתות (י' א'):
1133
1134רב הונא בריה דרב פנחס משמיה דרב יוסף מ"ק (ט"ו ב'):
1134
1135רב הונא בר גניבא מדרש קהלת פ' שמור רגלך:
1135
1136רב הונא ספרא דסדרא ירושלמי רפ"ג דכלאים. ושם שבת פ"ט הלכה ב' רבי חונא כו':
1136
1137רב הונא בר לואי ברכות (נ"ה ב') כ"ה גירסת עין יעקב אבל בגמ' ר"ה סתם:
1137
1138רב הונא בר אחא בשם ר' אלכסנדרא ירו' סוף מע"ש:
1138
1139רב הונא בריה דרב עלאי יומא (ל"ה סוף ע"א):
1139
1140הונא בר תחליפא (ע"ש) משמיה דרבא יבמות (ח' ב') נדה (כ"ו א') ב"מ (ל"ה א') קדושין (ע"א סע"א) משמיה דרב ט"ס וצ"ל רבא דהא ר' תחליפא אביו אמר בשם רבא (ע"ש) ועיין ר' ענן בר תחליפא. ולדעתי זה אטעי' להשארית יוסף דמונה אותו בתלמידי רב. רב רחומאי אמר משמיה דר"ה בר תחליפא ע"ש. בזמן רב פפי (ל"מ):
1140
1141הונא בריה דרב הלל ירושלמי:
1141
1142רב הונא בר ביבי (ע"ש):
1142
1143רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא אביו של רב מארי (ע"ש):
1143
1144רב הונא בר ביזנא אמר רב שמעון חסידא יבמות (ס' ב') כתובות (ס"ז ב') סוטה (ל"ו ב') אמר רב יוסף ר"ה בר ביזנא וכל גדולי הדור כו' סוכה (מ"ז א') ע"ל רב חנא בר ביזנא וצ"ע אם אחד אינו ט"ס:
1144
1145הונא מר בר מרימר לפני רבינא ב"מ (פ"א א'):
1145
1146רב הונא מדסקרתא אמר לרבה ב"מ (מ"ז א'):
1146
1147רב הונא הכהן בן משה בר עצור סוף ב"ב (קע"ד ב') ובפ' שום היתומים (כ"ג א') משה בר עצור ערבא דכלתא הוה ורב הונא בריה צורבא מרבנן הוה ודחיקא ליה שעתא אמר אביי ליכא דליתביה עצה לר"ה דלנרש לאתתיה ותתבע כתובתה מאבוה וליהדר נהדרה כו' לסוף אתגלי דכהן הוא אמר אביי בתר עניא אזלא עניותא:
1147
1148רב הונא הכהן בשם ר' ירמיה בש"ר חייא הגדול שוח"ט סק"ו וק"ז בש"ר אבין ובתנחומא וירא בש"ר אחא. וברבה במדבר פ"ג בש"ר שמואל בר זעירא ואמר כו' ואמר כו':
1148
1149רבי אבא הונא הבהן בר' אבין רבה במדבר פ"ג. אמר רבי תנחומא בר ר' אבא אני שאלתי ולמדתי אותה לפני ר' אבא הונא הכהן בר אבין. ובפ' נשא פרשה ז' ר' הונא הכהן בר אבין בש"ר שמואל בר נחמן:
1149
1150רב הונא אביו של זעירא הכהן ואבא בב"ח יתבי ואכלי והוי ר' זעירא קאים ומשמש לפניהם א"ל אבא בב"ח מה ידך קטיעין כו' וכעס ר"ה וא"ל לא דייך שאת יושב והוא עומד ועוד דהוא כהן ואסור לשמש בכהן. פי' יפ"מ שם שר"ה אביו של זעירא כעם על ר' אבא בב"ח שהיה מבייש את זעירא שהיה כהן ירושלמי ברכות פ"ח הלכה ה'. א"כ ר"ה זה אינו ר"ה סתם שלא היה כהן כדאיתא בגיטין (נ"ט ב') ר"ה קרי בכהנא (ופרש"י ישראל היה) לפי שר' אמי ור' אסי כהני חשיבי דא"י הוו כייפין ליה (ע"ל ר"ה) ושם ביפ"מ בהגה"ה מן הג"מ מיכל ז"ל פלוגתא בתוס' אם יכול הכהן למחול על כבודו ומעובדא דר' זירא (שהיה משמש לפניהם) משמע דיכול למחול דהא לא קפיד אבוה דר"ז מפני שזלזל להשתמש שלא מרצונו אלא קפיד על שאמר על בנו מה ידך קטיעין, וא"ל (דלעולם אין הכהן יכול למחול) דהכא (שאני) מפני כבודו של ר"ה דקרי בכהנא מפני שהיה גדול הדור לכן הניחו להשתמש בו (זה אינו) דהתם הטעם כו', א"כ לפירושו זעירא זה שהיה כהן היה בן אבא בב"ח ור"ה זה הוא סתם שהיה ישראל וקרי בכהנא. אך צ"ע דלא מצינו דאבא בב"ח היה כהן, סוף סוף אין הכרע אם זעירא הכהן היה בן ר"ה כפי' היפ"מ או בן אבא בב"ח. אכן יגעתי ומצאתי בילקוט סוף נחמיה וז"ל אבא ור"ה יתבי וזעירא הוה משמש והוה טעין חמרא ומשחא בחדא ידא א"ל ר"ה מה ידא חורתא קטיעא וכעס עליו אבא א"ל לא מסתייך כו' ועוד דהוא כהן. הרי דזעירא היה בן אבא ור"ה זה לא היה כהן, ול"ג בר בר חנא, ואולי ר' אבא זה הוא בר' חייא בר אבא שהיה כהן. הרי גירסת הילקוט הוא היפך גירסת הירושלמי:
1150
1151רב הונא בר אבין שלח לרבא ר"ה (כ"א א') בני רב הונא בר אבין אתו לקמיה דרב אשי קדושין (ח' ב'):
1151
1152רב הונא בר נתן דחקוה רגלי דרב אשי כי מלך אחר רב אשי (ע"ש) ובעירובין (מ"ב ב') ויומא (פ"ז סע"ב) בריה דרב נתן והוי כייף לרב אשי (ע"ש) אמר רב אשי אמר לי הונא בן נתן שאלתי לספרי דרבא ב"ב (נ"ה א'). אמימר שרי ליה למנסב מחוזייתא ושמע מרב זביד מנהרדעא קדושין (ע"ב ב') הוה קם קמי איזגדר מלכא ותקן אבנט לו (א"ל אמימר) נתקיים בך והיו מלכים אומניך פ"ב דזבחים (י"ט א') ורב גביה מארגיזא (עי' מרימר). אמר רב נחמן אמר לי הונא ב"נ כתובות (ז' סע"א) א"ל רב נחמן בר יצחק מה שמך אמר בעל שם אני, פרש"י מן נעוריו קורין לו בן רב הונא, ורבינו חננאל פי' כי סמכוהו וקראו לו רב הונא. עי' חדושי אגדות פסחים (פ"ו ב') רב נתן אביו (ע"ש) אמר לרב פפא לא סבר מר ברכות (מ"ב א'). ר"ה בר נתן אמר לרב פפא פסחים (י"ז ב') זבחים (מ"א ב', מ"ה ב') ועי' מנחות (ט"ו א'). אמר רבא נדרים (י"ב רע"א). וצ"ע אחר שדבר עם רבא שרב אשי נולד ביום מיתתו, ועם רב נחמן רבו של רבא, ומסתמא גדול היה אז שאמר לר"נ איזה דין ורב אשי חי עכ"פ ע"ד שנה (ע"ש) ואיך מלך הוא אחר רב אשי, ואולי זקן גדול היה לכן דחקוה רגלי דרב אשי. גם בקצת מקומות רב הונא בר נתן ובקצת ברב נתן, ואולי שנים היו וצ"ע:
1152
1153רב הונא ראש הגולה תשנ"ג (ר"ל לשטרות שהוא ד' אלפים ר"א) ספר כריתות (ולא ידעתי מי הוא. עי' חלק א' שמלך ד"א רס"ה ומת רס"ז והוא מרבנן סבוראי):
1153
1154הונא ר' אבין בר הונא, רב חייא בר הונא, רב יהודה בר הונא, רב שישי בר הונא (ל"מ):
[הגהות: הונא א) ברכות (נ"ה ע"ב) רב הונא בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן, ובעין יעקב הגירסא רב חנן בר אמי וכן נראה עיי"ש. ב) בכורות (ל"א א') רב הונא בר חייא נעשה גבאי למלך וכ"ה בשס"ח, וביוחסין כתב ר' חייא בר הונא נעשה גבאי למלך. ג) חולין (מ"ז א') רב הונא מר בר אויא אמר לרב אשי ל"ת, ובאשר"י בר אחא ל"ת, ושם (נ"ח ב') ענין ההוא ברב חייא ל"ת, ובאשר"י ברב נחמיה ל"ת, ובב"ב (קמ"ג א') א"ר אשי חזאי בחלמא רב הונא בר אויא. ד) פסחים (נ"ב ב') רב ספרא נפק מא"י נתלוו בהדי' רב הונא ורב כהנא בר' איקא נ"ל שצ"ל רב הונא ברב איקא ורב כהנא וכ"ה בשס"ח. ה) רב הונא בר נתן שמלך אחר רב אשי כדאי' במ"ק ורב אשי חי עכ"פ בערך פ' שנה כי היה ראש ישיבה ס' שנה ונולד כשמת רבא ומצינו שאמר רב נחמן (שהיה רבו דרבא) אמר לי הונא בר נתן כתובות (ז' סע"א) וצ"ע אם האריך ימים כל כך או שנים היו כי לפעמים אמר ר"ה בר נתן ולפעמים ר"ה ברב נתן. ו) כתובות (ס"א רע"א) אמר ר"ה בדק לן ר"ה בר חיננא היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק כו' ופשיטא לי עולה ואינה יורדת א"ר הונא מאי קרא והיא בעולת בעל כו' ר"א אמר מהכא כי היא היתה אם כל חי לחיים נתנה. וצ"ע כי ר"ה מת קודם רב יהודה כדאיתא בתוס' מנחות (ל"ו א') ורבא נולד יום שמת רב יהודה כדאי' בפ' עשרה יוחסין ובנדה (מ"ו א') לא מצאתי שם), מתיב ר"ה בר חיננא מרבא, ובסנהדרין (פ"ז א') אמר רבא לר"פ פוק תרגמא לר"ה ב"ח ואיך ר"ה אמר שבדק לן ר"ה ב"ח כאילו היה רבו דר"ה. ועוד הלשון תמוה אחר דר"ה השיב לו דעולה עמו איך נופל הלשון אר"ה מאי קרא דהול"ל בקצרה ואין יורדת עמו מאי קרא והיא כו' ובשס"ח לא תקנו, ואולי צ"ל אר"ה ברב נחמן או ברב יהושע בדק לן כו'. חדאי נפשאי כי יגעתי ומצאתי בילקוט פ' בראשית סי' ל"ג אמר רב פפא בדק לן רבא כו' ופשיטנא ליה עולה עמו ולא יורדת עמו מאי קרא והיא כו' רא"א מהכא כו'. אלא שצ"ע איך אמר ר' אלעזר אומר מהכא ור"א קדם לרבא, וכגירסא שלפנינו כ"ה באלפסי אבל באשר"י הגירסא אר"פ בדק לן ר"ה ב"ח ג"כ אינה צודקת:]
[הגהות: הונא א) ברכות (נ"ה ע"ב) רב הונא בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן, ובעין יעקב הגירסא רב חנן בר אמי וכן נראה עיי"ש. ב) בכורות (ל"א א') רב הונא בר חייא נעשה גבאי למלך וכ"ה בשס"ח, וביוחסין כתב ר' חייא בר הונא נעשה גבאי למלך. ג) חולין (מ"ז א') רב הונא מר בר אויא אמר לרב אשי ל"ת, ובאשר"י בר אחא ל"ת, ושם (נ"ח ב') ענין ההוא ברב חייא ל"ת, ובאשר"י ברב נחמיה ל"ת, ובב"ב (קמ"ג א') א"ר אשי חזאי בחלמא רב הונא בר אויא. ד) פסחים (נ"ב ב') רב ספרא נפק מא"י נתלוו בהדי' רב הונא ורב כהנא בר' איקא נ"ל שצ"ל רב הונא ברב איקא ורב כהנא וכ"ה בשס"ח. ה) רב הונא בר נתן שמלך אחר רב אשי כדאי' במ"ק ורב אשי חי עכ"פ בערך פ' שנה כי היה ראש ישיבה ס' שנה ונולד כשמת רבא ומצינו שאמר רב נחמן (שהיה רבו דרבא) אמר לי הונא בר נתן כתובות (ז' סע"א) וצ"ע אם האריך ימים כל כך או שנים היו כי לפעמים אמר ר"ה בר נתן ולפעמים ר"ה ברב נתן. ו) כתובות (ס"א רע"א) אמר ר"ה בדק לן ר"ה בר חיננא היא אומרת להניק והוא אומר שלא להניק כו' ופשיטא לי עולה ואינה יורדת א"ר הונא מאי קרא והיא בעולת בעל כו' ר"א אמר מהכא כי היא היתה אם כל חי לחיים נתנה. וצ"ע כי ר"ה מת קודם רב יהודה כדאיתא בתוס' מנחות (ל"ו א') ורבא נולד יום שמת רב יהודה כדאי' בפ' עשרה יוחסין ובנדה (מ"ו א') לא מצאתי שם), מתיב ר"ה בר חיננא מרבא, ובסנהדרין (פ"ז א') אמר רבא לר"פ פוק תרגמא לר"ה ב"ח ואיך ר"ה אמר שבדק לן ר"ה ב"ח כאילו היה רבו דר"ה. ועוד הלשון תמוה אחר דר"ה השיב לו דעולה עמו איך נופל הלשון אר"ה מאי קרא דהול"ל בקצרה ואין יורדת עמו מאי קרא והיא כו' ובשס"ח לא תקנו, ואולי צ"ל אר"ה ברב נחמן או ברב יהושע בדק לן כו'. חדאי נפשאי כי יגעתי ומצאתי בילקוט פ' בראשית סי' ל"ג אמר רב פפא בדק לן רבא כו' ופשיטנא ליה עולה עמו ולא יורדת עמו מאי קרא והיא כו' רא"א מהכא כו'. אלא שצ"ע איך אמר ר' אלעזר אומר מהכא ור"א קדם לרבא, וכגירסא שלפנינו כ"ה באלפסי אבל באשר"י הגירסא אר"פ בדק לן ר"ה ב"ח ג"כ אינה צודקת:]
1154
1155רב הונא ר' אבא ברב הונא, רב אחא ברב הונא, ר' חייא בר"ה. רבינא האחרון ברב הונא (ע"ש):
1155
1156הוניא רב אדא בנו:
1156
1157הוצל ר' אחא מהוצל, ר' אשי מהוצל:
1157
1158ר' הורייני אחוי דרבי שמואל בר סוסרטיי א"ל אלכסנדר אחיו ירו' ב"ב פ"ט הלכה ד':
1158
1159רבי הורקנוס בנו של ר' אליעזר בן הורקנוס מנחות (ל"ה א'), אביו ואבי אביו חכמים גדולים, ובשבת פ' חביות (קמ"ז א') שיצא בסודר שעל כתפו בשבת אלא שנימא כרוכה לו באצבעו ובתוספתא פ"ה דשבת ובמשנה ס"פ מצות חליצה (ק"ו ב') א"ר הורקנוס בכפר עיטם. ובסנהדרין (ס"ח א') שנכנס הורקנוס לחלוץ תפילין של אביו בערב שבת וגער בו אביו, וירושלמי שבת פ"ב מתני' ו':
1159
1160הורקנוס ר' דוסא בן הורקנוס, יהושע בן הורקנוס (ע"ש):
1160
1161רבי הושע בר יאיר (ע"ל יהושע):
1161
1162הושעיא (ע"ל אושעיא):
1162
1163החוטף ר' יוסי בנו :
1163
1164הי הי א"ל אליהו לבר הי הי, ואמר להלל חנינה (ט' ב') ע"ל הא הא:
1164
1165הילני בנו ר' הלל:
1165
1166היני איסי או אסי בר היני, לוי בר היני:
1166
1167הינק שם תנא או אמורא. א"ר אידי בר אבין לרב חסדא הכי תנינא לה במתניתא דרב הינק א"ד דבי בר הינק, ערבי פסחים (ק"א ב'):
1167
1168היקף עיני בר היקף:
1168
1169הלל הזקן
1169
1170א) במשנה ברכות פ"א ג', פ"ו ה', פ"ח (ועי' בית שמאי ובכל המקומות נזכרו יחד) שביעית פ"י ג', פי"א ב', גיטין פ"ד ג', ב"מ פ"ה ט', עדיות פ"א א' ב' ג', ערכין פ"ט ד'. נדה פ"א א':
1170
1171ב) נשיא ישראל מצד אביו מבנימין ומצד אמו משפטיה בן ה' לדוד כמ"ש והחמישי שפטיה בן אביטל אשת דוד, רבה בראשית (פל"ג ופצ"ח) ובכתובות פ' הנושא (ע"ל ר'. חייא) ובפ' במה בהמה רבי דאתי מדוד כו' (ע"ש) ובתוס' פ"ק דסנהדרין (ה' א') ראש גולה דבבל מהזכרים ונשיא שבא"י מהנקבות של זרע דוד (ע"ל ר"ה ראש גלותא). ואצל נחמיה בסדר הדורות כתב היוחסין דבסנהדרין פ' ד"מ כי זרובבל הוא נחמיה בן חכליה ואומרים כי ממנו יצא הלל אבל מן התלמוד נראה משפטיה. (וכתב השלשלת הקבלה (כ"ו א') י"א שהלל היה אחי חזקיה הנזכר בשלשלת זרע דוד נשאר בבבל על הנשיאות, עי' סמ"ג עשין קמ"ח ורכ"ג, ולא מצאתי מזה כלום, ובספר ברית מנוחה (ב' רע"ב) כתב הלל זה היה מבני נעריה מבני דוד שנמצא בדברי הימים). והוא ראש משפחת הנשיאים, ומבני בתירא נתעלמה הלכה של פסח במועדו שדוחה שבת והלל ידע ומינוהו את הלל לנשיא, ולמה נתעלמה מהם הלכה ליתן גדולה להלל כדאיתא ר"פ אלו דברים בפסחים (ס"ו א'):
1171
1172ג) והתחיל נשיאותו ק' שנה קודם החורבן, והלל ושמאי תלמידי שמעיה ואבטליון (פ"א דאבות) קבלו שנת ג' אלפים תשכ"ח ליצירה ש"ך לבנין הבית. בפ"ג דנזיר (י"ט סע"ב) ובכתובות (ז' א') הורוה בית הלל להילני שתהא נזירה עוד ז' שנים, וכתבו התוס' (שם ע"ב) אע"ג דהילני מבית חשמונאים היתה שהיא אם מונבז המלך כדאיתא ביומא (ל"ז) ומלכות הורדוס ק"ג שנים בפני הבית והלל לא נהג נשיאות עד ג' שנים לאחר מלכות הורדוס כדאמרינן שבת (ט"ו א') הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאות בפני הבית ק' שנה מ"מ כבר היו לו אז תלמידים שהורוה עכ"ל. וצ"ע כי ג' שנים אחר הורדוס הוי ג"א תשס"ד א"כ נמשך נשיאות הלל מן תשכ"ח עד תשס"ד הוי ל"ו שנים וחז"ל אמרו שפרנס מ' שנה. וחי ק"כ שנה בן מ' עלה מבבל מ' שנה למד מ' פרנס את ישראל. כתב בס' כריתות ימות עולם סט"ו הלל ושמאי היו בבית שני מסנהדרין:
1172
1173ד) ובראשונה היו הלל ומנחם (ע"ש) ובימי מנחם היה שמאי תלמיד הלל אחר זה היה שמאי תלמיד חבר להלל, והיה עניו מאד כדאיתא בשבת פ' ב"מ (ל') ומרוב ענוה שינה מפני השלום שהיתה עולה זכר ואמר שהיא נקבה לזבח שלמים ביצה (כ' סע"א), לכן זכה לקבוע הלכה כמותו כדאיתא בעירובין פ"ק (י"ג ב') מפני שנוחין ועלובין ושונין דבריהם ודברי ב"ש ומקדימין דברי ב"ש לדבריהם (ועיין שמאי מש"ש למה מקדימין דברי ב"ש) וירושלמי פ"ק דברכות שיצא בת קול הלכה כב"ה. ועי' ירושלמי פ"ק דיבמות ר' ביבי בש"ר יוחנן ביבנה יצא ב"ק הלכה כב"ה. ועיין תשו' מבי"ט ח"ב סי' כ'. חוץ הלכ' אחת פ"ה דתרומות חזרו ב"ש להורות כב"ה, זולת זה לא חזרו ב"ש להורות כב"ה, (ט' באדר חלקו ב"ש וב"ה) ולא נחלקו אלא בג' דברים כדאיתא פ"ק דשבת (י"ד ב') כי הבאים אחריהם שלא שמשו כל צרכן היה במחלוקת ב"ש וב"ה סוטה (מ"ז) סנהדרין (פ"ח). ב"ש במקום ב"ה אינו משנה. י"מ שר"ל אם ב"ש מקילין וב"ה מחמירין ואינם מסתם משניות הנזכרים בעדיות אינה משנה ר"ל שצריך לשבש המשנה ולגרוס בהיפך, עיין תוי"ט פ' כל הבשר משנה א' ובנדה פ"ד מ"ג וריש נדה ורפ"ג דיבמות, ומ"מ ברוב המקומות שנזכר זה בש"ס א"א לפרש כן, עי' ברכות (ל"ו ב') ופ"ק דביצה (י"א ב') ופ"ק דיבמות (ט' א') וברש"י שבת (קל"ה א') ובתוס' עירובין (ע"ב ב') וחגיגה (ו' א') וברי"ף ר"פ הזהב, ובפ' מי שמת דברובם מוכח דר"ל אינה משנה דדברי ב"ש בטלים לגמרי כאילו לא נזכרו וגרע משאר פלוגתא דתנאי, והטעם נ"ל דב"ה רובא בצירוף הסכמת הבת קול כמ"ש תוס' גבי תנורו של עכנאי. (וע"ל שמאי בו' מקומות הלכה כב"ש, תשו' חו"י ועיין ס' מלא רצון בסוף ספרו). הלל ור"א הגדול ורבינו הקדוש וכן האריז"ל הם סוד היסוד דאבא או דז"א או דיעקב (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה) הלל מצד החסד (עיין שמאי) עי' ר"מ פנחס, הלל ושמאי אחד מסטרא דרחמי של הבל ואחד דין של הבל, חסד ופחד דרגין דאברהם יצחק. ועיין ג"נ אות ד' הלל דוד לכן דרשו וה' עמו דהלכה כמותו כן הלכה כהלל. ושמאי יונתן כמ"ש חז"ל (בחלק) בכל דבר אמר שאול בני כמותו וכשאמרו לו הלכה כמותו חלש דעתו כן אין הלכה כב"ש. ובאות ו' כתב הלל גלגול שלמה וז"ש ופניתי אני לראות חכמה והוללות רמז להלל, ושרשו היה מיסוד שהוא רחמים לפיכך לא היה כועס, ושמאי היה גלגול יהושע בן נון, וזהו אשר כבר עשהו, ושרשו מלכות שהוא גבורה ודין, לכן שמאי היה כעסן ואין הלכה כמותו. ובאות פ' כתב אהרן עלי עזרא הלל מניצוץ אחד, אשר עשה משה לעיני כל ישראל ס"ת הילל:
1173
1174ה) הורדוס היה מכבד מאד להלל כי רצה במלכותו (ע"ל שמאי) בקטנותו התנבא על מלכותו. ונקרא הלל הבבלי שהיה מהמיוחסין שבבל כדאיתא בפ' י' יוחסין, ועלה לא"י והיה מדבר בלשון בבל ואמר ד' דברים במשנה נגד שמא אבד שמיה וכן הפוך בה כו' ועל דאטפת אטפוך וכו', וכן אמר אין בור ירא חטא (עיין רשב"ג הזקן). ולמד תורה מעוני ומחייב עניים פ' א"ל הממונה (ל"ה ב') ועליו נאמר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, ובסוטה פ' היה נוטל (כ"א סע"א) הלל ושבנא אחי הוו הלל עסק בתורה שבנא עביד עסקא לסוף א"ל תא נערוב וניפלוג יצא ב"ק ואמר אם יתן איש את כל הון ביתו כו' לפי שלא נתן לו קודם שהתחיל ללמוד בשמעון אחי עזריה (ע"ש). הלל היה מבחינת ה' אחרונה של הוי"ה גימטריא אדני סוד עניות דלה וענייה דלית לה מגרמה כלום (עיין ר"א בן חרסום). ממשה עד בני בתירה היו שונין ת"ר סדרי משנה והלל סדר ו' סדרים על פה והרבה תורה בישראל. בפט"ז דמסכת סופרים הלל לא עזב חכמה שלא למד אפי' כל לשונות שיחות דקלים (עיין ערוך) והרים וגבעות ועצים וחיות ובהמות ושדים ומשלות כובסים ושועלים. ובסוף שביעית (ובגיטין (ל"ו סע"א) בתוס') שתקן פרוזבול כי ידע בנבואה שיחרב הבית, כן פי' ר"ת. ויצא ב"ק שראוי שתשרה עליו שכינה סוטה (מ"ח ב') סנהדרין (י"א א') רבה שה"ש פ' אם חומה היא. ונקרא תלמידו של עזרא, ובספ"ק דסוכה אר"ל בשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא ויסדה חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה. שמונים תלמידים היו לו גדול שבכולם יונתן בן עוזיאל והקטן ר' יוחנן בן זכאי סוכה פ"ב (כ"ח א') וב"ב פי"נ (קל"ד א'). אונקלוס שתרגם התורה בימיו. וא"ל בן הי הי ובן בג בג. וזקני ב"ש וב"ה הלכו לבקר ר' יוחנן החורנית. והלכו לר' יוחנן בן בתירא (ע"ש). קבורתו בכפר מירון (עיין רשב"י):
1174
1175הלל ויהודה בני ר"ג בשמחות (רפ"ח) מעשה ביהודה והלל בני ר"ג שנכנסו (בתוספתא שבת פ"ח שנכנסו לכבול וא"כ הם הנזכרים למטה בסמוך ואין נזכר לבן זכאי ולא לר' טרפון) לבן זכאי לבבל (ובשס"ח ס"א לר' טרפון לכבל) והמשיכו לפניהם בני העיר צנורות יין ושמן. וצ"ע ר"ג זה מי הוא, אם ר"ג דיבנה שראה את ר' יוחנן בן זכאי מ"מ אז היה נקרא ר' יוחנן בן זכאי כי בן זכאי היה נקרא בילדותו וא"כ צ"ל שר"ג זה היה ר"ג הזקן וצ"ע. ואולי לזה תקנו בשס"ח שנכנסו לר' טרפון א"כ הם בני ר"ג דיבנה (וע"ל בסמוך). ועוד מי הביאו לבן זכאי לבבל כי ריב"ז בא"י היה: הלל ויהודה בני ר' גמליאל פ' מקום שנהגו (נ"א א') ונכנסו לרחוץ בכבול ואמרו להם אין נוהגין לרחוץ ב' אחים כאחד, ויצאו בקורקיסין של זהב בשבת בבירי תוספתא פ"ב דמ"ק. כתב היוחסין ר' גמליאל בן רבינו הקדוש היו לו ב' בנים הלל ויהודה והוא נקרא ר' יהודה נשיאה. וכ"כ בס' עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פי"ט ע"ש בפי' יד יהודה סמ"ב. הלל זה אמר בפ"ב דאבות אל תפרוש מן הצבור (עי' רשב"ג הזקן):
1175
1176ר' הלל בזמן רב פ' המוכר את הספינה (פ"ג ב') בעא הלל מרבי, א"כ ט"ס ביוחסין וצ"ל בזמן רבי:
1176
1177הלל הנשיא בנו של ר' יהודה נשיאה תקן העיבור ע"ד תקופות רב אדא (ע"ש), וביוחסין בסופו כתב בו פסקה הסמיכה כשגזרה הרשעה כל הסומך יהרג, ועמד ר' הלל זה ובית דינו וחכמי ישראל וראשי האבות והזקנים שהיו בדור ההוא ויסדו לנו במסורה וקבלה שהיתה בידם והתקינו החשבון הנכון והמתוקן הזה המסור לנו מהם לקביעות ראשי חדשים ומועדי ה' המקודשים, וזה היה בקרוב לסוף ימי חכמי התלמוד, משהתחילו דברי חכמי המשנה ז"ל שזה היה בקרוב בבנין בית שני ועד שנחתם ספר המשנה בימי רבינו הקדוש ז"ל היה חמש מאות ושלשים שנה עכ"ל. והיה בזמן רבה ואביי (ל"מ) וכ"כ ר' שמעון דוראן בפי' האזהרות והיה בשנת תר"ע לשטרות שהוא ד' אלפים קי"ח ליצירה ר"צ לחורבן. ואחריו לא היה עוד בית דין. והיה דור י' מהלל הזקן (ע' רבינו הקדוש) ובו פסקה הנשיאות (ע' רשב"ג הזקן ועיין ח"א שנת ד' אלפים קי"ח מש"ש):
1177
1178הלל בעא מרבא ביצה (כ"ו ב') לא ידעתי אם זהו הנ"ל:
1178
1179הלל תני הלל גיטין (ל"ז א') פרש"י אמורא הוה:
1179
1180ר' הלל שאמר אין משיח לישראל (חלק צ"ח ב') בזמן רב יוסף שם (צ"ט א') אמר רב יוסף שרא ליה מרא להלל (מי הגיד לו שהיה בדור רב יוסף, ואולי הוא ר' הלל דבעא מרבא או הלל הנ"ל דתני):
1180
1181ר' הלל אבוה דר' זעירא (לא מצאתי):
1181
1182ר' הלל בן פזי בנו ר' שמעון (ע"ש) בעא מיני'. בעא קומי ר' יוסי ירושלמי פ' הכותב:
1182
1183ר' הלל בריה דר' וולס (ע"ש) ואי תימא רבה בריה דרבא ע"ז (נ"ב ב') סנהדרין (ל"ו א') גיטין (נ"ט א') ר' יוסי (כמדומה שצ"ל ר' יסא והוא ר' אסי) ור' יונה בש"ר חייא בר ווא אשכחון כתב על פנקסיה דר' הלל בר אלס ירושלמי ריש כלאים, וספ"ב וולס. לר' הלל בר וולס היה לו בגד בשלשים רבוא דינר ויהביה לר' ומצא בו כלאים ושרפו (שם פ"ט) ופ"ק דחלה הלכה ד' ר' הלל בר הליס. בר וולס בעא קומי ר' ס"פ האומר ובפ' משילין ר' ליל בר' אלם:
1183
1184ר' הלל ר' יוסי בר' אבין הורה לר' הלל חתני' ירושלמי ברכות פ' היה קורא מתני' ה':
1184
1185ר' הלל דכפרי ור' מנא הורה לו ירושלמי פסחים ס"פ האשה ופ"ק דמ"ק. אבל בפ' נגמר הדין ענין ההוא ר' מני לר' לא דכפרי (ע"ש וריש ב"ק):
1185
1186הלל אחוה דר' גמליאל זוגא (ע"ש):
1186
1187ר' הלל בריה דר' שמואל בר נחמני ברכות (כ"ח ב') ובשבת (פ' א'), הלל בר שמואל בר נחמן מדרש שמואל פט"ו ומדרש חזית פ"ח וריש קהלת וירושלמי שביעית רפ"ו, קדושין פ"א. ר' לוי אחיו ורב נחמן:
1187
1188ר' הלל בר הילני רבהו יקרא פ' שמיני פי"ב:
1188
1189ר' הלל בר ברכיה מדרש איכה פ' היו צריה לראש:
1189
1190רב הלל חבר רב אשי יבמות (י"ט א', כ"א סע"ב) אמר לרב אשי לדידי חזי לי שניות מר בריה דרבנא שם (כ"ו א'). אמר לרב אשי כי הוינן בי רב כהנא שבת (ק"ט א') וב"ב (צ"ח א') חולין (נ"ג א'):
1190
1191רב הלל הונא בר הלל וצ"ע, רב חנינא בר הלל, רב יימר בר הלל, רבא בר הלל: קבורת ר' הלל עיין ר' יוסי הגלילי, אכן לא ידעתי איזה ר' הלל:
1191
1192בר המדורי עיין בן המדורי, רב אבדימי בר המדורי, מר בן המדורי:
1192
1193רב המנונא סבא א"ר זירא אמר רבה בר שילא אמר רב המנונא סבא אמר רב אדא בר אהבה אמר רב כתובות (מ' א'), ובגיטין (כ"ו ב') א"ר זירא א"ר אבא בר שילא א"ר המנונא סבא א"ר אדא בר אהבה אמר רב צ"ל רבה בר שילא. ובגיטין (פ"א ב') א"ר זירא א"ר בר שאילתא א"ר המנונא סבא א"ר אבא כו', א"ל ר"ז לרבה ב"ש כו' א"ל אף לדידי קשיא לי ושאלתינהו לרב המנונא ורב המנונא לרב אדא בר אהבה כו', רב חנניא בר שלמיא ותלמידי דרב יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב המנונא סבא אמר להו דאמר רב כו' א"ל ר' עמרם הכי אמר רב, ע"פ (ק"ה א'). א"ר המנונא סבא א"ר יצחק בר אשיאן אמר רב הונא סוכה (מ"ב א'). אמר רב שמואל בר חתאי א"ר המנונא סבא (שם). אמר רב יצחק בר אשיאן אמר רב הונא אמר רב המנונא הלכה כר"ש גיטין (ל"ט סע"ב). בזוהר פ' ויחי אומר רשב"י הני בבלאי טפשאי דלא הוו ידעין שבחיה דרב המנונא סבא, ורב המנונא סבא מת קודם רשב"י (ע"ש) ובכה רשב"י לראותו אחר מותו. ובזוהר ר"פ דברים ר' יצחק ור' יהודה מטו לכפר סיכנין דהוה תמן רב המנונא סבא ותינוק קטן שלו אמר סודות נוראות ע"ש באריכות. ובזוהר בראשית בנו של רב המנונא סבא אמר סודות התורה לר"א ור' אבא. ורב המנונא סבא ור"פ בן יאיר יצאו ללוותו כשמת רשב"י כי הם מתו קודם רשב"י (ע"ש) ובאידרא פ' האזינו בספרא דאגדתא דרב המנונא סבא, ובזוהר פ' ואתחנן אר"א אשכחנא בספרא דרב המנונא סבא. ובפ' נשא ערע"ג אליהו לא אתי לאידרא דרשב"י לפי שהציל את רב המנונא סבא שהיה תפוס אצל המלך. צא וראה כי שני רב המנונא סבא היו, ותמיה שלא הרגישו בזה היוחסין ובעל שארית יוסף לכתוב כי ב' היו. היה גלגול משה (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה) ובעמק המלך (ס"ב א') שהיה נשמת יהוידע שהיה ניצוץ משה ונתעלה לניצוץ אור לוחות ראשונות כו' ושיבח אותו בזוהר בראשית:
1193
1194רב המנונא כתבו התוס' עירובין (ס"ג א') כי שנים היו, אחד תלמיד רב ואחד תלמיד רב חסדא (ועיין מה שאכתוב למטה הכרח לזה). יתיב קמי רב אדא בר אחווה. א"ר אחא בר אדא א"ר המנונא אמר רב. יתיב קמי ר' אחא בר עזא. בשם ר' אסי ירושלמי קדושין (פ"ב). רב ביבי (עי' למטה רב פפא). רב הונא רבו. שם בעירובין (עיין לקמן) א"ר הונא א"ר המנונא (נראה כי זה רב המנונא הקדמון תלמיד רב ולמד גם מר' חנינא, ורב המנונא השני היה תלמיד רב הונא ותלמיד חבר לרב חסדא, ואין לומר אחר דר"ה היה תלמיד רב ורב המנונא ג"כ תלמיד רב וא"כ שמא היה רב המנונא תלמיד חבר לר"ה. אך ז"א כי רב המנונא כשהיה לפני ר"ה לא הי' לו אשה (ע"ל שהיה ר"ה מהדר אפי' מיניה) ואיך אפשר שתלמיד חבר שלו לא היה לו אשה אלא ע"כ כי שנים היו השני תלמידו והקדמון חבירו תלמידי רב). רב הונא בר סחורה לפניו. א"ר זירא הא מילתא איבעיא (צ"ל אבלעא וכ"ה בנ"י) לי רב המנונא (ע"ש). ואמר לר"ז לא תיתיב אכרעך עד דאמרת לי זבחים (ק"ה ב'). רב זעירא בש"ר המנונא ירושלמי כלאים פ"ד הלכה ד', הוריות ספ"ק. ר' זריקא בשמו, א"ר המנונא דבר זה למדני ר' חנינא וחביב ככולא תלמודאי מנחות ספ"ב פירש"י הטעימני ולמדני. רב חסדא ורב המנונא יתבי בסעודה שקל רב המנונא ובריך א"ל רב חסדא לא ס"ל למר וכו' א"ל כו' א"ל ר"ח מאן יהיב לן נגרי דפרזלא ונשמעינך ברכות (מ"א ב'). ואמר לרב חסדא או ר"ח א"ל שבת (צ"ז א'). ר' טאבי בשמו. קמיה דרב יהודה וא"ל ר"י המנונא את עול תא לבית המדרש שאתה מחכים רבך שבועות (ל"ד). רב יהודה בר נתן בהדיה. ר' יונה בשמו. יתיב ר' יוסף קמיה דרב המנונא כתובות (נ' רע"ב) כתבו התוס' משמע דרב יוסף היה קטן מרב המנונא ובפ"ק דקידושין (כ"ה) משמע דרב המנונא תלמיד רב חסדא ור' יוסף חבירו של רב חסדא אלא צ"ל דשני רב המנונא הוו (וצ"ע דהא רב חסדא א"ל מר, ע"ש כי תלמיד חבר היה לרב חסדא). אמר רב יוסף הא מילתא אבעיא לי' לרב חסדא ופשטיה ניהלה רב המנונא. ר' יעקב בר אחא בשמו. אמר לרב נחמן זבחים (ק"ג א'). אמר רב נחמן לרבא השתא דאותבן את ואותבן רב המנונא בסורא לא עבדינן עובדא ב"ב (ל"א ב'). ר' ניחא בר סבא בשמו. ר' סלא בשמו. אותיב לעולא חולין (ל"ד ב'). יתיב קמי דעולא והוה מקשה בשמעתא א"ל עולא מה גברא (כמה גדול הוא) אי לאו דהרפניא מאתיה (שאינם מיוחסים) איכסף א"ל כסף גלגולת להיכן יהבית א"ל לפום נהרא א"ל א"כ מפום נהרא את ספ"ק דיבמות (י"ז א'). משמיה דעולא שבת (יו"ד ב'). יתיב רב פפא אחורי דר' ביבי ור' ביבי קמיה (ע"ש). רבא חזייה לרב המנונא דמאריך בצלותא א"ל מניחין חיי עוה"ב שבת (יו"ד א'). כתב בספר באר שבע פ"ג דהוריות קשה טובא היכי פריך מרבא על רב המנונא דר"ה גדול מרבא דר"ה תלמיד חבר לרב חסדא ורבא תלמיד גמור לרב חסדא. בפ"ק דסנהדרין (י"ז ב') אמרי בי רב הוא רב המנונא. והקשו התוס' דהא ביבמות (פ"ג ב') אמרי בי רב היינו רב הונא (ע"ש). ועוד איך יתכן דר"ה יאמר בש"ר המנונא הא רב חסדא תלמיד דר"ה הוי ורב המנונא תלמיד רב חסדא פ"ק דקידושין (כ"ה). ומיהו מצינו דרב המנונא למד לפני רב עירובין (פ"ד) ושם (נ"ד א') אמר רב לרב המנונא בני אם יש לך היטיב לך ובב"ק (ק"ו) רב המנונא תלמיד רב. ובתוס' שם (ע"ה סע"א) איך אמר ר"ה אמרי בי רב על רב המנונא שהיה תלמיד תלמידו (ר"ל רב חסדא תלמיד ר"ה ורב המנונא תלמיד רב חסדא) כדמשמע בפ' הדר (ס"ג א') וא"כ סבי דבי רב הוא רב הונא (ע"ש). ותמוה במ"ש שרב המנונא היה תלמיד תלמידו בפ' הדר הא כתבו התוס' שם שזה ר"ה השני. רבה אתא לסורא א"ל רב המנונא ב"מ (ו' ב'), רבה פגע ברב המנונא רמא לי' מתניתי סנהדרין (ס"א א'). רבה בר רב אדא בשמו. א"ל ריש גלותא מ"ד ולקדוש ה' כו' שבת (קי"ט א'). אמר רב ששת אני אומר כך והמנונא אמר כו' עירובין (ס"ז א'). סבי דנזוניא לא אתו לפרקי' דרב חסדא א"ל לרב המנונא זיל צנעינהו כו' בעו מיני' עבד שסרסו רבו כו' לא הוה בידי' אמרו לו מה שמך א"ל המנונא אמרו לי' לאו המנונא שמך אלא קרנונא (יושב קרנות רש"י) ותוס' פי' המנונא היינו חם נונא דג חם ואינו כן אלא קר נונא דג קר. והריטב"א פי' המנונא לשון יתד נאמן בבית המדרש הוא היפך קרנונא (קדושין כ"ה). כשמת רב המנונא נחות כיפי דברדא מרקיע וכד נח נפשיה דרב המנונא ורבה ברב הונא אסקינהו להתם כי מטו לגשרא קמו גמלי אמר ההוא טייעא מאי האי אמרי לי' רבנן עבדי יקרא אהדדי מר אמר ניעול מר ברישא כו' אמר אי בדינא דידי גברא בר גברא (ר"ל רבה ברב הונא) ניעול ברישא חליף גמלי' דרבה ברב הונא נתור ככיה ושיני' דההוא טייעא (משום דבזי לרב המנונא) מ"ק (כ"ה). ואולי הוא רב המנונא השני אשר משתבח רב חסדא. לרב הונא דאדם גדול הוא בפ"ק דקידושין (כ"ט ב') ואיתא שם דרב הונא אהדר אפיה מרב המנונא דלא היה לו אשה. מערת קבורת רב המנונא בעיר שהיה דר בחרתא דארגיז רש"י שבת (י"ט ב') וכתב בערוך עיר סמוכה לבגדד כרחוק פרסה, ואתרי' דרב הוה (שם), א"כ נראה כי שני רב המנונא הוו אחד נקבר בא"י ואחד בבבל כי כן הוא ברש"י ברכות (נ"ד סע"ב) ד"ה בגדתאה שם עירו בגדד היא עיר החשובה שבבבל משחרב בבל (ע"ל רב חנא בגדתאה) ועיין מסעות ר' בנימין. ובגא"י כתב נקברו בכפר עלמא רבה ברב הונא ורב המנונא ורב הונא ורב חננאל ונקראת מערת בבליים (עיי' ר"א בן ערך):
1194
1195רב המנונא זוטי ברכות (י"ז א') בהלולי' דמר ברי' דרבינא (ע"ש) ברכות (ל"א א'). זוטא יומא (פ"ז ב'). ר' זירא חבירו.
1195
1196רב המנונא בריה דרב יוסף הוה קאימנא קמי' דרבא ואמר לי אייתי תפילין ברכות (כ"ד א') וכ"ה ברי"ף אבל באשר"י הגירסא ר' נחמיה ברי' דרב יוסף (ע"ש) ובשס"ח לא תקנו:
1196
1197רב המנונא בריה דרבא מפשרוניא גיטין (מ"ה ב') עיי' רבה מפשרוניא:
1197
1198רב המנונא ספרא שאל לר' חנינא ירושלמי פ' המוכר פירות:
1198
1199רב המנונא בריה דרב אדא בר אהבה במדרש קהלת פ' וזרח השמש יום שמת רב אדא בר אהבה נולד רב המנונא בריה. יום שמת רב המנונא נולד ר' אבין בריה. אבל בב"ר יום שמת רב המנונא נולד ר' אבין ואינו מזכיר תיבת בריה:
1199
1200המנונא ר' אבא בנו:
[הגהות: המנונא, א) ברכות (כ"ד א') רב המנונא ברי' דרב יוסף וכ"ה ברי"ף אבל באשר"י הגירסא ר' נחמיה ברב יוסף ל"ת. ב) גיטין (ל"ט סע"ב) ר' שמואל בר אחותאי א"ר המנונא סבא א"ר יצחק בר אשיאן א"ר הונא אמר רב המנונא, נ"ל תיבת המנונא השני ט"ס כי בסוכה (מ"ב א') א"ר הונא אמר רב:]
[הגהות: המנונא, א) ברכות (כ"ד א') רב המנונא ברי' דרב יוסף וכ"ה ברי"ף אבל באשר"י הגירסא ר' נחמיה ברב יוסף ל"ת. ב) גיטין (ל"ט סע"ב) ר' שמואל בר אחותאי א"ר המנונא סבא א"ר יצחק בר אשיאן א"ר הונא אמר רב המנונא, נ"ל תיבת המנונא השני ט"ס כי בסוכה (מ"ב א') א"ר הונא אמר רב:]
1200
1201הקף בנו אליועיני כהן גדול (ע"ש):
1201
1202ר' ווא בירושלמי הרבה פעמים והוא בבבלי ר' אבא:
1202
1203ר' וולס בגיטין (כ"ט א') ר' הלל בר וולס ברש"י וולס. ובסנהדרין (ל"ו א') ברש"י ברי' דר' וולס. כוונת רש"י דהגירסא וולס ולא ולוס שהוא שם נכרי פ"ק דגיטין (י"א ב') ע"ש:
1203
1204ר' וסטיני בזמן ר"ל סוף ב"מ (קי"ז א') וסטיני אמר ר"ל פרש"י תלמיד ר"ל. כתב הערוך ערך קר בב"מ (קי"ז) התחתון נותן התקרה והעליון המעזיבה פי' הקנים או הקרשים שמקרה בהם הבית נקראים תקרה והטיט שנותן בהם ומעגל במעגלה נקראת מעזיבה פי' אחר בערך מעזב ע"ש בערוך. וכתב ע"ז במוסף הערוך פי' הראשון קשה לגירסת הערוך בערך מעזב מאי מעזיבה ריב"ח אמר קנים וסנאין וטינא ר"ל אמר לוחאי, א"כ לא לדעתא דמר ולא לדעתא דמר שייך מ"ש הכא אבל, לגירסא דידן ניחא שהיא מאי תקרה ריב"ח אמר קנים וסנאין כו' והפי' האחר אתי שפיר לגירסת הערוך והיא גירסא אמיתית כי אין דרך הגמרא לאסברא מלות ידועות אלא המלות שאין ידועות ומלת תקרה ידוע שהוא מלשון קורה אבל מלת מעזיבה אינה מורגלת לכן שואל מאי מעזיבה. והשתא דאתינא להכי נאמר שיפה גרס הערוך קנים וסנאין וטינא ולא כגירסא דידן וסטינא אר"ל ופרש"י שם חכם כי לא מצינו זה השם בש"ס ולא יתכן שבשם סטיני שהוא לשון שטן יכנה ת"ח, ואף אם נניח הגירסא במקומה מאי תקרה ריב"ח אמר קנים וסנאין אתיא שפיר וטינא כי יש טיט שמחבר הקנים והסנאין והוא מן התקרה ויש טיט אחר שטוחין על התקרה והוא נקרא מעזיבה, ובמשנה אהלות פ' אדם וכלים מוכח בהדיא שהמעזיבה היא שעל הקורות ע"ש עכ"ל. והנה בעל הערוך מוסף גורע והרה עמל וילד שקר כאלו רש"י מכנה וסטיני לשם חכם ולא מצינו שם זה בש"ס. ורש"י אמת ותורתו אמת דהכי אי' בירושלמי סוף ב"מ בענין ההוא ר' יוסטא בשם ר"ל אמר התחתון נותן התקרה ולווחים והעליון נותן המעזיבה ובירושלמי פ' יש נוחלין הלכה ו' ורפ"ט דכתובות ר' יוסטיני ה"ל עובדא קמי רבנן וחייבוניה קם קומי ר"ל א"ל זיל חות לנכסיך. הרי יוסטיני הוא תלמיד ר"ל וצ"ל גם בבבלי ר' יוסטיני אמר ר"ל. או שדרך התלמוד ירושלמי לחסר או להוסיף אות. גם היוחסין הביא כאן וסטיני ובאות יו"ד הביא יוסטיני תלמיד רשב"ל עכ"ל, ולא הרגיש כי אחד הוא, ושם יוסטא או יוסטיני הרבה בירושלמי (ע"ל אות יו"ד):
1204
1205וורדימוס בן ר' יוסי והוא ר' מנחם בר' יוסי (ע"ש) שפניו דומין לוורד יפה (פ' כל כתבי), ובספרא פ' אמור אוורדימוס, ובירושלמי ריש יבמות וב"ר פ' וישב פ' פ"ה אבדימוס ט"ס:
1205
1206רב זבדא אבוה דר' אבא תלמיד רב הונא ורב יהודה ר"ל ר' אבא הוא תלמיד ר"ה ור"י. א"ר לוי מדרש משלי סי' א':
1206
1207זברא אושעיא בר זבדא, ר' ביזנא ב"ז, ר' יהודה ב"ז, רב נחמן ב"ז, רבא ב"ז, רבה ב"ז (ע"ל ר' אבא ב"ז):
1207
1208רב זבדי בעירכין בזמן רב עיי"ש (י"ג ב') אמר רב זבדי אמר רב הונא, ואולי ביוחסין ט"ס וצ"ל בזמן רב הונא:
1208
1209זבדי בן לוי א"ר יוחנן תני זבדי בן לוי זבחים (כ"ח ב') כריתות (ה' א'). שלחו ר' הושעיה ירושלמי דמאי רפ"ז, ור' יוסי בן פטרוס, ר' שלמון אחיו (ע"ש וע"ל לוי). ועיין רבה קהלת פ' כל אשר תמצא ידך הוה מתחמיד למחמי ספוי דריב"ל אחר מותו ונראה לו אחר מותו והראהו בני אדם פניהם זקופות שתלמודן בידן כו':
1209
1210ר' זבדיה בריה דר' יעקב בר זבדי בש"ר יונה ירושלמי ברכות פ"א מתני' ה' ופ"ג מתני' ה':
1210
1211ר' זבדיה חתניה דר' לוי (ע"ל זכריה):
1211
1212זבולן בן דן תלמיד שמואל פ"ק דקידושין (ל' ע"א) פירש"י תלמיד שהיה בימיהם:
1212
1213רב זביד משמיה דאביי ברכות (מ"ו ב') ואמר לאביי סוטה (ל"ב ב'). אמימר בשמו. כלתי' דרב זביד אימרדה יתיב אמימר ומר זוטרא ורב אשי כו' א"ל רב גמדא משום דרב זביד גברא רבה מחניפיתו ליה כתובות (ס"ג סע"ב). א"ר זירא א"ר זביד ע"ז (י"ד א'). משתבחין רבנן לר' זירא (את) בן רב זביד אחוה דר' שמעון בן זביד דאדם גדול הוא ובקי בברכות א"ל (ר' זירא) כשיבא לידכם הביאוהו לידי, כ"ה בשס"ח ברכות (ל"ח סע"א). ר' חייא פרוואה אקלע לבי ריש גלותא כו' א"ל ר' זביד לא תצייתו לי' ואשקוהו (הנך דבי ר"ג דלא הוו מעלו ולפי שהחמיר עליהם השקוהו) לרב זביד נגוטא דחלא ונח נפשי' ע"ז (ל"ח ב'). רב זביד מתני הכי ורב חיננא ברב איקא מתני הכי, א"ל רב כהנא מעילה (י"ט). וא"ל רב כהנא או לרב פפי סוטה (מ"ה א'). ורב כהנא אספדיה סוף פ' עשרה יוחסין (ל"מ) ע"ל רב זביד מנהרדעא, וטעה היוחסין וסבר שהוא רב זביד סתם, גם טעה שאינו בפ' י' יוחסין כי אם במ"ק. רב מנשה בר זביד (ע"ש). פליגי רב מרי ורב זביד (ע"ש). אמר משמיה דרב נחמן ב"מ (י"ז א'), איתבי' רב פפא לרב זביד גיטין (פ"ט ב'). ובעל שארית יוסף קחשיב אותו בתלמידי רב, נ"ל שיצא לו מב"ק (פ"ד א') א"ר זביד משמיה דרב וט"ס הוא וצ"ל משמיה דרבא, וכן הענין ההוא (פ"ה א') משמיה דרבא וב"ב (צ"ט ב') ובשבת (צ"ג א') ובר"ה (ו' סע"א) סוכה (מ"ד א') ב"ק (ה' סע"א כ"א ב', קי"ח ב') בכל המקומות משמיה דרבא. (וצ"ע כי ר' זירא היה בימי רב אסי ור' זירא אמר בשמו, ואין זה תימא כי רב זביד אמר משמי' דרבא ור' זירא קרא את רבא מר):
[הגהות: זביד, יבמות (צ"ו א') ע"ז (ל"ג רע"ב) רב זביד בר אושעי' וכ"ה בס' יוחסין ובשס"ח ל"ת כי ט"ס הוא דבב"מ (צ"ב ב') ר"ז בדבי ר' אושעי' וכן בע"ז (ו' ב', נ"ו א') תני רב זביד בדבי ר' אושעי' פירש"י במתני' דר' אושעי', ובב"ב (צ"ה א') רב זביד דבי רב אושעי' צ"ל בדבי ובשס"ח ל"ת. וכן באשר"י שם ברבי אושעיא, ובשבועות (מ"ז א') וכן תני רב זביד בר אושעיא א"ד תני רב זביד אמר רב אושעיא וצ"ע, ובשס"ח א"ר אר"ז אמר רבי אושעיא:]
[הגהות: זביד, יבמות (צ"ו א') ע"ז (ל"ג רע"ב) רב זביד בר אושעי' וכ"ה בס' יוחסין ובשס"ח ל"ת כי ט"ס הוא דבב"מ (צ"ב ב') ר"ז בדבי ר' אושעי' וכן בע"ז (ו' ב', נ"ו א') תני רב זביד בדבי ר' אושעי' פירש"י במתני' דר' אושעי', ובב"ב (צ"ה א') רב זביד דבי רב אושעי' צ"ל בדבי ובשס"ח ל"ת. וכן באשר"י שם ברבי אושעיא, ובשבועות (מ"ז א') וכן תני רב זביד בר אושעיא א"ד תני רב זביד אמר רב אושעיא וצ"ע, ובשס"ח א"ר אר"ז אמר רבי אושעיא:]
1213
1214רב זביד אבוה דר' שמעון בר זביד בברכות ע"ל רב זביד הנזכר שהוא אחוה דר' שמעון בר זביד שם (ל"ח סע"א):
1214
1215רב זביד בר אושעיא פ' השוכר בזמן אמימר. אמת שכן הוא ביבמות (צ"ו א') ובע"ז (ל"ג רע"ב) ונראה כי ט"ס הוא בגמ' כי בע"ז (ו' ב') תני רב זביד בדבי ר' אושעיא פרש"י במתניתין דרבי אושעיא דאיהו סדרה, ושם (נ"ו א') בדבי ר' אושעיא פרש"י ג"כ במתני' דבי ר' אושעיא, וזה הענין בב"מ (צ"ב ב') בדבי ר' אושעיא, ובב"ב (צ"ה) תני רב זביד דבי ר' אושעיא וברי"ף ואשר"י בר אושעיא ג"כ צ"ל בדבי ר' אושעיא ופ"ז דשבועות (מ"ז א') וכן תני רב זביד בר אושעיא (נ"ל ג"כ ט"ס וצ"ל בדבי ר' אושעיא) א"ד תני רב זביד א"ר אושעיא, הרי עיניך הרואות שלא היה רב זביד בנו של ר' אושעיא, ופשיטא שמביא היוחסין פ' השוכר ושם מפורש בדבי ר' אושעיא. ומ"ש שהיה בזמן אמימר זה לא תמצא כ"א רב זביד סתם היה בזמן אמימר כנ"ל. ופשיטא שלא תמצא בכל המקומות הנ"ל שהבין שרב זביד הוא בר אושעיא ואיך לא תמצא שיאמר משום אמורא או משום איזה תנא ופשיטא שלא אמר בשם אמימר. אלא פשוט שזה הוא רב זביד הנ"ל סתמא שאמר בשם כמה אמוראים גם אמר בשם מתני' דר' אושעיא וק"ל, גם רב זביד מנהרדעא היה בזמן אמימר ואינו רב זביד סתמא:
1215
1216רב זביד מנהרדעא פירש"י בקדושין (ע"ב ב') שאינו רב זביד סתמא. אמימר אמר שמעתתא קמי' ב"מ (ע"ג ב'). רב הונא בר נתן שמע ממנו קדושין (ע"ב ב'). רב כהנא אמר שמעתתא קמי' יבמות (י"ח ב', מ"ח ב') ב"ק (ט"ז א', ע"א ב') עירכין (ו' א') סנהדרין (ס"ט ב'). ורב כהנא ספדיה בפום נהרא מ"ק (כ"ז ב'), רב זביד היה ראש ישיבה בפומבדיתא ח' שנים (עיי' חלק א' ד' אלפים קל"ב):
1216
1217רב זבידא בזמן אביי. אולי הוא רב זביד סתם הנ"ל שאמר בשם אביי:
1217
1218ר' זבידא בש"ר אבא בר ממל ירושלמי הגוזל קמא הלכה י"א:
1218
1219רב זבידא לרב אשי. אולי כונתו על מ"ש בע"ז (ט"ז א') אמר רב אשי אמר לי זבידא פירש"י פטם היה. אך מי הגיד לו שהיה חכם:
1219
1220זבידא או זבדא ר' יוסי או יוסף בנו:
1220
1221זבינא ר' יהודה בנו:
1221
1222זוגא דמן הדייב ע"ל יעקב הדייבא שהוא שם מקום. וכ"כ הערוך ערך הדייב. רב הונא (ע"ש) נח נפשי' כו' תנא להו זוגא דמן הדייב. ועיי' ערוך ערך חדייב בפ' י' יוחסין (ע"ב) חבור זה חדייב, ותרגום אשכנז חדייב (ע"ש). ובערוך ערך זווא בסוף גמ' דמשקין (כתוב בצידו דף י' ואינו שם כי אם בפ"ג דמ"ק כ"ח א') תנא להו זווא דמן הדייב, ובנדה (כ"א ב') זווא דמן הדייב אתא ואייתי מתני' בידי' פי' שם חכם עכ"ל הערוך. והגירסא שלפנינו במ"ק ונדה זוגא ופרש"י בנדה ובעין יעקב במ"ק שני ת"ח. וכן בסנהדרין (י"ב א') שלחו לי' לרבא זוג בא מרקת פרש"י זוג ב' ת"ח בא מרקת טבריה. ועיין בערוך ערך זוו מביא הרבה מקומות בש"ס דזווא הוא שנים ובכל המקומות שמביא הערוך בש"ס שלנו כתוב זוגא במקום שמביא זווא. ונראה כפי' הערוך דזווא או זוגא הוא שם חכם לא לשון שנים מדאמר תנא להו זוגא או זווא לגי' הערוך דהל"ל תנו להו לשון רבים. ולכן אמר בנדה אתא ואייתי ולא אתו. ועיי' בסמוך כי יש זוגא שם חכם, ובירושלמי פ' מגלחין סוף הלכה א' זוג בא לפני רבא בשפם ובנטילת צפרנים והתיר להם. ר' סימון בש"ר חנינה ב' זוגות היו א' מעמתן וא' מידד א' בשפם וא' בנטילת צפרנים כו' נראה דפירושו שנים:
1222
1223ר' זוגא שאל לרבי כו' א"ל פוק שאלון לר' יצחק רובא רפ"ה דמעשר שני:
1223
1224זוגא קריביה דר' אבא בר זבדא בש"ר אבהו, מעשרות ס"פ אחרון (ע"ש):
1224
1225זוהמאי ור' זיוואי ור' זילאי ברכות ספ"ח (נ"ג סע"ב):
1225
1226רב זוטי בפ' הקומץ בזמן רב אשי. הבין כי זוטי שם חכם ורב הוא סמיכות ואף כי נמצא שם חכם נקרא רב זוטי כאשר אכתוב בסמוך שנשמט מבעל היוחסין שלא הביאו. אבל בפ' הקומץ בזמן רב אשי הוא רבה זוטי (ע"ש) שנזכר הרבה פעמים בש"ס:
1226
1227רב זוטי תני רב זוטי דבי רב פפי אין מפירין נדרים אלא לצורך שבת נדרים פ"י (ע"ז רע"א). ובשבת (קנ"ז א') אבעי' להו כנס מהו שיוציא רב כהנא אמר מוציא רב אשי אמר אינו מוציא תני להו רב זוטי דבי רב פפי כדברי האומר כנס אינו מוציא ביבמות (כ"ה סע"ב). והיוחסין אות רי"ש בשמות רב כתב זוטי דבי רב פפי סוף שבת ורש"י גרס ר' אבא זוטי פ' הקומץ (ט"ו ב'), אין לו שחר שהביא באות א' אבא זוטי ובאות ר' רב זוטי:
1227
1228רב זוטרא בריה רר' זירא שבת (קנ"ז א') ונדרים (ע"ז א') חכמים התירו לברי' דרב זוטרא ברי' דרב זעירא להתיר נדרו בשבת:
1228
1229רב זוטרא בשם רשב"י ברכות כיצד מברכין (מ"ג):
1229
1230רב זוטרא בר טוביה אמר רב ואר"ז אמר רב ואר"ז אמר רב שבת (ע"ה א') פירש"י ג' דברים שמע מרב כי הדדי וגרסינהו, ובאלפסי קטנים פי' ג' דברים אלו שמע מרב וגרס בהדדי, משמעות לשונו שלא שמע מן רב רק ג' דברים אלו לכן גרסן כי הדדי, שלא בדקדוק העתיק כי כונת רש"י לשלול פי' זה לכן כתב במתק לשונו שמע מרב כי הדדי וגרסינהו משום דמצינו בברכות (ו' א' מ"ג ב') כמה דברים שאמר בשם רב, ובפסחים (פ"ז א') ובחגיגה (י"ב א', וי"ג א') וב"מ (נ"ט א') מכות (ו' ב') זבחים (ס"ד ב') שאמר בשם רב ולמה אמר ג' דברים אלו בהדדי אלא ששמען כהדדי מרב וק"ל. אימיה דרב זוטרא בר טוביה אינסבא לרב זביד וגרשה אתיא לקמיה דרב ביבי בר אביי ב"ב (קנ"א א'). פסק סדראה קמיה דרב יהודה כו' ונהג נזיפותא יום אחד מ"ק (ט"ז ב'). א"ר נחמן יומא (פ"ו ב'):
1230
1231רב זוטרא בר שמואל בזמן רבה. לא מצאתי ואולי ט"ס וצ"ל רב שמואל בר זוטרא (ע"ש):
1231
1232ר' זוטרא תנא דברייתא ברכות (י"ג ב') רבי זוטרא אמר כו' ר' יאשיה אמר:
1232
1233מר זוטרא חסידא כי מכתפי ליה אמר כי לא לעולם חוסן, סנהדרין פ"ק. וכד הוי מנדה לצורבא מרבנן הוה מנדה לעצמו ראשונה מ"ק (י"ז א') נדרים פ"ק (ז' ב'). איגנב לי' כסא דכספא חזא בר בי רב נגיב בגלימא דחבריה אמר האי הוא דגנב כפתיה ואודי ב"מ (כ"ד א'):
1233
1234מר זוטרא חבר רב אשי והריח תבשיל מלך (אזגור) ונתן לו רב אשי בפיו מאותו תבשיל ואמרו לרב אשי שוטרי המלך שהפסיד מאכל המלך וא"ל רב אשי כי אין המלך ראוי למאכל זה לפי שיש בו צרעת ובדקו ומצאו צרעת בחתיכה ההיא כי נס נעשה לו וסמך על הנס כי רוח צרעת פרחה עליה דמר זוטרא כתובות (ס"א ב'). כי סליק לפוריא אמר שרי למאן דמצערן מגילה (כ"ח א'), (וכתב בס' זכרון תורת משה ערך מחילה כי שינה ששים במיתה וראוי לפשפש במעשיו) והיוחסין כתב זה על מר זוטרא ברב נחמן. קבורתו בכפר ברעם (גא"י). רב אחא ברב יוסף בשמו. רב אחא בר ייבא אמר בשמו. ואמימר ורב אשי הוו אכלי ברכות (מ"ד ב'), אמר רב אשי אמר לי מר זוטרא, קשה בה רב חנינא מסורא, מנחות (ל"א א') נדה (נ"ב א'). ואיקלע לבי רב אשי ברכות (כ"ו א'), ורב גמדא ואמימר ורב זביד (ע"ש), משמיה דרב הונא ס"פ בכל מערבין ובתענית (י"ח ב'), דרש מר זוטרא משמי' דמר זוטרא רבה, דרש משמיה דרב חסדא פא"ט (מ"ד ב'). זכה בממון של יהודה הנדואה שנתגייר. רב יימר ומרימר אמרו, אקלע לפרקי' דרב פנחס בר' אמי (ע"ש). א"ל רב יימר בר שיזבא, מתקיף לרב משרשיא, משמי' דרב פפא ב"מ (ס"ז ב') וחולין (מ"ג א'), חזינא לרב פפי, איקלע לגבי רבא בר חיננא, ורבה בר ספרא, משמיה דרב ששת בכורות (כ"ז ב'). בתוס' ורא"ש פ"ק דב"מ דהלכה כרב אשי נגד מר זוטרא. מר זוטרא מלך ח' שנים (עיין חלק א' ד' אלפים קס"ב):
1234
1235מר זוטרא הונא בר מר זוטרא, נתן בר מר זוטרא:
1235
1236מר זוטרא רבה דרש מר זוטרא משמי' דמר זוטרא רבה שבת (נ' א') ביצה (ח' א'):
1236
1237מר זוטרא זוטא בזמן רב פפא (לא מצאתי):
1237
1238מר זוטרא בר רב נחמן ברכות (מ"ג ב') שבת (פ"ח ב', צ"ו א') ביצה (ל"ד ב') ב"מ (ד' ב') זבחים (ט' א'), משמי' דרב נחמן גיטין (נ' א') ב"ב (קנ"א ב'). אמר לרב הונא ברי' דרב נחמן בכורות (נ"ד ב'), ורב הונא בר חיננא ורב ספרא מ"ק (י"ב א'), אתא לקמיה דרב יוסף (סנהדרין ה' א'). פגע בי' רבא ורב ספרא חולין (צ"ד ב'):
1238
1239מר זוטרא בריה דרב הונא (ברי' דרב פפי) אמר לרבינא הא דרב נחמיה ברב יוסף אדרבא מתנינן לה כו' מתקיף לה רב אשי חולין (מ"ח א'):
1239
1240מר זוטרא בר אבדימי לרבינא:
1240
1241מר זוטרא בריה דרב טבי אמר לרבינא זבחים (מ"ח ב'):
1241
1242מר זוטרא בר רישבא בזמן רב אשי והיה בכור ב"ב (קכ"ו ב') מדרישבא:
1242
1243מר זוטרא בריה דרב מרי נדרים (ד' א'). אמר לרבינא פסחים (ס"ב א') קדושין (ז' א', כ"א א') ב"ק (כ"ט ב') ב"מ (נ"ה א', ס"ו ב'). ורב אחא בר רב ע"ש דרבינא זה הוא הקדמון:
1243
1244מר זוטרא ור' אדא סבא (ע"ל רב אחא סבא) בני רב מרי בר איסור אתו לקמי' דרב אשי קדושין (ס"ה ב'):
1244
1245זוטרא רבי אבא בר זוטרא, רבא או רבה ב"ז:
[הגהות: זוטרא, יומא (ע"ו ב') רב זוטרא ברבי טוביה צ"ל בר טוביה ל"ת:]
[הגהות: זוטרא, יומא (ע"ו ב') רב זוטרא ברבי טוביה צ"ל בר טוביה ל"ת:]
1245
1246זוטרתי ר' אבהו בנו:
1246
1247זומא בן זומא הוא שמעון (ע"ש):
1247
1248זונין ממונה של רבן גמליאל והיה שם ר' צדוק ובנו ר"א פסחים (מ"ט א'):
1248
1249זונין ההוא מקושר דאתא לקמי' דרבי (בשנה ראשונה של מלך וכתוב בו שתים) אמר רבי שטר מאוחר הוא, א"ל זונין לרבי כך מנהג של אומה זו מלך שנה מונין לו שתים, ב' מונין לו ג', ורבנן תקנו במקושר כההוא מנהג להפריד בין פשוט למקושר, פרשב"ם זונין שם חכם ב"ב (קס"ד ב'). זונין שאל בבית המדרש שבת (פ"א א'):
1249
1250זונין אמר לר"ע לבי ולבך יודע דעבודת כוכבים לית בה ממש, פרש"י זונין ישראל היה, ע"ז (נ"ה א') ובחדושי אגדות כתב די"ל שהיה עכו"ם: שני זונין היו ולכל א' בן שמו בייתוס וא' כהן (ע"ש):
1250
1251זזא בן זזא מתה אמו והספידה ר"ג שידעו שלא קדשו ב"ד החודש, ר"ה (כ"ה א') וביוחסין אות ח' ר' חייא בר זזא מקסרין וצ"ע (לא מצאתי):
1251
1252זידל ר' יהושע בנו:
1252
1253ר' זיוואי ע"ל זוהמאי:
1253
1254זיותאי חתני' דר' מאיר, לא מצאתי רק בשבת (קנ"ג א') אינו מזכיר זיותאי רק סתם חתני' דר' מאיר משום ר' מאיר:
1254
1255זילאי ע"ל זוהמאי:
1255
1256רבי זינון החזן בענין שהעבירו את ר"ג אמרו לרבי זינון החזן אמור ירושלמי פ"ד דברכות מתני' א' ותענית פ"ד סוף הלכה א':
1256
1257רב זירא,
1257
1258א) הוא ר' זירא אתר שסמכוהו בא"י נקרא רבי, ומקודם לא היה רוצה להסמך, סוף כתובות. טעה כי בסוף כתובות אינו מזכיר כלום מסמיכות רק בפ"ק דסנהדרין (י"ד) ר' זירא הוה מיטמר מלמסמכיה דאר"א הוי קבל וקיים כיון דשמע להא דאר"א אין אדם עולה לגדולה אא"כ מוחלין לו עונותיו אמצי לי' אנפשיה. וכד סמכו ליה שרו ליה הכי לא כחל ולא שרק ולא פרכס ויעלת חן (שם) ובכתובות (י"ז א'), וירושלמי בפ' אחרון דבכורים הלכה ג' רבי זעירא הוון בעיין ממניתיה ולא בעי מקבל עלויה כד שמע ההן תניא חכם חתן נשיא גדולה מכפרת קביל עלויה ממניתיה. ובכתובות (מ"ג רע"ב) אמר רב זירא א"ר מתנא אמר רב ואמרי לה אמר רבי זירא א"ר מתנא אמר רב, כתב רש"י בבבל קודם דסליק לא"י לקמי' דר' יוחנן ואין סמיכה בבבל נקרא רב זירא ואחר שעלה לא"י ונסמך נקרא רבי זירא (וכ"כ רש"י במ"ק כ"ה ב') ואיכא מ"ד דאמרה מקמי דסמכוהו עכ"ל, אבל בתוס' מנחות (מ' ב') על הא דאמר סדין (של פשתן) ב"ש פוטרין מציצית אמר רבא הא מילתא אמרי ואתמר במערבא משום ר' זירא כוותי שמא יקרע סדינו ויתפרנו והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי, רבי זירא (ט"ס הוא וצ"ל רב זירא וכ"ה בב"י בא"ח סי' ט') אמר גזירה נמי משום כסות לילה, כתבו התוס' ר' זירא (צ"ל רב זירא) אמר גזירה כו' משמע דרב זירא לאו היינו ר' זירא ולא כפי' הקונטרס בכתובות עכ"ל. אבל ברי"ף ראיתי שם רבה אמר גזירה כו' ואין מקום להוכחת התוס' כי שנים היו. ומה שלא רצו התוס' בפרש"י ולומר דקודם שסמכוהו שהי' נקרא רב אמר גזירה כו' ואחר שנסמך ונקרא רבי אמר שמא יקרע, דא"כ ה"ל להסדרן להפוך תחלה דברי רב זירא ואח"כ מ"ש רבי זירא:
1258
1259ב) והוי ר' זעירא כמו קטינא או רבי זירא מובלע העי"ן. לא הבנתי לשונו, אכן דאי' בחדושי אגדות ב"מ (פ"ה) לפי שהיה אינש גוצא קרו לי' קעינא, וכתב בס' יוחסין דלכך נקרא נמי זעירא בירושלמי ובבבלי נבלע העי"ן עכ"ל. ודע כי בירושלמי קורא לר' זירא זעירא וראה כי רבו ותלמידו הנזכר בבבלי לר' זירא תמצא אותם בירושלמי לר' זעירא. וכ"נ מ"ש ר' זירא בבבלי א"ר זעירא בירושלמי. ברפ"ב דתענית בש"ר זירא ובירושלמי בש"ר זעירא, ובברכות (י"ד א') א"ר זירא כל הלן בלא חלום כו' ובפ' הרואה (נ"ה ב') א"ר זעירא כל הלן כו', וכן מ"ש לעיל הוה מיטמר למסמכי' כו' וכן בהרבה מקומות (עיין רב שמואל בר יצחק). ועיין זעירא ושם תראה אם הם דברי ר' זירא או זעירא ולא ר' זירא:
1259
1260ג) כתב היוחסין באות א' אצל אבוה דרב פפא בס' קבלת החסיד שפירש הפרשיות על הקבלה אמר כי ר' זירא ורב פפא לא נודע להם אב כמו לבן סירא, וז"א כי התלמוד מזכיר אותם אבוה דר"ז קמי' דר"ז ואמרי לה אחורי דר"ז (ט"ס וצ"ל אחוה עיי' למטה בסמוך) ועיין רב פפא. ובתחלת ס' בן סירא ג' נולדו בלא שכיבת בעל, בן סירא ורב פפא ור' זירא. פעם אחת הלכו אמותן לבית המרחץ ונכנס להן בקיבתן זרע ישראל ונתעברו מהן וילדו מהם ולא היו יודעים מי אביהם אבל בן סירא נודע (ע"ש) איך נולד. אכן מפורש בתענית (כ"ו סע"ב) מתקיף לה אבוה דר' זירא, ובמוע"ק (כ' ב') איסי אבוה דר' זירא ואמרי לה אחוה דר' זירא קמי' דר' זירא, ובשבת (קכ"א סע"ב) א"ר אבא בר כהנא פמוטות כו' א"ל ר' זירא בנטלין בידו א' או בב' ידים א"ל כאותן של בית אביך ואר"א בכ' קרונות כו' א"ל ר"ז בנטלין באדם אחד כו' א"ל כאותן של בית אביך. ובחולין (מ"ו א') ההוא פולמוסא דאתא לפומבדיתא ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא א"ל ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה, וכתבו התוס' ר' זירא לא היה צריך לברוח דאביו גבאי של מלך היה כדאמרי' פ' ז"ב (כ"ה סע"ב) שהיה י"ג שנים גבאי המלך וכי הוה אתי ריש נהרא למתא כי הוה חזי רבנן אמר להו לך עמי בא בחדריך. ועיי' חלקת מחוקק באה"ע סי' א' אשה שנתעברה באמבטי אם קיים האב פ"ו ואם נקרא בנו לכל דבר, ועיי' תשו' בית יעקב סי' קכ"ב דקיים כי"ו, ובס' בית שמואל כתב ראיה ממ"ש הסמ"ק והב"ח ביו"ד סי' קצ"ה אשה תזהר שלא תשכב על סדין ששכב עליהן איש אחר פן תתעבר ח"ו מש"ז ושמא ישא אחותו מאביו משמע דהוי בנו לכל דבר עכ"ל. א"כ איך נשאו ר"ז ור"פ נשים לדעת הנ"ל דלא נודע להם אב, וברוך ה' כי נמצא להם אב כנ"ל:
1260
1261ד) והלך ב' פעמים לא"י א' בזמן רב יהודה כדאי' בשבת (מ"א א') וכתובות (ק"י סע"ב) דהוה משתמיט מרב יהודה רבו לילך לא"י, ועיי' תוס' חולין (י"ג א'), ואחד בזמן רבא. והאריך ימים מגילה ותענית (ע"ל רב אדא בר אהבה) וכ"נ שהרי היה גם בזמן רבי דאי' בע"ז (ל"ו ב') א"ר זירא צער גדול הי' לי אצל ר' אסי ורבי אסי אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל רבי נתן בן עמרם ור"נ ב"ע אצל רבי, תינוק כותי' מאימת מטמא וא"ל בן יומו וכשבאתי אצל ר' חייא א"ל בן ט' שנים וכשבאתי והרציתי דברי לפני רבי א"ל הנח דברי ואחוז דברי ר' חייא, וכתבו התוס' כלם היו בדור אחד בימי רבי. וכשמת רבי נולד רב יהודה והי' תלמיד רב יהודה ורבא נולד כשמת רב יהודה וכשהיה זקן והוא אומר לרבא מר א"כ רבא גדול היה וכששאל לר' אסי כו' מסתמא גם הוא היה גדול ואפשר שכמה שנים קודם מות רבי שאל שאלה זו, וי"א דר' חייא מת קודם רבי וכששאל הי' ר' חייא קיים, א"כ יהיה זקן מופלג מאד ואפשר שמדוחק זה לומר כי ב' היו. ברקנ"ט ובש"ך פ' בהר שאל ר' שמעון התימני את ר' זירא שמעתי עליך שאתה בקי בחדרי תורה כו'. ובאותיות דר"ע (י"א ד') ז"ל אני מסרתי למט"ט עבדי ומסרו למשה ומשה ליהושע ויהושע לזקנים לנביאים לכנסת הגדולה לעזרא להלל והלל לר' אבהו ור' אבהו לר' זירא ור' זירא לאנשי אמונה עכ"ל. אין זה מן התימא שר"ע מביא בספרו א"ל ר' אבהו ור"ז כי אחרונים חברו ספרו כמ"ש בכללים. אך זה תימא כי ר' שמעון התימני שהיה בזמן ר"ע ור' זירא הים בזמן רבא שהיה קרוב לר"ך שנה, ופשיטא כשא"ל ר' שמעון שהוא בקי בחדרי תורה מסתמא גדול היה, והוא תימא אם לא נאמר כי שני ר' זירא היו או ב' ר' שמעון התימני היו. ומ"ש והלל לר' אבהו הרבה דורות ביניהם. ובס' אלה מסעי (ט' סע"ב) מביא בשם מ' הנעלם פ' ויצא (ע"ד ב') כשבא ר' זירא לפני ר' אלעזר בן ערך והיה ראב"ע בוכה כו' ושם עמוד ג' ואמר לר' זירא כו', והוא תימא כי ר"א בן ערך היה בימי ריב"ז קודם חורבן הבית, ההכרח לומר כי ב' או ג' ר' זירא היו:
1261
1262ה) כי סליק לא"י יתיב ק' תעניות (וגירסת מהרש"ל מ' תעניות) דלשכח תלמודא דבבלאה מיניה, וק' (מ') תעניות אחרנייתא דלא לשכוב ר' אלעזר בשניה ונפלין עלויה מילי דצבורא, ויתיב ק' (מ') אחריני דלא נשלט בי' נורא דגיהנם, כל ל' יום הוה בדק נפשי' שגר תנורא סליק ויתיב בגווי' ולא הוה שלטא ביה נורא, יומא חד יהבו ביה רבנן עינייהו ואיחרכו שקי' וקרו ליה קטינא חריך שקיה (קטינא דאינש גוצא הוה רש"י) ב"מ (פ"ה א'). היה מצית האור לכבוד שבת (שבת קי"ט א') (ומדה כנגד מדה לא שלט בו האור). כתב בשלשלת הקבלה (ל"ג ב') היה קטן מאד ונהג לישב בכבשן אש ולא היה נשרף י"א שהיה מכח השבעות וי"א שנרקח מסלמנדרא (ונראה כי דברי הבל הוא דאיך ידע עי"ז שלא ישלוט בו אש הגיהנם) וי"א שנעשה לו נס להראות שאש של גיהנם לא ישלוט בו מרוב צדקתו עכ"ל (וזה האמת). ר' זירא חלש קביל עלי' ר' אבהו אי מתפח קטינא חריך שקי' עבידנא יומא טבא לרבנן ואתפח ועשה סעודה ואמר לרבי זירא לישרי לן מר א"ל לא סבר לה מר בעל הבית בוצע כו' ברכות (מ"ו רע"א). הני בריוני דהוו בשבבותי' דר"ז והוה מקרב להו כי היכי דנהדרו בתשובה, כי נח נפשיה דר"ז אמרי עד האידנא הוה חריכא קטין שקי' דהוה בעי עלן רחמי השתא מאן בעי עלן רחמי הרהרו בלבייהו ועבדי תשובה סנהדרין (ל"ז א'). ובמנחות דאשכחיה מלאכא על ענין הציצית דאמר קטינא קטינא סרבלא בסיתוא כו', לא ידעתי מי הגיד לו שהמלאך אמר לר' זירא שנקרא קטינא חריך שקי' (עיי' רב קטינא). ואולי יצא לו זה לפי דאי' שם שהיה מכסי סדינא (פרש"י דלא היו לו ציצית כדאמרי' לעיל (מ' ע"ב, ר' זירא אמר) גזירה משום כסות לילה), ע"כ סבר כי קטינא זה הוא ר' זירא שלא היו לו ציצית בסדינו. בחולין (קכ"ב א') שר"ז היה מחסידי בבל. ר' זירא חריף ומקשה ורבה בר מתנא מתון ומסיק (ע"ש). אמרו לר"ז מחדדן שמעתיך א"ל דיממא נינהו עירובין (ס"ה א'). כד חליש מגירסא יתיב אפתחי' דר' נתן בר טובי' ליקום מקמי רבנן לקבל שכר (ע"ש). כד חליש יתיב אפתחי' דרב יהודה בר אמי אמר איקום מקמי רבנן ואקבל אגרא עירובין (כ"ח ב'). א"ל ר' ירמיה ליתי מר וליתני א"ל חליש לבאי ולא יכילנא, לימא מר מילי דאגדתא א"ל הכי א"ר יוחנן כו' תענית (ז' א') ובעין יעקב הגירסא להיפך א"ר זירא לר' ירמי' ליתי מר וליתני כו' ונראה גירסת הגמ' דר"ז רגיל להיות חליש מגירסא. בחולין (מ"ד ב') ר"ז כי הוו משדרי לי' לא הוה שקיל כי מזמני לי' הוה אזיל אמר אתייקורי בי. רבה ור"ז עבדו סעודת פורים בהדדי איבסמו קם רבה שחטי' לר' זירא למחר בעא רחמי ואחייה מגילה (ז' ב'). בימי ר' זירא גזור גזירה וגזור דלא למיתב בתעניתא א"ר זירא נקבלי' עילוון ולכי לבטל גזירה ליתביה תענית (ח' ב'). אר"ז בנות ישראל החמירו על עצמן אפי' רואות טיפת דם בחרדל יושבות ז' נקיים מגילה, אר"ז הא מילתא אבעי (צ"ל אבלעא וכ"ה בנ"י) לי בי רב המנונא ותקילא לי ככולא תלמודאי המתעטש בתפלתו סימן יפה לו ברכות (כ"ד ב') פרש"י שקולה עלי וחביבה לפי שהי' רגיל להתעטש. דרש במחוזא גר מותר בממזרת רגמוהו באתרוגים פ"י יוחסין (ע"ג א'). בירושלמי ס"פ הזהב ר' זירא הוה עסיק בכתנא. בסוכה (כ"ה סע"ב) ברש"י נסיב איתתא בערב סוכות. ר' זירא סליק לא"י קודם ר' אבא (ע"ש). כי סליק אכל מוגרמת דרב ושמואל אמרו לי' ולאו מאתרי' דרב ושמואל את א"ל כו' חולין (י"ח ב') ע"ל רב יוסף. בנדה (כ"ג א') בעא מיני' ר' ירמיה מר' זירא בהמה במעי אשה וקבל אביה קדושין מהו, א"ר אחא בר יעקב עד כאן הביאו ר' ירמי' לר"ז לידי גיחוך ולא גחיך דאסור למלאות שחוק פיו ור"ז מחמיר טפי, וכתבו התוס' בחולין (י"ג א') ר' ירמי' חבירו של ר"ז כדמוכח בנדה הנ"ל ור"ז תלמיד רב יהודה וכ"כ תוס' גיטין (י"א ב') ר"ז תלמיד רב יהודה והי' גדול מר' ירמי' (ועיי' רב הונא). א"ל ר' ירמי' כו' א"ל לאו אמינא ילך כו' אר"ז הא מילתא הוה בידן ור' חנינא שדא בי' נרגא, ר"ה (י"ג א'). אמר רב חסדא אר"ז אמר רב ירמי' אמר רב הוריות (ו' א'). מנחות (פ"א ב') יתיב ר' ירמי' קמי' דר"ז ויתיב וקאמר לא שנו אלא כו' א"ל רבי אתה אומר כן, מדאמר יתיב קמי' נראה דר' ירמיה תלמיד ר"ז (עיין בכללים) וממה שא"ל רבי אתה אומר כן נראה דרב ירמי' רבו. בשבת (ז') פסחים (מ' א') אר"ז א"ר ירמי'. ובשבת (ע"א א') בעא ר' ירמי' מר"ז. כי נח נפשי' פתח עליו האי ספדנאי ארץ שנער הרה וילדה (כי נולד בבבל), ארץ צבי (א"י) גדלה ומת בטברי' מ"ק (כ"ה ב'):
1262
1263ו) ר' אבא מ"ק (כ"ב א') חולין (נ' א') גמירי חבריה דר' אבא מר' אבא ומנו ר' זירא אר"ז שמעית מר' אבא ואי לאו ר' אבא דמן עכו שכחתי (ע"ש). אמר לר' אבא בר פפא שילך לשאול מר' יעקב בר אידי (ע"ש). בש"ר אבא בר ירמי'. א"ר אבא בר זמינא. ר' אבא בר חייא בר אבא חבירו. ר' אסי אשכח לר"ז א"ל שאלתי לר' אבא בר ממל (ע"ש) ור"א ב"מ פליג עמו ומת בחיי ר"ז. אמר לר' אבא בר כהנא. בעא ר"ז מר' אבהו ירד משמים דמות חמור מהו א"ל יארוד נאלא (תנין שוטה רש"י, ועיי' תשו' חו"י סי' קנ"ב שקראו כך למעליותא ע"ש באריכות) אין דבר טמא יורד משמים סנהדרין (נ"ט סע"ב). אר"ז חזיתי לר' אבהו שבת (מ' ב', מ"א א'). אבוה דר' אבין תני קמי'. אבוי דר' צפרא שאל לר"ז. א"ל אביי חולין (מ"ה ב'), ואביי זבחים (ה' א') מנחות (כ"ה א'). ר"ז ערבה למתא דבי ר' חייא א"ל אביי מ"ט עביד מר הכי א"ל סבי דידה אמרי לי ר' חייא בר אסי מערב כו' כיצד מעברין (נ"ט ב'). אמר אביי אר"ז ברכות (ל"א א'). א"ל אבימי בר פפא. ר' אבין בר חייא בעא לי'. בעא מר' אבין בר כהנא. ור' אבין. אמר לר' אבינא. בש"ר אדא בר אחוה. אהבה בנו. א"ר אושעי' כתובות (ע"ט סע"א). רב אחא בנו. ר' אחא אר"ז. ר' אחא בר יעקב אר"ז. ור' אילעאי. אר"ז מדברי רבינו נלמד פרשב"ם ר' אלעזר ב"ב (פ"ב ב'). כי סליק אשכח לר"א (בן פדת רש"י) נדה (מ"ח א'). ובעירובין (ס"ו א') תהי בה ר"א אר"ז מה תהייא א"ר ששת גברא רבה כר"ז לא ידע מה תהייא בה ר"א קא קשיא ליה דשמואל רביה דאמר כו'. בעא מר' אמי, בעא מר' אמי בר חייא. אמר לר' אסי לא שמע רבי כו' א"ל דמי האי מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתתא ב"ב (פ"ד ב'), ובנדה (נ"ג ב') בעא מר' יוסי ט"ס וצ"ל אסי וכ"ה ברש"י. בעא מר' אסי שבת (ק"ל ב'), ושם (ע"א א') בעא ר"ז (מר' אסי כצ"ל וכ"ה בשס"ח) וע"ש כי ר' אסי רבו. אר"ז כוותי' דרב אסי מסתברא ביצה (ד' ב'). אר"ז לרבי אסי קדושין (ל"ט א'). ורב אסי (עיין ר' מלוך), כי סליק אשכח לר' אסי אמר ע"ז (ט"ז ב'). אמר לרב ביבי (ועיין ר' מלוך). רב ביבי בר אבין. תהי בה ר"ז מה ענין ר' בנימין בר יפת אצל ר' חייא בר אבא ברכות (ל"ח ב'). אשכח לר' בנימין בר יפת כתובות (ע"ז א'). יתיב אחורי דרב גידל ורב גידל קמי רב הונא (ע"ש). אר"ז כי הוינא בי רב הונא כו' וכי אתאן לבי רב יהודה ברכות (ל"ט א'). א"ר הונא ב"ק (ט' סע"א). א"ל רב המנונא לא תיתב אכרעיך (ע"ל). רב המנונא זוטא חבירו. א"ר זביד. בר רב זביד איקלע. לגבי' (ע"ש). ר' חגי שאלו. א"ר חייא בר אשי. ר' חייא בר אבין שאלו. וחייא בר אמי. ר' חייא רב אבא (ע"ש). ר' חייא בר פפא קמי'. ר' חמא בר עוקבא. א"ר זירא א"ר חנינא. אמר לרב חסדא ניתי מר וניתני א"ל ברכת מזוני לא גמירנא דאקלעי לבי ריש גלותא ובריכי ברכת מזונא וזקפיה רב ששת לקועיה עלי כחויא ברכות (מ"ט א'). א"ר חסדא ביצה (ל"ג ב') כתובות (צ"ה א') זבחים (ק"ט ב'). אר"ח אר"ז (ע"ל). בעא מרב יהודה ברכות (מ"ח א') ור"י רבו. ר' יהודה בר' שמעון בן פזי. ר' יהודה בר אמי (ע"ל) ור' יהושע בר זידל. א"ר יוחנן (ברכות מ"ז ב'). וא"ל ר' יוחנן (גיטין מ' רע"א). ור' יוחנן בן אליקום. א"ר יונה אר"ז. ראה את ר' יוסי בר חנינא ושאלו בחלום אצל מי יושב בישיבה של מעלה (עיי' ר' חייא). פליג עם ר' יוסף בר חמא. רב יוסף רתח עליו. יתיב רבה ורב יוסף אחורי דר"ז ור"ז קמי' דעולא פסחים (ל"ז ב'). בעא מר' ינאי ור' ינאי אר"ז. משום חד דבי ר' ינאי. ר' יעקב בר אחא בשמו. אמר לר' יעקב בר אידי שמא לא שמע רבי כו' א"ל דמי האי מרבנן כדלא גמר שמעתתא חולין (ה' ב') ובעירובין (מ"ו א') ובגיטין (ל"ט סע"א) א"ל ר' זירא בפירוש שמיע לך (הא דאמר ריב"ל רש"י) ולא שמיע למר. ור' יעקב בר בת יעקב. א"ר יצחק נפחא. שאל לר' יצחק בר נחמן, אמר לר' יצחק בר שמואל בר מרתא. ור' יצחק בר אבא. ר' ירמי' (ע"ל). א"ר ירמיה בר אבא. א"ל ר' מלוך. א"ל מר קשישא ברב חסדא. ומר ברי' דרבינא. רב מתנא. א"ר נחמן. רב נתן בר טוביה (וע"ל). אמר לר' סימון מר יוכיח לבני ר"ג. אמר רב ספרא בעא מעולא ויתיב קמי' (וע"ל). אמר מר עוקבא. בש"ר פדייה אמר לר' פדת בר"א בן פדת. אמר רב (שבת כ"א רע"ב, ק"ל ב') ועירובין (צ"א ב' סוטה (י"ח א') חלק (ק' סע"ב). בבכורות (ל"ט ב') אמר ר' זירא אמר רב, אבל בזבחים (כ"ה ב') אמר רבי. רבא אמר אני וארי שבחבורה ומנו ר' זירא, ב"ב (פ"ח א'). ואקלע לבי ר"ג ואר"ז לרבא מר ברכות (מ"ב א'), ופליגי ביצה (ח' ב') ושבת (ע"ד סע"ב, וע"ה ב') אמרי תרווייהו. ורבא ברא גברא ושדרי' גבי ר"ז. אמר עליו רבא מאן הוא דלא חש לקמחיה סוכה (נ"ד א'). יתיב רבא ור"ז ורבה ברב חנן ואביי עירובין (צ"ב א') ושם (סע"ב) כתבו תוס' יתיב רבה ור"ז גרסי'. אמר רבה בר ירמיה. אמר רבא בר זמוני. רבה (ע"ל). אמר רבה בר שילא. רבה בר מתנא חבירו. ורבה ברב חנן (ע"ל). אמר רבה בר שאילתא. רבין בר חיננא. רמי בר תמרא. רבי שאול בזמנו. שמואל בר אמי. שני גדולי הדור ר"ז ור' שמואל בר יצחק גיטין (כ"ג ב'). אמר שמואל עירובין (כ"ט ב', פ"א א') כתובות (צ"ו א') גיטין (ל"ה א') חולין (ח' א'). ור' שמעון בן פזי. ארשב"ל פסחים (ע"ב ב'). רב ששת (ע"ל):
1263
1264רבי זירא בר אדא ע"ל ר' חייא בר אבא:
1264
1265רבי זירא בר זבי ע"ל רב זביד כי ט"ס הוא:
1265
1266רבי זירא דמן קסרי ע"ל אבא דמן קסרי:
1266
1267רב זירא בר ממל קדושין (ט' א') ומצינו ר' זירא אמר לרבי אבא בר ממל ואולי ט"ס כאן:
1267
1268זירא ר' שמעון בנו:
[הגהות: זירא, א) מנחות (מ' ע"ב) משום רב זירא כוותי רבי זירא אמר גזירה כצ"ל ל"ת. ב) חגיגה (י' רע"א) בתוס' רב כהנא התענה דלשכח תלמודא דבבל, נ"ל ט"ס כי ר' זירא התענה ל"ת. ג) שבת (ע"א א') בעי ר' זירא (מרבי אסי) כצ"ל וכ"ה בשס"ח. ד) כריתות (כ"ז סע"א) ר' זירא בר אדא מהדר תלמודיה. כתב הבאר שבע ט"ס וצ"ל ר' חייא בר אבא מהדר כו' ל"ת. ה) קדושין (ט' א') ר' זירא בר ממל, לא נמצא עוד זכרו בכל הש"ס ואולי ט"ס הוא וצ"ל ר' אבא בר ממל, או כי מצינו ר' זירא אמר לר' אבא בר ממל וצ"ל מתקיף לר' אבא בר ממל לא תקן:]
[הגהות: זירא, א) מנחות (מ' ע"ב) משום רב זירא כוותי רבי זירא אמר גזירה כצ"ל ל"ת. ב) חגיגה (י' רע"א) בתוס' רב כהנא התענה דלשכח תלמודא דבבל, נ"ל ט"ס כי ר' זירא התענה ל"ת. ג) שבת (ע"א א') בעי ר' זירא (מרבי אסי) כצ"ל וכ"ה בשס"ח. ד) כריתות (כ"ז סע"א) ר' זירא בר אדא מהדר תלמודיה. כתב הבאר שבע ט"ס וצ"ל ר' חייא בר אבא מהדר כו' ל"ת. ה) קדושין (ט' א') ר' זירא בר ממל, לא נמצא עוד זכרו בכל הש"ס ואולי ט"ס הוא וצ"ל ר' אבא בר ממל, או כי מצינו ר' זירא אמר לר' אבא בר ממל וצ"ל מתקיף לר' אבא בר ממל לא תקן:]
1268
1269זירוד ר' שמעון בנו, ר' ישמעאל בן זירוד:
1269
1270זירוז או זירון חמיו של ר"מ בנו ר' יהושע (ע"ש):
1270
1271זירי רב שימי בנו וצ"ע:
1271
1272זירתאני רבי שמעי' בנו וצ"ע:
1272
1273רבי זכאי ששאלוהו תלמידיו במה האריך ימים. ואמר שלא השתין מים בד' אמות של תפלה, ולא כנה שם לחבירו, ולא בטל קדוש היום. ואמו זקנה מכרה כיפה שלה לקנות יין לקידוש וכשמתה הניחה ש' גרבי יין, וכשמת הוא הניח לבניו ג' אלפי גרבי יין. פ' בני העיר (כ"ז ב') נראה שהוא אביו של ר' יוחנן וכן האריך ימים בנו ר' יוחנן שחי ק"כ שנה שזוכה האב בטבע שנותיו לבנו הצדיק. וצ"ע כי ר' יוחנן נקרא בן זכאי ולא בן רבי זכאי. ועיין בסמוך מ"ש שם שנראה שאין רבי זכאי זה אביו של רבי יוחנן:
1273
1274רבי זכאי רבה תנחומא פ' תצא וילקוט ישעי' ס"ג ובראשית רבה פ' צ"ז ומדרש חזית פ' צוארך כמגדל השן. ואולי הוא ר' זכאי הנ"ל:
1274
1275רבי זכאי בפ' המוציא יין (ע"ט ב') בש"ר שמעון תנא דברייתא תלמיד ר' שמעון ברבי. לא ידעתי מנ"ל שהיה תלמיד ר"ש ברבי (עיין בכללים מש"ש באריכות) ודעתי לא כן יבין כי ידוע דסתם ר' שמעון הוא ר"ש בן יוחאי (ע"ש), ועוד ראיה מוכרחת דאמר שם רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון כו' ר' זכאי אומר משמו (ר"ל משום ר' שמעון) וכ"ה בר"ש בידים פ"ג משנה ג', ור' שמעון בן יהודה הוא חבירו של רבי (ע"ש) ונזכר במשנה הרבה פעמים (ע"ש) וע"כ אמר בשם רשב"י שהיה רבו של רבי והרבה פעמים א"ר שמעון בן יהודה בש"ר שמעון (ע"ש) ור' שמעון ברבי לא נזכר מעולם במשנה (רק במכות פ"ג משנה ט"ו) ואיך חבירו של ר' זכאי הוא רבי שמעון בן יהודה שנזכר במשנה וחבירו ר' זכאי יהיה תלמיד ר"ש ברבי. ועוד כי ר' שמעון בן יהודה ור' אלעזר ברבי שמעון פליגי ור"א הוא בן רשב"י ואיך יהיה ר' זכאי חבירו של ר' שמעון בן יהודה תלמיד ר"ש ברבי. ובברכות (כ"ה ב') פליגי ר' זכאי ורשב"ג ורשב"א, וע"ל ר' שמעון בן אלעזר שהיה חבירו של רבי ורשב"ג היה אביו של רבי ואיך אפשר שר' זכאי יהיה תלמיד ר' שמעון ברבי, ע"כ האמת יורה דרכו כי שקר העיד. בנדה (מ"א ב') ת"ש דתני ר' זכאי:
1275
1276רבי זכאי דאלכסנדריאה שאל ירושלמי פ' נערה שנתפתתה הלכה ו' וידע אימת המים מתוקים (ע"ל ר' מנא בר תנחום) ובירושלמי יבמות פ' אלמנה לכהן הלכה ה' ר' זכיי רבי אלכסנדריא משלח שאל בת גר עמוני כו' צ"ל ר' זכאי דאלכסנדריא:
1276
1277ר' זכאי דשאב מדרש רבה פ' שלח פי"ז:
1277
1278רבי זכאי דמן כבול מדרש רבה אחרי מות פ"כ וילמדנו פ' שמיני:
1278
1279רב זכאי (תני) קמי ר' יוחנן עירובין (ט' א') יבמות (ע"ז רע"ב) סנהדרין (ס"ב א') וא"ל ר' יוחנן פוק תני לברא. רמי ר' אבא לרב יהודה במעצרתא דבי רב זכאי ב"ב (מ"ב ב') ועירובין (מ"ט א'). בירושלמי שבת פ' כלל גדול הלכה ב' תני ר' זכאי קומי ר' יוחנן כו' א"ל רבי יוחנן בבליא עברתי ג' נהרות כו':
1279
1280רבי זכאי שלח למר עוקבא כתובות (פ"ז א'). אמר מר עוקבא א"ר זכאי סנהדרין (ע' סע"א):
1280
1281זכאי טבחא בש"ר יוחנן ירושלמי מגילה פ"ד הלכה א':
1281
1282ר' זכיי ירושלמי יומא ספ"ו. רבי חנינא בר אנדריי בשמו:
1282
1283בן זכאי במשנה ב' פ"ה דסנהדרין (ע"ל ריב"ז):
1283
1284בן זכאי עיין חולין (נ"ב א') אמר עולא בן זכאי אמר פרש"י בן זכאי לא ידענו מנו. והיוחסין באות ע' כתב עולא בן זכאי, הבין היוחסין כי עולא הוא בן זכאי וטעה כי עולא אמר בשם בן זכאי ע"כ כתב רש"י בן זכאי אינו ידוע מנו שעולא אמר בשמו (ע"ש):
1284
1285זכיי ר' פנחס בנו:
1285
1286זכריה בן קבוטל הכהן ביומא פ"א (במשנה י"ח ב') הרבה פעמים קריתי לפני כהן גדול ביוה"כ בספר דניאל, ורב קורא קבוטל בבי"ת ולא בפ"א (שם י"ט ב'). והיה קרוב לחורבן ובן בנו היה חכם גדול ששלחו אותו עם ר' יוסי בן כיפר לרבי חנניה בן אחי ר' יהושע שהיה מעבר שנים בח"ל סוף ברכות (ס"ג א') ובפ' יוצא דופן אמר בשם ר' אלעזר, והרמב"ם שכח זכרו בין הכהנים. (עי' יוחסין בסדר הדורות אצל ר"א בר' צדוק בענין הכהנים):
1286
1287רבי זכריה בן הקצב כתובות פ"ב משנה ט' (כ"ז ב'). סוטה פ"ה א'. עדיות פ"ח ב'. והוא כהן. פ' שני דכתובות אמר המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משנכנסו גוים להיכל עד שיצאו אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו כו'. רב צמח גאון פי' בעבור שראה החורבן נשבע המעון הזה מלשון מעון אתה כו'. ואין זה אמת כי בבא בן בוטא וכן רשב"ג נשבעו כן (ע"ש). ונראה שהוא חבירו של ר' יוסי הכהן ששניהם העידו פ"ח דעדיות, ולא תחשוב שהמעידים שם בעדיות כלם היו ביום שמינו את ראב"ע שהרי העיד יוסי בן יועזר והיה יותר משלש מאות שנה קודם זה וכן עקביה בן מהללאל קודם החורבן. ובפ"ה דסוטה (כ"ז ב') א"ר יהושע כך היה ר' זכריה בן הקצב דורש ונטמאה ב' פעמים אחד לבעל ואחד לבועל אסורה. בב"ב (קי"א א') ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' יוסי אמרו משמו (עיין רשב"ג דיבנה וצ"ע). ושכח הרמב"ם זכרו בין הכהני'. קבורתו בכפר ענן (עיין רבי חלפתא איש כפר חנניה):
1287
1288ר' זכריה בן אבקולס נראה שהיה תנא. בשבת (קמ"ג א'), ובגיטין (נ"ו א') במעשה דבר קמצא שאמר מרדו בך יהודאי ושלח קרבן בעל מום בניב שפתים סברו רבנן למקרבי' משום שלום מלכות א"ר זכריה בן אבקולס יאמרו בעלי מומין קריבין ע"ג מזבח סברו למקטלי' דלא לימא למלכות א"ר זכרי' ב"א יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג א"ר יוחנן (ובתוספתא שבת פי"ז א"ר יוסי) ענוותנותו של ר' זכריה בן אבקולס החריבה בית המקדש. (וברבה איכה פ' בני ציון במעשה דבר קמצא בסעודה הי' ר' זכריה ב"א והיה סיפק בידו למחות ולא מיחה כו' א"ר יוסי ענוותנותי' דר' זכריה ב"א שרפה ההיכל):
1288
1289ר' זכריה ששלחו סנחריב לכותיים (ע"ל דוסתאי):
1289
1290רבי זכריה סנהדרין (ס"ז ב'). בש"ר ישמעאל ספ"ג דנדרים (ל"ב ב') ור' יונתן בן חגי בש"ר יצחק בר מריון (ע"ש):
1290
1291ר' זכריה חתניה דריב"ל ובמדרש רבה נשא פ"ט ובירושלמי כלאים פ"א הלכה ח', ופסחים פ"א הלכה א' ופ"ב הלכה ב' וקדושין פ"א הלכה ד' ושקלים פ"ה הלכה ו' וסוטה פ"א הלכה ד' וכתובות פ"א סוף הלכה א' רבי זכריה חתני' דר' לוי, וכ"ה בירושלמי סוף פאה חתני' דלוי ולקח צדקה ונתן לאחרים, א"כ מ"ש ביוחסין חתניה דריב"ל ט"ס הוא. ובשוחר טוב ספ"ב ר' זבדיה (ט"ס וצ"ל זכריה) חתניה דלוי בש"ר לוי:
1291
1292זכריה רבי נחומי ברי' (ע"ש) ר' שמעון בן זכרי':
1292
1293זמינא ר' אבא בר זמינא. ר' יוסי בר זמינא:
1293
1294זמרא ר' יוסי בן זמרא:
1294
1295רבי זעירא אמר לר' יאשיה ג' דברים משום אנשי ירושלים וסיפר ר' יאשיה לר' יהודה בן בתירא על ב' דברים הודה לו, ספרי תצא פ' כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, וירושלמי, ובסוטה (כ"ה א') והרציתי לחבירי שבדרום פרש"י זעירא מאנשי ירושלים היה, הרי ר' זעירא זה קדמון:
1295
1296זעירא ולפעמים ר' זעירא. ודע כי ר' זירא בבבלי קורא אותו בירושלמי זעירא (ע"ש) א"כ אני מסופק זעירא הנזכר בירושלמי הוא ר' זירא בבירור או קצתן הוא ר' זירא וקצתן הוא זעירא ששמו זעירא הנזכר בבבלי. ובב"י בא"ח סי' קכ"ז ר' זעירא ויש זעירא חכם אחר שלא נסמך. רבי זעירא צם ש' צומין איכא דאמרי תת"ק צומין ולא חש למגלת תענית (ירושלמי תענית פ"ב הלכה י"ג ונדרים פ"ח הלכה ב'. ומגילה פ"א הלכה ו'). וכמדומה נראה שזה ר' זעירא הוא ר' זירא שמצינו בבבלי שהתענה הרבה (ע"ש). ר' זעירא הוה מצטער ואמר הלואי הוה לי אבא ואמא דאוקרינון ואירת גן עדן, כד שמע אילין מילין דעבד ר' טרפון ור' ישמעאל אמר בריך רחמנא דלית לי אבא ואמא לא כרבי טרפון ולא כר' ישמעאל הוינא יכיל למיעבד (ירושלמי פ"א דקדושין הלכה ז'), וזה ר' זעירא אינו ר' זירא (ע"ש) שהיה לו אב. כד סליק אקיז דם ורצה לקנות בשר מטבח ושאל בכמה ליטרא ואמר הטבח בנ' מעי ומכה א' ורצה ליתן לו ק' מעי שלא יכה אותו ולא רצה הטבח וא"ל עביד כמנהגך למחר אזיל לבית המדרש ואמר כמה גרוע מנהגיכם ואמרו לו מאן הוא דעביד הכי וא"ל טבח פלוני ושלחו אחריו ומצאו ארונו נפק (ירושלמי ברכות ספ"ב). ונראה כי זה ר' זירא דמצינו בבבלי דעלה לא"י לא כן ר' זעירא בבבלי לא מצינו דעלה לא"י. אמר זעירא לר' אסי חכים רבי לבר פתיא דאת אמר משמי' שמעתתא א"ל ר' יוחנן אמר משמי', חכים לרב דאת אמר משמיה א"ל רב אדא בר אהבה אמרה משמיה שקלים ספ"ב, אבל בשבת פ"א הלכה ב' ובס"פ שמנה שרצים הגי' חכים לבר פדיא כו' א"ר זעירא לר' אבא בר זבדא חכים רבי לרב כו' (עיין בכללים). ונראה כי זעירא זה הוא ר' זירא שהיה תלמיד רבי אסי ור' אסי תלמיד ר' יוחנן. ומצינו כי ר' אסי אמר בש"ר פדיא ע"כ שאלו לרבי אסי חכים רבי לבר פדיא וא"ל ר' יוחנן רבו אמר בש"ר פדיא. אבל זעירא לא מצינו שהיה מדבר עם רבי אסי. וכן שאל ר' זירא לרבו רבי אסי שהיה תלמיד ר' יוחנן ולא הכיר את רב ולמה אמרת בשם רב והשיב לו כי רב אדא בר אהבה שהיה מכיר את רב אמר משמיה. ונראה שהיה כהן בירושלמי ברכות פ' ג' שאכלו מתני' ד' קם מקרי כהן במקום לוי, פי' השדה יהושע שקרא הוא עצמו לכהן ואח"כ במקום לוי דכהן אחר כהן אינו קורא (ע"ל ר' זעירא בר בא ור' יהודה נשיאה). ר' זעירא קבור בארבל (עיין נתאי ארבלי). אמר לר' אבא בר זבדא רבי (ע"ל). ר' אבא בשמו. ר' אבא בר זוטרא, ר' אבא בר זמיני בשמו. בש"ר אבא בר ממל. ור' אבא בר כהנא ירושלמי. אמר לר' אבהו. בש"ר אבדימי דחיפא, פ"ג דתענית הלכה י"ב ר' ברכיה ר"ז ר' אבא ב"כ בש"ר יהודה, שאל לר' אבימי בר פפי. ר' אבין בעא קומי'. ר' אידי בר גרשון. בש"ר אדא בר (אהבה) [אחוה] ירושלמי כתובות פ"ד הל' ה'. רב אדא בר אבימי תלמידו. שאל את רבי אושעיא שקלים פ"ג הלכה ב'. שאל לר' אימי. שאל לאלכסנדרי דצדוקי. בש"ר אלעזר בן פדת שקלים ספ"ד, ר' אלעזר בן אנטיגנוס. בשר"א בר' ינאי. בשיר אמי ירושלמי ברכות. אבא אנטולי. לר' אסי קרא רבי (ע"ל). בש"ר אסי בר חיננא. בש"ר אשיין בר נדבך. בעא לי' ר' אבון בר חייא. ר' בון בעא קומי כלאים פ"ד הלכה ד' כתובות פ"ב כ"ז ד', ור' ביבי בר אבין ור' ברכיה (ע"ל). בשם גידל. רב דימי בר יוסף אמר זעירא א"ר חנינא. שאל לרב דניאל בר קטינא. רב הונא אמר זעירא ברכות (ל"א א'). אמר זעירא אמר רב הונא תענית (י"א ב') ירושלמי פ' כלל גדול הלכה ב' כמה דברים. בש"ר המנונא. ר' זריקן בשמו. ר' חגי מסמיך לי' ושאל לי'. רב חונה שקלים פ"ד. ר' חייא רבו. ר' חייא בר בון. בש"ר חייא בר אשי. ר' חייא בר אחא דיפו. ר' חייא ברב יצחק עטישייא. ור' חייא בר בא ירושלמי ברכות פ"ז מתני' ג', ושאלו פ' אלו קשרים. ר' חנין בשמו. א"ר חנינא. ר' חנינא בר פפא קומי'. ר' חנינא ענתנייא. א"ר חננאל. א"ר חסדא אמר זעירא ע"ז (ל"א א'). בש"ר חסדא ירושלמי פ' כלל גדול הלכה א' וספ"ג דתענית. בש"ר יהודה. ר' יהודה בן פזי בשמו. ר' יהושע בן גזורי משמש קומי'. ר' יוחנן רבו בכורות (ל' סע"א) בש"ר יוחנן ירושלמי כתובות פ' נערה שנתפתתה ופ' אע"פ. ור' יוחנן בשמו ר"פ אחרון דכלאים. ר' יונה תלמידו (ע"ש). בש"ר יונתן פ"ד דכלאים ופ' אע"פ הלכה א'. ר' יוסי בר' בון בשמו. ר' יוסי מסמיך לי' חלה פ"ג הלכה ו', בעא לר' יסא ירושלמי פ' הכותב. ר' יוסה. ר' ינאי. ור' יעקב בר זבדי ירושלמי ברכות (דף ט'). ר' יעקב בר אחא בשמו מעשר שני פ"א הלכה א' ירושלמי ברכות פ"ז הלכה ג' ר' יעקב בר אדא בר עתליא, תני לר' יצחק עטישיית. ר' ירמיה תלמידו, ירושלמי רפ"ק דברכות בש"ר ירמיה ובפ' כיצד מברכין מתני' ו' ר' ירמיה בעא מיבדוק לר' זירא. בשם כהנא ירושלמי פ' כלל גדול הלכה ב', כהנא בר תחליפא ירושלמי ע"ז ספ"ב. א"ל ר' מייאשה. ר' מנשה קומיה. בש"ר מתנה. בר מרינא קומי'. שאל לר' נחום גבי ר' ינאי בר' ישמעאל. שאל לרב נחמן בר יעקב ירושלמי ס"פ נערה שנתפתתה הלכה י"ד. ר' ניחא בר סבא בשמו. ניקומכי תנא קומי'. אבוה דרב ספרא שאלו. עולא ירושלמי פ' נערה שנתפתתה. אמר לעולא שכפא. עולא בר ישמעאל. בשם מר עוקבא. בש"ר פדיה. בשם בר פדיה. ר' פליפי בר פריטי איתביה. שאל לקלא. ר' שמואל בשמו ירושלמי כלל גדול הלכה ב' ואלו קשרים ושור שנגח דו"ה הלכה א'. ר' שמואל בר אבא בעא לי'. בש"ר שמואל בר נחמן. הוה מיטמר מקמי ר' שמואל בר יצחק. בשם ר"ל שקלים פ"ד. ר' שמעון דיינא קומי'. ור' שמעון בר אבא. ר' שמעיה בר זעירא או זירא. בש"ר ששת ירושלמי יבמות פ"ב הלכה ב':
1296
1297ר' זעירא הנזכר במדרשות וירושלמי חכם גדול בזמן ר' יוחנן. ואולי הוא הנ"ל. ועיין זעירא לעיל:
1297
1298רבי זעירא בריה ררבי אבהו בקסרין. בירושלמי ברכות פ' אלו דברים הלכה ז'. ופרק הרואה הלכה א' אין שם בקסרין:
1298
1299רבי זעירא בר הלל (לא מצאתי):
1299
1300זעירא בר חמא אושפזיכני' דר"ל. ט"ס הוא כי כן הוא ביומא (ע"ח א') זעירא בר חמא אושפזיכנא דר' אמי ור' אסי וריב"ל ודכלהו רבנן דקסרין הוה א"ל לרב יוסף ברי' דריב"ל בר אוריא תא אימא לך מילתא מעלייתא דהוה עביד אבוך. ר' זעירא בר חמא ר' יוסי בר חנינא בשריב"ל ירושלמי יומא ר"פ יוה"כ אבל בתענית פ"ק הלכה ו' הגי' נשתנה. קבורתו ור"מ (שהי' שם ראש ישיבה, מסעות בנימין) בעיר מילה (גא"י) ור' מארי (מסעות בנימין):
1300
1301ר' זעירא דכפר ראמין וינקי דילי' למד ממנו בכל יום ג' מילי ובלילה ג' מילי דחכמתא דאגדתא ושמו ייסא, זוהר שמיני עס"ח (ע"ש):
1301
1302ר' זעירא בר חנינא פ"ו דנדה (נ' ב') וריש שביעית וירושלמי ר"פ א"ע זעירא בר חיננא, ובריש פ' אד"מ זעירא בר חיננא בש"ר חנינא ורב יהודה ובע"ז פ"ד בש"ר חנניה:
1302
1303זעירא ברב הונא הכהן (ע"ש):
1303
1304רב זעירא א"ל לאביי ערכין פ"ג (י"ד סע"ב, ל"ג א'):
1304
1305זעירא רב אחא בר זעירא, הושעיא בר זעירא, רב זוטרא ברי' דרב זעירא. ר' חייא ב"ז. ר' יצחק ב"ז או בר זעירי, לוי ב"ז, ר' מנהמא ב"ז, רבי שמואל ב"ז:
1305
1306זעירי הוה קמשתמיט מיני' דר' יוחנן דהוה א"ל נסיב ברתי ולא היה חפץ מפני שהיא מא"י והוא היה מבבל, יומא חד אזלי באורחא מטו לעורקמא דמיא ארכבי' לר' יוחנן אכתפיה ומעבר ליה א"ל אורייתין כשרה (תלמידי אתה ותורתי כשרה) בנתין לא כשרן (בתי אינך חפץ) קדושין (ע"א ב'). והיוחסין כתב למד מרב והיה מיוחס מבבל ולא רצה לקחת בת ר' יוחנן (בתעניות), ולא ידעתי למה לא נקרא רב, והיה מדבר ר"ל עמו אשר לא היה מדבר עם רבה בב"ח. יומא (ט' סע"ב). מ"ש למד מרב לא ידעתי מנ"ל ומאיזה רב למד זה היוחסין (עיין למטה נראה דלא למד מרב). ומ"ש ולא רצה לקחת בת ר' יוחנן בתעניות אשר לא נמצא זה בתענית. אמר זעירי אתון דלא ראיתם איסר האיטלקי חולין (נ"ד ב'). אמר זעירי אין בדיקה לחולדה כי סליק (מבבל) לנהרדעא שלח להו דברים שאמרתי לפניכם טעות בידי ברם כך אמרו בשם ר"ל שם (נ"ו א'). כתיב אפנקסיה דזעירי אמרית קדם רבי ומנו ר' חייא שבת (קנ"ו א'). אמר רבא כל מתניתא דלא מפרשא לה רב זעירא לא מפרשא זבחים (מ"ג ב'). נראה תיבת רב ט"ס כי בכל מקום אינו נקרא בשם רב זעירא. אמר אבא ברב חסדא אמר זעירי. כי סליק ר' אלעזר אשכחי' לזעירי א"ל מי כאן בא"י שונה משניות וברייתות ששנה לו רב בדין מדות אחוייה רב יצחק בר אבדימי ב"ב (פ"ז סע"א) ובחולין (ק"י א') דאתניי' לרב כחל כו' (ומזה נראה קצת דלא למד זעירי מרב). כי סליק רבי זירא אשכח לרבי אמי דאמר הא שמעתתא (דזעירי רש"י) חולין (כ"א רע"א). רב דימי אמר זעירי. וכתב היוחסין אות ה' רב הונא תלמיד זעירי דאמר ר"ה אמר זעירי ולא מצאתי ואולי צ"ל זעירא (ע"ש). ר' חייא בר אשי תלמידו. א"ר חנינא שבת (י"ז א', נ' א') עירובין (ס"ז א', ס"ג א') כתובות (ט"ו א') מנחות (כ"א א', ל' ב'). א"ר חסדא אמר זעירי ברכות (מ"ג א') ע"ז (מ"ט ב', ס' ב'). רב חסדא בר אשי הקדמון תלמידו (צ"ע). רב יהודה אמר זעירי ע"ז (ס"א ב') מנחות (כ"א א') בש"ר יוחנן (ע"ל). רב יוסף אמר זעירי נדרים (מ"ו ב') רב יצחק ברי' דרבה בב"ח (ע"ש). אמר רב כהנא ס"פ הזהב. רב נחמן אמר זעירי ע"ז (ס"א ב'). סורחב בר פפא בשמו. אמר רבא אמר זעירי סוטה (ה' רע"א). אמר רבה אמר זעירי נדרים (מ"ו סע"א):
[הגהות: זעירי, א) זבחים (מ"ג ב') רב זעירי ובכל מקום מזכיר זעירי ל"ת. ב) ערכין (י"ד סע"ב, ל"ג א') רב זעירא לא נקרא רק זעירא או רבי זעירא, לא תקן:]
[הגהות: זעירי, א) זבחים (מ"ג ב') רב זעירי ובכל מקום מזכיר זעירי ל"ת. ב) ערכין (י"ד סע"ב, ל"ג א') רב זעירא לא נקרא רק זעירא או רבי זעירא, לא תקן:]
1306
1307ר' זעירי מדיהבות תענית (ז' ב') אמר לרבינא וברש"י ה"ג א"ל מר זעירי מדיהבות לרבינא, כי זעירי סתם היה מן הראשונים ורבינא סוף הוראה לא ראו זא"ז:
1307
1308זקני דרום ור"ל הקשה עליהם זבחים פ"ב (כ"ב ב') ובתוס' (כ"ג א') שהיו תנאים ופליגי אמתני', עיין ס' מגיני שלמה פסחים (ס"ט ב') מ"ש בזה:
1308
1309ר' זריקא בזמן ר' אבהו א"ל ר' ירמיה לר' זריקא כי עיילת לקמי' דר' אבהו רמי לי' יבמות (מ"ב ב'). מכילתא דר' זריקא פרק השולח גט (מ"ד א') פרש"י במשנה הסדורה לך. א"ר אבא א"ר תדאי כירה (ל"ח רע"ב) א"ל ר' אבא ב"ב (ק"ל ב'). א"ר אלעזר זבחים (צ"ג ב') מנחות (ז' ב', פ"ו ב') יומא ד' ב') סוטה (ד' ב'). ר' זריקן. ר' יוחנן בש"ר אלעזר בר' יוסי הגלילי ירושלמי ברכות ר"פ אין עומדין. בזמן ר' אמי בר נתן. א"ר אמי אריב"ל ב' דברים ברכות (ג' ב') ובירושלמי שם מתני' א' ענין ההוא בשם רשב"ל. אמר ר' אמי אמר רשב"ל ברכות (י"א ב'). א"ר אמי א"ר חנינא אמר רבי ב"ב (ק"ל ב'), ובעא מר' אמי חולין (מ"ו א'). א"ר הונא סוטה (כ"א ב'). א"ל הונא בר חיננא לבריה כי אזלת לר' זריקא בעי מיני'. בש"ר המנונא ירושלמי סוכה פ"ק. בשם זעירא ירושלמי פ' כיצד מברכין ופסחים פ"א. ר' חזקיה בשמו. בשם חזקיה מעשר שני פ"א. בש"ר חנינא ירושלמי שבת פ"ק (עי' ר' יהודה נשיאה). א"ר יהודה ביצה (ז' ב') כתובות (פ"ח א'). בש"ר יוסי בר חנינא ירושלמי תמיד נשחט הלכה ד'. ור' ינאי בר' ישמעאל בש"ר יוחנן. ור' ינאי בר' אמי איקלע לבי ר' יהודה בר' שמעון בן פזי. בש"ר יעקב בר אידי ירושלמי ברכות פ"ב. עם ר' יעקב בר' בון זמנין סגיאין פשטות ירושלמי פ' כל גגות. איתיב לרבי יצחק נפחא חולין (מ"ח ב'). קרי עליה דרבי ירמיה דבר אמת וענוה צדק מנחות (פ"ח ב'). ר' מנא בשמו. רב ספרא בשמו:
1309
1310ר' זריקן בר חבוי דר' זריקן ירושלמי ס"פ ג' שאכלו:
1310
1311ר' זריקן מטיבה בשם רב ירושלמי פי"ב דיבמות:
1311
1312זרנוקי ר' חייא בנו:
1312
1313חבו אביי שרי לבי בר חבו למכתב תפילין שלא מן הכתב מגילה (י"ח ב'). תפילין דבי בר חבו שכיחא ב"מ (כ"ט ב'):
1313
1314חבו רב יוסף בר חבו, ויש רב אדא בר חבו:
1314
1315רב חביבא רב ור' חנינא ור' יוחנן ור' חביבא מתני בכל סדר מועד (ע"ש) ורב יימר ורבינא חולין (נ"א א') צ"ע אף כי י"ל שזה רבינא הקדמון. אך רב יימר שהיה בדור רב אשי איך יהיה בדורו רב חביבא שהיה בדור ר' יוחנן ור' חנינא. ואולי רב חביבא שהיה עם רב יימר ורבינא הוא ברב יוסף בריה דרבא הנזכר למטה שהיה בדור רב אשי ורב כהנא השני רבו דרב אשי. או רב חביבא מחוזנאה שהיה בדור רב אשי:
1315
1316רב חביבא בריח דרבינא (לא מצאתי):
1316
1317חביבא רב יהודה בר חביבא:
[הגהות: חביבא, ע"ז (ל"ד סע"א) רב חביבא בריה דרבא אולי צ"ל רב חביבא בריה דרב יוסף בר רבא לא תקן:]
[הגהות: חביבא, ע"ז (ל"ד סע"א) רב חביבא בריה דרבא אולי צ"ל רב חביבא בריה דרב יוסף בר רבא לא תקן:]
1317
1318חביבא מסורא דפרת אמר לרבינא מ"ק (כ' א', כ"ד ב') ובב"מ (ק"ו ב') רב חביבא, וע"ל ר' חנינא מסורא דפרת אולי אחד ט"ס:
1318
1319רב חביבא בר סורמקי פ' השוכר בב"מ (פ"ה ב') בזמן רב חביבא (עיין ר' חייא רבה). כי סליק לא"י אמר מה שהקשה רבה בר עולא יומא (ו' א') ובעין יעקב הנוסחא כי סליק ר' אבא אמר מה שהקשה כו'. ואולי היה הנוסחא לבעל היוחסין ר' אבא בר סורמקי כי סליק. ולזה כתבו אבא בר סורמקי (ע"ש):
1319
1320רב חביבא ברב יוסף בר רבא משמי' דרבא ב"ב (קמ"ג ב'):
1320
1321רב חביבא בריה דרבא ע"ז (ל"ד סע"א) אולי ט"ס והוא הנ"ל:
1321
1322רב חביבא מחוזנאה אמר לרב אשי עירובין (נ"ז א') וב"ק (ע"ב א') חביבי. ובשבת (פ"ז ב'). א"ל רב הונא בריה דרבאי ב"ק (ע"ב א'):
1322
1323חביבי רב היה קורא לר' חייא שהיה דודו חביבי פרק האומנין (ע"ו ב') וב"ב (מ"ו א') חולין (ל"ב א') ועירובין (י"ב סע"ב) רצה לומר אחי אבי תרגום ירושלמי דוד אהרן חביבא דאהרן, דודתו חביבתו:
1323
1324רב חגא תלמיד רב הונא והוא העלה את ר"ה למערת ר' חייא (ע"ש) ולא ראה קרי ובן י"ח למד כל התלמוד מר"ה והיה בן פ' שנים בקבורת ר"ה והוסיפו לו פ' שנים. ועיין ירושלמי כלאים פ"ט הלכה ד'. ומ' קהלת פ' כל אשר תמצא בידך לעשות איך קברו:
1324
1325רב חגא מתקיף א"ל אביי ב"מ (קי"ג סע"ב) אולי הוא הנ"ל שהוסיפו לו פ' שנים בקבורת ר"ה:
1325
1326רב חגא בזמן רב נחמן חתני' דרב אדא בר אהבה. ולדעתי נוסחא משובשת נזדמנה לו כי רב חנא חתני' (ע"ש). א"ר נחמן תני חגא ערכין (ז' א'):
1326
1327רבי חגא בר חנא בזמן רב ששת (לא מצאתי):
1327
1328ר' חגא דצפורי שקלים פ"א:
1328
1329רבי חגא בשם ר' יוסי ב"ב (י"ט רע"ב, כ"ה ב') בעא מר' יוסי ברכות ותרומות פ"ב הלכה א' ובפ' הזורק הלכה ג', ר' יוסה בש"ר יעבץ. בש"ר פדת פ' הערל. ר' חגא משמי' דעולא גיטין (כ"ג א'). רב חגא איתיבי' לעולא א"ל לא ידע מאי קאמרי רבנן ומותיב תיובתא ע"ז (ס"ח א') ובעין יעקב שם ובילקוט תהלים ס"ס צ"ג חגי. ר' חגא סליק בדרגא דבי רבה בר שילא חלק (קי"א רע"ב). ר' חגא א"ר הושעיא כריתות (כ"ח א') א"ר יאשי' יומא (מ"א סע"א) ושם (ע"ב) א"ר הושעי' והכל ענין אחד דכריתות ודיומא:
1329
1330רב חגאי מדרומא בזמן ר' תנחומא (לא מצאתי). כי אתא רב חגי מדרומא אייתי מתניתא כוותי' דרב אדא בר אהבה ב"ק (מ"ב סע"א):
1330
1331רבי חגאי ור' חייא ור' אלעזר זוהר פנחס (דף צ"ח א'):
1331
1332ר' חגאי כוזמאי:
1332
1333ר' חגאי בן אלעזר:
1333
1334רב חגי הלקה לר' יעקב מכפר נבוריא שלא הורה כהלכה (ע"ש), כשמת רב חסדא ולן בנו על קברי' וא"ל זיל אימא לרב חגי דיגמור תלמודא דהא ביום פ' ייתי הכי (ציוני פ' ויחי):
1334
1335חגי ר' יונתן בן חגי:
1335
1336חגייא ר' אלעזר ב"ר חגייא:
1336
1337ר' חגי בש"ר אבא בר זבדא ושאלו ירושלמי תרומות פ"ב ופ"י, א"ר אבהו פ' הערל. הוי מסמיך לזעירא דמאי פ"ג חלה פ"ד. שאל לר' זעירא ור' זעירא שאל לר' אמי (שם), שאל לר' יאשי', שושביניה דר' שמואל קפודקיא הוינא שאילת לר' יאשיה שאילת לר' שמואל בר יצחק ירושלמי ברכות פ' היה קורא הלכה ו'. בש"ר שמואל בר נחמן ריש שקלים ורפ"ה:
1337
1338ר' חגי ששלחו אותו מבבל לרשב"י זוהר שלח לך (ע"ש) ופגעו בו ר' חזקי' ור' יוסי:
1338
1339חגרא אחוי דר' בא בר בונא יהב אורייתא לרב חננאל. ירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א. תני ר' יוסי של בית חגירה כתבנין אומנים היו בירושלים. אבא חלפי משום אבא חגרא אביו, דרך ארץ פ"ק:
1339
1340חגרי ר' אלכסנדרי בר חגרי (ע"ש):
1340
1341ר' חדקא תנא דברייתא פ' כל כתבי (קי"ז סע"ב) ותענית (י"א א') אמר נשמתו של אדם מעידה כו' שמעון השקמוני היה חבירו מתלמידי ר"ע ב"ב (קי"ט א) ספרי בהעלותך פסקא ויעשו את הפסח ושלח ופינחס:
1341
1342בר חוטא עיין להלן חטייא:
1342
1343חולפנא עיין לעיל אולפנא:
1343
1344ר' חונאה חמוהי דר' אביי ילקוט מלכים א' ז' ס"ס ה':
1344
1345רב חונה מצוי מאד בירושלמי, ולא ידעתי אם אינו רב הונא בבבלי אך מצינו ר"ה בשמו והוא בשם ר"ה (ע"ל). אבא ברב חונה (ע"ש). ר' אבדימי דציפורין בשמו. בש"ר אדא בר אהבה ירושלמי פרק מי שהוציאוהו, ור' אורי רב יוסף רב יהודה בשם שמואל ברכות ר"פ ב' בירושלמי. ר' איבו בר נגרי בשמו, ור' בניי מדרש קהלת פ' אל תהי צדיק הרבה. ר' דניאל בר קטינא בשמו. בש"ר הונא ירושלמי ברכות רפ"ב ורב הונא בשמו פ"ג דסנהדרין הלכה ו'. ור' חזקיה ור' פנחס הלכו לרב יוסף ירושלמי קידושין פ"א הלכה ו'. רב יהודה (ע"ל) היה בסוכת ר' יוחנן ספרא דגופתא. ר' רדיפה ר' יונה בשמו ירושלמי פסחים רפ"ח. בש"ר יוסף ר"פ ב' שעירים ופ' בא לו כ"ג הלכה ב' (וע"ל). בש"ר ירמי' שקלים רפ"ד. לוי בר פנטי לפניו. היתיב קומי ר' מנא. ר' מנא דשאב. בש"ר נחמן בר יצחק שביעית פ"ג הלכה ד', א"ל ר"נ ב"י מגילה פ"ד. ור' פנחס (ע"ל). בשם רב שקלים פ"ד. ר' רדיפה (ע"ל). בש"ר שמואל בר נחמן. ר' שמואל ברב יצחק בש"ר חונה ירושלמי ברכות פ"ב מתני' ה', ויומא פ"ג הלכה א', וענין ההוא בירושלמי סנהדרין פ"א הלכה ב' במקום חונה הונא. ושמעון קמטריא. ר' תנחומא בשמו חלה פ"ק:
1345
1346ר' חונה ספרא דסדרא עיין לעיל רב הונא:
1346
1347ר' חונה בר חייא עיין לעיל רב הונא:
1347
1348חוני המעגל עיר ששמה מגלו שם היה דר, ערוך של ר' צמח. ובמשנה ח' בפ"ג דתענית (כ"ג א') אמרו לחוני המעגל שיתפלל על גשמים וא"ל הכניסו תנורי פסחים שלא ימוקו התפלל ולא ירדו גשמים עג עוגה ועמד בתוכה ואמר רבש"ע בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך התחילו גשמים מנטפין אמר לא כך שאלתי אלא גשמי בורות כו' התחילו לירד בזעף אמר לא כך שאלתי אלא גשמי רצון וברכה ירדו כתיקונן עד שיצאו מירושלים להר הבית כו' שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נדוי אבל מה אעשה שאתה מתחטא לפני המקום ועושה רצונך כבן המתחטא לפני אביו ע"ש באורך (ובדף י"ט א'). כתב היוחסין בסדר הדורות ובמגלת תענית כי ג' שנים היו בצורת עד שהתפלל חוני המעגל ואז היה אליהועיני (ע"ש) והיה חכם גדול בתורה וכן משפחתו, בן בנו אבא חלקיה ובן בתו חנן הנחבא כלם מלומדים בוסים וחכמים בבית שני (ע"ש). בתענית שישן ע' שנים ובח"ג ממגן אבות א"ר דוראן שא"א זה כפי הטבע בלא גם מפני שנתקרר חום הטבעי. ואיתא שם בתענית מפני שלא נהגו בו כבור בזקנותו שאל לעצמו המיתה ובעי רחמי דלימות ונח נפשיה ואמר רבא היינו דאמרי אינשי או חברותא או מיתותא. כתב היוסיפון כי נהרג חוץ לירושלים כשצרו מלכי חשמונאי זה על זה הורקנוס ואריסתובלוס בני אלכסנדר בנו של הורקנוס הראשון. וכ"כ שלשלת הקבלה (כ"ה ב') ובדף (ל"ג ב') כתב שהיה חי בימי ריש לקיש. וכתב בשם חכם א' שראה בזוהר שחוני המעגל הוא ר' פנחס בן יאיר עכ"ל. ודברי שניהם קשה להאמין ולא ראו הירושלמי תענית פ"ג הלכה יו"ד וז"ל שאמרו שיתפלל על הגשמים ואמר הכניסו תנורי פסחים א"ר יודן מריא הדין חוני המעגל בר ברי' דחוני המעגל הוה סמוך לחורבן אזל לפועליו לטורא אזל מטרא עייל למערתא ודמך ע' שנין עד דחרב מקדשא ואתבני זמן תניינות כו'. וראיתי אח"כ בחידושי אגדות שהביא ירושלמי זה דמייתי עובדא דחוני המעגל (ר"ל חוני המעגל שהתפלל על הגשמים) שהיה בחורבן בית ראשון והיה ישן מחורבן בית ראשון ע' שנים עד שנבנה בית שני (ר"ל שנבנה ג"א ת"ח). אבל זה המעשה דמתני' היה אח"כ זמן רב בזמן שמעון בן שטח (שהיה ג"א תרכ"א), וכתב היפ"מ דשני חוני המעגל היו וזה דמתניתין הוא בר בריה. ובס' יוחסין כתב בשם היוסיפון שנהרג חוני המעגל חוץ לירושלים במלחמות בני חשמונאים וזה מסכים עם תלמודנו לפי שנאבד מן העולם ע' שנה בשינה אמרו עליו שנהרג במלחמות האחים ולכך כשבא אפי' בר ברי' לא האמין לו עכ"ל. ולדעתי י"ל כי חוני הראשון היה ישן ע' שנים עד שנבנה מקדש ב' וזה מת שהתפלל על המיתה כו' וזה שהתפלל על הגשמים היה בן בנו נהרג במלחמות האחים שהיה כמו ג"א תרפ"ח. אך הלשון דבבלי וירושלמי א"א להולמן להשוותן: עיין ס' הגלגולים אות ח' חוני המעגל הוא גדעון ולפי שעשה אפוד אף שנתכוון לשם שמים מ"מ זנו בנ"י אחריו לכן מת בחייו כי ישן ע' שנה ושינה אחד מס' במיתה ושאל אח"כ נפשו למות כי חוני ניצוץ אליהו ששאל נפשו למות. וכן ניצוץ מרדכי, וע"ש אות פ' שהביאו לו פר הודאה וסמך ידו עליו כדאי' בתענית (כ"ג א') רמז על אחאב שנתגלגל בפר זה, וחוני הוא אליהו ואחאב היה מקלקל בחטאו ופגם הרבה אפ"ה נמצא בו דבר טוב יען כי נכנע אחאב, ופעם אחרת היה רודף את אליהו לכך אמר חוני (שהוא אליהו) הביאו לי בע"כ כי לא נמשך מקודם אחר אליהו ואני אתקנהו לפי שהיה נכנע, לכך אמר פר הודאה ר"ל שהודה פעם אחרת בהיותו אחאב ועתה אתקנהו בפר זה. וכתב עוד גדעון חוני המעגל אליהו הם ניצוץ א' וג' אלו תקנו בפרים, גדעון תקן בפר את שכם (ע"ש), אליהו הקריב פרים ותקן את דתן ואבירם, וחוני המעגל תקן את אחאב עכ"ל. כתב גא"י חוץ לכפר פניעם מערה קבור חוני המעגל עם אשתו שם וסמוך לו בית מדרשו, ובצד הב' מערה קבור אבא חלקיה וחנן הנחבא ור' יהודה בר אלעי וע' תלמידיו, ובמקום אחר כתב ר"י ב"א קבור בעין זתים, ובמסעות בנימין כתב חוני המעגל קבור בקדש נפתלי (עיין ר"א בן ערך):
1348
1349חוני המעגל הראשון אבי אביו של חוני המעגל הנ"ל (עיין לעיל בסמוך):
1349
1350חוני הקטן בתוספתא סוף ר"ה אמרו ב"ה לב"ש והלא במעמד כלכם זקני ב"ש ירד חוני הקטן ואמר שבע ואמרו לו כל העם כו':
1350
1351חוני יוסי בן חוני, ויש יוסף בן חונאי:
1351
1352רב חוני עיין לקמן רב חנן:
1352
1353חוניא בן יוסף בן פכסס (ע"ש):
1353
1354רבי חוניא יעקב מאפרתים בשם רבי ירושלמי פ' ח' שרצים הלכה ג':
1354
1355רבי חוניא דמן חוורן א"ר אבא בר זבדא הורה ר' חוניא דמן חוורן רפ"ט דשביעית וירושלמי ר"פ לולב וערבה בש"ר חוניא דמן חוורן. כשסליק ר' חנינא דבית חוורן לעבר שנים לירושלים הוי הים מתבזע לפניו וכשמת אתבזע ימא דטבריה ירושלמי ר"פ כל הצלמים. ר' ברכיה ור' יעקב בר בת יעקב בשמו, מעשר שני פ"ה הלכה א', שקלים פ"ק הלכה א', מ"ק פ"ק הלכה ב'. ר' יוסה ר' יעקב בר אחא רבי חזקיה רבי עוזיאל בריה דר' חוניי דבית חוורן בש"ר חוניא דבית חוורן (שם):
1355
1356רבי חוצפית המתורגמן של רבן גמליאל דיבנה ונזכר במשנה בסוף שביעית (פ"י משנה ו') ברכות (כ"ז סע"ב) ובכורות (ל"ו א') אמרו לר' חוצפית המתורגמן עמוד כו'. כתבו התוס' מן עשרה הרוגי מלכות היה. כוונתם כי אלישע אחר ראה לשון דגרר לה חזיר ואמר פה המפיק מרגליות היינו שהיה מתורגמן ואיך יהיה זה שלא נקבר חולין (קמ"ב). ע"כ כתבו שהיה מי' הרוגי מלכות. וצ"ע למה לא כתבו התוספות זה בברכות. ושקול כיונתן בן עוזיאל והיה שונה ק"ע פנים בתורת כהנים. היה גלגול יהויקים ע"ל ר' פרידא. יוסף הוציא דיבה נתגלגל בו. פליאה. וילקוט ראובני פ' וישב, (ע"ל ב"א רי"ו):
1356
1357חורנית ר' יוחנן בנו:
1357
1358חזקיה אחיו של הלל (ע"ש) היה נשיא בבבל:
1358
1359חזקיה בן גרון חנניא בנו (ע"ש) בזמן הלל:
1359
1360חזקיה בנו של ר' חייא הגדול ואחיו יהודה (ע"ש) נולדו מטפה א' ונחלקה לב', נדה (כ"ז א') וחזקיה נגמרה צורתו ג' חדשים קודם ליהודה. וכ"כ בשלשלת הקבלה (ל"ב ב'). אכן היוחסין אות י' כתב להיפך כי יהודה יצא ג' חדשים קודם. ובספ"ו דיבמות אין הכרע איזה נולד קודם, דז"ל יהודה וחזקיה תאומים היו א' נגמרה צורתו לסוף ט' וא' נגמרה צורתו לתחלת ז'. ואני אדון ואכריע מדהקדים את יהודה לחזקיה נראה דיהודה נולד קודם. ועוד ראיה כי במערה נקבר יהודה לימין אביו ר' חייא וחזקיה משמאל אביו כדאי' במ"ק (ע"ל רב הונא) וראה דיהודה הגדול. והיו להם ב' אחיות תאומות (ע"ל ר' חייא). בר"פ מי שמתו (י"ח ב') בני ר' חייא נפקו לקרייתא (להתעסק בעבודת אחוזתם רש"י) אייקר להו תלמודייהו הוו קא מצערי לאדכורי א"ל חד לחבריה ידע אבון בהאי צערא א"ל אידך מנא ידע והא כתיב יכבדו בניו ולא ידע. א"ל אידך ולא ידע והכתיב אך בשרו עליו יכאב וא"ר יצחק קשה רמה למת כו'. ונקרא ברבי (ע"ש). אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה שבת (כ"ד ב', קל"ג א') כתבו התוס' בע"ז (ל"ח ב') חזקיה ובר קפרא תנאי נינהו וקשישי מר' יהודה נשיאה. והיה רבו של ר' יוחנן (ע"ש). ובזבחים (נ"ו ב') וחגיגה (ח' א', ט' א') פליגי חזקיה ור' יוחנן. בשבת (קי"ב ב') רבי חזקיה כו' א"ל ר' יוחנן רבי שנית לנו. תיבת רבי ט"ס כי לא נסמכו. וכתב הרשב"א פ' המגרש (פ"ד) כי שני חזקיה היו אחד רבו של ר' יוחנן וא' חזקיה בריה דר' חייא בריה דרב כהנא והוא בבלאה והלכה כר' יוחנן אע"ג דחזקיה פליג עליה דהאי לאו רבו הוא אלא חזקיה בר' חייא ברב כהנא (ס' תחלת חכמה דף נ"א ד') ועיין פ' המגרש (פ"ד ב') דשם חולק ר' יוחנן על חזקיה וע"ז כתב הרשב"א דאין זה חזקיה רבו וא"כ יש לפרש כמו שמשמע מרש"י דר' יוחנן אמר לחזקיה דלכון אמר (ר"ל רב כהנא) וזה חזקיה שאמר לו ר' יוחנן דלכון אמר לא היה חזקיה רבו אלא חזקיה השני בריה דר' חייא ברב כהנא. וא"כ אין צריכין לפרש כתוס' דר' יוחנן אמר לתלמידיו שהיו מבבל דלכון אמר וק"ל. אכן לא מצאתי בש"ס חזקיה ברב חייא ברב כהנא ואם קבלה הוא נקבל. וכתב הרי"ף פ' אין מעמידין הלכה כחזקיה אע"ג דפליג עליה ר' יוחנן אין הלכה כתלמיד במקום רבו. כתב בנ"ח בי"ד סי' קמ"ה ז"ל קיי"ל כחזקיה לגבי ר' יוחנן דרבו היה וכתב היבין שמועה דהיינו בפניו כו' וא"כ מאן לימא דר"י בפניו הוה עכ"ל:
1360
1361חזקיה בריה דר' חייא ברי' דרב כהנא ור' יוחנן חולק עמו. לא מצאתי זכרו (עיין חזקיה שלפני זה):
1361
1362ר' חזקיה למד מתינוק א' רזי דאורייתא זוהר בראשית ער"ז, ר' חייא ור' חזקיה וא"ל אליהו דירושלים יחרב שם ויצא עשנ"ב עם ר' יוסי ור' יודא (עיי"ש). ור"א זוהר שמות עק"כ:
1362
1363חזקיה אבי עיקש העיד לפני רבן גמליאל ביבנה שאמר משום ר"ג הזקן בכורות (ל"ח רע"א) ובספרא פ' שמיני בפסוק אשר יפול מהם אל תוכו, העיד לפני ר"ג הזקן, ובילקוט שמיני ס"ס תקל"ט חזקיה איש עיקש:
1363
1364חזקיה ואיבו (ע"ש) בני ברתיה דרב בזמן רב. ואולי שימי בנו:
[הגהות: חזקיה, שבת (קי"ב ב') בעי רבי חזקיה תיבת רבי נ"ל ט"ס לא תקן:]
[הגהות: חזקיה, שבת (קי"ב ב') בעי רבי חזקיה תיבת רבי נ"ל ט"ס לא תקן:]
1364
1365רבי חזקיה תלמיד ר' ירמיה בזבחים (ע"ה ב') רב הונא ור' חזקיה תלמידי ר' ירמיה. א"ר ירמיה משום רשב"י סוכה (מ"ה ב') כמה דברים. ובחלק (צ"ז ב'), א"ר ירמיה ירושלמי שקלים פ"א הלכה י"א וירושלמי ברכות פ"ה סוף מתני' ב' כמה דברים ובפ' הרואה מתני' ב' כמה דברים:
1365
1366רבי חזקיה עכייה בשם רבנן דקסרין ירושלמי פ' ח' שרצים הלכה ד', וענין ההוא בע"ז פ' א"מ הלכה ב' אין תיבת עכייה:
1366
1367חזקיה בר בליוטי ערכין פ' המקדש (כ"ח ב') אמר לר' אבהו (עיין בלווטי):
1367
1368חזקיה בר פרנך א"ר יוחנן פ' הרואה (ס"ג א'):
1368
1369רבי חזקיה חוקק רבי הונא ר' פנחס ירושלמי סנהדרין פ"ג הלכה יו"ד פי' שם כך היה שמו, עיין יוחנן חקוקאה:
1369
1370רבי חזקיה בזמן אביי משמיה דאביי חולין (קי"א סע"ב) ובשבת (ל"ח ב', ק"ח ב').
1370
1371א) אלו אמרו בשם חזקיה, רבי אלכסא. ר' חנינא תורתייהו, ר' חנניה, ר' יודן בר חמא, ר' יוסי ור' יונה ירושלמי קדושין פ"ק הלכה ה'. ופ"ק דחלה ומעשר שני פ"ב הלכה ו', בשם בית ר' ינאי ירושלמי פ' כירה. ר' יצחק חקולא. ר' שבתי. ריש לקיש ב"ק (ט' ב', כ"ב ב') ורפ"ד דתרומות.
1371
1372ב) בשם ר' חזקיה או ר' חזקיה בשמם, בש"ר אבא בר ממל ירושלמי פסחים פ"ח הלכה ב', ור' אבא בר זמינא. בש"ר אבדימי דמן חיפא בכורים פ' אחרון, בש"ר אבהו ירושלמי ר"פ א"ע ופ"ד דסנהדרין הלכה ז'. ובתוס' עירובין (צ"ו א') בפסיקתא ר' חזקי' בש"ר אבהו. ור' אבין ירושלמי ר"פ כיצד מברכין. אמר לרב אדא בר אבימי. בש"ר אחא ירושלמי רפ"ק דשבת. ור' אחי. בש"ר אילא ירושלמי רפ"ק דשבת. בש"ר אלעזר שקלים פ"ב. ורב ביבי שקלים פ"ב. בש"ר ביני. ור' דוסתאי. א"ר זריקן ירושלמי פ"ק דברכות מתני' א'. ור' חונה. בש"ר חוניא דבית חוורן. א"ר חנינא בר אבהו. ר' חנינא בר עגול. בש"ר חסדא שקלים פ"ד הלכה ז'. ור' חסדא שאל לר' חזקיה. ר' טביומי שאלו. בש"ר יהודה בן פזי ירושלמי ספ"ב דשבת. תנא ר' יהודה גרוגרת. בש"ר יוחנן ירושלמי ר"פ א"ע ופ' מי שמתו מתני' א'. בש"ר יוסי בר חנינא ירושלמי ברכות פ"ח הלכה ז' ופ"ג דשביעית הלכה ה'. רב יוסף ירושלמי קידושין פ"ק הלכה ו'. בש"ר יעקב בר אחא פ' הגוזל קמא הלכה ג' ועי' ר"פ א"ע וברכות פ"ג מתני' א' בירושלמי. והוו יתבין שם פ"ב מתני' ה'. ר' יצחק בן אלעזר בשמו. בש"ר ירמיה ירושלמי פ' א"ע מתני' ב'. ור' כהן. א"ר מנא שמעית לר' חזקיה דמאי פ"א סוף הלכה ג'. בש"ר סימון. ור' עוזיאל בר חוני' דבית חוורן. ור' פנחס. בשם רבא ירושלמי ר"פ הערל. בשם ר"ל ירושלמי ר"פ כיצד מברכין. ור' שובתי:
1372
1373בר חטייא ב"ר פ' נח פ' ל'. ובחזית פסוק ראשו כתם פז בר חוטא (ע"ל בר תוטני):
1373
1374חטיא (ילקוט נביאים סי' קי"ט) שם חכם בקמ"ץ הח' בחיר"ק הט' בקמ"ץ היו"ד (מעריך המערכת):
1374
1375חיון רב הונא בר חיון:
1375
1376רבי חייא (סתם) בן ר' אבא (בר אחא וצ"ע שם) בר סלא.
1376
1377א) הוא ר' חייא הגדול ונקרא ברבי (ע"ש) ור' חייא רבה, והיה מזרע שמעי אחי דוד פ' מציאת האשה. פ' אע"פ (ס"ב ב'). וכתב היוחסין [אצל הלל] תימא למה מתה בתו הארוסה עם בן רבי (פ' אע"פ שם) הלא היה מיוחס יותר כי רבי אתי מהלל שהי' מצד אביו מבנימין ומצד אמו משפטיה בן אביטל אשת דוד (ע"ש) כיון דמשפחת אם אינה קרויה משפחה:
1377
1378ב) רב הוה בן אחיו ובן אחותו. והיו לו ד' אחים (עיין אבא בר אחא הנ"ל). אשתו (יהודית) ילדה לו ב' בנים יהודה וחזקיה תאומים, עיין פ"ק דקידושין (י"ב רע"ב) ונשתהא אחד אחר השני ג' חדשים. גם ילדה תאומים ב' אחיות פזי וטוי והוה לה צער לידה שנאי מנא ואתת לקמיה דר' חייא אמרה אתתא מפקדא אפריה ורביה אמר לה לא אזלא אישתיא סמא דעקרא לסוף איגלאי מילתא אמר לה איכו (ומי יתן שלא שתית) ותלדי עוד כרס אחד ב' בנים יבמות (ס"ה ב'). וכתב בשלשלת הקבלה (ל"ב ב') שבניו הנ"ל נשאו ב' אחיות תאומות, שקר העיד כי לא נמצא זה ויצא לו טעותו ממ"ש ביבמות (שם) יהודה וחזקיה אחי פזי וטוי אחוותא, הבין כי פזי וטוי אחוותא הם נשותיהם של יהודה וחזקי' וק"ל. ר' חייא ובניו שקולים כאבות. בב"מ (פ"ה) רבי גזר תענית אחתינהו לר' חייא ובניו אמור משיב הרוח ונשב זיקא אמור מוריד הגשם ואתא מטרא כי מטו למימר מחיה המתים רגש עלמא אמרי ברקיע מאן גלי רזיא בעלמא (דאלו ג' חשובים כאבות) אמרי אליהו אתיוהו לאליהו מחיוהו ס' פולסי דנורא אתא אידמי להו כדובא דנורא על בינייהו וטרדינהו (ע"ש). בחולין (פ"ו א') משעלו ר' חייא ובניו פסקו הזיקין ורוחות ורעמים ולא החמיץ יינם (ע"ש ברש"י. וע"ל רבין נר אבא). בימיו עלה גור בן ראם לארץ ישראל (עקר כל האילנות וגזרו תענית והתפלל ר' חייא וגעתה אמו של אותו גור מן המדבר וירד לקולה (בראשית רבה פ' נח פ' ל"א). והוה מצערא לי' אשתו וכי הוה משכח מידי (דבר הראוי לה) מייתי לה אמר לי' רב והא קמצערא למר א"ל דיינו שמגדלות בנינו ומצילות אותנו מן החטא יבמות (ס"ג סע"א). ואמר לאשתו אקדים ריפתא לעניא דלקדמו לבנייך שבת (קנ"א ב'):
1378
1379ג) בשבת (ס' ב') אר"ח אי לאו דקרו לי בבלאה שרי איסורא פירש"י ר' חייא בבלי היה כדאמרי' בסוכה עלו ר"ח ובניו. ובר קפרא קראו בבלי כריתות (ח' א') ע"ל ר' אושעיא. ובעירובין (פ' א') א"ר ישמעאל בר' יוסי לר' חייא בבלאה. בכתובות פ"ק (ה' א') השיב בבלי אחד ואחיה שמו. הקשה לבר קפרא ויבשת ידיה. וכתב היוחסין [אות א'] אחיה נ"ל שהוא ר' חייא שקראו רבי במ"ק אחיה. (והגירסא שלפנינו קראו עייא, ובכתובות הגירס' שלפנינו ור' חייא שמו). והיה קורא לחית"ן ההי"ן מגילה (כ"ד ב') ורבי קראו עייא וכן בר קפרא (ע"ל ר' אושעיא רבה) לגנאי כי לא יכול לדבר חי"ת וע' וה' מתחלף באחה"ע:
1379
1380ד) והיה מצד אחד תנא ב"מ (ה' א') ר' חייא תנא ופליג. ומצד א' אמורא כדאי' בהמפלת (כ"ו א') ברש"י שהי' תנא ואמורא. והוא עם ר' אושעיא רבה עשו תוספתות (רמב"ם בהקדמה לזרעים ויוחסין). ור"י אברבנאל בהקדמה לנחלת אבות ר' חייא חבר תוספתא (ע"ל) ובס' כריתות חלק ד' כתב שמשנת ר' חייא ותוספתות ב' מילי נינהו, ובהליכות עולם כתב סתם תוספתא ר' נחמיה. ובקבלת הראב"ד בר קפרא כתב התוספתות. ור' חייא ור' אושעיא ור"ש חבירו חברו הברייתות, (וכ"כ הצידה לדרך בהקדמה, ועיין רבי, וע"ל ר' אושעיא). המשניות היו קודם רבי אלא רבי סדרם אבל הברייתות הי' שונה ר' חייא מה שהיה רבי מוסיף על משניות. ר' חייא תלמיד רבי (רש"י נדה י"ד ב') והתוס' כתבו תחלה למד בבבל ולזקנותו עלה ולמד מרבי. בזקנותו היה תלמיד חבר לרבי דאמר לרבי אף אתה עשית ולא אמר אתה רבי, וכ"ה בב"ב (קנ"ח ב') דבן עזאי תלמיד חבר לרבי עקיבא דא"ל שב את ולא אמר מר. ורבי קרא עליו מארץ מרחק איש עצתי מנחות (פ"ח ב'). כתב הבאר שבע פ"ג דהוריות (י"א ב') לכן בעי רבי מר' חייא. ורבי היה יודע י"ג דרכים במשנה וחלה ושכחם ור' חייא החזיר לו ז' דרכים וכובס אחד החזיר לו ששה כדאי' בנדרים (עיין ר' יהודה הנשיא) ופרנסתו היה משל רבי ור"ש ברבי לא היה מקפיד עליו מרוב חבתו על שלקח ה' דגים ור"ש שנים פ' א"צ (כ"ח א'). ובפ' הנושא בכתובות (ק"ג ב') דכי הוו מינצו ר' חנינא (בר חמא) ור' חייא א"ר חנינא בהדי דידי מינצית דאם ח"ו תשתכח תורה מישראל מהדרינא מפלפולי. א"ל ר' חייא אנא עבדי דלא תשתכח כו' והיינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא. ועיין בירושלמי מגילה פ"ד הלכה א', א"כ ר"ש ברבי אפי' ממך א"ל אין א"ל ר' ישמעאל בר' יוסי אפי' מאבא א"ל ח"ו לא תהא כזאת בישראל, ועיין ב"מ (פ"ה ב'). בבראשית רבה פ' ל"ג חד זמן עייל ר' חייא רבה לגבי רבי וא"ל הא רב הונא לבר נתכרכמו פניו של רבי (ע"ש). א"ל רבי לר"ח פוק חזי מאן בעי לך לבר נפק ולא אשכח בר נש וידע ר"ח דרבי כעס עליו ונהג נזיפותא ל' יום ולא עייל קמיה דרבי ובאותן ל' יום יליף רב מיני' דר' חייא כל כללי דאזרייתא כו', וכ"ה בירושלמי פ"ט דכלאים וקצת הגירסא נשתנה לסוף ל' יום אתא אליהו בדמותי' דר"ח ויהיב ידיה על שיניה דרבי ואתסי כשבא ר"ח לגבי רבי א"ל מאי עבדית בשיניך א"ל מן ההוא שעתא דיהבת ידך עליה נתרפא א"ל לית אנא ידע (כי לא נתתי ידי עליה) כיון דשמע רבי כן והרגיש שאליהו עשה לכבוד ר' חייא התחיל רבי לנהוג כבוד בר' חייא ושישב ר"ח לפניו א"ר ישמעאל בר"י ולפנים ממני א"ל ח"ו. ושם, רבי הוה מתני שבחיה דר"ח קמי' ר' ישמעאל בר"י דאדם גדול הוא וקדוש, פעם א' ראה ר' ישמעאל את ר"ח במרחץ ולא עמד ר"ח מפניו א"ר ישמעאל אותו תלמיד שהיית משבח אותו לא עמד בפני א"ל רבי לר"ח למה לא עמדת לפניו א"ל הרהרתי באגדות תילים ומפני העיון לא ראיתיו כיון דשמע רבי כן היה מוסר לו ב' תלמידים שיכנסו עמו. ופעם אחת שנה ר' חייא לב' בני אחיו בשוק ואקפד רבי עליו וקראו עייא ונהג נזיפותו ל' יום (ע"ש). בירושלמי ברכות פ"א מתני' ח', וסוכה פ"ה הלכה ד' שהראה קידה לפני רבי ונפסח ונתרפא (עיין לוי). בחולין (פ"ה ב') נפל ליה יאניבה בפשתן ושאל לרבי אם לשחוט עוף לתקן הפשתן עם הדם (ע"ל רב דזה נזדמן לרב ושאל לרבי חייא). דרש משמיה דרב וקלסוהו משמי' דרבים ולא קלסוהו (ס"פ מי שאחזו):
1380
1381ה) ר' חייא לא הוה מצי מלאך המות למקרביה ואדמי כעניא וטרף אבבא אמר אפיקו ריפתאו לעניא אפיקו לי' א"ל קמרחם מר אעניא אההוא גברא לא מרחם מר ותן לי נפשך ולא תטריחני לבוא כמה פעמים ואחוי לי' מלאך המות שוטא דנורא וגלי לי' דהוא מלאך המות ואמצי ליה ר' חייא את עצמו מ"ק (כ"ח סע"א) ושם (כ"ה ב') כשמת ר' חייא נחיתו כיפי דנורא מרקיע. בכתובות (ק"ג ב') אין הכרע אם ר"ח מת קודם רבי או רבי מת קודם ר"ח. ברבה קהלת פ' כל אשר תמצא ידך עשה, ריש לקיש וי"א ריב"ל הוי מתחמד למיחמי כר"ח רבה אמרין לי' לית את כדאי דלא אלפת אורייתא כוותיה ולא עוד דהוה גלי למילף יתיב ש' תעניות אתחזי לי' בחלמא כו', ובירושלמי סוף כלאים פ"ט הלכה ד' שצם ש' תעניות ולא הועיל א"כ צ"ל שצם עוד ש' תעניות כ"כ המתנות כהונה. ר' אסי צם תלתין (ובירושלמי הגירסא תמנין) יומין למחמי ר' חייא רבה ולא חמייה אמרי ליה לית את כדאי אמר יחמי יתיה ויהוי מה דהוי חמא דרגין דידי' וכהיין עינייהו אין תימר דר' אסי לאו אדם גדול הוא, הוי חד גרדיי אתא קמיה דר' יוחנן ואמר חמית בחלמא רקיע נפל וחד מתלמידך (הוא ר' אסי ע"ש) סמכיה בידיה. בב"מ (פ"ה ב') א"ר זירא נראה לי בחלום ר' יוסי בר' חנינא אמרתי לו אצל מי אתה תקוע (ויושב בישיבה של מעלה) אמר לי אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל מי אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל מי אצל ר' חנינא ור' חנינא אצל מי אצל ר' חייא, אמרתי לו ור' יוחנן אצל ר' חייא לא (וכי אין ראוי ר' יוחנן לישב אצל ר' חייא) א"ל באתר זקוקין דנורא ובעורין דאשא מאן מעייל בר נפחא לתמן (ר' יוחנן נקרא בר נפחא (ע"ש) לכך אמר מאן מעייל בר נפחא לתמן), ושם א"ר חביבא אשתעי לי רב חביבא בר סורמקי חזי לי האי מרבנן דהוה שכיח אליהו גבי' לצפרא הוי שפירן עייני' ולאורתא דמיין כדמקליין בנורא אמרי ליה מאי האי ואמר לי דאמרי ליה לאליהו אחוי לי רבנן כי סלקי במתיבתא דרקיע אמר לי בכלהו מצית לאיסתכולי לבר מגוהרקא דר' חייא דלא תסתכיל ביה מאי סימנייהו בכולהו אזלי מלאכי כי סלקי ונחתי לבר מגוהרקא דר"ח דמדנפשיה סליק ונחית לא מצאי לאוקמי אנפשאי איסתכלי ביה אתו ב' בוטיטי (ניצוצות) דנורא ומחייה וסמינהו לעייניה למחר אזלי אשתטחי אמערתא אמינא מתנייתא דמר מתנינא (תוספתא של אדוני שסידר לו' סדרים אני שונה תמיד דר"ח סדרן כדאמרי' בעלמא רבי לא שנאה ר' חייא מנ"ל עירובין (צ"ב א') נדה ((ס"ב ב') ואמרינן כל מתניתא דלא מתנייא בי ר' חייא ור' אושעיא (ע"ש) לא תותבו מינה בבית המדרש עכ"ל רש"י) ואתסאי. כתב בג"נ אות י ישי נתעבר בר' חייא וז"ש בפ' י' יוחסין ר' חייא מההוא עובדא דתבע לאמתי' ודאי אשתו עיבורה של אשת ישי אבי דוד ומעשה אבות יעשו בנים כי ינתן בכוס זה והיה שותה בכוס אחר כשכעס על אשתו ותבע לשפחתו והיא הגידה לגבירתה והלכה לבעלה בחשאי והיה ישי סבור לבוא על שפחתו לכך אמר דוד בעוון חוללתי כי באותה ביאה נולד דוד. ומה שמת בעטיו של נחש מחשבה רעה אין הקב"ה מצרף למעשה אלא הביאו בעיבור דר' חייא כי רב זכותיה לזכות את ישי כי ידוע מה רב כחו כי הוה מצלי אתא מטרא וכשאמר מחיה המתים רגש עלמא ואמרי בכלהו גוהרקי מצית לאסתכולי לבר מגוהרקא דר' חייא עכ"ל. וצ"ע כי לא נמצא בעי' י' יוחסין ובכל הש"ס מעשה כזה לר' חייא הגדול כי מעשה כזה אירע לר' חייא בר אשי. ולא רציתי לשלוח יד להעמידו שם כי אולי מצא איזה אגדה שכן אירע לר' חייא הגדול וטעה וכתב שהוא בפ' י' יוחסין. כתב גא"י בטבריה נגד שער העיר בית החיים נקבר ר' חייא ובניו יהודה וחזקיה, ובס' מסעות בנימין בציפורי קבורת רבינו הקדוש ור' חייא מבבל ויונה בן אמיתי בראש ההר אלו הקברים:
1381
1382ו) ר' אבא בר זוטרא משמו. ר' אבין בשמו. ר' אחא בר אויא, ור' אושעיא ברבי וכלתו באה לפני ר' חייא (ע"ש). ורב אושעיא בר חייא (ע"ש). רב אחאי (ע"ש). בר יאשיה בעא מיני', אחי שונה בביתו ובעא מיני'. איבו אחיו. ר' אלעזר תלמידו. ר' ביסנא בשמו. ר' ביבי בר אבין בשמו. ר' הונא ור' חלבו ורב בשמו (שקלים פ"א). רב חונה רבה בשמו. חזקיה בנו. רב חנא אחיו. ר' חנינא בשמו (וע"ל). וחלפא בר אידי. רב יהודה בשמו. יהודה בנו. יוחנן חקוקא, ור' יונתן (ע"ל). ר' יונתן בן יוסף. רב יוסף א"ר חייא. אבא יוסי התורתי, ור' יניי ירושלמי ברכות פ"ד מתני' ה'. ר' ינאי תלמידו, ר' ירמיה בשמו. א"ל ר' ישמעאל בר' יוסי. מרתא אחיו, בש"ר פדיי, רב תלמידו, רבב"ח תלמידו, אמר רבה א"ר חייא שבת (קכ"ז א') עירובין (ע"ח א', פ"ח א'). רבי רבו או תלמיד חבר לרבי (ע"ל). ר' שבתי בשמו. שילא אחיו. שמואל בשמו שבת (מ"ה סע"ב, קל"ח סע"א) סוכה (י"א סע"א) חולין (קי"ג א', קל"ח א'). שמעון ברבי כתב היוחסין שהיה רבו (ע"ש שכתבתי בשם תוס' שהיה גדול מר' חייא, אבל אחר דתוס' כתבו דלזקנותו היה תלמיד חבר לרבי איך יהיה תלמיד ר"ש ברבי), ר"ש בן לקיש משמו ע"ז (ל' א'). בשם רשב"א רבה ריש רות, הלך עם ר' יונתן קומי ערסי' דר"ש בן יוסי בן לקוניא ירושלמי ברכות. אמר לר"ש בן חלפתא בירבי ירושלמי פ"ק דברכות פסקא א' ור"פ א"ל הממונה. רב ששת בשמו:
1382
1383רב חייא בר אשי תלמיד רב ושמואל וזעירא. הוה רגיל לומר בעת נפילת אפים הרחמן יצילני מיצה"ר ואשתו אמרה הלא פירש ממני (מפני הזקנה רש"י) הלכה וקשטה עצמה וחלפה קמיה ושאלה מי היא ואמרה חרותה (זונה ניכרת בעיר) תבעה ובא עליה אתא לביתי' ויתיב בתנורא שגירא (להמית עצמו) וא"ל אשתו אנא הוית א"ל אנא מיהא לאיסורא איכוונית כל ימיו היה מצטער עד שמת באותה מיתה קידושין (פ"א ב') (ע"ל ר' חייא הגדול מש"ש שנראה שהיה גלגול ישי אבי דוד). היה מבבל תוס' סוכה (מ"ד א'). א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב (ע"ש) סימן בגופא, זימרא כו' (ע"ש). ר' אבא בשמו. בשם אסי ירושלמי ס"פ המגרש. רב אסי בר נתן בעא מיני'. אמר ר' אסי צ"ל אמר רב (עיין ר' אבא). א"ר הונא ביצה (כ"ח ב') א"כ ר"ה גדול ממנו שאמר בשמו ובחולין (קי"א ב') ר"ה ור' חייא בר אשי מר אמר לחבריה יתמא (בלא דעת) עביד רבך הכי ומר אמר לחבריה יתמא עביד רבך הכי איך קרא לר"ה יתמא. ר' זירא בשמו ירושלמי ברכות פ"ה מתני' ב', וס"פ אלו קשרים. זעירי רבו יומא (ע"ז ב'). א"ל אשת זעירי רבך אכל שבת (ק"ט א', ק"מ א'). חייא בר רב תלמידו. א"ר חסדא סנהדרין (מ"ג א'), א"ר יוחנן פ' כל הכלים ופסחים (כ"ז א'). ר' יצחק בריה דרבה בב"ח. בשם כהנא ירושלמי שבת פ' כלל גדול הלכה ב' וכצ"ל זעירא בש"ר חייא בר אשי בשם כהנא. רב עמרם חסידא אתא לקמי'. אמר רב ברכות (מ"ב א') קידושין (כ"ד סע"ב) שבת (נ"ג א', קי"ח ב', קל"ט ב') ושם (קמ"ב א') אמר רבא צ"ל רב. בכורות (כ"ה א') (ועיין ר' אבא בסימן בגופא כו'). זימנין סגיאין הוי קאימנא קמי דרב לתנויי פרקין ברכות (י"א ב', י"ד ב'). ר"ח ב"א ישב לפני רב ואבעית דחמורה שלו רצה להוליד כו' ירושלמי נדה פ"ק הלכה ד'. רבא בר אבא בשמו. אמר רבה הזורק (צ"ט ב'). אמר שמואל חולין (קכ"ז ב', ע"ש) פסחים (ל' סע"ב). רב שמואל ססטראי בשמו. רשב"ל חולק עמו עירובין (פ' רע"ב):
1383
1384ר' חייא בר אסי עירובין (נ"ט ב') אמר רב תענית (י"ח א'):
1384
1385רב חייא בר רב שהיה מהפך דברי אביו לאמו שהיתה קנטרנית פ' הבע"י (ס"ג סע"א). אמר רב לחייא בריה חטוף ובריך (ברכות נ"ג סע"ב, נזיר ס"ו סע"א). והיה אדם חולה (ע"ז ל"א ב'). ורב גידל בר מניומי. רב הונא אי גדול ממנו (ע"ש). רב הונא בר חיננא בשמו. ר' חייא בר אשי מתני ליה קמי' דרב עירובין (מ"ז א'). רב חיננא בר שלמיא רבו. ורב חלקיה בר טוביא. רב חנן בר רבא מתני ליה קמי' דרב. רב יהודה מתני ליה קמי' דרב עירובין (ב' ב', י"א א', י"ד א'). וריב"ל פליגי סוכה (מ"ח א'). רבה בר אבוה שאלו. שימי בנו חריף. קמי' דשמואל ערכין (ט"ז ב') וא"ל שמואל בר אורין אימא לך משמיה דאבוך ברכות (י"ב סע"א) חגיגה (י"ד רע"א):
1385
1386ר' חייא בר אבא הכהן,
1386
1387א) תלמיד מובהק של ר' יוחנן ועלה מבבל, ר' יוחנן קראו בבלאה (ע"ל). והחזיר תלמודיה לפני ר' יוחנן כל תלתין יומין חולין (פ"ו ב'), ברכות ל"ח ב'). וכתבו התוספות לאו דוקא כל תלמודיה אלא כל מה שהיה לומד בל' יום היה חוזר ביום ל"א. וכתב באר שבע בכריתות וא"א לפרש כן דא"כ לא פריך בכריתות (כ"ז סע"א) כלום אלא כל תלמודו וכן רב ששת (ע"ש). וראי' מוכרחת מרב אשי ור' חנינא בר פפא, ומ"ש שם בכריתות ר' זירא בר אדא החזיר תלמודו ט"ס הוא וצ"ל ר' חייא בר אבא עכ"ל. ועיין רב יהודה שלא התפלל רק ביום ל' כי היה מהדר תלמודו בכל ל' יום. (כתב היוחסין באגרת רש"ג ומתלי בעבורא דדשא ואמר חדאי נפשאי לך קראי ט"ס הוא כי זה עשה רב ששת (ע"ש) פסחים (ס"ח ב').
1387
1388ב) ומת קודם ר' יוחנן. לא ידעתי מנ"ל אי משום דאי' בברכות (ה' ב') ר' חייא בר אבא חלש על לגביה ר' יוחנן וא"ל חביבין עליך יסורין, א"ל לא הן ולא שכרן כו' ויהיב לי' ידיה ואוקמיה, הרי מפורש שר' יוחנן אוקמי'. אבל בירושלמי נראה שהיה אחר ר' יהודה נשיאה (כוונתו כמ"ש בירושלמי ברכות פ"ג מתני' א' כד דמך ר' יהודה נשיאה בר ברי' דרבי דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא וסאביה) כ"ש אחר ר' יוחנן (ר"ל דר' יוחנן מת קודם ר' יהודה נשיאה). ונראה דלמדוה דר"י מת קודם ר' יהודה נשיאה מהא דאיתא בר"ה (כ' א') שלח ר' יהודה נשיאה לר' אמי כל ימיו של ר' יוחנן היה מלמדנו כו' מוכח דר' יוחנן מת קודם ר' יהודה נשיאה, וזה אינו כי התוס' כתבו דזה ר' יהודה נשיאה תלמיד ר' יוחנן הוא בן בנו של ר' יהודה נשיאה שהיה בן בנו של רבי (ע"ש):
1388
1389ג) בירושלמי מע"ש פ"ה הלכה ה' ר' חייא בר בא הורי על גרמי' לצאת לחוץ לארץ בגין דלא מסיב מעשר. ובירושלמי פ"ג דברכות מתני' א' היה מפסע על קברים לראות דוקלטיינוס מלכא, דכהן מטמא לראות מלך. ויצא במנעלים מטולאים ברכות (מ"ג ב'). כתובות (ח' ב') ר' חייא בר אבא מקרי או מתני בריה דריב"ל הוה ואדברי' ליהודה בר נחמני מתורגמני'. ולולא דמסתפינא אמינא דט"ס וצ"ל רב חייא בר אדא (ע"ש) הוא היה מקרי דרדקי דר"ל, לכן הגירסא בגמרא ובעין יעקב רב חייא בר אבא מקרי כו', ואילו הוא רבי חייא בר אבא הא בכל הש"ס נקרא רבי חייא בר אבא. ועוד אי ר' חייא בר אבא היה מקרי או מתני בריה דריב"ל למה לא תמצא בכל הש"ס שיאמר בשם ר"ל שום דבר וצ"ע:
1389
1390ד) ר' אבא בשמו רבה פ' בהר פ' ל"ג, ובמגילה (ל' א') אר"ח בר אבא א"ר אבא. א"ר אבא אר"ח ב"א שבת (קי"ג א') וכצ"ל וכ"ה ברי"ף. בנו ר' אבא. ר' אבא בר ממל איתביה. ר' אבא בר שמואל בעא מיניה. ר' אבהו דרש אגדות והוא שמעתתא (ע"ש). ר' אבין בשמו. רב אחא בנו וצ"ע. אייבו בר נגרי בשמו. ר' אלכסנדרי בשמו. ור' אלעאי. ר' אמי א"ל ולימא מר זבחים (פ"ה ב') חולין (ק"ג א') ב"ק (כ' ב'). אמר משמיה דר' יוחנן ואהדרינהו ר' אמי ור' אסי לאפייהו כלומר לא ר' יוחנן אמרו יומא (ע"ג א'). יתיב עם ר' אסי קמי ר' יוחנן וקרי להו דרדקי שבת (קמ"ה ב') ובעירובין (ס"ה סע"ב) קמי ר' יוחנן. ור' אסי פליג עמו ס"פ מי שהפך. היה במיתת ר' אסי. רב אשי א"ל ג' דברים משום ריב"ל. באלו בשמו. ורב ביבי. ר' בנאי אחיו. בנימין בר עשתור. ור' בנימין בר יפת. ר' ברכיה בשמו. ר' הלל בר וולס בשמו. אר"ה אר"ח ב"א א"ר יוחנן מ"ק (כ' א'). א"ר זירא נקוט דר"ח ב"א בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דמרי שפיר ברכות (ל"ג ב', ל"ח ב') סוכה (מ"ה). א"ר חייא (בר אבא) א"ר יוחנן כו' א"ל ר"ז לרחב"א ודלמא כו' א"ל תרדא (שוטה בהול) זבחים (כ"ה ב'). הוה מצלי והדר צלי א"ל ר"ז מ"ט עביד מר הכי ברכות (ל' ב'). ובגיטין (ל"ט ב'). אר"ז לר"ח ב"א בפירוש שמיעא לך או מכללא ולא שמיע למר. וברכות (כ"ב סע"א) אר"ח ב"א לר' זירא למה ליה למר. ור' זירא (עיין רב ביבי). זעירא שאלו. בש"ר חייא בר יוסף. חלפא קרוי תלמידו. ר' חמא בר חנינא שמע מפרקו. ר' חמא בר יוסף וצ"ע. ר' חנינא רבו (כ"כ היוחסין ולא ידעתי מנ"ל). ר' חנינא מסורא דפרת תלמידו (כ"כ היוחסין ולא ידעתי מנ"ל). ור' חנינא בר יוסף. ר' חנינא בר עגול שאלו. רבי חנני' הוה מסתמיך עליו. ר' יהודה בר נחמני (ע"ל). ר' יהודה נשיאה (ע"ל). ר' יהושע בר' נחמיה בשמו. א"ר יהושע בן קרחה. אמר לריב"ל קדושין (ל' א') חולין (צ"ח א' ). ר' יוחנן רבו. בש"ר יוחנן ברכות (י"ד ב', נ"ד ב') כמה דברים. שבת (מ"ה א') ושם (פ"ו ב') אר"ח ברבי אבא א"ר יוחנן. ושם (ק"ה ב') ב' דברים. וביומא (ל"ח ב') כמה דברים. מנחות (נ' ב', ע"ד א') מגילה (י"ט ב') כמה דברים. בזבחים (כ"ה ב') א"ר חייא אמר ר"י נ"ל שצ"ל אר"ח בר אבא וכ"מ שם, ובשבת (קי"ג א') א"ר אבא א"ר חייא א"ר יוחנן וברי"ף הגי' א"ר אבא אר"ח בר אבא אמר רב, ובאשר"י הגי' א"ר אבא א"ר חייא בר אשי א"ר, ובירושלמי מגילה פ"ג הלכה ב' ובפ' המדיר הלכה ז' א"ר חייא אר"י נ"ל שצ"ל ר"ח בר אבא אר"י. א"ל ר' יוחנן עד דאכלת כפנייתא בבבל (פי' תוס' תמרים גרועים. וכתב בתשו' חו"י סקנ"ב ע"ד מ"ש הרע"ב ספ"ק דערלה על כפניות שעודם סמדר והכי קאמר ליה כי בבל עמוקה ודאי שם תמרים טובים כדאי' פ"ק דבכורים רק שראוי להמתין עם גמר בשולם וממהר לאכלם גרועים הם. ה"נ לא ירדת לסוף המשנה, לכן בב' המקומות א"ל תרגימנא מסיפא ע"ש). בכורות (י"ח א') ב"ב (ק"ז ב'), ור' יוחנן קראו בבלאה שבת (ק"ה ב') וירושלמי ר"פ כיצד מברכין. ר' יוחנן דרש ורצו כולי עלמא לשמוע ושמח ר"ח בר אבא שראה בחייו ר"י דורש שלמד ממנו אגדתא חוץ ממשלי וקהלת ירושלמי ספ"ב דב"מ. ט"ס הוא (ע"ל ר' חנניה). ובירושלמי סוף מעשרות א"ל ר' יוחנן בבליא מן דגלית לך חספא אשכח מרגניתא. ובכתובות פ' הכותב הלכה י"א א"ל ר' יוחנן בבלייא מן דגלית לך חספא מן מרגליתא. אר"ח ב"א הוי בה ר' יוחנן א"ל ר' אבא דלמא כו' אחיכו עלי' מנחות (ע"ד א'). ר' יונה בשמו. א"ר יונתן סנהדרין (ז' ב') בכורות (נ"ה א') ומסר מילי לר"ח ב"א גיטין (ל"ז א') ונראה ברש"י דהי' חבירו. פליגי בה ר"ח ב"א ור' יוסי שבת (ל"ב ב') וצ"ע ר' יוסי זה מי הוא ונ"ל שצ"ל אסי, ר' ינאי אחיו. ר' יעקב בר אחא בשמו. ור' יצחק נפחא. ור' יצחק בן אלעזר. ר' ירמיה בשמו. רב כהן אחיו וצ"ע. רב כהנא האריך ימים ע"י תפלתו. לוי בר חייתא בשמו. ר' מנא בר תנחום. בר מרייה קומיה. ר' נחומי או נחמיה בנו. ר' נחום בשמו. אר"ח ב"א כו' וא"ר נחמן יישר עירובין (ל"ב ב'). רב נתן כהן אחיו. סילני שאלו. א"ר סימאי. משמי' דעולא חגיגה (כ"ה יב'). ר' פדת תלמידו. ר' פנחס. אמר רב גיטין (ל"ח ב'). ורבא בר נתן. א"ל רבא לא סבר מר ברכות (ט"ו א') וצ"ע. רבא בן שמואל בשמו כמה דברים. רבין בשמו. רבנאה או בנאה אחיו. ר' שמואל בר יצחק בעא מיניה וקראו רבי. א"ר שמלאי. רב שמן בר אבא הכהן אולי אחיו הוא. ריש לקיש (ע"ל). ור' שמעון בר אבא. שמעון קמטריא שאלו. עם ר' תנחום בר יהודה. ר' תנחום בנו. ר' תנחומא בשמו:
1390
1391ר' חייא בר אבא בר אחתיה דבר קפרא והיה קולו ערב. וכ"ה בילקוט פ' ראה רמז תתצ"ב בר אחתי' דבר קפרא (ובילקוט משלי סי' ג' חייא בן אחותו של ר' אליעזר הקפר) היה קולו נאה, (וע"ל בר פדא, ועיין בסמוך ר"ח בר אדא):
1391
1392רב חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא דמך אמרי לר' יוחנן עול ואפטר עלוי אמר יעול רשב"ל דהוא ידע מה חיליה לאורייתא, רבה קהלת בפ' מתוקה שנת העובד, וברבה חזית פ' דודי ירד לגנו (חייא בר אויא ט"ס) אמרי לר' יוחנן עול ואפטר עלוי אמר לון יעול ר"ל דהוא תלמידו והוא ידע חיליה עאל ר"ל כו', ובירושלמי פ"ב דברכות מתני' ח' קבל ר"ל עליה דהוי רבו דתלמידיה דבר נש חביב כבריה כו' (פי' היפ"מ היה ר"ל צועק ובוכה תרגום כי יצעק אלי יקבל קדמי דר' חייא תלמיד ר"ל הוה) ובילקוט שיר השירים פ' דודי ירד לגנו כד דמך ר' חייא בר אבא בר אחתיה דבר קפרא עאל ר"ל ואפטר עלוי. והוא ירושלמי פ' מי שמתו. ר' חייא בר אדא ירושלמי פ"ג דהוריות סוף הלכה ה', בש"ר אחא ירושלמי ברכות פ"ו סוף מתני' א', בש"ר חנינא פ' ד' מיתות. בעא קומי ר' יוחנן פ"א דמעשרות, בעא קומי ר' מנא שקלים פ"ד, מעשרות פ"ה, בשם ר"ל ס"פ עושין פסין וספ"ק דתרומות, ובבבלי כתובות (קי"א ב') ר' חייא בר אבא מקרי דרדקי דר"ל היה בטל ג' ימים ולא אתא (ע"ל ר' חייא בר אבא מ"ש שם). ע"ל בר פדא בן אחותו של בר קפרא, וקשה בעיני להגיה שיהיה ר' חייא בר פדא שהיה בר אחתיה דבר קפרא או שם צ"ל אדא בר אחתיה:
1392
1393ר' חייא בר אדא דבן יפו שוחר טוב סי' ס"ב ומ"ר בהר פל"ג וב"ר פל"ח. ובחזית פ' כרמי שלי לפני. ובירושלמי פ' מגלחין הלכה ז' בריה דרב אדא דמן יפו, ובירושלמי מגילה פ"ג הלכה ח' ברי' דר' אדא דיפו בש"ר זעירא:
1393
1394ר' חייא בר יהודה מיפו לא מצאתי ואולי הוא בר אדא:
1394
1395ר' חייא בר אויא ב"ב (י"ט א') מנחות (מ"ג ב') נדה (נ"ח א') בזמן רב חסדא. אמימר בר מר ינוקא בן רב חסדא קמי'. משמיה דרב יהודה יבמות (ל"ט ב'):
1395
1396רב חייא בר אבין (נגרא) תלמיד שמואל (ע"ל). אמר שאלתי את רב אדא בר אהבה שבת (ק"מ א'). אמר לרב אחא בר יוסף (שם). רב אידי אחיו. ר' אלעזר מלמדנו משם ר' חנינא הגדול יבמות (מ"ג א'). א"ר הונא תענית (ח' א'), ובעא מר"ה קידושין (נ"ח סע"א). שאלתי את ר"ה שבת (ק"מ א'). אמר לרב הונא בר חיננא. ר' זירא רכב חמרא ואזל ר"ח בר אבין בתרי' א"ל ודאי דאמריתו משמי' דר' יוחנן ברכות (ל"ג ב'). משום רב חסדא, ובעא מרב חסדא מנחות (מ"ט א'), אמר רב יהודה מ"ק (ט"ז א'). א"ר יהושע בן קרחא מגילה (י"ד א') גיטין (נ"ז ב') נזיר (כ"ג סע"ב) ב"ב (צ"א ב') הוריות (י"א א'). ביומא (ל"ט ב') אריב"ק סח לי זקן אחד שהריח בכותלי שילה ריח קטורת. א"ר יוחנן עירובין (מ"ז ב') מגילה (ו' ב') נזיר (ס"א א'). בעא מרב יוסף סנהדרין (פ"ג ב'). א"ר נחמיה בר ברוך אר"ח בר אבין. בעא רב נחמן בר יצחק לר"ח בר אבין. א"ר עמרם בכורות (י"ח א'). אמר רב א"ר חייא בר אבין אמר רב עמרם יבמות (כ"ה ב') תיבות אמר רב ט"ס וצ"ל א"ר חייא ב"א. אר"ח ב"א רב עמרם יתיב כי אמר רב ששת (ע"ש) כתובות (י"א ב'). אמר רב גיטין (מ' א') עירובין (פ"א א'). וצ"ע אם היה תלמיד רב ונראה שלא היה תלמידו גם, לא תלמיד שמואל אף שאמר בשמם. אמר רבא אני וארי שבחבורה תרגימנא ומנו ר"ח ב"א ס"פ ח' שרצים קדושין (מ"ח ב') סנהדרין (ח' ב'). כתב בשו"ת ב"ח סי' נ"ה שהיה תלמיד רבא דבנדרים (ל"ד ב') בעא מרבא והלכה כרבא נגד רחב"א שהיה תלמידו (ע"ש) ועיין רבא, וצ"ע אחר שהיה תלמיד שמואל ורב הונא איך יהיה תלמיד רבא, הא ר"ה מת קודם רב יהודה ורבא נולד כשמת רב יהודה, ומה שהוכיח לפי דבעי מרבא הוה תלמידו כבר כתבתי בכללים שאין זה הכרח, ועוד דרבא קראו ארי שבחבורה. רבא בר שאלתא אמר לי'. אמר שמואל שבת (נ"ב א', קכ"ט א') עירובין (ע"ט ב') ביצה (ט' א', ל"ט א') קידושין (ע"ב א' ב') ב"מ (ק' א'). רב עמרם יתיב כשאמר רב ששת (ע"ל):
1396
1397ר' חייא בר' בון בש"ר יוסי בר' חנינא דמאי פ"ג הלכה ד', ור' זעירא ואבא בר תחליפא בש"ר הושעיה מעשר שני פ"ד הלכה ז' בש"ר שמיי. ויש ר' אבין בר חייא:
1397
1398רב חייא בר יוסף כתובות (קי"א ב') כמה דברים. בזמן רב ושמואל ור' יוחנן. ברבה פ' נשא פ"ט וירושלמי סוטה פ"ק הלכה ג' שלח אחר אשתו ג' תלמידים פי' המתנות כהונה שהיתה נשבית דוגמא מעשה דזכריה בן הקצב. התקין בסיכרא ס"פ האומנין. אר"ח בר יוסף לא שנו כו' ור' יוחנן אמר כו' אר"פ ולא פליגי חולין (צ' א') הרי הקדים את ר' חייא ב"י לר' יוחנן. בכורות (ל"ט א') ר"ח בר יוסי. ור' אבהו. א"ר אושעיא ע"ז (נ"א ב') סנהדרין (ט"ז ב'). רב אחא בר יוסף אולי אחיו. ר' אלעאי בשמו. ב"ר ס"פ נ"ה ר' חייא בר יוכי (אולי צ"ל יוסי) בש"ר מייאשה ותני לה בשם ר' בנייה וא"ל ר' לוי דייך. רב גידל בשמו ע"ז (נ' א') ופ"ק דשבת (ז' א') ובפסחים (ז' א') א"ר גידל א"ר חייא בר יוסי אמר רב. ושם (כ"א ב') ענין ההוא בש"ר יוחנן. א"ר גידל אר"ח בר יוסף ומודה רב עירובין (צ' ב'). רב גידל בר בנימין א"ר חייא בר יוסף בשם רב. רב דימי אולי אחיו. ר' חייא בר אבא אמר בשמו פ"ד דכלאים. ר' חנינא אולי אחיו. ר' חמא אולי אחיו וקרוב לומר כי אחד הוא וט"ס (ע"ש). כי סליק אמר שמעתתא דרב קמי ר' יוחנן גיטין (ל"ט א') חולין (נ"ד א'). תנא קמי ר' יוחנן כירה (מ"ה א') ביצה (ל' ב') בעא קומי ר' יוחנן ירושלמי רפ"ו דנזיר. יהבו לי זוזי אמלחא לסוף אייקר מלחא אתא לקמי' דר' יוחנן ב"מ (מ"ח ב'). רב יצחק אולי אחיו. ר' לוי (ע"ל). ר' מייאשה (ע"ל). מסתמיך אכתפי' דרב נחמן בר יצחק (ע"ל רב אחא בר יוסף). קמי רב נחמן ביצה (ל"ב ב'). בשם רב (ע"ל). אמר שמעתתא דרב קמיה דשמואל שבת (נ"ג א'). בעא משמואל יבמות (נ"ח סע"ב). אמר לשמואל הלכתא כוותך או כרב א"ל כרב עירובין (צ' ב'). השיב לר"ל תמורה (ז' א'):
1398
1399ר' חייא בר פפא בסנהדרין (ל"ד ב') מנא ה"מ א"ר חייא בר פפא. כתב מהרש"א צ"ל רב אחא בר פפא וצ"ע למה מגיה כן. ואולי כי חשב שהוא א' מן י"א בני רב פפא ולא היה לו בן שמו ר' חייא, אך צ"ע למה לא הגיה בב"ק (פ' ב') ר' אבא בר פפא בש"ר חייא ב"פ בש"ר אחא בר פפא. ועוד דהא אמר ר' חייא בר פפא בש"ר אחא ב"פ. גם בירושלמי ר"פ כיצד מברכין ר' חייא בר פפא קמי ר' זירא, וקשה הדבר להיות טעות בג' מקומות:
1399
1400ר' חייא בר פפי ור' יהושע דסכנין בש"ר לוי רבה פ' מצורע פי"ח:
1400
1401רב חייא בר (רב) הונא תלמיד אביי ורבא. חזינא לאביי ורבא דמצלו אצלויי ברכות (ל"ד ב'). חזינהו דפסעי ג' פסיעות בכריעה יומא (נ"ג ב'):
1401
1402ר' חייא בריה דרב הונא פסחים (מ"ד ב'). משמיה דר' יוחנן מנחות (ל"ו א'):
1402
1403ר' חייא בר הונא נ"א קונא בבכורות פ' עד כמה שרצו רבה ורב יוסף ות' זוגי דרבנן לשאול ממנו הלכות כו'. אבל הגי' שלפנינו רב הונא בר חייא (ע"ש):
1403
1404רב חייא בר אמי הכהן לא ידעתי מנ"ל שהיה בר אמי הכהן כי אמי הכהן נקרא בכל מקום ר' אמי ור' חייא בר אמי בכ"מ לא נזכר בר' אמי והרבה הם שנקראים בר אמי (ע"ש). בשם עולא ברכות (ח' א') אמר אביי כיון דשמעית מ"ש ר"ח בר אמי משמי' דעולא שבת (י"ז ב') ושם (ע"ט א') וענין ההוא בגיטין פ"ב (כ"ב א') רב חייא בר אסי משמיה דעולא ט"ס וצ"ל בר אמי ובשס"ח ל"ת, חגיגה (כ"ה) וחולין (קס"ג א') ע"ז (ל"ז א'). משמיה דאולפנא (ע"ש) ערכין (כ"ח ב') ורב יוסף שבת (ק"ו א'). ר' אמי בר חייא אולי בנו הוא:
1404
1405ר' חייא תני ר' חייא קמי' דרבא כו' א"ל כו' א"ל מ"ט לא מתנית (פירש"י למה לא תנית קמיה דרבה והיית יודע כמוני) זימנין סגיאין תניתה קמי מר ומנו רבא ואמר לי כו' כריתות (כ"ה סע"א). רבי חייא זה לא ידעתי מנו ואולי הוא ברב הונא הנ"ל שהיה תלמיד אביי ורבא. אך ר"ח ברב הונא נקרא רב חייא וזה נקרא רבי חייא. ומ"ש ומנו רבא וכ"ה בברכת הזבח אין לו שחר וברש"י נראה שצ"ל ומנו רבה גם בברכות (ל"ד ב') אמר ר' חייא א"ר ספרא:
1405
1406רב חייא בר חייא היוחסין לא הראה מקומו בש"ס היכא. ונראה דכוונתו על מ"ש בפ"ב דע"ז (ל"א א') א"ר חייא ברי' דר' חייא בר נחמני א"ר חסדא אמר רב ואמרי לה א"ר חסדא אמר זעירי. ואמרי לה א"ר חסדא אמר לי אבא בר חמא הכי אמר זעירי הלכה כר"א. ועיין בסמוך ותראה כי טעה:
1406
1407ר' חייא בריה דרבה בר נחמני תלמיד ר' ישמעאל האמורא. בסנהדרין (ס"ט רע"ב) א"ר חייא בריה דרבה בר נחמני אמר רב חסדא ואמרי לה א"ר חסדא אמר זעירי (נ"ל שצ"ל א"ר חסדא אמר רב ואמרי לה כו'). וברכות (מ"ג סע"א) א"ר חייא בריה דאבא (צ"ל דרבה) בר נחמני א"ר חסדא אמר רב ואמרי לה א"ר חסדא אמר זעירי. ובע"ז (מ"ט ב') א"ר חייא ברי' דרבה בר נחמני א"ר חסדא אמר זעירי הלכה כר"א. איכא דאמרי א"ר חסדא אמר לי אבא בר רב חסדא הכי אמר זעירי הלכה כר"א. ושם (ס' סע"ב) א"ר חייא בריה דאבא (צ"ל דרבה) בר נחמני א"ר חסדא אמר רב ואמרי לה א"ר חסדא אמר זעירי הלכה כר"ש, א"ד א"ר חסדא אמר לי אבא בר חנן הכי אמר זעירי הלכה כר"ש. וכתב היוחסין אות א' בפ' ר' ישמעאל א"ר חסדא אמר לי אבא בר חם פי' רב צמח גאון בר פלטויה בערוך שלו כי הוא שם חכם עכ"ל. ולא תמצא אבא בר חם בפ' ר' ישמעאל כי אם כפי שהעתקתי פה וראה בעיניך כי טעות הוא. ובע"ז (ל"א א') א"ר חייא בריה דר' חייא בר נחמני א"ר חסדא אמר רב ואמרי לה א"ר חסדא אמר זעירי ואמרי לה א"ר חסדא אמר לי אבא בר חמא הכי אמר זעירי הלכה כר"א. צא וראה לדעתי בלי ספק דא"ר חייא ברי' דר' חייא בר נחמני צ"ל א"ר חייא בריה דרבה בר נחמני כמו שנזכר בכל המקומות הנ"ל, וטעה היוחסין במה שהביא רב חייא בר חייא כי לא נמצא בכל הש"ס רק במקום הנ"ל שהבאתי. וכבר הראיתיך שט"ס הוא. גם היוחסין הביא אבא ברב חסדא ואבא בר חנן ואבא בר חמא הנזכרים בע"ז הנ"ל ולא נמצא זכרם בכל הש"ס. גם תמצא בר"ה (ל"ד סע"ב) אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן מודים חכמים לר"ג שמעה (רבי שס"ח) חייא בריה דרבה בר נחמני אזל אמרה לשמעתא קמי' דרב דימי בר חיננא א"ל הכי אמר רב. ומ"ש היוחסין תלמיד ר' ישמעאל האמורא אין אלו אלא דברי נביאות שהיה תלמיד רבי ישמעאל אמורא. ונראה כי יצא לו זה דאי' בברכות פרק ג' שאכלו (מ"ח סע"ב) ר' חייא בר נחמני תלמידו של ר' ישמעאל משום ר' ישמעאל עכ"ל. ואחר שראה בעל היוחסין דמצינו שאמר ר' חייא בריה דרבה בר נחמני בשם רב חסדא ובש"ר דימי בר חיננא שהיו הרבה דורות אחר ר' ישמעאל התנא ואיך אמרו בברכות שהיה תלמידו של ר' ישמעאל אלא ע"כ דר' ישמעאל זה הוא אמורא, וראה גם ראה כי טעה בשתים כי ענין ההוא שאמר ר' חייא בר נחמני משום ר' ישמעאל הנזכר בפ' ג' שאכלו הוא נזכר במכילתא פ' בא פ' ט"ז, וידוע כי המכילתא חברה ר' ישמעאל חבירו של ר"ע שהיה תנא, ועוד כי בפ' ג' שאכלו ובמכילתא א"ר חייא בר נחמני לא בר רבה בר נחמני א"כ לא אחד הוא כי אותו של המכילתא ופ' ג' שאכלו הוא ר' חייא בר נחמני שהיה קדמון תלמיד ר' ישמעאל התנא, וזה שנזכר בסנהדרין ור"ה ובע"ז הוא ר' חייא בריה דרבה בר נחמני ולא היה תלמיד ר' ישמעאל התנא ולא תלמיד ר' ישמעאל אמורא. כי לא תמצא ר' ישמעאל סתם באמוראים דוק ותשכח כי טעה בד' או ה' דברים, גם בשס"ח לא תקנו בג' מקומות בע"ז הנ"ל שבהכרח יש ט"ס:
1407
1408ר' חייא בר נחמני תלמידו של ר' ישמעאל בש"ר ישמעאל פ' ג' שאכלו ובמכילתא (עיין לפני זה):
1408
1409ר' חייא בר נחמן רבה מצורע פי"ח ושם להלן בר נחמיא ובב"ב (מ"ו א') ר' חייא ברב נחמן:
1409
1410חייא בר נחמיא לר' אסי. ובמדרש קהלת פסוק ביום שיזועו שומרי הבית בר נחמיה (עיין לפני זה):
1410
1411ר' חייא בר מנהמה ור' תנחומא אמר בשמו רבה בחקותי פל"ו:
1411
1412ר' חייא אריכא מדיפתא בזמן רב חסדא פ"א דשבת (יו"ד א') ר' חייא בר רב מדיפתא תני לרב חסדא ורבה ברב הונא. (ט"ס בכאן ביוחסין תיבת אריכא וצ"ל בר רב מדיפתא, או השמטה יש כאן ר' חייא אריכא והוא שאכתוב בסמוך ואח"כ צ"ל ר' חייא מדיפתא והוא בר רב מדיפתא). ביומא (פ"א ב') תני חייא בר רב מדיפתא. תני לרב ביבי בר אביי ברכות (ח' רע"ב) אמר לרב פפא ב"ב (י' א'). תני שבת (קמ"ב ב') פסחים (ס"ח ב') ר"ה (ט' א') יבמות (ע"ד א'):
1412
1413רב חייא אריכא חמתיה איתת אחוה הוה (ומת בלא בנים וירשו רב חייא) תבעתיה קמי רבה בר שילא אתא קמיה דרבא כתובות (ק"ד ב'). ר' יצחק בן טבלי בשמו. וצ"ע כי ר' יצחק בן טבלי נראה קדום לו (עיין ר' שמעון ברב זביד):
1413
1414ר' חייא בר חנינא בר חמא מנחות (נ"ג ב') ר' חייא בר חיננא, ולא ידעתי אם הוא בר חמא:
1414
1415ר' חייא איש כפר עכו, ר' פנחס ור' תנחום בניו:
1415
1416ר' חייא טירנאה ע"ל ר' חנינא:
1416
1417ר' חייא מחיגרא בימי שמואל:
1417
1418ר' חייא בר מירא ור' יונה. בירושלמי פ"ו דשביעית סוף הלכה א' בר מדיא קומי ר' יוסי וס"פ י"ט. בר מריה ור' יונה ר' בא בר חייא בש"ר יוחנן סנהדרין פ"ק הלכה ב'. בר מריא ר' יונה ר' זעירא ר' בא בר זוטרא ר' חנינא בשם רבי ע"ז פ"ב הלכה ב' ופ' ח' שרצים הלכה ד', בעא קומי ר' יונה כתובות פ"ט הלכה א':
1418
1419ר' חייא בר מתנא תלמיד שמואל נדה (ס' ב') ברב מתנא משמיה דרב וא"ל רב נחמן. ומ"ש תלמיד שמואל לא ידעתי מנ"ל ואולי כי ר' מתנא בנו של ר' יוחנן היה תלמיד שמואל אך נקרא רב מתנא:
1419
1420ר' חייא בר זרנוקי ור' שמעון בן יהוצדק (אזלי לעבר שנים בעסיא) פגע בהו ר"ל. (והלך עמהם וקרא ר"ל אותו רועה בקר וקשר רשעים בפני ר' יוחנן) סנהדרין (כ"ו א'):
1420
1421ר' חייא פרודאה בזמן רב נחמן (ע"ל רב זביד):
1421
1422ר' חייא רב יוסף סתם בנו:
1422
1423ר' חייא בריה דרב יצחק בזמן רבינא ירושלמי תרומות ע"ז (ל"ג ב') רבינא שרי ליה:
1423
1424ר' חייא ברי' דר' יצחק עטישייא ור' יעקב בר' בון ירושלמי אלו מגלחין הלכה א'. ור' זעירא תני ליהי. וסליק למבקריה פ"י דתרומות הלכה י'. ר' ירמיה הורה לו ירושלמי נזיר רפ"ג, ואלו מגלחין הלכה ה':
1424
1425חייא מהורמין (מהורמיז ארדשיר) פ' חזקת הבתים (נ"ב א') אשתעי לרב נחמן בר יצחק משמיה דרב נחמן (ע"ש) צ"ל דאשתעי לי' רב אחא בר יעקב משמיה דרב נחמן בר יעקב (ע"ש):
1425
1426ר' חייא בר לוליאנו בפ' סדר תעניות (כ"ה א') שהוריד גשמים ובב"ב (פ' ב') לולייני. בש"ר הושעיא ירושלמי ע"ז רפ"ב. ור' יוסי בר' בון בש"ר שמי שם נזיר פ"ד הלכה ד'. ובערלה רפ"ב בר לוליבא אמר לר' חנניה:
1426
1427ר' חייא בר נתן בזמן ר' יוחנן. ובפסחים (מ"א סע"א) ברי' דרב נתן א"ר חסדא. וצ"ע אם היה בזמן ר' יוחנן כי נראה דרב חסדא היה אחר ר' יוחנן ומנ"ל דהיה בזמן ר"י (ע"ש):
1427
1428ר' חייא בר יוסתמא ושני חביריו (רב הונא בר מנוח (ע"ש) ור' שמואל בר אידי) מתו על שהיו מלעיגים על רב פפא פ"ק דתענית (ט' סע"א) מווסתינא שם מקום (רש"י), ובזבחים (קי"ב א') מיוסתינא פירש"י מקום. הוה שכיח קמי רבא:
1428
1429ר' חייא בר גמדא בזמן ר' יוסי בר חנינא פ' אע"פ (לא מצאתי שם). היה מיגנדר בעפר א"י (סוף כתובות). אמר נזרקה מפי חבורה חולין (ל' א') שבת (ג' א') פסחים (ס"ד א', ע"ג ב'). א"ר אסי מגילה (ל"א ב'). אריב"ח סוטה (ז' ב'). א"ר יוסי בן שאול אמר רבי ואלו מגלחין (כ"ב א') ר"ה (כ"ד א', ל' א'):
1429
1430ר' חייא ברונא ר' ייסא הוא ר' אסי:
1430
1431ר' חייא בר יהודה ואמרי לה רב הונא בר יהודה ואמרי לה רב חננא בר חייא אמר לרב יהודה כתובות (כ"א א'). בנו ר' שמואל (ע"ש):
1431
1432ר' חייא בר זזא מקסרין (לא מצאתי):
1432
1433ר' חייא ברמזא ירושלמי ברכות פרק א"ע יחיינו מיומים כו':
1433
1434ר' חייא בר אבויה אמר כל הבא על הכותית כאילו מתחתן בע"ז כו' ואמר שראה גלגולת של יהויקים והיה כתוב עליו זאת ועוד אחרת. זקינו של ר' פרידא אשכח גולגולת בשערי ירושלים והיה כתוב עליו זאת ועוד אחרת והטמינו בתיבתו ואשתו שרפה אותו, פירש"י בפ' הנשרפין (פ"ב א' ) ר' חייא בר אבויה זקינו של ר' פרידא חלק (ק"ד א'). כתב ג"נ זקנו של ר' פרידא תקן את יהויקים לכן חס עליו, ואשתו היתה מניצוץ עתליה שושנאה זרע המלוכה לקיים זאת ועוד אחרת, הגם כי כתבנו כי רבי חוצפית היה גלגול יהויקים (ע"ש אות פ'):
1434
1435ר' חייא אבוי ור' ברכיה בש"ר יוסי בן נהוראי רבה פ' אמור ר"פ ל':
1435
1436ר' חייא דכפר תחומין ור' ברכיה פאה פ"א, קומי רב שם ס"פ י"א דתרומות, וענין ההוא שבת פ"ב הלכה א' קומי רבי ור' אבהו:
1436
1437ר' חייא בריה שובתיי ירושלמי כיצד מעברין. וביבמות ספ"ב בר' שבתי:
1437
1438רב חייא בר עמרם בכורות (ל"ו סע"ב):
1438
1439רב חייא ברב איקא ט"ס ע"ל חיננא:
1439
1440ר' חייא בר אחא עיין ר' מנא:
1440
1441ר' חייא אביו של ר' אחא. ר' תנחום בר אבא בשמו:
1441
1442ר' חייא בריה דרב ייבא סוכה (מ"ב ב') ע"ל חנין בר ייבא אולי אחד הוא, ובאלפסי הגירסא ר' חייא בר אבא בריה דרב אויא:
1442
1443ר' חייא בר זעירי רבה נשא פי"א:
1443
1444ר' חייא בריה דרב כהנא ובשארית יוסף רב חייא בר כהנא תלמיד רב וע"ל חזקיה. אבל לא מצאתי זכרו בש"ס. ואולי בשארית יוסף ט"ס וצ"ל רב חיננא בר כהנא שאמר בשם רב, וזה האות כי השארית יוסף לא זכר את ר' חיננא בר כהנא בתלמידי רב:
1444
1445ר' חייא בר יעקב תנחומא עקב:
1445
1446חייא בר עוקבא בש"ר יוסי בש"ר חנינא ירושלמי גיטין פ"ג הלכה ז'. ויש מר עוקבא בר חייא:
1446
1447ר' חייא בר טיטס רבנן דקסרין אמרו בשמו, תרומות פ"ח הלכה ה':
1447
1448ר' חייא קרא בש"ר שמואל בר נחמן מדרש איכה בפסוק בני ציון היקרים, ופי' המתנות כהונה שהיה בקי במקרא (ע"ל חנינא קרא):
1448
1449ר' חייא בר ינאי מדרש אסתר בפ' ויבז בעיניו:
1449
1450ר' חייא קטוספאה משמיה דרב. ורב ספרא משמו ביצה (ל"ח ב'). רבה בנו:
1450
1451ר' חייא בר גוריא נדה (נ"ה ב'):
1451
1452ר' חייא דציפורן ע"ל רב הונא צפוראה:
1452
1453ר' חייא בר תנחום עיין ר' תנחום בר חייא:
1453
1454חייא חוזאה ר' שמעון בנו:
1454
1455חייא כתובה ר' יצחק בנו:
1455
1456ר' חייא ר' אושעי' בר חייא. רב משרשיא בר חייא:
1456
1457חייא ר' אבין בר חייא. ר' אדא בר חייא. רב אמי ב"ח. רב אסי ב"ח, ר' בנימין ב"ח, רב חיננא ב"ח, רב יוסף ב"ח, ר' יצחק ב"ח, לוי ב"ח, מנימן ב"ח, מר ב"ח, מר עוקבא ב"ח, רב ענן ב"ח, רב שמואל ב"ח, ר' שמעון ב"ח, ר' תנחום ב"ח:
[הגהות: חייא, א) שבת (קי"ג א') א"ר אבא א"ר חייא א"ר יוחנן, נ"ל ט"ס וצ"ל אר"א אר"ח בר אבא אר"י ובשס"ח נשתנה הגירסא ונכתב בצדו נ"א אר"א אר"ח בר אשי אמר רב (וכ"ה באשר"י) נ"א א"ר חייא א"ר יוחנן, ובאלפסי א"ר אבא א"ר חייא בר אבא אמר רב. ב) זבחים (כ"ה ב') א"ר חייא (בר אבא) א"ר יוחנן כצ"ל כנראה שם ל"ת. ג) כתובות (ח' ב') רב חייא בר אבא מקרי בריה דר"ל הוי, קרוב בעיני שצ"ל רב חייא בר אדא דאית' בכתובות (קי"א סע"ב) שהיה מקרא דרדקי דר"ל. ד) ברכות (מ"ב א') רבי חייא בר אשי ובכ"מ רב חייא. ה) פסחים (ז' א') ובכורות (ל"ט א') ר' חייא בר יוסי וכן בב"מ (קי"ז א') צ"ל בר יוסף ול"ת. ו) נדה (מ"ה א') ר' חייא ברב איקא, נ"ל שצ"ל חיננא ל"ת. ז) גיטין (כ"ב א') ר' חייא בר אסי משמיה דעולא אולי צ"ל אמי ל"ת, ואח"כ ראיתי ענין ההוא בשבת על שם בר אמי והנאני:]
[הגהות: חייא, א) שבת (קי"ג א') א"ר אבא א"ר חייא א"ר יוחנן, נ"ל ט"ס וצ"ל אר"א אר"ח בר אבא אר"י ובשס"ח נשתנה הגירסא ונכתב בצדו נ"א אר"א אר"ח בר אשי אמר רב (וכ"ה באשר"י) נ"א א"ר חייא א"ר יוחנן, ובאלפסי א"ר אבא א"ר חייא בר אבא אמר רב. ב) זבחים (כ"ה ב') א"ר חייא (בר אבא) א"ר יוחנן כצ"ל כנראה שם ל"ת. ג) כתובות (ח' ב') רב חייא בר אבא מקרי בריה דר"ל הוי, קרוב בעיני שצ"ל רב חייא בר אדא דאית' בכתובות (קי"א סע"ב) שהיה מקרא דרדקי דר"ל. ד) ברכות (מ"ב א') רבי חייא בר אשי ובכ"מ רב חייא. ה) פסחים (ז' א') ובכורות (ל"ט א') ר' חייא בר יוסי וכן בב"מ (קי"ז א') צ"ל בר יוסף ול"ת. ו) נדה (מ"ה א') ר' חייא ברב איקא, נ"ל שצ"ל חיננא ל"ת. ז) גיטין (כ"ב א') ר' חייא בר אסי משמיה דעולא אולי צ"ל אמי ל"ת, ואח"כ ראיתי ענין ההוא בשבת על שם בר אמי והנאני:]
1457
1458ר' חילא בש"ר ינאי ירושלמי ע"ז פ"ד:
1458
1459חייתא לוי בנו:
1459
1460חילפא בלשון ירושלמי הוא אילפא בבבלי, כ"כ בעל הפירוש בירושלמי כתובות ספ"ו וקידושין פ"ק הלכה א', עכ"ז כתבתי כל א' במקומו:
1460
1461חילפא בר אגרא ע"ל חלפתא:
1461
1462חילפי בר בריה דר' אבהו שמעת קלא דר' בכורים רפ"ב. ובילקוט תהלים רמז תש"ה ענין זה ר' חלפתאי בש"ר הונא:
1462
1463חיפא ע"ל איפא. כתב היוחסין [באות יו"ד] יצחק בר חיפה, לא מצאתי זכרו:
1463
1464חכו עליה במערבא (ע"ל ר' יוסי בר חנינא) רש"א כו' מחכו עליה במערבא א"ר חגא מאי חוכא רב פפא ורב הונא ברב יהושע אמרי היינו חוכא, שבועות (ל"ד ב'):
1464
1465חלפא בר אידי ור' חייא בש"ר יוסי. רבה מצורע פ' ט"ז וענין ההוא ברבה איכה בפ' סורו טמא ר' חלפו בר זביד ור' ברכיה בש"ר איסי:
1465
1466אבא חליפא קרויא בעא מר' חייא בר אבא, ב"ב (קכ"ג א') ובירושלמי רפ"ד דמע"ש תני אבא בר חילפיי בר קרויי כו' ר' חייא בר ווא הוה ברומי כו' מאן דהורו לן חלפי בר קרויי:
1466
1467אבא חלפי משום אבא חגרא אביו דרך ארץ פ"א:
1467
1468חלפיי הוא אילפא בבבל (ע"ש). ר' הונא ור' אחא בש"ר חלפיי מדרש קהלת פסוק מה יתרון לאדם, שאל לר' יוסי ולרשב"ל ירושלמי ערלה פ"א הלכה ד'. וענין ההוא שם נזיר פ"ו הלכה י' שאל לר' יוחנן ולרשב"ל. א"ל ר' יוחנן תרומות פ"ו. רב הילא ור"א בשמו מעשרות פ"ב. ר' יונה אשכח בפנקסו, שם. ור' יוסי בר חנינא שם פ' הגוזל בתרא. ר' יודן בר חלפיי. ר' סימון בשמו שביעית פ"ו:
1468
1469חילפי בר סמקאי בנו ר' חלבו:
1469
1470חיננא עיין לקמן אצל (חיננא) [חנינא]:
1470
1471ר' חכינאי (ע"ל ר' חנניא בן חכינאי) נזכר בפרקי ר' אליעזר פ' מ"ט. ר' חכינאי בש"ר לוי תנחומא תזריע:
1471
1472ר' חלבו ואתעקר מפרקיה דרב הונא (ע"ש). ר' אבא בר עלאי בשם רב. בש"ר אבדימא דמן חיפא. בש"ר אלעזר בן תורתא. ר' ברכיה בשמו. ועיין ירושלמי ברכות פ"ד הלכה ד'. ר' ברכיה בנו. א"ר הונא כמה דברים ברכות (ו' ב') מ"ק (כ"ו א'). ורב חונה ורב בש"ר חייא רבה שקלים רפ"א, ור' חלבו מטיבה, בש"ר חמא בר עוקבא, בש"ר יוסי בר חנינא ירושלמי מגילה פ"ב (ע"ש). א"ר חמא בר גוריא. בש"ר יוחנן בש"ר ירמיה ר' חנינא בש"ר מייאשה ר' חייא בש"ר סימאי ירושלמי ברכות פ"ק מתני' ח'. ר' יוסי בר חנינא (ע"ל). ר' יוסי בר מנשיא מגילה פ"ב. שאל לר' יצחק נפחא גיטין (ס' א'), בש"ר ירמיה (ע"ל). בש"ר ישמעאל בר נחמיה, כשחלה אכריז רב כהנא נדרים (מ' א'). ר' מתנה ירושלמי מגילה פ"ב. בש"ר סימאי ירושלמי ברכות פ"א מתני' ח'. ור' עוירא אמר עולא ביראה. ורב ענן בשם רב, ור' פרנך בש"ר יוחנן, בשם רב (ע"ל), בעא מר' שמואל בר נחמני ב"ב (קכ"ג א'):
1472
1473ר' חלבו מטיבה בש"ר אבדומה דמן חיפא ירושלמי ברכות פ"ד מתני' ד'. ור' חלבו ור' ברכיה ור' יסא (ע"ש):
1473
1474ר' חלבו בן חילפא בר סמקאי ב"ר וירא פ' נ"א:
1474
1475ר' חלבו בר חנן בשם רב ירושל' ר"פ ג' שאכלו:
1475
1476חלוב רב הונא ור' יצחק בניו:
1476
1477חלוון רב הונא בנו:
1477
1478חלוקה ר' יוסי בנו, ור' צדוק:
1478
1479חלי ר' יונתן בנו:
1479
1480חלנוסי ר' חנניה בנו:
1480
1481חלפא חלפי (ע"ל חילפא):
1481
1482ר' חלפתא במשנה תענית פ"ב ה' אביו של ר' יוסי ור' שמעון. היה בזמן הבית ואחר החורבן. וראה את רבן גמליאל הזקן כדאי' בשבת (קט"ו א') ואת רבן גמליאל דיבנה. והנהיג בציפורי, תענית (ט"ז ב') ר"ה (כ"ז א'), ונקרא אבא חלפתא סוטה (ל"ד א'). א"ר יוסי מודה אבא חלפתא בכורות (כ"ו א') פירש"י מודה אבא ששמו חלפתא. א"ר יוסי כשהלך אבא חלפתא ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן נורי ואמרי לה ר' יוחנן ב"נ אצל אבא חלפתא ב"ק (ע' סע"א) ב"ב (נ"ו ב') ואלעזר בן מתיא וחנניה בן חכינאי (עמדו על אבנים שהקימו בירדן) ור' חנניא בן תרדיון ור"מ חביריו, ולא הוזכר עוד במשנה, וטעות ביד האומר כי חלפתא איש כפר חנניה הוא אביו של ר' יוסי כי זה היה בדור רבו אחר דחורבן תלמיד ר"מ. ובפ' האורג (ק"ה ב') ר' שמעון בן אלעזר אומר בשם ר' חלפתא (וכן הוא גירסת האלפסי וגי' שלפנינו חילפא) בר אגרא שאמר בש"ר יוחנן בן נורי אולי זה היה אביו של ר' יוסי ואולי ר' יהודה בר אגרא אחיו (ע"ש). וז"א כי ר"י בן נורי למד מר' חלפתא אביו של ר' יוסי (ע"ל) ור' חלפתא בר אגרא אמר בש"ר יוחנן ב"נ:
1482
1483חלפתא בן אגרא עיין לפני זה. בש"ר יוחנן בן נורי:
1483
1484ר' חלפתא איש כפר חנניה נזכר פ"נ דאבות (ע"ל ר' חלפתא) ס"פ הפועלים (צ"ד א') אבא חלפתא אומר בש"ר מאיר. ונראה דכפר חנניה הוא כפר חנה כפי הנראה בפ"ט דשביעית. אמר שאלתי את שמעון בן חנניא ששאל את בנו של ר' חנניה בן תרדיון ואמר כו' ובתו אומרת כו' וכשנאמרו דברים לפני ר' יהודה בן בבא אמר יפה אמרה בתו (תוספתא כלים פ"ד) ע"ל ברוריה. בגא"י כפר ענן שם קבור ר' חלפתא איש כפר חנניה ומצבה ואילן סנדיון וב' קברים בני ר' חלפתא ר' יוסי ור' שמעון. עיין ר' יעקב איש כפר חנניה, ואולי בגא"י ש"ס וצ"ל כפר חנן או חנניה, ור' יוסי ור' שמעון הם בני ר' חלפתא (ע"ל לפני זה):
1484
1485ר' חלפתא בן ר' יוסי בן חלפתא (ע"ש) ומת בחיי אביו:
1485
1486ר' חלפתא בן שאול ברכות (כ"ט א') זבחים (צ"ג ב') ירושלמי בכורים פ"ב הלכה א' ברכות פ"א מתני' ח'. וספ"י דתרומות ובמה טומנין הלכה ב'. וספ"ק דמ"ק. תלמיד רבי. ואחיו יונתן ור' יוסי (ע"ש). רב תחליפא בר שאול מ"ק (י' א') מנחות (ז' ב') ואולי אחד הוא:
1486
1487ר' חלפתא דמן רדפא בזמן ר' יוחנן:
1487
1488ר' חלפתא דמן הונא (ס"א חיפא) א"ר יוחנן לבניו הכי אמר אבוכון (משמיה דרב ס"א) גיטין (פ"ו ב'), וענין ההוא בירושלמי פ"ג דיבמות הלכה ט' ר' חלפתא דמן הוה ט"ס:
1488
1489חלפתא קסריא ב"ר וירא ס"פ נ' פי' המתנות כהונה מקום קסרייא, ומדרש חזית פ' נפת תטופנה רב הונא ור' חלפתא קיסרייה בשם ר"ל. ואולי הוא רב תחליפא:
1489
1490חלפתא קרויא תלמיד ר' חייא בר אבא (ע"ל אבא חליפא):
1490
1491חלפתא ר' שמואל בנו:
1491
1492חלקאי רב סמא בנו:
1492
1493אבא חלקיה בר בריה דחוני המעגל (כ"ג א') ע"ש מעשיו. קבורתו (ע"ש). כתב בס' ג"נ אות א' הוא מנוח ע"ה שהלך אחר אשתו ורצה אבא חלקיה להראות כי מה שעשה אז לכוונה ולמוטב וכשבאו אליו החכמים בעד המטר תענית (שם) וגם הראה חסידות אשתו כי עננה קדם לעננו והיא צללפונית דהמלאך קדם לבא אצלה מלבוא למנוח בעלה ועוד זכות אחרת דאשת חלקיה מצליא על בריוני דלהדרו בתשובה ואיהו מצלי דלימותו עכ"ל. וענינו עיין ויקהל משה (דף מ"ד, מ"ה, מ"ו):
1493
1494רב חלקיה בזמן רב. בש"ר אחא שקלים פ"ב, עירובין פ"ק, ור' אלעזר ור' סימון קידושין (ל"ג ב'), אמר ר' סימון שאל שקלים פ"א הלכה ה'. בש"ר סימון מע"ש פ"ד הלכה ב' ור' פנחס בש"ר הושעיא פתיחתא דאיכה. ר' פנחס בר חמא בשמו:
1494
1495ר' חלקיה אבוה דר' מנימין בזמן רב (ע"ל מניומי):
1495
1496ר' חלקיה אביו של ר' מני בזמן ר' אלעזר:
1496
1497רב חלקיה מהגרוניא יבמות (ט' א') הוריות (ח' א'):
1497
1498רב חלקיה בריה דרב אויא ב"מ (צ"ו ב):
1498
1499רב חלקיה בר טוביה ורב מניומי בר חלקיה ורב הונא בר חייא יתבי גיטין (נ"ז א'). מנחות (פ"ה ב') ובשבת (צ"ו א') ובעירובין (כ"ח ב') וביומא (ס"ג א') בר טובי. ובזבחים (קי"ד סע"ב) רב חלקיה דבי רב טובי, ובנוסחאות שס"ח צ"ל נדר חלקיה בר טוביה, ורב חייא בר רב ורב גידל בר מניומי (ע"ש) אולי חמא אחיו:
1499
1500חלקיה הדרומי ר' פנחס בשמו תנחומא ר"פ קדושים:
1500
1501חם אבא בנו, עיין ר' חייא ברבה בר נחמני כי טעות הוא:
1501
1502רב חמא בר ביסנא (ובפ' אע"פ ביסא) אביו של ר' אושעיא רבה בימי רבי. והלך אחר הנשואין לבית רבו וישב שם י"ב שנים וכשחזר לא היה יודע ביתו ומצא בנו הקטן וקרא עליו רמי בר חמא והחוט המשולש וכו'. וכתבו התוס' זהו בזמן שכל ג' בחייהם וכולם חכמים, כתובות (ס"ב ב'). ר' יהודה בן פזי בשמו. ר' יוסי בר חנינא ור' יעקב בר אחא בשמו שביעית פ"ב הלכה ב'. ור' יעקב בר אידי ורב יצחק בר נחמן יהבו ליה דינר ויהיב לעניים סוף פאה ושקלים פ"ה. א"ל ר' ישמעאל בר' יוסי בן חלפתא נדה (י"ד ב') ובעא לר' ישמעאל בר"י ירושלמי נדה רפ"ב. ר' מרינס בא לפניו. חולק עם בר קפרא ונשאל אם שמע רבי אושעיא מאביו או מבר קפרא (ע"ש). בשם רב (רבה ר"פ ויקרא):
1502
1503ר' חמא בר אושעיא:
1503
1504ר' חמא (הכהן) אביו של רבי חנינא שאמר רבי שישב רבי חנינא בר חמא בראש (ע"ש) ורבינו חננאל כתב כי זה ר' חמא היה בנו של ר' חנינא בן דוסא (ע"ש):
1504
1505ר' חמא הכהן אביהם של ר' ברכיה ור' פנחס בכל המדרשות. ומצינו ר' שמואל בר חמא הכהן:
1505
1506ר' חמא ברבי חנינא ברכות (ט"ו סע"ב) ב' דברים. ביצה (ט"ז א') נדה (ע"א א') ובתענית (ז' א') א"ר חמא א"ר חנינא מ"ד ברזל בברזל צ"ל א"ר חמא בר חנינא וכ"ה בעין יעקב. ובסנהדרין (ל"ה א') מה"מ א"ר חמא בר חנינא וכ"ה בע"י. ובתענית (כ"ה סע"א) ר' חמא בר חנינא גזר תענית ולא אתא מטרא א"ל והא ריב"ל גזר תענית ואתא מטרא אמר להו הא אנא והא בר לואי (פירש"י הוא עדיף מינאי) כו' ובעו רחמי ולא אתי מטרא כו' אמר רקיע כסי פניך לא כסו אמר כמה חציפין פני רקיעא כסו בעיבא ואתא מטרא. וענין כזה בירושלמי ר' חנינא (סתם שהוא בר חמא) עם ריב"ל ע"ש). בשבת (קמ"ז ב') ר' חמא ב"ח ור' יוחנן (עיין ר' יוסי ב"ח מ"ש שם). ר' ברכיה בשמו. עם ר' הושעיא סוף פאה. מפרקי' דר' חייא בר אבא שמיע לי סנהדרין (כ"ט א'). א"ר יצחק ברכות. ר' לוי בשמו ב"ר פ' כ', ויצא פ' ס"ח, וישב פ' פ"ד, אחרי מות פ' כ'. ר' לוי בר חמא בשמו זבחים (נ"ג סע"ב) וברפ"ב דתענית פליגי, או לוי בר לחמא אר"ח ב"ח ר"ה (כ"ט ב'). רבי נתארח עמו שבת (ל"ח סע"א). צ"ע כי אביו רבי חנינא ישב בראש אחר מיתת רבי. ר' שמואל בר נתן בשמו:
1506
1507רב חמא (והגירסא שלפנינו רב אחא ובעין יעקב הגירסא רב חסדא) אמר עליו רב אחא בר יעקב אימסר עלמא בידא דטפשאי שלא ידע להשיב לשבור מלכא קבורה מן התורה מנין סנהדרין (מ"ו ב') ובעין יעקב הגירסא אמר ליה רב אחא ב"י, ובגמ' הגירסא אמר רב אחא ב"י. ונראה כי לי' ט"ס מדאמר התם הוה לי' למימר כו' דאם היה מדבר עמו כמשמעות לשון אמר לי' הול"ל הוה לך למימר. א"ר חמא א"ר אלעזר תענית (ט"ז ב'). אמר אמימר משמיה דרב חמא. רב חמא זה לא ידעתי מי הוא:
1507
1508רב חמא בר בוזי קמי' דרבה (נ"ל שצ"ל רבא) ורבינא יתבי קמי' דרבא אמר רבינא לר"ח אמרת בש"ר יוחנן. וקרא להו רבא דרדקי ב"ב (ט"ז ב'). ובעין יעקב הגירסא בר ביזנא. ורבינא אקלעו לבי ריש גלותא ברכות (נ' א'):
1508
1509רב חמא בר אבא בזמן ר' אבהו (לא מצאתי):
1509
1510רב חמא בריה דרבה בר אבהו עירובין (ג' א'). רבי חמא ב"מ (ק"ה ב'). שלח ע"י אבימי בר' אבהו מעות לב"ח כתובות (פ"ה א') בזמן ר' אבהו:
1510
1511רב חמא בר אדא שליח ציון פ' א"צ שכל שלא היה עולה לירושלים בימי ר' יוחנן. ט"ס ביוחסין כי כן הוא בפ' א"צ (כ"ה ב') א"ל רב נחמן לחמא בר אדא שליח ציון (פירש"י רגיל הי' לעלות לירושלים) כד סלקית להתם אקיף וזיל אסולמא דצור וזיל לגבי ר' יעקב בר אידי ובעי מיניה כו'. אדאזל נח נפשיה דר' יעקב בר אידי אשכח לר' זריקא. ומה שפירש"י לחמא בר אדא כך שמו, ואם כוונתו חמא שמו הלא הרבה שמם חמא ואם כוונתו לחמא שמו צ"ע כי ל' הוא שמוש. ובערוך הגי' שלציון פי' שליח ציון שהי' הולך תדיר לא"י עכ"ל:
1511
1512רב חמא בר גוריא ר' אבין בר הונא בשמו. גוריא בר חמא אולי בנו. רב הונא אר"ח ב"ג אמר רב שבת (קל"ט ב'). א"ר חסדא בשמו מנחות (ע"ח א'). א"ר חלבו א"ר חמא ב"ג אמר רב מגילה (י"ח ב', י"ט א') כירה (ל"ז א'), ור' חלבו בש"ר חמא בר עוקבא בש"ר יוסי בר חנינא (ע"ש). ר' מניומי בר חלקיה בשמו (עיין נחמן בר גוריא). אמר רב (ע"ל). פ"ק דשבת (ט' א') כמה הלכות ועירובין (כו' א', מ"ו ב', ס' א') ושם (מ"ט ב') אמר רבה אר"ח ב"ג אמר רב (נ"ל תיבת אמר רבה ט"ס או צ"ל בר ירמיה) מ"ק (י"ב סע"א) יבמות (מ"ה ב') ע"ז (ט"ז ב'). אמר רבא בר מחסיא אר"ח ב"ג אמר רב שבת (י' ב') כמה דברים. רבה ברב הונא קראו רבותינו (עיין מרי בר מר) אמר רבה בר ירמיה אר"ח ב"ג ע"ז (ט"ז ב') ע"ל. מתיב לשמואל ב"ק (צ"ט ב'):
1512
1513רב חמא בר טוביה טעה בב' דברים בפ' ד' מיתות (נ"ב ב') ששרף בת כהן שזינתה בחבילי זמורה ואין דנין אלא בזמן לשכת הגזית ובפתילה של אבר. והוא מן האמוראים האחרונים. אולי חלקיה אחיו:
1513
1514רב חמא בר עוקבא בזמן ר' זירא. אביי בשמו קדושין (ע"ב א'). איבו נכד רב בשמו. ר' חלבו בשמו. ר' חמא בר גוריא בשמו. ר' יונה א"ר חמא בר עקיבא ירושלמי פ' בכל מערבין. בשריב"ל בירושלמי יומא פ"ב. א"ר יוסי בר חנינא קידושין (ע"ב א') ובדף (נ"ה א') בר' עקיבא ט"ס ובפסחים (נ"ב ב') סוכה (ל"ז ב') מנחות (ס"ב א') וירושלמי גיטין פ' הנזקין הלכה ג'. ר' חמא בר עוקבא ורבנן הוו יתבי ומתקשיין כו' עבר ר' לוי אמרי הא מרי דשמעתא נשאליניה אמר לוי בש"ר חמא, רבה ס"פ ח"ש. וכתב בידי משה מ"ש לוי בש"ר חמא זה אינו ר' חמא בר עוקבא, ר"ל שהרי ר' חמא בר עוקבא היה מתקשי ופשיט בש"ר שמעון בן לקיש ירושלמי פ' כלל גדול ושבועות פ"ז וע"ז פ"ב:
1514
1515רב חמא אבוה דרב יוסף זקנו של רבא בעא אבוה דרב יוסף בר חמא מרבה בר נתן סנהדרין (פ"א א'):
1515
1516רב חמא בר ברתיה דחסא (ובעין יעקב דחמא) אשתעי לרב כהנא כי רבה בר נחמני אגב שמדא נח נפשי' ב"מ (פ"ו א'). אדם גדול בזמן רב נחמן. ר"ל חסא היה אדם גדול בזמן רב נחמן (ע"ש):
1516
1517חמא בר חסא רב אבדימי בנו:
1517
1518רב חמא מנהדרעא בזמן רב פפא ראש ישיבה בנהרדעא ט"ו שנים. אחר מות רב נחמן בר יצחק (עיין חלק א' ד' אלפים קי"ז). אמוראי דנהרדעא סנהדרין ספ"ק (י"ז ב') ותוס' ב"ב (ז' ב). א"ל רב פפא כתובות (פ"ו א'):
1518
1519רב חמא בר יוסף בזמן רב פפא ומת בקצרות שנים. לא ידעתי אנה מצא זה שמת בקצרות שנים כי רמי בר חמא מת בקצרות שנים (ע"ש). א"ר אושעיא נדה (י"ט א') ע"ז (מ"ד ב') פירש"י ר' אושעיא רבו סנהדרין (ט"ז א', קי"ב א') בר' יוסי, כי אתא רב דימי אמר בשמו ע"ז (י"ד ב'). שאלו אותו ר' חייא (בר אבא כ"ה בבבלי) ור' יסא ור' אימא בחמת דגרר כו' וא"ר יוחנן כו' ור"ל כו' ירושלמי עירובין פ' הדר. אבל בבבלי שם (ס"ה ב') שאלו לר' חייא בר יוסף:
1519
1520רב חמא בר מארי:
1520
1521ר' חמא אביו של בר קפרא עיין מרינוס כי ט"ס הוא:
1521
1522ר' חמא בר פפא סוכה (מ"ט ב'), בש"ר יהודה בר' סימון מדרש קהלת פסוק אם קהה הברזל ומדרש חזית פ' הסבי עיניך. א"ר פנחס בש"ר חמא בר חנינא בר פפא:
1522
1523ר' חמא בר חנינא בר פפא עיין לפני זה:
1523
1524רב חמא בר אשי (עיין חנין):
1524
1525רב חמא בר שקלא (עיין ר' חנינא):
1525
1526רב חמא דכפר תחומין ור' יהודה אמר בשמו מדרש חזית פסוק יונתי בחגוי הסלע. ר' יודן בנו:
1526
1527חמא אלו שם אביהם חמא. אבא, אדא, אחא, אבימי, ר' אמי, זעירי, ר' חנינא, ר' יוסף, ר' יעקב, ר' לוי, רבה, רמי. ר' תחליפא חמיו:
[הגהות: חמא, א) תענית (ז' א') א"ר חמא א"ר חנינא צ"ל א"ר חמא בר חנינא וכ"ה בעין יעקב. ב) קדושין (נ"ה סע"א) רב חמא בר עקיבא, נ"ל דנ"ל עוקבא ל"ת. ג) שבת (קמ"ז א') ר' חמא ב"ח אמר ור' יוחנן אמר ובאשר"י ר' יוסי ב"ח ל"ת:]
[הגהות: חמא, א) תענית (ז' א') א"ר חמא א"ר חנינא צ"ל א"ר חמא בר חנינא וכ"ה בעין יעקב. ב) קדושין (נ"ה סע"א) רב חמא בר עקיבא, נ"ל דנ"ל עוקבא ל"ת. ג) שבת (קמ"ז א') ר' חמא ב"ח אמר ור' יוחנן אמר ובאשר"י ר' יוסי ב"ח ל"ת:]
1527
1528רב חנא (או רב הונא) בגדתאה על שם עידו בגדד החשובה בבבל משחרב בבל (רש"י ברכות (נ"ד ב') ע"ל רב המנונא) פי' אחר בעל אגדה (רש"י יבמות ס"ז א'). עלה לגבי רב יהודה ברכות (נ"ד ב') וס"פ המוצא תפילין (צ"ה), אמר לרב יהודה עירובין (פ"א ב', צ"ה א'). תלמיד שמואל שבת (קמ"ז סע"ב). א"ל שמואל אייתי בי עשרה ואימא לך קמייהו יבמות (ס"ז א') כתובות (ז' ב') זבחים (צ"ב א') ב"ב (קמ"ב ב'):
1528
1529ר' חנא צפוראה ע"ל הונא צפוראה:
1529
1530ר' חנא פתוראה (שולחני) אמר עילא מנאי הוה קאי בר נפחא ובעי למיקם מקמיה ואמר שב בני אין בעלי אומנות רשאין לעמוד מפני ת"ח, חולין (נ"ד ב'):
1530
1531רב חנא חתניה דרב אדא בר אהבה אשכחי' רב נחמן לרב אדא בר אהבה ולרב חנא חתניה בשוקא דפומבדיתא מקהילין תלמידים יבמות (ק"י ב'):
1531
1532רב חנא בר אדא תלמיד רב יהודה (ע"ל רב חנינא) בש"ר סמא ברב מרי:
1532
1533רב חנא בר חיננא בעא מרב הונא, פסחים (ק"ו ב'), א"ר חנא בר חנינא ג' מטמוניות הטמין יוסף חלק (ק"י א'), ובפסחים (קי"ט א') א"ר אחאי ב"ח, ובילקוט ס"פ ויגש א"ר חמא ב"ח:
1533
1534רב חנא בר אחא אמרי בי רב סוכה (נ"ב ב'):
1534
1535רב חנא בר אבא עיין רב חנן:
1535
1536רב חנא בר קטינא תענית (י"ג א') יומא (נ"ד א') יבמות (ע"ט א') קדושין (ע"ז ב') בכורות (ל"ז ב'). אחיו ר' דניאל (ע"ש) תלמיד רב הונא (לא מצאתי) ובגיטין (ל"ח סע"א) רב חנינא ברב קטינא אמר רב יצחק, וענין ההוא בדף (מ"ג ב') רב הונא ברב קטינא ובחולין (י"ט א') רב חנן בר קטינא אמר לרב נחמן:
1536
1537רב חנא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא ברכות (מ"ג ב') ר"ה (י"ח ב') יומא (ע"ז א') ובעין יעקב חמא בר כהנא ט"ס. סוכה (נ"ב ב') וא"ל רב ששת בהדי חנא באגדתא למה לי פירש"י מה לי אצלו באגדה בקי ממני ולא אוכל לו (שם). היה בזמן רב נחמן ב"ק (י"ב א'). ר' חיננא בר ביסנא ביצה (כ"ב א') אולי אחד הוא. וברכות (ג' סע"ב) ר' אחא ב"ב ט"ס וכ"ה בעין יעקב רב חנא בר ביסנא ובשס"ח לא תקנו. ושם (ז' סע"א) ובעין יעקב חמא בר ביסנא, ועיין הונא בר ביזנא אולי אחד הוא. מר יוחנן בנו:
1537
1538רב חנא אבוה דרבה בר בר חנא אחיו של ר' חייא. בן אבא בר אחא בר סלא:
1538
1539רב חנא קרטיגנאה בזמן ריב"ל. (ע"ל רב אחא). והיוחסין מביא ג"כ ר' חנינא קרטיגנאה לפני ריב"ל והכל א'. ובירושלמי פ"ק דביצה הלכה ה' ושבת פ' ט"ז הלכה ב' א"ר יעקב בר אחא א"ר חיננא קרתיגנאה א"ר הושעיא:
1539
1540רב חנא בר יהודה משמיה דרבא ברכות (מ"ח סע"א וע"ב). אכן בסנהדרין (ע"ז ב') רב חיננא בר יהודה משמיה דרב וכ"ה בשס"ח וצ"ע אולי צ"ל משמיה דרבא. ואין לספק שמא הוא חנניה בן יהודה (ע"ש) שהוא נזכר בספרא וקדם להנ"ל:
1540
1541רב חנא בר ייבא (ע"ל חנין):
1541
1542ר' חנא שאונה תלמיד ר' יוחנן ע"ז (ע"ה א') ר' חנא שאונה ואמרי לה ר' חנא בר שאונה אמר רבב"ח א"ר יוחנן וענין ההוא בנדה (ס"ה ב') חנה שאונה. ומ"ש תלמיד ר' יוחנן לא ידעתי מנ"ל דהוא אמר בשם רבב"ח שאמר בש"ר יוחנן. וברבה ויקרא פ"ה ר' יוחנן בר שאונא ור' לוי אמר בשמו, ובערוך ערך בר הדיה בר שחינה כמדומה שאחד הוא:
1542
1543רב חנא בר חנילאי עם רב חסדא ועשה צדקות הרבה דהוי ביה ס' אפייתא ביום ובלילה ויהיב למאן דצריך ולא שקיל ידיה מביסא וכל דעייל כפין נפק שבע כו'. ונחרב ביתו ואמרו עולא ורב חסדא דיו לעבד להיות כרבו פ' הרואה (נ"ח ב') נ"א רב חנן בר טובי. רב הונא גזר תעניתא על לגביה ר"ח בר חנילאי מגילה (כ"ז סע"א). רב הונא דרא מרא אכתפיה אתא ר"ח ב"ח ורצה ליקח ממנו ולא רצה ר"ה, שם (כ"ח א'). אתא לקמיה דרב הונא וגברא רבה הוא ביצה (מ' א'). ומתיב על מ"ש רב חסדא ביצה (כ"א א'):
1543
1544חנה בר לואי סנהדרין (ק"ח ב'). והיוחסין מביא חנינה בר לואי ולא מצאתי:
1544
1545רב חנא א"ר יהודה אמר שמואל כו' יתיב רב חנא וקא קשיא ליה כו' א"ל ר' יוסף לרב חנא מר כו' שבת (צ"ז סע"א). אבל רש"ל מגיה רב חסדא א"ר יהודה. והגיה כך דכן הוא הגירסא בתוס' פ"ק דשבת (ד' ב') ד"ה זרק ונח קשה לספרים דגרסי ויתיב רב חסדא וקא קשיא ליה כו' א"ל רב יוסף מר כו' אכן ר"ת גרס יתיב רב יוסף כו' א"ל רב חסדא:
1545
1546רב חנא שדר האי תרנגולת לקמיה דרב מתנא שנשבר עצם ולא ניקב קרום המוח ואכשרה חולין (נ"ו סע"א). רב ביבי בש"ר חנא ירושלמי ברכות.
1546
1547חנא רב אחא בר חנא. רב חגא בר חנא:
[הגהות: חנא, א) בשבת (צ"ז סע"א) יתיב ר' חנא וקא קשיא לי', כתב רש"ל צ"ל רב חסדא קא קשיא וא"ל רב יוסף מר, ונ"ל להגיה כן כי כן הוא הגירסא בתוס' פ"ק דשבת (ד' ב') ד"ה זרק כו', אכן ר"ת גרס יתיב רב יוסף וקא קשיא לי' א"ל רב חסדא מר (וכ"ה בשס"ח). ב) בחולין (י"ט א') רב חנן ברב קטינא וגיטין (ל"ח סע"א) חנינא צ"ל חנא לא תקן]
[הגהות: חנא, א) בשבת (צ"ז סע"א) יתיב ר' חנא וקא קשיא לי', כתב רש"ל צ"ל רב חסדא קא קשיא וא"ל רב יוסף מר, ונ"ל להגיה כן כי כן הוא הגירסא בתוס' פ"ק דשבת (ד' ב') ד"ה זרק כו', אכן ר"ת גרס יתיב רב יוסף וקא קשיא לי' א"ל רב חסדא מר (וכ"ה בשס"ח). ב) בחולין (י"ט א') רב חנן ברב קטינא וגיטין (ל"ח סע"א) חנינא צ"ל חנא לא תקן]
1547
1548חנה אבא בר חנה. רבה בר חנה:
1548
1549חנילאי כתבתי אחר חנניה:
1549
1550רב חנין אמר לרב אשי (גיטין פ"ה ב') ואמרי לה חוני פ' אלו טרפות. א"ר חנין אמר רב זעירא מעילה (י"ז א'). א"ר חנין א"ר חנינא ברכות (ל"ב ב'). ר' חנין אמר רב נדרים (ז' ב') יומא פ"ד (מ"א ב'). סוטה (י' א') ובע"י ר' יוחנן אמר. וצ"ע אם זה רב אשי הקדמון אחר שאמר בשם רב שהיה הרבה קודם רב אשי האחרון או אחד רב חנין ואחד רבי חנין:
1550
1551רב חנין בר אשי אמר שמואל בכורות (ל"ד א') ובירושלמי כתובות פ"ב הלכה י'. ר' חמא בר אשי ור' יסא אמר בשמו. אולי אחד הוא ט"ס:
1551
1552רב חנין מחוזנאי א"ר נחמן לרב אשי ואמרי לה רב חנין מחוזנאי אמר לרב אשי קדושין (ו' ב') אבל בגיטין (פ"ה ב') ענין ההוא אמר רב חנין לרב אשי ואמרי לה רב חנין מחוזנאה א"כ בקדושין רב נחמן ט"ס. ע"ל ר' חנינא חוזנאה ור' חנילאי מחוזנאי:
1552
1553רב חנין בר אביי ע"ל רב חנין בר אמי:
1553
1554רב חנין בריה דרב ייבא ואמר רבא מאן חכים כרב חנין ברב ייבא ב"ב (קע"ד א') וכ"ה באשר"י ורי"ף. והיוחסין מביא רב חנא בר ייבא בזמן רב. ובשארית יוסף מביא בתלמידי רב רב חני בר רבא, לא מצאתי זכרו אולי ט"ס וצ"ל בר ייבא והוא רב חנין הנ"ל. אך רב חנין הנ"ל היה בדור רבא ואיך כתבו בתלמידי רב. וגם היוחסין כתב שהוא בזמן רב. וכן אמר רבא מאן חכים כרב חיננא בריה דרבא מפשרוניא (ע"ל רב חייא בר ייבא ואולי אחד הוא):
1554
1555רב חנין חתניה דבי נשיאה לא הוה ליה בנים בעא רחמי והוו ליה ההוא יומא נח נפשיה ואסיקו על שמו חנן מ"ק (כ"ה ב'):
1555
1556רב חנין דציפורן ע"ל הונא צפוראה:
1556
1557רב חנין בר פפא ע"ל ר' חנינא:
1557
1558חנין יוסי בן חנין. יוסף בר חנין. רב משרשיא ב"ח. רב נחמן ב"ח לא מצאתי:
1558
1559חנינא כתבתי אחר חנן:
1559
1560חנן בן אבשלום ואדמון (ע"ש) ר"פ ב' דייני גזירות במשנה א' ב' וחלקו עליו בני כהנים גדולים ור' דוסא בן הרכינס אריב"ז יפה אמר חנן כתובות (ק"ה, ק"ז ב') ונדרים (ל"ג ב') בזמן הבית.ובתוס' ס"פ הממונה ר"ת גרס בן אבישלום:
1560
1561חנן המצרי חבירו של חנן בן אבשלום ודיין סוף כתובות וכתבו התוס' שם (ק"ה א') לא שהיה חשוב יותר מחנן בן אבשלום אלא שהיה יותר מיוחס לכן הקדימו (ע"ל חנניה איש אונו ושמעון התמני):
1561
1562חנן הנחבא בן בתו של חוני המענל מלומדים בניסים תענית (כ"ג ב') שהיה מחביא עצמו בבית הכסא ובירושלמי כתובות פ"ב שהיו רוצים למנותו פרנס ולא רצה והחביא עצמו וע"ש בתענית ברש"י ובעין יעקב בחדושין פי' אחר קבורתו (ע"ש):
1562
1563רב חנן בן פיטוס תלמיד ר"ע תענית (כ"ב ב'):
1563
1564חנן בן פנחס סוטה (ד' א') תלמיד ר"ע כ"כ היוחסין אצל ר"ע, ושם ביוחסין [בסדר הקבלה עם הגהות הרמ"א] כתב שהיה חבירו של רבי (ע"ל אבא חנן) וצ"ע דרבי נולד כשמת ר"ע:
1564
1565רב חנן בר אבא חתניה דרב פ' ג"ה (צ"ה ב') רב הוה אזל לבי רב חנן חתניה כו' ואין מזכיר בר אבא רק חנן סתם. אבל בעין יעקב הגירסא רב חנן בר רבא חתניה והיא גירסא אמיתית (ע"ל בסמוך) וחותנו של רב חסדא וכ"כ היוחסין אצל ר' יהודה נשיאה שהספידו. ועיין בסמוך רב חנן בר רבא שטעה היוחסין. והיה תלמיד רב. וכ"כ בשארית יוסף. אמר רב ב"ב (כ"ה א'). כי אתא רבין א"ר חנן בר אבא אמר רב שבת (קי"ב ב'). ובירושלמי ר"פ תפלת השחר חנן בר אבאי פליגי דחנן בר ווא דאמר חמית מה רב עביד. ורבו של חייא בר רב. זה אינו עיין בסמוך למטה. רב חנא בר אבא ור' יוחנן ור' יונתן ירושל' פ' במה טומנין. ור' ירמיה בר אבא ורב יהודה היו בבית ר' אבין דמן נשקיא:
1565
1566רב חנן בר רבא ואביו רבא הוא הקדמון. היוחסין שכח זכרו ואולי סבר שהוא רב חנן בר אבא וזה הביאו לידי כמה טעיות הנ"ל לפני זה. אבל השארית יוסף הביא שניהם בתלמידי רב וכ"ה האמת כי שנים הם. בחולין (ס' ב') רב חנן בר רבה (צ"ל בר רבא וכ"ה בעין יעקב) אמר השסועה בריה בפני עצמה, אמר לרב אשי ביצה (ל' א') רב אשי הנ"ל הוא הקדמון. כתובות (כ"א רו') האי שטרא דנפק מדמר שמואל דהוו חתימי רב ענן בר חייא ורב חנן בר רבה (צ"ל רבא). אמר גניבא הכי אמר ר"ח בר רבא גיטין (ל"א ב'). א"ל רב הונא. ואמר ר"ח בר רבא זמנין סגיאין אמרית לקמי רב ר"ה (כ"ב א'). א"ל ר"ה לא תפלוג עלואי עירובין (ו' א'). מתני לחייא בר רב קמיה דרב שבת (ס"ו א') יומא (י"ט ב'). א"ל רב חנן בריה דרב חסדא לרב חסדא כו' א"ל הכי אמר אבוה דאמך (פרש"י רב חנן בר רבה (צ"ל רבא) שהיה חמוה דרב חסדא פ' י' יוחסין). חולין (ס"ג סע"א) ושם אמר רב חסדא בשמו. וראיתי בקידושין (פ"א ב') רב אחא בר אבא היה חמיו ובשס"ח ס"א רב חנן בר רבא. א"ר חסדא חזינא לתילי דרב חנן בר רב כו' אמר רב חרן בר רבא פסחים (קי"ז סע"א). נשיאה שכיב א"ל רב חסדא לר"ח בר רבא כפי אסיתא וקום עליה ואחוי קריעה אלו מגלחין (כ"ב ב'). וצ"ע איך צוה כך לחמיו. א"ר יוחנן ברכות (נ"ח א'). רב היה חמיו (ע"ל רב חנן בר אבא). אמר רב ר"ה (ל"א א') ושם לפני זה אמר רב ענן בר רבא אמר רב ובשס"ח ס"א רב חנן בר אבא. וכן נראה כי לא תמצא עוד בש"ס ענן בר רבא (ע"ל רב ענן בר רבא). עירובין (ה' סע"ב) אמר רבי ט"ס וצ"ל אמר רב שם (ו' א', ט' א'). אבל ענין ההוא בשבת (ט' א') א"ר חמא בר גוריא אמר רב. אמר רב יבמות (ס"ג ב') שני דברים ובב"ב (צ"א א') כמה דברים ע"ז (י"א ב', ט"ז א', ל"ט א') שבת (ל"ג א') אמר רב חנן בר רבא וכ"ה בע"י וענין ההוא כתובות (ח' ב') בר רב וכ"ה בע"י וצ"ל בר רבא, אר"ח בר רבה (צ"ל רבא) אמר רב סוכה (ב' ב'):
1566
1567רב חנן בר רב חסדא בשם רב חנן בר רבא וא"ל רב חסדא הכי אמר אבוה דאמך חולין (ס"ג א'). איתיב לרב חסדא שבת (מ"ח א'). אמר לרב חסדא ע"ז (י"א ב'). מיתיב רב נחמן בר חסדא ואמרי לה רב חנן בר חסדא כו' טפח ליה אבוה בסנדליה מ"ק (כ"ה א') צ"ל ברב חסדא. א"ל רב נחמן בר יצחק ב"ב (ח' א'). אמר רב ע"ז (י"א ב'). וצ"ע אם היה תלמיד רב כי אבי אמו היה תלמיד רב:
1567
1568רב חנן פתוראה ע"ל חנא:
1568
1569רב חנן מבי צלוחית. ורב פפא בנו לפני שימי בר אשי (ע"ש):
1569
1570חנן מגופתא (ע"ל יוחנן):
1570
1571ר' חנן בן זבדי בזמן ר' יהושע בן לוי:
1571
1572רב חנן בן מולדא (ע"ל ר' יוחנן):
1572
1573חנן חייטא ולמד הלכה לרב יוסף פ' התכלת. אינו שם רק בע"ז (ל"ט א') רב הונע בר מניומי זבן תכלת מאינשי ביתיה דרב עמרם חסידא שאל לרב יוסף לא הוה בידיה פגע ביה חנן חייטא אמר לרב יוסף עניא כו' שאילית כו' (ע"ש):
1573
1574רב חנן בר יצחק (ע"ל חיננא):
1574
1575רב חנן בר אמי אמר ר' פדת א"ר יוחנן ברכות (נ"ה ב') כ"ה הגירסא בע"י אבל בגמרא הגי' רב הונא בר אמי אר"פ אר"י ונראה כי ט"ס כי לא נמצא זכרו בש"ס. ע"ז (ל"ח א') ובאשר"י רב חנה בר אמי כו' ושם תיכף בגמרא על ענין שאמר רב חנן בר אמי אר"פ אר"י אמר גופא אמר רבב"ח א"ר יוחנן נראה ט"ס וצ"ל גופא אמר חנן אר"פ אר"י. וברי"ף בר אבדימי ט"ס. ובפסחים (ק"א סע"א) א"ר חנין בר אביי אר"פ אר"י בודאי ט"ס וצ"ל בר אמי. משמיה דאולפנא (ע"ש) גם ר' חייא בר אמי אמר משמיה דאולפנא ומסופק אני אם אינו טעות בא' המקומות והכל אחד הוא. אמר שמואל ברכות, גיטין (נ"ב ב') שבת (י"ג א') בר רמי ט"ס כי תיכף שם איתא בר אמי וס"פ ח' שרצים. בכורות (כ"ה א'):
1575
1576רב חנן מנהרדעא תני שבת (פ"ב א', קנ"ה רע"ב). אמר לרב כהנא נדה (ס"ו ב'). איקלע לבי רב כהנא לפום נהרא קדושין (פ"א ב') ובב"ב (צ"ה ב') רב נחמן (ובאשרי רב חנן):
1576
1577רב חנן בר תחליפא (ע"ל ענן בר תחליפא) שלח לרב יוסף ראיתי מגילה כתובה אשורית בלשון הקדש ומצא בגנזי רומי לאחר ד' אלפים רצ"א מבריאת עולם יתום כו' והקב"ה מחדש עולמו אחר ד' אלפים או ה' אלפים (חלק צ"ז ב'):
1577
1578רב חנן ברב קטינא ע"ל חנא:
1578
1579רב חנן אבוי דר"ש בשם רשב"ל ירוש' פאה:
1579
1580רב חנן בריה דרב ברכיה בוצריה ור' שמואל בר תנחום בש"ר ירמיה מדרש חזית פ' שובי שובי השולמית.
1580
1581רב חנן קרטיגנאה (ע"ל חנא):
1581
1582חנן בר ווא ע"ל ר' חנן בר אבא:
1582
1583ר' חנן בן פזי (ע"ל חנינא):
1583
1584ר' חנן אמר רבי סוכה (ט"ו ב', ט"ז א'). א"ר יעקב בר אידי חולין (ה' ב'). משום ר"מ מגילה (י"ב א') וכ"ה בילקוט בשם מדרש אבא גוריון. ובעין יעקב ר' ענן בש"ר מאיר:
1584
1585רב חנן ורב ענן חזיוהו לחד גברא דזרע זרעים בהדדי א"ל ניתי מר ונשמתיה א"ל לא חווריתו (אין הלכות כלאים מחוורים לכם) תו חזו דקא זרע חיטי ושערי בי גופני אמר נשמתי' מר א"ל לא צהריתו (אין הלכות כלאים צוהרות ומאירות לכם דקיי"ל כר' יאשיה) קדושין (ל"ט א'). א"ר אבין א"ר חנן אמר רב:
1585
1586אבא חנן משום ר' אלעזר יבמות (ס"ד א', צ"ה ב') וב"ב (קי"ט ב', ק"כ, ק"ל א') יומא (ג' ב') נזיר (מ"ה א') משום ר"א כו' ר' שמעון שזורי אומר כו' ובסנהדרין (י"ז א') משום ר"א, ובילקוט משפטים מביא מכילתא זה אבא שאול מש"ר אלעזר וט"ס הוא כי לא מצינו שאבא שאול אמר מש"ר אלעזר, במדבר רבה פ"ט ופ' י"ג, ומכילתא משפטים פרשה ג' ופרשה ח' ופי"ב בפי' ע"ג דל"ב. וספרי פ' נשא פיסקא דבר אל בנ"י, ושם פיסקא והעמיד הכהן. משום ר' יהושע נדה (כ"ט א') מזה נראה שהיה קדמון. והיוחסין כתב אבא חנן בזמן רב נחמן וראיה לא הגיד. ונ"ל דיצא לו זה מסנהדרין (י"ז א') ויתנבאו במחנה מה התנבאו אבא חנן אומר משום ר' אליעזר על עסקי שליו, רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג, והבין שהיה בדור רב נחמן, וז"א כי קדמון היה כי ר' אליעזר שאמר בשמו הוא בר הורקנוס, וביוחסין בשם רש"ג אבא חנן היה בדור חנן בן פנחס ור' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא ור' יהושע בן קרחה:
1586
1587חנן ר' אבא בר חנן. ר' חלבו ב"ח, ר' יודן ב"ח, אבא יוסי ב"ח:
[הגהות: חנן, א) פסחים (ק"א סע"א) רב חנין בר אביי א"ר פדת נ"ל שצ"ל בר אמי ל"ת. ב) בע"ז (ל"ח ע"א) גופא אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן נ"ל שצ"ל גופא א"ר חנן בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן ע"ש. ג) עירובין (ס"ה סע"א) א"ר חנין בר פפא נ"ל שצ"ל ר' חנינא. ד) פ' חרש (ס"ה) רב חנן בר פפא, עיין חנינא. ה) כתובות (ח' ב') חנן בר רב וענין ההוא בשבת (ל"ג א') רבא וכצ"ל. ו) כתובות (כ"א א') חנן בר רבה וכן סוכה (ב' ב') ל"ת. ז) שבת (קכ"א רע"ב) רב חנן בר אבא צ"ל רבא. ח) חולין (ס' ע"ב) רב חנן בר רב צ"ל רבא וכ"ה בשס"ח, ושם (ס"ג סע"א) ברש"י בר רבה שהיה חמוה דר"ח צ"ל בר רבא. ט) בפסחים (קי"ז סע"א) לתילי דבי רב חנן בר רב ל"ת:]
[הגהות: חנן, א) פסחים (ק"א סע"א) רב חנין בר אביי א"ר פדת נ"ל שצ"ל בר אמי ל"ת. ב) בע"ז (ל"ח ע"א) גופא אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן נ"ל שצ"ל גופא א"ר חנן בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן ע"ש. ג) עירובין (ס"ה סע"א) א"ר חנין בר פפא נ"ל שצ"ל ר' חנינא. ד) פ' חרש (ס"ה) רב חנן בר פפא, עיין חנינא. ה) כתובות (ח' ב') חנן בר רב וענין ההוא בשבת (ל"ג א') רבא וכצ"ל. ו) כתובות (כ"א א') חנן בר רבה וכן סוכה (ב' ב') ל"ת. ז) שבת (קכ"א רע"ב) רב חנן בר אבא צ"ל רבא. ח) חולין (ס' ע"ב) רב חנן בר רב צ"ל רבא וכ"ה בשס"ח, ושם (ס"ג סע"א) ברש"י בר רבה שהיה חמוה דר"ח צ"ל בר רבא. ט) בפסחים (קי"ז סע"א) לתילי דבי רב חנן בר רב ל"ת:]
1587
1588רב חנן רב פפא ברב חנן:
1588
1589רב חיננא בר שילא ורב היה אוהבו כאב לבן סנהדרין (ע"ב רע"ב) אמר רב קים לי ברב חנינא בר שילא דמרחם עלי כאב על הבן, וכ"ה בירושלמי ס"פ בן סורר. ובפסחים (קי"ט ב') ר' חנינא ב"ש ור' יוחנן. ובשבת (נ"ח א') אמר שמואל לר' חנינא ב"ש כולהו רבנן בי ריש גלותא לא ליפקו בסרבלא חתימא לבר מינך דלא קפדי עלך (עיין רש"י) ובערוך ערך סרבל פי' בע"א. והיוחסין אצל אבא אריכא כתב דפרש"י עיקר, וא"ל שמואל אמליך וכתוב ב"מ (ט"ו א') פרש"י סופר היה. ובעירובין (י"ב א') אמר שמואל לר' חנניה ב"ש לא תעביד עובדא:
1589
1590רב חיננא בר שלמיא תלמיד רב ירושל' סנהדרין פ"ק חנניה בר שלמיא בשם רב וסוכה פ"ק הלכה ו' וביצה פ"ק הלכה ה' משמיה דרב. שבת (מ"ג ב', קכ"ג א'). נדה (ס"ה א') בעא מרב נדה (שם). א"ר חנינא ב"ש לרב ומר היכי ס"ל שם (כ"ה א') וביצה (ל"א ב') בשם רבא ט"ס וצ"ל רב וכ"ה אח"כ ובדף (ל"ב ב') ובשס"ח. בכורות (כ"ד ב') חולין (ט' א'). ובפסחים (ק"ה א') רב חנינא בר שלמיא כו' וקאי עליה רב המנונא סבא ורב עמרם (ע"ש) וחולין (ל"ז ב') ר' חנינא ב"ש. רבו של ר' חייא בר רב. בעירובין (צ"ח סע"ב) מתני לחייא בר רב קמיה דרב. ובירושלמי פ"ק דעירובין הוה מתני לחייא בר רב:
1590
1591רב חיננא בר כהנא משמיה דר' אלעזר שבת (צ"ו א'). א"ר אשי עירובין (נ"ה ב'). ר"ח בר כהנא ר"ה (ל"ב א') ושם (י"ט ב') אמר רבי צ"ל אמר רב, וכ"ה ביצה (ו' א'). אמרי בי רב ע"ז (כ' ב'). אר"ח בר כהנא אמר שמואל ב"ק (קי"ג א'). ואותו ענין נדרים (כ"ח א') א"ר חיננא א"ר כהנא אמר שמואל ט"ס וצ"ל אר"ח בר כהנא. משמיה דשמואל תענית (ל' א). אמר שמואל כתובות (ס"ה א', ע"ב א') ר"ה (כ"ט א') ביצה (ו' א', כ"ב ב'):
1591
1592ר' חיננא בר אידי תענית (ז' א'). ובמ"ק (ה' א') רב חיננא (בריה דרב אידי כ"ה בעין יעקב) ורב יהושע ברב אידי אולי אחיו הוא. בעא רב חיננא בר אידי מרב אדא בר אהבה א"ל כו' וא"ל והא רב חיננא סבא א"ר אסי כו' פסחים (ע"ה א'). יתיב קמיה רב אדא בר אהבה ואמר נכרי שהביא עריבה מלאה וכלבית א' בהן כו' א"ל מנא לך הא א"ל הא מילתא מג' קראי שמיע לי מרב ושמואל ור' יוחנן פרש"י מג' חכמים גדולים שהם כדאי לסמוך עליהם כעל מקרא (ע"ש). והיוחסין הביא גם ר' חנינא בר אידי והכל אחד הוא. תלמיד שמואל. לא ידעתי מנ"ל ואי משום דקאמר מג' קראי שמיע לי מרב ושמואל ור' יוחנן א"כ גם רב ור' יוחנן יהיו רבותיו. ובמכילתא בשלח ויבוא עמלק פרשה ב' חנניה בן אידי, ובפ' משפטים פ"ה ר' אחא אומר כו' ר' חנינא בן אידי אומר. ומסופק אני אם זה הוא כי המכילתא סידר ר' ישמעאל שקדם טובא לרב אדא בר אהבה:
1592
1593רב חיננא בריה דרב איקא ביצה (כ"ח ב') וכתובות (ס"א ב') ענין ההוא רב חנינא וכן בע"ז (כ"ט א') ובנדה (נ"ב א'). ושם (מ"ז ב') רב חיננא. ובמכות (כ"א א') ענין ההוא רב נחמן ברב איקא ע"ס. וברדה (מ"ה א') רב חייא בריה דרב איקא בוודאי ט"ס. ובירושלמי תענית פ"ק הלכה ג' ר' חנינא בר יקא ושם בפ' הרואה הלכה ג'. וענין ההוא בב"ר ס"פ י"ג ר' חנינא בר עיזקא, ובפ' כלל גדול בירושלמי ובספ"א דיבמות ר' חנינא ברוקא בש"ר יהודה, ונראה כי הכל אחד הוא. בירושלמי פ' המדיר הלכה ז' בש"ר יהודה. בפ' הרואה (נ"ח ב') רב פפא ורב הונא ברב יהושע פגעו ביה ברב חנינא ברב איקא וברכו עליו ברוך אשר חלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו א"ל חשיבתינכו עלואי כששים רבוא ישראל ובריך עלייהו הני ב' ברכות וחכם הרזים אמרו ליה חכימת כולי האי יהבי ביה עינייהו ושכיב. ר' חיננא בר איקא מתני הכי ורב זביד מתני הכי ברכות (כ"ה ב'). רב איקא בריה דרב חנינא (ע"ש):
1593
1594רב חיננא בר אבין תלמיד רבא. וצ"ע דהא אמר רבא לבריה דר' חיננא בר אבין אימא לך מילתא מעלייתא משמיה דאבוך כתובות (פ"ה ב'). אמי בר אבין וחנניא בר אבין אמרי תרווייהו כריתות (כ' סע"א). ר' חנינא בר אבין ואביי בר אבין פר"ע (פ"ו ב') מגילה (ז' "ב') ב"ב (פ"ז ב'). ובפסחים (ל"ד א') תני בי רבה ופגע בהו רבא בר מתנא. ויתיב אביי גבייהו ר"פ כל גגות (פ"ט א'):
1594
1595רב חיננא בריה דרבא (בפסחים (ע"ו א') רבה) וחולין (קי"ב א') אמר רבא מאן חכים כר' חיננא בריה דרבא דגברא רבה הוא. וכן אמר רבא על רב חנין בר ייבא מאן חכים. מפשרוניא פרש"י בפסחים (שם) ובמנחות (מ"ב רע"ב) פשרוניא שם מקום. רב איקא בר חנינא מפשרוניא (ע"ש):
1595
1596רב חיננא בריה דרב יהושע פסחים (ק"י ב') ע"ל ר"ה בר"י:
1596
1597חיננא בריה דרב אסי היה רופא וזרק גט לאשתו ירושלמי גיטין פ"ק ושם פ"ג הלכה ח' חיננא בריה דרב אסי בר ממל בש"ר לעזר וספ"ק דמעשרות חנניה בר יסא:
1597
1598רב חיננא בר רב יצחק ור' שמואל בר אימי ירושלמי פ' כיצד מברכין מתני' א' ר' חנינא בר' יצחק שח"ט סי' ו' וסי' ק' ומדרש מגילה פ' והשתיה כדת. א"ר הונא בשמו (ע"ל יהושע). חנינא בר יצחק ר' יהושע בר נחמיה בשמו ב"ר ר"פ י"ד. והיוחסין מביא רב חנן בר יצחק תלמיד שמואל ומביא חנינא בר יצחק ונראה כי הכל אחד:
1598
1599רב חיננא וורדאן (שם מקום) א"ר חסדא אשתיק וורדאן גיטין (ס"ד ב'):
1599
1600חיננא אבוי דר' ינטה בש"ר בניה ירושלמי ר"פ מקום שנהגו. ובתענית פ"ד הלכה ב' אבוי דר' נטה ושם הלכה ח' אבוי דבר ינטה:
1600
1601רב חיננא סבא משמיה דרב (לא מצאתי) א"ר אסי א"ר יוחנן פסחים (ע"ה א'). ע"ל רב חיננא בר אידי. רב כהנא בנו, רבה בנו:
1601
1602רב חיננא בר חייא לרב יהודה כתובות פ"ב (כ"א א') עיין ר' חייא בר יהודה:
1602
1603רב חיננא אמר רב בכורות (ל"ב א'). בש"ר אסי ור' אסי בש"ר שמואל ברב יצחק תמיד (ל"א ב') תני רב אחא אריכא קמיה ור' יונתן שאלו לר' נתן דרומא ענינו בר נחשון. ועיין ר' פרנך.
1603
1604רב חיננא בר פפא ע"ל חנינא:
1604
1605רב חיננא בר ביסנא ע"ל רב חנא בר ביזנא:
1605
1606חיננא קרחנאי ע"ל רב חנינא:
1606
1607חיננא בר יהודה ע"ל רב חנא:
1607
1608חיננא ר' אמי בר חיננא. רב דימי ב"ח. רב הונא בר חיננא. רב חנא ב"ח. עולה ב"ח. רב עוקבא ב"ח. רבין ב"ח:
[הגהות: חיננא, א) מכות (כ"א א') רב נחמן ברב איקא, עיין בסדר תנאים ואמוראים אות ח' אצל חיננא כי ט"ס הוא וצ"ל חיננא כי כן הוא ענין ההוא בכמה מקומות ול"ת. ב) נדרים (כ"ח א') אמר רב חיננא אמר רב כהנא צ"ל ר"ח בר כהנא ל"ת. וראיתי ענין ההוא בב"ק (קי"ג א') ר"ח בר כהנא והנאני. ג) בעירובין (נ"ה סע"ב) רב חיננא בר רב כהנא ובכמה מקומות בר כהנא ל"ת:]
[הגהות: חיננא, א) מכות (כ"א א') רב נחמן ברב איקא, עיין בסדר תנאים ואמוראים אות ח' אצל חיננא כי ט"ס הוא וצ"ל חיננא כי כן הוא ענין ההוא בכמה מקומות ול"ת. ב) נדרים (כ"ח א') אמר רב חיננא אמר רב כהנא צ"ל ר"ח בר כהנא ל"ת. וראיתי ענין ההוא בב"ק (קי"ג א') ר"ח בר כהנא והנאני. ג) בעירובין (נ"ה סע"ב) רב חיננא בר רב כהנא ובכמה מקומות בר כהנא ל"ת:]
1608
1609רב חננאל אכתוב אחר חנניה:
1609
1610ר' חנינא בן דוסא
1610
1611א) פ"ג דאבות במשנה ברכות (פ"ה ה'). סוטה (פ"ט ט"ו):
1611
1612ב) בדרך חיים פ"ג דאבות מסופק אם דוסא אביו הוא בן הרכינוס הנזכר שם זה אחר זה תחלה דברי הבן ר' חנינא בן דוסא ואח"כ דברי האב ר' דוסא בן הרכינס, אף כי זה הוא בן דוסא וזה ר' דוסא בן הרכינס זה שכיח בש"ס לפעמים נקרא סתם ולפעמים רבי או רב. וכתב היוחסין אצל ר' חנינא בר חמא שהיה כהן ובשם ר"ח כתב כי חמא היה בן ר' חנינא בן דוסא א"כ ר"ח ב"ד היה כהן והרמב"ם לא זכרו במספר הכהנים שהביא. ורחוק לדעתי כי ר"ח ב"ד היה בימי ריב"ז קודם החורבן וחמא אביו של ר' חנינא היה בימי רבי. בס' דרך אמונה ח"א ש"ג כתב כי ר"ח ב"ד היה רופא ואולי לפי הנ"ל כי ר' חנינא בר חמא היה נכדו היה ג"כ רופא וקיבל חכמת הרפואות מאבי אביו (ע"ש):
1612
1613ג) והיה חסיד גדול ומלומד בניסים ותפלתו נשמעת. ובפ"ג דתענית (כ"ד ב') ויומא (נ"ג ב') דהוי אזיל באורחא ודארי צנא דמלחא ארישיה אתא מטרא אמר רבש"ע כולי עלמא בנחת וחנינא בצער פסק מטרא כי מטא לביתיה אמר כולי עלמא בצער (שצריכין מים לשדותיהם) וחנינא בנחת אתא מטרא. ובכל יום בת קול יוצאת כולי עלמא ניוון בשביל חנינא בני וחנינא בני די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת שם בתענית וברכות (י"ז ב'). כל ערב שבת היתה רגילה אשתו לחמם התנור והיתה משלכת לתנור דבר שמעלה עשן כדי שיהיו סבורים השכנים שאופה בתנור מחמת כיסופא שלא היה לה מה לאפות, והוה לה שבבתא בישא ואמרה ידענא דמידי לית לה איזיל ואחזי וטרפא אבבא, איכספא ועיילת לחדר ונעשה לה נס דהתנור מלא ריפתא ועריבה מלאה לישה. אמרה לה שכינותא אייתי מרדיך דחרכה ריפתך אמרה לה אף אנא להביא המרדה נכנסתי. תניא אף היא להביא מרדה נכנסה מפני שמלומדת בנסים היתה. ואמרה לו אשתו שיתפלל שיתנו לו ממה שגנוז לצדיקים לעוה"ב והתפלל יצתה כמין פס יד ויהיב ליה חד כרעיה דפתורא דדהבא וחזי בחלמא עתידין הצדיקים דאכלי אפתורא דג' כרעי ואיהו דתרתי כרעי אמר לה ניחא לך דנאכל אפתורא דשקיל חד כרעיה אמרה ליה בעי רחמי דלשקליה בעא רחמי ושקליה. תנא נס גדול היה האחרון מן הראשון דגמירי משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי. יומא חד בי שמשא חזייה לבתו דהוי עציבא דאיחלף לה שמן בחלא ורמי בשרגא אמר לה מי שאמר לשמן וידלוק יאמר לחומץ שידלוק והיה דולק כל היום עד שנטלו ממנו אור להבדלה. והוו ליה עזים ואמרו ליה קא מפסדן עיזך (שאוכלין ירק שבגנות של אחרים) אמר להו אי קמפסדן ליכלינהו דובי ואי לא כל חדא לייתו דובא בקרנייהו ולערב כל חדא וחדא אתיא דובא בקרנהא. ושכנתו בנתה בית ולא מטו כשורי ואמר לה מה שמך אמרה ליה איכו אמר איכו לימטו כשוריך מטו כשורהא. תנא פלימו אומר אני ראיתי הבית שקירה ר' חנינא ב"ד בתפלתו והיה אמה לכאן ולכאן. (ומהיכן היו לו עזים כו' עיין רש"י בעין יעקב ובחדושי אגדות). בפסחים (קי"ב ב') דהוה שכיח שאגרת בת מחלת יוצאה היא וי"ח רבוא מלאכי חבלה וכל אחת יש לה רשות לחבל פעם אחת פגע בה רחב"ד אמרה ליה אי לאו דמכרזי עלך ברקיע הזהרו בחנינא בני ובתורתו משוינא לדמך תרתי פשיטי אמר לה אי חשיבנא ברקיע גוזרני עליך שלא תעברי בישוב לעולם אמרה ליה במטותא מינך שבוק ליה רווחא פורתא שבק לה לילי שבתות ולילי רביעיות. ובברכות (ל"ד ב') התפלל על החולים ואמר זה חי כשתפלתו שגורה בפיו וזה מת. והתפלל על בנו של רבן גמליאל והלך ללמוד תורה אצל ריב"ז והתפלל על בנו. בת נחוניא חופר שיחין (ע"ש) נפלה לבור ואמר בשעה זו עלתה כו'. ובב"ב (ע"ד ב') האי קרטליתא בים דעתידה אשתו להטיל ציצית לצדיקים לע"ל ברכות (ל"ג א'). בירושלמי פ' אין עומדין (סוף מתני' א') שהרג ערוד ונפתח מעין מתחתיו (דאם היה הערוד פוגע במים תחלה היה רחב"ד מת) עיין ערוך ערך חברבר. בריש מדרש חזית וריש מדרש קהלת שרצה להקדיש אבן לירושלים ולא היה לו שכר ליתן להוליכו ונזדמנו לו מלאכים ואמרו לו שיתן להם ידו והעמידוהו בירושלים וביקש ליתן להם כו' ע"ש המעשה. בדמאי פ"א הלכה ג' רחב"ד ישב לאכול בליל שבת ונפחת השלחן מלפניו אמרו ליה מהו כן א"ל תבלין שאלתי משכינאי ולא עשרתיו והזכיר התנאי שהתנה מערב שבת להפריש למחר ועלה השלחן מאליו. בעירובין (נ"ג) ושבת (קי"ב סע"ב) אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים ואם ראשונים בני אנשים אנו כחמורים ולא כחמורו של רפב"י וחמורו של רחב"ד. פרש"י חמורו דרפב"י מפורש בחולין (ז') ודרחב"ד במסכת תענית עכ"ל. אבל לא נמצא בתענית מזה בחמורו של רחב"ד רק עזים הנ"ל. ומצאתי בשס"ח בתענית נ"א חמורו של ר' יוסי דמן יוקרת. אבל באדר"ן ספ"ח מעשה שגנבו חמור של רחב"ד ולא אכל כו'. אבל בירושלמי פ"א דדמאי מעשה שגנבו חמורו של רפב"י (ע"ש). כתב הש"ק (כ"ז א') ובפ"ג דתענית נראה שלסוף נתעשר, לא ידעתי היכא נראה. ואולי כוונתו במה שניתן לו רגל שלחן של זהב הא מבואר שחזרו ולקחו ממנו. במשנה סוטה ס"פ עגלה ערופה (מ"ט) משמת רחב"ד בטלו אנשי מעשה:
1613
1614ד) כתב היוחסין שראה חורבן הבית. ר' ישעיה שהתענה פ"ח תעניות למה זכה הכלב לומר שירה בואו נשתחוה (ע"ש) היה תלמידו. רחב"ד ואשתו נקברו בערביי' (גא"י) ור' ראובן איצטרבולי:
1614
1615ר' חנינא בן גמליאל דיבנה
1615
1616א) במשנה קדושין (פ"ג ד'). ב"ב (פ"י א'), מכות (פ"ג ט"ו), מנחות (פ"ה ח') חנניה. ובבכורות (פ"ו ט', מ' ב') ונדרים (ס"ב א') חנניה וכ"ה בתוספתא כלאים ספ"ד. בסוף מ"ק (כ"ג א') חנניה ב"ג היה אומר שמועה ואגדה בבית אבל. בתוספתא ופ"ג דברכות (כ"ב א') וע"ז (ל"ד ב', ל"ט ב') ר' יהודה בן גמליאל בש"ר חנינא ב"ג. (ובירושלמי פ"ב דע"ז ר"ח ב"ג בש"ר יהודה ב"ג) ונראה שהוא אחיו. והיה חכם גדול:
1616
1617ב) בספרא (פ' אמור) ובתוספתא פ"א דיומא פנחס איש הבירה עלה גורלו להיות כהן גדול ומצאוהו חוצב באבנים ומלאו המחצב דינרי זהב אר"ח בן גמליאל וכי סתת היה והלא חתננו היה כו', ולפ"ז נראה שהיה בזמן הבית והאריך ימים שהרי היה בזמן ר' שמעון ור"מ. וזה א"א כי ר"ג דיבנה היה קטן בזמן החורבן (ע"ש) ואיך חתן בנו יהיה כהן גדול בפני הבית. אבל מצאתי בתוס' פ"ק דנדה (ח' ב') איך אמר חתננו היה אי היה ר"ח בן גמליאל דיבנה איך היה לו חתן כה"ג הלא אחר החורבן היה וי"ל לאו חתננו ממש קאמר אלא חתן אבותיו וכן משמע דלא אמר חתני היה אלא חתננו עכ"ל. ובתוס' ע"ז (ל"ב א') שהיה אחיו של רשב"ג שהיה אביו של רבי ורחב"ג היה דודו של רבי. ובאגרת רש"ג ביוחסין כתב רחב"ג ור' יהודה ב"ג בזמן ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא ור' יהושע בן קרחה. בחלק (קי"א סע"א) ר"ח בן גמלא אבל בעין יעקב בן גמליאל אמר נראין דברי ר"מ (ע"ל ר' חנינא בן אנטיגנוס):
1617
1618ג) בפ"ק דגיטין (ז' א') שהטיל אימה יתירה בביתו ובקשו עבדיו להאכילו אבר מן החי. כתב בס' ג"נ אות פ' היה תקון איש הפילגש שהטיל אימה יתירה על אשתו כדאיתא שם והוא בא לתקן מעשיו הראשונים דהטיל אז אימה יתירה ועתה נכשל שנית והכיר בדבר ונזהר ולא אכל עכ"ל:
1618
1619ד) ר' אבא אמר משמיה נדרים (נ"ג א'). ר' אבהו משמו. ע"ז (ל"ט ב') קדושין (פ"א ב') נדרים (ס"ב א'). ר' גמליאל בר' חנינא אולי בנו. ר' חנניא בן עקשי' (ע"ש). ופליג במשנה עם ר' יוסי הגלילי. ר' יוסי בר' חנינא בשמו. א"ר יוסי אלו דברי רחב"ג (תוספתא נגעים פ"ב). ר' יצחק בר נחמן בשמו. ר' קריספא בשמו. א"ר שמעון מצאתי חנינא ב"ג ואמר לי פרה כו' אמרתי לו כו' אמרו לו והלא משמך אמרו לו לר' אלעזר (תוספתא פרה פ"ג):
1619
1620ר' חנינא בנו של ר' יוסי הגלילי בפרק כיצד מעברין ובחולין (י"ב א') ור' אלעזר אחיו היו בבית דינו של רשב"ג אביו של רבי ועם ר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקא. ובר"ה (ל"ב א') ר' יוחנן בן ברוקא ור"ח בן ר"י הגלילי לפני רשב"ג. ובספרא אמור וב"מ (כ"ד ב') ובתוספתא פי"ב דחולין וירושלמי נדרים פ"ו הלכה י"ג חנניה:
1620
1621ר' חנינא בן אנטיגנוס הכהן,
1621
1622א) במשנה שביעית פ"ו ג'. עירובין פ"ד ח'. יבמות פי"ג ב'. קדושין פ"ד ה'. בכורות פ"ו ג' ד' י' י"א. פ"ז ב' ה'. ערכין פ"ב ד'. תמורה פ"ו ה'. נדה פ"ח ב' ובעירובין (מ"ט ב') ובכורות (מ' ב', מ"ג ב') ושם (ל"ח ב') חנניה:
1622
1623ב) בתוספתא אמר מכיר הייתי המכים בחלל, ובכורות פ' עד כמה (ל' ב') ר' יהודה ור' יוסי אסתפקא להו מילתא בטהרות שדרו רבנן לגבי בנו של ר"ח בן אנטיננוס דקמנטר טהרות כו' (פירש"י כהן היה) והרמב"ם שכחו להזכירו בין הכהנים. והיה בזמן ר"ע ור' ישמעאל. ובפ' המפלת (כ"ג) אמר נראין דברי ר"מ. (אבל ס"א רחב"ג אמר נראין דברי ר"מ). חבירו של ריב"ז (וצ"ע). שמואל בשמו. בש"ר ר"א חסמא פ"ד דתמורה בתוספתא:
1623
1624ר' חנינא הדירו אביו בנזיר והביאו לפני רבן גמליאל ובדקו אם הגיע לעונת נדרים א"ל רבי אם קטן אני אהיה בשביל אבא ואם גדול אני אהיה בשביל עצמי א"ל מובטחני בזה שמורה הלכה בישראל לא היו ימים מועטים עד שהורה, נזיר (כ"ט ב'), ובירושלמי נזיר ספ"ד ר' חנינה בן חנניה הדירו אביו כו' והיה רשב"ג בודקו אם הביא ב' שערות ואמר כו' עמד רבן גמליאל ונשקו כו' ואמר מובטח אני כו' אר"א בן צדוק אני ראיתי שדרש ביבנה, ושם בבבלי ובתוספתא נדה פ"ה והביאו לפני ר"ג לבודקו:
1624
1625ר' חנינא הגדול זקנו של ר' חנינא בר חמא. ולפי מ"ש לעיל דחמא היה בן ר' חנינא בן דוסא א"כ יהיה זה ר' חנינא הגדול ר' חנינא בן דוסא. אך צ"ע כי זה א"א כי ר"ח בן דוסא היה בימי ריב"ז הנ"ל ומצינו כי ר' חנינא קרא היה לפני ר' חנינא הגדול גם קומי דר' ינאי שהי' ר' יוחנן תלמידו. שלח ר' חייא בר אבין וכן היה ר"א מלמדנו משום ר' חנינא הגדול יבמות (מ"ג א'):
1625
1626ר' חנינא קרא ברכות (ל"ט ב') קמי ר' ינאי (שם) ויבמות (מ' סע"א). צער גדול היה לי אצל ר' חנינא הגדול שלא התיר לי לפסוק הפסוק תענית (כ"ז ב') מגילה (כ"ב א'):
1626
1627ר' חנינא בר חמא הכהן
1627
1628א) (ונראה כי הוא סתם ר' חנינא הנזכר בש"ס). ולדעת ר"ח חמא אביו היה בן ר' חנינא בן דוסא (ע"ש) והיה רגיל להחזיר הפדיון של בכור בכורות (נ"א ב'). ורבי צוה שישב בראש ולא קבל כי רבי אפס היה גדול ממנו ב' שנים ומחצה (ע"ש ועיין לוי). והיה מביא מטר לציפוראה (ע"ל ריב"ל ותראה כי טעה). והוה מינצי עם ר' חייא הגדול ואמר אם תשתכח תורה יחזירה בפלפולו (ע"ש). והתיר בנות שמואל שנשבו (עיין ר' שמן בר אבא). והיה הולך עם רבי לאנטונינוס והחיה העבד שהרגו אנטונינוס פ"ק דע"ז (י' ב') שאנטונינוס הלך לרבי ומצא את ר' חנינא בר חמא וא"ל לקרוא את עבדו ומצאו שהרגו והתפלל עליו והחיהו (ויקרא רבה פ"י). והיה רופא כדאי' בפ"ק דחולין (ז' ב') שאמר מימי לא שאלני אדם על מכת פרדה לבנה. וביומא (מ"ט א') התיר לריב"ל לעשות לו רפואה בשבת. והלך עם ריב"ל למושל א' וקם לפניהם ואמר כי פניהם פני מלכים (ע"ש). אמרו עליו במערבא הוא ר' חנינא סנהדרין (י"ז). מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה שבת (קי"ט א'). מתה לו בתו ולא בכה ואמר תיכלא ועוירא פרק שואל (קנ"א ב'). ביבמות (קכ"ב) אר"ח אמר לי יונתן שידא (שד היה או בקי בהן רש"י) בבואה אית להו בבואה דבבואה לית להו. וענין זה בגיטין (ס"ו א') אר"ח למדני יונתן בני בבואה כו' וט"ס וצ"ל יונתן שידא. ר"ח היה בן פ' שנים והיה עומד על רגלו אחת וחולץ מנעליו ואמר חמין שסכתני אמי בילדותי עמדו לי בזקנותי, חולין (כ"ד ב'). דרש בציפורי חתר בחשך בתים (עיין ר' יוסי):
1628
1629ב) חביריו היו בניו של רבי רבן גמליאל ור' שמעון, ור' אושעיא בר חמא, ובשלשלת הקבלה (ל"ג ב') חביריו היו בני רבינו הקדוש והם ר' אושעיא ור"ש ור"ג (טעה עיין ברבי). וכתב עוד הש"ק שקבל מרבי שנת (ג"א) תתק"פ ק"נ לחורבן (צ"ל קנ"ב לחורבן) ואז נעשה לראש (עיין חלק א'). ובצמח דוד חביריו ר' אלעזר הקפר ור' חייא ובר קפרא ולוי ואבוה דשמואל ור' אפס ומלך י' שנים עד ג"א תתק"צ. וביוחסין בשם רש"ג ור' ינאי ור' יוחנן ור"ל וריב"ל ור"ש בן אלעזר:
1629
1630ג) עבדו ליה ארון בחול המועד בשוקא שהיה מת מפורסם תוס' מ"ק (ח' ב') בשם ירושלמי פ"ק דמ"ק הלכה ו'. כד דמך ר' חנניה חברון דרבנן עבדין לי' ארון בשוקא. במ"ק (כ"ד א') ר' יוחנן קרע עליו י"ג מני ואמר אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה (עיין ר' יוחנן מ"ש שם). ובירושלמי ס"פ אלו מציאות ר' יוחנן הוה סליק מטבריה לציפורי חמא חד בר נש נחת מתמן א"ל מה קלא במדינתא א"ל חד רבן דמך וכל הני פריין מיטפלא ביה ידע ר' יוחנן דהוא ר' חנינא שלח ואייתי מאנין טבין דשובתא ובזעון. ולא כן תני כל קרע שאינו של בהלה אינו קרע ר' יוחנן בעא מיעבד דרבה ומיקריתי' ולא ידעינן אין משום דהוא רביה אין משום שמועות הרעות:
1630
1631ד) א"ר אבא א"ר חנינא. ר' אבא בר כהנא בשמו. ר' אבא בר זבדא אר"ח. ר' אבא בר זוטרא אר"ח. א"ר אידי אר"ח. בש"ר אחא בר אחוה. א"ר אילעי אר"ח, א"ר אילעי. הורה ר"ח בציפורי. איתיב לר' אילעי א"ל כו' א"ל רחמנא ניצלן מהאי דעתא א"ל אדרבא רחמנא ניצלן מדעתא דידך. אילפא אמר אנן נעביד כר"ח. אר"א אר"ח. אמר ר' אמי תר"ח אמר רבי ב"ב (ק"ל ב') ירושלמי מעשרות פ"ק אמר רב אסי אר"ח. אמר רב אשי אמר רבי. רב ביבי בשמו. ר' ברכיה בשמו. רב דימי אר"ח. רב הונא אר"ח. א"ר המנונא הא מילתא אבלע לי למדני ר"ח. רב המנונא ספרא שאלו. א"ר זירא אמר ר"ח שבת (קכ"ה ב') וגיטין (ל"ט סע"ב). זעירי אר"ח. זעירא בר חיננא בשמו. ר' זריקא בשמו. ורב חביבא. ר' חייא בר אבא כתב היוחסין תלמיד ר"ח וצ"ע. ר' חייא בר אדא בשמו. ור' חייא בר מריא. רב חלבו. ר' חנין בשמו. א"ל ר' חנינא הזקן. ר' חנינא בר סיסי רצה למסור לו שם המפורש. ור' יהודה בר זבינא. ריב"ל (ע"ל). ר' יוחנן בשמו (ע"ל שהיה חבירו). ר' יוחנן כשהלך לשאול בשלומו שלא יכנס פתאום היה מנענע. ור' יונה, ור' יונתן, ור' יונתן בן עכמאי. ור' יונתן בן אלעזר, קמי ר' ינאי. ר' יעקב בר אידי בשמו. ר' יעקב גבולייא בשמו. ר' יצחק בר מריון בשמו. ר' ירמיה. א"ר ישמעאל בר' יוסי ולייט לר' חנינא באסכרא (ע"ש). בש"ר ישמעאל בר' יעקב בר אחא. ר' לוי בשמו. ונראה שם שהיה חבירו. ור' מונא. ר' מנא בר תנחום בשמו. ר' מני א"ל. שלח אחר ר' מנא כשמתה אחות ר' יהודה נשיאה. בש"ר מישא. ור' מרינוס. בשם אבא נהוראי. עולא בר ישמעאל בשמו. עולא דקסרין בשמו. עולא ברייה בשמו. עולא בשמו. התיר למר עוקבא. ר' עמרם בן שמעון בר אבא אר"ח. עקביה שאלו. ר' פנחס בר חמא הכהן אולי אחיו. ר' פרנך בשמו. רב הקפידו והלך י"ג ערבי יוה"כ לפייסו ולא אתפייס יומא (פ"ז רע"ב). וכתב הרמב"ם שרב הי' תלמידו והט"ז באו"ח ריש סי' תר"ו כתב דלא היה תלמידו, ובסוכה (מ"ג ב') רב שמואל אר"ח. רבה בר זוטרא בשמו. ורבב"ח. א"ר רומנוס. שבחת אי בנו היה צ"ע שם. רב שמואל אר"ח (ע"ל רב). שמואל בר אבא קבל ממנו. רב שמואל סבא חתנו אר"ח. רב שמואל בר נדב חתניה. ר' שמואל בר חייא בר יהודה בשמו. בעא מיניה ר' שמואל בר נתן אר"ח. התיר לר' שמן בר אבא (ע"ש). ר"ל בעא מיני'. ר' שמעון בן יוסיני. בשם רשב"י (ברכות ל"ג ב'). ר' שמעון ספרא דטורבני שאלו. ר' שמעון בלוטא בשמו. ר' שמעון בר אבא בשמו:
1631
1632ר' חנינא א"ר חנינא שאלתי את ר' אליעזר בבית מותבא רבא (בבית המדרש הגדול) כמה שאלות, בכורות (ה' ב'). ונראה משם דר"א זה הוא ר"א הגדול חבירו של רבי יהושע א"כ ר' חנינא זה איני יודע מי הוא. ואולי הוא זקינו של ר' חנינא בר חמא:
1632
1633ר' חנינא בן עקביה תורגמן ר' יהודה בר אלעי תנא בזמן רבי (ע"ש) ע"ל חנניה:
1633
1634ר' חנינא בר פפי אמר רב יוסף כו' א"ל אביי כו' שלחוהו לקמיה דר"ח בר פפי שלחה כדרב יוסף אמר אביי אטו ר' חנינא בר פפי כיפי תלה לה שלחוה קמי' דרב מניומי ברב נחומי כו' אמר להו הכי א"ר יוסף בר מניומי א"ר נחמן כתובות (פ"א ב'). ר"ח בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא אמר מילתא ומלי נפשיה שיחנא וכיבא עברה היא מילתא ואיתסי ערק וטשא בבי בני דאפי' ב' עיילין ביממא הוו מתזקי (שמצויין שם מזיקין) אמרו ליה רבנן מאן נטרך א"ל ב' נושאי קיסר קדושין (ל"ט ב') ושם (פ"א א') אמר רב לרב יהודה בכשרים כגון רב חנינא בר פפי וחביריו פירש"י ר' צדוק ורב כהנא. לא נפק לקראת ארונו דרב הונא (ע"ש). כתב בס' ג"נ ר"ח בר פפא (והגי' שלפנינו בר פפי) תבעתי' מטרוניתא כו' היא אשת פוטיפרע ור"ח ב"פ הוא מנשה בן יוסף ובאת להסית את הבן כמו שהסיתה את האב ולזה ערק כנגד וינס החוצה למקום סכנה וניצול. ור' צדוק תבעתי' מטרוניתא כו' (ע"ש) חזרה להסית לר' צדוק שהוא אפרים בן יוסף ולא שמע אליה ואז נתקנה ונסה בזה ג' פעמים והוי חזקה והרהרה בתשובה ואמרה לר' צדוק אי ידעית כולי האי לא צערתיך עכ"ל. ר' צדוק זה לדעת היוחסין הוא אביו של ר' אלעזר. ומלשונו משמע דחזרה להסית לר' צדוק אחר ר"ח בר פפי ונסה ג"פ וחזרה בתשובה בלבה שאמרה לר"צ אי ידעית, נראה דר"צ זה אינו אביו של ר"א שהיה קודם החורבן. וכ"נ דבגמרא מביא תחלה מעשה דר"ח ב"פ והדר מעשה דר"צ וצ"ע. ר' אבא ור' אבהו ור' אלעי ור' זירא ור' יוחנן בן אליקום ור' יצחק נפחא ור"א בן פדת ור' שמעון בן אליקום ע"ש. רב אדא בר אבימי קמיה, ור' יוחנן, רב יצחק בר יוסף, ור' אמי ור' יצחק נפחא יבמות (ס"ח ב'). ור' שמעון בן פזי:
1634
1635ר' חנינא בר פפא
1635
1636א) והיוחסין השמיט זכרו ונראה כי סבר כי פפא ופפי אחד הוא ע"כ הביא עניני ר"ח בר פפא בשם ר"ח בר פפי ולא כן הוא, ובעירובין (ס"ה א') ר' חנין בר פפא ט"ס:
1636
1637ב) הוה מחלק צדקה בלילה פגע בי' רבהון דרוחיא א"ל לא כך אולפן רבינו לא תסיג גבול רעך א"ל ולא כן כתיב מתן בסתר יכפה אף וערק מקמי' ירושלמי סוף פאה:
1637
1638ג) מלאך המות היה אוהבו ורגיל אצלו ואמרו למלאך המות זיל עביד לי' רעותיה אתחזי ליה א"ל שבקי ל' יום דנהדר תלמודאי דאשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו לבתר ל' יום אתחזי ליה א"ל אחוי לי דוכתאי א"ל לחיי א"ל הב לי סכינך דלמא מבעתת לי א"ל כחברך (ריב"ל) בעית למיעבד לי א"ל אייתי ס"ת וחזי מי איכא מידי דכתיב ביה דלא קיימתי' א"ל מי איכרכת בבעלי ראתו (כריב"ל) ואפ"ה כי נח נפשיה אפסיק ליה עמודא דנורא בין דידיה לעלמא וגמירא דלא מפסיק עמודא דנורא אלא לחד בדרא או לתרין בדרא (עיין רב שמואל ברב יצחק):
1638
1639ד) קרב לגביה ר' אלכסנדרי אמר עשה בשביל כבוד חכמים לא אשגח עשה בשבל כבוד אביך לא אשגח עשה בשביל כבוד עצמך (שיקרבו אליך ויספדוך ויתעסקו בך) איסתלק כתובות (ע"ז ב'). הורה לכפות המטה יום א' והראה לו בחלום יען כי מריתה ירושלמי פ' מגלחין הלכה ה':
1639
1640ה) ואבא בר מרתא ור' אבהו ור' יצחק נפחא ורב ספרא, אדא בר אבימי, רב אחא בר פפא בשמו. א"ר אילא אר"ח ב"פ. ר' אלכסנדרי (ע"ל), ר"א, תני קומי זעירי ספ"ה דשקלים ותרומות פ"ז. ר' חמא בנו. בש"ר יוחנן ירושלמי פ' הגוזל ומאכיל. ר' יצחק נפחא (ע"ל). ור' ירמיה ור"א ורשב"ל. ור' סימון מדרש רבה בפתיחתא דאיכה. ורב ספרא (ע"ל). אמר דרש רב שילא איש כפר תמרתא. ורשב"ל (ע"ל). סליק לגבי ר' תנחום בר חייא ירושלמי מגלחין הלכה ז':
1640
1641ר' חנינא שלקא בזמן רב (לא מצאתי) רבה אסתר פ' ויפקד המלך ר"ח בר שלקא ור' יהושע דסכנין ור' לוי בש"ר יוחנן. ובתנחומא פ' תצא ר' חמא בר שיקלא וריב"ל ור' יוחנן. ובשח"ט שמואל פי"ד ר' חמא בן שלדא ור' יהושע דסכנין, ועיי' אחא בר שלקא:
1641
1642ר' חנינא בן עגול ס"פ שור שנגח את הפרה (נ"ד ב) שאל את ר' חייא בר אבא בלוחות ראשונות לא נאמר כי טוב. והלך אצל ר תנחום בר חנילאי, ובירושלמי ס"פ הבע"י ר' חנינא בר עגול בש"ר חזקיה:
1642
1643ר' חנינא בריה דר' אדא בש"ר תנחום בר אחיא (ע"ל חנא בר אדא) מדרש חזית פ' כי טובים דודיך ובירושלמי ברכות ופרק הנחנקין חנניא או חיננא בש"ר תנחום בר חייא ובשארית יוסף כתב חנן בר אדא תלמיד רב (לא מצאתי). מר יוחנא בנו:
1643
1644ר' חנינא בן תורתא (ע"ל הונא ויוחנן בו תורתא). בירושלמי פאה פ"ג הלכה ח' ר"ח תורתייהו בשם חזקיה, תרומות פ"ז הלכה ז' בש"ר ינאי, ר"ח תורתא בש"ר הושעיה שם פ"י הלכה ח'. ר' מנשי אזל לבי תורתא ע"ז (כ"ו א'). עיין ר' אלעזר בן תורתא אולי הוא אחיו. ובירושלמי פ"ג דברכות הורי ר"ח תרתי כהדא דרשב"א. מעשה ביהודי א' שהיה לו פרה חורשת כל ו' ימי המעשה וירד מנכסיו ומכר הפרה לפרסי א והיה הפרסי חורש בה כל ו' ימים וכשהגיע יום השבת רצה לחרוש כמנהגו והיתה רובצת ולא רצתה לחרוש והכה אותה מאד ולא נדדה ממקומה הלך אצל היהודי וא"ל טול פרתך שמכרת לי כי מום יש בה שאינה רוצה לחרוש היום והבין היהודי שבשביל שבת עשתה כך כי היה מנהגה לנוח בשבת א"ל היהודי בוא עמי ואני אעמידנה הלכו שניהם אצל הפרה ולקחה היהודי ודבר באזנה ואמר פרתי את יודעת שהיית ברשותי היית נוחה ביום השבת ועכשיו גרמו עונותי שמכרתיך לפרסי ועתה אתה ברשותו בבקשה ממך עמדי וחרשי מיד עמדה על רגליה וחרשה א"ל הפרסי אעפ"כ טול פרתך ותחזיר לי הדמים כי בכל פעם שתרבץ לא אוכל לבוא אליך להעמידה ועוד לא תפרד ממני עד שתאמר לי הכשפים שלחשת באזנה. התחיל היהודי לבכות וא"ל לא מכשף אני א"ל הפרסי מי יאמינך אני הכיתיה במלמד הבקר ויגעתי עליה ולא עמדה ואתה לחשת ותעמידנה אלמלא כשפיך לא תעמידנה, א"ל בשבועה כך וכך לחשתי באזנה וע"כ עמדה, כיון ששמע הפרסי כך הרהר בתשובה ואמר אוי לי מה פרה זו שאין לה לא שיחה ולא דעת הכירה בוראה ואני שנבראתי בדמותו ית"ש ונתן לי דעה ובינה ואיני מכיר את בוראי, מיד הלך ונתגייר וזכה ללמוד תורה הרבה ונקרא שמו בישראל ר' חנינא בן תורתא ועד עכשיו אחז"ל על שמו הלכות עכ"ל (בס' מעשיות קטן). ושתי נתגלגלה בההיא תורתא והפרסי שנתגייר הוא אחשורוש, (עיין לעיל חלק א' שנת ג"א שצ"ה).
1644
1645ר' חנינא טירטאה בזמן ר' יוחנן. במנחות (מ"ח א') ר"ח טירתא תני קמי ר' יוחנן פירש"י שם מקום, ובתמורה (כ"ט א') רב חנניא טריטאה קמי ר' יוחנן. ושם (ל"א) ר' חנינא. בעא מר' יוחנן כריתות (ט' סע"א), והיוחסין כתב ר' חייא טרנאי (וכ"ה בתוס' שבת (ע"ב א') ר' חייא טירנאי) תלמיד ר' יוחנן בפ' ד' מחוסרי כפרה והגירסא שלפנינו שם ר' חנינא ומזכה שטרא לבי תרי:
1645
1646ר' חנינא חוזנאה בזמן רב נחמן בפ' גיד הנשה חוזאה עירובין (ל"ב א') פסחים (ט' א') ב"מ (פ"ח א') יבמות (קי"א ב') ע"ז (מ"א סע"ב) ונדה (ט"ו ב'). אמר לרבה שבת (ק"ל סע"ב). ע"ל רב חנין מחוזנאה:
1646
1647ר' חנינא בר אבהו שלחו אביו לקסרין ללמוד והיה קובר מתים ושלח לו אביו המבלי אין קברים בטבריה שלחתיך לשם, ירושלמי ס"פ אלו עוברין, חגיגה פ"א הלכה ז'. א"ר חזקיה א"ר חנינא בר' אבהו קדושין (ל"ג ב') ור' חזקי' בש"ר אבדימי דמן חיפא ירושלמי בכורים פ' אחרון:
1647
1648ר' חנינא בר הלל ירושלמי תרומות פ"א הלכה ד', חנניא פ"ה הלכה ד' ופ' כירה סוף הלכה ג', חלה פ"ג הלכה ה', ומגילה פ"ד הלכה ז', ר' חנניה בר הלל ופ"א דערלה הלכה ד' ופ"י דיבמות הלכה א', ופ' הזורק בשבת הלכה ה', יומא פ"ח הלכה ו':
1648
1649ר' חנינא מסורא דפרת פירש"י סורא אחרת היתה. תלמיד ר' חייא בר אבא. לא ידעתי מנ"ל. בב"מ (ס"א ב') רבינא אקלע לסורא דפרת א"ל רב חנינא מסורא דפרת לרבינא יציאת מצרים כו' פירש"י סורא דפרת היושבת על נהר פרת ואין זו סורא סתם, ע"ל רב חביבא מסורא דפרת אמר לרבינא אולי אחד הוא:
1649
1650ר' חנינא בסורא והיוחסין שכח זכרו, והוא הנזכר הרבה פעמים בש"ס ברכות (נ"ב ב') ושבת (כ"ג סע"ב) קדושין (ע"ט א') ב"ב (קל"ו א'). אמר רב אשי אמר לי מר זוטרא קשי בה ר' חנינא מסורא נדה (נ"ב סע"א). ובסוטה (ב' ב') אר"ח מסורא אל יאמר אדם לאשתו אל תסתרי עם פלוני דלמא הלכה כר"י דקינוי ע"פ עצמו. והיוחסין מביא ענין זה א"ר אלעזר מסורא אל יאמר אדם כו' טעות הוא כי לא נמצא ר"א מסורא בכל הש"ס. ועיין סוטה (כ"ה א') אר"ח מסורא. בכתובות (ס"ג סע"ב) אמו אמרה על אביו מאיס עלי וכפה מר זוטרא אותה לדור עמו ונפיק מיניה ר' חנינא מסורא:
1650
1651רב חנינא בר אבדימי בזמן רב אדא בר אהבה (לא מצאתי). אמר רב קדושין (ס"ד ב') נדרים פ"ח (ס"א ב') ב"ק (צ"ו ב'):
1651
1652ר' חנינא בר ששת לא מצאתי זכרו:
1652
1653ר' חנינא בר ביבי בזמן רב אשי והוא נין אביי. א"ר אשי ראיתי רב חנניה בר ביבי, ע"פ (ק"י א'):
1653
1654ר' חנינא בר מניומי אמר לאביי ב"ב (קל"א א'), רב נחומי ואמרי לה ר' חנינא בר מניומי אמר לאביי מנחות (ע' א') וביומא (מ"ה ב') תני ר' חנניה בר מניומי בדבי ראב"י (ע"ש) וענין ההוא בזבחים (פ"ג ב') ר"ח ב"מ בראב"י, וגם במנחות (כ"ו ב') ענין ההוא תני ר"ח ב"מ בראב"י וצ"ל בדבי ראב"י. ר' אחא בר מניומי רב יוסף בר מניומי אולי אחים הם:
1654
1655ר' חנינא בר יוסף בריה דרבה. לא מצאתי שיהיה לרבה בן שיקרא יוסף כי אם רבא היה לו בן רב יוסף. גם לא מצאתי ר' חנינא בר יוסף בר רבא רק בפ' הדר (ס"ה סע"ב) חנינא בר יוסף (ואינו מזכיר בר רבה), ור' חייא בר אבא ור' אסי שאלו לר' יוחנן וקראו את ר' חנינא בר יוסף זקן. ואילו היה ר' חנינא בר יוסף זה בר רבה או בר רבא איך היה זקן בימי ר' יוחנן. ואולי בפ' הדר ט"ס וצ"ל ר' חייא בר יוסף שהיה תלמיד ר' יוחנן (ע"ש) או ר' חנינא בר יוסף אחיו. וביוחסין תיבות בריה דרבה ט"ס, ועיין ר' חמא בר יוסף:
1655
1656רב חנינא רבינא איעסק לבריה בי רב חנינא, ואמר לא סבר מר הא דרבא נדה (ס"ו סע"א):
1656
1657רב חנינא שלח משמיה דר' יוחנן מנחות (ע"ט סע"ב) יבמות (נ"ח ב') ור' יוחנן הוה מצטער למסמכיה (עיין רב אושעיא). והוא אחיו של רבה. וכתב היוחסין רב חנינא משמיה דרבה, לא מצאתי. רב חנינא בש"ר חסדא ירושלמי רפ"ק דמעשרות:
1657
1658חנינא בן שמואל ירושלמי סוכה פ"ק, שבת פ"ק חנניה, ר' יצחק בן טבלייא שאלו לר' יוחנן:
1658
1659ר' חנינא יאות הוי מתריס לקבל ר' אחא ירושלמי דמאי פ"ג הלכה ד':
1659
1660ר' חנינא איש טבעון ספרי פ' האזינו פ' לו חכמו ישכילו (עיין אבא יוסי חליקופרי) נ"א ר' יהודה:
1660
1661ר' חנינא הזקן אמר לר' חנינא תנחומא שופטים, ואולי הוא ר' חנינא הגדול הנ"ל:
1661
1662ר' חנינא בר סיסי הוי מפצע קיסין א"ל ר' יוחנן לית כבודך ירושלמי סנהדרין ספ"ב, ברכות פ"ו מתני' ה' בר כיסוי, ובפ' ג' שאכלו מתני' ב' אינייני בר סיסי וברבה מקץ פ' צ"א, ונראה שהוא ר' חנינא בר סיסי, ע"כ אכתוב פה ר' אינייני (ע"ל ר' חנינא בן פזי). בש"ר אלעזר ירושלמי פ' במה אשה, סליק לציפורן לר' חנינא ורצה למסור לו שם המפורש ובנו של ר' חנינא טמן עצמו תחת המטה ואתעטש אמר אתון נהיגין ברמאות לא לך ולא לי' ירושלמי יומא פ"ג הלכה ז'. גבי ר' יונה מע"ש פ"ד. ר' יהושע בר אבין בשמו. ר' סימון בשמו. בתוס' ברכות (מ"ח א') ר' חנינא בר סרסי והוא דודו של ר' יוסי בן חלפתא (ע"ש):
1662
1663ר' חנינא בן סנסן ב"ר פי"ט ד' פתחו באף, וענין ההוא ס"פ וישב א"ר חמא ד' פתחו באף:
1663
1664ר' חנינא בר איסי ירושלמי תרומות פ"ד הלכה ד':
1664
1665ר' חנינא בן פזי ב"ר לך לך פ' מ"ו ופ' ויצא פ' ע', ושמות רבה ס"פ מ', ובמדבר רבה פ"ג ופ' קדושים פ' כ"ה ר' חנין, בפ' לך לך הנ"ל ותנחומא ורבה חוקת פ' י"ט ר' חנן בן פזי, ושח"ט סי' צ"ב, ובילקוט ענין ההוא בר פפי ט"ס, ובילקוט סי' י"ב ר' שמעון בן פזי ג"כ ט"ס וצ"ל ר' חנינא ב"פ, ובילקוט תהלים סי' קל"ט ר' יוחנן ב"פ אולי ג"כ ט"ס, ובירושלמי ס"פ כיצד מעברין ר' איניא בר פזי נראה כי הוא ר' חנינא בן פזי (ע"ל ר' חנינא בר סיסי):
1665
1666ר' חנינא כתובא ובהוריות רפ"ג כתובה, ר' אחא בשם ר"ל ירושלמי סנהדרין רפ"ב:
1666
1667ר' חנינא ענתייה ר' יונה ור' אסי אצלו, ירושלמי ברכות פ"ו מתני' ה', ובפ' כלל גדול ענתונייא, ובתרומות פ"ב סליק עם ר' זעירא לחמת גרר, ובפאה פ"ק הלכה א' ובר"פ חלק לפני ר' מנא. א"ל ר' יוסי הרי את ור' ירמי' אמרו בשם ר"ל, ע"ז פ"ה הלכה י"א:
1667
1668ר' חנינא בר אנדריי בש"ר שמואל בר סוטר, ירושלמי ברכות פ"ק מתני' א' בש"ר זכיי מגילה פ"ד הלכה ה':
1668
1669ר' חנינא בן אורי מש"ר נתן מסכת דרך ארץ פ"ק:
1669
1670ר' חנינא בר עטל רבה אסתר פ' ובמלאות הימים:
1670
1671חנינא אבא בר חנינא, ר' זעירא ב"ח, ר' יהודה ב"ח, ר' יוחנן ב"ח, ר' יוסי ב"ח, ר' יוסף ב"ח, ר' שמואל ב"ח, ר' תנחום ב"ח:
[הגהות: חנינא, א) במ"ק (כ"ה א') רבי אילא ורבי חנינא (בר פפי כ"ה גירסת היוחסין) לא נפק ובשס"ח לא תקן. ב) סנהדרין (קי"א סע"א) ר' חנינא בן גמלא ובעין יעקב גמליאל ל"ת. ג) יבמות (נ"ח ב') רב חנינא שלח משמיה דר"י צ"ל רבי ל"ת. ד) זבחים (פ"ג ב') מנחות (כ"ו סע"ב) תני ר' חנינא בר מניומי בר' אליעזר ב"י, נ"ל שצ"ל בדבי ראב"י וכ"ה ביומא (מ"ה ב') ענין ההוא בדבי והנאני ול"ת. ה) עירובין (ס"ה סע"ב) ר' חנינא בר יוסף (וכתב היוחסין ברי' דרבה) ומצינו ששאל לר' יוחנן אולי צ"ל ר' חייא בר יוסף:]
[הגהות: חנינא, א) במ"ק (כ"ה א') רבי אילא ורבי חנינא (בר פפי כ"ה גירסת היוחסין) לא נפק ובשס"ח לא תקן. ב) סנהדרין (קי"א סע"א) ר' חנינא בן גמלא ובעין יעקב גמליאל ל"ת. ג) יבמות (נ"ח ב') רב חנינא שלח משמיה דר"י צ"ל רבי ל"ת. ד) זבחים (פ"ג ב') מנחות (כ"ו סע"ב) תני ר' חנינא בר מניומי בר' אליעזר ב"י, נ"ל שצ"ל בדבי ראב"י וכ"ה ביומא (מ"ה ב') ענין ההוא בדבי והנאני ול"ת. ה) עירובין (ס"ה סע"ב) ר' חנינא בר יוסף (וכתב היוחסין ברי' דרבה) ומצינו ששאל לר' יוחנן אולי צ"ל ר' חייא בר יוסף:]
1671
1672ר' חנינא רב אחא בר' חנינא, רב אסי בר"ח, ר' חייא בר"ח, ר' יעקב בר"ח, ר' ירמיה בר"ח, ר' פנחס בר"ח, רבא או רבה בר"ח:
1672
1673ר' חנינא ברוקא ר' חנינא בן עיזקא, ר' חנינא בר איקא (ע"ל חיננא):
1673
1674ר' חנינא סגן הכהנים (ע"ל חנניה):
1674
1675ר' חנינא בן פזאי ביוחסין אות פ' (לא מצאתי):
1675
1676ר' חנינא בן עקיבא (ע"ל חנניה):
1676
1677ר' חנינא בר יצחק (עיין חיננא):
1677
1678ר' חנינא איש אונו (ע"ל חנניה):
1678
1679ר' חנינא בר כהנא (ע"ל חיננא):
1679
1680ר' חנינא קרטיגנאה (ע"ל חנא):
1680
1681ר' חנינא בר אבין (ע"ל חיננא):
1681
1682ר' חנינא בר לואי (ע"ל חנא):
1682
1683ר' חנינא דציפורין (ע"ל הונא):
1683
1684ר' חנינא ברב קטינא (ע"ל חנא):
1684
1685ר' חנינא בר שילא (ע"ל חיננא):
1685
1686ר' חנינא בר שלמייא (ע"ל חיננא):
1686
1687ר' חנינא דבית חוורן (ע"ל חוניא):
1687
1688חנילאי, חנמאל, חננאל, תמצא אחר חנניה:
1688
1689ר' חנניה סגן הכהנים (פ"ג דאבות) במשנה פסחים פ"א ו' (י"ד א') שקלים פ"ד ד', פ"ו א', עדיות פ"ב א' ב' חנינא. זבחים פ"ט ג' (פ"ד א'), פי"ב ד', מנחות פ"י א', בכורות פ"ו ג' ד' י' י"א, פ"ז ב' ה', נגעים פ"א ד', פרה פ"ג א'. אמר הלכה בשם אביו, ובספ"ק דיומא (כ"א ב') אמר שראה אש ע"ג המזבח רבוץ ככלב. והיה ג"כ אחר החורבן כי חולק עם ר"מ ור' יוסי פ"ק דיומא (ח' א') ר' חנינא ס"ה אומר כו', וברפ"ד (ל"ט א') ר' חנינא ס"ה, וצ"ע שהרי נהרג בשעת החורבן. נהרג כ"ה סיון עם רשב"ג ור' ישמעאל (ש"ע או"ח סי' תק"פ). בירושלמי פ"ק דפסחים הלכה ו' שהיה קודם לאושא (ע"ל ר"ג הזקן) וידוע דרשב"ג נהרג בזמן החורבן א"כ אושא אחר החורבן. כתב בס' פאר הלכה הרמב"ם פסק כר"ח ס"ה דמותר נסכים לקיץ המזבח דלא כר"ע דחולק עמו בפ"ד דשקלים, והקשה הכס"מ הלא הלכה כר"ע מחבירו. ותירץ דר"ח ס"ה מסתמא היה בקי טפי במילי דמקדש. ובס' הנ"ל הקשה על תירוץ הכס"מ. ריב"ז חבירו (ע"ש) בנו ר"ש בן הסגן (ע"ש).
1689
1690חנניה בן חזקיה בן גרון (במשנה שבת פ"א ד') זכור לטוב היה בזמן הבית וכתב מגילת תענית. כתב היוחסין [בסדר הדורות] שלא כתב כולם כנראה פ"ק דר"ה כי ר' יהודה בן שמוע תלמיד ר"מ ביטל שמד והוא במגילת תענית, ופ"ק דשבת וסוף מגילת תענית כי סיעתו של ר"א בן חנניה ב"ח בן גרון כתבו מגילת תענית. והיה לו בן חכם שמו ר' אלעזר. וכ"ה בספרי ס"פ תצא ומכילתא פ' יתרו. ובפ"ו דשמחות מעשה באלעזר וחנניה וחזקיה בן גרון (נ"ל שצ"ל אלעזר בן חנניה בן חזקיה בן גרון) שאבד ס"ת שלקחו במאה מנה והתפלל במקדש ומצאה. ב"ש וב"ה עלו לבקרו ובביתו גזרו י"ח דברי' ספ"ק דשבת (י"ג ב') והעלה ש' גרבי יין ודרש ס' יחזקאל והוא זכור לטוב, פ' התכלת (מ"ה סע"א), ובחגיגה (י"ג א') חנינא ב"ח נדה (מ"ג):
1690
1691ר' חנניה בן תירדיון,
1691
1692א) פ"ג דאבות, במשנה תענית פ"ב ה' בסיכני, ר"ה (כ"ז א') תענית (ט"ז ב') סנהדרין (ל"ב ב'):
1692
1693ב) אחד מעשרה הרוגי מלכות בזמן שנכבשה ביתר אחר שנהרג ר"ע (ובעמק המלך (מ' ע"א) נראה שנהרג קודם ר' ישמעאל בן אלישע, ובשו"ע או"ח סי' יתק"פ כ"ה סיון נהרג ר' ישמעאל ורשב"ג ור"ח סגן הכהנים, כ"ו בו נשרף ר"ח בן תרדיון). כשמת ר' יוסי בן קיסמא (ע"ש) תפסו אותו שהיה מקהיל קהלות ברבים ללמוד תורה ולא ניצל שהיה עוסק רק בתורה לחוד (עיין ר"א בן פרטא) אע"פ שהיה גזבר של צדקה ונתחלפו לו מעות פורים בצדקה ונתן משלו עכ"ז כדבעי לא עביד (עיין פ"ק דע"ז י"ז ב') ועל זאת המצוה א"ל שיזכה לעה"ב. בסוף מסכת כלה שהיה הקוסטינור מצית בו האור והיה מצטנן ומתרחק ממנו ונבהל הקוסטינור בבהלה א"ל רבי למה האור מתרבה א"ל השבעתיו בשם קוני שלא יגע בי האור עד שאדע אם גזרו מן השמים המתין לו שעה כו', ועיין ביוחסין [בסדר הדורות] ובשלשלת הקבלה (כ"ט א', ול' סע"א) וט"ס שם, ע"כ אעתיק לך מ"ש בעמק המלך (מ' ע"א) ותבין לתקן וז"ל א"ר ישמעאל כהן גדול סח לי סוריאל שר הפנים ידידי אומר לך כל בושה וכלימה וחרפה לאותו רשע לופינוס שצוה הקב"ה למלאכי חבלה וירדו למטה ועשו בלופינוס כלה ונחרצה ולא נשתייר בהיכלו שריד ופליט ואשת נעוריו ואמהותיו ופלגשיו היו שרופין ומוטלין לפניו כל בניו ומחמדי עיניו והיו מבהלים אותו בהלות גדולות באנשי ביתו שהיו מוטלים לפניו וכשהיו באים בני אדם ונוטלים א' מהמתים של לופינוס לקוברו היה בולעו התהום וכיון שמשך ידו ממנו הי' התהום פולטו והיו מוטלין לפניו ונסרחו ונבאשו בכל היכל מלכותו והיה מתבייש מכל שרי מלכיות הנכנסין ויוצאין מלפניו כל בושה וכלימה זו לאותו רשע על ר' חנניה בן תרדיון שהגיע היום להורגו א"ל חזור בך על אותו חכם שלא יהרג אמר ימות אני וכל בני ביתי הללו וכל גפים יספה בידו ובדבר הזה אינני חוזר כו' א"ר ישמעאל אמר לי סוריאל שר הפנים ידידי אומר לך מה עשה זהריאל אלהי ישראל באותה שעה ציוני לירד למטה וירדתי וטרדתי את לופינוס מהיכלו שהיה ישן בלילה והולכתיהו בבית האסורים שישב בו ר' חנינא ב"ת לרעות חזירים וכלבים והכנסתי את ר"ח ב"ת בהיכלו שהיה יושב ואומר נפלאות בבית המדרש ומלמד לחבירי ישראל תורה והחלפתי דמות דיוקני ראשם. נראה להם לופינוס כמו רחב"ת והוא ור' נחוניא בן הקנה חתכו את ראשו, ואשתו של ר"ח באשתו של לופינוס ובתו בבתו של רחב"ת ורחב"ת קשר כתר מלכות ומלך על גפים הרשעה בצורת פנים של לופינוס ששה חדשים והרג בה ששה אלפים צריפטמי אלף בכל חודש (ובשלשלת הקבלה ו' אלפים הגמונים) ואח"כ נסתלק עם חביריו חיים למעלה בקדושה ובטהרה והעמידו לופינום בצורת ר"ח ב"ת לפני גפים הרשעה ותפשוהו והטילוהו והשליכוהו באש תחת רחב"ת, והלא חתכו את ראשו אלא אחר שהמיתוהו חזרו והחיו אותו ב"ד של מעלה ותפשוהו והשליכוהו באש (ע"ש). ואתה תראה לתקן בס' יוחסין שכתב וז"ל בס' היכלות אמרו כששרף לופינוס קיסר לרחב"ת נראה לופינוס קיסר כר' נחוניא בן הקנה וחתכו ראשו ואח"ז החיו ב"ד של מעלה ללופינוס והיה בצורת רחב"ת, ושרפוהו כאילו שרף לר"ח ב"ת ונעשה נס ונדמה ר' נחוניה בן הקנה כלופינוס ומלך על רומי ו' חדשים והרג ו' אלפים הגמונים. וכ"א סיון (ע"ל) שרפו את רחב"ת ואחריו לר' ישבב הסופר עכ"ל. ובשלשלת הקבלה כתב רחב"ת נחלף בקיסר והיה קיסר ששה חדשים והעלילו עליו שריו ושרפוהו עכ"ל. הלא עיניך רואות בלבול דברים וחסרון:
1693
1694ג) ונהרגה אשתו שלא מיחתה בידו שהיה מלמד השם לתלמידיו בפרהסיא, ורש"י פי' שהיה משמש בשם מ"ב, ובתו ניתנה בקובה של זונות. ברוריה אשת ר"מ בתו (ע"ש). במס' שמחות ספי"ב ומדרש איכה פסוק ויגרס בחצץ שני, מעשה בבנו של רחב"ת שיצא לתרבות רעה ותפשוהו ליסטים והרגוהו נמצא תפוח לאחר ג' ימים נתנוהו בכבודו והניחוהו ע"ג מטה והכניסוהו לעיר והיו מקלסין לפניו בכבודו של אביו ואמו. וברבה הנ"ל הגירסא שנתחבר לליסטים וגילה את רזן והרגוהו ומלאו פיו עפר וצרורות לאחר ג' ימים נתנוהו בכליבא ובקשו לקלס עליו מפני כבוד אביו ולא הניחן אמר להם הניחו לי ואני אומר על בני. פתח ואמר (משלי ה') ולא שמעתי לקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה, ואמו קראת עליו (שם י"ז) כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו, אחותו קראה עליו (שם כ') ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ:
1694
1695ד) אר"א בן יעקב לא יתן אדם פרוטה לצדקה אא"כ ממונה עליה כר' חנינא ב"ת ב"ב (י' ב') ע"ז (י"ז ב'). משום ר' אליעזר יומא (ע"ח ב'). ר"א בן פרטא (ע"ש). ר' חלפתא אביו של ר' יוסי חבירו ובמשנה תענית (ט"ו ב') בימי ר' חלפתא ורחב"ת. ור' נחמיה. ריב"ז חבירו (ע"ש) וצ"ע כי אמר בשם ר"א שהיה תלמיד ריב"ז והלך לבקר את ר' יוסי בן קיסמא. ר' פרטא בזמנו:
1695
1696ה) כתב בס' ג"נ בת יפתח היא אשת חם דמעוברת היתה בתיבה מזנות סיחון (ע"ל חלק א' בדור נח) ועתה בבואה בגלגול הזה לתיקונה עברו צרות רבות עליה כדי לתקנה נשחטה ע"י אביה, והיא היתה בת רחב"ת שהוא תקון יפתח וניצולה כי כבר נתקנה בשחיטתה וכשנתנוה בקובה של זונות שמרה עצמה שלא לחטוא בזנות כאשר עשתה מקודם והצילה ר"מ והשומר ההוא דעשה מה שרצה ר"מ שייכות היה לו בההיא תקון חם בעלה הראשון עכ"ל באות ב' ובאות י' כתב יפתח הוא רחב"ת דנשרף ואשתו על שלא מיחתה בו שהוגה השם באותיותיו נהרגה. ובתו בקובה של זונות מוסגרת וביפתח כתיב ואנכי פציתי פי אל ה' ולא אוכל לשוב וזה היה הוגה השם, ועתה נתקנו כי ע"ז נשרף על קדוש ה' וגם אשתו אז היא אשתו פה כי לא מיחתה אז גם עתה לא מיחתה, ובתו שנהרגה שלא כדין ניצולה עתה עכ"ל. ור"מ שראה שלא חטאה פדה אותה ואמר לשומר שיאמר אלהא דמאיר ענני וניצול. והסוד עיין בס' קרנים מאמר ו' ובילקוט ראובני פ' בא קסטינור דמזומן לעה"ב דפ"ק דע"ז היה עיבור מקסטינור של משה כי נהפך עליו חרב של משה הרגיש בדבר ועשה חסד למהר המיתה לחסיד ההוא (ג"נ). ובחסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה והארץ רחב"ת ידים ר"ת ר' חנינא בן תרדיון, ואפשר שנלקח בקליפת שכם בן חמור לכן הוצרך ליהרג להתלבן, ובל"א דל"א היה לצאת משכם וכשנהרג פרח נצוץ הקדוש:
1696
1697ר' חנניא בן חכינאי
1697
1698א) פ"ג דאבות במשנה מכות פ"ג ט', כלאים פ"ד ח' ראב"י בשמו. והרמב"ם בהקדמתו לזרעים כתב שלא נזכר רק בכלאים ונזכר עוד במשנה פ"ג דמכות הנ"ל (כ"א ב'):
1698
1699ב) אחר שנשא אשה והניח בת קטנה הלך ללמוד ורשב"י עמו בפ' אע"פ. אכן שם (ס"ב) איתא ר' חנינא ב"ח הוי קאזל לבי רב בשלהי הילוליה (סוף ימי חופתו) של רשב"י א"ל איעכב לי (תמתין עד שכלו ימי חופתי ואלך עמך לבי רב) לא איעכב לי' כו'. וברבה פ' אחרי מות (פכ"א) ר' חנניה בן חכינאי ורשב"י הלכו ללמוד תורה אצל ר"ע בבני ברק שהו שם י"ג שנים. (ובפ' אע"פ הנ"ל יתיב תרתי סרי שנין בבי רב כו'). רשב"י הוה משלח (תמיד לביתו לידע כל עניניהם) ר"ח לא הוה שלח וידע מה בנו ביתו שלחה לו אשתו בתך בגרה בוא והשיאה וצפה ר"ע ברוח הקודש (שר"ח לא גילה לו הדבר) ואמר להם מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאה ידע מה הוא אומר נסב רשותא ואזיל בעי לעייל גו ביתו אשכח דפניא לזוית אחרת (לא הכיר ביתו) אזל ישב במקום שממלאו' הנשים מים ושמע הנערות אומרות בת חכינאי מלאי כדך ועלה והבין שהיא בתו והלך אחריה עד שנכנסה לביתו ונכנס אחריה פתאום לא הספיקה אשתו לראותו עד שיצאת נשמתה אמר רבש"ע עניה זו זו שכרה לאחר י"ג שנה שהמתינה לי, באותה שעה חזרה נפשה לגופה עכ"ל:
1699
1700ג) והרצה דבריו לפני ר"ע, בחגיגה פ"ב (י"ד ב') הוא תלמיד ר"ע (כ"כ תוס' שם) וכן מפורש ברבה הנ"ל שהלך ללמוד אצל ר"ע דלא כהרמב"ם שמנאו קודם דורו של ר"ע. ובתוספתא נגעים פ"א ר' חנניא בן בינאי שאמר משום ר"ע נ"ל ט"ס וצ"ל חכינאי. ובפ' בא סימן (נ"ב ב') א"ר שמעון מצאנו חנניא בן חכינאי בצידון ואמר לי כשתגיע לר"ע כו' אמור לו בן שלקות העיד ביבנה וכשבא לר"ע, אמר ר"ע בן שלקות זה אינו מכיר:
1700
1701ד) והוא מד' חכמי יבנה (עיין ר"א בן מתיא) והוא מן חמשה הדנין לפני חכמים (ע"ש). י"א שהוא מעשרה הרוגי מלכות וי"א ר' יהודה הנחתום ולא הוא. ומצוי עם ר' יוסי הגלילי בסנהדרין פ' ד"מ. ובמנחות (ס"ב א') ר' יוסי בן משולם אומר כו' ר' חנניה ב"ח אומר. כתב היוחסין [בסופו בהג"ה לסדר הקבלה מס' יסוד עולם] ריב"ז חבירו, וזה אינו כי ר"א הגדול תלמיד ריב"ז היה רבו של ר"ע רבו ור' חכינאי אביו נזכר בפרקי ר"א פמ"ט :
1701
1702חנניה איש אונו העיד בסנהדרין (י"א ב') בגיטין פ' האומר משנה ז' (ס"ו ב' חנינא) העלה הלכה מבית האסורים (משמו של ר"ע שנחבש, רש"י) וחולק עם ר"מ ור' יוסי והוא מה' הדנין לפני חכמים (ע"ש):
1702
1703ר' חנניה בן עקשיא במשנה סוף מכות וסוף אבות רצה הקב"ה לזכות את ישראל, ונזכר בג' מקומות בתוספתא על דברי ר"ע. עם ר' חנינא בן גמליאל ור' שמעון. קבורתו בכפר ענן, עיין חלפתא איש כפר חנניה (גא"י):
1703
1704ר' חנניה בן עקביה חגיגה (כ"ג א') נ"א בן עקיבא תחלת ערכין (במשנה ג' (ו' ב') חנינא) וברפ"ח דכתובות הוא ור' יהודה לפני ר"ג, ובפי"ד דיבמות (קט"ז ב') ובפ' אין טומנין (נ' א') אמר זעירי א"ר חנינא פעם א' הלך ר' חנינא בן עקיבא ואמר לתלמידיו, וכן באדר"נ פכ"ח ר' חנינא בן עקיבא, וכן בשבת (ס' ב') ובפסחים (צ"ג א') פלוגתא רבי ור' נתן ור' חנניא בן עקביה, ובעירובין (פ"ו סע"ב, ופ"ז א') חנניה בן עקביה, שם (פ"ו סע"ב) ג' דברים התיר לאנשי טבריה. ובסוכה (כ"ו רע"א) ר' חנניה בן עקיבא. בסוף מ"ק כשמת בנו של יהודה היה הוא תורגמן לפני ר"י:
1704
1705חנניה ר' יהושע בנו:
1705
1706חנניה בן אחי ר' יהושע.
1706
1707א) והוא סתם חנניה בברייתא כדאיתא פ' מי שהוציאוהו (מ"ג א') כ"כ היוחסין [בסדר הדורות אצל ר' יהושע בן חנניה]. והיה לוי (רש"י ברכות ס"ג רע"ב):
1707
1708ב) והלך לבבל לנהר פקוד לעבר השנה שלח ליה רבי ג' אגרות גבי ר' יצחק ור' נתן (והיוחסין כתב והיה עמו ר' יצחק ור' נתן וזה אינו, אלא הכוונה שלח ג' אגרות גבי (ר"ל ע"י) ר' יצחק ור' נתן) בחדא כתב לקדושת חנניה, פי' שהיה משבחו והזהירו שלא יעבר בח"ל מפני שהוא קדוש ואין ראוי לעשות שלא כדין. ובחדא כתב גדיים שהנחת נעשו תישים (ר"ל שלא תאמר שלא הנחת כמותך בא"י מותר לך לעבר בח"ל) ובחדא כתב אם אין את מקבל עליך צא לך למדבר האטד ותהא שוחט ונחוניין זורק (ר"ל דהו"ל כבונה במה בח"ל ומקריב עליה) קרא קדמייתא ואוקרין (ר"ל קרא אגרת ראשונה וכבדם לר' יצחק ור' נתן) תניינא ואוקרין. תליתאי בעא מבסרתיהון (פי' רצה לבזותם) אמרין לי' לית את יכיל דכבר אוקרתיון קם ר' יצחק וקרא באורייתא אלה מועדי חנניה (פי' שאינן אלא מועדי חנניה הואיל ועיבר בח"ל) קם ר' נתן ואשלים כי מבבל תצא תורה ודבר ה' מנהר פקוד, אמרין ליה כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, אזל קבל עלייהו קמי' ר' יהודה בן בתירא לנציבין וא"ל יפה עשה רבי שאין ראוי לעבר בח"ל (ירושלמי סנהדרין פ"ק הלכה ב', ונדרים פ"ו הלכה י"ג). ובבבלי פ' הרואה (ס"ג) כשהלך חנינא בן אחי ר' יהושע לגולה היה מעבר שנים וקובע חדשים בח"ל שגרו אחריו ב' ת"ח ר' יוסי בן כיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל אמר להם למה באתם אמרו לו ללמוד תורה באנו הכריז אנשים הללו גדולי הדור הם כו' התחיל הוא מטמא והם מטהרים הכריז עליהם אנשים הללו של שוא הם כו' אמרו לו כבר בנית ואי אתה יכול לסתור אמר להם למה אתם מטהרים אמרו לו מפני שאתה מעבר בח"ל אמר להם הלא עקיבא בן יוסף היה מעבר בח"ל אמרו ר"ע לא הניח כמותו בא"י, אמר להם אף אני לא הנחתי כמותי בא"י אמרו לו גדיים שהנחת נעשו תישים והם שגרוני אצלך אם לא תשמע להם יהא בנדוי, וביוחסין כתב שלח ר"ג ב' תלמידי חכמים:
1708
1709ג) ועשה הוראה בזמן ר"ג ור' יהושע דודו בנדה (כ"ד ב') המפלת דמות נחש הורה חנינא בן אחיו של ר' יהושע אמו טמאה לידה, הלך ר' יוסף (וכ"ה בשס"ח אך לא מצינו ר' יוסף בימיהם וביוחסין כתב ר' יוסי הגלילי) וסיפר דברים לפני ר"ג שלח ר"ג לר' יהושע הנהג בן אחיך (ר"ל בוא עמו) ובהליכתן יצאת כלת ר' חנינא לקראתו (ר' יהושע) אמרה לו רבי המפלת כמין נחש מהו אמר לה אמו טהורה אמרה לו והלא משמך אמרה לי חמותי אמו טמאה ואמר לה מאיזה טעם הואיל וגלגל עינו עגול כשל אדם, מתוך דבריה נזכר ר' יהושע שלח לר"ג מפי הורה חנינא, אמר אביי ש"מ צורבא מרבנן דאמר מילתא לימא בה טעמא דכי מדכרי ליה מדכר:
1709
1710ד) צדק צדק תרדוף הלך אחר ר' חנני' בן אחי ר' יהושע לגולה. סנהדרין (ל"ב ב') ובעין יעקב ט"ס, והנחלת שמעוני לא הרגיש שט"ס הוא. כתב היוחסין [בסדר הדורות אחר שהשלים ענין הכהנים] בספרי (פ' ראה) ריב"ב ור' מתיא בן חרש ור' חנניה בן אחי ר"י ור' יונתן כשיצאו לח"ל קרעו בגדיהם שישיבת א"י שקולה ככל המצות. ונראה שאלו לא היו ביחד אלא שכל אחד מאלו יצא לח"ל. ריב"ב לבבל לנציבין, ור' מתיא ב"ח לרומי, ור"ח בן אחי ר' יהושע לגולה. דתניא חנניה אומר בש"א ביצה פ"ב (י"ז ב'). בכתובות (ע"ט ב') חנניה בן אחי יאשיה אולי ט"ס וצ"ל ר' יהושע. בחולין (מ"ז ב') ר' חנניה חלש על לגביה ר' נתן וגדולי הדור. חגיגה (י' א') רא"א ר' יהושע אומר ר' יצחק אומר חנניה בן אחי ר"י אומר. ספ"ק דסוכה אמר כשירדתי לגולה (פירש"י לעבר שנה כדאי' בפ' הרואה) וכשבאתי אצל ר' יהושע אחי אבא. במדרש קהלת פ' כל הדברים יגעים המינים בכפר נחום עשו לו כישוף ורכב על חמור בשבת ודודו ר"י עשה לו רפואה וירד לבבל ומת שם, ושם בפסוק ומוצא אני טוב זה ר' חנניה בן אחי ר"י. וראב"ע בש"ר אלעזר המודעי שבועות (ל"ה ב'). ר' אחייא חבירו ור' דוסתאי בר' ינאי:
1710
1711ר' חנניה בר אחוי דר' הושעיה א"ר לר' חנניה בר אחוי דר' הושעיה זכור אתה כשהיינו עוברין לפני חנות ר' הושעיה חביבך עבר ר' בא בר זבדא ושאלינון ואמר בשם רב כו' ירושלמי מגילה פ"ג הלכה ח'. (עיין ר' יוסי בר' חנינא ובא' המקומות ט"ס). ובתענית פ"ק הלכה ב' א"ר יסה לר' חנניה אחוי דרב הושעיה נהיר את כד הוינן קיימין קומי חנותיה דרב הושעיה חביבך עבר ר' זעירא ושאלינן ליה כו' עבר ר' יסה ושאלינון כו', ט"ס וצ"ל לר' חנניה בר אחוי. וזה ודאי אינו ר' חנניה בן אחי ר' יהושע הנזכר בסמוך כי ר' אבא בר זבדא ור' זעירא לא היו בימיו:
1711
1712ר' חנניה בריה ר' אבהו. ר' אלעזר בר' יוסי בש"ר חנניה בריה דר' אבהו מעשה כו' ועוד אר"א בר' יוסי מעשה כו' שמע רבי ואמר כו' שמע ר' שמעון בן חלפתא כו', רבה איכה פ' ויגרס בחצץ שני. ונראה כי ר' אלעזר בר' יוסי זה ר' יוסי בן חלפתא א"כ ר' חנניה זה בריה דר' אבהו הוא קדמון ואינו ר' חנינא בריה דר' אבהו הנ"ל כי קדמון הוא. אכן ענין הנ"ל ברבה קהלת פ' כל הדברים יגעים ז"ל ר' אלעזר בש"ר חנינא בריה דר' אבהו מעשה כו' ועוד ר' אלעזר בש"ר יוסי כו' שמע רבי כו' ולפ"ז י"ל דר' אלעזר זה הוא סתם ר"א בן פדת. אך גם ז"א דהא ר' אבהו אמר בש"ר אלעזר הרבה פעמים ואיך יאמר ר' אלעזר בש"ר חנינא בריה דר' אבהו:
1712
1713ר' חנניה בריה דר' איבי מדרש חזית פ' מה יפו פעמיך:
1713
1714חנניה בן יהודה א"ר יהודה חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו קשה הקפדה שגרמה למשה לטעות הריני משיב על דבריו. ספרא פ' שמיני ספ"ב. ואין זה חנא בן יהודה (ע"ש):
1714
1715חנניה בריה דר' יסא ירושלמי מעשרות ספ"ק (ע"ל חיננא):
1715
1716ר' חנניה בן חלניסי מכילתא בשלח פ"ג:
1716
1717חנניה בן עכברי עביד עבידתיה גבי ר' חייא ציפרייא ירושלמי תרומות פי"א שבת פ"ב:
1717
1718ר' חנניה ר' שמואל בר אדא בשמו (ע"ש):
1718
1719ר' חנניא ותני קמי רב אדא בר אבימי (ע"ש):
1719
1720רב חנניה ור' אושעיא אמרו לרבה (ע"ש):
1720
1721רב חנניה תני קמי' דרבא מנחות (צ"ג א') כריתות (ז' א'):
1721
1722רב חנניה משמיה דר' יוחנן מנחות (ל"ד ב'). א"ר פפא תני רב חנניה עירובין (נ"א א'):
1722
1723ר' חנניה בש"ר יהודה, קומי ר' מנא בש"ר יודן ירושלמי תמיד נשחט הוריות פ"ב, ר' חנניה ור' בון בר כהנא ור' זירא בשם חזקיה ירושלמי קדושין פ"א הלכה ה'. הוי מסתמך בי ר' חייא בר אבא בציפורן וראה שהעם רצים לשמוע דרשת ר' יוחנן ושמח שראה בחייו את ר' יוחנן דורש שלמד ממנו כל אגדתא ירושלמי הוריות פ"ג הלכה ז'. (ע"ל ר' חייא בר אבא) וט"ס הוא שם וספ"ב דב"מ. ור' יהודה בן פזי בש"ר יוחנן ירושלמי סוכה פ"ק. ור' יהושע בר זידל. ור' יונתן שאלו את ר' מנחם טלמיא. בש"ר פנחס מעשרות פ"ג וירושלמי קדושין פ"א. בשם שמואל רפ"ב דערלה. בש"ר שמואל בר יצחק ירושלמי ס"פ המצניע:
1723
1724חנניה ר' יוסי בר חנניה. ר' יצחק ב"ח. ר' ישמעאל ב"ח. ר' שמואל ב"ח. ר' שמעון בר חנניה:
[הגהות: חנניה, כתובות (ע"ט רע"ב) חנניה בן אחי יאשיה אולי צ"ל בן אחי ר' יהושע ל"ת:]
[הגהות: חנניה, כתובות (ע"ט רע"ב) חנניה בן אחי יאשיה אולי צ"ל בן אחי ר' יהושע ל"ת:]
1724
1725חנניה בן גמליאל (ע"ל חנינא):
1725
1726ר' חנניה בר שילא (ע"ל חיננא):
1726
1727חנניה בר שלמיא (ע"ל חיננא):
1727
1728חנניה בר אידי (ע"ל חנינא):
1728
1729רב חנניה בר אבין (ע"ל חנינא):
1729
1730ר' חנניה בר מניומי (ע"ל חנינא):
1730
1731רב חנניה בר ביבי (ע"ל חנינא):
1731
1732רב חנניה דבית חוורן (ע"ל חנינא):
1732
1733רב חנניה בן שמואל (עיין חנינא):
1733
1734רב חנניה בן הלל (ע"ל חנינא):
1734
1735רב חנילאי בר אידי ר' יעקב אחיו, בזמן ר' יוחנן, ר"ל ר' יעקב היה תלמיד ר"י. אמר שמואל כתובות (ע"ט א') גיטין (נ"ב א') ב"ב (קל"א ב'). ובתענית (ו' א') ויומא (כ"ב ב') ר' נהולאי בר אידי אמר שמואל נראה דצ"ל חנילאי:
1735
1736רב חנילאי מחוזנאה אמר לרב אשי עירובין (נ"ז א') עיין רב חנין מחוזנאה אולי אחד הוא. א"ר חנילאי משום ראב"ש נדה (מ"ג ב'):
1736
1737רב חנילאי בר חנילאי, (ע"ל ר' תנחום בר חנילאי):
1737
1738חנילאי רב אחא בר חנילאי (לא מצאתי) הונא ב"ח (לא מצאתי) רב חנא ב"ח, ר' נחמיה ב"ח, ר' תנחום ב"ח:
1738
1739חנמאל המצרי כהן גדול בבית שני ועשה פרה אדומה (פ"ג דפרה) והיה קודם ישמעאל בן פאבי והיה בימי הלל וריב"ז. בימיו אליועיני בן הקף וחוני המעגל ור' יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח (צ"ע):
1739
1740ר' חנמאל בשם ר' זירא ירושלמי (לא מצאתי):
1740
1741רב חננאל ורב ברונא תלמידי רב. שלח לר' אבא בר נתן ירושלמי מגלחין. אביי הקדמון שאלו (עיין רב איקא בר אבין) א"ר איקא בר אבין א"ר חננאל (ע"ש). רב ברונא חבירו. בעו מרב הונא א"ל זילו שיילו לרב חננאל בכורות (כ"ד ב'). ר' זעירא אמר בשמו מנחות (ל"א ב') וירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א. ור' חגרא. רב חסדא אשכח לרב חננאל דהוה כתב ספרים שלא מן הכתב א"ל ראוי כל התורה כו' מגילה (י"ח סע"ב). ובתוס' מ"ק (י"ט א') שהיה סופר. ור' ייבא סבא. ור' יצחק בר אבא מחסיא קמי רב. אמר רב פסחים (ס"ח א', ק"ג סע"א) חגיגה (י"ג ב'). אורי ליה רב ואמרי לה רבב"ח לרב חננאל כותב ומוכר כדרכו כדי פרנסתו מ"ק (י"ט רע"א). מקום קבורתו עיין ר"א בן ערך. ר' יושע בריה דרב חננאל ירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א, ויש שם איזה טשטוש:
1741
1742רב חננאל בר פפא פר"ע (פ"ח ב'):
1742
1743חסא גברא רבה בזמן רב ואיטבע במים יבמות (קכ"א ב') א"ר נחמן אלהים אכלו כוורא לחסא אזלא דביתהו דחסא ואינסבא כו' א"ד רב נחמן הורה לה דתנסבא דחסא גברא רבה אי איתא דסליק קלא אית לי' כו'. בב"מ (נ"ז רע"א) אמר רבא אמר רב חסא בעא ר' אמי כו' א"ר נחמן הדר אמר רב חסא פשיט ר' אמי כו', כתבו התוס' דרב נחמן לא פליג אחסא רבו כו'. לא ידעתי מנ"ל דחסא רבו דאיך יאמר על רבו אכלו כוורא לחסא ועכ"פ הוה ליה למימר לרב חסא. גם בכתובות (פ"ה ב') האי גברא אפקד גבי חסא כסא דחספא ושכב חסא ולא פקיד א"ר נחמן ידענא בחסא דלא אמיד הול"ל ידענא בר' חסא או עכ"פ ברב חסא. והיה קרוב בעיני שזה חסא אחר מדאמר ושכב ולא פקיד הול"ל וטבע. אך רש"י כתב שזהו שטבע בנהר וצ"ע. רבא אמר חסא נדה (כ"ג ב'). ברבה רות פ' אשר באת לחסות ר' חסא אמר. ומ"ש היוחסין שהיה בזמן רב לא ידעתי מנ"ל, ואולי יצא לו ממה דאי' בנדה (מ"ט ב') אמר רב חסא דבר זה רבינו הגדול (פירש"י רב) אמרו המקום יהיה בעזרו, אך ט"ס הוא כי ענין ההוא בבכורות (מ"ה א') א"ר חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו. ורב חסדא רגיל לומר לשון זה, בסוכה (ל"ג סע"ב, ל"ה ב') וכ"ה בשס"ח בפ' בא סימן א"ר חסדא דבר זה כו' והנאני, א"כ היה בזמן רב נחמן :
1743
1744חסא חמא בנו. רב חמא בר ברתיה:
1744
1745רב חסדא הכהן,
1745
1746א) בחולין (מ"ד ב') ברש"י רב חסדא כהן היה כדאי' בגיטין פ' הניזקין פ' זוגות כהנים אחים נשאו פ' זוגות אחיות כהנות עכ"ל. אף אם תחפש בנרות לא תמצא זה בגיטין פ' הניזקין, ובשבת (י' ב') ברש"י ר"ח כהן היה כדאמרינן גבי עיר אחת היתה בא"י ובה פ' זוגות כהנים אחים הנשואים פ' זוגות אחיות ובדקו מסורא ועד נהרדעא כו' ולא הראה מאור הגולה מקום מוצאו. ראה גם ראה כי שכח איה מקומו צא וראה ותמצא מקומו בברכות (מ"ד א') ז"ל עיר אחת היתה בא"י וגופנית שמה שהיו בה פ' זוגות אחים כהנים נשואים לפ' זוגות אחיות כהנות ובדקו רבנן מסורא ועד נהרדעא ולא אשכחו בר מבנתיה דרב חסדא דהוו נסיבן לרמי ולמר עוקבא בני חמא, ואע"ג דאינהי הוו כהנתא אינהו לא הוו כהני עכ"ל. ולדעתי יצא טעותו של אור הגולה במ"ש כדאי' בגיטין פ' הניזקין לפי שבפרק ההוא נזכר ענין החורבן ומבואר ברבה איכה פ' בלע ה' ולא חמל פ' אחים כהנים היו נשואים לפ' כהנות אחיות בלילה א' תלינהו בחדא גפנא חוץ מאחים בלא אחיות ואחיות בלא אחים חוץ מלויים וישראלים, וכ"ה בירושלמי תענית פ"ד הלכה ח' פ' זוגות כהנים כו' נשאו בלילה א' בהדא גופנא חוץ מאחים כו'. ואיזה תלמיד טועה כתב ברבה הנ"ל בלילה א' תלינהו בחדא גופנא. ותמיה שבעל מתנות כהונה לא תקנה והכוונה בעיר ששמה גופנא נעשו נשואין לפ' זוגות כהנים אחים נשאו פ' זוגות כהנות אחיות חוץ נשואים אחים בלא אחיות כו' אבל אינו מזכיר ברבה וירושלמי הנ"ל מבנות רב חסדא רק בברכות הנ"ל. יצאתי חוץ לכונת גדרי להביא דבר זה רק בתורת אגב:
1746
1747ב) והיה עני והעשיר, בפ' תולין (ק"מ ב') אנא לא בעניותי אכלי ירקא ולא בעתירותי כו'. ובפסחים (קי"ג א') אי לא דרמאי שכרא לא איעתרי. בב"ק (צ"א ב') כד הוה מסגי ביני היזמי והיגא מדלי למאני אמר זה מעלה ארוכה כו'. בגיטין (נ"ו א') ושבחוהו רבנן לדציבי דרב חסדא מסר לשמעי' כל אקלידי בר מדציבי דא"ר חסדא אכלבא דחיטי בעי ס' אכלבי דציבי. קשה למה צריך להביא להא דאר"ח דהרי מוכח מדלא מסר כל אקלידי לשמעיה, וי"ל דאיתא בפ' יוה"כ (ע"ה ב') שהיו ממציאין ליה לר"ח מן השמים בין העצים מין שליו א"כ הוה אמינא מה"ט לא מסר לשמעי' אקלידי דציבי לא משום יוקר העצים אלא שלא יקח שמעי' מן השליו הנמצא בין העצים לכן הביא הא דאר"ח דבשביל חשיבות העצים עשה זה (ס' מעשה טובי' בשם אביו קי"ח ב'):
1747
1748ג) בפ' מי שמת (קמ"א א') אמר לדידי בנתן עדיפי שבני אולי יצאו חכמים אבל בנותי בשביל כבודי יקחו אותם. והרשב"ם פי' לפי שלא נתקיימו לו בניו וכתבו התוס' ואין נראה דהרבה בנים היו לו רב נחמן מר ינוקא מר קשישא רב מרי רב פנחס (ורב חנן ורב תחליפא) אלא נראה דלהכי אמר בנתן עדיפי שהיו חתניו גדולי הדור רמי ומר עוקבא בני חמא (ואחר מיתת רמי נשאה) רבא (ע"ש). ואח"כ היו לו ז' בנים חכמים או יותר, והיו בביתו ס' חופות ועושר ואריכות ימים (ע"ל). כתב בג"נ אות א' אבצן זה בועז והיו לו ל' בנים ול' בנות וכלן מתו על שהיה קורא למנוח כודנייתא. עבדון בן הלל הפרעתוני הו"ל ג"כ מ' בנים ול' בני בנים הם היו רבה ור"ח דתרווייהו צדיקים גמורים בי ר"ח ס' הלולי בי רבה ס' תכלי עכ"ל. עיין מ"ק (כ"ח א'). נשא אשה בן י"ו שנה קדושין פ"א (כ"ט סע"ב). רב חנן בר רבא חתן רב היה חמיו (ע"ש באריכות). היה מחתך סילקא לכבוד שבת, שבת (קי"ט א'). אשתו היתה זקנה ומתקשטת במועד ויתיב רב הונא בר חיננא קמיה דר"ח ואמר לא שנו אלא ילדה מ"ק (ט' ב'). ר"ח ישב בתענית כל ערב פסח דאיסטניס היה אי טעים בצפרא לא מהני ליה מיכלא ע"פ (ק"ח). דר בכפרי ב"מ (ו' ב').
1748
1749ד) אמרו לו כלדאי מלפניא הוית (חכם תהיה) יבמות (כ"א ב'). והיה מפולפל מאד עד שרב ששת חבירו היה מרתע כולי גופיה מפלפולי דר"ח ור"ח מרתען שפוותיה ממתני' דרב ששת עירובין פ"ו (ס"ז א'). ורב ששת גדול ממנו (ע"ש). ואמר רב הונא לרבה בריה מ"ט לא שכיחת קמי ר"ח דמחדדן שמעתתיה שבת (פ"ב א'). סתם דייני סורא רב הונא ורב חסדא (ע"ש) והם חסידי בבל תענית (כ"ג ב'). ר"ח ורבה ברב הונא הוו יתבי בדיני כל היום תנא להו רב חייא בר רב מדיפתא שבת (י' א'). עיין תוס' נזיר (כ"ז ב') דרב חסדא בדותא. אמר רבה ברב הונא אמר רב כו' אר"ח מדברי רבינו (רב) נלמוד כו' א"ר נחמן נפל חברין (רב חסדא) ברברבתא. א"ד אמר רבה בר"ה מדברי רבינו (רב) נלמוד כו' אר"נ נפל בר חברין (רב הונא חבריה הוה, ורבה בריה בר חברין דשלשתן ר"ה ר"ח ור"נ תלמידי רב היו, רש"י) ביצה (כ"ה א'). ובב"מ (מ' רע"א) וכן אמר רבה. כתב רש"י רב גרסינן שאין זה לשון הגמרא להביא דברי אמוראים סיוע למשנה, ועוד דרבה תלמיד רב חסדא היה והיכי אמר ר"ח משמיה דתלמידו אלא גרסינן רב וכן אמר רב שהיה רבו של ר"ח, והתוס' כתבו דגרסינן רבה ולא מדברי ר"ח הוא אלא שהגמרא מביא שמעשה כיוצא בזה בא לפני רבה ופסק כמו רב חסדא עכ"ל. אבל בתוס' שבת (כ"ג ב') רבה חבירו, ובאשר"י פ"ה דב"ק (מ"ט א') דרב חסדא גדול מרבה דבפ"ק דב"מ (ו' ב') א"ר אושעיא לרבה כי אזלת לקמי ר"ח בעי מיני'. דרש ר"ח משום רבינו ומנו רב כו' ורבותינו היורדין מא"י כו' ומנו עולא ברכות (ל"ח ב'). אר"ח דבר זה רבינו הגדול אמרו (פירש"י רב) והמקום יהיה בעזרו סוכה (ל"ג סע"ב, ל"ה ב') ובנדה (מ"ט ב') אמר רב חסא דבר זה רבינו הגדול כו' (ע"ש) ט"ס הוא וצ"ל אמר רב חסדא דבר זה כו'. וכן ענין זה בבכורות (מ"ה א') אמר רב חסדא דבר זה כו'. ודברי רב היו חביבין בעיניו שבת פ"א (י' ב') שאמר מי שיאמר לו מילתא חדתא משמיה דרב יתן לו ב' מתנות וא"ל רבא בר מחסיא משמי' דרב כו' ונתן לו. ובע"פ (ק"ז א') דבעא מיניה דרב ורב מר' חייא ור' חייא מרבי. ובעירובין (ל"ח ב') כי נח נפשיה דרב עייל ר"ח למרמי דרב אדרב:
1749
1750ה) כתב בתשובת רלב"ח סי' קכ"ו מה שהוקשה לך שנמצא בתלמוד ירושלמי א"ר חסדא ולא היה בימי ר' יוחנן אינו כן כי ר"ח היה בימי ר' יוחנן כמבואר בקבלת הראב"ד עכ"ל. ועיין יוחסין [אחר סדר האמוראים בסדר האמוראים לזמניהם] שמת ר' יוחנן ד"א ס' ור"ח נעשה ראש ד"א ס'. ועיין חלק א' ותראה כי יש דעה א' דרב חסדא מת קודם ר' יוחנן, ובס' כריתות ר"ח מת תרי"ב ר"ל לשטרות אם כן מת ד"א ס' וצ"ע. וי"א ד"א ס"ח מת (ע"ל רב הונא). בס' שארית יוסף כתב רב חסדא תלמיד ר' יוחנן, ונראה לי דיצא לו זה דבע"פ (קי"ז א') וביבמות (כ"ה ב') ובנדרים פ' נערה המאורסה ובב"ב (ק"כ ב') ובע"ז (כ"ז ב') ומכות (כ"ג א') ובס"פ עד כמה (ל"א א) א"ר חסדא א"ר יוחנן (עיין בכללים). אך לדעתי צ"ע דאיתא בפרק כל שעה (ל"ג ב') א"ר אחא ברב עויא לרב חסדא משמיה דר' יוחנן א"ל ר"ח מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך. ובנדרים (נ"ט א') אר"ח לרבא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך. ונ"ל שצ"ל אר"ח לרבה מאן ציית לך דרבא לא היה תלמיד ר' יוחנן דהא י"א ר' יוחנן מת קודם רב יהודה ורבא נולד כשמת רב יהודה, וכן ראיתי בשבועות (י' ב') א"ר חסדא לרבה מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך והנאני. ובמעילה (י"ב א') אר"ח לעולא מאן שמע לך ולר' יוחנן רבך. וברכות (כ"ד ב') א"ר הונא א"ר יוחנן א"ל ר"ח אם אמרה לי ר' יוחנן בפומי' לא צייתנא ליה. והלא אמרו ביבמות דר' שקל למטרפסיה במה שלא מיחה לאבדון כו' שאמר ר' ישמעאל בר' יוסי וכי רבך משה ולא רבי (ע"ש), ואילו היה ר' יוחנן רבו דרב חסדא איך אמר לכלם הנ"ל ולר' יוחנן רבך דהול"ל ולר"י רבינו. ועוד במ"ש אם אמרה ר"י בפומיה לא צייתנא ליה והא כתבו התוס' בעירובין (נ"ט סע"ב) בעא מיני' ר' אמי כו' לא גרס מרבה בר אבהו דעליו לא היה אומר רב נחמן לא תציתו ליה דרבו היה. במנחות (כ"א א') בעא ר' מני מר' יוחנן דם שקרש כו' א"ל כו' אשתיק א"ל דילמא כו' אמר אדכרתן מילתא דא"ר חסדא. ובברכות (מ"ב ב') תהי בה ר' יוחנן מאן דלא חש לת"ק ולר' ישמעאל ולימא ר' יוחנן נמי מאן דלא חש לרבנן בתראי דאמר רב חסדא מחלוקת כו', הרי נראה שהיה בזמן ר' יוחנן ואינו מוכח שהי' תלמידו. בב"מ (ל"ג א') וברכות (כ"ד ב') בתוס', ובתוס' שבועות (מ"ז ב') רב חסדא תלמיד רב הונא. ובזבחים (פ"ז) אמרי בי רב מ"ט דר"ח כתבו תוס' הא אמרי בי רב הוא רב הונא ורב חסדא תלמידו כו' כי מצינו שר"ה רגיל לשבח דבריו דאמר ר"ה חסדא שמך וחסדאין מילך בגיטין פ"ק (ז' א') וכתב שם רש"י ר"ח תלמיד ר"ה, וע"ל ר"ה ריש גלותא דבירושלמי א"ר יוחנן חסדא שמך וחסדאין כו', והרי"ף בפ' כל כתבי ובפ' מפנין ר"ח תלמיד הוה בפני רב הונא ואין הלכה כתלמיד במקום רבו. והיוחסין כתב ר"ח כמו תלמיד חבר לר"ה. וכ"כ רש"ג ביוחסין ר"ח חבר לר"ה, ובתוס' עירובין (ס"ב ב') ר"ח תלמיד חבר דר"ה היה ורב המנונא תלמיד חבר לרב חסדא (ע"ש) עיין רב הונא בפסק הלכה. בפרק אלו מציאות (ל"ג א') אר"ח לר"ה תלמיד ורבו צריך לו וא"ל ר"ה אנא לא צריכנא לך את צריכת לי עד מ' שנין אקפדו אהדדי ולא עיילי לגבי הדדי. (כתב הבאר שבע (נ"ב ב') דעד מ' שנה אין אדם עומד על סוף דעתו של רבו וחכמת משנתו כדאי' בספרי פ' תבוא). יתיב ר"ח מ' תעניתים משום דחלש דעתיה דר"ה ויתיב ר"ה מ' תעניתים משום דחשדיה לר"ח. בעא ר"ה מרב חסדא ע"פ (ק"ז א'). עיין רב הונא אי ר"ח נעשה ראש ישיבה אחר מות ר"ה או אחר רב יהודה, והיה ר"י בסורא י' שנים (ע"ש):
1750
1751ו) ולא הוה פסיק פומיה מגירסא ולא הוה מלאך המות יכיל ליה עד דפקע ארזא דבי רב ופסיק מגירסא ומת. מכות (י' א') ופ' מגלחין. וכתב בחדושי אגדות מסתמא מת תיכף ולא הוי כרת דיומי לפי שהיה בן צ"ב שנה מ"ק (כ"ח א') דהגיע לגבורות. ונפטר קודם רבא, יומא (ע"ה ב') ובתוס' יבמות (כ"א ב'). כי נח נפשיה סבור לאותובי ס"ת אפורייה א"ר יצחק כו' סבור כו' א"ר יצחק בר אמי כו' מ"ק (כ"ה א'). כשמת לן בנו ר' יוסי על קברו בלילה שמע בגו קבריה חדוה דכיתות אמרו ניזול לחדוה דהילולא דאורייתא דר"ח כו' ואמרי מה לחיים בהדי דילן כו' א"ל ברי זיל מהכא וקיים תלמוד אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו דאפילו מלאכי השרת לא יוכלו לקרבא ליה (ציוני פ' ויחי) ע"ל ר' חגי, וצ"ע כי לא מצאתי שיהיה לו בן שמו ר יוסי:
1751
1752ז) בסוטה (ל"ח סע"א) אר"ח נקטינן כהן קורא כהנים, וכתב ב"ש שם תימא דבפרק א"ע בירושלמי אר"ח להיפך צריך שיהיה החזן ישראל. ושמא י"ל דב' רב חסדא הוו. עוד י"ל שחזר בו ר"ח עכ"ל. ולי נראה דודאי לכתחילה יראו שהקורא כהנים יהיה ישראל ואם אין שם ישראל הוה אמינא דלא יקרא כהן כהנים כמו אם אין רק כהן א' אין קוראין כהנים לכך אמר נקטינן דכהן קורא ג"כ כהנים וק"ל:
1752
1753ח) רב הונא ור"ח הלכה כר"ה (ע"ש). מ"כ ר"ח ורבא הלכה כר"ח. ר"ח ושמואל (ע"ש):
1753
1754ט) ר' אבא ברב יצחק אר"ח. אמר אביי לאמורא דר"ח. ובעא מיניה דר"ח זבחים (י"ד א'). אבימי רבו. אביתר שלח ליה. רב אושעיא ורב חנניה. בש"ר אחא (ע"ש). שלח ביד רב אחא ברב הונא לרבה. רב אחא בר רב יוסף וצ"ע. רב אחא בר עולא לפניו. רב אחא ברב עולא (ע"ל). רב אחא בר עזא קמי'. רב אחא ברב אויא סבא. רמי לי' רב אחדבוי בר אמי. רב אידי בשמו. רב אידי בר אבין נגרא אר"ח ור"ח קראו מר, אר"ח מגברא רבה שמיע לי ומנו ר' אמי יבמות (כ"א ב'). הביאו פסק שלו לפני ר' אמי והקשה עליו אח"כ הקשה על דברי ר' אמי והביאו לפני ר' אמי כו' (ע"ש). בשם אשי. גלילאה דרש לפניו. רב דימא בר חיננא. רב הונא רבו (ע"ל). ר"ה ברב קטינא קמי'. רב הונא בר חיננא קמיה (ע"ל). רב המנונא תלמיד חבר (ע"ל). מר זוטרא בשמו. א"ר זירא אר"ח. אר"ח אר"ז. אמר זעירי. בש"ר זעירא. ור' זעירא בשם ר"ח. ר' חזקיה בשמו. שאל לר' חזקיה ירושלמי סוף מע"ש ופ' עגלה ערופה. ר' חייא בר אשי בשמו. ר' חייא בר אבין בשמו. ר' חייא בר נתן בשמו. ר' חייא בר אויא בזמנו. ר' חייא ברב מדיפתא תני לי' (ע"ל). ר' חייא ברבה בר נחמני בשמו. רב חיננא וורדאן. א"ר חמא בר גוריא. רב חנא בר חנילאי. רב חנינא בש"ר חסדא רפ"ק דמעשרות. רב חנא בר רבא חמיו. רב חנן בנו. רב חנניה ור' אושעיא. רב חננאל. ר' טבי בשמו. א"ר יהודה. בש"ר יוחנן (ע"ל). ר' יונה. א"ר יונתן. לפני ר' יוסי. ר' יוסה. רב יוסף א"ל מר הזורק (צ"ז סע"א ב') לפי גירסת רש"ל וגי' ר"ת להיפך ר"ח אמר לרב יוסף מר. רב ייבא סבא אתא לקמיה. ר' יעקב אר"ח. ר' יעקב הדייבא לפניו. א"ר יצחק סוכה (מ"ד ב'). ר' יצחק בר אמי תלמידו והיה בקבורת ר"ח (ע"ל). ר' יצחק בר שילא תלמידו. אר"ח (א"ר ירמיה) דרש מרימר. א"ר ירמיה בר אבא. רב מונא. מר ינוקא ומר קשישא בניו. רב מרי בנו. בשם מרי בר מר. מרי בר איסק קמיה. אמר למרי ברב הונא בר' ירמיה בר אבא. ר' מתנה אר"ח. רב נחמן בנו. רב נחמן חבירו (ע"ל). רב נחמן בר יצחק אר"ח. רב נתן בר אבין תלמידו. ר' נתן בר אביי קמי'. עוא קמי' צ"ע. קרא את עולא רבותינו (ע"ל). אמר מר עוקבא. בשם מר עוקבא בר חייא. רבנא עוקבא. מר עוקבא בר חמא חתנו (ע"ל). רב עמרם בשמו ובעא מיניה. ר' פנחס בנו. רב פפא בר שמואל וצ"ע. רב פפא בשמו. א"ר קטינא. רב רבו (ע"ל). רבא חתנו ותלמידו וקרא לר"ח סבא נדה (ס"א ב') והתפלל שיתנו לו עותרי' דר"ח ויהבו ליה. רבה תלמידו או חבירו (ע"ל) וא"ל רבה דרשי' משמך כו' א"ל יהא רעוא דכל כי הני מילי מעלייתא תדרשון משמאי ביצה (כ"ח סע"א). רבה בר שמואל אקשי ליה. אמר לרבב"ח. רבה ברב הונא (ע"ל). רבה בר שילא בזמנו. רבין בר חיננא קמיה. אמר רבינא בר שילא. רמי בר חמא חתנו ובעא מיניה. רמי בר אבא. א"ל רמי בר תמרי. רפרם בר פפא. ר' שבתי ירושלמי פרק השותפין שנדרו. ר' שיזבי אר"ח. א"ל ר' שיזבי בר יימר. א"ל רב שילא. רב ששת בעא מיניה ובעא מרב ששת פ' הדר (ס"ז א'). רב תחליפא בנו. רב תחליפא בר מערבא. א"ל רב תחליפא בר אבדימי:
1754
1755רב חסדא בר יוסף בעא מר' ירמי' (לא מצאתי):
1755
1756רב חסדא בר אשי הקדמון ורבו זעירי (לא מצאתי):
1756
1757רב חסדא בר אבדימי ברכות (נ"ג ב'):
1757
1758חסדא או רב חסדא אבדימי בר חסדא. אבין ב"ח, שמואל ב"ח:<br.[הגהות: <b="">חסדא, א) נדה (מ"ט ב') א"ר חסא דבר זה רבינו הגדול (רבי) אמרו, נ"ל שצ"ל חסדא כי כן רגיל לומר וכ"ה בשס"ח. ב) בגיטין (ס"ב סע"א) רב הונא ורב יהודה יתבי נ"ל שצ"ל ורב חסדא וכ"ה בשס"ח:]
1758
1759חסיד ר' יהודה בן בבא, ועיין ר' יהודה בר אלעאי. ובשבת (ק"נ ב') שעלה צלף. ושם (קכ"ז ב') חסיד אחד פדה ריבה. וברכות (י"ח ב') חסיד א' ושמע ריבות מספרות. ושקלים שהיה חופר שיחין. ופ' א"ע (ל"ב סע"ב) שלא החזיר שלום לשר א'. כתב היוחסין בהקדמה אלו הוזכרו בשם חסיד, יוסי בן יועזר ור' יוסי הכהן ור"י בן בבא ור"י בר אלעאי והלל בבא בן בוטי ור"ע שמואל הקטן ושמעון החסיד ודוד המלך ועזרא עכ"ל. ובנדרים (י' א') חסידים הראשונים היו מתאווין להביא קרבן חטאת כו'.
1759
1760חסידי בבל רב הונא ורב חסדא תענית (כ"ג ב'):
1760
1761חקלאה רב משרשיא ורבה בניו:
1761
1762חריפי דפומבדיתא עיפי (עיין איפא) ואבימי, רפ"ק דסנהדרין (י"ז ב') וקדושין (ל"ט א') מנחות (י"ז רע"א) ברש"י:
1762
1763חרסום ר' אלעזר בנו:
1763
1764חרש ר' מתיא בנו:
1764
1765חרשא ר' יונתן בנו:
1765
1766חשו רב יימר בנו:
1766
1767חתאי רב שמואל בנו:
1767
1768טאבות רישבא פי' צייד עופות (רש"י שבת) וי"מ ראש בית אב. אמר שמואל שבת (קמ"ו ע"ב), (ובדף י"ז רע"ב) טבי. מאימתי מזכירין טל ומטר אמר שמואל מכי מעיילי ציבי לבי טבות רישבא תענית (י' א'):
1768
1769טאבי (או טבי) א"ר יוחנן. בש"ר המנונא ירושלמי ר"פ לולב הגזול. בש"ר חסדא ירושלמי כירה הלכה ז'. א"ר יאשיה ברכות (ט"ו ב') ב' דברים. פ' הרואה (ס"ג א') יומא (ס"ה ב') פ' היה קורא (ט"ז ב') חלק (צ"ב ב') וירושלמי פ' מציאת האשה הלכה ו' ופתיחתא דאיכה, ור' יאשי' בר' ינאי תרומות פ"ב סוף הלכה א', בשם כהנא ריש שקלים, רמי לרב נחמן תמורה (ל"ד א'). בשם שמואל ירושלמי פ' הערל וס"פ ר"א דמילה:
1769
1770טבאי ר' יהודה בנו:
1770
1771ר' טבי אמר טעמא דרשב"ג כו' ר' אלעזר אמר טעמא דרשב"ג מגילה (ו' סע"ב):
1771
1772טבי בר בריה דמר טבי בזמן שמואל ר"ה (כ"ב א') טבי בר ברי' דמרי טבי אמר מר עוקבא אמר שמואל:
1772
1773טבי זקנו של טבי בזמן מר עוקבא. וז"א כי בן בנו אמר בשם מר עוקבא ועל בן בנו כתב שהיה בזמן שמואל שהרי מר עוקבא ושמואל בדור אחד:
1773
1774ר' טבי ר' אבדומי בר ברתיה:
1774
1775רב טבי מר זוטרא בריה:
1775
1776רב טאלא תלמיד רב. לא מצאתי זכרו, גם השארית יוסף לא הביאו, ובלי ספק ט"ס הוא וצ"ל טבלא (ע"ש). וזה האות כי השמיט את טבלא והש"ס מלא ממנו:
1776
1777רב טבות (חולין (מ"ד א') ושם (מ"ט ב') טבית) ואמרי לה רב טביומי דאי יהבו ליה חללא דעלמא לא הוה משני בדבוריה, חלק (צ"ז א') ובב"מ (מ"ט סע"א) ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה. כתב הבאר שבע (צ"ב ב') נ"ל דט"ס וצ"ל ואמרי לה רב טביומי. אמר לרבינא (שם פ' הזהב) בשם שמואל (מדרש שמואל פ' כ"ו) וצ"ל דרבינא הנ"ל הוא הקדמון כי בין שמואל לרבינא האחרון זמן רב ביניהם, או שהאריך רב טבות כ"כ ימים:
1777
1778טבי עבד ר"ג דיבנה (ע"ש). כתב בס' ג"נ הוא חם במספר קטן טבי וחם הוא עבד עבדים. ובב"ר הרבה עבדים היו להם שהיו ראויין לסמוך כטבי עבד ר"ג (ע"ש אות ח'):
1778
1779טביומי הוא מר ברב אשי (ע"ש) ובנבואת השוטה שאמר מי שחותם טביומי יהיה ראש, ולא מלך רב אחא מדיפתא, פ"ק דב"ב (י"ב ב'), וכתב היוחסין באגרת רש"ג בימיו גזר מלך פרס יזרגרד מלכא שמדות והתפלל מר בר רב אשי ובלעו תנין בבית משכבו ונתבטל השמד. (ועיין ביוחסין בסדר רבנן סבוראי בדור הרביעי) ובשלשלת הקבלה (ל"ה א') מר ברב אשי העלוהו בני הישיבה לראש בהיותו בן חמש שנים לכבוד אביו וישב י"ג שנה על כסא אביו ומת בן י"ט שנה ד' אלפים ר"ו ליצירה. ולרכות שניו קראוהו בני הישיבה רב טביומי עכ"ל. וקשה הא חתם שמו כך קודם שנעשה ראש, ועוד קשה דהא כתב הדורות עולם אחר רב אשי היה ראש מרימר (ע"ש) ואחריו רב אידי (ע"ש) ואחר כל אלו ישב מר בר רב אשי על כסא רב אשי שנת ד"א רט"ו ומלך י"ג שנה וכל ימיו היו ימים טובים לישראל וע"ז נקרא רב טביומי ומת שנת רכ"ח (ע"ש ביוחסין), וכתב שם בהג"ה במ"ש שמרימר היה לראש אחר רב אשי דהא אמר במ"ק דחקוה רגלי' דרב הונא בר נתן, א"כ ר"ה בר נתן נעשה ראש ישיבה אחר רב אשי, ויהיה איך שיהיה איך יהיה מר ברב אשי בן ה' שנים לראש ישיבה אחר מות אביו. ומ"ש כל ימיו היו טובים ע"כ נקרא טביומי דהא חתם כך קודם שנעשה ר"י, וכן הקשה בחידושי אגדות בב"ב שם, ומ"ש השה"ק ומת בן י"ט שנה יצא לו זה כי מלך י"ג שנה וראה בדורות עולם שימיו היו י"ט הבין כי ימי חייו היו י"ט שנים א"כ יצא לו מזה שבהכרח נעשה ר"י בן ה' שנים, אבל לפי הנ"ל מלך אחר מות רב אשי רב הונא בר נתן ומרימר ורב אידי ואחריהם מר בר רב אשי, א"כ מ"ש ימיו היו י"ט הוא ראשי תיבות ר"ל ימים טובים. כתב בתשו' רש"ג ביוחסין ושכיב תשע"ט (הוא ד"א רכ"ז) ובס' כריתות כתב תשצ"ט (הוא ד"א רמ"ז) במוצאי יו"כ, ומ"ש ומת ד"א ר"ו ליצירה ט"ס, (עיין חלק א' ד"א רכ"ח):
[הגהות: טביומי, א) בב"מ (מ"ט סע"א) רב טבות ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה, כתב ב"ט צ"ל ואמרי לה רב טביומי שמיה וכ"ה בחלק (צ"ז א') וכ"ה בשס"ח. ב) מנחות (ע' ע"א) רב טביומי ב"ק צ"ל טובי ל"ת. ובב"ב (י"ט ב') רבי טובי צ"ל רב ל"ת:]
[הגהות: טביומי, א) בב"מ (מ"ט סע"א) רב טבות ואמרי לה רב שמואל בר זוטרא שמיה, כתב ב"ט צ"ל ואמרי לה רב טביומי שמיה וכ"ה בחלק (צ"ז א') וכ"ה בשס"ח. ב) מנחות (ע' ע"א) רב טביומי ב"ק צ"ל טובי ל"ת. ובב"ב (י"ט ב') רבי טובי צ"ל רב ל"ת:]
1779
1780רב טביומי משמיה דאביי ב"מ (מ"ד ב') קדושין (י"ד ב'). משמי' דרבא ב"ק (מ"א סע"ב). ואין זה מר בר רב אשי דאביי מת קודם רבא וביום שמת רבא נולד רב אשי, או ששמע בשם אביי ורבא. רב טביומי שאל לר' חזקיה ירושלמי פ"ב דברכות מתני' א'. וע"ש חזקיה משום אביי א"כ זהו רב טביומי שאמר משמיה דאביי:
1780
1781רב טביומי שלא שינה בדבורו (ע"ל רב טבות):
1781
1782רב טבלא בב"ב (קי"א א'). ר' טבלא עבד עובדא כר' זכריה בן הקצב, א"ל רב נחמן מאי האי א"ל דא"ר חנינא בר שלמיא משמיה דרב הלכה כר' זכריה בן הקצב א"ל זיל אהדר בך ואי לא מפיקנא לך רב חנינא בר שלמיא מאונך. פירשב"ם מפיקנא לך משמתינא לך ולא יסייע לך ר"ח בר שלמיא. וכן פירש"י פ"ק דסנהדרין (עיין רב כהנא). ובחולין (קל"ב ב') אושפיזכנא דר' טבלא כהן הוה ודחיק לי' מילתא א"ל ר' טבלא אשתתף בהדי טבחא ישראל דמגו דמפטרת ממתנתא משתתפי בהדך חייביה רב נחמן א"ל והא ר' טבלא פטרן א"ל זיל שלים ואי לא מפיקנא לך ר' טבלא מאונך אזל ר' טבלא קמי' דר"נ א"ל מ"ט עביד מר הכי א"ל דכי אתא ר' אחא בר חנינא מדרומא אריב"ל זקני דרום אמרו כהן טבח ב' וג' שבתות פטור ממתנות מכאן ואילך חייב א"ל וליעבד מר מיהת כר' אחא ב"ח א"ל ה"מ היכי דלא קבע מסחתא אבל הכא קבע מסחתא. פירש"י מפיקנא לך מאונך כל ראיותיו וסייעותיו אמחה לו מאונך מאזנך. עירובין (ע"ה רע"א) א"ר יוסף שמענא לר' טבלא דאמר, מנחות (ע"ח א') דרש רב נחמן ברב חסדא משמו. בעירובין (י"ב א', ט"ז ב', מ"ח א', פ"ו ב') בעא ר' טבלא מרב, ובשבת (ק"א א') בעא מרבין ט"ס וצ"ל מרב כי הכל ענין אחד, רב טבלא אמר רב ב"מ סוף פ' השוכר את הפועלים ובירושלמי פ' כיצד משתתפין, וחנין בר אבא בשם רב ירושלמי פ' במה אשה, ויבמות פי"ב, ור' אבינא בשם רב סנהדרין פ"ג הלכה ח'. א"ר תנחום א"ר טבלא אמר רב ברונא אמר רב סנהדרין (כ"ח ב'). רב יהודה בשמו:
1782
1783טבלא ר' יצחק בנו:
1783
1784טבת ר' דוסא בנו:
1784
1785בר טברי שאל לר' יצחק ירושלמי מגילה פ"ד הלכה י"ב:
1785
1786טברי לוי בר טברי, ר' לולאני בר טברי:
1786
1787רב טובי בר קיסנא (רמי) לרבא קדושין (ל"ט ב'):
1787
1788ר' טובי בר קיסנא אמר שמואל ב"ב (י"ט ב') יבמות (מ' ב') נדרים (י"ב ב') כתובות (ס"ד א') עירובין (ק"ד ב') מנחות (מ"א א'). רב טביומי בר קיסנא אמר שמואל מנחות (ע' א') ט"ס:
1788
1789רב טובי בר (רב) נחמיה לרב יוסף ביצה (י"ב ב'):
1789
1790רב טובי בר מתנה (שלח לקמי') רב יוסף חולין (ל"ט ב') ב"ק (ל"ו ב') רב טוביה ב"מ. בפח"ה (נ"ח א') האי אמגושי דהוה חטיט שכבי בי מטי למערתא דרב טובי בר מתנה תפסיה בדיקניה אתא אביי ובקש שיניחנו ושבקיה לשנה הדר אתא ותפסי' בדיקניה ובקש ממנו אביי ולא הניחו עד דגזיז לדקניה. בב"ב (קנ"א סע"א) אחתי' דרב טובי בר רב מתנה כתבתינהו לנכסיה ליה בצפרא לפניא אתא רב אחדבוי ברב מתנה אמר לה השתא אמרי מר צורבא מרבנן ומר לא צורבא מרבנן כתבתינהו ניהליה אתא לקמי רב נחמן כו'. ונראה כי לרב מתנה זה לא היו לו רק ב' בנים אלו דאל"כ למה לא באו כשכתבה אחותם לב' הנ"ל והא יש רב אדא בר מתנה, ר' אמי ב"מ, רב הונא ב"מ, ר' חייא ב"מ, וצ"ל דזה מתנה אחרון נקרא רב מתנה. טבחא איתפקר בי' ושמתוהו אביי ורבא מ"ק (ט"ז א'). א"ר יאשיה תמורה (כ"ט א'):
1790
1791רב טובי בר יצחק ב"ר פ' מ"א. רבה בנו:
1791
1792רב טובי ברב קטינא נדה (ו' ב'):
1792
1793טובי ר' אבימי בר טובי, אמי בר טובי:
1793
1794טוביה מר זוטרא בר טוביה, רב חלקיה בר טוביה, רב חמא בר טוביה, ר' נתן ב"ט, רב ספרא ב"ט:
1794
1795רב טובייאני תלמיד ר"ל. לא מצאתי זכרו ואולי ט"ס, (ע"ל וסטיני):
1795
1796רב טוטאי פ"ק דקדושין (עיין תוטאי):
1796
1797ר' טולי אמר לרב הונא (לא מצאתי):
1797
1798טיטס ר' חייא בר טיטס, ר' יהודה בר טיטס:
1798
1799טימי ר' יהושע בר טימי:
1799
1800ר' טייפי סמוקה בש"ר אבהו דמאי פ"ג הלכה ד' בעא לר' יוסי ירושלמי ר"פ הערל:
1800
1801ר' טרייא מדרש חזית פ' הנך יפה רעיתי, עוד שם בפ' הנך יפה רעיתי השני, אבל בב"ר פ' ל"ג ענין ההוא בש"ר ביבי, ובויקרא רבה פ' ל"א בש"ר ברכיה:
1801
1802ר' טרפון,
1802
1803א) במשנה ברכות פ"א ג'. פ"ו ח'. פאה פ"ג ו'. כלאים פ"ה ח'. תרומות פ"ד ה'. פ"ט ב'. מעשרות פ"ג ט'. מע"ש פ"ב ד' ט. שבת פ"ב ב'. עירובין פ"ד ד'. פסחים פ"י ו'. סוכה פ"ג ד'. ביצה פ"ג ה'. תענית פ"ג ט'. יבמות פט"ו ו' ז'. כתובות פ"ה ב'. פ"ז ו'. פ"ט ב' ג'. נדרים פ"ו ו'. נזיר פ"ה ה'. פ"ו ו'. קדושין פ"ג י"ג. ב"ק פ"ב ה'. ב"מ פ"ב ז'. פ"ד ג'. מכות פ"א י'. אבות פ"ב ט"ו. עדיות פ"א י'. זבחים פ"י ח'. פי"א ז'. מנחות פי"ב ה'. בכורות פ"ב ו' ז' ח' ט'. פ"ד ד'. כריתות פ"ה ב' ג'. כלים פי"א ד' ז'. פכ"ה ז'. אהלות פי"ג ג'. פט"ז א'. מקואות פ"י ה'. ידים פ"ד ג'. מכשירין פ"ה ד':
1803
1804ב) והיה כהן כדאי' בקדושין (ע"א) פ"א עליתי אחר אחי אמי לדוכן, פירש רש"י שהיה כהן ובתוספתא דכתובות פ"ח א"ר אלעזר הקפר מעשה בשנת בצורת קידש ש' נשים להאכילן תרומה. ובבלי פסחים (ע"ב סע"ב) ר"ט לא בא לבית המדרש מצאו ר"ג וא"ל מפני מה לא באת לבית המדרש א"ל עבודה עבדתי שאכל תרומה דנקרא עבודה. מצאו זקן א' א"ל הבריות מרננות אחריך שאתה מקבל תרומת בשאר ימות השנה מכל אדם א"ר טרפון אקפח את בני שהלכה בידי מריב"ז שאמר לי מותר אתה לקבל עכשיו מקבל אני עלי שלא לקבל אא"כ יש לו בתוכו רביעיות קודש, תוספתא סוף חגיגה. ובבכורות (נ"א ב') שהחזיר פדיון בכור לבעליו. ובספרא (פ' מצורע) א"ר יהודה שבת היה והלכתי אחר ר"ט לביתו א"ל יהודה בני תן לי סנדלי ונתתי לו ופשט ידו לחלוץ ונתן לי ממנה מקל א"ל יהודה בני בזה טהרתי ג' מצורעים ולמדתי ממנו ז' הלכות שהוא של ארז ומטהרים בפני הבית ושלא בפני הבית ובגבולים כו', מכאן נראה ג"כ שהיה כהן, ואית' במסכת מדות שגם אמו היתה כהנית. וכן נראה מרש"י (בקדושין שם) שפי' שעלה אחר אחי אמו שהיה כהן, אבל בעין יעקב ברש"י אחר אחי אמו שהיה לוי ור' טרפון היה כהן. ור"ט הלך אחר לוי להכות בחליל ושאר כלי שיר שהכל כשרים בהם או שהיה קטן ומריעין בקול עם צעירי הלוים עכ"ל. בספרי פ' בהעלותך וירושלמי פ"ג דהוריות ופ"א דיומא הלכה א' ופ"א דמגילה הלכה יו"ד ובני אהרן הכהנים יתקעו ר"ע אומר תמימים ולא בעלי מומים א"ר טרפון אקפח את בני אם לא ראיתי שמעון אחי אמי חגר ברגלו אחת ומריע בחצוצרות א"ל הן שמא בהקהל י"כ וביובל א"ל העבודה שלא בדית אשריך אברהם אבינו שיצא עקיבא מחלציך טרפון ראה ושכח עקיבא דורש מעצמו ומסכים להלכה הא כל הפורש ממך כפורש מחייו (וכזה בפ' האומר (ס"ו ב') ואמר שם במגילה ר' טרפון אביהם של כל ישראל). ובירושלמי פרק הממונה הלכה ז' אר"ט עומד הייתי בין אחי הכהנים בשורה (וברבה קהלת פ' את הכל עשה יפה בעתו עליתי עם שמעון אחי אמי לדוכן) והטיתי אזני כלפי כהן גדול ושמעתי מבליע בנעימות הכהנים את השם עכ"ל. מוכח שאחי אמו היה כהן דלא כגי' העין יעקב:
1804
1805ג) בפ"ו דשמחות (אינו שם כי אם בפ"ד הלכה י"א) כשמת ר' שמעון בן יהוצדק שאלו את ר"ט. וזה תימה שהרי ר"ש בן יהוצדק היה רבו של ר' יוחנן איך יחיה ר' טרפון יותר מן ר' שנים. והגירסא שלפנינו שמת שמעון בן יהוצדק בלוד ובא יוחנן אחיו מן הגליל מאחר שנסתם הגולל ליטמא כו' ושאלו לחכמים ואמרו אל יטמא פתחו לו הקבר ויראה עכ"ל. א"כ לא נשאל לר"ט כ"א לחכמים. אכן ראיתי באשר"י פרק ואלו מגלחין איתא באבל רבתי מעשה שמת יהוצדק בלוד ובא יוחנן אחיו מגליל אחר שנסתם הקבר ושאלו לר"ט. אף לגירסא זו ששאלו לר' טרפון אבל לא נזכר ר' שמעון בן יהוצדק רק שמת יהוצדק וא"כ אין מקום לתמיהתו. ועוד אף לגירסת מס' שמחות שמת שמעון בן יהוצדק, ורבו של ר' יוחנן נקרא ר"ש ב"י. וכן בפ"ק דבכורות שהביא לו רבי פטר חמור ואיך האריך ר"ט ימים עד ימי רבי, בי יום שמת ר"ע נולד רבי ור"ט קדמון לר"ע שהיה כמו רבו, שיחיה שנים רבות. ואולי הוא רבן גמליאל (דיבנה) שנקרא ג"כ רבי (ע"ש דנקרא ברבי ולא רבי, ועיין בפ' כיצד מברכין שאמר ר"ט לר"ג למדתנו רבינו). והנה מ"ש ליישב דמה שהביא רבי פטר חמור לר"ט לאו היינו ר' יהודה הנשיא אלא ר"ג ז"א דהנוסח שלפנינו בבכורות פ"ק (י"א רע"א) ר' יהודה נשיאה הו"ל פטר חמור והביאו לר"ט וכ"ה באשרי ובילקוט פ' תשא סי' ת"ב. ואין לומר שהגירסא היה לפניו בגמ' רבי הו"ל פטר חמור דהא באות ט' הנ"ל הביא הוא בעצמו הגירסא ר' יהודה נשיאה הו"ל פטר חמור והביא לר' טרפון. ובאמת יותר גדלה התמיה איך האריך ר' טרפון ימים עד ר' יהודה נשיאה שהיה בן בנו של רבינו הקדוש:
1805
1806ד) בגיטין (ס"ז א') ובאבות דר"נ שנקרא גל אגוזים. ב"ר פ' צ"א כשאמר אדם דבר מתוקן אמר כפתור ופרח ואם לאו אמר לא ירד בני עמכם. ובפ' עד כמה (כ"ח סע"ב) במשנה שהאכיל ר"ט פרה אחת לכלבים וחכמים ביבנה התירו אמר ר"ט הלכה חמורך טרפון א"ל ר"ע מומחה לב"ד את ופטור מלשלם סנהדרין (ל"ג). במסכת כלה אמרו על ר"ט שהיה עשיר גדול ולא הי' נותן צדקה מצאו ר"ע א"ל רצונך שאקח לך עיר אחת או שתים מיד נתן לו ד' אלפים דינרי זהב נטלן ר"ע וחלקן לעניים. לימים מצאו ר"ט וא"ל היכן הם העיירות שלקחת תפסו בידו והוליכו לבית המדרש והביא ס' תהלים והניח לפניו והיו הולכים וקוראים עד שהגיעו לפסוק פזר נתן לאביונים כו' א"ל זו העיר שקניתי לך עמד ר' טרפון ונשקו על ראשו א"ל רבי ואלופי, רבי בחכמה ואלופי בדרך ארץ. ועיין רבה ס"פ בהר. בנדרים (ס"ב א') וירושלמי פ"ד דשביעית ר' טרפון אכל תאנים אשכחי' האי גברא שקליה ואחתיה בשקא ורצה להשליכו בנהר אמר אוי לטרפון שזה הורגו ושבקיה והיה מצטער ר' טרפון כל ימיו שהשתמש בכתר תורה. כתב בס' ג"נ ר"ט הוא ירמיה והושם בשק להשליכו ליאור רמז ירמיה כי התנבא על שני דודאי תאנים וגם ירמיה הפילו לבור וניצול והיה כהן. ירושלמי פ"א דדמאי ישב לאכול ונפל פתו מפיו לפי ששאל קרדום ועשה ע"ג טהרות. בקדושין (ל"א ב') ובירושלמי פ"א הלכה ז' איך כבד לאמו. בקדושין (פ"א ב') שלא נתייחד עם כלתו ולגלג עליו תלמיד א' ונכשל אותו תלמיד עם חמותו שכל דברי חכמים אמת. בסוף אדר"נ מעשה בר"ט שלמד עם תלמידיו ועברה כלה צוה להכניסה לביתו ואמר לאמו ואשתו רחצוה וסכוה וקשטוה ורקדו לפניה עד שתלך לבית בעלה. במנחות (ס"ח ב') ובספרי פ' פנחס פסקא וביום הבכורים בקצת שנוי לשון. גם ביוחסין [בסדר הדורות אצל חבורה השנית אחר החורבן] וז"ל הספרי אמר ר"ט מנחות שבאות קודם לשתי הלחם יהיו פסולות א"ל ר' יהודה בר נחמן (ובמנחות בר נחמיה) לא אם אמרת כו' נסתכל בו ר"ע וצהבו פניו א"ל צהבו פניך שהשבת את הזקן תמיה אני עליך אם תאריך ימים. א"ר אלעזר בר' יהודה (ובגמרא א"ר יהודה בר' אלעאי) בפסח (ובגמרא בפרוס הפסח) היה הדבר ובעצרת אמרתי היכן ר' יהודה בר נחמן (נחמיה) אמרו לי הלך לו עכ"ל. בפ"ק דיבמות פירש"י שהיה מבית שמאי. וראיה לפירש"י כי בפ"ק דברכות אמר ר"ט הטיתי לקרות כדברי בית שמאי. והיה רגיל לישבע אקפח את בני זבחים (י"ג א') ובמשנה פט"ז דאהלות ופ"ק דשבת (י"ז רע"א) ושם (קט"ז א' ) ונזכר גם לעיל. ובב"מ פ"ה (שאל רבי על ר"ט שהיה מקפח את בניו אם לא נשאר לו בן ואמרו) לא נשאר לו כי אם בת ובן בתו ורבי למדו תורה ונתן לו בתו, א"ד לא נשא אותה. אבל בפ' שבועת הדיינים (ל"ט ב') תניא ר' שמעון בר' טרפון אומר ובפ' כל הנשבעין (י"ז ב') אמר ד' הלכות ואולי זה בחיי אביו. ואין מזכיר שמו רק סתם בן טרפון ולא ר' טרפון. בירושלמי פ"ד דיבמות הלכה י"א. ושמחות פ"ז שמתה אשתו של ר"ט ואמר לאחותה צאי ופרנסי בני אחותך. וכזה ע"ל ר' יוסי הכהן:
1806
1807ה) והיה רבו של ר' יוסי הגלילי ושל ר"ע (תוס' ע"ז (מ"ה א') אע"פ שמזכירו בהגדת פסח קודם ר"ט) אבל בפ' האשה ביבמות ובפ' הכותב בכתובות (פ"ד ב') מסתפק (בגמרא) אם הוא רבו או חבירו של ר"ע ופסק שם הרא"ש כר"ע כי הוא חבירו של ר"ט. והלכה כר"ע מחבירו (ע"ש ר"ע בפסק הלכה) אע"פ שבספרי א"ר עקיבא רבי הרשני לומר דבר א'. ובס' שנות חיים פ' וזאת הברכה (רי"ח רע"ב) כתב בס' כנסת הגדולה מגמגם בדבר אי ור"ט רבו של ר"ע או חבירו מצאתי מפורש בת"כ פ' ויקרא א"ל ר"ט עקיבא כו' א"ל תרשני לומר מה שלמדתני, הרי שהיה תלמיד לר"ט חדא ממה שקראו עקיבא ועוד ממ"ש תרשני. בפ"ד דידים קרא ראב"י (כמדומה לי שצ"ל ראב"ע) לר"ט אחי. א"ר יהודה פעם א' היינו יושבים לפני ר"ט קדושין (י"ד א') יבמות (ק"א ב') ואמר בש"ר טרפון ס"פ חלון (פ"ב א') וסוכה (ל"ב א') נדה (ל"ח א') וע"ל. וקרא המגילה לפניו כשהיה קטן:
1807
1808ו) אבא שאול מרמשא רבו. ר' אושעיא בר' יהודה הבושם העיד בשמו. ור' אלעזר המודעי ור' ישמעאל ישבו (ע"ש). כתב היוחסין (אצל ר"מ) נראה דר"מ היה תלמידו שהיה מגיע לכתפו כדאי' בנדה (כ"ד ב') כי כל המוזכרים שם כלם היו רבי ותלמידו. אך ראיתי בתוס' יבמות (פ"ו א') דראב"ע קדם טובא לר"מ, כ"ש שר"ט קדם טובא לר"מ ואיך יהי' ר"מ תלמידו (עיין אבא שאול). אמר עליו רבא שרי ליה מר סוכה (ל"ב ב'). ר' שמעון שזורי שאלו:
1808
1809טרפון היוחסין מביא ר' יודן בן טרפון ולא מצאתי:
[הגהות: טרפון, בכורות (י"א רע"א) ר' יהודה נשיאה הו"ל פטר חמור הביאו לר' טרפון, צ"ע לתקנו ולא תקן:]
[הגהות: טרפון, בכורות (י"א רע"א) ר' יהודה נשיאה הו"ל פטר חמור הביאו לר' טרפון, צ"ע לתקנו ולא תקן:]
1809
1810יאיר ר' יהודה בן יאיר, ר' יהושע בן יאיר, ר' פנחס בן יאיר:
1810
1811בן יאסין (ע"ש). ר' יוסי בן יאסין:
1811
1812ר' יאשיה ור' יונתן דאתמר ר' יאשיה ור' יונתן כו'. אע"פ שתנאים הם קאמר בלשון מימרא. ונראה שהיו תנאים אחרונים כמו ר' חייא ור' שמעון ברבי, תוס' ישנים יומא (נ"ז ב'). וצ"ע כי נראה שהיה בזמן ריב"ב. ובמנחות (נ"ז ב') ר' יונתן ור' יאשיה תלמידי ר' ישמעאל. ביומא (נ"ז סע"ב) פליג עם ר' יונתן. ובשבת (ק"ח א') דברי ר' יאשיה ר' נתן אומר, נראה שצ"ל ר' יונתן. בסוטה פ"ד (כ"ד סע"א) דתניא כו' דברי ר' יאשיה ר' יונתן אומר כו'. נהוג עלמא כתלתא סבי כר' יאשיה בכלאים (עיין ריב"ב ור' אילעאי) ובפסחים (נ"ד א') פליג בשם אביו עם ר' יהודה ור' נחמיה. א"ר יאשיה נמתי לפני ר' יהודה בן בתירא, ספרי ר"פ חזקת. ושם פ' תצא א"ר יאשיה ג' דברים סח כי זעירא משום אנשי ירושלים כו' והרציתי הדברים לפני ריב"ב ע"ש, ובשוח"ט סי' ל"ו ר' יאשיה הגדול אולי הוא הנ"ל שהיה תנא:
1812
1813ור' יאשיה דדריה בע"ז פ' ר' ישמעאל (נ"א) בזמן ר' יוחנן ור' אלעזר לאפוקי ור' יאשיה קשישא, והערוך (ערך דר האחרון) פי' דדריה בן גילו (מכלל שהיה שם זקן עכ"ל) ובמנחות (ע"א א') א"ר אלעזר לא תיתב אכרעך ע"ד דמפרשת לי פירש"י שהיה בדורו ובן גילו לאפוקי ר' יאשיה הגדול שהיה תנא. ובקדושין (ל"ו ב') א"ר אלעזר לר' יאשיה דדריה כתב רש"י שהיה בדורו אמורא כמותו, ויש להבין מכאן שעדיין היה בימיו ר' יאשיה בר פלוגתא דר' יונתן קיים וזה לאפוקי מר' יאשיה קשישא. ובסוטה רפ"ג (י"ט א') פירש"י אמורא הוא ובדורו של ר"א בן פדת לאפוקי ר' יאשיה שהיה תנא בר פלוגתיה דר' יונתן שהיה זקן דלאו אורח ארעא לומר לו לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לי. היה לומד עם ר' מתיא בן חרש ופירש לדרך ארץ (עיי"ש בשוח"ט) ר' יאשיה ור' אבא בר זבדא נפקי לתענית ירושלמי רפ"ב דתענית. ר' אבדימי בר ברתיה דר' טבי בשמו. ר' איבו בשמו. ר' אחא בר' יאשיה. ר' חגא בשמו. ר' חגי שאלו ירושלמי פ' בן סורר. ר' טבי בשמו. ר' טוביה בר מתנה א"ר יאשיה. ר' יונתן בן חלי בשמו. ר' יעקב בר אחא בשמו. ר' יצחק בר רדיפא שאלו, רב כהנא, רב מנשיא בר עזא שאלו, אמר רב סוכה (ב' ב'). אמר לר' שמעון בר חייא, ר' תנחום בר אלעאי:
1813
1814יאשיה ר' אחאי בר יאשיה, ר' יוחנן בר יאשיה:
1814
1815ר' יאשיה דאושא סח לרבב"ח מנחות (ל"ט א') משמיה דשמואל (שם בשס"ח), ארבב"ח סח לי ר' יאשיה דמן אושא בכורות (כ"ח ב') ובפ' אלו מומין (ל"ח רע"ב). אמר רבב"ח ה' סבי הוינן קמיה גיטין (ל"ג ב'):
1815
1816ר' יאשיה מהוצל רב כהנא אזל להוצל חזייה להאי גברא כו' א"ל האי גברא כו' א"ל ר"כ מאתריה דר' יאשיה את לפיכך בקי אתה בדינים לפי שר' יאשיה מהוצל הוי דורש לרבים ומודיען. קרי עליה וצדיק יסוד עולם גיטין (ס"א א'). הוצל בבבל קרוב לנהרדעא הביהכ"נ וקרוב למדרש עזרא ובית עלמין דהוצל י"מ שם מקום וי"מ בית הקברות כי הולך האדם אל בית עולמו:
1816
1817ר' יאשיה ור' עובדיה פ"ק דב"ב. פרק לא יחפור (כ"ב א') רבא שרא לרב יאשי' ולרב עובדיה (ע"ש) תני בי רבא:
1817
1818ר' יאשיה בר ינאי ור' טבי (ע"ש):
1818
1819ר' יבא סבא ולהלן בב' יודי"ן תלמיד רב. רב ברונא ורב חננאל יתבי בסעודה קאי עלייהו ר' יבא סבא א"ל הכי אמר רב פסחים (ק"ג רע"ב) חולין (פ"ו ב') בעא מרב נחמן א"ל עני מרי (ענני אדוני) ב"ק (מ"ט ב'). ובזוהר מביא הרבה פעמים ר' ייבא סבא והת', עיין אידרא פ' האזינו באגדתא דרב ייבא סבא:
1819
1820ייבא חמוה דאשיין בר נדבך משמי' דרב ב"ב (כ"ב ב'):
1820
1821ר' ייבא בר יוסי אמר רב ערכין פ"ק (ה' ב'):
1821
1822ייבא ר' אחא בר ייבא. ר' חייא ב"י. רב חנין ב"י רב סמא ב"י. רב ספראי ב"י. רמי ב"י. ר' שמואל בר ייבא:
1822
1823ר' ידוע הבבלי במשנה פ' הפועלים (צ"ג ב') תלמיד ר"מ משום ר"מ:
1823
1824יהודה בן טבאי אבות פ"א ח', במשנה חגיגה פ"ב ב', (ט"ז א'). היה חסיד גדול. רמ"א שהיה נשיא ושמעון בן שטח חבירו אב"ד וחכמים אומרים להיפך שם (ט"ז ב') ובירושלמי שם פ"ב הלכה ב' ופ' נגמר הדין הלכה ט'. ונראה כי שמעון בן שטח היה נשיא ששלח לחוני המעגל אלמלא חוני את (ע"ש) כמו נשיא אע"פ שבחגיגה שם ובאבות במשנה נראה כר"מ זהו לפי דעתו שהוא סתם משנה. והחילוק בין נשיא לאב"ד עיין סוף מ"ק וביוחסין [בסדר הדורות אצל יוסי בן יועזר איש צרידה] ועיין בכללים בהקדמה. והרג עד זומם להוציא מלבן של צדוקים וטעה וקבל עליו שלא יורה כל ימיו כי אם בפני שמעון בן שטח והלך בכל יום לבכות על אותו הרוג עד שמת חגיגה (ט"ז ב') מכות (ה' ב'). כתב היוחסין [בסדר הדורות אצל יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי] ובירושלמי סנהדרין (אינו שם רק בחגיגה פ"ב הלכה ב') בני ירושלים בעו ממני יתיה נשיא ערק לאלכסנדרי והיו בני ירושלים כותבים מירושלים הגדולה לאלכסנדריאה הקטנה עד מתי ארוסי יושב אצליכם ואני יושבת עגומה עליו, פירש גו אילפא ואמר לתלמידיו זכורים אתם בעלת הבית שקבלתני מה היתה חסירה א"ל א' מתלמידיו רבי עיניה היו שבורות א"ל ב' רעות אצלך א' שחשדתני וב' שנסתכלת בה מה היית סבור שאני שואל אם היא יפ"ת או לא אלא אם נאה במעשיה היא ע"כ. באדר"ן ספ"י אומר בתחלה קודם שנכנסתי לגדולה האומר אלי עלה ארד עמו עד לחייו וכשנכנסתי בה האומר לירד ממנה אשפוך עליו קומקומים של חמין. ועיין ר' יהושע בן פרחיה ור' יהושע בן קפוסאי שגם הם אמרו כן. יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מיהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי (פ"א דאבות) וקבלו מהם בתחלת מלכות החשמונאים שנת תרכ"א רי"ג לבית. חנמאל המצרי ואליועיני בן הקף בזמנו:
1824
1825ר' יהודה בן בתירא,
1825
1826א) במשנה פאה פ"ג ו'. בכורים פ"א ו'. שבת פ"ט ז'. פסחים פ"ג ג'. יבמות פ"ד ט'. כתובות פ"ו א'. נדרים פ"ו ח'. גיטין פ"ב ד'. שבועות פ"ג ו'. עדיות פ"ח ג'. ערכין פ"ח ו'. כלים פ"ב ד'. אהלות פי"א ז'. נגעים פ"ט ג'. פי"א ז'. מקואות פ"ד ה':
1826
1827ב) הוא סתם בן בתירא (ע"ש) ולפעמים סתם ר' יהודה הוא ריב"ב. (עיין ר' יהודה בר אילעאי). וכתב היוחסין [בסדר הדורות אחר אדמון וחנן] בני בתירא היו בחבורת שמעיה ואבטליון כמו עקביה כיון שהלל היה נשיא אחריהם. ורש"י בפ"ק דתענית כתב בני בתירא שהיו בזמן הלל הם ריב"ב ור' יהושע אחיו (ושמעון והיו מזרע ישי וראשי ישיבות בירושלים שלשלת הקבלה דף כ"ז) ולא נהירא כי בירושלמי פ' ד' מיתות (בסופו) דע"י תפלת ר"א ור' יהושע נולד ריב"ב ור' יהושע היה תלמיד הלל. ז"ל פ"א הלכו ר"א ור' יהושע ור"ג לרומי באו למקום א' אצל יהודי ומכל מאכל שהביא לפניהם הלך תחלה לחדר א' ואח"כ הביא לפניהם ושאלו אותו למה עושה כן והשיב להם שאביו זקן נדר שלא יצא מן החדר עד שיראה חכמי ישראל וא"ל שיאמר לאביו שיבוא לפניהם וכשבא שאלו אותו מה עסקך א"ל צלון על בני דלא מוליד אר"א לר' יהושע ראה מה שתעשה כי חשש שמא הוא מכושף ור"י היה בקי בכשוף אר"י שיביאו לו זרע פשתן וזרע ליה על גבי טבלא והתחיל לגדל וכשהתחיל לתלוש הוציא אשה אחת בשערה ואמר לה שתתיר הכשוף שעשתה ואמרה שלא תתיר ואמר לה אם לא תתיר יגלה עליה ואמרה שאינה יכולה כי השליכה בים וגזר ר"י על שר של ים ופלטו והתפלל עליו וזכה למוקמי לר' יהודה בן בתירא אמרו אילו לא עלינו לכאן אלא להעמיד הצדיק הזה דיינו. וא"כ איך בני בתירא שנדחו מן הנשיאות שלא ידעו הלכה אחת ונתמנה הלל (ע"ש) במקומם יהיה ריב"ב דהא נולד ריב"ב ע"י תפלת ר' יהושע תלמיד הלל. ובספ"ט דנגעים הרצה דברים ודן לפני ר"א ואמר לריב"ב חכם גדול אתה וכן בפי"א (משנה ז'). ובכתובות (י"ד א') העיד עם ר' יהושע צ"ע. וכתב לחם שמים פאה פ"ג כי בני בתירא שמחלו הנשיאות להלל אינם אותן הנזכרים במשניות וריב"ב היה מבניהם או מבני בניהם לכן קראם התם בני בתירא ולא קראם הלל בשמו כדמשני פ"ק דתענית קודם שנסמכו קרי להו בני בתירא, ולא יתכן זה דהא היו נשיאים (ע"ש). אבל ריב"ב היה בבבל בנציבין בזמן הבית כדאי' בפסחים (ג' ב') בהאי כותי דא"ל שאכל פסחים וא"ל ריב"ב וכי ספו לך מאליה כו' וא"ל את בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים. פירשב"ם מה שלא הלך לרגל שהיה זקן ופטור מן הראיה (או שלא היה לו קרקע) א"כ נציבין חוץ לארץ היא. וע"ל בסמוך דמוכח בספרי פ' ראה דהוא ח"ל (במדינת אשור, לחם שמים שם). מדינת נציבין סמוך למדינת אשור ובעיר נציב בהכ"נ של ריב"ב (גא"י, ועיין עזרא הסופר). אחר ריב"ב לנציבין סנהדרין (ל"ב ב'). והאריך ימים רבים עד רב ושמואל כי שמואל נולד ע"י ברכת ריב"ב לאבא אביו (ע"ש) ובשבת פר"א (ק"ל א') ובפ' כל הבשר (קי"ג, קט"ז א') נראה שהיה גם בזמן לוי שאמר לרבי אתרא דריב"ב הוה ודרש להו כר' יוסי הגלילי. ובחולין (נ"ד א') יוסף רישבא שאל את ריב"ב, ומצינו כי יוסף רישבא היה אצלו לוי. והרמב"ם כתב ריב"ב מחבורת הלל ושמאי ולא ראה החורבן, ובס' דורות עולם שהיה אחר החורבן בזמן עשרה הרוגי מלכות ובזמן בן עזאי ובן זומא ור' חוצפית ור"ע והיה בנציבין. וחבירו ריב"ז, ובר"פ יו"ט פ"ד דר"ה (כ"ט ב') כשחרב ביהמ"ק התקין ריב"ז שיהיו תוקעין בשבת בכ"מ שיש ב"ד ופעם א' חל ר"ה בשבת אריב"ז לבני בתירא נתקע א"ל נדון כו'. והאריך ימים הרבה אחר החורבן כי בספרי פ' ראה (פיסקא כי יכרית וגו') ר' אלעזר בן שמוע ור"י הסנדלר הלכו לנציבין אצל ריב"ב ללמוד ממנו והגיעו לצידון וזכרו א"י ובכו וחזרו. וכן בסוף כתובות, והרי ר"י הסנדלר ור"א בן שמוע (שהיו תלמידי ר"ע) היו דור ג' אחר החורבן, ושם בספרי ריב"ב ור' מתיא בן חרש ור' חנניא בן אחי ר' יהושע כשיצאו לח"ל (ע"ש) קרעו בגדיהם. וצ"ע על ריב"ב שהרי נציבין ח"ל היא והיה דר שם. ובפי"ב דיבמות (ק"ב א') א"ר יוסי כשהלכתי לנציבין מצאתי זקן אחד אמרתי לו כלום אתה בקי בריב"ב אמר הן ועל שלחני הוא תדיר. ובתוס' ירושלמי (מובא באשר"י שם) גרס שלחני הייתי בעירי ועל שלחני היה תמיד. ור' יוסי היה ג"כ מחבורה ג' הנ"ל (תלמיד ר"ע) וביבמות פ' בית שמאי (ק"ח ב') שאלו את ר"ע בבית האסורים ואסר ושאלו את ריב"ב בנציבין ואסר. ובשבת (צ"ו ב', צ"ז א') אריב"ב עקיבא בין כך ובין כך אתה עתיד ליתן את הדין. ובנזיר ובתוספתא פ"ה דנזיר א"ר אלעזר (ע"ש) מצאתי את ר"מ וריב"ב ודנו כהלכה ר' יהודה אומר רביעית דם אין נזיר מגלח עליו א"ל ר"מ כו' שתק בן בתירא נמתי לו לר"מ בקי אתה ביהושע בן ממל א"ל הן ובעל הלכות הוא. וזה זמן גדול אחר החורבן כי ר"מ דור שלישי (תלמיד ר"ע) וירד לבבל בסוף כשמתה אשתו: והנה בס' באר שבע בפ' חלק (צ"ו א') א"ר זירא אע"ג דשלח ריב"ב מנציבין הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו והזהרו בורידין כר' יהודה והזהרו בבני עמי הארץ שמהם תצא תורה כו', וכתב שזה לא היה ולא נברא שהרי ריב"ב היה זמן רב קודם ר' יהודה סתם שאמר במשנה ר"פ השוחט א"ר יהודה עד שישחט את הורידין שהוא ר' יהודה בר אלעאי שהרי ריב"ב היה בחבורת שמאי והלל קודם חורבן בית שני, ואילו ר' יהודה היה בחבורת ר"מ ור' יוסי שהוא חבורה ג' אחר החורבן כו', וצ"ל אריב"ל הזהרו בורידין כר' יהודה, וכ"ה בברכות פ"ק (ח' ב') אריב"ל לבניו (אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא וא' תרגום) והזהרו בורידין כר' יהודה (והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו) עכ"ל. (ובתורת אגב תראה בערוך ערך ורידין, בפ"ב דחולין (כ"ז) ר' יהודה אומר עד לשחוט את הורידין. ובברכות בפ' תפלת השחר בגמ' (כ"ח) ר' נחוניא בן הקנה ובחלק (שם) הזהרו בורידין כר' יהודה עכ"ל, טעות הוא כי לא נמצא בתפלת השחר כלום רק בפ"א (ח' ב') הנ"ל). והנה הרב ב"ש מחק ריב"ב בחלק שם והגיה שצ"ל ריב"ל מכח תמיהתו כי ריב"ב בזמן הלל ור' יהודה בזמן חבורת ר"מ דור ג'. איך שכח מ"ש התוס' מנחות (ס"ה ב') ריב"ב אומר כו' ולעיל דורש ריב"ב בענין אחר, ובס' רבינו גרשון מחק בן בתירא וגרס ר' יהודה סתם, ושמא שנים היו אחד היה בזמן הבית כדמוכח בפסחים (ג' ב') ועוד היה אחד דאמרי' בירושלמי דר"א ור' יהושע בטלו מכשפות מאביו של ריב"ב, א"כ לדעת התוס' א"צ למחוק ריב"ב כי זה ריב"ב שאמר הלכה כר' יהודה בורידין היה השני. אבל נראה יותר מוכרח כי ב' היו שהרי בני בתירא נהגו נשיאות לפני הלל ונשיאות הלל התחיל ק' שנה קודם החורבן ומסתמא בני בתירא כשנעשו נשיאים לא היו פחות מבן ל' או מ' שנה והיו נשיאים ג"כ כמה שנים קודם שנתנו הנשיאות להלל א"כ היו קודם זמן החרבן כק"נ שנים, ונמצא ריב"ב בזמן לוי ושמואל שהיו תלמידי רבי שהיה עכ"פ ק' שנה אחר החרבן א"כ יהיה ריב"ב בן ר"נ שנה, א"כ ההכרח כי שנים היו, או מההכרח כי א' היה והאריך ימים מאד, סוף סוף שהי' ריב"ב בזמן ר"מ ותלמידיו ר' יוסי ור' יהודה שהוא בר אלעאי, ואזלא תמיהת הב"ש ובחנם מחק את ריב"ב בחלק שם, ואלף מחילות מעצמותיו הקדושים לגודל בקיאותו כנודע מספריו איך נעלם ממנו כל הנ"ל:
1827
1828ג) הרמב"ן בתורת האדם מסתפק אם ריב"ב הוא ר' יהודה בן תימא בעבור שאמרו דבר אחד, אמרו עליו בפ"ב דחגיגה (י"ד א') משען ומשענה אלו בעלי משנה כגון ריב"ב (כ"ה גירסת העין יעקב) נוסחא אחרינא (והיא נוסחא דידן) משענה ר' יהודה בן תימא וחביריו שיודעין ת"ר סדרי משנה שהיו ממשה עד הלל, ואולי בעבור זה נסתפק הרמב"ן הנ"ל, ואין זה ראיה בי הירושלמי לוקח לפעמים תנא א' שלא לקח הבבלי (עיי' מ"ש בכללים):
1828
1829ד) הם מזרע הנשיאים שהיו בירושלים קודם הלל והם מבני בניהם ממתים שהחיה יחזקאל ואמר אלו התפילין מהם. חלק (צ"ב ב'). כתב בס' מסעות בנימין קבור במירון (עיי' רשב"י):
1829
1830ה) בשם ר' אלעזר בן מתיא, ר"א בשמו תוספתא אהלות פי"ב, אלעזר בן פנחס בשמו. אמר לר"א נגעים סוף פ"ט, בן בג בג שלח אליו, א"ר יאשיה נמתי לריב"ב (ע"ש). העיד עם ר' יהושע כתובות (י"ד א') ומנחות (ק"ג), ר' יוחנן בשמו ע"ז פ"ב (ל' סע"ב):
1830
1831ר' יהודה בנו של ריב"ז נדה (ט"ו א') ע"ש:
1831
1832ר' יהודה הכהן חבירו של ר' יהודה בן בבא פ"ח משנה ב' דעדיות והוא מכת ראשון אחר החורבן ויש להסתפק אם הוא בן ריב"ז, וביוחסין, [בסדר הדורות אצל ריב"ז] ואינו נראה כיון שריב"ז היה נשיא היה לו להזכירו בשם אביו, וע"ל ריב"ז לדעת התוס' לא היה כהן, וחולק עמו ר"ע בפ' כל היד:
1832
1833ר' יהודה בן אבא חבירו של ר' יהודה הכהן הנ"ל (ע"ל עוד אחד) ובפ"ו דעדיות העיד ה' הלכות, ונוסחא דידן ר' יהודה בן בבא, וביוחסין (בסדר הדורות אצל יהודא בן אבא) ובפ' תפלת השחר (כ"ז א') אמר שם ר' יהודה בן בבא העיד ה' דברים ההם, והייתי אומר שזהו ר' יהודה בן בבא כי בבא ואבא דבר אחד, אלא שהרמב"ם מנה אותם לשנים:
1833
1834ר' יהודה בן בבא במשנה עירובין פ"ב ד' ה', יבמות פט"ז ג' ה' ז'. עדיות פ"ו א', פ"ח ב'. ואלמלא הוא בטלו דיני קנסות וסמיכה וסמך ה' זקנים לר"מ ולר' אלעזר בן שמוע (ובסנהדרין וי"ד א') בן שמעון ט"ס) ולר' יהודה ולר"ש ולר' יוסי וי"א גם לר' נחמיה ולר' יהודה בר אלעאי (זה כפול כי סתם ר' יהודה הוא בר אלעאי) ונהרג בש' חצים בין אושא לשפרעם, ושם נקבר (גא"י) ועיין ר' יוסי בן קיסמא. עיין פ"ק דסנהדרין (י"ג ב') ובע"ז (ח' ב') באריכות, ושלא חטא מימיו בב"ק פ' מרובה (פ' רע"א) מעשה בחסיד אחד ובתמורה (ט"ו סע"ב), ובירושלמי סוטה פ' עגלה ערופה הלכה י' כל מעשיו לש"ש אלא שגידל בהמה דקה לרפואתו ע"ש באריכות ומפורש שזה היה ר"י בן בבא (ע"ל ר"י בר אילעאי) והוא מעשרה הרוגי מלכות וזכור לטוב (בע"ז וסנהדרין שם). וכתב היוחסין (בסדר הדורות אצל ר' יהודה בן אבא) וחי ע' שנים ומן ח' שנים לא ישן אלא שינת הסוס ומימיו לא אמר על טמא טהור וישב בתענית נ"ו שנה, וביום שנהרג היה זקן א' ר' ראובן איצטרובלי ורצה ליהרג תחתיו, והיה בתענית וטהור. ולזבולון אמר לחוף ימים ישכון רמז בו על מיתת ר"י בן בבא שישב בין ב' הרים וב' תחומי שבת ונהרג (רקנ"ט פ' ויחי), ובג"נ יהונתן בן גרשון הוא החסיד הנזכר בילקוט רות בפ' הזאת נעמי. חסיד א' קבל על עצמו שלא יקבל משום אדם כו' עד שהוצרך לישב באשפה ונגלה עליו אליהו כדמות ערבי וא"ל רצונך שאלוה לך ב' כספים ותהיה נושא ונותן בהם ותחיה ואמר הן ונתן לו זקנה חפצים ונשתכר, לא יצאה שנה עד שנתעשר ושכח חסידותו ותפלתו אמר הקב"ה לאליהו חסיד א' היה לי בעולמי ועכבתו עלי הלך ומצאו במלאכה גדולה א"ל אני שנתתי לך ב' סלעים החזיר לי החזירם לו וירד מנכסיו וחזר על האשפה יושב ובוכה חזר אליו אליהו כו' א"ל אם תשבע לי אם אני מחזיר לך אותן ב' סלעים שאתה תשמור עונות חסידותיך ושימוש תפלתך אמר הן ונטל ב' כספים והעשיר כו'. הוא היה שבואל בן גרשון בן מנשה הוא יונתן שנעשה כומר לע"ז שלא יצטרך לבריות וכיון שראה דוד שממונו חביב שמהו ממונה על האוצרות ונקרא שבואל ששב לאל בכל לבו (עיי' ב"ב ק"י א') כשמת דוד החליף שלמה והסירו וחזר לקלקולו כו' וחזר בתשובה ושרתה עליו רוה"ק הה"ד ויהי דבר ה' אל הנביא אשר השיבו, לכן נתגלגל בחסיד זה בעניות ולא רצה לקבל משום אדם כמו שהשכיר עצמו לע"ז שלא יצטרך לבריות. וכבר ידעת משאחז"ל כל מעשה בחסיד א' סתם הוא ר"י בן בבא או ר"י בר אילעאי (ע"ש) והתם בראשונה שהחמיץ שהיה עני וכשהיה עשיר היה כשר וחסיד לכן שמהו דוד על האוצרות וכשהסירו שלמה חזר לסורו וכאן כשהיה עני היה חסיד וכשר וכי היה מכיר ערכו והיה מקבל יסורים מאהבה ואליהו רצה לתהות בקנקנו אם בעוד עשרו עליו ישאר חסיד כבראשונה ולא עמד עד שחזר לעניותו לכן העשירו לבסוף ועמד בחסידותו וזה תיקונו בכל עכ"ל. ר' יהודה הכהן הנ"ל חבירו. ריב"ז חבירו וצ"ע. ושמעון התמני:
1834
1835אבא יהודה עביד מצוה בעין טובה וירד מנכסיו והלכו ר"א ור' יהושע ור"ע לגבות צדקה ומכר שדה א' ונתן להם חציה והתפללו עליו ונתעשר, ירושלמי הוריות פ' בתרא הלכה ז' ע"ש באריכות:
1835
1836ר' יהודה הבושם בנו ר' אושעיא העיד לפני ר"ע (ע"ש):
1836
1837יהודה איש כפר ברתותא ר' אלעזר בנו (ע"ש):
1837
1838יהודה בן דורתאי בזמן שמעיה ואבטליון פירש הוא ובנו דורתאי וישב לו בדרום למה אין חגיגה דוחה שבת פסחים (ע' ב') ונראה שהיה צדוקי (ע"ש). ר' חייא בר ווא אמר תנא ר' יודן בן דורתי דרשב"י היא ירושלמי פאה פ"א הלכה א':
1838
1839ר' יהודה בן דוסתאי משום ר' שמעון בן שטח מכות (ז' א') רבי ט"ס:
1839
1840יהודה בן פטירי א"ר יהושע כך היה דורש ר' יהודה בן פטירי תוספתא ספ"ה דסוטה ובפ"ו ר' יהודה אומר משום בן פטירי (ע"ל ר' יהושע):
1840
1841ר' יהודה בן פתורה בתוספתא גיטין פ"ב המקרע על עור כתבנית כתב פסול הרושם כתבנית כתב כשר ר"י הגלילי אומר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים כו' ר' יהודה בן פתורה אומר מה ספר מיוחד שהוא תלוש יצא המחובר:
1841
1842ר' יהודה בן גודגדא תלמיד ר"א (יוחסין אצל ר' יוחנן בן גודגדא) עיין יוחנן בן גודגדא:
1842
1843ר' יהודה בן גוריא תלמיד ר"א הורה לפני רבו ר"א ואר"א לאשתו אמא שלום שלא יוציא שנתו וכן הוה (ע"ש), א"ר חייא בר בא ר' יודן בר גירייא משקה בסלע ירושלמי שביעית פ"ב הלכה ד':
1843
1844ר' יהודה בן פתירוש ע"ל ר' יהושע בן פתר ראש:
1844
1845ר' יהודה בן גדיש העיד לפני ר"א של בית אבא היו לוקחין ציר בכסף מעשר עירובין ר"פ בכל מערבין (כ"ז א' ב') ותוספתא פ"א דמע"ש:
1845
1846יהודה איש כפר עכו שאל את ר"ג מכילתא יתרו רפ"ב, ע"ל חלפתא אביו של ר' יוסי, ור' יהודה בן אגרא, ר' שמעון בנו:
1846
1847ר' יהודה בן פפוס מדרש שמואל פכ"ג ובירושלמי ספ"ב דברכות ובפ' הספינה א"ר גמליאל לר' יהושע מי זה שהולך כו' א"ר יהושע זה ר' יהודה בן פפוס שכל מעשיו לשם שמים. (ע"ל פפוס בן יהודה):
1847
1848ר' יהודה בן גמליאל דיבנה בש"ר חנינא בן גמליאל (ע"ש). ונראה שהוא אחיו. ור' חנינא בן גמליאל בש"ר יהודה ב"ג. הלל אחיו (ע"ש). רשב"ג אביו של רבי אחיו:
1848
1849ר' יהודה בר נחמיה או נחמן שא"ל ר"ע צהבו פניך שהשבת את הזקן ולא תאריך ימים וכן הוה מנחות (ס"ח ב'). ע"ל ר' טרפון:
1849
1850ר' יהודה הנחתום ב"ב (קל"ב א') ונהרג עם בן קופיא (ע"ש). ואלישע ראה לשונו באשפה ובגמ' שראה לשונו של ר' חוצפית (ע"ש) ובילקוט ראובני פ' וישב בעון דבתם רעה לשוט של ר' יהודה נלחכה בפי חזיר. ור' יוסי בר יאסין:
1850
1851ר' יהודה בן תימה (ספ"ה דאבות) ר' יהודה בן תימא אומר הוה עז כנמר, וכתב בנחלת אבות ר"י בן תימא נקרא בן דמא, עיין ספ"ק דעירובין (י"ז סע"א). אחד מעשרה הרוגי מלכות וי"א שלא היה מעשרה הרוגי מלכות כי אם ר"א בן דמא (ע"ש) עיין ח"א ג"א תת"פ. והלכה כמותו בב"מ (צ"ד) וגיטין (פ"ד) ובפסחים (קי"ב). תנא דבי אליהו (ע"ש). ר' יוחנן בן דהבאי בשמו. משען ומשענה על ר"י בן תימא (חגיגה י"ד א'). קבורתו בכפר עלמא (עיין ר"א בן ערך):
1851
1852ר' יהודה בן שמוע תלמיד ר"מ פעם א' גזרו לבטל תורה ומילה ושבת הלך עם חביריו ליטול עצה ממטרוניתא אחת שגדולי רומי מצויין אצלה אמרה להן לכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחיכם אנחנו בני אם אחת מה נשתנינו מכל אומה ולשון ובטלום וזה היה בכ"ח אדר ועשאוהו יו"ט, ר"ה פ"ק (י"ט א') תענית (י"ח א'), אולי הוא אחיו הקטן של ר"א בן שמוע או קרובו (יוחסין בסדר הדורות אצל ר"א בן שמוע) ובירושלמי פ"ב דע"ז הלכה ז' כי לבנו הרגו הזאבים יותר משלש מאות צאן. וביצה פ"א הלכה א' א"ר יוסי בר' בון בש"ר יוחנן מעשה בבנו של ר' יהודה בן שמוע. רשב"ג אומר יהודה בן שמוע מטמא משום ר"מ (תוספתא סוף פ' בתרא דכלים):
1852
1853ר' יהודה בן אגרא בש"ר מאיר חולין (קל"ד א). אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בן אגרא נדה (נ"ג א'). ר' יהודה בן חגר ור"מ השיב לו ירושלמי פאה פ"ד הלכה ח'. ובירושלמי כתובות פ"א הלכה ג' ר"י בן חגרא ודאי זה הוא. ובתוספתא פ"ק דכלאים רשב"ג בש"ר יהודה בן אגרא איש כפר עכו (ע"ל יהודה איש כפר עכו). אולי ר' חלפתא בר אגרא אחיו. תלמידי ר"מ. ואמר בש"ר יוסי:
1853
1854יהודה הטבח עיין ר' מאיר מה שאירע לר"מ שם:
1854
1855ר' יהודה הענתותי מעשה בר"מ היה רגיל שלא לצאת מבהכ"נ עד ד' שעות יום א' התפלל שחרית והקדים לצאת ותמה בעצמו מה יום מיומים שהקדמתי לצאת שמא הקב"ה עושה נס היום על ידי ומעט רגע ראה ב' נחשים ששואל אחד את השני לאן הולך א"ל שלחני ה' להרוג את יהודה הענתותי ואשתו ובניו ואנשי ביתו א"ל חבריו מפני מה א"ל מפני שמימיו לא עשה צדקה מנכסיו, וכששמע ר"מ כך אמר בלבו אלך אצלו שמא אוכל להמליט אותו ובני ביתו, הלך ר"מ בדרך אחר כיון שהגיע ר"מ בנחל פגע בנחש שרצה לעבור להרוג את ר"י הענתותי וגזר עליו שלא יעבור הנחל בלתי רשותו הלך ר"מ לבית ר"י ענתותי וכסה פניו שלא יכירהו כיון שראה אותו אמרו אין זה אלא גנב שרוצה לגנוב נכסינו. כששמע ר"מ הלך ונחבא באבוס הגמלים וכשישב ר"י לאכול עם בני ביתו בא ר"מ וישב עמהם התחילו בניו לריב עמו ורצו לגרשו ולהוציאו מן הבית א"ל איני זז מכאן עד שאוכל כי רעב אנכי נתנו לו לאכול ולשתות נטל ר"מ אח"כ לחם אחד מן השלחן ואמר לר"י טול זה הלחם ותנהו לי ואמור זאת לך לצדקה אר"י לא דייך שאכלת לשובע ועדיין אתה מבקש יותר מה עשה ר"מ כבה את הנר והסיר את הצעיף מעל פניו והבהיק הבית לאורו של ר"מ כשראו כך הכירוהו שהוא ר"מ מיד עמדו על רגליהם לפייסו נטל ר"י הלחם ונתנו לר"מ וא"ל זה לך לצדקה א"ל ר"מ קח את אשתך ושלח אותה במקום אחר ובניך במקום אחר ובנותיך תוציא מן הבית וכן עשה ונשאר בבית ר"מ ור"י. כיון שעברו ב' שעות בלילה התיר ר"מ את הנחש ועבר הנחל ובא לביתו של ר"י ויצא ר"מ לצרכיו ונכנס הנחש בבית ר"י ובקש להרגו מיד נכנס ר"מ לבית ומצא הנחש א"ל מה טיבך לכאן א"ל הקב"ה שלחני להרוג את ר"י ובני ביתו א"ל ר"מ למה א"ל מפני שכל ימיו לא עשה צדקה, ענה לו ר"מ והלא אמש האכילני והשקני מלחמו ויינו ועוד נתן לי לחם צדה לדרך צא מן הבית כי אין לך רשות לשלוט בהם לשום דבר רע הוציאו מן הבית בע"כ וסגר הדלת בפניו ואמר לר"י השמר לך שלא תפתח הדלת עד למחר לאחר שעבר שעה אחת בא הנחש בערמה ונדמה לר"י בקול אשתו ואמר לר"י פתח לי בעלי את הדלת שהרי צינה וקור גדול עומדת עלי א"ל ר"מ אל תפתח כי אין אשתך חוצה, עמד מעט וקרא הנחש בקול בנו הגדול וא"ל פתח לי אבא כי מתיירא אני שלא יאכלוני חיות רעות א"ל ר"מ אל תחוש כי זה הקורא אינו בנך לך שכב ואל תפתח לו גם קרא הנחש פעם ג' ונדמה לו כקול בניו ובנותיו ובכל זאת התרהו ר"מ לא תשמע לקולו ולא תפתח. כשראה הנחש שלא היה יכול להרוג את ר"י נזדעזע ונבהל ונחבט לארץ בקרקע ואמר אוי שהעליונים גוזרים ותחתונים מבטלין והפיל עצמו ומת, לאחר ב' שעות באו אשת ר"י ובניו ובנותיו ואמר ר"מ לר"י שאל להם אם באו הלילה לקרוא אותך ואמרו לא יצאנו מפתח הבית שנכנסנו אמש, אמר ר"מ לר"י בוא ואראך מי היה הקורא בלילה יצאו ומצאו הנחש מת על מפתן הבית ומיד התחילו ליתן שבח והודיה ואר"י ברוך המקום שעשה לי הנס והודה לר"מ ונשבע שכל עני שיבוא לא יחזירנו ריקם (ס' קטן מעשיות):
1855
1856ר' יודן ענתוריא ירושלמי פ' תפלת השחר מתני' א' ג', וע"ז פ"ק ופר"ע. הוריות פ"ג. בעא קומי ר' יוסה סוף שקלים. ובגמ' שם. קומי ר' יוסי בר' בון:
1856
1857יהודה איש כפר אבלים אלעזר בנו (ע"ש):
1857
1858ר' יהודה בן קרחה (ע"ל ר' יהושע בן קרחה) בפ' חלק יש ר' יהודה בן קרחה (יוחסין בסדר הדורות אצל ר' יהושע בן קרחה) ובפ"ק דסנהדרין (ו' ב') ר' יהודה בן קרחה. אומר מצוה לבצוע, אבל בעין יעקב הגירסא ר" יהושע בן קרחה וכ"ה בילקוט זכריה ח' (ע"ל ר"י בן לקרח):
1858
1859ר' יהודה בן יאיר רשב"ג אומר בשמו יבמות (פ' ב') אולי הוא אחי רפב"י (יוחסין בסדר הדורות אצל רשב"י):
1859
1860ר' יהודה בר אלעאי הוא סתם ר' יהודה (רש"י ביצה (כ"ו א') ע"ל ריב"ב):
1860
1861א) במשנה אבות פ"ד י"ג. ברכות פ"ב א' ב' ג'. פ"ג ד' ו'. פ"ד א' ז'. פ"ו א' ג' ד'. פ"ז ב'. פ"ט ב'. פאה פ"א ג'. פ"ב ב'. פ"ג ה'. פ"ד ו'. פ"ה ה'. פ"ו י'. פ"ז ד' ה'. פ"ח א'. דמאי פ"א א'. כ"ב ב' ג'. פ"ג ו'. פ"ד ז'. פ"ה ג' ד' ה'. פ"ו א' ב' ה'. כלאים פ"א ב' ז' ט'. פ"ג א' ג'. פ"ד ג' ז' ט'. פ"ח ד'. פ"ט י'. שביעית פ"ב ה' ו'. פ"ג א'. פ"ד ב' ה'. פ"ה א' ה'. פ"ז ד'. פ"ט א' ד' ח'. פ"י א'. תרומות פ"א ג'. פ"ב ב' ד' ה' ו'. פ"ג ט'. פ"ד ג'. פ"ט ו' ז'. פ"י א' ג' ח' י"א. פי"א א' י'. מעשרות פ"א ב' ז' ח'. פ"ב ב' ג' ה' ח'. פ"ג ה' ז'. פ"ד ב'. פ"ה ה' ו'. מע"ש פ"ג י'. פ"ד ז' י'. פ"ה ח'. חלה פ"ב ב'. פ"ד ט'. ערלה פ"א ב'. בכורים פ"א א' ו' ז' י"א. פ"ג ו' י"ב. שבת פ"א י"א. פ"ב ד'. פ"ג ה'. פ"ד א'. פ"ה ב'. פ"ז ד'. פ"ח ב' ד' ו' ז'. פ"ט ה' ו' ז'. פ"י ד'. פי"ג ה'. פט"ו ב'. פט"ז ז'. פי"ז ה'. פי"ח ב'. פי"ט ג'. פ"כ ב' ה'. פכ"א א'. פכ"ב א' ג'. פכ"ד ב' ד'. עירובין פ"א א' ד' י'. פ"ב א' ג' ד' ה'. פ"ג א' ד' ה' ז' ח'. פ"ד ד' ה' ט' י'. פ"ה ו'. פ"ו ב' ד'. פ"ז י"א. פ"ח ב' ד' ה' ו' ז'. פ"ט ג' ד'. פ"י ב' ג' ה' י"א י"ב ט"ו. פסחים פ"א ג' ד' ה'. פ"ב א'. פ"ג ה' ח'. פ"ד ב' ג'. פ"ה ד' ז' ח'. פ"ח ז'. שקלים פ"א ב' ד'. פ"ב ד'. פ"ו ה'. פ"ז ד' ו'. יומא פ"א א'. פ"ד ה' ו'. פ"ה ד'. פ"ו א' ח'. סוכה פ"א א' ב' ו' ז'. פ"ב א' ב'. פ"ג א' ו' ז' ח' ט"ו. פ"ד ה' ט'. פ"ה ד' ח'. ביצה פ"א י'. פ"ב ח' י'. פ"ג ד' ו' ח'. פ"ד ב' ד'. פ"ה ד'. ר"ה פ"ג ה'. תענית פ"א ב'. פ"ב ג'. פ"ד ז'. מגילה פ"א ג'. פ"ב ג' ד'. פ"ג א' ב' ג'. פ"ד ו' ז' י'. מ"ק פ"א ו' ז' ט'. פ"ב א' ב' ה'. פ"ג ד'. חגיגה פ"ג ז'. יבמות פ"ב ט'. פ"ד ז' י'. פ"ו ה'. פ"ח ו'. פי"ח א'. פי"ב ו'. פט"ו א' ה'. פט"ז ה'. כתובות פ"ב ח'. פ"ג ב'. פ"ד ב' ד'. פ"ה א' ז'. פ"ו ו'. ע"ז א' ב'. פ"ח א' ה'. פ"ט א'. נדרים פ"א ג' ד'. פ"ב ד'. פ"ד ד'. פ"ה ה'. פ"ו ג' ו' י'. ע"ז ג'. פ"ח ה'. פי"א י'. נזיר פ"א ז'. פ"ב א' ב'. פ"ג ו'. פ"ד ג'. פ"ו ב' ז'. סוטה פ"א ג' ה'. פ"ב ב' ג'. פ"ז ד' ו'. פ"ח ג' ז'. פ"ט א'. גיטין פ"א ב'. פ"ב א' ד'. פ"ג ב' ח'. פ"ד ז' ח'. פ"ו ב'. פ"ז ד' ו'. פ"ט ג'. קדושין פ"ב ח'. פ"ד ג' ו' ח' י"ד. ב"ק פ"ב ד'. פ"ג א' ט'. פ"ד ב' ז' ט'. פ"ג ה' ו'. פ"ח ג' ו'. פ"ט ד'. ב"מ פ"ב א' ו'. פ"ג ז' ח' י"א. פ"ד ד' ה' ט' י"ב. פ"ה ז'. פ"ו ז'. פ"ז ט'. פ"ט ה' ו'. פ"י ג' ו'. ב"ב פ"א ו'. פ"ב ה' י"ד. פ"ג ב' ו'. פ"ד א'. פ"ה א' ב' ח' ט'. פ"ח ז'. פ"י ה' ו'. סנהדרין פ"א ג' ו'. פ"ב א' ב' ג' ד'. פ"ג ג' ד'. פ"ד ג'. פ"ה ג'. פ"ו ב' ג'. פ"ז ב' ג' ד'. פ"ח ד'. פ"ט א' ג'. פ"י ב'. פי"א א' ד'. מכות פ"א ה'. פ"ב ג' ו' ח'. פ"ג ד' י' י"ד. שבועות פ"א ד'. פ"ז א' ב' ג' ו'. עדיות פ"א ו'. פ"ג י"ב. פ"ד ו'. פ"ה א' ו'. פ"ח ז'. ע"ז פ"א א' ה' ו' ח'. פ"ב ה'. הוריות פ"א ה'. זבחים פ"ב ה'. פ"ג ו'. פ"ו ז'. פ"ז ו'. פ"ח ו' י"ב. פ"ט ב'. פי"א ג'. פי"ד י'. מנחות פ"א ד'. פ"ב ב'. פ"ג ב'. פ"ד ה'. פ"ה א' ט'. פ"ו ה'. פ"ח ד'. פ"י ה' ח'. פי"א ב' ד' ה'. פי"ג א'. חולין פ"ב א'. פ"ג א' ד' ז'. פ"ה ג'. פ"ו ד' ה' ו'. פ"ז א' ב' ג' ו'. פ"ט א' ב' ו'. פ"י ד'. פי"ב ד'. בכורות פ"ג ד'. פ"ד ג' ט'. פ"ה ב'. פ"ו י'. פ"ז א' ו'. פ"ח ג' ד' ו'. פ"ט ח'. ערכין פ"א ב'. פ"ד ב'. פ"ה א'. פ"ז ד' ה'. פ"ח ה'. פ"ט ה'. תמורה פ"א ה'. פ"ב ב'. פ"ז ו'. כריתות פ"ב ג' ד'. פ"ד ב' ג'. פ"ה א'. מעילה פ"ג ו'. פ"ו ד' ה'. תמיד פ"ז ב'. מדות פ"א ז'. פ"ג ו'. פ"ד א' ב' ו'. כלים פ"א ה'. פ"ג ב'. פ"ד א' ד'. פ"ה א' ב' ו' י"א. פ"ו א'. פ"ז א' ב'. פ"ח ח' ט' י'. פ"ט ז' ח'. פ"י ג' ה'. פי"ב ב' ח'. פי"ג א'. פי"ד ו' ח'. פט"ו א' ג' ו'. פט"ז א' ד' ח'. פי"ז ו' ז' י' י"א. פי"ח ב' ד'. פי"ט א'. פ"כ א' ז'. פכ"א ב' ג'. פכ"ב א' ז' ח'. פכ"ה א' ב' ג'. פכ"ו א' ט'. פכ"ז י"א. פכ"ח ז'. אהלות פ"ג ה' ז'. פ"ו ג' ד'. פ"ז א' ד'. פ"י ג'. פט"ו ח'. פט"ז ב'. פי"ז ה'. נגעים פ"ב א' ב' ד' ה'. פ"ו ז'. פ"י ב' ד' ט' י'. פי"א ג' ד' ח'. פי"ב ד' ה'. פי"ג ג' י' י"א. פי"ד ח' ט' י"א י"ב. פרה פ"ב ב' ד' ה'. פ"ג ט'. פ"ד א'. פ"ה א' ד' ו'. פ"ז ט'. פ"ח ח' ט' י' י"א. פ"ט ה'. פי"א ח' ט'. פי"ב א' ב' ה'. נדה פ"א ז'. פ"ג א'. פ"ד ה'. פ"ו י"א. פ"ז ג' ד'. פ"ט ה' ט' י"א. פ"י ב' ה'. זבים פ"ב ב'. פ"ג א' ב' ג'. מקואות פ"ב י'. פ"ה ב' ד' ה'. פ"ו א' ה' ט'. פ"ז ו'. פ"ט א' ו' ז'. פ"י ה'. טבול יום פ"א א' ב' ה'. פ"ב ג' ז'. פ"ג א'. ידים פ"ג ה'. מכשירין פ"ב ד' ה' ז' ח'. פ"ג א' ג' ה' ו' ז'. פ"ו ב' ג'. טהרות פ"א א'. פ"ד א' ח'. פ"ה ה' ו'. פ"ו ח'. פ"ז ח'. פ"ח א'. פ"ט ד'. פ"י א'. עוקצין פ"א ב'. פ"ב א' ד'. פ"ג ב' ח':
1861
1862ב) והיה ראש המדברים בכל מקום. במנחות (ק"ג ב') פרש"י קרי לי' כן משום מעשה ד"מ ע"ד במס' שבת עכ"ל. ויש איזה ט"ס, והוא בפ' ב"מ (ל"ג ב') בצווי הקיסר יהודה שעילה יתעלה. וכתבו התוס' במנחות (שם) ר' יהודה מוריינה דבי רבי הוה פירש"י מורה הוראות להם ועל פיו היו עושים כל דבריהם דשמא מינהו הקיסר ראש על בית נשיא, וכתבו שם (ק"ד רע"א) דאפשר דר' יהודה היה בימיו דאפי' ר"מ דנפטר קודם ר' יהודה (ע"ש) היה קיים בהלולי דר' שמעון ברבי (ע"ל רבי). כל מעשה בחסיד אחד היה ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר אלעאי ב"ק (ק"ג סע"ב) ובתמורה (ט"ו סע"ב) מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית כו' ובדקו ולא מצאו בו אלא אותו עון. ושם כל מקום שאמרו מעשה בחסיד אחד הוא ר' יהודה בן בבא או ר"י בר אלעאי. אכן מפורש בירושלמי כי חסיד זה שגנח כו' היה ר"י בן בבא (ע"ש). מעשה בחסיד אחד שפדה ריבה אחת כו' ולמלון השכיבה תחת מרגלותיו למחר ירד וטבל ושנה לתלמידיו כו' שבת (קכ"ז ע"ב) פירש"י כל היכא דאמר מעשה בחסיד אחד ר"י בן בבא או ר"י בר אלעאי. וקשה למה לא פירש"י כן פ"ג דברכות (י"ח ב') גבי מעשה בחסיד א' גבי ב' רוחות שהיו מספרות כו', ושם (ל"ב סע"ב) גבי מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל ושר נתן לו שלום ולא החזיר לו שלום, שהיה ר"י בן בבא או ר"י בר אלעאי. ואמר הג"מ העשיל דקשה לי' דהא קיי"ל כר"י בן בתירא דבעל קרי מותר בד"ת בברכות (כ"ב א') א"כ למה הוצרך לטבול, לכך פירש"י שהחסיד הוא ר"י בר אלעאי שהוא סתם ר' יהודה וס"ל ברכות (שם) דבעל קרי אסור בד"ת. ובעל ברכת הזבח בתמורה (שם) כתב דאי' בסנהדרין (כ' א') שקר החן זה יוסף (באשת פוטיפר) והבל היופי זה בועז (ברות) אשה יראת ה' היא תתהלל זה פלטי בן ליש (באשת דוד) וא"כ קשה למה לא קחשיב גם חסידות של חסיד זה שהוא ממש חסידות בועז לכך פרש"י דכ"מ שאמר מעשה בחסיד א' הוא ר"י בר אלעאי ואי' שם אשה יראת ה' היא תתהלל זה ר' יהודה בר אלעאי שהיו ז' מתכסין בטלית א' ועוסקין בתורה, וכן אי' בפ"ו דנדרים, וא"כ מעלה זו שלא בא על נערה היא הבל נגד מעלתו עכ"ל ודפח"ח. והיה מתעטף בסדינין המצויצין ודומה למלאך ה' שבת פ"ב (כ"ה ב'). והיה נוטל בד של הדס ומרקד לפני הכלה כתובות (י"ז א'). בפ' הרואה (נ"ה א') ונדרים (מ"ט ב') אמרה לי' מטרוניתא פניך דומין למלוה בריבית ומגדלי חזירים ואמר לה שניהם אסורים אלא כ"ד בתי כסאות יש לי ואני בודק עצמי בהן, ובירושלמי פ' ע"פ הלכה א', ומדרש קהלת פ' מי כהחכם וירושלמי ר"פ המוציא יין שאמרה לו או שתייה חמר את א"ל אולפני שכיח בי דכתיב חכמת אדם תאיר פניו. וכששתה ד' כוסות דפסח חזיק רישי' עד חגא. בפ' הנודר (מ"ט ב') כי אזל לבהמ"ד שקל גולפא אכתפיה ואמר גדולה מלאכה שמכבדת בעליה. ואשתו עשתה לו מעיל וכד מכסי לי' ברך ברוך שעטני מעיל, ורשב"ג גזר תענית ולא אתא ר' יהודה אמרין לית לי' כסויא שדר ליה גלימא ולא קבל והסיר המחצלת והראה לו עושר מיהא לא ניחא לי דאתהני מעלמא הדין, וזה היה דרך נס. בתענית (ל' סע"א) א"ר יהודה אמר רב כך היה מנהגו של ר"י בר אלעאי ערב ט"ב מביאין לו פת חריבה במלח וישב בין תנור לכיריים ואוכל ושותה קיתון מים ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. בגיטין (ס"ז א') ר' יהודה חכם לכשירצה, לכשיתיישב בדעתו שהיו בניו מתים בחייו. ובתוס' חכם כשירצה יותר מר"מ ודלמא ר"מ חריף ומקשה ור"י מתון ומסיק (ע"ש ברש"י):
1862
1863ג) והוא סתם ספרא שהוא תורת כהנים. פר"א דמילה (קל"ז רע"א) ויומא (מ"א רע"א) ועירובין (צ"ו ב') קדושין (נ"ג א') סנהדרין (פ"ו א') שבועות (י"ג א') והצ"ד כתב רב חבר הספרא אליבא דר' יהודה בר אלעאי (ע"ל אבא אריכא):
1863
1864ד) בסוף מ"ק (כ"א א') ופ"י דשמחות כשמת בנו היה ר' חנניא בן עקביא תורגמן. ונכנס ר' חנניה ב"ע וישב בצדו ולחש הוא לר"ח ב"ע ור"ח למתורגמן ומתורגמן השמיע לרבים. א"ר יהודה מעשה בבן קדרה שהיה כותב טופסי גיטין בערב ופסלו חכמים את כלן ר' אליעזר מכשיר בכלן חוץ מגיטי נשים (תוספתא גיטין ספ"ב). והאריך ימים על חביריו שהיה בימי רבי (ע"ש). בסוף ר"ה (ל' רע"ב) א"ר יהודה גרסי' ולא גרסי' אמר לו ר"י שהרי לא ראה מימיו את ריב"ז.
1864
1865ה) כתב גא"י קברו בכפר עין זיתים לצד צפון לכפר ועליו מצבה גדולה וסמוך לו מערה ומצבות הרבה ושם נקבר אביו ר' אלעאי והרבה צדיקים. ובמקום אחר כתב שר' יהודה בר אלעאי נקבר בכפר פניעם. נסיון של יוסף בפוטיפרע שבא בר' אלעאי וזה היה גלגול ר' יהודה בר אלעאי, עמק המלך (ע"ה ב'), וילקוט ראובני פ' וישב, ועיין גלגולים:
1865
1866ו) ר' יהודה ור"א בן יעקב הלכה כראב"י. ר"מ ור"י הלכה כר"י עירובין. ובתוס' ברכות (מ"ט ב') לבד אי קם ר' יוחנן בשיטת ר"מ, ועיין מגדל עוז עירובין פ"א, ובס' כריתות ימות עולם שער ג' הלכה כר"י בעירובין ולא במחיצות, כל מקום ששנה בעירובין הלכה כוותי' (ס"פ חלון) מ"מ קיי"ל כדברי המיקל נגדו. עיין עירובין (מ"ו א', צ"ה א') והגהת מיי' פט"ז מה' שבת ובכנסת הגדולה א"ח סי' שנ"ח. ר"ש ור"י הלכה כר"י עירובין (שם) ובכורות (י"א א') ביצה (כ"ז א'). ותימה כי הבית יוסף ביו"ד ר"ס קי"ט כתב להיפך. עיי' תוי"ט פ"ד דבכורות משנה ט'. ברבה חזית פ' סמכוני באשישות בשלפי שמד נתכנסו רבותינו לאושא ואלו הן ר' יהודה ור' נחמיה ור"מ ור' יוסי ורשב"י ור"א בר' יוסי ור"א בן יעקב כו' חלקו כבוד לר' יהודה לא שהיה גדול מהם אלא שהיה בן עיר ומקומו של אדם מכבדו נכנס ר' יהודה ודרש:
1866
1867ז) ר"א בן עזריה רבו מובהק כדאי' במגילה (כ' רע"א) וברכות (ט"ו ב'). ר' יהודה אומר משום ראב"ע ואמר שם שהיה רבו. ר"א היה רבו בפ' הקומץ ואולי לפי שהיה אביו ר' אלעאי תלמיד ר"א (ע"ש). ביצה (מ' א') ר' אליעזר רבו דר' יהודה וכתב הרשב"א כלומר רבו דרבו. משם ר"א תוספתא נזיר פ"ב. א"ל ר"א בן יעקב. בש"ר אלעזר בן מתיא. עם ר"א בר' יוסי ורשב"י היה ביבנה. ר"א בנו (עיין ר' יוסי בר"י). למד לפני רבן גמליאל עם ר' חנניה בן עקביה פ"ח דכתובות, ובשבת (ק"ג ב') וזבחים (ע"ט א') משום ר"ג ואמר שם הא דידי' הא דרביה. ר' חנניה בשמו. ר' יוסי שלחו לר' חנינא בן אנטיגנוס. קרא את המגילה כשהיה קמן לפני ר' טרפון מגילה (כ' א'). משום ר' טרפון נזיר (ל"ד א'). ובמשנה נדרים פ' הנודר מן המבושל ואסר לי ר"ט. סוכה (ל"א א') בשם ר"ט. ישב לפני ר"ט יבמות (ק"א ב'). ר' יהודה הנשיא הוא רבי היה תלמידו. אמר רבי כשהייתי קטן קריתי המגילה לפני ר' יהודה מגילה (כ' א') ובספ"ק דשבועות רבי תלמיד ר"י (ע"ש). ר' יוחנן בשמו. ר' יוחנן בן דהבאי בשמו. ר' יוסי הגלילי רבו. בש"ר יוסי הגלילי במשנה פ"ח דב"ק (צ' א') ובמכות (ט"ז א') שבועות (כ"א א') תמורה (ג' א'). ר' יוסי בנו. א"ל ר' ישמעאל בר' יוסי רבי כך פירש אבא סוכה (י"ח א'). ר' מונא בשמו. ר' מיאשא בשמו. ר' מני בש"ר יהודה בש"ר יוסי הגלילי ירושלמי. ר' נחמיה חבירו. סומכוס. ר' נחוניא חופר שיחין העיד לפניו. ר' יהודה הוה שכיח קמי ר' עזריה מדרש רות ורקנ"ט, ואולי ר"י הוא זה ור' עזריה אביו של ר"א. ר' עזריה ור' יהודה בר' סימון בש"ר יהודה בר אלעאי. ר' עקיבא רבו. וחולק עם ר"ש חבירו. וכתב היוחסין ותימה על הרמב"ם שהביא בזאת החבורה ר"מ ור' יוסי ור' יהודה ור' נתן שהיה יותר אחרון מרשב"י והביאו בכת ד' לר' שמעון עם רבי. וזה ודאי טעות מפורסם כפי הנראה מהתלמוד. וע"ל מ"ש במדרש חזית כי ר"מ ור"ש הוא רשב"י ור"י ור' יוסי בדור אחד. ר' שמעון שזורי חבירו. ר"ש ברבי תלמידו (ע"ל). ר' שמעון בנו:
1867
1868ר' יהודה בן רועץ סנהדרין (ד' א') מכות (ח' א') ספרא תזריע פ' ב':
1868
1869ר' יהודה איש טבעים אומר ספרי האזינו ער"ל (פיסקא לו חכמה ישכילו זאת) ומצאתי כתוב בצדו ר' חנניא:
1869
1870ר' יהודה הנשיא,
1870
1871א) במשנה אבות פ"ב א', פ"ד כ'. שביעית פ"ו ד'. מעשרות פ"ה ה'. בכורים פ"א י"א. שבת פ"ו ה'. פי"ב ג'. כתובות פ"ב ד'. נדרים פ"ג י"א. נזיר פ"א ד'. פ"ד ה'. סוטה פ"ג ה', פ"ה א'. פ"ט ט"ו. גיטין פ"ה ו'. ב"ק פיה ג', מכות פ"א ח', פ"ב א'. ע"ז פ"ב ו'. פ"ד ה'. פ"ה י"א. מנחות פ"ו ג', פ"ח ו'. פי"ג ב' ה' ח' ט'. חולין פ"ג ד'. בכורות פ"ז ו'. ערכין פ"ד ב'. פ"ח ה'. פ"ט ג' ח'. תמורה פ"ד ג'. פ"ו ב'. מעילה פ"ה ג'. מדות פ"ג ד'. אהלות פי"ח ט':
1871
1872ב) ונקרא רבי סתם בפ"ג דקדושין בירושלמי ספ"א דפאה נחלקו רבי עם ר' יהודה הנשיא, מי שדעתו רחבה יתקן זה כי א"א לומר ר"י הנשיא ר"ל ר' יהודה נשיאה נכדו (ע"ל ברבי). ואח"כ מצאתי בשדה יהושע וז"ל נראה שחסר שם בר פלוגתיה דר"י הנשיא ואין לומר דרבי הוא רבינו הקדוש ור' יהודה הנשיא הוא ר' יהודה נשיאה בן בנו דלא היה בר פלוגתא דרבינו הקדוש, או יש לגרוס ברבי במקום רבי היינו שם חכם שנקרא ברבי. ונקרא רבינו הקדוש. אמרו לרבי למה קורין לך רבינו הקדוש א"ל מימי לא נסתכלתי במילה שלי (שבת קי"ח ב'). ירושלמי סוף סנהדרין (חלק הלכה ו' ומגילה פ"ג הלכה ב') ולא שלח ידו מאבנטו ולמטה (שבת שם) אע"פ שהיה נשוי, בתוס' פ' כל היד, ובערוך ערך אמתו שהיו ידיו מלובשות במטלית עבה (ועיין רבה קהלת ט'). או שנקרא קדוש כפי הירושלמי שהיתה גזירה על ברית מילה וקדשו אביו לשמים ומלו. וכ"כ בס' לבנת הספיר, וכן נראה כי יום שמת ר"ע נולד רבי (ור"ע נהרג בשעת הגזירה). ובתוס' ע"ז (י' ב') כי אשת המלך היתה אוהבת לאמו של רבי והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו ואשת המלך הניקתו לרבי והביאו אותו לפני המלך ומצאו ערל ופטרוהו בשלים לכן לפי שאמו של רבי הניקה לאנטונינוס נתגייר (עיין חלק א' ג"א תת"ק). (כתב בס' ג"נ אות רי"ש בפ' במה אשה אשה אחת מתה והניחה בן להניק ונפתחו לו ב' דדין כדדי אשה והניק בנו ואשת המלך בזכות שהניקה את רבי נתגלגלה באיש הזה לזכותה לעוה"ב, ואביי דדריש כמה גרוע אדם זה דהיותו עני חילוף דהיתה בהיכלו של מלך). ונקרא רבי רבה. בירושלמי פ"ב דע"ז הלכה ט' בג' מקומות נקרא ר' יהודה הנשיא רבותינו, בגיטין ובשמן ובסנדל וקרו ליה ב"ד דשרי משחא. ובבבלי משמע דזה היה ר' יהודה נשיאה בן בנו (ע"ש):
1872
1873ג) והוא בן ר' שמעון בן גמליאל (דיבנה) והוא מהלל (ע"ש) מזרע דוד מאביו ואמו מבנימין. ובפ' במה בהמה (נ"ו א') רבי דאתי מדוד מהפך ודרש בזכותי' דדוד. כמו משה היה שביעי לאברהם כן רבי שביעי להלל כמו נר מערבי וקדוש כמו שבת. הלל, שמעון בנו, ר"נ הזקן בנו, ר"ש הנהרג בנו, ר"ג דיבנה בנו, ר' שמעון בנו, רבי בנו. ובהקדמה להרמב"ם בפי' המשניות ליבמות, ומ"ש שם בשם הג"מ שמואל בן חפני ט"ס והשמטות, ובס' יוחסין (קנ"ח א') ג"כ השמטות סופר. וכן מס' משנת חכמים סי' תר"מ ג"כ צריך תקון. ודור י"ב לתנאים, שמעון הצדיק. אנטיגנוס, יוסי בן יועזר, יהושע בן פרחיה, שמעון בן שטח, שמעיה, הלל כו'. ורשב"ג ורבי דור אחר, כמספר י"ב שבטים וכוכבים ומזלות ותרשים. או באופן זה עד הלל ז' דורות וריב"ז. ור"א, ר"ע, ר"ש ור"מ, ורבי הרי י"ב. והוא מקבל ל"ה ולהרמב"ם מקבל ל"ד. ועד הלל בן ר' יהודה נשיאה בן ר' גמליאל בן רבינו הקדוש מן הלל הזקן י' דורות (יוחסין בסדר הדורות אצל רבי). במגלה עמוקות א' רמ"ו מ' דורות ממשה עד רבי, ולהרמב"ם ממשה עד רב אשי מ' דורות:
1873
1874ד) ועשה משניות. וחתם שמו בראש חבורו מאימתי גימטרי' אני יהודה קדוש. (כ"כ בהקדמה לס' באר אברהם בשם בעל מגלה עמוקות), אך תמוה איך עניו כמותו יקרא עצמו יהודה קדוש. ובערוך כתב שצ"ל ממתי. אך הא' אינו מן המנין דעם הכולל המספר מכוון. ור' יצחק לוריא ז"ל כתב מאימתי לשון אימה ופחד כי קורין ק"ש להגין מאימת המזיקים ומספרו תק"א. (עיין בספרי להמספרים ותמצא כונה לזה). בריש הגוזל אומר ר"ת כי המשניות היו קודם רבי אלא רבי סדרם אבל הברייתות שהיה שונה ר' חייא תלמידו הוא מה שהוסיף רבי על המשניות עכ"ל. (וע"ש ועיין ר' אושעיא). והרביץ תורה בישראל וכשראה אורך הגלות והשכחה מצויה אמר עת לעשות לה' אעפ"י שהפרו תורתך דאסור לכתוב תורה שבע"פ. והיה חנא, בתענית (י"ד ב') רבי תנא ופליג, ואמורא (עיין לעיל חלק א' בסדר הדורות). בפ"ה דע"ז אתמר רבי ור' חייא ולרי אמר בלשון תניא או תנו רבנן. ופ"ק דפסחים (י"ג א') כמאן אזלא הא שמעתתא דרבי, ולשון שמעתתא מיוחד לאמוראים, ובב"ק (קט"ז א') איתבי' רב לרבי, ואין זה אלא אמורא לאמורא, לפי כשנסתמו דברי התנאים ומתו הגדולים נשאר רבי ור' חייא ורב בערך אמוראים, תשו' הלכות קטנות מ"ט רבינו הקדוש שהוא תנא ולפעמים חשיב לי' לאמורא כי הוא היה סוף התנאים ותחלת אמוראים, ובהיות שבזמן רבי נחו מן הגזירה ורבי נתגדל עם אנטונינוס מחמת גזירת המילה והיה ריוח והצלה וראו החכמים חביריו של רשב"ג אביו לסדר הדינים וההלכות ולסתום אותם ונקרא ע"ש רבי אעפ"י שהיה בחור וכתלמיד לפני רבו, א) להיותו נשיא בנן של נשיאים, ב) עוד שבשבילו נצולו כלם, ועוד אותו זמן נקראו תנאים ר"ל שונים ומלמדים, נמצא שאחר חתימת המשנה וברייתא ע"פ הזקנים נשאר רבי ובניו ור' חייא ובניו בכלל התחלת אמוראים אעפ"י שבאו במשנה וברייתא, וכן קבעו דברי ריב"ל בסוף המשנה אעפ"י שהוא אמורא עכ"ל. (וע"ל ר' יהודה נשיאה ור"ג ברבי). ובס' כריתות ימות עולם סי"ו רבי סוף התנאים עם ר' נתן. (כתב בס' ג"נ אות כ' מתושלח הוא רבינו הקדוש כי היה שונה ת"ר סדרי משנה ורבי כתב ששה סדרים כל סדר כלול מן ק'. ובאות פ' כתב רפב"י וריב"ז ורבינו הקדוש ניצוץ אחד):
1874
1875ה) ורבי היה מכבד עשירים עירובין (פ"ו א'), רוב תלמידים מפרנסן כדאמר בעירובין (נ"ג ב') ידאון נשרייא לקיניהן הר"ש סוף תרומות (משנה ט'). אחוריירא דרבי עתיר משבור מלכא שבת (קי"ג ב') ב"מ (פ"ה א'). וממשה ועד רבי לא מצינו תורת וגדולה במקום אחד גיטין (נ"ט א') סנהדרין (ל"ו א') ופתח אוצרותיו בשני בצורת (עיין יונתן בן עוזיאל):
1875
1876ו) אנטונינוס מלך רומי חבירו של רבי וגיירו בסתר ושלח לרבי דהכא פריכא בשקים וחטין מלמעלה. והיה הולך במערה בכל יום לרבי (עיין ר' יוסי בן קיסמא) והיה משמש לפני רבי וגחין לפניו שיעמוד עליו בעלותו למטה. ומת קודם רבי ואמר רבי נתפרדה חבילה פ"ק דע"ז (י' ב') ע"ש באריכות. ובקהלת רבה פ' יש רעה ראיתי תחת השמש שמת רבי קודם אנטונינוס זעירא בר ברי' דאנטונינוס רבה. אנטונינוס שאל לרבי כמה דברים חלק (צ"א). ושלח לרבי במה ימלא האוצרות שנחסרו לו (ב"ר פ' ס"ז), ושאל את רבי מ"ד כו' (ב"ר ר"פ פ"ד), ובקש את רבי שיתפלל עליו (ויקרא רבה פט"ז). כשהלך רבי למלכות הסתכל בהדא פרשתא (ב"ר פ' ע"ח). ועשה סעודה לרבי (מדרש אסתר). ורבי עשה לו סעודה בשבת (ב"ר פי"א). יוסטינא בתו של אסוירס בן אנטונינוס אמרה לרבי אשה בכמה נשאת נדה (מ"ה א'). וג' קסרים היו בימיו אנטונינוס ואחריו מרקוס אנטונינוס ואחריו קאמרוס וכלם גזרו שמד על הנוצרים והטו חסד אל רבינו הקדוש וכבדוהו (צמח דוד). (במגלה עמוקות פ"ד ר' יהודה הנשי"א ר"ת היה נצוץ של יעקב אבינו, ואנטוניניס ניצוץ של עשו וגלגולו). ארטבן שלח לרבי מרגליות (ב"ר פ' ל"ה):
1876
1877ז) רבי היה עם ע' סנהדרין בבית שערים ובטבריה וציפורי וטבריה עמוקה מכלם ושם גלתה סנהדרין גלות עשירי (ע"ל ר"ג הזקן) יוחסין [בסדר הדורות אצל שמואל הקטן]. ושכונתו היתה בבית שערים סנהדרין (ל"ב ב') וכתובות ס"פ הנושא. ובטבריה כדאי' פ"ק דמגילה. וכשחלה הוליכוהו לציפורי דמדלי ובסים אוירא וי"ז שנים היה בציפורי וקרא על נפשו ויחי יעקב בארץ מצרים י"ז שנה (ב"ר פ' צ"ו). ואחר מותו הוליכוהו לבית שערים דרך כרכים לכבודו (בפ' נגמר הדין):
1877
1878ח) וחבירו ר' אלעזר בר' שמעון ואחר מיתת ראב"ש בקש רבי ליקח אשתו ולא רצתה ואמרה כלי שנשתמש בו קודש ישתמש בו חול (וירושלמי פ' המצניע הלכה ה') תמן אמרין באתר דמרי ביתא תלי זייניה כולבא רעיא קולתי' תלא. שלח לה נהי דבתורה גדול ממני אבל במע"ט מי גדול ממני. אמרה לו בתורה דגדול ממך לא ידענא (אלא שפיך ענה בך) אבל במע"ט ידענא דהא קבל עליה יסורים כו'. אמר רבי חביבין יסורים, קבל עליה י"ג שנים ו' בצמירתא וז' בצפידנא וי"א להיפך. וע"י מעשה באו וע"י מעשה הלכו (ע"ש). וכלהו שני דיסורי דרבי לא הוה מצטרך עלמא למטרא (ב"מ פ"ד פ"ה) וכשנכנס לבית הכסא היה צועק ועבר קולו לקול הפרדות עד ששמעו נחותי ימא, וחלה מעינו ושמואל היה רופא שלו (שם):
1878
1879ט) ואליהו שכיח בישיבתו ופעם א' בר"ח איחר אליהו לבוא. א"ל מדוע איחרת א"ל אדאוקימני' לאברהם ומשי ידי ומצלי ומגנינא וכן ליצחק וכן ליעקב ולא אוקמי שלשתן יחד שלא יתקפו ברחמים ומייתי משיחא קודם זמני' א"ל ויש דוגמתן בעוה"ז א"ל איכא ר' חייא ובניו (ע"ש) ב"מ (שם). בנדרים (מ"א א') רבי הוה גמיר י"ג אפי הלכתא אגמרי' לר' חייא ז' חלש רבי ושכח אותן והזכירו ר' חייא וששה אזדו להו וההוא קצרא גמר לר' חייא ור' חייא לרבי (ע"ש). רבי אמר לר' חייא זיל לעין טב לקדש החודש, פרש"י שלא ירננו עליו לפי שראו הישנה כל יום כ"ט. ומורי פי' שגזרו שמד במקומו שלא יקדשו החודש, ר"ה (כ"ה א') וצ"ע דהא כל ימי רבי כל הקסרים הטו חסד אליו (עיין ר"א בן שמוע). במ"ק (ט"ז) רבי גזר שלא ישנו לתלמידים בשוק יצא ר' חייא ושנה לב' בני אחיו לרב ולרבה בב"ח בשוק ואקפד רבי ואתא ר' חייא לבקרו וא"ל עייא מי קורא לך בחוץ, ידע דנקיט מילתא בדעתי' נהג נזיפותא ל' יום. ביום ל' שלח תא כו' א"ל מ"ט עבדת הכי א"ל דכתיב חכמות בחוץ תרונה א"ל אם קרית לא שנית כו' חכמות בחוץ כדרבא כל הלומד בפנים התורה מכרזת עליו בחוץ כו'. מ"ש כדרבא לא רבי אמר כן דהא יום שמת רבי נולד רב יהודה ויום שמת רב יהודה נולד רבא אלא רבי אמר סתם כל הלומד בפנים כו' והסדרן כשסתם הגמ' אמר כדרבא שאז היה מפורסם שרבא אמר דרש זה (עיין בכללים):
1879
1880י) וז' מדות שמנו חכמים נתקיימו ברבי ובניו אבות פ"ו (עיין ר"ש בן מנסיא). בירושלמי כלאים וב"ר פ' ל"ג וכתובות ופ' הפועלים שהיה רב עניו ביותר ואמר כל מה שיאמרו לי אני עושה חוץ ממה שעשו זקני בתירא לזקני הלל (ע"ש ועיי' ריב"ב) ואי סליק רב הונא ריש גלותא אנא מותביני' לעיל מינאי (ע"ש) וא"ל ר' חייא הא ר"ה ריש גלותא לבר נתכרכמו פניו של רבי (ע"ש) ונהג ר' חייא נזיפה ל' יום (רש"ג ביוחסין). ובפ"ק דסנהדרין פ"א הלך רבי למקום א' וראה במה שטעו במה שדרש להם תלמיד א' מי בצעים אינו מכשיר ואינו אלא מי ביצים וגזר תלמיד אל יורה אא"כ נטל רשות ונתן רשות לרבב"ח ולרב (ע"ש). עשה סעודה לתלמידיו לשונות רכות וקשות (ויקרא רבה ר"פ ל"ג). ולעולם היה עצב ודואג על גלות ישראל וכדי לשמחו אחוי לוי קידה לפניו (ע"ש) וכן ר' חייא (ע"ש) ובר קפרא הוה בדחי הוה משמחו (ע"ש). ובפ' הנודר (נ' ב') יומא דאחיך רבי אתא פורענות לעולם. וכשהיה מעביר ידיו על עיניו קיבל עול מלכות שמים, ברכות (י"ג ב'). מתה לו בת בבית שערים ואעפ"כ לא נמנע מלדרוש כל היום. בת אלישע אחר באה לפניו (ע"ש). הרואה רבי בחלום יצפה לחכמה ברכות (נ"ז ב'). יעבץ בנו נכנס חי לגן עדן (ע"ש):
1880
1881יא) שאל את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים, וא"ל רבי רבי ברכני וברכו שיגיע לחצי ימיו (ע"ש). רבי חי מאה שנה (ע"ל חלק א' ג"א תתקע"ט). ונולד יום שמת ר' עקיבא (ע"ש) ובן ל' נעשה נשיא ג"א תתט"ו. ר"מ ארוך בדורו ורבי מגיע לכתפו, ורב לכתפו דרבי (רבה במדבר פ"ט). ובנדה (כ"ד ב') רבי ארוך בדורו ור' חייא מגיע לכתפו (עיין אבא שאול):
1881
1882יב) בכתובות (ק"ג א') בשעת פטירתו אמר לבניו הזהרו בכבוד אמכם, שהיתה אשת אב. ויהיה נר דלוק במקומו ושלחן ערוך ומטה מוצעת במקומה כו', דכלבי שמשי הוה אתי לביתו. פעם א' אתאי שכינתה קריא אבבא אמרה אמתי' שתיקי דרבי יתיב, תו לא אתא, שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים (שלא יאמרו שלא היו צדיקים שלא היה להם רשות לבוא לביתם כמו רבי). יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי, סברו בהאי עלמא קאמר כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסי' אמרי ש"מ לההוא עלמא קאמר כו'. (ואמר בנבואה היום ישב רב אדא בר אהבה בחיקו של אברהם (ע"ש) בקדושין (ע"ב) הרבה נבואות שאמר רבי). ואמר לחכמי ישראל אני צריך נכנסו א"ל אל תספדוני בעיירות והושיבו ישיבה לאחר ל' יום (ולא תהיו עסוקים בהספד) וא"ל אעפ"י ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא שהיה ממלא מקום אבותיו ביראת חטא. חנינא בר חמא ישב בראש (ישיבה) ומסר לר"ש בנו הקטן סדרי חכמה ולר' גמליאל בנו הגדול סדרי נשיאות. א"ל נהוג נשיאותך ברמים (עיין רש"י ג' פירושים) זרוק מרה בתלמידים. ג' דברים צוה לפני מותו (ב"ר פ' צ"ו). והיה בוכה על תורה ומצות. והיה חולה בחולי מעיים בשלשול מפני שחולי מעיים דעתם עמהם עד המות, ורש"י פי' בפ' כ"כ שמתייסרין ומתמרקין עונותיהם, וכ"ה בירושלמי חסידים הראשונים מתייסרים לפני מותם בחולי מעיים י' או כ' ימים למרק עונותיהם שיבואו זכאין לעוה"ב. והתוס' פ' כ"כ כתבו למרק אכילה ושתיה להיות נקיים וטהורים, ועיין פ"ג דשמחות, וכתבו התוס' בפ' הנושא (שם) אעפ"י שחולי מעיים פטורים מתפילין אבל רבי היה מנהיג עצמו בקדושה יותר מדאי והיה יודע היטב להזהר. וההוא יומא דנח נפשי' גזרו רבנן תעניתא ובעי רחמי ואמרו מאן דאמר נח נפשי' דרבי ידקר בחרב סליקא אמתא דרבי לאיגרא אמרה עליונים מבקשים את רבי ותחתונים מבקשים את רבי יה"ר שיכופו תחתונים לעליונים, כיון דחזאי כמה זימנין עייל לבית הכסא וחלץ תפילין ומנח להו וקמצטער אמרה יה"ר שיכופו עליונים לתחתונים ולא הוו שתקי רבנן מלמבעי רחמי שקלא כוזא שדייא מאיגרא אישתקו ונח נפשי' דרבי. (בחסד לאברהם מעין ה' סוף נהר כ"ה ההיא שפחה דבית רבי מסוד אותן שפחות שהיו על הים ומעלתן גדולה מן החכמים לכן נהגו רבנן נדוי בההוא גברא בשבילה וכמה דברים שלמדו מהן. ובכתבי האריז"ל אותן שפחות דרבי המוזכרות בש"ס הרבה פעמים בפרט במ"ק (י"ז א') שלמדו מהן הרבה דברים הן מאותן שפחות שאחז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל). אמרו רבנן לבר קפרא זיל עיין אשכח דנח נפשיה קרעיה ללבושיה ואהדר לקרעי' לאחוריה פתח ואמר אראלים ומצוקים אחזו בארון הקודש נצחו אראלים למצוקים (הם הצדיקים). בשעת פטירתו זקף י' אצבעותיו כלפי מעלה ואמר רבש"ע גלוי וידוע לפניך שיגעתי בי' אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפי' באצבע קטנה. והא דאי' בברכות (נ"ז ב') ובע"ז פ"ק (י"א א') שלא פסק צנון וחזרת משלחנו כתבו התוס' היינו לבני ביתו, ובס' צרור החיים כתב שהוא רמז על נגלה ונסתר שלמדו ע"ש. יה"ר שיהא שלום במנוחתי יצאת בת קול ואמרה יבוא שלום ינוחו על משכבותם. ובו ביום שמת רבי נפק ב"ק ואמר כל דהוה במיתתו של רבי מזומן לחיי עוה"ב. ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה ההוא יומא לא אתא כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארץ ומת יצאה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן לחיי עוה"ב. ועיין במהרי"ט כתובות היאך חבל בעצמו. (כתב בס' ג"נ האי כובס הוא לבן כי כובס מלבין הבגדים ורבי היה בסוד אברהם ושם היה תקונו). ומת בערב שבת ומעשה נסים נעשו באותו היום נתכנסו כל העיירות להספידו ואשירוניה תמני עשרה כנישן ואחתוניה לבית שריי ותלא לן יומא עד שהיה כל אחד ואחד מגיע לביתו וממלא לו חבית של מים ומדליק לו את הנר, כיון ששקעה החמה קרא הגבר שרון מציקון אמרין דילמא דחללינן שבתא, יצתה בת קול ואמרה להן כל מי שלא נתעצל בהספידו של רבי יהא מבושר מחיי העולם הבא בר מן קצרא, כיון דשמע כן סלק לי' לאיגרא וטלק גרמיה ומית נפקת ב"ק ואמרה ואפי' קצרא. (ירושלמי כלאים פ"ט הלכה ד' וכתובות פ' הנושא). וביום שמת רבי בטלה קדושה, כתבו התוס' (שם) שהיו קורין אותו רבינו הקדוש כמ"ש בסוף סוטה (מ"ט) משמת רבי בטלה ענוה ויראה וקדושה בכלל. והר"ר חיים הכהן אמר אלמלי הייתי כשנפטר רבינו תם הייתי מטמא לו דהאי בטלה קדושה דהכא היינו קדושת כהונה, ובהדיא אמר בירושלמי פ' מי שמתו (מתני' א' ורפ"ז דנזיר) מהו שיטמא כהן לנשיא כד דמך ר' יהודה נשייא אכריז ר' ינאי אין כהונה היום, ואין נראה לרבי דכמדומה לרבי דהתם בטומאת בית הפרס. ועיי' בתשו' מהרי"ט בכתובות (ק"ג) דכתב דבטומאה ודאית מיירי. וכתב הר"ן פ' אין בין המודר כי נשיא הכל חייבין בכבודו עשאוהו לגבי כהונה כמת מצוה. וכ"כ הרמב"ם והטור. ואני תמיה מה חידש ברבי יותר מכל הנשיאים. כתב בס' נא"י בציפורי קבור רבינו הקדוש והמצבה נגד הפתח של המערה והדלת של אבן (עיין ר' חייא) ושם קבורים אשתו ובניו וריח טוב מקברו מריח פרסה ויותר. ומעין באר מים חיים, כל ימי השבוע רץ בכח ובשבת אין זב אף טיפה א'. ור' שמעון ור"ג במערה שאצל הכפר. וביום שמת רבי נולד רב יהודה בבבל (ע"ש):
1882
1883יג) רבותיו של רבי, רשב"ג אביו ור' יעקב בן קורשאי (ע"ש) וחמשה תלמידי ר"ע שסמכם ר' יהודה בן בבא (ע"ש). ואולי ר' יעקב סתם במשנה הוא רבו ולא ר' יעקב אביו של ר' אלעזר (ע"ש) או ר' יעקב בר ברתיה דאלישע, או ר' יעקב חטיא הנזכר בחגיגה. ביומא (ס"א סע"א) אמר רבי שנה לי ר' יעקב. ובגיטין (י"ד ב') ר' יהודה הנשיא אמר בש"ר יעקב שאמר משום ר"מ. וחמשה הם. א) ר' שמעון בשבת (קמ"ז ב') ובעירובין (צ"א א') ומנחות (ע"ב סע"א) וברש"י שבת (ל"ב ב') וביצה (כ"ו סע"א) רבי תלמיד ר"ש הוי, ועיין ירושלמי פ' המצניע ותוס' מכות (ט' ב') אמר רבי כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר' שמעון בתקוע. ב) ר' אלעזר בן שמוע בפ' יוה"כ (ע"ש). ג) ר' יהודה בר אלעאי (ע"ש). ד) ר' מאיר וכל המשנה קבל ממנו. בעירובין (י"ג ב') אמר רב (על ר' אבא אריכא) האי דמחדידנא מחבירי דחמיתי' לר"מ מאחוריה, כתבו התוס' מנחות (ק"ד א') יש גורסין רבי משום עובדא דירושלמי ביצה פ' משילין (הלכה ב') שזכה רבי לתורה על שראה את ר' מאיר בהלולו דר"ש בנו שהיו מטפחין אחורי ידיהן בשבתא עבר ר"מ ושמע לקוליהן אמר רבותי התירו שבת שמע רבי לקליה אמר מי הוא זה שבא לרדותנו בתוך ביתנו שמע ר"מ קליה דרבי וערק נפקו אבתרי' אפרח רוחא פקולי' מעל קדלי' אודיק רבי מן כוותיה וחמא קדליה דר"מ מאחורי' אמר לא זכיתי לאורייתא אלא בגין דחמי קדליה דר"מ מן אחוריה, ובעירובין פרש"י שהי' יושב בישיבה אחריו. ואילו חזיתי' מקמי' הוי מחדירנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך. ובירושלמי ר' שמעון ברבי היה אוכל בשוק חזייה ר"מ א"ל אין שבח לתלמיד חכם לעשות כן. וקשה כי ר"מ מת קודם ר' יוסי ור' יהודה (ע"ש) דר' יהודה לא רצה להניח את סומכוס תלמיד ר"מ לבית המדרש אחר מיתת ר"מ (ע"ש) א"כ איך יהיה בחופת ר"ש ברבי, ושמעתי אומרים כי מלאך היה בדמות ר"מ. אכן התוס' מנחות (ק"ד רע"א) כתבו דר' יהודה היה בימי רבי כי אפי' ר"מ דמת קודם ר"י היה בהלוליה דר"ש בר' עכ"ל (ע"ל ר"י בר אלעאי). ה) ר' יוסי בן חלפתא (ע"ש) והיה כפוף לפני רבי ואולי מפני שהם רבותיו סתם שמותם (במשנה) דדך כבוד, ר"ל ולא קראם על שם אביהם (ר"ל שלא מזכיר במשנה ר"ש בן יוחאי, ר' יהודה בר אלעאי) שלא לקרות רבו בשמו כ"א דרך נעלם. כתב היוחסין בסדר תנאים אצל ר"י בן קרחה דר"י בן קרחה רבו של רבי (וכן מצינו שאמר רבי לריב"ק רבי ברכני ע"ל). אכן היוחסין בסופו כתב שהיה חבירו של רבי. ובמנחות (ל"ח ב') כתבו התוס' ר' יוסי הגלילי רבו של רבי הוי. וצ"ע לפי סדר הדורות כי ר' יהודה תלמיד ר"י הגלילי היה רבו דרבי גם ר' חנינא בנו של ר"י הגלילי היה בב"ד של רשב"ג אביו של רבי. אך כי האריך ימים שאמרה לו דביתהו דר"מ גלילי שוטה, וא"כ היה רבו דר' יהודה ורבו דרבי. אך תמוה איך לא הזכירו רבי כלל:
1883
1884יד) כתב הרמב"ם והוו בהדי' ר"ש בנו ור' ישמעאל בר' יוסי ור' יוסי בר' יהודה ר' יעקב כפר חטיא ור' חייא ורב ור' חנינא ב"ח ור' אפס ור"ג ור' ינאי ובר קפרא ושמואל ור' יוחנן ור' אושעיא אלו קבלו ממנו. והראב"ד השיג עליו דלא היו שמואל ור' יוחנן ור' אושעיא ור' ינאי ובר קפרא מבית דינו אלא לוי ור' ביסא ור' חמא בנו ור' ישמעאל בר' יוסי ור' יוסי בן לקוניא הם היו מבית דינו ע"כ:
1884
1885טו) הלכה כמותו אפי' נגר רשב"ג אביו, פסקי הרא"ש פ' מגלחין (ורשב"ם פ' גט פשוט וכ"כ הגהות מרדכי בכתובות) אע"ג דאביו היה רבו כדאי' בפ' הפועלים אח"כ נתחכם רבי יותר ממנו מדתני בכל דוכתא מילתא דרבי קודם רשב"ג אביו. אבל בספר כריתות חלק ימות עולם והרא"ש פ' המקבל שם והר"ן שם ובפ' הנזקין ובפי' הרי"ף בפ' בני העיר דאין הלכה כר' כשחולק עם אביו, והרשב"א נתן טעם למקומות שהלכה כרבי נגד אביו, ואם אמר הלכה בשם אביו הלכה כמותו (ס' כריתות ימות עולם שער ג'). אמר רבי נראין דברי מדברי אבא עירובין (ל"ב א'). ועיי' תשו' ריב"ש ס"ס שכ"ד ועיי' של"ה (של"ד א') ובהגהות מרדכי פ' המביא, הלכה כמותו חוץ אם נחלק עמו ר' ישמעאל בשם רבי יוסי אביו, אבל ר' ישמעאל בר' יוסי ורבי הלכה כרבי. עיין נדה (י"ד ב'), נקטינן מזה בדקיי"ל כפלוני כולל אפי' היה חולק עמו מי שבדור שקדם לו, ודלא כהתוי"ט נגעים פ"א משנה ד', ותוס' פסחים (מ"ח א') דוקא אם אין עוד פלוגתא דאמוראי, ואם יש פלוגתא דאמוראי אם אפי' מחביריו עיין פסחים (כ"ז א') כתובות (כ"א א', נ"א א') ובתוס' ב"ב (קכ"ב ב') ועיי' תשו' חוט השני. וכתבו התוס' נדה (מ"ה ב') בפ' נערה שנתפתתה אמר הלכה כרבי לגבי רשב"א וביש נוחלין נמי פסק הלכה כרבי מחבירו עכ"ל, וכ"פ הרמב"ם בפ"ה מה' כלי המקדש באבנטו של כהן הדיוט כרבי לגבי ראב"ש. וכתב הבאר שבע בתמיד פ' א"ל הממונה למה פסק הרמב"ם פ"ג מה' בית הבחירה שנרות המנורה היו בין צפון לדרום כראב"ש נגד רבי אע"ג דראב"ש עדיף מיני' בתורה כדאי' בפ' הפועלים (ע"ל) אעפ"כ לא יצא מגדר חבירו והלכה כרבי מחבירו. וגדולה מזו פסק הרשב"ם בפ' ג"פ דהלכה כרבי היכא דפליג אביו עליה אע"ג דרבו היה כיון דלאו רבים פליגי עלי' וכפרש"י פ' ז"ב והניח בצ"ע. ובתוס' ברכות (י"ג א') הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ובתוס' עירובין (מ"ו סע"ב) ותוס' נזיר (מ"ג סע"א). ר' נתן ורבי הלכה כר' נתן (ע"ש). רבי ור' יוסי בר' יהודה הלכה כרבי:
1885
1886טז) אבא אבוה דשמואל תלמידו, ר' אבא בר ממל בעא מיני', ר' אבא בר זוטרא בשמו, ר' אבא בר אחא בשמו, ר' אבא בר זבדא בשמו, אבדון תלמידו, רב אדא ב"א נולד כשמת רבי (ע"ל). ר' אושעיא בר חמא בר ביסנא תלמידו, ר' אחאי בר יאשיה בזמנו, אלפא בזמנו, איסי בן יהודה או בן עקיבא חבירו, ר' אליעזר בר"ש חבירו (וע"ל), ר' אלעזר בן פרטא חבירו, ור"א הקפר, בן אלעשא חתנו, ר' אמי ר' אסי בשמי'. ר' אפטוריקי, ר' אפס תלמידו, רב אשי הקדמון בשמו, ר' בון בר כהנא קומי' וצ"ע, רב ביבי בר אבין וצ"ע, ר' ביסא או ביסנא מבית דינו (ע"ל). בייתוס בן זונין שונה בביתו, בן בוניס שלח לרבי, ר' גמליאל בנו, רב הונא בשמו, רב הונא ריש גלותא (ע"ל). ר' זוגא שאלו, זונין א"ל, ר' זירא, ר' זעירא בשמו, חזקיה בר' חייא תלמידו, ר' חייא תלמיד חבר, ר' חייא דכפר תחומין (צ"ע). ר' חייא בר מרי בשמו, ר' חלפתא בר שאול תלמידו, ר' חמא בר ביסא (ע"ל). ר' חמא בר חנינא, ר' חמא אביו של ר' חנינא. ר' חנינא. ר' חנניה בן עקביה בזמנו, חנן בן פנחס חבירו, ר' חנין בשמו, ר' יהודה בן נקוסא תלמידו, ר' יהודה הגזר בזמנו. רב יהודה בשמו, ר' יהודה חייטא, ריב"ל תלמידו ורבי בשמו ג' דברים, ר' יוחנן, ר' יוחנן בן גודגדא בני אחותו או בתו בישיבתו, ר' יונה בשמו, ר' יונתן בן שאול תלמידו, ר' יונתן אמר רבי. ר' יונתן בן עכמאי, ור' יונתן בן אלעזר בזמנו, ור' יונתן בן לקוניא בימיו, ר' יונתן בן עמרם תלמידו, ר' יוסי בן שאול תלמידו, ר' יוסי בר' יהודה חבירו, ר' יוסי בן חלפתא רבו (ע"ל), ר' יוסי בן זמרי, ר"י הארוך, ר' יוסי בראב"ש תלמידו, ור' יוסי בן לקוניא (ע"ל), בשם אבא יוסי בן דוסתאי, יוסף קטנותא חבירו, ר' ינאי, יעבץ בנו, ר' יעקב מאפרתים, ר' יעקב בר אחא, ר' יעקב בר חנינא, ר' יעקב איש כפר חנניה חבירו, ר' יצחק בן חקולא בשמו, ר' יצחק רובא בשמו, ר' יצחק בר אבדימי תלמידו, ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקא חבירו, ר' ישמעאל בן סתריאל או כתריאל העיד לפני רבי, ר' ישמעאל בר' יוסי בן חלפתא חבירו ורבי בעא מיני'. ר' יששכר מכפר מנדי בזמנו, לוי תלמידו, ובמנחות (פ' סע"ב) וביבמות (ט' א') א"ר לוי כמדומה שאין לו מוח בקדקדו, כתב תשו' חות יאיר סי' קנ"ב רבי ידע שאדם גדול הוא ואינו ראוי שיטעה א"ל ממיעוט עיון והשגחה לכן דבר קשות לא מכעס או גובה רוח, ועיי' יו"ד סרמ"ו סי"א. ר"מ רבו, ר' מנחם אחי גוריון קומי, נתן בר שילא לפניו, נתן הבבלי (ע"ש), סומכוס חבירו, ר' פדת חבירו, פלימו חבירו, ר' פנחס בן יאיר חבירו וצ"ע, ר' פנחס בשמו, ר' פרידי, פרטא נכד ר' פרטא לפניו, ר' צדוק תלמידו, קלא עבדו, בר קפרא תלמידו, רב תלמידו, רבא קרא עלי' דולה מים מבארות עמוקים, רבב"ח תלמידו, רומנוס בזמנו, אבא שאול גבל שלו, שמואל תלמידו, ר' שמואל בר נחמני, ר"ש בן יוחאי רבו, ר"ש בן יהודה מעכו חבירו, ר"ש בן אלעזר חבירו, ר"ש בן חלפתא, ריש לקיש, ר"ש בן מנסיא בזמנו, רשב"ג אביו, ר' שמעון בנו:
1886
1887ר' יהודה נשיאה,
1887
1888א) בנו של ר' גמליאל בן ר' יהודה הנשיא הוא רבינו הקדוש והוא אמורא והוא ובית דינו נמנו על שמן של גוים והתירו ולא היה רב רוצה לאכול וא"ל שמואל אכול ואם לא כתיבנא עלך זקן ממרא אטרח עליה ואכל כדאי' בע"ז. בירושלמי פ' אין מעמידין הלכה ט', ובשבת פ"א הלכה ד', ובבלי בע"ז (ל"ה ב') במשנה רבי ובית דינו התירו השמן, פירש"י ל"ג רבי דר' יהודה נשיאה בר בריה שרייה כדאמר בגמ' (ל"ז א') מסתמיך ואזיל יהודה נשיאה אכתפי' דר' שמלאי שמעי' א"ל שמלאי לא היית אמש בבית המדרש כשהתרנו את השמן, ור' יהודה נשיאה דגמרא היינו בן ר' גמליאל ברבי שהיה בימי אמוראים, וה"נ אמרי' ר' יהודה הנשיא בנו של ר"ג הורה כו' ואילו רבי הוא בנו של ר' שמעון בן גמליאל עכ"ל. וכ"כ התוס' שם (ל"ו א') וז"ל במתני' כתב רש"י דל"ג רבי ובית דינו התירו השמן דר' יהודה הנשיא בר בריה ובית דינו התירו וחכמי דורו קבעו דבר זה במשנה שסידר רבי זקינו, ואותו ר' יהודה הנשיא הנזכר כאן הוא ר' יהודה נשיאה שהיה בימי אמוראים אלא בלשון המשנה וברייתא קורא אותו הנשיא ובלשון אמוראי קורא אותו נשיאה, ובירושלמי הנ"ל רבי וב"ד התירו השמן ובג' מקומות נקרא ר' יהודה הנשיא רבותינו, בגיטין ובשמן ובסנדל, ונראה שיש ט"ס וצ"ל ר' יהודה הנשיא וב"ד התירו השמן ובג' מקומות כו' והוא ר' יהודה נשיאה עכ"ל התוס'. (וכן בסוף סוטה במשנה משמת רבי בטלה ענוה ויראה כו' ר"ל גם זה קבעו חכמי הדור במשנה, (ס' תחלת חכמה שער ב' כלל ט') וע"ל רבי וריב"ל ור"ג ברבינו הקדוש):
1888
1889ב) בגיטין (ע"ו ב') רבותינו התירוה להנשא מאן רבותינו א"ר יהודה אמר שמואל ב"ד דשרו משחא (פירש"י ר' יהודה נשיאה בן בנו של רבינו הקדוש שהיה בימי אמוראים כדאמרי' בע"ז מסתמיך ואזיל כו') א"ר אבא ברי' דר' חייא בר אבא א"ר יוחנן ר' יהודה נשיאה בנו של ר' גמליאל בר רבי (רבינו הקדוש רש"י) הורה ולא הודו לו כל סיעתו ואמרי לה כל שעתו ע"כ. ובירושלמי פ' המפלת ובפ' מי שאחזו הלכה ג' בג' מקומות נקרא ר' יהודה הנשיא רבותינו, בגיטין ושמן וסנדל, ובתוס' ע"ז (ל"ג ב') כתבו בתוספתא גרס ר' יהודה התיר השמן (ר"ל ר' יהודה נשיאה) ולא גרסי' רבי התיר עכ"ל, וקשה למה קראו לו ר"י הנשיא ולא בר' גמליאל כמ"ש ר' אבא ברי' דר' חייא ב"א ר' יהודה נשיאה בר' גמליאל ברבי, בשלמא בכל התלמוד שקורא אותו ר"י נשיאה מוכח דלאו רבי הוא אבל במתניתין דקורא אותו ר' יהודה הנשיא הו"ל לומר בר' גמליאל ברבי שלא לטעות שהוא רבי. וי"ל דהנך תנאי ואמוראי שהיו בימיו קורין אותו סתם דלמה להו לקרותו בשם אביו דידוע הוא דממנו מדברים. הלכך רב ושמואל שהיו בימיו (ע"ל) דהא ר"י נשיאה היה בימי ר' יוחנן (ע"ל) א"כ רב ושמואל שהיה ר' יוחנן בימיהם א"כ גם ר"י נשיאה היה בימיהם (ע"ל בשם תוס' ר"ה (כ') ר"י נשיאה היה בימי רב ושמואל) דאין לומר שהיה אחריהם שהרי הקשה שמואל לרב מר"י נשיאה. לכן קראו אותו סתם כאילו אמרו הנשיא שלנו ר' יהודה, אבל ר' אבא ברי' דר' חייא ב"א בגיטין (שם) היה אחריו וצריך לקרותו בשם אביו דלא נטעה (מגיני שלמה חולין ה'). ע"ל ר"ג ברבי ש"ל:
1889
1890ג) ברבה פ' וישלח ותצא דינה בת לאה עיי"ש ביפ"ת שכתב כי רבי (שם נאמר שיענשו הנשיאים ואיקפד רבי) הוא ר"י נשיאה, ומוכיח ממסכת עירובין בענין דור לפי הפרנס, אבל בס' כריתות ימות עולם ס"ה ו' כתב ר' יהודה הנשיא היה תנא אך ר' יהודה נשיאה היה אמורא תלמיד ר' אמי כמ"ש בע"ז (ל"ג רע"ב), ובמנחות (כ"ט ב') בעא מיניה ר"י נשיאה מר' אמי החזירן לתוך כבשן אש ונתלבנו, וכן משמע שהיה בימי אמוראים מהא דמ"ק (י"ז א') גבי ההוא צורבא מרבנן דשמתיה רב יהודה ומת רב יהודה אמרו לי' רבנן גברא רבה דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרו לך אלא זיל לגבי דר' יהודה נשיאה אזל לקמי' א"ל לר' אמי זיל עיין בדיניה עיין ר' אמי בדיני' סבר למשרי ליה עמד רשב"נ כו' (ע"ש). אבל בירושלמי (פ' הנחנקין הלכה ד') קורא את ר"י הנשיא שהיה תנא ר"י נשיאה, דא"ר יוחנן כל ז' מדות שמנו חכמים נתקיימו ברבי ומנו ר' יהודה נשיאה וא"ר אבהו הוא רבי הוא ר"י נשיאה הוא רבינו הקדוש, וכולי עלמא רבינו הקדוש הוא רבי גבי שמן של גוים (וע"ש סי' י"ח), והגירסא שלפנינו מאן רבי הוא ר"י הנשיא, א"ר אבהו הוא רבי הוא ר' יודן הנשיא. הוא רבינו:
1890
1891והנה מ"ש הס' כריתות דר' אמי היה רבו של ר"י נשיאה קשה למה שלחו לההוא צורבא מרבנן לר"י נשיאה ולא לר' אמי רבו, ואולי מפני שהיה נשיא דאמרי' במ"ק דאם אינו יודע מי נדוהו ילך אצל נשיא ויתיר לו ומה לי אם אינו יודע מי נדוהו או שמת המנדה, ואח"כ מצאתי מפורש בירושלמי פ' מגלחין הלכה א' מת אחד ממנדיו אין מתירין לו א"ר יהושע ב"ל במה דברים אמורים כשאין שם נשיא אבל אם יש שם נשיא נשיא מתירו, אך צ"ע במ"ש גברא רבה כרב יהודה ליכא הכא זיל לגבי ר"י נשיאה משמע דאילו היה גברא רבה כר"י לא היו משלחין אותו לר"י נשיאה הא אם מת המנדה צריך דוקא נשיא להתיר. גם קשה איך אמר ר"י נשיאה לר' אמי לעיין בדיניה הא צריך נשיא. וי"ל דהא דצריך נשיא היינו אם אין גדול מהמנדה אבל אם יש גדול א"צ נשיא, וכ"נ בב"י ביו"ד סי' של"ד. מ"מ קשה למה לא שלחו אותו לר' אמי שהיה רבו דר"י נשיאה, וי"ל שמא ר' אמי לא היה גדול מרב יהודה המנדה, וכ"נ כי לדעת הדורות עולם ר"י גדול מרב הונא (ע"ש) ור' אמי היה כפוף לר"ה (ע"ש). ומה שהוכיח הס' כריתות דלכ"ע רבי התיר השמן שהרי זה נזכר במשנה שהיה תנא. ונראה שהיה הגירסא לפניו ר' יהודה נשיאה התיר השמן לכן כתב דבירושלמי קורא את רבי ר' יהודה נשיאה, הרי עיניך הרואות כי מ"ש רבי הוא התיר השמן הוא נגד דברי רש"י ותוספות שזכרתי לעיל:
1891
1892ד) ומ"ש עוד הס' כריתות אך ר' יהודה נשיאה (ר"ל ר"י נשיאה בן ר' גמליאל ברבי) היה אמורא תלמיד ר' אמי מדבעא מיניה וממעשה דהאי צורבא מרבנן דשמתיה רב יהודה וא"ל ר"י נשיאה לר' אמי לעיין בדיניה, הם ג"כ נגד התוס' בע"ז (ל"ג ב') בעא מיניה ר"י נשיאה מר' אמי החזירן לכבשן אש. כתבו התוס' נראה דאינו ר"י נשיאה דשרי משחא כי אותו היה בן בנו של רבינו הקדוש ואף בברייתא הוא נזכר ותני עלה ורבותינו התירוה להנשא (ע"ל שהבאתי מגיטין פ' מי שאחזו) אלא אחריו היה ושמא בן בנו של ר"י נשיאה דגזר על השמן היה והוא ר"י נשיאה דמ"ק (י"ב ב') דאמר התם דאשתי מיא דאחים קפילא ארמאי ושמע רב אסי (צ"ל רב אמי) ואיקפד עכ"ל. וכ"כ התוספות בר"ה (כ' א') שלח ר"י נשיאה לר' אמי הוו יודעין שכל ימיו של ר' יוחנן היה מלמדנו כו' אין זה ר"י נשיאה שהתיר השמן בפ' אין מעמידין שהיה בימי ורב ושמואל (כמ"ש לעיל שלא רצה רב לאכול וא"ל שמואל אכול כו') דההוא בנו של ר"ג בר' יהודה הנשיא הוה והאי דהכא תלמידו של ר' יוחנן דהוה כייף לרב ושמואל עכ"ל. היוצא לנו מדברי התוס' דר"י נשיאה דבעא מר' אמי ומעשה בההוא דשמתי' רב יהודה ושלחו לר"י נשיאה ואמר לר' אמי דלעיין בדיניה הוא בן בנו של ר"י נשיאה שהיה בן בנו של רבינו הקדוש. ובעל ס' כריתות ס"ל דזה ר"י נשיאה תלמיד ר' אמי הוא ר"י נשיאה בן ר' גמליאל בן רבינו הקדוש, וכן בביצה (כ"ז א') ר"י נשיאה הו"ל בוכרא (פירש"י והיו לו בביתו כהנים אוכלין בכורות) שדרי' לקמיה דר' אמי סבר דלא למחזייה א"ל ר' זריקא ואיתימא ר' ירמיה כו' הדר שדריה לקמיה דר' יצחק נפחא סבר דלא למחזייה א"ל ר' ירמיה כו'. ובתענית (י"ד ב') בימי ר"י נשיאה הוה צערא גזר י"ג תעניות ולא נענה סבר למגזר טפי א"ל ר' אמי אין מטריחין כו' א"ר אבא בריה דר' חייא בר אבא ר' אמי לגרמיה הוא דעבד (פירש"י שלא היה רוצה להתענות) דא"ר יוחנן מתענין והולכין עד שיענו מן השמים, ושם (כ"ה סע"ב) גזר תעניתא וירדו גשמים לאחר הנץ החמה סבר לאשלומינהו א"ל ר' אמי כו'. ושם (כ"ד א') ר"י נשיאה גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתא מטרא אמר כמה איכא משמואל הרמתי (שירדו גשמי' בשבילו) ליהודה בן גמליאל או לדור כו' אוי למי שעלתה בימיו כך חלש דעתיה ואתא מטרא. וזה ר"י נשיאה הוא בן ר' גמליאל, והוא תמוה כי מעשה דדף י"ד וכ"ה יהיה ר"י נשיאה השני ובדף כ"ד ר"י נשיאה הראשון:
1892
1893ונראה קצת הכרח לדברי התוס' דר"י נשיאה דבעא מר' אמי הוא בן בנו של ר"י נשיאה בר' גמליאל בן רבינו הקדוש, דמצינו בנזיר רפ"ד (כ' סע"ב) יתיב ר"ל קמיה דר"י נשיאה ואמר כו'. ובע"ז (ו' ב') ההוא מינאה שלח לר"י נשיאה דינר ביום אידו הוה יתיב ר"ל קמי', ובע"פ (קי"ט א') ובשבת (קי"ט סע"ב) ובבכורות (כ"ב א') ומ"ק (כ' א') ונדה (מ"א ב') אר"ל משום ר"י נשיאה. נראה דר"ל היה תלמיד ר"י נשיאה. ובפ' ר"א דמילה אר"ל משום ר"י הנשיא נראה שצ"ל נשיאה, ובירושלמי מ"ק פ"ג הלכה ה' ר' יונה ור' חייא ורשב"ל בש"ר יודן נשייא, ובחגיגה (כ"ד ב') א"ר אמי אמר ר"ל. וירושלמי ברכות פ"א מתני' א', ופ"ק דמעשרות הלכה א', ובפ' כירה ושקלים פ"א, ר"י נשיאה כעס על ר"ל וערק ואזל ר' יוחנן ואהדריה ילקוט שמואל א' סימן פ"ט, א"כ ר' אמי היה תלמיד ר"ל ואיך ר"י נשיאה רבו דר"ל בעא מר' אמי תלמיד תלמידו ויהיה תלמיד לתלמיד תלמידו, ולדעתי זו ראיה שאין עליה תשובה, ע"כ האמת כי ר"י נשיאה בר' גמליאל בן רבינו הקדוש הוא היה רבו דר"ל, ור' אמי תלמיד ר"ל היה רבו של ר"י נשיאה בן בנו של ר"י נשיאה. ובזה יתורץ מה שהקשו התוס' בעירובין (ס"ט א') ההוא דנפק בחומרתא דמדושא כיון דחזייה לר"י נשיאה כסייה אמר כגון זה (שחלל שבת בצינעא) מבטל רשות. ובתוס' וא"ת הא ר"י נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא במ"ק (י"ב ב') והקפיד עליו ר' אמי ואמר שם מ"ט אקפד עליו משום דאדם חשוב שאני כו'. ולפי הנ"ל דר"י נשיאה שהקפיד עליו ר' אמי הוא בן בנו של ר"י נשיאה א"כ בעירובין דאר"י נשיאה כגון זה שחלל שבת הוא ר"י נשיאה בר"ג ברבינו הקדוש:
1893
1894ה) ר' הלל שתקן העיבור הוא בנו. א"ל ר' הושעיא רבה שמעתי מאביך היינו ר"י נשיאה. הראשון (ע"ש). ור' אושעיא אקלעא דרב יהודה היינו ר"י נשיאה השני (ע"ש). ר' יוחנן בעא מר' אושעיא ולא השיב ולר"ל השיב אר"י נשיאה לר' אושעיא אטו ר' יוחנן לאו גברא רבה יבמות (נ"ז א'). ברכות (מ"ד א') א"ר יוחנן לר"י נשיאה. רב חנין בר אבא (צ"ל רבא) חתנו של רב וחותן רב חסדא הספידו בבבל. בודאי כ"כ מפני שראה במ"ק (כ"ב ב') נשיאה שכב אר"ח לרב חנן בר רבא כפי אסיתא ואחוי קריעה. אך מנ"ל דנשיאה זה היה ר"י נשיאה, ועוד דר"י נשיאה מת בא"י (ע"ל בסמוך). בירושלמי פ"ג דברכות מתני' א' כד דמך ר"י נשייא בר ברי' דר' יהודה נשייא דחף ר' חייא בר אבא לר' זעירא וסאביה, ובנזיר פ"ז הלכה א' דחף ר' חייא לר' זעירא בר בא וסאביה (ט"ס וצ"ל ר"ח בר בא לר' זעירא) כד דמכת נהוראי (בנזיר נהורייניו) אחתי' דר"י נשיאה שלח ר' חנינא בתר ר' מנא ולא סליק (שם). בו פסקו לכנות הנשיא בשם רבן (עיין רשב"ג הזקן). בתוס' ע"ז. (ל"ח ב') חזקיה ובר קפרא תנאי נינהו וקשישי מר"י נשיאה. כתב בס' גא"י קבורת ר' יהודה הנשיא בעיר מבנית ואולי צ"ל ר' יהודה נשיאה כי במקום אחר כתב כי רבינו הקדוש נקבר בציפורי:
1894
1895ו) אבא אבוה דשמואל שלח לקמי ר"י נשיאה (ע"ש). ר' אבא בר ממל שאלו. ר' אבא בר זבדא וזעירא ור' יצחק חקולא בשר"י נשיאה ירושלמי כתובות פ"ב הלכה יו"ד, ובס"פ חלון ר"י נסייא, ובס"פ הבע"י נשיא. ר' ינאי ור' יוחנן הוון יתבין עאל ר"י נשיאה ושאל ירו' פ' י"נ הלכה א', ור' ינאי ור' שמלאי (ע"ש), ור' שמלאי משמיה דריב"ל ואמרי לה ר' שמלאי וריב"ל משום ר"י נשיאה בכורות (ל"ו ב'), רב שמן בר אבא אמר קמי ר' יוחנן ואזל ר' יוחנן אמרה קמי ר"י נשיאה נדה (נ"ב א'). שאל לרב שמואל בר נחמן (ע"ש):
1895
1896ר' יהודה בן נקוסא תלמיד רבי. רבי ור' חייא אזלו באורחא ואזיל ר"י בן קנוסא קמייהו אמר רבי לר"ח מי הוא זה שמראה גדולה לפנינו א"ל ר"ח שמא ר"י ב"ק תלמידו הוא וכל מעשיו לשם שמים כי מטו לגבי' א"ל אי לאו יהודה ב"ק את גזרתינהו לשקך בגיזרא דפרזלא (כלומר נדוי) מרובה (פ"א ב'). פירש ר"י בן נקוסא לפני רבי ב"ב (ע"א א'). משום ר' יעקב חולין (קי"ח סע"ב). אמר סומכוס ב"ק (ל"ט ב') יומא (י"ח א'). במדרש קהלת פ' כל הדברים יגעים ריב"נ (וט"ס שם) נצח המינים ופצע מוחיהן ועשו לו כשפים שהיה לו כלי מלא אבנים טובות ונעשו פחמים. משם ר' שמעון נגעים פ"ד בתוספתא. ובילקוט תזריע פ' והתגלח בן נקוב בש"ר שמעון. ואני מצאתי כתוב ר' יהודה בן נקובא בש"ר שמעון, ואולי צ"ל בן נקוסא:
1896
1897יהודה ר' אלעזר בן יהודה, ור' יוסי בן יהודה חבירי רבי:
1897
1898ר' יהודה ר' אלעזר ור' שמעון בני ר' יהודה חבירי רבי:
1898
1899יהודה חייטא ר"ש ברבי פסק סדרא קמי רבי ואמר כמה מיושר כתב זה א"ל יהודה חייטא כתבי' וא"ל רבי כלך מלשון הרע זה ב"ב (קס"ד ב') דלעולם אל יספר אדם בשבחו של חבירו שמתוך שבחו בא לידי גנותו (ע"ש, ועיין רב דימי אחוה דרב ספרא). ופי' הסמ"ג מצות ל"ת ט' אל יספר בפני שונאו, וצ"ע איך אמר רבי כלך מלה"ר דהא רבי לא היה שונאו של ר"י חייטא. ואין לומר דרבי אמר לבנו שלא ירגיל עצמו לשבח אדם פן ישבח לפעמים בפני שונאו, גם זה קשה מנ"ל להסמ"ג לפרש כן דילמא גם בפני אוהבו לא ישבח כנראה ממשמעות הרשב"ם (שם) ורש"י בערכין (ט"ז):
1899
1900ר' יהודה הגזר פר"א והיה מוהל בזמן רבינו הקדוש. בפר"א דמילה (ק"ל ב') א"ר אושעיא שאלתי את ר"י הגזר וכ"ה בירושלמי. בש"ר יעקב בר אחא ירושלמי ר"ה ספ"ג. ור' יעקב בר אחא ור' סימון בשריב"ל שם מגילה פ"א הלכה ז':
1900
1901הודה בריה דר' חייא יהודה וחזקיה בני ר' חייא נולדו מטיפה אחת, ונתעכב לידתן זה אחר זה ג' חדשים (עיין חזקיה) ושלשתן שקולין כאבות (עיין רבי). חתנו של ר' ינאי. היה רגיל לשאול בשלום ר' ינאי חמיו מערב שבת לע"ש והיה עומד במקום גבוה לראותו מרחוק כדי לעמוד לפניו אמרו לו תלמידיו לא כן אלפן רבינו לזקן ד' אמות, א"ל אין ישיבה לפני סיני, ר"ל לגברא רבה כמותו אפילו מרחוק (ירושלמי בכורים פ' אחרון הלכה ג'). וכל ערב שבת בי שמשי בא לביתו (וכי הוה אתא אתי קמיה עמודא דנורא). פעם א' לא בא א"ר ינאי אלמלי יהודה קיים לא ביטל עונתו והיה כשגגה היוצאה מלפני השליט. ונח נפשיה כתובות (ס"ב ב'). בסנהדרין (ל"ח א') הוו יתבי קמיה דרבי אמר אגברו חמרא אדרדקי כי היכי דלימרו מילתא כיון דאיבסום כו' והיה שם אביהם. ולא נסמכו. ובזבחים (י"א א') ר' יהודה בר' חייא, ושם (י"ג ב') ר"י בר"ח שמע אילפא כו', ובחולין (ק"ה ב') רב יהודה בר"ח, ומזכיר בענין ההוא ר' ינאי (ובדף ק"ו) חזקיה. ובעירובין (ק"ג ב') רב יהודה בר"ח תיבות רב ורבי ט"ס:
1901
1902ר' יהודה בן לקיש תנא דברייתא שבת (מ"ג ב') חגיגה (ט' סע"ב) יומא (נ"ג ב', (ובשס"ח נמחק תיבות בן לקיש) פ"ה א'). בשם רשב"ג מדרש קהלת פסוק מעוות לא יוכל לתקון, רשב"ג בשם ריב"ל ספרא אחרי מות פ"ח, א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה בן לקיש שבת (מ"ד א'):
1902
1903ר' יהודה בן מנסיא תנא דברייתא ברכות (י' א') ואולי ר' שמעון אחיו:
1903
1904יהודה בן גדידים שאמר לינאי המלך רב לך כתר מלכות (ע"ל חלק א' ג"א תר"ע):
1904
1905יהודה בן גרים אביו ואמו גרים (פירש"י שבת ל"ג ב') ובירושלמי בר גיורי, תלמיד רשב"י ושלח את בנו אליו ואל ר' יונתן בן עכמאי ובתוס' שם ר"ש בן חלפתא ט"ס (ע"ש) שיברכוהו מ"ק (ט' א'). וע"י שסיפר מה שרשב"י גינה אומה זו נשמע למלכות ורצה להרוג את רשב"י ונטמן במערה י"ג שנה. וכשיצא רשב"י ראה אותו ונתן בו עיניו ומת (שבת פ' ב"מ). וכתבו התוס' ל"נ נעשה גל של עצמות דחכם גדול היה כדמשמע פ"ק דמ"ק. ור' יצחק ור' יוחנן הלכו לשמוע תורה מרשב"י (ב"ר פל"ה). כתב בנובלות חכמה (קצ"ד ב') רשב"י נשמת משה וברח מחמת מלכות כמו משה מפרעה, ויהודה בן גרים שסיפר לפני המלך הי' גלגול המצרי ועשאו גל של עצמות כמשה להמצרי, ובגמ' ורש"י משמע שלא סיפר למלך אלא שנשמע למלך, ולתוס' ל"ג נעשה גל של עצמות:
1905
1906יהודה איש חוצי שאל לר' יוסי בן חלפתא מניין דחיי העיר קודמת לחיי עיר אחרת, קרא לר' אבודרמס כו' והיה טמון במערה ג' ימים ליקום על האי טעמא, ירושלמי פ"ח דשביעית הלכה ה', ובפ' אחרון דנדרים הלכה א' איש הוצא:
1906
1907ר' יהודה בן נריא ובתנחומא פ' תצא ומדרש איכה פ' תשיב להם גמול בן גדיא, ובתענית (פ"ג הלכה י') ר' יודן גידיא, ובירושלמי מע"ש פ"ד הלכה ב' ור' יעקב בר' בון. אריב"ל ששים הלכות (וכ"ה ברבה וארא פ"ו, ובמדרש קהלת בפ' כי העושק יהולל חכם פ' הלכות) למדתי ממנו בחרישת קבר ובעסק צרכי צבור שכחתי (מדרש קהלת פ' כי העושק כו'):
1907
1908ר' יהודה בן נירון ור' יהושע דסכני בש"ר לוי, מדרש שמואל פ"ט:
1908
1909ר' יהודה בן פדיא (עיין בר פדא) בן אחותו של בר קפרא. רבה בראשית פכ"א ופ' קדושים פכ"ה. התיב קומי ר' יונה פ"ה דשביעית, א"ר יודן גידיא הדין חוני המעגל ירושלמי תענית פ"ג הלכה יו"ד:
1909
1910ר' יודן ברבי (ע"ש) אר"א יודן ברבי דרש קדושין (כ"א ב'). בש"ר ברכיה רבה בחקותי ס"פ ל"ו, ובתנחומא ראה ר' יודא ברבי, ובירושלמי ע"ז פ"ב ר' יודן ברי' דרבי (ע"ש הלכה א'):
1910
1911ר' יהודה בר חנינא פי"נ (לא מצאתי) בפ"ק דעירובין (י"א רע"ב) מפרש שר"ל היה תלמידו. ור"ל אמר משמו כתובות (מ"ט ב') ובירושלמי שם פ"ד הלכה ח', ופאה פ"ק הלכה א' אמר ר"ל בשמו כמה הלכות. וחד ב"נ אקפיד ליה וקנסי' ר"ל ליטרא דדהבא, בפ' החובל בירושלמי הלכה ח'. א"ר יהודה בר חנינא לר"ה ברי' דרב יהושע מנחות (מ"ו א'). רמי רב יהודה בר חיננא לר"ה ברי' דר"י ב"ק (י"ד ב'). וצ"ע איך רבו של ר"ל דבר עם ר"ה ברב יהושע שהיה תלמיד רבא וזמן רב ביניהם, אף כי ר"ה בר"י האריך ימים איך רבו של ר"ל רמי לתלמיד רבא. ויש רב יצחק ב"ח:
1911
1912ר' יודן בר חנין דאכיל מחבריה בהית מסתכל ביה ערלה פ"א הלכה ד'. בר חנן בירושלמי קדושין פ"ב הלכה ו'. בש"ר ברכיה פ' חלק הלכה ב':
1912
1913יהודה גרוגרת יומא (ע"ח א') תני יהודה גרוגרת אסור לישב ע"ג טינא ביוה"כ אריב"ל ובטינא מטפחת, ובשבת (ק"ח ב') תני יהודה גרוגרת, א"ר חזקיה תני ר"י גרוגרת פי' הערוך כינוי שם, ובתוס' יומא (שם) יהודה גרוגרת כך שמו:
1913
1914ר' יודן בר ברתיה דרשב"י ירושלמי קדושין פ"א הלכה ז' אמר ר' חייא בר בא תני ר' יודן כו' דתני רשב"י:
1914
1915ר' יהודה בן ספרא בש"ר הושעיא ירושלמי חגיגה פ"א הלכה ו'. א"ר אלעאי אר"י בן ספרא פסחים (ע' ב'):
1915
1916רב יהודה מספרתא א"ר אלעאי בש"ר יהודה בר מספרתא סנהדרין (מ"ד א') וב"ר פ' נ"ג:
1916
1917רב יהודה הסבר עירובין (ע"ב רע"ב) פירש"י ע"ש חורפי' קרי ליה הכי. ובערוך ורי"ף גורסין הסבך, ובתוס' ר"ח גרס סבך פי' גדיל סבכה, א"נ ע"ש עירו דבס' יהושע כתיב מדין וסבכה. א"ר נחמן אמר רב הלכה כר"י הסבר. ומעשה רב מן בן סבר כתבתי אות ס' ואולי זה הוא:
1917
1918רב יהודה (סתם) בר יחזקאל (הליכות עולם).
1918
1919א) כתב הדורות עולם והשלשלת הקבל' (ל"ד, ס"ח) והיוחסין [בסדר הקבלה עם הגהות הרמ"א] שהיה לראש בנהרדעא אחר שמואל, עוד ביוחסין [בסדר האמוראים דור ב'] דמשמע ס"פ חבית ובפ' י' יוחסין (ע') ובע"פ שהיה ראש בפומבדיתא וכפירש"י ותוס' בגיטין (ס' ב') ורש"י בחולין (נ"ז א') ונדה (כ' ב'). ושם (ס"ז ב') התקין בפומבדיתא, וכן מוכח בחולין (ק"י א') עי' רמי בר תמרי. והוא סבא דפומבדיתא (ע"ש). היה לראש ד' אלפים י' (ושה"ק ס"ח א', ד"א י"ד) ומת רב יהודה וחזרו ב' הישיבות לרב הונא (ע"ש) ורש"ג כתב בתר שמואל מלך ר"ה וחי רב יהודה אחריו ב' שנים, וכ"כ התוס' (עיין ר"ה מ"ש שם ומי גדול ר"ה או רב יהודה). ונולד יום שמת רבי, פ' י' יוחסין (ע"ב ב'). והיה תלמיד רב ואחר מיתת רב למד משמואל. רש"י סוכה (ט' א') ורשב"ם ר"פ מי שמת, ועיין רש"י ע"ז (ט"ז ב'):
1919
1920ב) שמואל קרא אותו שיננא ברכות (ל"ו א') שיננא כוותך מסתברא ואמר שם אע"ג דקלסיה שמואל הלכה כשמואל. וכ"ה בעירובין (כ"ח ב'). שבת (ז' א', קנ"ב א') ר"ה (כ"ד ב') חגיגה (ט"ו ב'). בעירובין (נ"ד א') שיננא פתח פיך קרי כו' שיננא חטוף ואכול דהאי עלמא דמיא לבי הלולא. כתובות (י"ד א', נ"ג א') קדושין (ל"ב א') גיטין (ע"ח ב') זבחים (פ' ב') ע"ל. ב"ק (י"ד סע"א, ט"ו ב', ל"ו ב') ב"ב (קל"ג ב') ע"ז (מ"ג ב') נדה (י"ג א', י"ז א'). א"ל רב שמואל בר יהודה שיננא אמרת לן משמיה דשמואל כתובות (י"ב ב'). פי' הערוך שיננא מחודד מלשון חץ שנון, וי"א בעל שיניים גדולים. והוכיח את שמואל וא"ל אוטם אזנו מזעקת דל. וא"ל שמואל שיננא רישך בקרירי ורישא דרישך הוא מר עוקבא בחמימי (עיין מר עוקבא) שבת (נ"ה א') ופי' הגאונים (מובא בתוס' ב"ב (י' ב') ובערוך ערך נגד) שראה את שמואל יושב למטה ממדרגת רב יהודה תלמידו לפי שהוכיחו כנ"ל, לזה אמר עולם הפוך ראיתי (ע"ל יוסף בריב"ל). שמואל אמר עליו אין זה ילוד אשה נדה (י"ג א') ולא היה מפסיק מדברי תורה לתפלה כרשב"י ואמר כגון אנו אין מפסיקין. והיה מתפלל מל' יום לל' יום פירש"י שהיה מהדר תלמודיה כל ל' יום. ר"ה (ל"ה א') עיין ר' חייא בר אבא. ולא הלך ד' אמות בקומה זקופה, בפ"א דחולין (י"ח ב') א"ר יוסף בר חייא (ע"ש) אנא מרב יהודה גמירנא דאפילו ספיקי דגברי גרס, דאר"י א"ר ירמיה בר אבא ספק משמיה דרב ספק משמיה דשמואל ובכורות (ל"ו ב'). בחלק וברכות (כ' א') ת"ש בעיי בעא דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר ואמר רבא גבורתא למבעי בעיי והא בשני דרב יהודה כלהו תנויי הוי בניזקין ואנן קמתנינן ד' סדרים ואילו רב יהודה כד הוה מטי האשה שכובשת ירק בקדירה כו' אמר הויות דרב ושמואל קחזינן ואנן מתנינן תליסר מתיבתא ואלו ר"י כד שליף מסאניה אתא מטרא ואנן מצערין נפשין ולית דמשגח בן אלא רחמנא ליבא בעי. (ובתענית (כ"ד ב') רב כהנא בריה דרב נחוני שמעי' שלף ליה חד מסאניה ואתא מטרא ורצה למשלף סנדל השני וא"ל אליהו אי שלפת אחרינא אמר הקב"ה אחריב עולמי):
1920
1921ג) במ"ק (י"ז א') ההוא צורבא מרבנן דהוו סנו שומעני' אמר רב יהודה היכי נעביד נשמתי' צריכי ליה רבנן (דאתריה דהוי רבהון) לא נשמתיה קמחלל שמיה דשמיא. אמר לרבב"ח מידי שמיע לך בהא, א"ל הכי א"ר יוחנן אם הרב דומה למלאך ה' יבקשו תורה מפיו ואם לאו כו' שמתיה רב יהודה לסוף אחלש רב יהודה אתו רבנן לשיולי ביה ואתא גם ההוא צורבא מרבנן כדחזייה רב יהודה אחיך א"ל לא מסתייע דשמתית לי וקמחייכת בי. א"ל לא בדידך קמחייכנא אלא דכי אזילנא לעלמא דאתי בדיחנא דעתאי דאפילו גברא רבה כוותך לא חניפי לי' נח נפשיה דר"י אתא לבי מדרשא א"ל שרו לי אמרו לו גברא רבה דחשיב כרב יהודה ליכא הכא דלישרי לך זיל גבי ר' יהודה נשיאה (ע"ש) דלישרי לך אזל לגבי' אמר לר' אמי פוק עיין בדיני' כו' סבר למשרי ליה עמד ר' שמואל בר נחמני על רגליו ואמר מה שפחה של בית רבי לא נהגו חכמים קלות ראש בנידויה ג' שנים יהודה חבירנו עאכ"ו. א"ר זירא מאי דקמן דאתא ליה סבא לביהמ"ד דהא כמה שנין לא אתא ש"מ לא בעי משרא ליה לא שרי ליה (ע"ש):
1921
1922ד) בקדושין (ע' א') ההוא גברא אמר לטבח הבו לי בשרא א"ל נטור עד דשקיל שמעי' דרב יהודה בר יחזקאל ברישא אמר מאן יהודה בר שויסקל (גרגרן) אפיק ר"י שיפורא ושמתיה אמרו לרב יהודה רגיל ההוא גברא דקרי לאינשי עבדי. אכריז עליה דעבדא הוא, אזל ההוא גברא אזמניה לדינא קמיה דרב נחמן אזל ר"י לגביה דרב הונא (לימלך בו אם יש לו לילך לפני ר"נ) א"ל איזיל או לא. א"ל מיזל לא מבעי לך משום דגברא רבה את (שאתה גדול ממנו אתה ראש בפומבדיתא ור"נ בנהרדעא, נ"ל לפי שעיקר ישיבת בבל שם כמ"ש רש"י בסנהדרין ל"ב ב') אלא משום יקרא דבי נשיאה (שהוא דיין לריש גלותא וחתן הנשיא) קום זיל. אתא אשכח דר"נ עביד מעקה א"ל ר"י לא סבר מר להא דא"ר הונא בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה פרנס על הצבור אסור בעשיית מלאכה בפני ג' כו' (ע"ש הרבה דברים כאלה). א"ל תיתי דונג (בתי) תשקינן א"ל ר"י אין משתמשין באשה כו', נשדר מר שלמא לילתא (אשתי) א"ל אין שואלין בשלום אשה כו' שלחה ילתא לר"נ שרי ליה תיגריה דלא נשווך כשאר אינשי א"ל ר"נ למה בא אדוני הנה א"ל טסקא דהזמנתא שדר מר אבתראי א"ל ר"נ שותא דמר לא גמירנא טסקא דהזמנתא משדרנא למר. הוציא שטר הזמנה והראה לו כו' אדהכי אתא ההוא גברא א"ל לר"י לדידי קרית עבדא דאתינא מבית חשמונאי מלכא, א"ל הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא, א"ל ר"נ לא סבר מר הא דאמר ר' אבא כל ת"ח שמורה הלכה אם קודם שבא מעשה לידו אמר ההיא שמועה לתלמידיו בשם רבו שומעין לו ואם לאו אינו נאמן לומר ששמע מרבו, א"ל הא איכא רב מתנה דקאי כוותי. רב מתנה לא חזייה לנהרדעא י"ג שנין ההוא יומא אתא א"ל דכיר מר מאי אמר שמואל כי קאי חד כרעא אגודא וחד כרעא במברא א"ל הכי אמר שמואל כל דאמר מדבית חשמונאי קאתינא עבדא הוא כו' אכריז עלי' דעבדא הוא כו':
1922
1923ה) היה רבו של אביו רב יחזקאל (ע"ש) ואמר לאביו אבא לא תתנייה הכי וא"ל שמואל שיננא לא תימא הכי לאבוך (ע"ש). הוה אזיל עם רב ואזלה אשה קמייהו אמר רב לר"י דל כרעך מקמי גיהנום א"ל והא מר אמר בכשרים שפיר דמי, א"ל מי יימר דכשרים כגון אנא ואת אלא כר' חנינא בר פפי ור' צדוק ורב כהנא פ' י' יוחסין (פ"א א'). ר' זירא חזי לר"י דקאי אפתחי דחמוה ובדיחא דעתי' ואי בעא מיני' כל חללי דעלמא הות א"ל, א"ל מ"ט עיזי מסגן ברישא כו' (ע"ש הרבה דברים) שבת (ע"ז ב'):
1923
1924ו) אשתו היתה קנטרנית פ' כה"ג ופ' הבע"י (ס"ג ב'). נסב כהנתא וחליש אמר לא ניחא לאהרן דאידבק בזרעי' ואיתסי פסחים (מ"ט א'). היה רגיל לאחזו בולמוס רש"י כירה (ל"ז ב'). רב יהודה מצטער וקרא וחתם, פרש"י זקן היה ועיניו כהות גיטין (י"ט ב'), ע"ל רבה, שהיה זקן גדול ועיניו משונות תוס' בכורות (מ"ד א'). והיה ארוך בדורו נדה (כ"ד ב') עיין אבא שאול. מת תר"י לשטרות (היינו ד"א נ"ח) רש"ג ביוחסין:
1924
1925ז) רב יהודה ורבה קיי"ל כר"י (כ"כ מבוא הגמרא לר"ש דנגיד). ר"י ורב ששת הלכה כר"ש (ע"ש). ר"י ורב הונא הלכה כר"ה שהיה רבו (ע"ש):
1925
1926ח) ר' אבא בר כהנא בשמו. ר' אבא בר זבדא אר"י. אבא בב"ח (ע"ש). אבא מהגרוניא בזמנו. א"ר אבא ור' אבא שאלו. משמי' דאביי שבת (נ"ז ב') וכ"ה ברי"ף ואשר"י, וצ"ע דהא אביי ורבא היו בני גילי (ע"ש) ורבא נולד יום שמת רב יהודה, ועוד דאביי לזקנותו נשא בת איסי ברי' דרב יצחק ברי' דרב יהודה אחר שנתארמלה משני בעליה, וצ"ל שזה אביי הקדמון (ועיין עולא). אמר אבימי. ר' אבין ורבה בני רב אדא תלמידו. אמר לר' אבין ברב נחמן אחי. ר' אבין דמן נשקיא. ואדא משוחאה אמר כו'. אדא דיילי תלמידו. און בר אימי א"ל. ר' אושעיא תלמידו וקראו ברי. רב אחא בר אדא אר"י. רב אידי בר אבין אר"י. אימי אבוה דשמואל בשמו. ר' איניי בר פזי בשמו. אמי תנוראה. איסי נכדו (ע"ל). רב יהודה אמר רב אסי יבמות (ט"ז ב') וברש"י שם (י"ז א') אר"י משמי' דרב אסי ואחר פטירת ר"א בא לפני שמואל לגירסת מהרש"ל ובשס"ח אמר רב אסי אר"י. אשיאן בר נדבך בשמו. אמר רב אשי הקדמון, רב אשי בר אבין אר"י, רב ביבי בשמו, רב ברונא רמי לי'. ר' ברכיה בשמו. רב דימי בר יצחק קמי'. רב הונא חבירו וי"א רבו. רב הונא בר יהודה א"ל. רב המנונא קמי'. ר' זבדא אביו של ר' אבא תלמידו. ר' זירא (ע"ל). רב זוטרא בר טוביה. ר' זעירא בשמו. אמר זעירי. ר' זעירא בר חנינא בשמו. ר' זריקא בשמו. א"ר חייא שבת (ז' ב') תענית (י' ב'). מתני לחייא בר רב. ר' חייא בר אבין בשמו. ר' חייא בר יהודה א"ל. בש"ר חמא דכפר תחומין, א"ל חנא בגדתאה, רב חנא בר אדא תלמידו. רב חנינא בר איקא בשמו. רב חנינא בר עזקא בשמו. ורב חנן בר אבא, חיננא בר חייא א"ל. ר' יהודה נשיאה השני חבירו (ע"ש). בת ר' יהודה בר חביבא נשאה בנו, ר' יהודה בר אמי בשמו. ר' יהודה בן אביי משמו. ר' יהודה בר אושעיא בזמנו. רב יוסף תלמידו פסחים (כ"ז א') א"ר יהודה א"ר יוסף אמר שמואל ט"ס ואולי צ"ל אמר רב יוסף א"ר יהודה אמר שמואל. רב יוסף בר נחמני בזמנו. רב יצחק בנו. ר' יצחק בר שמואל בר מרתא בזמנו, בש"ר יצחק בר פנחס, א"ר ירמיה בר אבא (ע"ל). ר' ירמיה ביראה בזמנו. בש"ר כהן. רב כהנא אחוה. רב כהנא השני קמי', לוי בר שמואל קמי'. לוי בר שמואל בר אבא הכהן בזמנו, ר' לוי בר סימון בזמנו. ור' לוי. ר' מונא בשמו. ר' מנשה תלמידו, ר' מתנה חבירו (ע"ל). ר' נתן בר אושעיא פליג עמו. ורב נתן. ר' נתן בר עוקבא בשמי'. משמי' דעולא. בר קפתאי, רב רבו. רב ברב כהנא תלמידו, רבא אמר לרב יהודה לדידך ב"ק (צ"ז סע"א) ט"ס הוא כי רבא נולד כשמת רב יהודה ואולי צ"ל רבה וצ"ע כי רבה תלמידו ואיך א"ל לדידך, ורבא אמר סבא רב יהודה (ע"ש). רבה תלמידו. ורבב"ח (ע"ל). א"ל רבה בר יצחק. רבה ברב אדא בשמו. רבה ברב ניסבי בזמנו, רחבא דפומבדיתא בשמו. רמי אחיו. רמי בר פפא. רמי בר תמרא. שמואל רבו. ורב שמואל ברב יהודה. בש"ר שמואל בר שילת. ר' שמואל בר אבא מהגרוניא לפניו. ר' שמואל בר נחמני חבירו. בש"ר שמעון בר חייא חוזאה:
1926
1927רב יהודה בר אשי משמי' דרב ברכות (י"ט ב') וכ"ה בשס"ח. גם השארית יוסף מביאו בתלמידי רב:
1927
1928רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמי' דרב ברכות (מ"ז א', מ"ח א') שבת (ל' ב', קי"ח ב'). ובפ' שואל (קנ"ג רע"א) בר שילא ובעין יעקב שילת, ועירובין (י"ד ב') ר"י בר"ש (בר שילת כ"ה באשר"י) ועירובין (צ"ז א') ותענית (י"ד א', כ"ט ב') ג' דברים. מגילה (ה' א') כמה דברים, מנחות (ל"ה ב') ובשבת (קי"ט ב') ברב שמואל (בר שילת כ"ה ברא"ש) משמי' דרב. ושם (ל"ח א') ר"י בר שמואל א"ר אבא א"ר כהנא אמר רב, אבל ברי"ף הגי' נשתנה א"ר שמואל בר יהודה א"ר יהודה ובאשר"י רב שמואל בר יהודה א"ר אסי א"ר הונא אמר רב וצריך תקון:
1928
1929יהודה בר שמואל ראה קטב מרירי ולא נפל אעפ"כ מת, רבה נשא פ' י"ב. ואיכה פ' גלתה יהודה:
1929
1930רב יהודה בר זבדא א"ר יהודה א"ר אבא אר"י ב"ז אמר רב קדושין (ע"ג ב'). א"ר אבהו בן זוטרתי אר"י בר זבידא ברכות (י"ב ב') ב"ב (ק"כ א'). רב הונא הורה לאחיו דר"י בר זבדי ירושלמי פ' מגלחין הלכה ה', ר' אבא ר' סימון אחיו. ר' שמואל בר נחמן בשמו ירושלמי ברכות:
1930
1931רב יהודה ברי' דרב יהושע בן מרתא תלמיד רב. וטעות הוא כי לא נזכר כי אם בע"ז (מ"ג ב') א"ר יהודה ברב יהושע מפרקי' דר' יהושע שמיע לי. אכן ברי"ף ואשר"י וכן הגיה רש"א א"ר הונא בר"ב יהושע מפרקי' דאביי שמיע לי. וענין ההוא בר"ה (כ"ד ב') אר"ה ברי' דרב אידי מפרקי' דאביי. אידי ג"כ ט"ס וצ"ל יהושע. ומ"ש היוחסין בן מרתא תלמיד רב, נבואה זו מי הגיד לו:
1931
1932יהודה בן ישעיה הבשם עיין ר' אושעיא בר' יהודה הבושם:
1932
1933רב יהודה בר אבא (עיין ר' יהודה בן אבא בנתאים) מנחות (ל"א ב') אמר רב. לא מצאתי שאמר בשם רב. וברי"ף בה' קטנות ה' ס"ת רב יהודה בר אדא, לא מצאתי ג"כ בש"ס ר"י בר אדא אלא בר אידי:
1933
1934רב יהודה בר אידי א"ר יוחנן ר"ה (ל"א א'):
1934
1935רב יהודה מלואי (ט"ס וצ"ל בר לואי) בעא מיני' ר' יוחנן שבת (קי"ג א') ונדה (ס' א') בעא ר' יוחנן מר' יהודה בר לואי:
1935
1936ר' יהודה בן לוי ערכין (ט"ז ב'), ר' יוחנן שאלו ירושלמי פ' כל הכלים הלכה א', רב אחא ור' יוסה בשמו ירושלמי ס"פ כלל גדול. ור' אחא וריב"ל בשם רבי ירושלמי מגילה פ"א הלכה א', א"ר זעירא אבא אנטולי אתא לגבי ר' יהודה ב"ל שלח למנחם בריה דמאי פ"ה הלכה ט':
1936
1937רב יהודה בר שמעון בחולין (מ"ח א') כי אתא צמחי קמי' דר' יוחנן שדר לגבי דרב יהודה בר"ש (עיין רב יצחק בר יוסף). ובב"ב (קי"ד ב') א"ר יוחנן משום ר"י בר"ש, פרשב"ם משום דלא היה רבו מובהק קאמר משום דלא הורגל ר' יוחנן לומר דברים משמו. ושם (קט"ו רע"א) איתבי' ר' יוחנן לר"י בר"ש:
1937
1938ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי סנהדרין (י"א ב') ברכות (ט"ו א' ב') מגילה (י"ט ב') סוטה (כ"ג א') חולין (ז' א'). א"ר זירא כי סלקית להתם אשכחתי' לר"י בר"ש בן פזי שבת (קי"ד ב') סוכה (נ"ד ב'). ור' זריקא ור' ינאי בר אמי אקלעו לביתו:
1938
1939ר' יהודה בן פזי פרש"י פ"ב דתענית פזי שם אמו נכדו של ר' חייא הגדול, והוא בתענית (ט"ז א') אמר ר"י ב"פ כו' ר"ל אמר כו' ולא מצאתי שם ברש"י שלא פירש כלום. אך בתוס' בב"ב (קמ"ט א') ר' שמעון בן פזי מיחסו אחר אמו (ע"ל ר' פזי ומארי בר רחל) ואני מצאתי בירושלמי ר' יהודה בן פזי בשם ר' פזי (ע"ש) א"כ הוא שם חכם כנראה ג"כ בזוהר (ע"ל ר' יוסי בן פזי), ובשקלים פ"ז הלכה ה', ופ' משילין סוף הלכה ב' ופ"א דמגילה הלכה ח' תני ר"י בן פזי דבר דליא, ובס"פ במה בהמה וספ"ב דביצה הלכה ח' ר"י בן פזי דבר דליי' אמרו לו. וס"פ במה אשה תני ר"י ב"פ רב דלייה אמר וספ"ג, בירושלמי ברכות ס"פ א"ע מתני' ה'. ר"י ב"פ בש"ר אלעזר כל כהן שאין נושא כפיו עובר בעשה ר"י ב"פ כד הוי קשיש הוי חזיק רישי' וקאים אחורי עמודא ר"א נפיק לברא (ע"ש) נראה שהיה כהן. בירושלמי אלו מגלחין סוף הלכה ה' ר' אבא בר כהן אמר לפני ר' יוסי ר"י ב"פ בש"ר יוחנן קם ר' יוסה עם ריב"פ א"ל אתה שמעת מאביך הדא מילתא א"ל אבא לא אמר כן אלא אחוי דאיתתא דבר נחמיה מית ושאלון לי' כו'. ר' אבא בר כהן בשמו (ע"ל). ר' אחא. ור' אייבו בר נגרי תרומות פ"ה הלכה ד', ופ' הישן הלכה ח', ר' אימי בשמו ירושלמי ר"ה רפ"ג. ר' בון בשמו ירוש' קדושין רפ"ק, רב הונא, בש"ר זעירא ירושלמי ר"ה רפ"ג, בש"ר חונה רובה דציפורן רפ"ק דקידושין. ר' חזקיה משמו, בש"ר חמא אבוי דר' אושעיא ירושלמי סוכה פ"ק סוף הלכה א', ור' חנניה, ור' יהודה בר טיטס, ור' יהודה בר סיסון, ר' יודן קפוטקי בשמו, בש"ר יוחנן (ע"ל), בש"ר יונתן. בש"ר יוסי בר' חנינא. ור' ינאי קפודקאי, ר' יעקב בר אחא בשמו ירושלמי ר"ה רפ"ג, ר' יעקב הדרומי בשמו, בש"ר ירמיה בר' חנינא ירושלמי פ' טומנין סוף הלכה א', בש"ר פזי (ע"ל). בשם רבי שקלים רפ"א, ור' שמעון בר אבא:
1939
1940ר' יהודה קלוסטרא תלמיד ר' יוחנן ברכות (כ"ב הע"א) כי אתא רב דימי אמר ר' עקיבא ור"י גלוסטרא אמרו כו', וצ"ע מנ"ל שהי' תלמיד ר' יוחנן והשארית יוסף לא הביאו בתלמידיו:
1940
1941ר' יהודה בר נחמני מתורגמני' דר"ל כתובות פ"א (ח' ב', ט"ז ב') חגיגה (ט"ז א') ב' דרשות גיטין (ס' ב') בר נחמוני, סוטה (ל"ז ב') תמורה (י"ד ב'). ובשמות רבה פ' מ"ז בשם ר"ל משה כותב והנשתייר בקולמוס העבירו על ראשו וממנו היו לו קרני הוד, ובשח"ט שמואל פ"ט בן נחמן בשם ר"ל:
1941
1942רב יהודה בר חביבא ברכות (י"ב ב') שבת (ק"ח ב') ר"י בר חביבא כמה פעמים, מכות (כ' ב'), רב יהודה עסיק לברי' בי ר"י ב"ח ברכות (מ"ב א'), אמר שמואל כתובות (ס' א'):
1942
1943רב יהודה בר אמי משמיה דרב יהודה עירובין (ל' ב'), ובפסחים (צ"ב ב') ר"י בר אביי משמי' דרב יהודה, אבל הענין ההוא בנדה (נ"ז א') ובכורות (כ"ט ב') וכתובות (כ"ח ב') בר אמי, משמי' דעולא מ"ק (ה' ב'), בשם ר"ל ירושלמי תרומות ספ"ב, ר' זירא כשחלש יתיב אפתחי' ליקום קמי רבנן. רב נתן אולי אחיו:
1943
1944יהודה בר אושעי' פ' חלק, שאלו ליהודה בר אושעי' ולא ידע שאלו לרב מתנא ולא ידע שאלו לרב יהודה עירובין (פ' ח'), הוי קליף טחלא ללוי ברי' דרב הונא בר חייא חולין (צ"ג א'):
1944
1945רב יהודה חמוהי דרב סלא חסידא צ"ל אחוה דר"ס חסידא וכ"ה ר"פ אלו קשרים ויומא (י"ט ב') נכנס לפני רב הונא כד תקיפי ליה ת' דני דחמרא. ואמרי לה רב אדא בר אהבה ברכות (ה' ב'), ואליהו א"ל לא תרתח ולא תרוי ולא תחטא ברכות (כ"ט ב'), ואליהו א"ל אין העולם פחות מן פ"ה יובלות וביובל האחרון בן דוד בא חלק (צ"ז ב'), ויומא (שם):
1945
1946רב יהודה אחוה דרב כהנא קמי רב הונא, לא מצאתי ע"ל רב כהנא אחוה דרב יהודה קמי רב הונא וכאן נראה ט"ס:
1946
1947ר' יהודה בר סימן בזמן ריב"ל (לא ידעתי מנ"ל) רבה דברים, וברכה שם בסמוך ובפ' ראה ובר"פ תבוא בר סימא. בירושלמי פ' מגלחין סוף הלכה ה' ר' סימון בש"ר יוחנן כו' קם ר' ירמיה עם ר"י בר"ס א"ל הכי אמרי כל תלמידי דר' יוחנן לא שמע בר נש מינים הדא מילתא אלא אבוך א"ל ר' יעקב אי איתאמרת לא איתאמרת כו' דא"ר סימן בשם ריב"ל כו'. ר' אבא בר יודן בשמו. ור' אייבו בר נגרי, ר' ברכיה בנו, ר' חוניא בזמנו, בש"ר יהודה בר אלעאי, ר' יהושע בן ביתים בשמו. בש"ר יוסי בן נהוראי, ור' כהן, בש"ר לוי תנחומא ס"פ משפטים, בש"ר לוי בר' טרפון, ר' לולינוס דרומי בשמו, בש"ר נהוראי, ר' עזריה בשמו, ר' פרוזדירי בר נחשא בשמו. תני בנזקין דבי קרנא ב"ק (מ"ז ב'). ר' שלום בשמו, בשם ר' שמעון בן אלעזר, שה"ש רבה בפ' הראיני את מראיך:
1947
1948ר' יהודה בר טיטם ר' אחא בש"ר אלעזר ירושלמי ברכות פ"ג מתני' ד', א"ר חמא יהודה בן טיטס הוי ברומי ומינהו זקן ע"מ דיחזור (לא"י) בכורים פ"ג סוף הלכה ד', ר' יהודה בן פזי שמעון בר בא בש"ר יוחנן פרק ח' שרצים הלכה ב'. רבנן דקסרין בש"ר יודא בר סיטס ספ"ה דשביעית וגיטין ס"פ הנזקין. בש"ר אחא ס"פ החליל:
1948
1949ר' יהודה בר סיננא בש"ר אחא מדרש איכה פסוק כל עמה נאנחים, ר' יהודה בר סיסין ר' יהודה בן פזי בש"ר אחא ירושלמי קדושין פ"ג הלכה ג'. ראה ותשכיל כי הכל אחד הוא:
1949
1950ר' יהודה בן זבינא סוטה (י"ב א') כמה דברים, אבין זוטרתי בשמו, ור' אמי ור' חנינא ורב יצחק בר חלוב חולין (צ"ט ב'):
1950
1951ר' יהודה בר ביזנא פ"ג דנדרים (ל"ב א'):
1951
1952ר' יהודה בן אחותו של ר' (יוסי בר) חנינא ב"ב (קל"ט סע"א) וענין ההוא בכתובות (מ"ט סע"ב), וענין ההוא בירושלמי גיטין פ' הנזקין הלכה ג' וט"ס שם וצ"ל ר' יודן בר אחתיה דר' יוסי ב"ח בש"ר יוסי ב"ח, וכן נזכר בירושלמי סוף תרומות:
1952
1953רב יהודה בר נתן בהדי רב המנונא פרק הרואה (ס' א'):
1953
1954יהודה בן ישמעאל (ע"ש) חולין (קי"ח ב'). הוה ליה שחקי ברגלו ויצא בסנדל במטלית מלמטה בירושלמי פ' במה אשה הלכה ב', ר' יודן בר ישמעאל הוה הוגה בתורה ונפל ממנו גלימא ושמרו הנחש שלא יקחו עוברי דרכים:
1954
1955ר' יהודה בר שילא א"ר אסי פעם א' כו' ושאלו את ר' יוחנן שבת (קל"ט סע"א, קמ"ב ב') ושם (קכ"ו סע"א) אמר רב יהודה בר שילת אמר ר' אסי א"ר יוחנן (ט"ס וצ"ל בר שילא א"ר אסי וכ"ה ברי"ף, ושם (רע"ב) אר"י בר שילא א"ר אסי א"ר יוחנן, (ושם מ"ד א', קכ"ז א') יבמות (פ"ב ב') א"ר אשי א"ר אלעזר נ"ל דצ"ל א"ר אסי אר"א נדה (ס"ג א'):
1955
1956רב יהודה בר עולא בזמן רב אסי (לא מצאתי) ואולי הוא בר שילא הנ"ל:
1956
1957מר יהודה בזמן רבא אשכחינהו לבני מברכתא דמותבי עירובייהו בבי כנישתא דבי אגובר אמר להו גוו ביה טפי א"ל רבא פלגאה עירובין (ס"א ב'). אמר אביי אמר לי מר יהודה דבי מר יוחני ע"ז (ט"ז ב'). משמיה דאבימי חולין (מ"ח א'). אקלע לבי רב הונא בר יהודה. ורב יוסף ורב שמואל ברי' דרבב"ח ורבא קדושין (נ"ח א'):
1957
1958יהודה בר הונא בזמן רבא פ' במה מדליקין:
1958
1959רב יהודה מדאסקרתאאמר לרבא יבמות (פ"ז ב') ובשבת(צ"ג א') מדיסקרתא נזיר (ל"ה א', נ"ב א') נדה (ל"ה א', נ"ה ב'):
1959
1960רב יהודה בר מרימר לפני רב פפא פ' ג' שאכלו. טעה דבפ' ז' (מ"ה ב') יהודה מר בר מרימר ורב אחא מדיפתא ומר בר רב אשי היו שוין בזקנה וחכמה אתו לקמי' דמרימר. ובכתובות (נ"ב סע"ב) א"ל רב פפא ניעול מר בהדאי כשהלך לאבא סוראה לכתוב כתובה לבנו. ושם (פ' רע"ב) יהודה מר בר מרימר משמיה דרבא:
1960
1961רב יהודה מדפתא הוה קאים קמי רבינא וא"ל עיין בצואה אי קרמו פניה ברכות (כ"ה א'):
1961
1962רב יהודה בר אשתיתא אייתי כלכלה דפירי לרב נתן בר' אושעיא כו' כמאן כרב יוסף עירובין (נ"ב סע"א) פירש"י אשתיתא שם אדם (ע"ש) ובאלפסי רב יהודה איש ברתותא:
1962
1963רב יהודה בר אסתירא לא מצאתי אולי הוא הנ"ל:
1963
1964רב יהודה בר אחיתאי כריתות (י"ג ב'):
1964
1965יהודה הנדואה מארץ כוש תרגום הינדאווה. ביומא (פ"א ב') הימלתא דאתי מבי הנדואי פירש"י מארץ כוש. הוא ובנו רב שמואל (ע"ש) נתגיירו ב"ב (ע"ד ב') משתעי. ומר זוטרא זכה בממונו פ' סימן (מ"ט ב'). מר זוטרא היה אצלו קודם מותו והחזיק בעבדו קודם מותו קדושין (כ"ב סע"ב):
1965
1966ר' יהודה בן שלום בזמן ר' אבהו (לא מצאתי שהיה בזמן ר' אבהו) דרש ר"י בר' שלום ב"ב (י' ע"א). ור' מתניה ירושלמי פ' הבונה הלכה ד'. ובפ"ב דגיטין הלכה ג', ומגילה פ"א הלכה י"א, ר' יודן בר יודן בר שלום. (ר' יודן ברי' דר' יודן שוח"ט סי' ק"ו). בעא קומי דר' יוסי דמאי פ"ו הלכה ג'. ר' ייסא הוא ר' אסי בלשון ירושלמי. ובזוהר שמות סעכ"ו שהלך עם ר' אבא ופגע בהם אדם א' שמו לחמא בר לואי (ע"ש המעשה):
1966
1967ר' יהודה הלוי בר' שלום רבה במדבר פ"ג ומדרש תנחומא בראשית:
1967
1968ר' יהודה בן צרויה בירושלמי ר"פ הנודר מן הירק ר"י בן צרדייה (ע"ל ר' יונה בוצרייה):
1968
1969רב יהודה מהגרוניא אתא לקמי' רב הונא בר מניומי (ע"ש):
1969
1970יהודה בר מתתיה (ע"ש):
1970
1971ר' יהודה בן לקרח בש"ר שמואל בר נחמן ירושלמי פ' לולב וערבה הלכה ז' (ע"ל ר"י בן קרחה):
1971
1972רב יהודה מסורא תמיד פ"ק (כ"ז א') ב"ב (פ"ט א'):
1972
1973רב יהודה בר קזא תני במתניתא דבי בר קזא כתובות (ק"ד סע"א) פירש"י בר קזא שם חכם:
1973
1974ר' יודן בריה דר' חמא דכפר תחומין ירושלמי תענית ספ"א, כתובות פ"ב הלכה י':
1974
1975ר' יהודה איש כפר גבורתא ואמרי לה גבור חיל מגילה (י"ח א') דרש ר"י איש כפר גבוריא א"ד גבור חיל כתובות (ס"ה א'):
1975
1976רב יהודה ברב יצחק תענית (ו' ב') אולי הוא ברב יצחק ברב יהודה בר יחזקאל:
1976
1977ר' יהודה בר תורתא עיין ר' יוחנן בן תורתא:
1977
1978רב יהודה בר מנשי מגילה (י"ד א') ובריש כלאים מנשה, ור' שמואל בר נחמן ירושלמי רפ"ב דתענית, מדרש תהלים סי' א' וילקוט שמואל א' ב' מנשיא, רב מנשיא בר יהודה בנו או אביו:
1978
1979ר' יהודה בר' אלעזר ילמדנו תצוה:
1979
1980יהודה בן יעקב מבית גוברין עי' יעקב בן יצחק מבית גופנין:
1980
1981ר' יודן דכפר אימי נפלה דליקה ופרס גולתיה על גדישו ונורא ערק, ירושלמי ס"פ כל כתבי ויומא פ"ח סוף הלכה ה', ופ' אין בין המודר הלכה ט' הגירסא ר' יונה ט"ס. בר יהוצדק בשמו:
1981
1982ר' יהודה בן גמדא איש כפר עכו, סוטה (מ"ג ב'):
1982
1983ר' יהודה בר מערבי דרש סוטה (מ"א ב'):
1983
1984ר' יהודה בן בוני ר' אמי ור' יהודה ירושלמי ר"פ השוכר את הפועלים, ר' יהודה בר בון ירושלמי פ' אע"פ הלכה ו':
1984
1985ר' יהודה דסכנין בש"ר אלעזר תנחומא עקב:
1985
1986ר' יודן בר שקלי קומי ר' יוסי, ירושלמי כתובות ס"פ הכותב:
1986
1987ר' יודן בן טרפון:
1987
1988ר' יודן קפודקיא אמר קמי' ר' יוסי בש"ר יהודה בן פזי ירושלמי פ' תפלת השחר מתני' א', תענית ספ"ב:
1988
1989ר' יודן איש ציידין סוף יבמות וקדושין. ובתוספתא אהלות פי"ח אבא יודן איש צידון משום ר' אליעזר:
1989
1990ר' יודן בר חלפייא רבה פ' צו פ"ו וילקוט ריש איוב:
1990
1991ר' יודן בר פילא ירושלמי פ' הרואה הלכה ז', ורבה קדושים:
1991
1992ר' יודן גלייא פתח כו' רבה אחרי מות פרשה כ', ר' יודן דמן גלייא בש"ר אליהו עיני (ע"ש) :
1992
1993ר' יודן מריא עיין חוני המעגל:
1993
1994ר' יודן מגדלייא ור' יוסי בן יעקב (ע"ש):
1994
1995ר' יודן דמן גלילא ר' יוחנן בנו:
1995
1996ר' יודן בר אייבו ירושלמי ברכות פ"ב מתני' ד' הרבה פעמים ומדרש שמואל פי"ז וענין ההוא ברבה איכה פסוק על אלה אני בוכיה ר' יודן בש"ר איבו:
1996
1997ר' יודן אבוי דר' מתניה ירושלמי פ"ק דמ"ק הלכה ז' ופ' ד' מיתות הלכה ח' דמאי פ"ה הלכה ג'. וברפ"ג דכלאים מתליא, ערלה פ"א חלה פ"ד ופר"ע שבועות פ"ג. ע"ז רפ"ק ופ"ג, ור"פ נערה שנתפתתה קצת ט"ס:
1997
1998ר' יודן בר' נחמיה בשם ר"ל מדרש איכה פ' ומרוב עבודה:
1998
1999אבא יודן תלמיד רבי (ע"ל אבדון):
1999
2000ר' יודן בש"ר יוחנן בש"ר איני, בש"ר שמואל בר נחמן רבה קדושים פכ"ד, שאל לר' אחא, רבה פתיחתא לאיכה. בש"ר שמעון שקפאי:
2000
2001יהודה מיפו ר' חייא בנו:
2001
2002יהודה אבא בר יהודה, איסי בר יהודה, ר' אלעזר ב"י, דוסתאי ב"י, רב הונא ב"י, ר' חייא ב"י, חנא או חיננא או חנניה ב"י, מתתי' ב"י, ר' סמא ב"י, ר' שמואל ב"י, ר' תנחום ב"י:
[הגהות: יהודה, א) ב"ק (י"ט רע"ב) ר' יהודה נשיאה ור' אושעיא אקילעא דר' יהודה, צ"ל דרב יהודה ובשס"ח ל"ת. ב) חולין (מ"ה ב') רב דימי בר יצחק אתא לקמיה דר' יהודה צ"ל רב יהודה לא תקן. ג) זבחים (י"א א', י"ג ב') ר' יהודה בר' חייא, ר' מיותר לא תקן. ובחולין (ק"ה ב') רב יהודה ברב חייא, צ"ל יהודה ברבי חייא, אבל ענין ההוא סוף פ"ק דעירובין (מ"ז ב') א"ר חייא בר אשי, ובעירובין (ק"ג ב') רב יהודה בר"ח רב מיותר כי לא נסמך ל"ת. ד) סנהדרין (ו' ב') ר' יהודה בן קרחא, צ"ל יהושע וכן הוא בעין יעקב ובילקוט זכריה סי' ח', וכ"מ בגמ' סוף העמוד. ה) ב"ב (קמ"ד א') ר' יהודה ורב פפי, צ"ל רב יהודה. ו) תענית (ג' ב') עולא ואיתימא ר' יהודה, צ"ל רב יהודה וכ"ה ברש"י ל"ת. ז) יומא (ע"ח א') יהודה בר גרוגרת, נ"ל תיבת בר ט"ס ל"ת. ח) שבת (קכ"ו א' ב') רב יהודה בר שילת ובכמה מקומות שילא ובשס"ח בעמוד א' שילת ובעמוד ב' שתי פעמים שילא. ט) יבמות (צ"ד סע"א) רבי יהודה אמר רב צ"ל רב יהודה. י) בשבת (קנ"ג א') עירובין (י"ד סע"ב) רבי יהודה ברב שמואל בר שילא ובכמה מקומות שילת ל"ת. יא) שבת (נ"ז ב') רב יהודה משמיה דאביי, וצ"ע כי אביי נשא בת בן בנו של רב יהודה, ואולי הוא אביי קדמון ל"ת. יב) פסחים (כ"ז א') אמר רב יהודה אמר רב יוסף אמר שמואל, וצ"ע כי רב יוסף תלמיד רב יהודה ורב יהודה תלמיד שמואל. ונ"ל שצ"ל אמר רב יוסף א"ר יהודה אמר שמואל ל"ת. יג) פסחים (צ"ב רע"ב) רב יהודה בר אביי, צ"ע כי לא נמצא עוד ובשס"ח ס"א אמי. יד) ברכות (י"ט ב') יהודה בר אשי אולי צ"ל בר אמי ל"ת. טו) מנחות (כ"ו ב') בשס"ח א"ל רבי יהודה לרבה בר רב יצחק אסברה לך, צ"ל רב יהודה. טז) שבת (ק"ל ב') אר"ל משום ר' יהודה הנשיא, אולי צ"ל ר' יהודה נשיאה ל"ת:]
[הגהות: יהודה, א) ב"ק (י"ט רע"ב) ר' יהודה נשיאה ור' אושעיא אקילעא דר' יהודה, צ"ל דרב יהודה ובשס"ח ל"ת. ב) חולין (מ"ה ב') רב דימי בר יצחק אתא לקמיה דר' יהודה צ"ל רב יהודה לא תקן. ג) זבחים (י"א א', י"ג ב') ר' יהודה בר' חייא, ר' מיותר לא תקן. ובחולין (ק"ה ב') רב יהודה ברב חייא, צ"ל יהודה ברבי חייא, אבל ענין ההוא סוף פ"ק דעירובין (מ"ז ב') א"ר חייא בר אשי, ובעירובין (ק"ג ב') רב יהודה בר"ח רב מיותר כי לא נסמך ל"ת. ד) סנהדרין (ו' ב') ר' יהודה בן קרחא, צ"ל יהושע וכן הוא בעין יעקב ובילקוט זכריה סי' ח', וכ"מ בגמ' סוף העמוד. ה) ב"ב (קמ"ד א') ר' יהודה ורב פפי, צ"ל רב יהודה. ו) תענית (ג' ב') עולא ואיתימא ר' יהודה, צ"ל רב יהודה וכ"ה ברש"י ל"ת. ז) יומא (ע"ח א') יהודה בר גרוגרת, נ"ל תיבת בר ט"ס ל"ת. ח) שבת (קכ"ו א' ב') רב יהודה בר שילת ובכמה מקומות שילא ובשס"ח בעמוד א' שילת ובעמוד ב' שתי פעמים שילא. ט) יבמות (צ"ד סע"א) רבי יהודה אמר רב צ"ל רב יהודה. י) בשבת (קנ"ג א') עירובין (י"ד סע"ב) רבי יהודה ברב שמואל בר שילא ובכמה מקומות שילת ל"ת. יא) שבת (נ"ז ב') רב יהודה משמיה דאביי, וצ"ע כי אביי נשא בת בן בנו של רב יהודה, ואולי הוא אביי קדמון ל"ת. יב) פסחים (כ"ז א') אמר רב יהודה אמר רב יוסף אמר שמואל, וצ"ע כי רב יוסף תלמיד רב יהודה ורב יהודה תלמיד שמואל. ונ"ל שצ"ל אמר רב יוסף א"ר יהודה אמר שמואל ל"ת. יג) פסחים (צ"ב רע"ב) רב יהודה בר אביי, צ"ע כי לא נמצא עוד ובשס"ח ס"א אמי. יד) ברכות (י"ט ב') יהודה בר אשי אולי צ"ל בר אמי ל"ת. טו) מנחות (כ"ו ב') בשס"ח א"ל רבי יהודה לרבה בר רב יצחק אסברה לך, צ"ל רב יהודה. טז) שבת (ק"ל ב') אר"ל משום ר' יהודה הנשיא, אולי צ"ל ר' יהודה נשיאה ל"ת:]
2002
2003יודן רמי בר יודן, כהנא בר יודן:
2003
2004יהוצדק ר' ישמעאל ור' שמעון בניו:
2004
2005ר' יהושע בן פרחיה הנשיא במשנה אבות פ"א ו', חגיגה פ"ב ב' (ט"ז א'). בזמן החשמונאים, וקבל הוא ונתאי הארבלי ומתתיהו בן יוחנן מיוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן איש ירושלים (אבות פ"א) שנת ג"א תק"ס קנ"ב לבנין הבית, וכשהרג ינאי הנקרא אלכסנדר בן הורקנוס את החכמים (ע"ל ח"א ג"א תר"ע) ברח ר"י בן פרחיה לאלכסנדריא של מצרים הנקרא אמון מנוא, ותלמידו ר' שמעון בן שטח בקש מן המלך שיחזירנו וכתב מני ירושלים עיר הקדש לכי אלכסנדריא בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה אמר ש"מ שלמא הוי כדאי' סוף סוטה (מ"ז א'). בס"פ אחרון דמנחות (ק"ט סע"ב) אמר בתחלה כל האומר לי יעלה לגדולה אני כופתו ונותנו לפני הארי, עתה כל האומר לי לירד ממנה אני מטיל עליו קומקום של חמין (עיין ר' יהושע בן קפוסאי ור' יהודה בן טבאי שאמרו כן). והאריך ימים ובא לירושלים רצ"ו לבנין הבית נ"א תש"ר לב"ע, וישוע הנוצרי היה תלמידו. היה בימי הילני המלכה שהיתה בימי הלל כמו ע' שנים קודם חורבן הבית (שלשלת הקבלה כ"ד סע"ב, ס' נצחון סי' שמ"ח). ועיין חלק א' ג"א תק"ס ותשכ"ד ותשס"א ותרע"א. והאבן יחייא (דף כ"ה) טעה וכתב ר"י ב"פ תלמיד הלל ושמאי רבו של ישוע הנוצרי, ובידי העתק ממעשה שהיה בימי הילני המלכה ותלמיד ר"י ב"פ. כתב גא"י בעיר חיטין קבור ר"י ב"פ ויתרו חותן משה וצ"ע:
2005
2006ר' יהושע בן בתירא במשנה שבת פי"ב ה' (ק"ד ב'), יבמות פ"ח ד', עדיות פ"ח א', פרה פ"ב ה'. והוא בן בתירא סתם (ע"ש) וקודם שנסמך נקרא סתם בן בתירא וזמנין קרי ליה בשמיה תענית (ג' א'). העיד ר' יהושע ור"י בן בתירא מנחות (ק"ג סע"ב). ועיין יבמות (ע"ט) כתובות (י"ד) קדושין (ע"ה). אחיו ר' יהודה ור' שמעון (ע"ש):
2006
2007ר' יהושע בן חנניה,
2007
2008א) במשנה אבות פ"ב ח' י"א, ברכות פ"א ב', פ"ד ג' ד', פאה פ"ג ו', כלאים פ"ו ד', שביעית פ"א ח', פ"ב ג', פ"ג י', פ"ה ג', פ"ט ה', תרומות פ"ד ז' ח' ט' י' י"א ו, פ"ח א' ב' ג' ח' ט' י' י"א, פי"א ב'. מע"ש פ"ב ז', פ"ה ט', חלה פ"ב ה', ערלה פ"א ז', שבת פי"ב ד', פי"ט ד', עירובין פ"ד א', פ"ז י', פסחים פ"א ז', פ"ג ג', פ"ו ב' ה', פ"ט ו'. שקלים פ"ד ז', יומא פ"ב ג', סוכה פ"ג ט', ר"ה פ"ב ח', תענית פ"א א', פ"ב ו', פ"ד ד', יבמות פ"ד י"ג, פ"ח ד', פי"ג ז', פט"ז א' ז', כתובות פ"א ו' ז' ח' ט', פ"ב ב', נדרים פ"י ו', נזיר פ"ז ד', פ"ח א', סוטה פ"א א', פ"ג ד', פ"ה א' ב' ה', פ"ו א' פ"ט י"ב ט"ז, ב"ב פ"ט ז', סנהדרין פ"ז י"א, עדיות פ"ב ז', פ"ג ז', פ"ו ב' ג', פ"ז א' ה' ו'. פ"ח ג' ה' ו' ז', ע"ז פ"ב ה', זבחים פ"א ג', פ"ז ד', פ"ח י', פ"ט א', מנחות פ"ג ד', בכורות פ"א ו', פ"ט ד', ערכין פ"ו א', תמורה פ"ג א', כריתות פ"ג ז' ט', פ"ד ב' ג', מעילה פ"א א', פ"ד ג', קינין פ"ג ו', כלים פי"א ד'. פי"ג ז', פי"ד ז', פי"ז א', פכ"ח ב', אהלות פ"ב ד', פ"ט ט"ו, פי"ב ג' ח', פי"ד ג' ד' ה', פי"ז ב', נגעים פ"ד י"א, פ"ז ד', פ"ח ב', פי"ד י"ג, פרה פ"א א', פ"ה ג' ד', פ"ט ד', פ"י א' ב' ו', נדה פ"א ג', פ"ד ד', פ"ו י"ד, פ"י ג', זבים פ"ד א', פ"ה א', מקואות פ"ב ז' ח' י', פ"ג א', טבול יום פ"ג ד' ה', פ"ד ו', ידים פ"ג א' ב', פ"ד ג' ד', מכשירין פ"א ג', טהרות פ"ב ב', פ"ו ב', פ"ח ז' ט':
2008
2009ב) ר' יהושע סתם במשנה הוא בן חנניה, רש"י נזיר (נ"ו ב'). והיה בפקיעין סנהדרין (ל"ב ב'). אשרי יולדתו (פ"ב דאבות) ופירש"י דאי' בירושלמי פ"א דיבמות כשהיתה אמו מעוברת היתה הולכת לעשרים וארבעה בתי מדרשות שבעירה שיתפללו שיהיה העובר חכם וזהו אשרי יולדתו. ואני ראיתי בירושלמי יבמות פ"א הלכה ו' יונתן בן הרכינוס קרא עליו את מי יורה דעה זכור אני שהיתה אמו מולכת עריסתו לבית המדרש בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה:
2009
2010ג) והיה לוי, ורבן גמליאל נותן לו המעשר מפני תורתו אע"ג דקנס עזרא את הלוים, עיין יבמות (פ"ו ב') והר"ש בפירוש המשנה סוף מע"ש כתב שנתנו לו מעשר ראשון שהיה פרנסתו בדוחק כדאי' בהוריות וברכות (ע"ל) ולא קנסו לעני, או לדעת ר"ע (שם ביבמות) דקודם הקנס היה ללוי דוקא ואחר הקנס גם לכהן, ולא נתן לו גם מעשר עני דהנותן מתנותיו לכהן אחד מביא רעב לעולם, א"נ היו לו ר' זוז אבל מעשר ראשון יכול ליטול תוס' קדושין (כ"ז א'. והיה משורר במקדש ור' יוחנן בן גודגדא חבירו שוער ערכין (י"א ב') ר' יהושע בן חנניה רצה לסייע לר"י בן גודגדא בהגפת דלתות וא"ל חזור בני שאתה מן המשוררים ולא מן השוערים, ואמר כשהיינו שמחים בבית השואבה לא ראינו שינה סוכה (נ"ג א'):
2010
2011ד) והיה תלמיד ריב"ז (דמאי רפ"ג שהלך אחר ריב"ז, וקראו החוט המשולש אדר"נ פי"ד). והיה אב"ד בב"ד של ר"ג דיבנה הנשיא (ע"ש, ועיין ראב"ע). חבירו ר' אליעזר בן הורקנוס ובפ"ק דנדה (ז' ב') אחר פטירת ר"א קיים דברי ר"א, ובסוף גיטין (פ"ג א') אמר על דברי ר"א אין משיבין הארי אחרי מותו. ור"י ור"א היו מאותן צופים דרדקי שדרשו מנצפ"ך שנשכחו (עיין ר"א). בסוף חגיגה (כ"ב ב') אמר בושני מדבריכם ב"ש. וא"ל תלמיד אחד של ב"ש טעם על דברי ב"ש מיד הלך ר"י ונשתטח על קברם ואמר נעניתי לכם עצמות ב"ש והושחרו שיניו מפני התענית כל ימיו. ובתוספתא אהלות ספ"ה ולא חזר ר' יהושע להיות שונה כדברי התלמיד ואמר נמתי לכם עצמות ב"ש עכ"ל, ואולי ט"ס וצ"ל וחזר ר"י להיות שונה כו' ואמר נעניתי. והיה חכם גדול במרכבה שהלך עם ר' יוסי הכהן בדרך פתח ר' יהושע ודרש במעשה מרכבה ואותו יום היה תקופת תמוז ונתקשרו שמים בעבים ונראה כמין קשת בענן והיו מלאכי השרת מתקבצין לשמוע כבני אדם שמתקבצין לראות במזמוטי חתן וכלה הלך ר' יוסי הכהן וספר לפני ריב"ז אמר אשריכם ואשרי יולדתכם אשרי עיני שכן ראו, חגיגה (י"ד ב') ע"ש. והיה בקי בכשפים וביטל הכשוף ותפלתו גרמה שנולד רבי יהודה בן בתירא (ע"ש מעשה נורא). ובהוריות (י' א') שהלך עם ר"ג בספינה ותעו בים וכלה לר"ג המזון ולר' יהושע היה מזון שידע שיש כוכב אחר עולה לע' שנים שמטעה הספנים ותמה ר"ג אחר כל החכמה שיש בך אין לך עושר (עיין יוחסין בסדר הדורות אצל ר' יוחנן בן גודגדא). ברכות פ' תפלת השחר (כ"ז ב') בעבור שר"ג הטריח אותו, בר"ה (כ"ה א') ובבכורות, לקחו ממנו הנשיאות ונתנו לראב"ע (ע"ש באריכות) ואח"כ נתפייס רבי יהושע כו' ואמר ר"ג מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה. פירש"י פ"ק דע"ז (ט"ז ב') מצד שהיה עוסק בתורה לא היה מכבס לבושו וגופו וכפירש"י חכמה מפוארה בכלי מכוער, ור' שמעון דוראן בפנים חדשות שלו כתב כי אינו עולה על הדעת כי היה אב"ד שיהיה פחמי, ור"ח פי' שעשה מחטין, וכ"ה בירושלמי פ' תמיד נשחט (אינו שם כ"א בפ' תפה"ש סוף מתני' א', ובפ"ד דתענית סוף הלכה א') אשכחיה דעביד מחטין, אבל אמר בירושלמי בפירוש דעביד פחמין (אין בירושלמי אלא ברש"י ברכות הנ"ל) וי"א נפח (שם ברש"י). כתב בס' ג"נ שהיה גלגול יהושע כהן גדול הלא זה אוד מוצל מאש וז"ש פחמי את והושחרו פניו. ובספ"ב דמע"ש במשנה אר"ע אני עשיתי לר"נ ולר' יהושע את כספם דינרי זהב ממע"ש, וא"כ נתעשר ר' יהושע, ואחר מיתת ר"נ רצה ר"י לבטל דבריו ולא הניחו ר' יוחנן בן נורי (ע"ש). הלך ללמוד תורה אצל ר' יוחנן בן נורי (ע"ש). בנדה (ס"א א') מקום א' היה בו טומאה ולא יכלו החכמים לבדוק שם והיה שם זקן א' ר' יהושע בן חנניה שמו הביא סדינין ושראן במים ופרס שם מקום טהרה יבש ומקום טומאה לח. ושם (כ"ה א') ר"י בן חנינא דרש צ"ל חנניה. ושם (ס"ט ב') י"ב דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר"י בר חנינא צ"ל חנניה. פ"ה דעירובין (נ"ג ב') ומסכת דרך ארץ פ"ו נצחו אשה תינוק ותינוקת. בפ"ה מה' דרך ארץ שהלכו ר"נ ור"י וראב"ע ור"ע ואמר ר"י לר"נ נלך לקבל פני פילוסופוס חבירנו כו'. דורות אחרונים ר"א ור"י וריב"ז (שה"ש רבה). היה במיתת ר"ג הזקן ור"א (ע"ש). משמת ר"י פסקה טובה מעולם (משנה פ' עגלה ערופה). בתוספתא סוף עירובין הלכות שבת חגיגות ומעילה כהררין התלויין בשערה מקרא מועט והלכות מרובות ואין להם על מה שיסמכו מכאן אר"י צבתא בצבתא מתעבדא צבתא קמייתא מה הוית הא לאיי בריה הוית עכ"ל. ונראה כי האריך ימים כי היה אחר מיתת ר"ג ור"א:
2011
2012ה) ר"א ור' יהושע הלכה כר"י (ס' כריתות ועיין שארית יוסף דף ל"ח ב') ובהליכות עולם (ל"ג ב') כתב דהלכה כר"א ט"ס, ועיין תשו' חו"י סימן צ"ד:
2012
2013ו) והיה גדול בבית טריאנוס קיסר כדאי' בפ' א"ט (נ"ט ב') א"ל הקיסר אלהכון נמשל לארי' מה רבותי' וא"ל נמשל לארי' דבי עלאי וא"ל הקיסר שיראהו ובעי רחמי כי הוה רחוק ת' פרסה נהים והפילו כל העוברות וחומות רומי נפלו וכשהי' רחוק ש' פרסה נהים ונתור ככיה ושניה והמלך נפל מכסאו ובקש ממנו שיתפלל שיחזור למקומו וכן היה. וע"ש עוד מה שעשה להקיסר ובת הקיסר. ובברכות (נ"ו רע"א) שא"ל הקיסר שיגיד לו מה שיראה בחלום כו'. ובשבת (קי"ט א') שאלו למה תבשיל של שבת ריחו נודף. ובבכורות (ח' ב') שאלו נחש לכמה מוליד וא"ל לז' שנים וא"ל הא סבי דבי אתונא אמרו לג' שנים כו' ונצח לסבי הנ"ל בכמה חידות כו'. ואמר שם ונתלה בין שמים לארץ (ע"ש באריכות). ובחגיגה (ה' ב') אפיקורוס א' הראה לו ברמז ור"י השיבו ברמז ולא הבין האפיקורוס וקטלו הקיסר. הלך עם ר"א ור"ג לרומי לבטל גזירה (רבה דברים פ"ב). הלך עם ר"א והיה שם אבא יודן ע"ש פ"ד. ובחלק (צ' ב') שאלו רומיים את ר' יהושע ב"ח מנין שהקב"ה מחיה מתים ויודע עתידות. ובפ"ק דתענית (ז' א') ונדרים (נ' ב') א"ל בת הקיסר תורה מפוארה בכלי מכוער והביא לה משל מהיין שלא יתקיים בכלי כסף. ובב"ר פ' ס"ד וילקוט תולדות שהמלך גזר לבנות ביהמ"ק ופפוס ולוליאנוס היו מספיקים לעולי גולה והכותים הלשינו ורצו היהודים למרוד במלכות כו' ור"י היה מנחם אותם ע"ש באריכות, ונהרגו לוליאנוס ופפוס ע"ש. כתב השלשלת הקבלה (כ"ז ב') שזה היה כמו ר"צ לחורבן, טעות הוא דהא היה לפני החורבן ואחריו מיד, ועיין יוחסין בסדר הדורות אצל ר' עקיבא, והצמח דוד בח"ב כתב שזה היה ג"א תת"פ. מלך א' שאל את ר' יהושע ב"ח הלא כתוב בתורתכם כי כל דרכיו משפט ואיך משפטיו צדיקים ודרכיו משפט והרי אנו רואים שהוא מזיק למי שאין לו חטא ואשם שנולדים קצת בני אדם במומין עור ופסח אלם ואין להם עין הלא זה עולה, וא"ל ר' יהושע אמנם הטובים שבהם הזיקם להרבות שכרם לעולם הבא והכופרים בהם לרעת פעלם ובחרם בדרך הרעה ולא בטובה ע"כ הזיקם טרם הבראם ואם רצונך אדוני אבחין לך זה הדבר תן לי אלף דינרין ושלח עמי ב' אנשים נאמנים שתאמין בהם. ויתן לו המלך וילכו עמו עד שפגעו אחד עור מבטן אמו וא"ל ר"י דע שצוה המלך להרגני והנה אלה אלף דינרין יהיו אצלך בפקדון ואם אנצל מידו תחזירם לי ואם לא יהיו שלך במתנה, ויקח העור המעות לידו והאנשים ראו הדבר והעור הלך לדרכו. ויהי לתקופת הימים ויבוא ר"י אל העור וא"ל בחסדך תן לי הממון שהפקדתי אצלך כי הקב"ה הושיעני והצילני מיד המלך, ואני אתן שכרך בעבור טרחתך ומשאך. ויען העור בחיי אני איני מכירך ממה שתאמר לי לא מעט ולא הרבה ולא היו דברים מעולם ולא הפקדת אצלי כלום ואני איני ראוי לפקדון, ויאמר לו ר"י א"כ איפא לך עמי למלך לשפוט, וילכו שניהם לפני המלך ויאמר תן לי פקדוני ואמר לא ידעתי ויאמר לו המלך הביא ראיה לדבריך ויביא את שני האנשים הנאמנים ויעידו אל המלך שקבל העור אלף דינרין מן ר"י. ויען העור אל המלך אדוני אין זה אמת ומעולם לא נתן לי כלום ויצו המלך לתלותו, ויהי הם הולכין בדרך לתלותו והנה איש אחד ויאמר לו באזניו אני שמעתי את אשתך מספרת עם פלוני ומשחקת עמו ואומרת לו המתן עד שימות בעלי העור ואנשא לך לאשה ונאכל האלף דינרין יחדו, וכשמוע העור דבריו ויקרא בקול גדול התירוני ואלך ואביא הדינרין והתירוהו והביא הדינרין, וא"ל ר"י כל זאת עשית לי ואם נתתי המעות בב' עדים צדיקים כש"כ אם הייתי נותן בלי עדים אבל בלא ספק שיוצרך על היושר ואמת יצרך עור. ויען המלך ואמר אמת ויציב כי אלהיכם צדיק במשפט וישר במדותיו ואין לפניו עולה (ס' קטן מעשיות).
2013
2014ז) אונקלס הגר קבל ממנו (עיין עקילס). ר' אלעאי אביו של ר' יהודה לפניו. ר"א חבירו, וראב"ע, ר' אלעזר בן יהודה בשמו, ר"א חסמא (ע"ל) ור"י בן ברוקא הלכו להקביל פניו בפקיעין ושאלם שבת של מי היתה. חגיגה ורבה במדבר פי"ד, בן בג בג חולק עמו, ברורי' בזמנו צ"ע, ר"ג דיבנה ע"ל, ר' זכריה בן הקצב בשמו, אבא חנן בשמו, חנניה בן אחיו, בש"ר יהודה בן פטירי, העיד עם ריב"ב וריב"ב נולד מתפלתו, ר' יהושע בן בתירא חולק עמו, ר"י בן הורקנוס, ר' יהושע בר ממל גמר מיניה. ריב"ז רבו, ר' יוחנן בן נורי רבו, ר' יוחנן בן גודגדא (ע"ל). יונתן בן הרכינס, ור' יוסי הכהן (ע"ל). ר' יוסי בשמו, בשם אבא יוסי חליפקורא איש טבעון, ר' יקים איש חדיד בזמנו, ר' ישבב בשמו, ר' ישמעאל תלמידו, פדה את ר' ישמעאל בן אלישע, ור' נחוניא בן אלנתן, ר' נהוראי בשמו, ר' סימן בשמו, רב ספרא משמו. ר"ע תלמידו, ור"י הלך אצלו כשגזר ר"ג ביוה"כ לחשבונו ובא אצל ר' דוסא בן הרכינוס ר"ה (כ"ה א'). העיד עם ר' פפייס ר"ה (ו' א'), ור' צדוק, שמעון בן עזאי בשמו, רשב"ג אמר העיד ר"י, שאל בשלומו דר"ש בן זומא, ור' תדאי בשמו:
2014
2015ר' יהושע בר ממל גמר מר' יהושע בן חנניה, עי' ר' יהושע בן פתר ראש. ראב"י שאל ממנו ומר' יהושע בן גמלא ואת יונתן בן משולם (ע"ש). והיה בזמן ר"מ וריב"ב (ע"ש) ור"א בן שמוע למד מר"י ב"מ (ע"ש):
2015
2016ר' יהושע בן הורקנוס אולי הוא אחיו הקטן של ר' אליעזר והיה ביום שמינו את ראב"ע ואז היה ר"א בלוד והיה לפני ר' יהושע בן חנניה וקרא לר' יהושע בן הורקנוס תלמיד תלמידו של ריב"ז ולר"ע קרא תלמיד ריב"ז מפני כבודו אף שהיה ג"כ תלמיד תלמידו. פירש"י תלמיד ר"ע היה, סוטה במשנה רפ"ה משנה ה' (כ"ז ב'). ולא נסתפק אולי הוא בן הורקנוס שהיה בנו של ר"א בן הורקנוס כי בנו של ר"א נקרא ר' הורקנוס וכאן קוראו ר"י בן הורקנוס:
2016
2017ר' יהושע בן פתר ראש פירש"י כך שמו ותוס' כתבו כך שם אביו, א"ר אליעזר כשהלכתי לערדסקיא (שם מקום) מצאתי את ר"י בן פ"ר שהיה יושב ודן לפני ר"מ אמרתי לו (פירש"י לר"מ והתוס' כתבו ר"א אמר לר"י בן פ"ר) אם בקי את בר' יהושע בר ממל א"ל הן. ואמר (לרש"י ר"מ ולתוס' ר"א) כך אמר ר' יהושע בר ממל משום ר' יהושע נזיר (נ"ו ב'). ובתוספתא שם פ"ה א"ר אליעזר כשהלכתי כו', ושם במשנה ובגמ' כמה פעמים וברש"י ותוס' כמה פעמים ר' אליעזר ביו"ד הוא ט"ס וצ"ל ר' אלעזר (ע"ש). שהלך לערדסקיא כו' ואמר מאיר בקי את, וע"ש דקראו מאיר שהיה חבירו, ובתוספתא אהלות ספ"ד יהודה בן פתירוש שם ג' פעמים ט"ס הוא וצ"ל יהודה בן פ"ר כו':
2017
2018ר' יהושע בן גמלא כתב היוחסין [בסדר תנאים אצל חנניה בן חזקיה] שנשא למרתא בת בייתוס (וברבה איכה פ' על אלה אני בוכיה מרים בת בייתוס ועיי"ש עושרה) שהיתה אלמנה ועשירה גדולה וקודם שנשאה נתנה לינאי מלכא תרקבא דדינרי שיעשה אותו כהן גדול, יומא (י"ח א'). ע"ש ברש"י ותוס' דאין זה ינאי המלך שבריש קדושין (ס"ו א') שהרג חכמי ישראל דהוא היה כה"ג ולא היה ממנה אחר במקומו, וכ"כ תוס' ישנים (ח' ב'). וביבמות (ס"א א') במשנה יהושע בן גמלא שקדשה ואח"כ נעשה כ"ג ואח"כ כנסה, ובסוכה (נ"ב ב') בנה של מרתא ב"ב (כהן היה רש"י). ועשה טובות לישראל שתקן מלמדי תינוקות, בב"ב (כ"א א') וזכור לטוב, ובמשנה פ' א"ל הממונה הגורלות היו של אשכרוע ועשאן של זהב והיו מזכירין אותו לשבח. כתבו התוס' בב"ב הנ"ל דצדיק גמור היה והא דאמר ביבמות קטיר קחזינא לפי שהיו אחרים חשובים ממנו. והריטב"א כתב ביומא דאח"כ הכשיר עצמו וי"א כי שנים היו. עוד י"ל דחסיד וכשר היה אלא שהיה שם כהן אחר גדול ממנו בחכמה ובמנין או באחת מהם. ראב"י שאל ממנו ומיהושע בר ממל ומיונתן בן משולם:
2018
2019ר' יהושוע בן מתיא עדיות פ"ב משנה ה' (ק"ו, וקי"ב) כתובות (ו') ג' דברים אמרו לפני ר' ישמעאל ולא אמר לא איסור ולא היתר ופירשו ר' יהושע בן מתיא, וא"כ היה בזמן שמינו את ראב"ע, ואחיו ר"א ור' יוחנן, בפ' השוכר:
2019
2020ר' יהושע בן דמא בירושלמי ע"ז פ"ב שנשכו נחש, וכתב היוחסין [בסדר תנאים] ר' אלעזר בן דמא מת בנשיכת נחש (ע"ש) ושמא שמת בנשיכת נחש היה ר' יהושע בן דמא, וכ"כ היוחסין [בסדר הדורות אצל ר"א בן דמא] כי בירושלמי מזכיר זה המעשה ביהושע ב"ד, אך שקר העיד כי בפ"ב דע"ז הלכה ב' זה המעשה באלעזר בן דמא בן אחותו ר' ישמעאל:
2020
2021ר' יהושע בן כפוסאי חתנו דר"ע בשבת (קמ"ז א') ואמר לרבי (שם). ובבכורות (ל"ה ב') בן קפיסאי, ושם (ל"ט א') בן קפוצאי, דמאי פ"ג הלכה ד' קבסוי, ובירושלמי פסחים פ' אלו דברים הלכה א', כל ימי הייתי בורח מן השררה עכשיו שנכנסתי כל מי שיוציאני בקומקום של חמין אני יורד לו. א"ר יוסי בר בון ח"ו דהוה בעי לה אלא דהוה אמר מאן יימר לי דחורן מקדש שם שמים דכוותי, עיין ר' יהושע בן פרחיה שגם הוא אמר כן לפי' השני ברש"י מנחות (ק"ט סע"ב) וכן אמר יהודה בן טבאי, בכורות (ל"ה ב') דתניא ר' יהושע בן קפוסאי אומר כו' רשב"ג אומר כו' ר' יוסי אומר כו' נראה מזה שהיה זקן והאריך ימים שהקדימו לרשב"ג ודבר עם רבי, ובתוספתא סוף מעשרות בן קבוסיו, ובפ"ג דבכורות קפוסאי אומר כו' ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר (עיין רשב"ג הזקן):
2021
2022ר' יהושע הגרסי משרתו של ר"ע שהביא לו מים לבית האסורים. פירש"י גרסי שם מקום לישנא אחרינא שהיה טוחן גריסין עירובין (כ"א ב'). שאל בייתוסי את ר"י הגרסי שבת (קי"ח סע"א):
2022
2023ר' יהושע בן זירון בן חמיו של ר"מ (ע"ש) העיד לפני רבי שר"מ אכל עלה ירק חולין (ו' ב'). ובשבת (קמ"ז א') זירוז אמר לרבי, ובפ' תולין, ובירושלמי דמאי פ"ב הלכה א' יהושע בן זירוז:
2023
2024ר' יהושע בן ר' עקיבא (ע"ל ר"י בן קרחה):
2024
2025ר' יהושע בן קרחה,
2025
2026א) במשנה ברכות פ"ב ב', פאה פ"ג ו', ר"ה פ"ד ד' (ל"א ב'). נדרים פ"ג י"א. סנהדרין פ"ז ה':
2026
2027ב) פ' בתרא דבכורות (נ"ח א') שאמר שם בן עזאי כל חכמי ישראל כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה, ר"ל ר"ע, פירש"י ור' יהושע היה בנו לכן נקרא בן קרחה, וכ"כ הרשב"ם והערוך, ומצינו שהיה לר"ע בן נקרא ר' יהושע פ"ק דשבועות (ו' א'). ובירושלמי שם שאל ר' יהושע בנו של ר"ע (פירש"י ריב"ק) מר"ע, ובתוספתא נגעים פ"א א"ר יוסי שאל יהושע בנו של ר"ע. ובפסחים (ע"ל). ובתוספתא כתובות פ"ר ובירושלמי פ' אע"פ הלכה ב'. מעשה בר' יהושע בן ר"ע שנשא אשה והתנה עמה שלא לזונה ולא לפרנסה אלא שתהא זנתו ומפרנסתו ומלמדתו תורה. והתוס' (בבכורות שם) הקשו ומי סנו להזכיר ר"ע בשמו ומזכירו בלשון גנאי כדכתיב עלה קרחי (ועי' מ"ש בעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ה סי' י"ד ע"ש בר' עקיבה ותראה כי לאו שם גנאי הוא). ובשבת (קנ"ב א') אמר האי מין לריב"ק מהכא לקרחינא כמה ולגנאי נתכוון. ובמגילה (כ"ח א') שאל רבי את ר"י בן קרחה במה הארכת ימים וא"ל ברכני וא"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי (ואיך אפשר לומר דריב"ק יהיה בן ר"ע) והא ר"ע כשנשא בת כלבא שבוע בן מ' שנה היה וחי ק"כ שנה וכשמת ר"ע נולד רבי ואפי' היה נולד ר"י שנה ראשונה כשנשא ר"ע בת כלבא שבוע לא היה ר' יהושע כי אם בן פ' שנה כשנולד רבי וריב"ק לכל הפחות היה בן ק"מ שנה כשבירך את רבי (שיגיע לחצי ימיו הוא ע' שנה) דבפחות מע' שנה לא היה מברכו שהן ימי שנותינו שבעים שנה ואז היה רבי בן ס' (ר"ל אחר דרבי נולד כשמת ר"ע שאז היה ריב"ק בן פ' שנה א"כ מן פ' עד ק"מ הוא ס' שנה) נמצא כשברכו ריב"ק שיגיע לחצי שניו (שהן ע') לא ברכו רק י' שנים ומה ברכה היא זו, ועוד דלכאורה מסתבר שלא נולד ריב"ק תיכף כשנשא בת כלבא שבוע (כשהיה אז ר"ע בן מ' אלא) עד שעשה ר"ע י"ב שנים ועוד י"ב שנים שהן כ"ד שנים (שהלך ללמוד תורה קודם הנשואין א"כ כשבא לביתו אחר כ"ד שנים ונשאה היה ר"ע אז בן ס"ד שנה א"כ אם נולד ריב"ק כשהיה ר"ע בן ס"ד היה ריב"ק במיתת ר"ע בן נ"ו שנה כי מן ס"ד עד ק"כ הוא נ"ו שנה, א"כ רבי שנולד ביום שמת ר"ע היה אז ריב"ק בן נ"ו שנה, וכבר הוכיחו דריב"ק לא היה בשעה שבירך את רבי שיגיע לחצי ימיו פחות מן ק"מ שנה, א"כ ע"כ היה רבי בן פ"ד שנה כי מן נ"ו עד ק"מ הוא פ"ד) נמצא כשהיה ריב"ק בן ק"מ היה רבי יותר מחצי ימיו (כי חצי מן ק"מ הוא רק ע' ורבי היה אז בן פ"ד). ורבינו נסים (במגלת סתרים שמצא בב"ר דחוץ מן הקרח שאמר בן עזאי הוא ראב"ע בתוס' פ' י"נ) פי' קרחה הוא ראב"ע שאמר בירושלמי (לא מצאתי) שהיה קרח. ור"ת מפרש שהוא שם אדם עכ"ל. וכ"כ התוס' בשבת (ק"נ א') דלא ר"ע היה אלא אינש אחרינא היה ששמו קרחה וקרח הוא שם אדם כמו קרח (אך קשה הא לא מסקי בשמיה דרשע) ונולד ריב"ק הרבה קודם ר' יהושע בנו של ר"ע עכ"ל. וכ"כ התוס' פי"נ (קי"ג א'). הכלל העולה מדברי התוס' כי ר"י בן קרחה אינו בנו של ר"ע. וכן נראה דאילו היה בן ר"ע הול"ל בן הקרח שם תואר, ועוד בעבור פעם א' שקרא בן עזאי לר"ע קרח במקרה יהיה שם בנו נקרא כן לעולם. ובברייתא ר' יהודה בן קרחה בפ' חלק אולי שהיה אחיו או היה קרח. אף שיש ג"כ ר' אמי בר קרחה (ע"ש) אין לספק שיהיה אחיו של ריב"ק לפי שר' אמי בר קרחה אמר בשם רב. והאריך ריב"ק ימים והוא רבו דרבי וחי כפל שנותיו של רבי (ע"ש). אך קשה מי הגיד לו נבואה ז' אף שבירך את רבי שיגיע לחצי ימיו מי יאמר שלא חי רבי יותר מחצי ימיו. ועוד ריב"ק בירך לרבי שיגיע לחצי ימיו שהיה אז ודילמא חי ריב"ק אחר ברכה זו הרבה שנים א"כ אם נתקיים הברכה שיחיה רבי חצי ימיו שהיה אז מ"מ לא יהיה ימי רבי החצי מן ימיו שחי ריב"ק אחר הברכה, והנה גדלה התמיה לפמ"ש התוס' פ' אע"פ (ס"ב ב') על מ"ש דר"ע רעיא דכלבא שבוע הוה חזיא ברתיה דהוי צניע ומעלי אמרה לי' אי מיקדישנא לך אזלת לבי רב אמר לה אין איקדשה לי בצינעא ושדרתיה כו' יתיב בבי רב י"ב שנה ואייתי י"ב אלף תלמידים כו' אמרה אי לדידי ציית יתיב י"ב שנים אחרות אמר ברשות עבידנא הדר יתיב י"ב שנים כו' אף ברתי' דר"ע עבדה כן לבן עזאי כו' רחילא בתר רחילא כו', וכתבו התוס' חזיא דהוי צניע ומעלי והא דאמר בפ' אלו עוברין (מ"ט ב') אר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי, וי"ל לא משום שהיה שונא תלמיד חכם אלא משום שהיה סבור שמתגאין על ע"ה מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותן גם לא היו מניחין אותו ליגע בהן דבגדי ע"ה מדרס לפרושים אבל מ"מ שומר מצות היה, ר"ת, עכ"ל. וקשה לפי' ר"ת שהיה שומר מצות כשהיה ע"ה ואיך לא נשא אשה עד שהיה בן מ' הא אי' בנדה ובקדושין (כ"ט ב') כיון שהגיע לכ' שנה ולא נשא. אומר הקב"ה תיפח עצמותיו וכל ימיו בהרהורי עבירה. ואי' שם בקידושין א"ר חסדא לרב המנונא לא תחזי אפאי עד דנסבת. וכתב בחדושי אגדות דאסור להסתכל בפני רשע ואחר דלא נשא אשה. מחשיבו לרשע לפי שכל ימיו בהרהור עבירה לכך אמר לא תחזי אפאי עכ"ל. ואורו עיני כי ראיתי במשנה פ"ג דידים ר' יוחנן בן ישוע בן חמיו של ר"ע וכ"ה ברבה ריש חזית, א"כ לפ"ז היה לו אשה בת ישוע א"כ יש לומר דבת ישוע נשא כשהיה בן י"ח לחופה ועד נאמן לזה שהיה לו אשה כשהיה ע"ה דאי' באדר"ן רפ"ו מה היה תחלתו של ר"ע אמרו בן מ' שנה היה ולא שנה כלום פעם א' היה עומד על פי הבאר ואמר מי חקק אבן זו אמרו לו המים שתדיר נופלין עליה כו' מיד היה ר"ע דן ק"ו בעצמו מה רך חקק הקשה דברי תורה שקשין כברזל עאכ"ו שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם מיד חזר ללמוד תורה הוא ובנו וישבו ללמוד תורה אצל מלמדי תינוקות א"ל רבי למדני תורה אחז ר"ע בראש הלוח ובנו בראש הלוח כתב לו אל"ף בי"ת ולמדה אל"ף תי"ו ולמדה תורת כהנים ולמדה כו' עתיד ר"ע לחייב את כל העניים בדין שאם אומר להם מפני מה לא למדתם והם יאמרו מפני שהם עניים היינו אומרים להם והלא ר"ע עני ומדולדל היה, ואם אומרים מפני טפנו אומרים והלא ר"ע היו לו בנים ובנות הרבה והיה מפרנס אותם ואת רחל אשתו (ע"ש). ואפשר שאשתו הראשונה מתה כשנשא בת כלבא שבוע וזן בניו מאשתו הראשונה ואת רחל אשתו י"ל שהיא בת כלבא שבוע ע"כ רמזו במתק לשונם דבתו עשתה כן לבן עזאי כו' רחילא בתר רחילא לפי ששמה רחל (ועיין ר"ע). וכפי הנוסח בפ' הנודר (נ' א') ר"ע איקדשה לי' ברתי' דכלבא שבוע שמע אביה ואדרה הנאה מכל נכסיה אזלא ואנסיבת ליה בסיתוא כו' אמרה לי' זיל הוי בי רב כו', ואז קודם שהלך פרנס בניו מאשתו הראשונה ואשתו רחל השניה, לכן הקדים באמרם לר"ע היו לו בנים ובנות הרבה והיה מפרנס אותם ואת רחל אשתו והול"ל והיה מפרנס אשתו ובניו וק"ל. הרי מוכח שהיו לו בנים ובנות כשהיה עני, ולדעת התוספות שנשא בת כלבא שבוע אחר כ"ד שנים שקדשה אז היה עשיר כי תיכף כשבא ר"ע עם כ"ד אלף תלמידים נתן לו כלבא שבוע חצי ממונו כדאיתא בפרק אע"פ. ואף את"ל שנשאה תיכף כשנתקדשה ונתעברה מיד ואח"ז תיכף הלך ללמוד תורה ולא בא לביתו כ"ד שנים מהיכן היו לו בנים ובנות הרבה, אע"כ שנולדו לו בנים אלו קודם שנשא בת כלבא שבוע, א"כ י"ל דריב"ק היה בנו של ר"ע מאשתו הראשונה בת ישוע חמיו ואז היה ר"ע בן י"ח לחופה, והיה ר"ע אז עני לכן ר' יהושע בנו התנה עם אשתו שלא לזונה, וסמך רמז קצת שקרא בנו יהושע על שם חמיו ישוע. לפ"ז נולד ריב"ק כשהיה ר' עקיבא בן י"ח או י"ט או כ', א"כ כשמת ר"ע היה ריב"ק בן ק' שנה וכשבירך את רבי היה רבי בן ס' שנה כו' אז היה ריב"ק בן ק"ס כי רבי נולד כשהיה ריב"ק בן ק' שנה א"כ החצי מן ק"ס הוא פ' שנה ע"כ ברכו שיגיע לחצי ימיו, ובזה סרו כל תלונות בעלי התוס' על רש"י ודברי רש"י והרשב"ם והערוך שכתבו כי ריב"ק הוא בן ר"ע שרירין וקיימין:
2027
2028ויש לי עוד להביא קצת סמך ראיה כי ריב"ק הוא בן ר"ע דאיתא בשבת (קנ"ב א') א"ל ההוא גוזאה (סריס צדוקי היה) לריב"ק מהכא לקרחינא כמה הוי (כמה נוהלך יש מכאן עד הקרח ולהקניטו על קרחתו נתכוון), א"ל כמהכא לגוזנאי (כמו שמכאן עד הסריס), א"ל צדוקי ברחא קרחא בד' (עז שאינו מלובש בצמר כרחל קרוי קרח) א"ל עיקרא שליפא (שה שביציו עקורין) בח', חזייה (צדוקי לריב"ק) דלא סיים מסאני א"ל דעל סוס מלך דעל חמור בן חורין ודמנעלי ברגלוהי בר אינש דלא הא ולא הא דחפיר וקביר טב מיניה (ע"ש) (וברבה קהלת בפסוק וראיתי עבדים רוכבים כו' שאמר מין אחד הדברים האלו לר' עקיבה) הלא הלך ריב"ק בלא מנעלים, ואיתא בפסחים (קי"ב א') ת"ר ז' דברים צוה ר"ע את ר' יהושע בנו (פירשב"ם ותוס' הוא ריב"ק כו' כדאי' בסופה כל חכמי ישראל כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה, וכ"כ היוחסין כדאי' בסוטה, אבל חקור ודרוש ולא תמצא זה בסוטה רק בבכורות (שם). ואח"ז ראיתי בשס"ח שתקנו כדאי' בבכורות) בני אל תשב בגובה העיר (שלא יפסיקו עוברים ושבים רש"י, ובתורת אגב יש לדקדק דלמא הוא מטעם דגזר רבי שלא ילמדו לתלמידים בשוק משום חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר כדאי' במ"ק (ט"ז א') וריב"ק רבו דרבי וראה דר"ע צוה לבנו ריב"ק שלא ילמוד בגובה העיר לכן גזר גם הוא שלא ישנו בשוק), ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים, ואל תמנע מנעליך מעל רגליך כו'. והוא תימה למה צריך ר"ע להזהיר ולצוות שגא ימנע מנעלים מרגליו הא איתא בשבת (קכ"ט א') א"ר יהודה אמר רב לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו, אלא הוא הדבר כי ריב"ק הוא בנו שראה אותו הצדוקי הסריס שהלך בלא מנעלים ש"מ שהיה הולך יחף ואפשר שכן היה רגיל מנעוריו שהיה ר"ע עני ע"כ הוצרך לצוות שלא ימנע מנעלים. אך צ"ע דלפירש"י הנ"ל נקרא ר' יהושע בן קרחה כי ר"ע נקרא קרח והלא במעשה דסריס הנ"ל דקרא את ריב"ק ברחא קרחא משמע דריב"ק היה בעצמו קרח והו"ל לקרותו יהושע קרחה, אלא י"ל שזה יהיה לו לגנאי, אך לפי שאביו ר"ע נקרא ג"כ קרח הזה ע"כ נקרא ר"י בן קרחה, או אולי שבאמת בן עזאי קרא את ר"ע קרח שהיה קרח משערות כמו בנו ר' יהושע. ויש סמך ראיה ממדרש קהלת הנ"ל. ויש עוד קצת סמך כי ריב"ק הוא בן ר"ע דאי' בחלק (ק"י ב') דור המדבר אין להם חלק לעוה"ב דברי ר"ע רא"א יש להם שנאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי, ריב"ק אומר לא נאמר פסוק זה אלא על צדיקים שבכל דור כורתי בריתי עלי זבח כורתי בריתי אלו חנניה מישאל ועזריה עלי זבח אלו ר"ע וחביריו שמסרו עצמם לשחיטה על ד"ת א"כ ריב"ק חולק על ר"א וסבר כאביו ר"ע ובן יכבד אב ע"כ דרש עלי זבח על ר"ע אביו, אך צ"ע דהו"ל עלי זבח זה אבא וחביריו:
2028
2029ג) משום ראב"ע תוספתא פ"ב דב"ב דכלים, ופ"ז דנגעים, ר' אלעזר בן תדאי בזמנו, שלח לראב"ש חומץ בן יין ב"מ (פ"ג ב'). ר' חייא בר אבין בשמו, ר' חייא בר אבא אריב"ק ב"ק (ל"ח ב') מגילה (י"ד) נזיר (כ"ג ב') הוריות (י"א), וחנן בן פנחס, ר' חנינא בן ר"ג דיבנה בזמנו, ריב"ק חבירו דרבי, כ"כ היוחסין בסופו בסדר הקבלה מס' יסוד עולם אבל הבאתי לעיל שאמר רבי לריב"ק רבינו ברכני והלך אצל ר' יוחנן בן נורי ירושלמי פ"ד דכלאים הלכה ד', ופ"א דסוכה הלכה א'. א"ל ר' יוסי בר' יהודה ירושלמי מגילה פ"א הלכה א', ור' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקא, ר' שמואל בר נחמן מתני בשם ריב"ק רבה קהלת בפ' הבל הבלים, ור"ש ע"ז (ז' רע"ב) בכורות (ל"א א'). היה יושב עם רשב"ג אביו של רבי ב"מ (פ"ד ב'). ר' תנחומא בשמו, עכו"ם אחד שאלו בראשית רבה פי"ג ופכ"ז, ושמות רבה פ"ב, ויקרא רבה פ"ד:
2029
2030ר' יהושוע בן לוי,
2030
2031א) הוא מאמוראים כ"כ רש"י בפ' כל היד (י"ח רע"ב) אבל הרמב"ם מנאו עם התנאים, ומגלה עמוקות א' רכ"ג כתב הליכות עולם בשם הרמב"ם כי רב ושמואל ור"י וריב"ל כולם מדור ראשון של אמוראים, והוא בסוף המשנה ובפ' שנו חכמים שמחובר מברייתות. וכתב היוחסין [בסדר תנאים בהקדמתו לאות יו"ד] בסוף עוקצין אריב"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות אף שהוא אמורא הביאו שם ואולי כי אמר לפני רבי וכתבו בשמו בי ריב"ל גדול מר' יוחנן ור' יוחנן קרא לפני רבי עכ"ל. (וע"ל מ"ש אצל ר' יהודה נשיאה בשם תוס' כמה דברים קבעו חכמים במשנה דברי אמוראים, וע"ל ר' יהודה הנשיא):
2031
2032ב) והיה לוי כדאי' בפ' הזרוע (אינו שם כי אם בפ' כל הבשר ק"ו ב') כי מיאשה בר בריה דריב"ל היה לוי (ע"ש). במגע"א רכ"ג אתה החלות להראות את עבדך דייקא כמ"ש ועבד הלוי שהיה ריב"ל מן השוערים (ע"ש). והוא תימא מאד דהיה זמן רב אחר החורבן ור' יהושע בן חנניה היה משורר במקדש, ובירושלמי פ' אין עומדין מתני' ה' וגיטין פ' הניזקין הלכה ט' אריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני, וכתב הבאר שבע בהוריות פ"ג ריב"ל לוי היה, ועי' טור או"ח ס"ס י"א בשם מהר"ם מרוטנבורג וכ"ה באשר"י גיטין ס"פ הנוזקין, והב"י באו"ח סי' קל"ה הביא לשון האשר"י דאיתא במגילה (כ"ח) אריב"ל מימי לא ברכתי כו' לא נמצא במגילה כ"א בירושלמי הנ"ל. ועי' ירושלמי מע"ש פ"ה הלכה ה'. בימיו בקשו להמנות שלא ליתן מעשר לכהונה אמרין מאן ייעול ריב"ל מסייע ללוואי. ובס' ג"נ כתב ריב"ל הוא קהת דריב"ל לא היה לוי אלא בן ישראל ורצו להורות ריב"ל בן לוי ממש בהיותו קהת עכ"ל, והוא נגד הנ"ל:
2032
2033ג) נכנס לג"ע בחייו, בפ' חלק (צ"ח א') אשכח לאליהו דקאי אפתחי דג"ע א"ל אימתי אתי משיח, א"ל כשירצה האדון הזה (שכינה היתה עמהם) אריב"ל שנים ראיתי וקול ג' שמעתי (דשכינה היתה אצלם), תו אשכחיה לאליהו דקאי אפתחא דמערא דרשב"י א"ל אתינא לעלמא דאתי א"ל אם ירצה האדון הזה ב' ראיתי כו' א"ל אימת אתי משיח א"ל זיל שייליה לדידי' (למשיח) והיכא יתיב (בג"ע באותו צד כנגד) אפתחי דרומי כו' אזל לגבי' א"ל שלום עליך רבי ומורי א"ל שלום עליך בר לואי, א"ל אימת אתי מר א"ל היום, אתי לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך א"ל שלום עליך בר לואי א"ל אבטח לך ולאביך לעלמא דאתי (דאי לא צדיקים גמורים אתם לא הוה יהיב לך שלמא ולא הוה מדכיר שמי' דאבוך) א"ל שקורי קא משקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא א"ל הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו. בפ' המדיר (ע"ז ב') הזהרו מזבובים של בעלי ראתן (השוכנים עליו ומביאין החולי על איש אחר) ר' זירא לא הוה יתיב בזיקי' ר"א לא עייל באהליה רב אמי ורב אסי לא הוו אכלי מביעי דההוא מבואה. ריב"ל הוה מכריך בהו (נדבק אצלם) ועסק בתורה כי התורה מגנא. כי הוה שכיב (כשהגיע זמנו ליפטר) אמרו למלאך המות זיל עביד רעותיה אזל אתחזי ליה א"ל אחוי לי דוכתאי (הוליכני לג"ע והראני מקומי) א"ל לחיי הב לי סכינך דילמא מבעתת לי באורחא יהביה ניהליה כי מטי להתם דלייה קא מחוי ליה שוור נפל לההוא גיסא נקטיה בקרנא דגלימא, א"ל בשבועתא דלא אתינא, אמר הקב"ה אי איתשל אשבועתיה ניהדר אי לא לא ניהדר. א"ל הב לי סכינאי לא יהיב לי' נפק בת קול ואמרה הדר ניהלי' דצריך לברייתא, מכריז אליהו קמי' פנו מקום לבר לואי פנו כו', אזל אשכחיה לרשב"י דיתיב על י"ג תכתקי פיזא א"ל את הוא בר לואי א"ל הן א"ל נראתה הקשת בימיך א"ל הן א"כ אין אתה בר לואי. ולא היא (דלא נראה) אלא סבר לא אחזיק טיבותא לנפשאי. בס' כלבו ובס' שבולי לקט וקצת מביא גם בשלשלת הקבלה (צ"א א') בשם מסכת ג"ע, כשהגיע זמנו לפטור מן העולם אמר הקב"ה למה"מ עשה לו כל מה שיבקש ממך כו' בא מה"מ אצלו וא"ל הגיע זמנך כו' אלא כל דבר שאתה מבקש ממני אעשה לך א"ל אני מבקש ממך שתראני מקומי בג"ע כו' ואליהו מכריז לפניו ואומר לצדיקים פנו מקום כו' ומצא לרשב"י כו' הלך מה"מ לרבן גמליאל וא"ל כך עשה לי ריב"ל א"ל ר"ג יפה עשה אלא בוא ואשלחך אליו ואמר לו בבקשה ממך שתחפש בג"ע וגיהנם ואוצרותיהם וכתוב אותו ושלח אותם אלי אם יש עכו"ם בג"ע ומבני ישראל בגיהנם הלך מה"מ וא"ל ריב"ל כך אעשה והלך ר"י וחפש בג"ע ומצא בה ז' בתים וכל בית י"ב רבוא מילין באורך ורוחב כו' אריב"ל בקשתי למדוד את הגיהנם ולראות אותו ולא נתנו לי רשות משום צדיקים לא יראו גיהנם שלחתי לאותו מלאך ששמו קומם שיכתוב לי גיהנם כלו ולא היה יכול שבאותו שעה המיתו ר' ישמעאל כהן גדול ור"ש בן גמליאל ועשרה צדיקים ובאה השמועה ולא יכולתי ללכת עם אותו המלאך לגיהנם, יום אחד עמדתי וקבלתי עם קנור המלאך והלך עמי האור עד שבאתי לשערי גיהנם והרשעים שהיו שם ראו את האור ושמחו ואמרו זה לזה האור הזה שיוציאנו מכאן. אבל בזוהר חדש פ' לך לך איתא שהראהו מ"ב חדרים בג"ע למי שמדקדק בק"ש פרשה ראשונה שיש בה מ"ב תיבות, ואח"כ הראה לו ע"ב מדורין למי שמדקדק בפ' שניה עד ושמתם שיש ע"ב תיבות ואח"כ הראה לו נ' שערים למדקדק מן ושמתם עד על הארץ שבו נ' תיבות ואח"כ הראה לו ע"ב היכלות למדקדק מן ויאמר עד אלהיכם אמת, וכן הראה לו אח"כ בגיהנם להיפך חדרים של חשך לאותן שלא מדקדקים, עיין מגלה עמוקות א' רכ"ג, ועי' פלאות בכותב בעין יעקב פ' פסין בשם אגדה כד משחנא ביתא קמא דבמדור הגיהנם ק' מילין באורכא ונ' מילין בפותיא, ע"ש באריכות גדול כל ז' בתים ומי הנידונין בהם. וראיתי בתים כו' בז' בתי ג"ע, בא' שוכנים בו גרים ועובדיה הנביא עליהם, ב' בו בעלי תשובה ומנשה המלך עליהם, ג' בו האבות ודור המדבר וכל מלכי בית דוד ומשה ואהרן ממונים, ד' בו צדיקים גמורים, ה' משה ואליהו, ו' בו המתים בקידוש ה', ז' בו המתים בשביל עונותיהם של ישראל, ושלשה בתים בגיהנם והם מדור א' ק' אמות ארכו ונ' רחבו ויש בו י' אומות עובדי ע"ג ואבשלום בן דוד, ב' י' אומות אחרים עובדי ע"ג ודואג. ג' י' אומות וקרח ועדתו, ד' י' אומות וירבעם, ה' י' אומות ואחאב, ו' י' אומות ומיכה כו':
2033
2034והנה הדבר מבהיל במ"ש שרצה שיכתוב לו הגיהנם ולא היה יכול שבאותה שעה המיתו ר' ישמעאל כהן גדול ורשב"ג כו' וזה היה בשעת חורבן הבית, ולוי אביו של ר' יהושע היה תלמיד רבי היה עכ"פ לא פחות מק' שנה אחר החורבן (ע"ל חלק א'). ועוד נראין דבריו כי כל י' הרוגי מלכות היו בפעם א' וזה שקר (עיין ר' עקיבה). ועוד קשה מה שכתב באותה שעה המיתו ר"י כה"ג ורשב"ג וי' צדיקים דלא מצינו רק י' הרוגי מלכות. ובשלשלת הקבלה (כ"ז ע"א) ריב"ל נכנס חי לג"ע בימי ריב"ז וזה שקר:
2034
2035אבל ברבה סוף שמות (פ' פקודי פ' נ"ב וס"פ חיי שרה פס"ב ופ' מקץ פ' צ"ב וירושלמי ר"פ כל הצלמים) נראה שריב"ל מת ולא נכנס חי לג"ע דריב"ל וזבדי בן לוי ור' יוסי בן פטרום בשעת סלוקן אמר בל אחד פסוק אחד אע"פ שיש לתרץ שבשעת סלוקן קאמר. ג' דברים סח לו מה"מ ברכות (נ"א א'):
2035
2036ד) בירושלמי תרומות (פ"ח הלכה י'. ובב"ר ויגש ס"פ צ"ד) שלא דבר אליהו עמו על שמסר את עולא בן קושב אע"פ שהדין כך כי א"ל וכי משנת חסידים היא, ובפ' הגולין (י"א א') בעבור איש שאכלו אריה ג' פרסאות ממקומו שלא הגין זכותו לא דבר אליהו עמו ג' ימים. ריב"ל צם ימים רבים והתפלל לה' שיראה לו את אליהו והנה אליהו לקראתו ויאמר לו אם יש לך חפץ אצלי אמלא אותך. וא"ל ריב"ל אני נכסף ללכת עמך ולראות מעשיך בעולם ואלמוד חכמה ממך א"ל אליהו לא תוכל לשאת כל מה שתראה ממעשי ואטריח עמך בהודיעך ראיות מעשי ופעלי וא"ל ר"י לא אשאל ולא אנסה ולא אטריח עליך בשאלה ועשה עמו אליהו תנאי שאם יבקש ממנו סיבת מעשיו מאותות ונפלאות שלא ילך עמו עוד, וילכו שניהם עד שהגיעו לבית איש מסכן אביון ורש ואין לו רק פרה אחת והאיש ואשתו יושבין בפתח השער ויצאו לקראתם וישאלו להם לשלום וישמחו עמם ויושיבום במיטב ביתם ויביאו לפניהם לאכול ולשתות וילינו שם ויהי בבקר ויקומו ללכת לדרכם ויתפלל אליהו על הפרה ותמת מיד וילכו שניהם, ותמה ר"י על הדבר ונתעלף ויאמר בנפשו לא היה שכר לעני הזה מן הכבוד שכבדנו אלא להרוג פרתו ואין לו זולתה, ויאמר לאליהו אדוני למה המת הפרה של האיש והוא עשה לנו כבוד, וענה אליהו זכור התנאי להסכית ולשתוק אלא אם רצונך להפרד ממני אני אומר לך, והחריש משאלותיו ולא ענהו עוד. וילכו כל היום ובערב באו לבית עשיר א' ולא פנה עליהם ולא השגיח לכבדם וישבו בלא אכילה ושתיה והיה להעשיר בביתו קיר שנפל והיה עליו לבנותה ויהי בבקר ויתפלל אליהו ובנה הקיר וילכו שניהם משם, והיגון והתימה נוסף בלב ר"י על מעשה אליהו אבל כבש יצרו מלשאול לו למה עשה זה והלכו כל היום והגיעו לערב לביהכ"נ גדולה שהיו שם ספסלים מכסף וזהב וכל אחד יושב על כסאו ואמר א' מהם מי יאכיל העניים האלה הלילה, ויען אחד ואמר רב להם מלחם ומים ומלח שיביאו להם לכאן ולא כבדם כהוגן וילינו ובבקר וילכו ואמר להם אליהו ישימכם כולכם ראשים והלכו לדרכם כל היום, ונוסף לר"י יגון על יגון ולא ענה. ויבואו לעיר אחת והשמש פנה לערוב ויראו אותם בעלי העיר ויצאו לקראתם בלב טוב ושמחה גדולה ויקבלום בסבר פנים יפות וישמחו עמהם ויושיבום במיטב ביתם בבית הגדול שבהם ויאכלו וישתו וילינו שם בכבוד גדול, ויהי בבקר ויתפלל אליהו ויאמר לא יתן לכם ה' אלא ראש אחד, ויהי כשמוע ר"י דבריו ולא יכול להתאפק ולהחריש על כל המעשים האלה שעשה ואמר, ויאמר הודיעני סודותם ויאמר אליהו יש את לבבך להפרד ממני אני אפרש הכל ואודיעך סוד הדברים ועיקר המעשים שראית, דע שהאיש שהרגתי פרתו אותו היום היה נגזר על אשתו למות ואני התפללתי לאל להיות פרתו פדיון נפש אשתו, ועוד ראיתי ע"י האשה טובה הרבה ותועלת גדול בביתו, והאיש העשיר שבניתי לו הקיר אם הייתי מניחו לבנותה היה מגלה יסודה והיה מוצא מטמון גדול מזהב וכסף וע"כ בניתי לו והנה מהרה יפול הקיר ולא יבנה עוד, והאנשים שהתפללתי עליהם ברוב שרים וברוב ראשים לפי שהוא רעה להם ומחלוקת גדול בעצתם ומחשבותם לפי שבכל מקום שבו ראשים נשחת ונחרב, והאנשים שהתפללתי עליהם בראש אחד הוא טובה להם וישובם לפי שישובו מעשיהם ועצתם לעצה אחת וישמחו בו ורוח מחלוקת לא יבוא ביניהם ולא תחליף עצתם ולא תופר מחשבתם, ע"כ אמרו המושלים ברוב חובלים תטבענה הספינות וכן אמר באחד מנין תתישב עיר. ועוד צוה אליהו וא"ל הנני הולך מעמך לכן אודיעך באשר תועיל. אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל יסיתך יצרך ואל תתמה עליו לפי שהוא לרעתו, ואם ראית צדיק מיצר ומצטער ימי חלדו וייגע ויעמול ברעב וצמא ובעירום וחוסר כל או יסורים באים עליו אל יחרה אפך ואל תכעוס ברוחך ואל יתעך יצרך ולבך לחשוב שום ספק ביוצרך, וחשוב בדעתך ולבך כי צדיק ה' וצדק דינו ועיניו על דרכי איש ומי יאמר לו מה תעשה, ואח"כ שאלו איש בשלום חבירו והלך בדרכו (ס' מעשיות ר' ניסים בר' יעקב):
2036
2037ה) בירושלמי תענית פ"ג הלכה ד' ריב"ל עביד תענית בדרומא ונחת מטרא והוון צפוראי אמרין ריב"ל מחית מטרא ור' חנינא עצר מיא מן צפוראי כו' שלח ואייתי ריב"ל א"ל משגח מרי מיפק עמן להתענות ונפקון תרוויהון לתעניתא ולא נחית מטרא עאל ואמר קומיהן לא ריב"ל מחית מטרא ולא ר' חנינא עצר מטרא מן צפוראי אלא דרומאי ליבהון רכיך ושמעון מילי דאורייתא ומתכנעין וציפוראי ליבהון קשה ושמעון מילי דאורייתא ולא מתכנעין עכ"ל, ובבבלי תענית ענין כזה ר' חמא בר' חנינא וריב"ל, ונראה כי ענין אחד הוא, והיוחסין אות ח' אצל ר"ח בר חמא כתב כי ר' חנינא בר חמא הביא מטר לציפוראי וכאן אצל ריב"ל כתב שהיה בדרום א"י והיה בזמן ר"ח ב"ח ושניהם התענו על גשמים בדרום ולא נענו עם היות כי ר"ח בציפורי נענה ונתנו הסיבה שאנשי דרום לא היה לבם נכנע לשמים כדמוכח בירושלמי תענית הנ"ל עכ"ל, ראה כי הפך הקערה על פיה:
2037
2038ו) ברבה פ' וישלח פ' ע"ח ריב"ל סליק לרומי כד אתא לעכו נפק ר' חנינא לקדמותיה אשכחיה צולע על יריכו א"ל דמי את לסבך והוא צולע על יריכו עכ"ל. וכתב בידי משה לפי שלוי אביו הטיח דברים כלפי מעלה ונטלע (ע"ש) לא יחשב שבנו ריב"ל אטלע ג"כ מחמת חטא אלא דמי לסבך יעקב שאטלע בלא חטא עכ"ל. וכתב ברש"ל דכתובות (ק"ג ב') דלוי הוה יתיב גבי ר"ח ר"ל שהיה חבירו ור"ח היה גדול ממנו דלא הוה כייף לר' אפס (ע"ש) וכ"כ רש"י בשבת (נ"ט ב') לוי ור"ח שוין בחכמה ושנים וא"כ איך הלך ר"ח לקדמותיה דריב"ל דזוטר טפי, לכך נראה דגרסי' לוי הוה סליק לרומי ולא ריב"ל בנו ונכון הוא עכ"ל. ולכאורה נראה כדבריו דלא מצינו באיזה מקום בש"ס דריב"ל אטלע רק לוי כנ"ל, אך קשה דהא ר' חנינא הוה שכיח קמי' דרבי (ע"ש) ולוי היה ג"כ תלמידו דרבי ואיך לא ראה אותו שהוא צולע עד שבא לעכו דהא מכח שהראה קידה לפני רבי אטלע, ואפשר שלא היה ר"ח באותה שעה לפני רבי כשאטלע וכשבא לעכו ראה אותו. ומה שמתמיה איך הלך ר"ח לקדמותי' דריב"ל דזוטר טפי דהרי אר"ח לריב"ל מרי פי' אדוני מיפק עמן לתעניתא, הרי קרא את ריב"ל אדוני, ובירושלמי פרק אין עומדין מתני' א' ר"ח וריב"ל עלון קומי שר א' דקסרין וקם לפניהם אמרון ליה מן קומי אילין יהודאין את קאים א"ל אפיהון דמלאכין חמית עכ"ל, הרי מעלתן שוה ואדרבא קראו רבי וא"כ אין לשבש הספרים. וביומא (מ"ט א') בעי ריב"ל חפן ומת כו' אר"ח ראה שאלת ראשונים למימרא דריב"ל קשיש והא אריב"ל לי התיר ר' חנינא ש"מ דר"ח הוה קשיש מריב"ל (פירש"י דלא היה דרך הזקנים לומר על הבחורים רבי אלא הול"ל לי התיר חנינא עכ"ל) ע"ש דמשני כשאלת ראשונים אני מן הראשונים ג"כ הייתי מתקשה בזה וצ"ע למה צריך הש"ס להוכיח דר"ח קשיש מריב"ל מדקראו ר' חנינא דהא מוכרח שהיה קשיש מיניה הרבה, דאי' בכתובות (ק"ג ב') רבי צוה לפני מותו שר"ח ישב בראש ולא קבל ר"ח שהיה ר' אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה (וברש"י שבת (נ"ט ב') חסר תיבות ומחצה). יתיב ר' אפס ברישא ויתיב ר"ח אבראי (חוץ לבית המדרש שלא היה נכפף לר' אפס) ואתי לוי ויתיב גביה נח נפשיה דר' אפס ויתיב ר"ח ברישא ולא הו"ל ללוי אינש למיתב גבי' וקאתא לבבל, ואמרו לרב גברא רבה אתא אמר ש"מ נח נפשיה דר' אפס ויתיב ר"ח ברישא ולא הו"ל ללוי אינש למיתב גבי' וקאתא, ואימא ר"ח נח נפשיה ור' אפס כדיתיב יתיב ולא הול"ל ללוי אינש למיתב גביה וקאתא, ומשני לוי לר' אפס הוה מיכף כייף, פירש"י בפ' במה אשה שהרי זקן ממנו, וכתב שם רש"י מתוך שהיה ר"ח חשוב לא נכנס לבית מדרשו של ר' אפס וישב בחוץ ומשום כבודו ישב לוי אצלו וקאתא להכא (ר"ל ולא ישב בבית המדרש אצל ר"ח) שלא היה ר"ח גדול הימנו לא בתורה ולא בשנים ולא ניכף לו לוי ובא לכאן עכ"ל (ר"ל אילו היה ר"ח גדול הימנו בשנים או בתורה הוה לוי כייף לי' ואילו היה לוי גדול ממנו בשנים לא היה ר"ח יושב בראש כמו שלא רצה ר"ח לישב בראש מפני שר' אפס גדול ממנו בשנים). נמצא נלמוד מזה דר"ח ולוי שוין בשנים ת"כ ר' יהושע בנו של לוי פשיטא דר"ח גדול ממנו בשנים, ואין לך הוכחה גדולה מזו וק"ל. ועוד דממה שקרא ריב"ל את ר"ח רבי אין זה הוכחה דאין דרך הזקנים לקרוא הבחורים רבי, דהא עולא היה רבו דרבה ורבה היה רבו דרבא כמבואר כל אחד במקומו, ומצינו שקרא עולא את רבא רבי בחולין (קל"א סע"ב) ועיין בכללים שכתבתי הרבה ראיות לזה:
2038
2039ז) והיה מארץ ישראל תוס' סוכה (מ"ד א'). ועלה עם ר' יונתן לירושלים ירושלמי מע"ש פ"ג הלכה ו'. כתב אפנקסיה מאן דבחד בשבת כו' שבת (קנ"ו א'). ונקרא ברבי (ע"ש). לא אזל לבי אבלא אלא מאן דאזל בלא בנים מ"ק (כ"ז ב'). אמר ס' או פ' הלכות (שכח מכח שעסק בצרכי צבור) שלמד מר' יהודה בן פדיה (עיין יהודה בן נריא). מקרי לברי' תורה אחת יהיה לכם כו' שבת (ס"ח סע"ב). ומתני לבריה הוריות (ח' א'). קם לפני בנו רב יוסף לפי שנתחתן בנשיא (ע"ש). בשבת (פ"ח ב', פ"ט א') הרבה דרשות, והיה מכיר מוהל שלו ירושלמי פ' אע"פ הלכה ו':
2039
2040ח) ריב"ל ור' יוחנן קיי"ל כריב"ל תוס' עירובין (ס"ב ב', ס"ה ב') ובנדרים (מ"ה א') בר"ן ורא"ש ובתוס', ובתוס' ע"ז (ל"ה סע"א) הלכה כריב"ל אף לגבי ר' יוחנן כ"ש לגבי שמואל דהא שמואל ור' יוחנן הלכה כר"י וכן בסדר תנאים ואמוראים פסק הלכה כריב"ל בכל מקום. וכ"כ התוס' פ' ג"ה (צ"ז א'). וכתבו עוד דהלכה כריב"ל בכל מקום דבר סמכא הוא ואפי' לגבי ר' יוחנן, ובתשו' הגאונים פסק כריב"ל בכ"מ. וכ"ב הרא"ש ר"פ לולב וערבה הלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן. ובתוס' מגילה (כ"ז א') קדושין (כ"ג א') גיטין (ל"ט סע"א) חוץ מהלכות מועטות תפלות באמצע תקנום ובפ' צולין מחיצה של ברזל אינה מפסקת ואפ"ה רוב הגאונים פסקו כריב"ל כ"כ המנהיג, ובפ' אלו נאמרין הביאו מאמר זה להלכה פסוקה בענין ברכת כהנים, וקלנדא פ"ק דע"ז אין הלכה כמותו דתניא כר' יוחנן, וכן גיורת פחותה מג' שנים שהתירה לכהן אינה הלכה, וכן מ"ש שאסור לטעום בשעת המנחה עד שיתפלל פ"ק דשבת ופ' תפלת השחר והלכה תשעה וקטן מצטרפין ר"ת ורב האי בלבד פסקו כמותו. ועיין תשובת הרשב"א סי' תס"ד הא דאמר הרא"ש הלכה כריב"ל לגבי ר' יוחנן לא אמרו כן הגאונים. וכתב בס' תאוה לעינים יומא (י' ב') ריב"ל היה רבו דר' יוחנן (עיין בכללים) וכ"כ היוחסין בשם הרמב"ם פ"ק דגיטין, אבל בס' כריתות ימות עולם כתב ריב"ל תלמיד ר' יוחנן (עיין למטה) וכ"כ במרדכי ספ"ק דיבמות ובפ' חלק (צ"ט ב') ר' יוחנן וריב"ל אמרו הקדים ר' יוחנן לריב"ל:
2040
2041ט) ר' אבהו אקלע לאתרייהו שבת (מ"ו א') יבמות (י"ד א') ירושלמי כירה (מ"ו א'). רב אחא בר חנילאה. ר' אחא בשמו, ורב אחא בשם רבי ירושלמי מגילה פ"א, רב אחא קרטיגנאה, רב אחא בר חמא תלמידו, ר' איבון בשמו, רב אידי אמר ריב"ל, רב אידי בר אבין בשמו, ר' אלעזר הקפר נראה שהיה רבו, ר' אלעזר בן פדת בשמו, ר' אלכסנדרי (ע"ש). ר' אמי בשמו, ר' אסי בשמו, בש"ר אנטיגנוס, נקרא ברבי, ר' ביסנא בר חמא, ר' בירים בזמנו, ר' ברכיה בן בנו, ר' גמליאל זוגא, לזבדי בן לוי נראה בחלום (ונראה כי הוא אחיו). ר' זביד אריב"ל. ר' זעירא בר חמא בשמו. בש"ר חייא ירושלמי פ' חלון, ורצה לראות את ר' חייא רבה אחר מותו, פליג עם ר' חייא בר רב מסתמיך על כתפיה דר' חייא בר אבא ירושלמי שבת פ"ק, ר' חלבא בשמו, ר' חמא בר עוקבא, ור' חמא בר שקלא, ור' חנינא, ור' חנא קרטיגנאה, רב חנן בר זבדי בזמנו, ר' יהודה בר אלעאי בשריב"ל רבה קהלת בפסוק ושבתי אני ואראה, וצ"ע כי ר"י בר אלעי קדמו טובא, אך בילקוט כל זה אינו. בש"ר יהודה נשיאה או בשמו, ור' יהודה בן לוי ירושלמי מגילה פ"א הלכה א', ר' יהודה בן פזי בשמו, ר' יודן גזורו, ר' יהודה בן נריא רבו, ר' יהודה בר' סימון, ר' יהושע דסכנין בשמו, א"ר יוחנן אריב"ל סוכה (ל"ב א') וע"ל ר' יוחנן תלמידו או רבו, ובר"ה (י"ח ב') ויומא (ס' ב') ובמנחות (צ"ה א') פליגי. ור' יונתן (ע"ל). ר' יונתן דבית גוברין, ר' יוסי בר חנינא בשמו ירושלמי פ' יוה"כ הלכה א', וכצ"ל בתענית פ"ק הלכה ו'. ר' יוסי בר סימון בשמו, ר' יוסי בן פטרוס חמיו, ר' יוסי בן נהוראי שאלו, רב יוסף בנו, א"ר יוסף אריב"ל (צ"ד א') וצ"ע אי היה תלמידו. בש"ר ינאי, א"ר יעקב אריב"ל, ר' יעקב בר אחא בר אידי, ר' יעקב בר אחא אריב"ל, ר' יעקב בר אידי בשמו, ור' יצחק חקולא ירושלמי פאה פ"א הלכה ה'. ר' יצחק בר נחמני בעא מיניה. ר' יצחק בר נחמן בשמו ירושלמי פ' יוה"כ (וע"ש). רב יצחק בשמו, ר' יצחק בר אמי בשמו, ר' ישמעאל בר אבא אריב"ל, ר' לוי בר ברי' בשמו, ר' מיישא בן בנו, ר' מלוך בשמו, ר' מנא דשאב בשמו, ר' מתון תלמידו, ר' מריון אריב"ל, רב נחמן בר יצחק בשמו, ר' סימון בנו משמו, ר' סימון בשמו, עולא אריב"ל, מר עוקבא מסדר אגדתא קמי', ר' עוקבא בשמו, ר' עזריה בשמו, בש"ר פדיה, בש"ר פדת, בשם קהלא קדישא, א"ר שמעון בן פזי אריב"ל משום בר קפרא, אריב"ל משום בר קפרא. רב, ורבה בב"ח אריב"ל, אמר רבי יומא (ס"ט א') וירושלמי מגילה פ"א הלכה א', אמר רבי ג' דברים אמר ריב"ל משום אנשי ירושלים ע"פ (קי"ג א') וצ"ע שהרי לוי אביו היה תלמיד רבי ואיך אמר בשמו, ובעין יעקב אינו תיבת רבי והנאני. אמר שלח רבי את ר' רומנוס יבמות (ס' ב'), רמי בר אבא בשמו, ר' שבתי בשמו, שימי בר עוקבא, ר' שלמן בר לוי בשמו, ר' שמואל בר נתן, אמר שמואל בשמו, שמואל בר נחום תלמידו. ר' שמואל בר נדב בעא מיניה, ר' שמלאי בשמו בכורות (ל"ו ב'), בשם ר"ל, ר' שמעון בן פזי (ע"ל), ר' שמעון בר אבא אייתי גיטא קמיה, ר' שמעון בר אחא בשמו, בש"ר שמעון במדבר רבה פי"ט, ר' תנחום אריב"ל. ר' תנחום בר חייא בשמו:
2041
2042ר' יהושע בן לוי בר' שלום רבה בהעלותך פט"ו:
2042
2043ר' יהושע הדרומי ירושל' פ' הרואה דרומיא, וחלה פ"א, אמר קומי ר' יסא בש"ר אחא ירושלמי פ' המצניע, קומי ר' יונה ירושלמי ס"פ לולב וערבה, ובע"ז פ"ב (ל' ב') בבבלי א"ר ספרא משום ר"י דרומיה, ומסופק אני אם אינו ריב"ל שישב בדרומה של א"י כי ריב"ל גזר תעניתא לאנשי דרום, וכ"נ קצת דאי' בירושלמי ס"פ הרואה אר"י דרומיא ג' דברים גזרו ב"ד של מטה והסכימו ב"ד של מעלה ואלו הן חרמה של יהושע ומגילה ושאלת שלום בשם, ובסוף מכות (כ"ג ב') אריב"ל ג' דברים עשו ב"ד של משה והסכימו ב"ד של מעלה מגילה ושאלת שלום והבאת מעשר הרי דברי ר' יהושע דרומיא הם הם מ"ש ריב"ל במכות, אך איתא שם בירושלמי ר' אבון בשם ריב"ל אף המעשרות, א"כ נראה דג' דברים שאמר ר' יהושע דרומיא אינו ריב"ל, ואם הוא ריב"ל י"ל ע"פ הלכה דאי' בב"ב (כ"ה ב') א"ר יצחק הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין אריב"ל לעולם ידרים שמתוך שמתחכם מתעשר שנאמר אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד לכן בחר ריב"ל לישב בדרומה של א"י:
2043
2044ר' יהושע בן אלישע עיין ר"א בר' צדוק:
2044
2045ר' יהושע בן יאיר בש"ר פנחס בן יאיר, ור' ברכיה ור' אבא בר כהנא בש"ר פנחס בן יאיר ירושלמי תענית פ"ג הלכה ד':
2045
2046ר' יהושע עוזאה א"ר יוחנן בעי יהושע עוזאה כו' וא"ר יוחנן הדר פשטה ר"י עוזאה יומת (מ"ז ב') וס"ד הושיע ונדרים (ל"ח ב') יהושע איש עוזא אומר:
2046
2047ר' יהושע דסכנין (ושם נקבר גא"י) ור' אבא בריה דרב פפי בש"ר לוי (ע"ש). בשם ריב"ל רבה איכה בפ' העיר רבתי עם, ור' אחא בר שלקי ור' חנינא בר שלקי בש"ר סימון ובש"ר יוחנן. ור' יהודה בן נירון. ור' מנא דשאב, ר' פפי בשמו. ור' חייא בר פפי:
2047
2048ר' יהושע בריה דר' תנחום בר' חייא דכפר אנון במדרש קהלת בפסוק עת ללדת וב"ר פ"ו כפר חנון, פירש בספינה בין סוכות לחנוכה וא"ל מטרוניתא שלא יפרוש וכן א"ל אביו בחלום וגם קבורה לא היתה לו וכן הוה:
2048
2049ר' יהושע בר אבא משמיה דעולא שבת (קכ"ו א') מ"ק (ה' ב') אמר רב גידל אמר רב מנחות (ל' א') כמה הלכות. ב"ב (ט"ו א'), ובזבחים (ל"ב ב') אותיב רב יהושע לעולא כו' א"ל מטונך אולי הוא ר' יהושע בר אבא, ואולי ר' יצחק בר אבא אחיו:
2049
2050רב יהושע בר אידי בר אבין נגרא והיה כשנפטר רב כהנא פ"ק דפסחים (ג' ב') ואין נזכר שם בר אבין נגרא ולא היה במיתתו רק מצאו שמת:
2050
2051ר' יהושע בריה דרב אידי ברכות (ד' א') מ"ק (ה' א') עירובין (פ"ב רע"ב) ור' חיננא בריה דרב אידי הנזכר במ"ק באותו ענין אולי אחיו. בשבת (י"א א') איקלע לבי רב אשי וא"ל ליטעום מר מידי ואותו ענין בתענית (י"ב ב') לבי רב אסי וט"ס וצ"ל רב אשי (עיין בכללים). ואולי רב יצחק ברב אידי אחיו:
2051
2052ר' יהושע הכהן בר' נחמיה בש"ר יצחק שוח"ט סי' פ', בש"ר חנינא בר יצחק ב"ר ר"פ י"ד. ור' לוי בר חייתא ור' אבא בש"ר חייא בר אבא רבה בהר פ' ל"ג, בש"ר יוחנן בן זכיי שקלים פ"ב. ר' מנחמה בשמו תנחומא אחרי:
2052
2053ר' יהושע בר גיזורה הוה משמש קמי ר' זעירא ירושלמי ר"פ כירה ופליג עם ר' זעירא ירושלמי תענית רפ"ד:
2053
2054ר' יהושע אונייא ירושלמי ערלה פ"א הלכה ב', שבת פ"א הלכה ד', א"ר שמואל בר יצחק תנא ר' יושע אוניא ירושלמי ר"פ אלו עוברין:
2054
2055ר' יהושע בר אביון ר' סימון בש"ר אנייני בן סוסיי ירושלמי פ' א"ל הממונה הלכה ה', בר אבין סוף מדרש איכה פסוק למה לנצח תשכחנו:
2055
2056ר' יהושע בריה דר' טימי ור' בורקי (ע"ש) ור' יצחק בן אלעזר והיה קוראן עדה קדושה:
2056
2057ר' יהושע בן ביתוס בש"ר יהודה בר סימון ב"ר פ' פ"ד:
2057
2058ר' יהושע בר זידל שאל לר' ינאי בר' ישמעאל וסלקין לגבי ר' ינאי ר' זירא ור' הושעיא ור' בון בר כהנא ור' חנניה (תרומות פ"ח הלכה ה' וירושלמי ע"ז פ"ב הלכה ב'):
2058
2059ר' יהושע בר אבירים מדרש אסתר פסוק והנערה אשר תיטב:
2059
2060ר' יהושע בריה דר' כנגדי מדרש שמואל פי"ג:
2060
2061ר' יהושע בן פדיה מדרש משלי סי' ו':
2061
2062ר' יהושע בר אבא אושעיא איש טריא נולד יום שמת אביו (ע"ש):
2062
2063ר' יהושע הלוי בר שלום לא מצאתי ואולי צ"ל ר' יהודה הלוי בר שלום (ע"ש):
2063
2064ר' יהושע בר נחמן אחיו של ר' שמואל (לא מצאתי):
2064
2065ר' יהושע בן מרתא בן אחי ר' חייא. עי' רב יהודה בר"י בר מרתא וצ"ע:
2065
2066ר' יהושע בר בנימין בר לוי (ע"ש):
2066
2067ר' יושוע אחוי דדוריי שאל לר' אבהו (ע"ש):
2067
2068ר' יהושע ור' נחמיה בש"ר אחא מדרש ריש פתיחתא דאיכה, ר' יהושע זה לא ידעתי מי הוא:
2068
2069יושוע חמיו של ר"ע, בנו ר' יוחנן:
2069
2070רב יהושע רב הונא בריה דרב יהושע, רב נחמיה בר"י, חיננא בר"י, רב ששת בר"י:
2070
2071יהושע ר' יוחנן בן יהושע, ר' יוסי בן יהושע, ר' ישמעאל ב"י, ר' שמעון ב"י:
[הגהות: יהושע, א) נדה (כ"ה א', ס"ט ב') ר' יהושע בן חנינא ובשס"ח חנניא וערכין (י"א ב') צ"ל חנניה ל"ת. ב) שבת (קמ"ז א') ר' יהושע בן כפוסאי, ובכורות (ל"ט א') קפוצאי וברוב מקומות קפוסאי ל"ת. ג) נזיר נ"ט ב') רש"י ד"ה ולייתא כו' מה תשובה השיב ר' יהושע בן לוי לבן זומא, בן לוי ט"ס כי סתם ר' יהושע הוא בן חנניה כמ"ש רש"י שם (נ"ו ב') וריב"ל היה אחר כמה דורות. ד) יומא (ס"ד) הושע עוזאה צ"ל יהושע. ה) זבחים (ל"ב ב') איתיביה רב יהושע לעולא, אולי הוא רב יהושע בר אבא ובשס"ח רב הושעיא:]
[הגהות: יהושע, א) נדה (כ"ה א', ס"ט ב') ר' יהושע בן חנינא ובשס"ח חנניא וערכין (י"א ב') צ"ל חנניה ל"ת. ב) שבת (קמ"ז א') ר' יהושע בן כפוסאי, ובכורות (ל"ט א') קפוצאי וברוב מקומות קפוסאי ל"ת. ג) נזיר נ"ט ב') רש"י ד"ה ולייתא כו' מה תשובה השיב ר' יהושע בן לוי לבן זומא, בן לוי ט"ס כי סתם ר' יהושע הוא בן חנניה כמ"ש רש"י שם (נ"ו ב') וריב"ל היה אחר כמה דורות. ד) יומא (ס"ד) הושע עוזאה צ"ל יהושע. ה) זבחים (ל"ב ב') איתיביה רב יהושע לעולא, אולי הוא רב יהושע בר אבא ובשס"ח רב הושעיא:]
2071
2072ר' יהושע בן אלם הגידו לו בחלום, שמח בלבבך שאתה וננס הקצב מושבו ומושבך בג"ע וחלקו וחלקך שוין כאחד, כשניעור ר"י חשב בלבו ואמר אוי לי שמיום שנולדתי הייתי תמיד ביראת קוני ולא עמלתי אלא בתורה לא הלכתי ד' אמות בלא ציצית ותפילין והיו לי פ' תלמידים ועכשיו שקולין מעשי ותורתי עם הקצב. שלח לתלמידיו תדעו שלא אכנס לביהמ"ד עד שאראה מי הוא זה האיש ומה מעשיו שהוא חבירי בג"ע. מיד הלך עם תלמידיו מעיר לעיר ושאל בשם האיש ובשם אביו עד שבא אל עירו. כשנכנס שאל מיד היכן ננס הקצב אמרו לו למה אתה מבקש אותו אתה חסיד וצדיק ותשאל על איש כמוהו, אמר להם מה מעשיו א"ל אדוננו לא תשאל ממנו כלום עד שתראה אותו מיד. שלחו בשבילו ואמרו לו ר' יהושע בן אלם שואל אותך א"ל ננס מי אנכי ומי אבותי בישראל שר"י שואל אותי אמרו לו עמוד ולך עמנו חשב בלבו שכל מה שאמרו לו שקר הוא ואמר לא אלך עמכם שאתם משחקים בי מיד חזרו לר"י ואמרו לו אתה אור ישראל ואור עינינו עטרת ראשנו איך תשלחנו בשבילו הלא הוא לא רצה לילך עמנו, אמר להם תדעו שלא אשב עד שאראה אותו, הלך ר"י בעצמו אצל ננס הקצב ונפל ננס על פני ר"י ואמר מה היום מיומים שעטרת ישראל בא לפני עבדו, א"ל דבר יש לי לדבר עמך א"ל דבר א"ל מה מעשיך ומה מלאכתך, א"ל אדוני קצב אני ויש לי אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד על רגליהם ובכל יום ויום אני מלבישם ומאכילם ומרחיצם בידי מיד עמד ר"י ונשקו על ראשו וא"ל בני אשריך ואשרי גורלך מה טוב ומה נעים ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בג"ע (ס' קטן מעשיות בדבור כבד את אביך):
2072
2073ר' יוד אמר ר' אמי בר יוד פ"ג דתענית. (כ"ב סע"ב) פירש"י חכם ששמו יוד, ואולי קטן היה:
2073
2074יוד קרת קדושין (ט"ז ב') אמר רב יוסף יוד קרת קא חזינא הכא, פי' יוד קטנה עשאו עיר גדולה, והערוך פי' שם חכם. ובשס"ח בגליון פי' גאון יוד קרת שם עיר כמו ר' יוסי דמן יודקרת, ובחידושי ריטב"א שם גירסת רש"י א"ר יוסף יוד קרת קא חזינא הכא ופירושו תנא זה האריך בדברים שלא לצורך ועושה מיוד קטנה עיר גדולה, אבל הראב"ד גורס אמר רבה יוד קרת קחזינא הכא והוא שם אדם קשה מאד שלא היה חס אפילו על בניו כדאיתא בתענית על ר' יוסי דמן יוקרת ולדוגמא הביאו לכאן לומר שאף זו קושיא קשה היא וזה יותר נכון עכ"ל:
2074
2075יוחאי ר' יעקב בנו, ויש ר' שמעון בן יוחאי:
[הגהות: יוחי, במסכת כלה ר' יוחי בר יאשיה, אולי צ"ל אחי ובשס"ח ר' יוחי בר יאשיהו:]
[הגהות: יוחי, במסכת כלה ר' יוחי בר יאשיה, אולי צ"ל אחי ובשס"ח ר' יוחי בר יאשיהו:]
2075
2076רב יוחני פרק ערבי פסחים:
2076
2077מר יוחני בזמן שמואל. בעא משמואל פרק מגלחין, אמר אביי א"ל מר יהודה דבי מר יוחנ כאו' ע"ז פ"ק (ט"ז ב'):
2077
2078מר יוחנא בריה דרב חנא בר אדא, ואמרי לה מר יוחנא בריה דרב חנא בר ביזנא, איקלע רבא ורב ספרא לביתו (ע"ש) עביד להו עגלא תלתא חולין (קל"ג א'):
2078
2079מר יוחנא בריה דרב חנא בר ביזנא (ע"ל בסמוך):
2079
2080יוחנן כהן גדול,
2080
2081א) במשנה מע"ש פ"ה ט"ו, סוטה פ"ט י', פרה פ"ג ה':
2081
2082ב) בנו מתתיהו כמו שנזכר בתפלות מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ר"ל יוחנן שנקרא חשמונאי והיה אביו של מתתיהו, וכ"ה ביסוד עולם וכן בפ"ק דמגילה שמעון הצדיק ומתתיהו בן יוחנן כה"ג חשמונאי ובניו שעמדו לישראל בימי יונים, והרמב"ם כתב בפ"ו יוחנן כה"ג בן מתתיהו, וכ"כ בס' הליכות עולם יוחנן כה"ג בן מתתיהו שהיה בימי חשמונאים, וז"ל (דף ג' סע"א) דור ראשון שמעון הצדיק, דור ב' אנטיגנוס ור"א בן חרסום, דור ג' יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, דור ד' יוחנן בן מתתיהו ויהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי עכ"ל. וכן הביא היוחסין [בקבלת הראב"ד] בהג"ה בשם הרמב"ם בהקדמה לזרעים, אבל טעות בידם כי יוחנן כה"ג היה אביו של מתתיהו. ובפרק יש נוחלין נראה שהיה בימי ינאי הוא ובנו כשהקדישו נכסיו וזה תימה. וקבל מאנטיגנוס שנת ג' אלפים ת"ק שהוא צ"ב שנה לבנין הבית (יוחסין בסדר הדורות). כתב הזית רענן ר"פ חוקת כתב הר"ש פ"ג דפרה (משנה ה') שהיה בימי ריב"ז, ובברכות (כ"ט א') אמר אביי הוא ינאי שהרג החכמים והיה בימי ר' שמעון בן שטח וקדם הרבה לריב"ז שהיה בשעת החורבן ושמעון בן שטח היה קודם שמעיה ואבטליון עכ"ל. ר"ל כי שמעיה ואבטליון רבותיו של הלל וריב"ז תלמיד הלל:
2082
2083ג) והיה צדיק ותקן תקנות רבות והוא תקן הדמאי והעביר וידוי מעשר שני (סוף מעשר שני) וביטל בחול המועד קול הפטיש מירושלים, וזה לא הביאו המפרשים כי נראה להם שזה מותר אם אין לו מה יאכל כדאי' במ"ק, עיין סוטה (מ"ז). ועשה שתי פרות כדאיתא בפ"ג דפרה (משנה ה'). ועוד ביטל המעוררין שהיו אומרים עורה למה תישן. וביטל הנוקפין שסידר טבעות להפיל השורים לארץ לשוחטן לקרבנות. ובסוטה (ל"ג) כשיצא מקדשי קדשים שמע בת קול נצחו טליא כו' וכ"ה ברבה שה"ש. בפסחים (נ"ז א') ועוד צוחה עזרה שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי וימלא כריסו מקדשי שמים כו'. וכתב בחדושי אגדות יש לדקדק דחשיב ליה הכא בכלל כהנים כשרים ובפ"ק דיומא (ט' א') דקחשיב צדיקים בבית שני שהאריכו ימים שמעון הצדיק מ' שנה ויוחנן כה"ג פ' שנים וישמעאל בן פאבי י' שנים ואמרי לה י"א שנים של ר"א בן חרסום ולא קחשיב יוחנן בן נרבאי. ואפשר דהיינו יוחנן כה"ג היינו יוחנן בן נרבאי. ומזה יש ליישב (ר"ל לפי פירושנו יהיה יוחנן בן נרבאי יוחנן ששימש פ' שנים ונעשה צדוקי) דגבי ישמעאל בן פאבי אמר שהוא תלמידו של פינחס למעלתו כאילו היה פינחס בן אלעזר רבו שהיה מפורסם אבל ביוחנן בן נרבאי אמר תלמיד פנקאי (ואילו היה למעלתו) אין שם רבו פנקאי מפורסם מי הוא, אבל אם הוא יוחנן כה"ג ששימש פ' שנה בכהונה גדולה ואח"כ נעשה צדוקי ניחא דשינה שם רבו לגנאי לו פנקאי כלומר שאינו עוד תלמיד של פינחס. וניחא נמי אם היה יוחנן דהכא (ר"ל יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי) יוחנן כה"ג (ר"ל יוחנן כהן גדול שנעשה צדוקי שהיה מבית חשמונאים) שהיה מתנהג כל כך בגדולות ועשירות שהיה אוכל בסעודתו ש' עגלים ומ' סאה גוזלות בקנוח סעודה ושותה ש' גרבי יין לפי שהיה מבני חשמונאי כהנים גדולים ומלכים. וק"ק אמאי לא חשיב התם בכלל כהנים כשרים את מתתיהו כה"ג דודאי כהן גדול כשר היה שמזכירין אותו בנס דחנוכה, ויש ליישב ודו"ק עכ"ל. וצ"ע לפי מ"ש בפ"ק דיומא (שם) דיראת ה' תוסיף ימים בית ראשון עמד ת"י שנים ולא שימשו רק ח"י כהנים גדולים וגירסת הריטב"א י"ב כהנים, ושנות רשעים תקצורנה זה מקדש שני שעמד ת"כ שנה ושימשו בו יותר מן ש' כהנים צא מהם מ' ששימש שמעון הצדיק ופ' ששימש יוחנן כה"ג וי' של ישמעאל בן פאבי וי"א של ר"א בן חרסום (עולה קמ"א שנים) צא וחשוב כל אחד לא הוציא שנתו, וצ"ע למה לא קחשיב פ' שנה ששימש יוחנן כה"ג ונעשה צדוקי, וי"ל דמ"ש ופ' ששימש יוחנן כה"ג הוא הוא שנעשה צדוקי, אך לדעת הבאר שבע שכתב בשם הרמב"ם פ"ט מהל' מעשר כי ב' יוחנן כה"ג היו ר' יוחנן כה"ג שהעביר הודיית מעשר הוא שהיה אחר שמעון הצדיק ואינו יוחנן כה"ג ששימש פ' שנה ונעשה צדוקי. וא"כ כי ב' היו א' צדיק גמור וא' נעשה צדוקי למה לא קחשיב את יוחנן כה"ג הצדיק כמה שימש. כתב היוחסין יוחנן כה"ג ששימש בכהונה גדולה פ' שנה ונעשה צדוקי הוא בן שמעון בן מתתיהו והוא הורקנוס הראשון ונקרא ינאי. ובשלשלת הקבלה (כ"ה סע"א) ששימש בכה"ג מ' שנה (ט"ס) ומלך ל"א שנה:
2083
2084יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי (ע"ל יוחנן כה"ג):
2084
2085ר' יוחנן בן בתירא עלו זקני ב"ש וב"ה לעלייתו מנחות (מ"א סע"ב). ובזבחים (ס"ג א') א"ר יוחנן בן בתירא אכן ענין ההוא עצמו במנחות (ח' סע"ב) הגירסא ר' יהודה ב"ב (עיין ר' יהודה ב"ב ותרבה איזה יוכשר). ובספרי פ' שלח ר' יונתן ב"ב שעלו זקני ב"ש וב"ה לעלייתו, ואחד ט"ס:
2085
2086רבן יוחנן בן זכאי,
2086
2087א) במשנה אבות פ"ב ח', שבת פט"ז ז'. פכ"ב ג', שקלים פ"א ד', סוכה פ"ב ה', פ"ג י"ב, ר"ה פ"ד א' ג' ד'. כתובות פי"ג א' ב', סוטה פ"ה ב' ה', פ"ט ט' ט"ו. בן זכאי בסנהדרין פ"ה ב', עדיות פ"ח ג' ז'. מנחות פ"י ה'. כלים פ"ב ב', פי"ז ט"ז, ידים פ"ד ג' ו':
2087
2088ב) הכהן כ"כ הרמב"ם בהקדמה לזרעים, ואמת שכ"כ רש"י בשבת (ל"ד א') ריב"ז היה כהן כדאמרי' במס' פרה (פ"א כ"ה בשס"ח), אך לא מצאתי שם רק בתוספתא פרה פ"ג ופט"ז דאהלות, שאלו תלמידיו את ריב"ז פרה במה נעשית א"ל בבגדי זהב אמרו לו למדתנו בבגדי לבן א"ל יפה אמרתם ומעשה שעשו ידי וראו עיני שכחתי כששמעו אזני עאכ"ו לא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז התלמידים, וי"א הלל הזקן שאלו לא שלא היה יודע אלא כו'. ובספרי (ר"פ חקת) אם מה שעשו ידי שכחתי. אכן בתוס' מנחות (כ"א ב') כתבו אריב"ז אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן, משמע דריב"ז לא היה כהן, והא דתניא בספרי מה ששרתו ידי כו' לאו שהוא עצמו אלא עפ"י הוראתו. ומ"ש שם בספרי י"א הלל היה אלא שלא היה יכול לומר מה שעשו ושרתו ידי (ר"ל ודילמא נמי ע"פ הוראתו היה) ה"ט שלא שרפו פרה בימיו עכ"ל. וכ"כ הפסקי תוס' שם סי' כ"א ריב"ז לא היה כהן, גם צ"ע לדעת רש"י דריב"ז עשה פרה והבין שעשי ידי כפשוטה למה לא קחשיב אותו במס' פרה פ"ג משנה ה' דקחשיב מי ששרפו פרות:
2088
2089ג) קבל מהלל ושמאי (אבות פ"ב). וביוחסין [בסדר הקבלה מס' יסוד עולם] ריב"ז ור' שמעון בן הלל קבלו מהלל ושמאי, וחבירי ריב"ז ר' אליעזר בן יעקב (ע"ש וזה שקר) ור' צדוק ובנו ר"א (גם ז"א ע"ש) ור' ישמעאל בן אלישע כה"ג, אבא שאול (מבית רמשא ע"ש) ר' אלעזר המודעי (ע"ש) ר' חנינא סגן הכהנים (ע"ש) ר"ג (הזקן) ור' שמעון בנו (הנהרג) ר' חנינא בן אנטיגנוס (וצ"ע) ור' חנניה בן תרדיון (וצ"ע) ושמואל הקטן, ור"א בן פרטא, ור"א בן דמא (ע"ש זה אינו) ור' יהודה בן בבא (וצ"ע) וחנניה בן חכינאי (ע"ש זה אינו) ור' חנינא בן דוסא (ז"א ע"ש כי הלך ללמוד אצל ריב"ז א"כ לא היה חבירו). כתב בשלשלת הקבלה (ל"ג א') ראיתי בפא"ט אריב"ז נהירנא כד הוינא יתיבנא שבע עשרה שוראן אחורי דרב לפני רבי (טעה כי זה א"ר יוחנן לא בן זכאי כדאיתא בחולין קל"ז ב' (ע"ל אבא אריכא) ודומה לזה בחולין נ"ד א') ובמהרי"ק סי' קס"ט כתב ב' ריב"ז הוו או רבינו הקדוש אחר הוי עכ"ל הש"ק. ודאי נוסחא מוטעת נזדמנה לו, וכעת אין תשובת מהרי"ק לפני ואולי גם במהרי"ק צ"ל ר' יוחנן והוא סתם ר' יוחנן לא בן זכאי וא"כ ריב"ז אחד הוא ואין שני:
2089
2090ד) נולד ג"א תשי"ג. וחי ק"כ שנה, מ' שנה עסק בפרקמטיא מ' שנה שימש מ' שנה פרנס, ר"ה (ל"א ב') סנהדרין (מ"א א') ב"ר ס"פ ויחי ובסוף ספרי. ואיתא בסנהדרין (מ"א ב') כי הוה למד הוו קדו לו בן זכאי מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנה. וכי הוה לימד קרו לי' רבן יב"ז. וכי קרי לי' רבן יב"ז ע"ש דהשתא. והיה בית דינו בברור חיל קודם החורבן סנהדרין (ל"ב ב'), ר' יהושע הלך אצלו לברור חיל תוספתא מעשרות פ"ב. וכן נמצא שנקבעו הלכות קודם מ' שנה שפירנס את ישראל, בר"ה וסוכה, ונראה בר"ה כי מ' שנה שפרנס היו רובם בזמן הבית א"כ בזמן ר"ג הזקן ור"ש בנו הנהרג בזמן החורבן פירנס גם הוא או היה אב"ד כיון שהיו אחרים נשיאים, ולפחות היה נשיא אחר החורבן שתי שנים כמ"ש רש"י סוף ר"ה (ל"א סע"ב) שנה או שתים. (ובשלשלת הקבלה (דף כ"ז) טיטוס עשה לריב"ז לנשיא ומלך ג' שנים אחר החורבן כנראה בהניזקין ובאדר"נ, וביוחסין (כ"ב א') כתב שהיה נשיא ה' שנים ט"ס) כיון שתיקן ט' תקנות אחר החורבן (במשנה סוכה מ"א א'), ובתוס' פ' במה בהמה (נ"ד ב') ריב"ז מלך שנתים אחר החורבן קודם שמלך ר"ג דיבנה (ע"ש הטעם למה לא היה ר"ג נשיא אחר הריגת אביו ר"ש). ונפטר ג"א תתל"ג ה' שנים אחר החורבן, כ"כ הצמח דוד, ולפ"ז י"ל דבחייו אחר שהיה נשיא ב' או ג' שנים נתן הנשיאות לר"ג דיבנה. ועיין לקמן אצל ר' ישמעאל כה"ג מ"ש בשם ס' הכריתות דאחר החורבן מ' שנה קבע ריב"ז ישיבה ביבנה והוא נגד דעת רש"י ותוס'. ובזמן שהיה נשיא היה ביבנה במ"ש רש"י ר"ה (ל"א רע"ב) כשגלו סנהדרין מירושלים ליבנה בימי ריב"ז (עיין ר"ג הזקן) אע"פ שהלך לדימסית כדאיתא באדר"ן (פי"ד) כשמת בנו נכנסו תלמידיו לנחמו ולא קיבל תנחומים עד שנכנס ר"א בן עזריה נוסחא אחרת ר"א בן ערך וקבל תנחומים וכשיצא מלפניו אמר אלך לדימסית למקום יפה ומים יפים והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידי חכמים מרובים, הוא שהלך לדימסית נתמעט שמו בתורה הם שהלכו ליבנה נתגדל שמם, זה היה קודם נשיאותו. ובמדרש קהלת בפ' כי העושק יהולל חכם כו' כל זמן שהיה קיים היו ה' תלמידיו לפניו כשמת הלכו ליבנה ור"א בן ערך הלך לאמאום (ע"ש). ובשבת (קמ"ז ב') ר"א בן ערך הלך לדימסית כו' ושכח תלמודו. ביומא (ל"ט ב') מ' שנה קודם החורבן נפתחו שערי ההיכל עד שגער בם ריב"ז. ובאדר"נ פ"ד ריב"ז אמר לאנשי ירושלים שישלימו עם אספסיאנוס ולא שמעו לו ואמר לתלמידיו ר"א ור' יהושע שיעשו לו ארון והוציאוהו כאילו מת ובא לפני אספסיאנוס ונשא חן בעיניו ושאל מן הקיסר אחר שנהרג רשבג להציל את בנו ר"ג והרופא לר' צדוק (ע"ש) ועיין בפ' הנזקין ובמדרש איכה. ואע"פ שהיה זקן מאד היה ראש סנהדרין אע"פ שאין מושיבין זקן וסריס ומי שאין לו בנים בסנהדרין כדאי' בפ' אחד ד"מ, והטעם עיין בס' נחלת בנימין ובס' באר שבע:
2090
2091ה) ונקרא קופת הרוכלין, ומשמת בטלה זיו החכמה פרק עגלה ערופה (מ"ט). ובירושלמי ברכות פ"ב מתני' ג' לא היו תפילין זעין מיניה לא בקיץ ולא בחורף וכן ר"א תלמידו, ולא הקדימו אדם שלום מעולם אפילו עכו"ם בשוק ברכות (י"ז א'). בב"ר פט"ו אמר אם כל הימים דיו והשמים יריעות לא היו מספיקין לכתוב מה שלמד מרבותיו ולא חסר ככלב המלקק בים, סוכה (כ"ח) ב"ב (קל"ד) לא שח שיחת חולין. מעשה בא לפניו בערב פירש"י בשבת (קכ"א סע"א) מקום. ושם (קמ"ו א') פירש"י מדינה. בר"ה (י"ח א') משפחה א' היתה בירושלים שמתו בני י"ח שנה וא"ל ריב"ז שמא ממשפחת עלי אתם עסקו בתורה וכן עשו וחיו. במס' ד"א פ"ו ששלח את ר' יהושע לשמעון בן אנטיפטר (ע"ש) שהיה מלקה מי שהיה אוכל אצלו. בפ"ה דמעשרות בתוספתא ובפרק ב"מ ובפ' עושין פסין (י"ט א') בדבי ריב"ז פירש"י ברייתא שנסדרה בבית מדרשו כמו תוספתא דר' חייא (ע"ש). ועשה תקנות, ר"ה (כ"ט ל' ל"א):
2091
2092ו) וראה ד' נשיאים, הלל שקבל ממנו, ור"ש בנו, ור"ג הזקן ורשב"ג הנהרג. ובימי הלל וריב"ז היו ב' כהנים גדולים חנמאל המצרי וישמעאל בן פאבי (יוחנן כה"ג בימיו ע"ש) וצ"ע. והיה לו בן חכם גדול נקרא ר' יהודה ובפ' כל היד חולק עם ר"ע ואולי הוא ר' יהודה הכהן (ע"ש). ריב"ז ור"ג ור' ישמעאל (אולי הוא ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג, דר' ישמעאל בר פלוגתיה דר"ע היה תלמיד ר' יהושע תלמידו, או ר' ישמעאל בן חנניה הנזכר למטה באדר"נ) ור"א בן ערך ור"א בן הורקנוס ור"ע (וצ"ע כי ר"ע היה ג"כ תלמיד ר' יהושע ור"א) היו יושבין ודורשין על מולד הלבנה (פר"א פ"ז). בפ"ב דאבות שהיו לו ה' תלמידים ר"א בן הורקנוס ור' יהושע בן חנניה ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל (ובאדר"ן פי"ד הגירסא וישמעאל בן חנניה) ור"א בן ערך. וביצה (ה' ב') אמרו תלמידי ר"א לר"א כבר נמנו עליך חביריך ומנו ריב"ז, אף שרבו היה (ע"ש). כשחלה ונטה למות נכנסו תלמידיו לבקרו התחיל בוכה אמרו לו רבינו נ"י ע"ה פ"ה למה אתה בוכה א"ל אילו לפני ב"ו היו מוליכין אותי כו' ובשעת פטירתו אמר פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ברכות (כ"ח ב') ובירושלמי ע"ז פ"ג הלכה א' וסוף סוטה. ועי' בס' ברית שלום פ' מצורע למה צוה ב' דברים. כתב בס' ג"נ אות פ' ריב"ז ורפב"י ורבי ניצוץ אחד, ובחסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה ריב"ז ור"ע סוד ב' זרועות דמשה מעורבים בקין לכן שנותיהם שוין וריב"ז היה יעקב (ע"ל ר' עקיבא). בטבריה לפני העיר קבור הרמב"ם ואצלו בית המדרש נקבר ר' יוחנן ורב כהנא ואצלו בית הקברות נקבר ריב"ז ותלמידיו (גא"י) ובמסעות בנימין ריב"ז ור' יונתן בן לוי:
2092
2093ז) אמר לבן בוכרי. אמר לבני בתירא. ר' ברכיה בשמו. אמר יפה אמר חנן בן אבשלום. ר' יהושע בר נחמיה בשמו, ר' נחוניה בן הקנה תלמידו וצ"ע, בחולין (כ"ז) עוד שאלו פרש"י קונטריקון את ר"ג ותוס' כתבו את ריב"ז. רבה בר מרי בשמו:
2093
2094ר' יוחנן בן החורנית הלכו זקני ב"ש וב"ה לבקרו. משנה סוכה פ"ב ז' (כ"ח א') עירובין (י"ג ב'). וביבמות (י"ד ב') אמר נעשה כב"ש כו' א"ל רשב"ג מה נעשה כו'. א"ר אלעזר בר' צדוק כשהייתי לומד תורה אצל ר"י בן החורנית ראיתי שהיה אוכל פת חריבה בשני בצורת והודעתי את אבא יבמות (ט"ו ב') ותוספתא פ"ב דסוכה:
2094
2095יוחנן איש ירושלים יוסי בנו:
2095
2096ר' יוחנן בן נורי
2096
2097א) במשנה כלאים פ"ו א', תרומות פ"י י"א, חלה פ"ד ב', עירובין פ"ד ה' (מ"ה א'). ר"ה פ"ב ח', פ"ר ה' ו' (ל"ב א'), יבמות פי"ד א', כתובות פ"א י', נדרים פי"א ד', ב"מ פ"ג ז', עדיות פ"ב י', חולין פ"ט ב' ג', בכורות פ"ו ו', תמורה פ"א א' (ז' ב'), כריתות פ"ג ז', כלים י"ב ז', פי"א ג', פי"ז ה' י"ד י"ז, פ"ל ב', אהלות פ"ב ז', פ"ו ז', פ"ח א', פי"ב א', פי"ד ג', נגעים פ"י א', פי"ד י', פרה פי"ב ח'. מקואות פ"ז א' ה', טבול יום פ"ב ה' ו', טהרות פ"ח ו', עוקצין פ"ג ה' ו':
2097
2098ב) ונקרא קופת הרוכלים גיטין (ס"ז) ובאדר"נ ס"פ י"ח קופה של הלכות. חולק עם ר"ג בקדוש החודש ר"ה (כ"ה א'). ולא הניח לר' יהושע לבטל דברי ר"ג דיבנה (ע"ש), ופסק ההלכות כר"ג פ' בכל מערבין (מ"א א') ושם פ"א (י"א ב') ר' יהושע הלך אצלו ללמוד תורה וא"ל רבי. בתוספתא פ"ו דתרומות (א"ר ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה) מעשה שהלך ר' יוחנן ב"ב אצל ר' יוחנן בן נורי לבית שערים, ובירושלמי תרומות פ"ח הלכה ו' א"ר ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא מעשה שהלך ר"י בן נורי אצל אבא ר"י בן ברוקא לבית שריי. ובתוספתא פ"ב דסוכה אמר' רבי פעם א' באתי עם ר"א בר' צדוק אצל ריב"נ לבית שערים, ורבי לא היה בזמנו וצ"ל דר"ג נקרא סתם ברבי (יוחסין בסדר הדורות אצל ר' צדוק). והיה חבר ר"ע לפני ר"ג. אר"י בן נורי לר"ע עד מתי אתה מאכיל נבלות א"ל ר"ע לריב"נ עד מתי אתה מכלה ממון ישראל, בכורות (מ' א'). ובזבחים (ו' ב') דברי ר"ע ר' יוחנן בן נורי אומר כצ"ל שס"ח. בערכין (ט"ז ב') וספרא קדושים וספרי ר"פ דברים הרבה פעמים לקה עקיבה על ידי שהייתי קובל עליו לפני רבן שמעון ברבי (ובשס"ח גמליאל וכן הוא בעין יעקב אבל אינו תיבת ברבי היינו ר"ג דיבנה שר"ג נקרא ברבי כנ"ל) והוסיף לי אהבה (יוחסין בסה"ד אצל ר' עקיבה). ור"ג הושיבו עם ר"א בן חסמא לראש ספרי פ' דברים (פסקא ואצוה את שופטיכם) אבן בהוריות (י' א') הגירסא ר' יוחנן בן גודגדא ור"א חסמא והיא עיקר (יוחסין בסדר הדורות אצל ר' יוחנן ב"ג). ביומא (ל"ח א') זקן אחד מבית אבטינוס מסר לידו מגילת סמנין. הרואה ר"י בן נורי בחלום יצפה ליראת חטא (אדר"נ ס"פ מ'):
2098
2099ג) משום ר"א הגדול קדושין (ל"ט א'). נמתי לר' אליעזר כו' א"ר יוסי נמתי לר' יוחנן ב"נ תמיה אני אם קבל הימך ר' אליעזר תשוב' תוספתא כלים פ"ו. ור"א בן תרדיון. חילפא בר אגרא בשמו. ר' חלפתא אביו של ר' יוסי למד לפניו או להיפך. א"ר יוסי בא ר"י ב"נ אצל ר' חלפתא א"ל מה אתה אומר בפיקה א"ל טמאה א"ל אף אני אומר כן אלא שעקיבה מטהר תוספתא כלים פ"ח. ר' יהושע בן קרחה הלך אצלו ירושלמי סוכה פ"ק הלכה א'. ר' יוסי הגלילי בשמו. א"ר יוסי מעשה בא לפני ר"י ב"נ, ור' יוסי בשמו. א"ר יוחנן משום בן עזאי נזיר (ס"ה סע"א) כתבו התוס' שזה ר' יוחנן ב"נ ולא ר"י אמורא. (אם הכרח התוס' הוא דאיך יאמר ר' יוחנן האמורא משם בן עזאי שקדם לו טובא תמצא סתירה לזה שאמר ר' יוחנן האמורא משום תנאים הקודמים לבן עזאי דו"ק שם, וע"ש שאין נ"ל כפי' התוס'). רשב"י למד עמו:
2099
2100ר' יוחנן בן בג בג (ע"ש):
2100
2101יוחנן בר אלעאי ושבת אצלו ר' אליעזר בסוכתו בגליל העליון בקסרי סוכה (כ"ז ב'). ולא ידעתי אם חכם הוא:
2101
2102יוחנן בן ברוקה אבות פ"ד ד', במשנה עירובין פ"ח ב', פ"י ט"ו, פסחים פ"ז ט' (פ"ב א'), סוכה פ"ד ו' (מ"ה א') יבמות פ"ו ו', כתובות פ"ב א', ב"ק פ"י ב', ב"ב פ"ח ה' (ק"ל א'), שבועות פ"ז ז' (מ"ה א'), בכורות פ"ח י', כלים פי"ז י"א. חבירו ר"א חסמא הלכו לקבל פני ר' יהושע בפקיעין, חגיגה (ג' א') ותוספתא סוטה פ"ז, בנו ר' ישמעאל חבירו של רבי, הלך אצל ר' יוחנן בן נורי (ע"ש):
2102
2103ר' יוחנן בן גודגדא הלוי ושוער במקדש. וכתב היוחסין [בסדר הדורות] אע"ג דבס"פ החליל אמר דמגיפי שערים שכרן מלחם הפנים ואינו מותר אלא לכהנים לא קשיא כי גם הכהנים היו שוערים בג' מקומות כדאי' בתמיד ובתוספת' שקלים פ"ב ר' יוחנן ב"ג על נעילת שערים. בן טוטפת על המפתחות, בן דיפאי על הלולב, בן ארזא על הדוכן, בנימין על התנורים, שמואל על החביתין, בן מקליט על המלח, בן פלח על העצים. והיה אוכל כל ימיו חולין על טהרת הקודש עי' במשנה חגיגה (י"ח ב') יוחנן, ובמשנה יבמות ר"פ חרש. והיה חכם במספר ותכונה, הוריות (י' א'), חבר ר"א חסמא (ע"ש) והיה במקדש, עם ר' יהושע בן חנניה (ע"ש) ור"ג מינה אותו בישיבה כדי שיהיה לו מזון (ע"ל ר' יוחנן בן נורי). העיד אלעזר ספרא עמו על הגלודה חולין (נ"ה ב'). בעדיות ספ"ז ר' נחוניא ב"ג אבל בגיטין (פ"ה משנה ה' ויבמות פי"ד משנה ב') על העדות ההיא עצמה גרס ר' יוחנן ב"ג לכן לא הביאו הרמב"ם (יוחסין אצל ר' נחוניא). אחיו ר' יהודה (ע"ש). מנחם בן סגנאי בזמנו. בני בתו או בני אחותו היו אלמים ושומעים (והיו בישיבת רבי) והתפלל רבי עליהם ודברו והיו יודעים הלכתא וספרא וספרי וכל הש"ס חגיגה (ג' א') ובירושלמי פ"א דתרומות הלכה א' מעשה בבניו של ר"י ב"ג שהיו כלם חרשים וכל טהרות שבירושלים נעשו על גביהן. בס' ג"נ אות א' שני אחים אלמים אלו הם ב' אחים אלדד ומידד שנולדו מן אלצפן בן פרנך מיוכבד בת לוי אחר שפטרה עמרם בגט ולידתן היתה אז בדמעה מאחר דהגט לא היה בלב שלם ע"כ נולדו אלמים, גם לסיבה אחרת היו אלמים כי פירשו נבואתן שלא ברשות דלא כתיב לאמר כי אין ראוי לאמרם לאחרים כשאין אומר לאמר לכן נלקו בלשונם (ע"ש):
2103
2104ר' יוחנן בן ישוע בן חמיו של ר' עקיבה משנה פ"ג דידים (משנה ה' ומדרש חזית פסוק א') אמר כדבקרי בן עזאי (עיין ר' עקיבה ועיין ר' יהושע בן קרחה) וכתב הרמב"ם שאינו נזכר רק פעם א' במשנה:
2104
2105יוחנן בן משולם עי' ר' יוסי בן משולם:
2105
2106ר' יוחנן הסנדלר אבות פ"ד, במשנה יבמות פי"ב ה', כתובות פ"ה ד', כלים פ"ה ה', חבר ר"מ ור' יהודה פ"ק דחולין ופ"ה דכתובות (נ"ח ב') וברכות (כ"ב א', ל' א') תלמיד ר' עקיבה משום ר"ע וסמכו ר"ע בקטנותו. בירושלמי ר"פ חומר בקדש מעשה שנכנסו ז' זקנים לעבר השנה בבקעת רימון ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ר' נחמיה וראב"י ור"י הסנדלר אמרו כמה מעלות בקודש ר"מ אומר י"ג, ר' יוסי אומר י"ב, אר"מ כך שמעתי מר"ע י"ג, א"ל ר"י הסנדלר שימשתי את ר"ע עומדות מה שלא שימשת ישיבות אמרו ר' יוחנן הסנדלר אלכסנדרי (ר"ל שהוא אלכסנדרי) לאמתו (ר"ל מה ששימש את ר"ע הוא דבר אמת) ועמדו בנשיקה (פי' בחבה כל כך שלא הקפידו זה ע"ז) וע"ש. ובירושלמי פ' מצות חליצה ר"י הסנדלר עביד גרמי' רוכל ועבר קמי בית שהיה ר"ע חבוש והוה מכריז מאן בעי מחטין חלצה בינו לבינה מהו אודיק ר"ע ואמר אית לך כושין אית לך כשר. והיה עושה סנדלין. וביוחסין [בסדר הדורות] כתב י"א נוקב מרגליות כי תרגום ראמות וגביש סנדלכון. ואני ראיתי בס' מסעות בנימין שראה הכלי שלו שהיה שורה בו העורות. בספרי שאל ר"א בר' שמעון ור"י הסנדלר את ר"ש, ור"א בן שמוע הלכו לריב"ב, ר' יונתן בן יוסף, ר' נתן בן אבישלום. רשב"ג בשמו. (אני הכותב יחיאל בידי מגילת יוחסין כתובה דאבי אמי מזרע דר"י הסנדלר, וסדר שלשלת היוחסין ממנו רש"י מאור הגולה והגאון מהרש"ל ואבי זקני הנ"ל). קבורתו בכפר מירון (עיין רשב"י):
2106
2107ר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו אפילו עושה לעבדיו סעודה כשלמה לא יצא ידי חובתו. ב"מ פ' השוכר את הפועלים במשנה א' ובגמ' (פ"ג א'):
2107
2108ר' יוחנן בן דהבאי אמר ד' דברים סחו לי מלאכי השרת חגרין מפני מה כו' נדרים פ"ב (כ' א') ספרא מצורע. בש"ר יהודה ערכין (ב' ב') סנהדרין (ד') ירושלמי פי"ט דשבת הלכה ג' חגיגה (ב' א', ד' ב'), בש"ר יהודה בן תימא סנהדרין (ד' ב'). דברי ר' חנינא בן גמליאל ר"י בן דהבאי אומר מנחות (מ"ב ב'). והצחלת שמעוני שכח זכרו:
2108
2109ר' יוחנן הנוזף (ע"ל ר"ג דיבנה):
2109
2110ר' יוחנן בר פנחס תנא דבי אליהו ס' אליהו זוטא, ובמשנה פ"ה דשקלים. יוחנן בן פנחס על החותמות:
2110
2111ר' יוחנן בר יאשיה מכילתא משפטים פ' ט"ז:
2111
2112ר' יוחנן איש בקעת בית חורתן (עיין ר' ' נחוניא):
2112
2113ר' יוחנן,
2113
2114א) היה ראש ישיבה פ' שנה כיוסף במצרים (עיין חלק א' נ"א תתק"צ). והיה יושב בשערי טבילה כדי לענות אמן על ברכת טבילת הנשים גם ישימו בדמיונם יפיו ויולידו כמוהו (שלשלת הקבלה) ואמר אנא מזרעי' דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, ברכות (כ' א') ב"מ (פ"ד א'). דייק לומר אנא מזרעי' דיוסף ולא אנא מיוסף אתינא כמ"א רבי דאתא מדוד, דאי' בזוהר בראשית ע' קנ"ט י' נצוצי זרע יצאו מיוסף (כי היה ראוי להוליד י"ב שבטים כיעקב בסוד אלה תולדות יעקב יוסף ובעבור י' טפות שיצאו מי' צפרניו הוליד רק ב') לכן היו י' הרוגי מלכות (ע"ש) ובילקוט ריש משלי י' הרוגי מלכות היו בחטא מכירת יוסף, ואי' בגלנטי ובעמק המלך די' הרוגי מלכות לא נהרגו כמו שלא יצאה מחשבת השבטים לפועל כי יוסף הוחזר כן היה בי' הרוגי מלכות, כאשר הארכתי בזה בחבורי הגדול (ע' עשרה הרוגי מלכות), ויוסף על ידי שדבר לשון הרע על אחיו גרם שמכרו אותו והוציא י' טיפין ע"כ מתו י' בני ר' יוחנן וזה סוד מזרעי' דיוסף. והוא רמז, ואם שגיתי ה' הטוב יכפר. והיה יפה מאד אלא שלא היה לו הדרת פנים פי' זקן כדאי' בב"מ פ' השוכר (פ"ד א') אולי מכח שיוסף היה מסלסל בשערו ויצא בלא חתימת זקן. ולא היה לו שער בית השחי, ואמרו בנזיר (נ"ט א') שמחמת זקנה נשרו. וכתב בויקהל משה (מ"ו ב') ר' יוחנן היה מבחי' נוקבא לכן לא היה לו זקן (ע"ש עניינו). והיו עפעפיו מכסין עיניו ומגביהן במזלגא דכספא ועיין רש"י תענית (ט' א'):
2114
2115ב) ומתו לו י' בנים דאמר לר"א בן פדת דין גרמא דעשיראה ביר, ואמרו שהיה עצם פחות מכשעורה וי"א שן היה שאינו מטמא (רשב"ם ב"ב (קט"ז א') וערוך ע' גרם), וי"א עשיראה ביר ר"ל הבראה ולא היה עצם אדם. וכתב היוחסין בהגה"ה שמצא במגילת סתרים למר ניסן גאון ט' בניו מתו והעשירי נפל ליורה רותחת והותך בשרו ולא נשאר רק העצמות ולקח אצבע קטנה והיה מנחם בו האנשים. ונשאר לו בן ושמו מתנה ושלחו תיכף ומיד לבבל ללמוד עם שמואל והיה חבר רב יהודה עכ"ל. ובב"ב (קט"ז א') נראה שלא הניח בן ע"ש ברשב"ם. והיו לו בנות שהיה רוצה שיקח זעירי בתו (ע"ש):
2115
2116ג) ונקרא בר נפחא חלק (צ"ו א') אר"ל טבא דנפחא (הוא ר' יצחק נפחא) מדבר נפחא (הוא ר' יוחנן) פירש"י קרי ליה בר נפחא בכל הש"ס מאן עייל בר נפחא דאביו היה נפח. פ"א ע"ש יפיו או ע"ש סגי נהור, ועי' חדא"ג ב"מ (פ"ה ב') טעם אחר למה נקרא בר נפחא וצ"ע דילמא שם אביו היה נפחא. ובב"ש כתב קשה לי אמאי לא קרי ליה בלשון כבוד רבי שהרי רבו מובהק היה. ובכתובות (כ"ה ב') כעס ר"ל על ר"א שלא אמר בשם ר"י וא"ל שמעת מילי דבר נפחא ולא אמרת משמיה. ובירושלמי פ"ב דר"ה הלכה ו'. א"ר יונתן על ר"י ראה הלשון שלמדני בן הנפח. והיוחסין (בסדר אמוראים אצל רב אשי) כתב לא ידעתי מי הוא אביו. בירושלמי פ' אע"פ הלכה ו' שהיה מכיר לנשים דצבתן עם אמו פי' ולא הכיר אמו לפי שמתה כשהולידתו כדאיתא בקידושין (ל"א ב') אשרי למי שלא חמאן כגון אנא עיברתו אמו מת אביו נולד מתה אמו:
2116
2117ד) עי' פ' בתרא דב"ק (קי"ז) מה דאירע לו דבר גדול עם רב כהנא תלמידו. ולא היה כהן רק שאכל חולין בטהרה (ועי' יוחסין בסה"ד אצל ר' צדוק) והיו מסייעין לפרנסתו דבי נשיאה כדאי' בסוטה (כ"א א') לא כיוחנן דבי נשיאה. הלך עם אילפא חבירו לסחורה ושמע קול דקיימא שעתא לאחד מהם הוא שמע ואילפא לא שמע אמר ש"מ לי קיימא שעתא וחזר לביתו ונתמנה לראש ישיבה (ע"ש). ולא היה מניח תפילין של ראש בחורף שהיה מזיק לו, ירושלמי פ' היה קורא (מתני' ג'), מזה נראה כמ"ש הרא"ש בתשובה כלל ג' ח"ד שלא יהא דבר חוצץ בין תפילין של ראש ושל יד דאי איתא דמותר למה היה מבטל ר' יוחנן מצות תפילין ולא היה מניחן על הכובע או דבר אחר. וכן הרשב"א נסתפק בדבר ולא התיר דלא כהר"ן ובר ששת דהתירו דלא ראו הירושלמי. ועי' שו"ע או"ח סי' כ"ז ובב"י שם הביא הירושלמי זה ומיישב למה לא הניח רבי יוחנן על הכובע, ובחנם השיג היוחסין על המתירין כאילו לא ראו הירושלמי. כתב הבאר שבע (צ"ב א') דאי' בפ' אלמנה ניזונת כל מלאכות שעבד עושה לרבו תלמיד עושה חוץ מן התרת מנעל כשאין לו תפילין בראשו שמא יאמרו עבד הוא. ולאו דוקא התרת מנעל ה"ה שאר מלאכות המיוחדים לעבד כגון להוליך אחריו כליו למרחץ שעבד נקנה בהם כדאיתא בפ"ק דקידושין. לכך אמר ר' יוחנן בפ' המפקיד ובפ' בכל מערבין ובשאר מקומות מאן דמתרגם לי כו' מובילנא מניה בתריה לבי מסותא לפי שלא היו לו תפילין בראשו אמר לא לבד שאחלק לו כבוד כתלמיד לרבו אלא אפילו מה שאין התלמיד חייב לעשות לרבו עכ"ל. וקרא ק"ש כי מצלי (פי' מונח על צדו) לפי שהיה בעל בשר ברכות (י"ג ב'). ר' יוחנן הוה מסתמך (פי' נתאכסן וי"מ פי' שהיה בעל בשר) על ר' יעקב בר אידי ירושלמי ברכות רפ"ב, מ"ק פ"ג הלכה ז', ובפ"ב דשקלים הלכה ו' הגי' על ר' חייא בר אבא, ובפסיקתא מובא בילקוט ס"פ משפטים ר' יוחנן הוה מטייל וסליק מטבריה לציפורי והוה מסתמך על כתפיה דר' חייא בר אבא מטון חד בי חקל אמר דין הוה דידי וזבנתי' מבעי לעי בתורה כו' וכן בית זיתא כו' וכן בית כרם, התחיל רחב"א לבכות כו' א"ל חייא ברי קלה בעיניך שמכרתי דבר שניתן לששת ימים כי בריאת העולם בו' ימים נבראו וקניתי דבר שניתן למ' יום. כד דמך היו קורין עליו אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר"י התורה בוז יבוזו לו. ר"י ור"ל אמרו לא זכינו לאורייתא אלא בגין דחמינון אצבעותי' דרבי מן גולגוקין דידי' ירושלמי ס"פ משילין הלכה ב'. ביבמות (צ"ו ב') אקפד ר"י על ר' אלעזר דלא אמר משמי' ור' יעקב בר אידי פייסו (ע"ש) ובירושלמי ברכות ושקלים ומ"ק הנ"ל. אר"א ר' יוחנן חזאי בחלמא מילתא מעלייתא אמינא (ע"ש), ר' יוחנן סליק בדרגא סמכו ליה ר' אמי ור' אסי אפחית דרגא סליק ואסקינהו פ' אע"פ (ס"ב א'). הוה עובדא קמיה בכנישתא דמעון ב"ק (צ"ט ב'). סליק לגביה ר' יהודה נשייא בחלוקא דכיתנא א"ל לבוש חלוקך דעמרא משום מלך ביפיו תחזינה עיניך ירושלמי ס"פ כהן גדול. כשהלך לשאול בשלום ר' חנינא שלא יכנס פתאום היה מכעכע רבה אחרי פ' כ"א. כתב ר' יוחנן לשמואל לקדם חבירנו ואח"כ אמר עליו יש לי רב בבבל כי ר"י היה בא"י (ע"ש) אמרי לי' נח נפשי' דרב קרע עליו י"ג מני אמר אזל גברא דהוה מסתפינא מיניה. וכשמת ר' חנינא קרע עליו כו' אמר אזל כו' מ"ק (כ"ד א'). אחזו בולמוס פעם א' ורץ למזרחו של תאינה יומא (פ"ג ב'). מכל מאכל שאכל נתן לעבדו ירושלמי פ' אע"פ ופ' החובל הלכה ה'. חש בצפידנא ומטרוניתא למדה לו רפואה ונשבע לה לאלהא דשמיא לא מגלינא וגילה לה שיגלה שלא יהא חלול ה' שגילה לב"א יומא (פ"ד א'). בזקנותו שתה חמין ואמר שהם החזירוהו לנערותו (לתשמיש, רש"י) גיטין (ע' א') ובשבת (קי"א א'). א"ר שמואל בר נחמני אשתעיא לי אימי' דר' יוחנן (היינו קודם שנולד ר"י דהא מתה בלדתו כנ"ל, וקשה להבין שר"ש בר נחמני אמר הרבה פעמים בש"ר יוחנן, איך יהיה ר' יוחנן רבו לעת זקנת רשב"נ) דאישתעיא לה דביתהו דר"א בר' שמעון ב"מ פ' הפועלים (פ"ד ב'). ר"ל נשא אחותו ב"מ פ' השוכר ובנו הקטן אחר מות ר"ל למד אצלו (ע"ש) ועל שציערו ר"ל מת ר"ל והיה ר"י בוכה שעל ידו מת ר"ל ושף דעתיה והתפללו עליו שימות שם (פ"ד א'). ולפ"ז נראה שסמוך למיתת ר"ל מת ר"י. ר' יוחנן אזל לחד אתר אמר אנא בן עזאי דהכא (ר"ל אדם גדול ויודע להשיב לכל מה שישאלוני כבן עזאי שאמר כל חכמי ישראל כקליפת השום) אתא חד סבא שאל לו תנן כו' אמר אזל בן עזאי דהכא ושאל לר' ינאי ירושלמי בכורים פ"ב הלכה ב'. בירושלמי פרק כל הצלמים כשמת נכפפו כל צורות המלכים. קבורתו בטבריה (ע"ל רב כהנא). נפשו נתגלגלה בר"ת, ע"ל ח"א ד"א תתס"ה:
2117
2118ה) בתוס' זבחים (ל"ב רע"ב) מדמשני בכתובות (ח') רב תנא ופליג ועל ר' יוחנן לא משני הכי דר' יוחנן לא היה תנא (וע"ל בפסק הלכה) וכ"כ תוס' כתובות (ח' סע"א) ר' יוחנן אמורא הוא ולא היה מחזיק את רב לתנא דפליג עליו. מיהו איכא נמי ר' יוחנן שהיה תנא בנזיר (ס"ה א') וכמה שיעור תפיסה פי' ר' יוחנן כו' (ע"ל ר"י בן נורי וע"ל אות ט'). בב"ב (כ"ח א') א"ר יוחנן שמעתי מהולכי אושא (פירש"י י' גליות שגלתה סנהדרין מיבנה לאושא ומאושא כו') ואיתא שם (ע"ב) מאן הולכי אושא (דא"ר יוחנן משמייהו) ר' ישמעאל (ועי' ר"ג הזקן דגלות הסנהדרין לאושא היה בימי ר"ג דיבנה) ור' ישמעאל היה רבו דר"מ ור"מ רבו דרבי ורבי רבו של ר' יוחנן א"כ ר' יוחנן ששמע מר' ישמעאל מסתמא גדול היה וא"כ בימי רבי היה ר' יוחנן זקן. והנה גדלה התמיה לא אוכל לה מה דאיתא ביומא (פ"ב ב') אימי' דר' יוחנן הריחה ביו"כ אתי לקמי' דרבי אמר לחישו לה דיו"כ הוא ולחשו לה והשקיט הילד מיד ואמרו עליו בטרם אצרך בבטן ונולד ר' יוחנן. ואמר שם ההיא איתתא דארחא ביו"כ ושאלו לר' חנינא ולחשו לה ולא השקיט וקרא עליו זורו רשעים מרחם ונולד שבתאי אצר פירי (ע"ש), הרי נראה דר' יוחנן נולד בימי רבי. ונ"ל דמזה ג"כ הכרח למ"ש התוס' בנזיר הנ"ל דיש ר' יוחנן שהיה תנא וזה התנא שמע מר' ישמעאל. ר' יוחנן מלחשך פ' הדר (ע"ד א') ופ' כל גגות (צ"א א') שם ענין ההוא אלא שאינה שם תיבת מלחשך אלא ר' יוחנן סתם. ואפשר שהוא ר' יוחנן הנ"ל ונקרא כן ע"ש שלחשו לאמו בי"כ. ובתוס' שם רש"י לא גרס מי לחשך ואר"י דאי' בת"כ בכמה מקומות כו' (ובספרי פ' ראה ר"א בר"י הגלילי אומר מי לחשך אמרה תורה כו' כמה פעמים בפ' ברכה וקללה) ואית דגרסי מלחשך בתיבה אחת ומפרשי שנולד מלחש עכ"ל. אפשר שכוונתם שלחשו לאמו ביו"כ:
2118
2119ו) כתב בשארית יוסף (ל"ה סע"א) ר"י האריך ימים כמ"ש בס' התרומות קרוב לרנ"ח שנה עד אחר רב אשי עכ"ל. ואני מצאתי כתוב בדף אחד ישן נושן שחי ת' שנה. ובשלשלת הקבלה כתב ר' יוחנן חי יותר מן ש' שנה (או ת', ע"ל חלק א' ג"א תתק"צ) כנראה בפרק בתרא דיומא (לא נמצא ולא נראה מזה שם) א"כ היה חי אפי' אחר רב אשי (כוונתו לפי שר' יוחנן נולד בימי רבי כנ"ל והאריך ימים כל כך א"כ היה חי אחר רב אשי) וקבלה בידינו שמת קודם רב אשי ויכול להיות ר' יוחנן אחר הוה ואולי הוא ר' יוחנן בן בג בג (שה"ק ל"ג א'). ומ"ש קבלה בידינו שמת קודם רב אשי מה צריך לקבלה הא אי' במ"ק (כ"ה ב') כשמת ר' יוחנן (ובעין יעקב ר' פדת) פתח עליו ר' יצחק בן אלעזר קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים כו' ויתיב ר' אמי ור' אסי עליו ז' ושלשים (ע"ל ר' יוחנן) וכמה דורות בין ר' אמי ור' אסי לרב אשי. ע"ל ח"א שמת ד"א ע' (ע"ש ג"א תתק"צ):
2119
2120ז) א) רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן בתוס' ברכות (ל"ט ב', מ' ע"ב) שבת (נ"ג א') מגילה (ה' א') ב"מ (פ"ב יא') ב"ק (ק"ד ב') בכורות (כ"א ב'), לבר מג' ביצה (ד' ב', ה' יב') וכתב בתשו' חו"י וזה חידוש דבחולין (צ"ה ב') כתב ר"י לרב לקדם רבינו (ע"ל אבא אריכא) ועוד רב תנא (ע"ש וע"ל) ואין אומרים כן על ר' יוחנן כמ"ש תוס' יבמות (ז' ב') נדה (כ"ג ב') וע"ל. וכ"כ המפרש בתמיד. ועי' שארית יוסף ל"ח ב' כלל ח'. ועי' שו"ת דרכי נועם א"ע סי' י"ט (פ"ו סע"ג) אע"ג דר' יוחנן אתיא דלא כרבי רב גובריא דר' יוחנן ותנא הוא מפליג עם רבי אע"ג דהתוס' כתבו בכתובות (ח') מדלא אמר ר"י תנא הוא ופליג יש להוכיח דר"י אמורא היה (ע"ש). וי"ל דהירושלמי ס"ל דר"י היה תנא ופליג עם רבי דהוא תנא בתרא. ב) שמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן. שם בצה, ותוס' ב"ק (ק"ד ב') ובפ' חלון (ע"ט ב') ועי' פ' מי שהוציאו (מ"ז), ובפ' הדר (ס"ב ב') בתוס' בכל דוכתא קיי"ל כר' יוחנן לגבי דשמואל בהא קיי"ל כשמואל וע"ש (ס"ו א') ובתוס' בכורות (כ"א ב'). וכתב בתשובת חו"י גם זה פלא שהיה גם הוא גדול מר' יוחנן חולין (צ"ה ב', קל"ז ב') והרשב"א בתשו' סי' ק"א. אבל כי פליג רב ושמואל על ר"י הלכה כרב ושמואל, וכ"כ הבאר שבע רפ"ק דהוריות שכן רגיל הרי"ף לפסוק משום דהו"ל ר"י יחיד במקום שנים. וכ"כ הרא"ש פ' חבית. ועי' בפ' ג"ה (צ"ז) דנראה דהלכה כר' יוחנן (ס' תחלת חכמה נ"ד א') ובתוס' ר"ה (ל"ד ב') אע"ג דפליג עלי' רב ושמואל דקי"ל כר"י לגבי רב ושמואל. וכ"כ תוספות פרק חבית (קמ"ה א'). ג) ר' יוחנן וחזקיה הלכה כחזקיה. ד) ר' יוחנן ור' ינאי הלכה כר' ינאי (ע"ש). ה) ר' יוחנן וריב"ל הלכה כריב"ל רק במקצת מקומות כר"י (ע"ש). ו) ר' יוחנן ור' חנינא בס"פ מציאת האשה הרי"ף והרמב"ם וב"י כתבו הלכה כר"י והרא"ש והרשב"א פסקו כר"ח. ועי' תשו' דרכי נועם א"ע סי' ט"ו וי"ח וי"ט. ז) רב הונא ור' יוחנן הלכה כר"י חגיגה (ג' ב') מכח כו', ועי' תוס' ברכות (ל"ט ב', מ' ב', נ"ט ב'), ובאשר"י פרק כיצד מברכין הלכה כר"י לגבי ר"ה דר"ה ליתא לגבי דרב שהיה רבו כ"ש לגבי ר"י. ובתוספות מנחות (ל"ב ב') דאפי' גבי רב רבו הלכה כמותו כדאמרי' בעירובין ותלמידי דר"ה לא סברי כוותיה דבעי לאותובי' ס"ת אפורייה בפרק בתרא דמ"ק עכ"ל, ועי' פ' מגלחין שכתבו ונראה דאפילו הס"ת מונח בגבוה מדלא אותביה לס"ת בגבוה ממנו וכן פירשנו בפ' הקומץ רבה ושם הארכתי עכ"ל. וכתב הב"ש אדרבא שם כתבו להיפך. וכתב דק"ג ד' דאילו התוס' דמגלחין לאו אינון תוס' דהקומץ רבה שהם דברי ר"י בעל התוס' אלא מדברי אחרונים עכ"ל. ח) ר"א ור"י הלכה כר"י (הליכות עולם וס' כריתות צ"ט) שהיה רבו דר"א. יעי' ב"ב (קל"ה ב', קנ"ד ב') תמורה (כ"ה ב'). וכתב בתשו' חו"י והא דפסק הרמב"ם פ"ג מהל' עבודת יוה"כ כ"ג מונה שמא ישכח כו' א"כ בדיעבד כשר אם לא מנה וזה כר"א ולא כר"י יומא (נ"ה א') היינו משום דת"כ סתם כוותיה דר"א. ט) ר"ל ור"י הלכה כר"י בר מן ג' ר"פ החולץ (ל"ו א') ב"ב (קכ"ט) ועי' חולין (ע"ז) ובתוספות (כ"ט ב') עי' ר"ל. כי ר"י רבו דר"ל פ' הפועלים (כ"כ בס' כריתות ימות עולם שער ג' סימן כ"א), ובחולין (קל"ט ית') וספ"ק דמעילה קרי ר' יוחנן לר"ל ינוקא. אף כי אמרו על ר"ל (ע"ש) שהיה עוקר הרים בחריפותו בב"מ הנ"ל. ואפילו רב כהנא תלמיד רב היה מופלג בחריפות מר"י (ע"ש) לאו בחריפות תליא מילתא. ועי' במ"ע הלכות שבת פי"ז הי"ג ודוקא בדפליגי אליבא דנפשייהו. וכ"כ תוס' בב"מ פ' הזהב (מ"ח): י) ר' יוסי בר חנינא ור"י הלכה כר"י היינו ריב"ח תלמידו אבל א' שהוא קשיש מיניה הלכה כריב"ח (ע"ש באריכות גדול). יא) תהי בה ר' יוחנן מדתהי בה וירא לחלוק קי"ל הכא כריש לקיש שאמר משום בר קפרא. רשבי"ם ב"ב (ל"ט ב'). ותמוה למה צריך לטעם לפי שתהי בה וירא לחלוק לכן הלכה כבר קפרא דאף אם היה חולק בפירוש יש לפסוק כבר קפרא שהיה רבו דר"י עי' למטה בהגוזל בתרא (קי"ב ב') תהי בה ר' יוחנן:
2120
2121ח) אלו רבותיו של ר' יוחנן. א) רבינו הקדוש פסחים (ג' ב') פ' א"ט כי רב היה משמש לפני רבי בישיבה ור"י בעמידה (ע"ש) ובמנחות (פ"ח ב') אמר ר"י אמר רבי. וזבחים (צ"ט ב') נ"א ר' יונתן אמר רבי (שס"ח). סוטה (ל"ו ב') משום רבי. ב) ר' ינאי פרק האשה רבה (צ"ב ב') א"ר ינאי כו' א"ל ר' יוחנן רבי לא משנתנו היא זו כו' א"ל אי לאו דדלאי לך חספא כו' א"ל ר"ל לר"י אי לאו דקלסך גברא רבה הוא כו'. בעא מר' ינאי ר"ה (ט"ו א'). וא"ל ר' ינאי מה בין לי ולך פירש"י דידענא לפרושי מתני' טפי ממך פ' תולין (ק"מ א') ובתשובת חו"י סי' קנ"ב שאמר ר' ינאי לר' יוחנן שכך קבל מרבותיו אבל מצד השגה ועיון החכמה אין חילוק. או י"ל דר' יוחנן שקל למטרפסי' שכן אמר הוא לאיסי בר היני (ע"ש). ובפ' מי שמת (קנ"ד ב') אמרו אם יכפור ר' יוחנן בר"א תלמידו לא יכפור בר' ינאי רבו. ובפ' ראשית הגז (קל"ז סע"ב) ברש"י ר' ינאי רבו דר' ויוחנן בירו' פ"ק דקדושין הלכה ד' ר' יוחנן תלמידיה דר' ינאי. וירושלמי ברכות מתני' א' ר' יוחנן שאל לר' ינאי לפני מטת ר' שמואל (נ"ל שצ"ל שמעון) בן יהוצדק הקדיש עולתו. וברשב"ם פרק הספינה (פ"ד ב') ובפ' אין מעמידין (עי' ר' ינאי באריכות). ג) ר' אושעיא רבה פ' בני העיר (לא מצאתי שם) שלמד לפניו י"א שנה. ובאות א' (אצל ר' אושעיא רבה) כתב היוחסין בפ' כיצד מעברין ובפ' בני העיר ר' אושעיא רבו דר' יוחנן י"ח שנים עכ"ל. ובירושלמי ר"פ כיצד מעברין ובפ' הנחנקין הלכה ו' י"ג שנה הוה רגיל ר' יוחנן ליכנס לפני רבו ר' אושעיא אפי' בלא צורך לימוד רק לכבודו. ובבבלי ר"פ כיצד מעברין (נ"ג א') א"ר יוחנן י"ח ימים גדלתי אצל ר' אושעיא ברבי ולא למדתי אלא דבר אחד וי"ב תלמידים היו לו. ולמד ר"י בי"ח ימים לב כל אחד וחכמת כ"א והיו יושבים ד' באמה. ובירושלמי תרומות פ"י הלכה ג' אר"י כשהיינו הולכים אצל ר' הושעיה רבה לקסרין ללמוד תורה. יבמות בפ' הבע"י (נ"ז א') בעי ר"י מר' אושעיא אישתיק ולא אמר ליה מידי ובעא ר"ל מיניה ופשט לי' א"ר יהודה נשיאה לר' אושעיא אטו ר' יוחנן לאו גברא רבה. ד) חזקיה בן ר' חייא בפ' אלו קשרים (קי"ב ב') ובפ' פסין (כ"ד א') ועליו אמר חזקיה לית דין בר נש. ובתוס סוכה (מ"ד א') ד"ה והאמר כו' ובתוס' מנחות (כ"ג סע"ב). ועי' מנחות (ע"ח ב') וזבחים (נ"ו ב') וחגיגה (ט' א') ובפ' מי שהוציאוהו (נ' א') פליגי חזקי' ור' יוחנן וקדושין (נ"א א') פירש"י חזקי' רבו דר' יוחנן. פליגי בני ר' חייא ור' יוחנן יומא (ה' ב'). ובפ' המגרש (פ"ד ב') בתוס' חזקי' רבו. ה) גם קבל מר' בנאה. ו) ר"ש בן יהוצדק רבו בסנהדרין. משום ר"ש ב"י יומא (כ"ב ב') ב' דברים. פסחים (צ"ה ב') ע"ז (נ"ט רע"א) תענית (כ"ח ב') פרק הישן (כ"ז א') ב"מ (כ"ז א') משום רשב"י צ"ל ר"ש בן יהוצדק. ועי' תוס' פ"ק דנדה (י' ב') א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק משמע שהיה רבו, ובפ' ז"ב (כ"ו א') קרי ליה ר"ל לר"ש ב"י רועה בקר ולא מיחה ר"י על כבוד רבו ואר"ת דתרי הוו עכ"ל (וע"ש באריכות). ז) הרא"ש פ' מי שמת כתב בר קפרא רבו וכ"כ הרי"ף ובאשר"י פ"ב דע"ז חזקיה ובר קפרא רבותיו של ר' יוחנן. ח) גם ריב"ל היה רבו (עיי"ש די"א דריב"ל תלמידו). ט) ר' יוסי בן נהוראי רבו (ע"ש). י) כתב בס' כריתות רב ושמואל ור' יוחנן קבלו מר' חייא תק"ל לשטרות עכ"ל. וצריך עיון אם ר"י קבל מר"ח:
2121
2122ט) והנה אציגה נא עמך מ"ש ר' יוחנן בשמם ועפ"י הכללים שכתבתי תדין ותקיש אם היו רבותיו. אמר ר"י אמר לי אבא בר אבא ירושלמי פ' תמיד נשחט. בשם ר' אבא בר ממל כ"כ היוחסין (לא מצאתי וע"ש). אלפן ר' איתי. בש"ר אליעזר בר' יוסי הגלילי ויקרא רבה פ' י"ח ופי"ט ור"פ אחרי. בש"ר אליעזר (ע"ש) והיה תלמיד ר"י. משום ר"א בר"ש. משום דר"א דרומא. משום ר"א בן יעקב ברכות (מ' ע"ב) סוטה (מ"ג ב') כמה דברים. אר"י מקובל אני מר"א בר' צדוק ירושלמי ע"ז פ"ב הלכה ט'. בשם ר' בניי. אר"י א"ר בנימין בר לוי. אר"י תנא ברדלא. שאל את ר"ג ברבי. שאל את ר"ג זוגא. אמר ר"י תנא זבדי בן לוי. אר"י א"ר חייא ב"מ (מ' א') ובזבחים (כ"ה ב') א"ר חייא אר"י ונראה כי צ"ל אר"ת בר אבא אר"י וכ"מ שם א"ל ר"ז לר"ח ב"א כו' ואר"י אר"ח ב"א (וע"ל ר"ח בר אבא). אר"י הכי אמר ר' חלפתא דמן הינא. לר' חנינא בר סיסי קרא רבי. רב חנינא משמו. א"ר חנינא כירה (מ"ז א'). למד אגדתא מר' חנניה. משמיה דר' יהודה בר עילאי כיצד מברכין (ל"ה ב') ב' דברים ע"פ (קי"ד א') יומא (י' א') גיטין (פ"א א'). משום רבי מלמד ששבה קשתו לאיתנה סוטה (ל"ו ב') ומנחות (פ"ח ב') אמר רבי. אמר קמי ר' יהודה נשיאה (ע"ש). בש"ר יהודה בן בתירא. בעא מר' יהודה בר לואי. בש"ר יהודה בר"ש (ע"ש). בשם ריב"ל. ומטו בה משום ר' יהושע בן חנניה כיצד צולין (ע"ט א') מנחות (כ"ו א'). בש"ר יונתן. משום ר' יוסי בן זימרא. משום ר' יוסי הגלילי. משום ר' יוסי בן קיסמא. משום ר' יוסי שבת (קי"ח א') ברכות (ז' א') הרבה דברים וב"ר פ"ד. משום ר' יוסי בן קצרתא. משום ר' יוסי בן יהושע. משום אבא יוסי בן אבא. א"ר יוסי בר חנינא (ע"ש). אר"י בעא יוסף איש הוצל. מש"ר ישמעאל חגיגה (ט' א') יומא (ג' ב') יבמות (מ"ה א', ס"ח סע"ב, ע"ד סע"א) קידושין (ע"ה ב'). וב"ר מ"ה זה בש"ר שמעון, סוטה (ט"ז א', כ"ו ב'). ע"ז י"א, וע"ל מ"ש. משום ר' מאיר מגילה (כ"ז א') קידושין (נ"ז ב') סוטה (ל"ה א', ל"ו ב', מ"ב ב', מ"ו ב') תמורה (ג' א') ע"ז (כ"ד ב'). מש"ר מנחם יודפאה. בשם מנחם דגליא, מש"ר נחוניא איש בקעת בית חורתן. ניחא בר סבא. ר' יוחנן בשם זעירא. בש"ר עקיבא דברים רבה פ"ב. מש"ר פנחס בן ערובא. בעא משמואל. משום רשב"י ברכות (ז' ב') הרבה דברים (וד"י א', ל"א א', מ"ו א', נ"ה סע"א) פ' כ"כ (קי"ח ב') פ' הדר (ס"ד ב') פסחים (פ"ז ב') יומא (ה' ב') סוכה (כ"ט ב', ל' א' ומ"ה) מגילה (ו' ב') ופ' בני העיר. ביצה (ט"ז א') יבמות (כ"ג א', מ"ה, צ"ג א', ק"ג א') כתובות (נ"ב ב', ס"ז ב') קדושין נ"ז א', ס"ח ב') נדרים (ס"ד ב') סוטה (ד' ב', י"ב ב'), ב"ק (י"ז) ב"מ (כ"ז א') ט"ס וצ"ל משום ר"ש בן יהוצדק (נ"ח) ב"ב (ק"ט, קט"ז) סנהדרין (כ"ד, ל"ט, מ"ו, ע', צ"ג, ק"ג), הוריות מכות (י"ד) שבועות (י"ח, כ"א) מנחות (צ"ט) ערכין (י"ז) בכורות (ל"א ב') כריתות (כ"ז) נדה (כ"א, ס"א) ב"ר פ"ז. במדבר רבה פ"ד. רבה' איכה. שמע ר"ש בן אלעזר מתני וצ"ע. בש"ר שמעון בן גמליאל מגילה (כ"ז א') משום ר"ש המחוזי. א"ר יוחנן משום בן עזאי סוף נזיר (ס"ה סע"א) וז"ל הוא דאמר כי האי תנא דתניא כמה שיעור תפיסה א"ר יוחנן משום בן עזאי נוטל עפר כו' וכתבו התוס' ר' יוחנן לאו היינו ר' יוחנן האמורא אלא ר' יוחנן בן נורי. ובתוס' כתובות (ח' סע"א) כתבו בשילהי נזיר איכא נמי ר' יוחנן שהיה תנא. כוונתם מדאמר כי האי תנא דתניא מוכח שהוא תנא דברייתא ולא כתבו שהוא ר' יוחנן בן נורי. ואין נראה בעיני כי ר"י בן נורי הוא חבירו של ר"ע ובן עזאי תלמיד ר"ע ואיך יאמר בשמו. וקרוב בעיני שהוא ר' יוחנן בן ישוע בן חמיו של ר"ע שמצינו שאמר כדברי בן עזאי, אבל ר"י בן נורי לא מצינו בכל הש"ס שיזכיר את בן עזאי. תנא ליה רב תחליפא בר מערבא:
2122
2123י) אלו תלמידי ר' יוחנן שמביא השארית יוסף והיוחסין ומה שרשמתי בחצי עגול הוא מה שהוספתי וקצתן צ"ע במקומן. ⬤) ר' אבא. ⬤) ר' אבא בר ממל בשמו. ⬤) ר' אבא בר יסי. ⬤) ר' אבא בר ביזנא. ר' אבא בר יעקב. ר' אבא בר ירמי' (לא מצאתי שאמר בשם ר"י), ר' אבא דמן קסרי יוחסין (לא מצינו שאמר בש"ר יוחנן). ר' אבא דמן חיפה יוחסין (לא מצינו שהיה תלמיד ר"י). ⬤) ר' אבא בר כהנא. ⬤) ר' אבא ברי' דר' חייא בר אבא. ⬤) ר' אבוה. ר' אבין. ⬤) אבין בר חסדא, ר' אדא דמן קסרין. ⬤) רב אדא בר אבויה יוחסין (לא מצאתי זכרו). רב אחא בר חנא. רב אחא בר עוירא (ל"מ שיאמר בשר"י). רב אחא בר עויא. רב אחא בר אבא. ⬤) רב אחא בר יעקב. רב אחאי (ל"מ שיאמר בשר"י). אייבי בר נגרי. ר' אידי. ר' אילא. אילפא (וצ"ע ונראה שהיה חבירו). ר' אלעי. ר' אלעאי בר' ברכיה א"ר יוחנן. ר' אלעזר. ר' אמי. ⬤) ר' אמי שפיר נאה. ר' אסי. ⬤)רב אשי אר"י. רב אשי בר אבא אר"י (למ"ז). ⬤) בהא. רב ביבא. רב ביבי. רב ביבי בר אבין. ⬤) בלווטי. ר' בנימין בר יפת. ר' בנימין בר גידל. ר' בתא אר"י יוחסין (לא מצאתי עי' בהא). ⬤) רב גידל. ר' דוסתאי בר מתון. רב דימי. רב הונא. ⬤) רב הונא בר אמי אר"י יוחסין (ל"מ עי' חנא בר אמי שאמר בשם ר' פדת אר"י). הונא ציפוראי. ⬤)רב הושעיה אחי רבה. ורבי הושעיה פליגי. ⬤) ר' זירא. רב זכאי. זכיי טבחא. ר' זעירא תלמידו והוא אמר בשמו. ר' חביבא (לא מצאתי). ⬤) ר' חייא בר אבין. ר' חייא בשר"י ירושלמי מגילה פ"ג הלכה ח' ופ' המדיר הלכה ז' (וצ"ע כי חזקי' בר' חייא רבו של ר"י. ונראה שצ"ל רב חייא בר אבא. ובירושלמי פרק אין עומדין מתני' א' א"ר אבא א"ר חייא בשר"י נ"ל שצ"ל אמר ר' חייא בר אבא או צ"ל א"ר אבא א"ר חייא בר אבא. וכן מצינו בשבת (קי"ג א') דר' אבא אמר בש"ר חייא בר אבא כדאיתא שם ברי"ף). ⬤) רב חייא ברב הונא. ⬤) רב חייא בר אשי. ⬤) ר' חייא בר אבא. ⬤) ר' חייא בר יוסף. ר' חלבו. ⬤) רב חמא בר בוזי (וצ"ע). רב חנא בר שאונה תלמיד ר' יוחנן (לא מצאתי שאמר בשם ר"י). ⬤) ורב חנא בר אבא. רב חנא צפוראה (עי' הונא צפוראה). רב חנא פתוראי קמי'. הלך לבקר את ר' חנינא ושמע שמת ושלח אחר בגדי שבת וקרען ירושלמי הוריות פ"ג הלכה ו' (ע"ל). רב חנינא בר יוסף (וצ"ע). ⬤) רב חנינא אחיו של רבה. ר' חנינא שלקא בשמו. רב חנן בר רבא. ר' חנניה בשמו. רב חסדא (וצ"ע). ר' טבות רישבא (לא מצאתי שיאמר בשם ר"י רק בשם שמואל). ר' יהודה נשיאה (השני). ר' יהודה בר אידי. ר' יהודה גלוסטרא תלמיד ר"י, יוחסין (לא מצאתי ונראה ט"ס). ר' יהושע דסכנין בשמו (עי' ר' חנינא שלקא). ⬤) ר' יודן בשמו (וצ"ע). ר' יוחנן בן מרויא בשמו. ר' יונה. ר' יוסטאי בר מתון. ר' יוסי בן יוסי. ⬤) עם ר' יוסי ממלחיא. ⬤) ר' יוסי בר זמינא בשמו. ר' יוסי ציידנא. ר' יוסי בן אליקום בזמנו יוחסין (לא מצאתי). ר' יוסי בר חנינא (ע"ש). ר' יוסף בר אבא. ⬤) רב יוסף בר חמא. ר' יעקב. ר' יעקב בר אידי תלמיד חבר. ר' יעקב בר אחא. ר' יצחק. רב יצחק בר יוסף. ר' יצחק נפחא. עם ר' יצחק פסקא. ר' יצחק קסקסאה. ר' יצחק טבלא. ר' יצחק בר יעקב בר גיורי. ⬤) ר' יצחק איש כפר עכו. ⬤) ר' יצחק בר מרי בשמו. ⬤) ר' יצחק איש כפר עיטוש תלמיד ר"י יוחסין (לא מצאתי שיאמר בשר"י). ר' יצחק מגדלאה כתב היוחסין שהיה בזמנו (לא מצאתי). ר' יצחק בן אלעזר (ע"ל). ⬤) ר' חייא בר' חייא כתובה. ⬤) ר' יצחק דיהבא. ר' יצחק בן אלישוב בזמנו יוחסין (לא מצאתי). ר' ירמיה בר אבא. ר' ירמיה. רב כהנא אר"י. ר' כרוספדאי. ר" לווטי תלמיד ר"י יוחסין (לא מצאתי). ר' לוי בשמו (עי' ר' חנינא שלקא). רב מחסיא. ⬤) בר אידי. ר' מני. ר' מישא. ⬤) ר' מישון בר נגדי. רב מנשיא בר ירמיה (ל"מ). רב מרי. רב מרי ברב הונא ברב ירמיה בר אבא (צ"ע). ר' מרינוס בשמו (ע"ש). ר' מרון בעא מיניה. ר' נחום אחוה דר' אילא בעא קומי. ⬤) רב נחמן בשמו. רב נתן בר טובי'. רב נתן בר אושעיא, רב ספרא. עוא תלמיד ר' יוחנן יוחסין (למ"ז). עולא. ⬤) עולא בר ישמעאל. ⬤) רב עוקבן ממישן. ר' עילא. ⬤) רב עמרם. רב ענן (לא מצאתי). ר' פדת. ⬤) ר' פזי. ר' פרנך. ר' קריספא בשמו. ⬤) ר' ראובן בשמו (וצ"ע). רבא בר חנינא. ⬤) רבא אר"י (וצ"ע). רבה בר נתן. רבה בשמו תלמידו (וצ"ע שם). רבה בב"ח. רבה בר חנינא. רבה בר עולא. רבה ברב הונא. ⬤) רבה בר שאונה תלמיד ר' יוחנן יוחסין (למ"ז). רבין בשמו. ר"ל. רמי בר חלקיה (למ"ז). רב שיזבי. רב שמואל. ⬤) רב שמואל ברב יצחק. ⬤) רב שמואל בר אבא. ⬤) ר"ש בר נחמני או בר נחמן (ע"ל וצ"ע). ⬤) רב שמואל בר יהודה. רב שישא (ברי' דרב אידי). ר' שמלאי. רב שמן בר אבא הכהן. רב שמן וצ"ע. ר"ש בר זירוד. ⬤) ר"ש בן פזי. ר"ש בן יעקב דמן צור (ע"ל). ⬤) ר"ש בר אבא. כי אתא רב דימי אמר ר' יהודה ור"ש תלמידי ר' יוחנן אמרי ברכות פ"ג (כ"א ב') ובפ' האומר (ס"ו סע"ב) אר"ש לר' יוחנן, ר"ש ור"י זה לא ידעתי מי הם. ר"ש בן אליקום בעא מיניה. ר' שפטיה. רב ששת אר"י. רב תנחום בר מריון. תנא לי' רב תנחום דמן פרווד. ר' תנחום (לא מצאתי):
2123
2124ר' יוחנן מלחשך ע"ל ר' יוחנן:
2124
2125ר' יוחנן המכותי ר' יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי סוכה (מ"ב ב'):
2125
2126ר' יוחנן איש בקעת חורתן הגירסא נחוניא (ע"ש):
2126
2127ר' יוחנן בן ארזא ור' יוסי בן נהוראי הוו יתבי ע"ז (נ"ח א'):
2127
2128ר' יוחנן בן ברכיה מסכת סופרים:
2128
2129ר' יוחנן דיפו בזמן ר' סימן:
2129
2130ר' יוחנן בר אבין (עי' ר' יצחק ב"א):
2130
2131ר' יוחנן בן אחותו של ר' יוסי בר חנינא לא מצאתי זכרו ואולי ט"ס עי' ר' יהודה בן אחותו של ר"י ב"ח:
2131
2132ר' יוחנן בר חנינא עי' ר' יצחק ב"ח:
2132
2133ר' יוחנן בן אלעזר (עי' יונתן ב"א):
2133
2134ר' יוחנן קסקסאה ברכות (עיין ר' יצחק קסקסאה):
2134
2135ר' יוחנן חקוקאה ריש פסחים (ג' ב') פי' תוס' סופר, כמו מחוקק. וי"א ע"ש עירו (ערוך ערך חק ביהושע סי' י"ט ויצא משם חקוקה (ובדף י"ג) אדם אחד הפקיד אצלו חמן ובא לפני רבי. ובירושלמי שם הלכה ה'. הפקיד חד ב"נ דיסקיא דפסחא גבי ר' חייא רובא אר"י בר' בון יוחנן חקוקיא הוה שאל לרבי ובירו' פ' המפקיד ר' יוחנן חקוקיא אפקיד גבי ר"ח רובא חמץ שאל לרבי:
2135
2136ר' יוחנן בן אליקום למ"ז וט"ס עי' ר"ש בן אליקום:
2136
2137ר' יוחנן בר רבינא פ' המצניע (ע"ש (צ"ד ב') ר' יוחנן אחוה דמר בריה דרבינא, וברי"ף הגירסא רב אחא ברי' דרב) אמר לרב נחמן בר יצחק:
2137
2138ר' יוחנן אחוה דרב ספרא ירושלמי חגיגה פ"א הלכה ו':
2138
2139ר' יוחנן ספרא דגופתא לרב חונה היה בסוכתו ירוש' פ' הישן. ובר"פ במה בהמה חנן מגופתא אמר קומי שמואל רב חייא בר אשי לא נהג כן. וירושלמי מגילה פ"ג הלכה ח' ר' יונתן דגופתא חמא לבר אבונא ספרא. ומסכת סופרים פי"ב דגופתרא חמא לר' אבונא ועיין ר' יצחק בר גופתא:
2139
2140ר' יוחנן בן מרייא מ' שמואל וירושלמי פ' ד' מיתות הלכה י"א. בש"ר יוחנן ירושלמי פיאה פ"א, בש"ר פנחס ירושל' כיצד צולין ויקרא רבה פ' אחרי פכ"ב ר' יוחנן בן מרי:
2140
2141ר' יוחנן בן שאול פ' כל הכלים (קכ"ה ב') ופ' חלון (פ"א א') סוטה (מ"ו א'). ר' לוי בשמו שח"ט סק"ה, ובסנהדרין (נ"ז א', ע"ד א') ר' יונתן ב"ש. וכן היוחסין כתב יונתן ב"ש פ' כל הכלים תלמיד רבי אולי ט"ס. יוסי אחיו (ע"ש):
2141
2142ר' יוחנן בר שילא עי' ר' יצחק ב"ש:
2142
2143ר' יוחנן בר שאונה ע"ל חנא ב"ש:
2143
2144ר' יוחנן בן קצרתה בש"ר יונה מ' חזית בפסוק דומה דודי לצבי. ובירושלמי ברכות פ' אלו דברים הלכה ז' דקצרינון, בש"ר נחום בר סימאי (ע"ש מנחם בר סימאי) ובס"פ משילין דקצינן. ויש ר' יוסי בן קצרת. ור' יצחק ב"ק בשם ר' יונה ירושלמי ר"ה פ"א הלכה א' ומ' שמואל פכ"ט אולי ט"ס:
2144
2145ר' יוחנן דצפרין ע"ל הונא צפוראה:
2145
2146ר' יוחנן בן מולדא א"ר הונא סנהדרין (ע' א') ובדף (ע"א א') חנן ב"מ:
2146
2147ר' יוחנן בן פזי ע"ל חנינא ב"פ:
2147
2148ר' יוחנן בר' יוסי שח"ט סק"י:
2148
2149ר' יוחנן בן יוסי עי' יונתן ב"י:
2149
2150ר' יוחנן ור' ישמעאל בני יהושע. ור' מתניה (ע"ש):
[הגהות: יוחנן, א) מנחות (מ"א סע"ב) זבחים (ס"ג א') ר' יוחנן ב"ב וענין ההוא ר' יהודה ב"ב ל"ת. ב) בב"ב (פ"ז רע"ב) אתמר עלה א"ר אבהו (א"ר יוחנן) כצ"ל כי כן כתבו התוספו' (סוף ע"א) וחולין (ק"י ע"א) ד"ה איכא. ג) סנהדרין (ע' ע"א) ר' יוחנן בן מולדא ושם (ע"א א') חנן ל"ת:]
[הגהות: יוחנן, א) מנחות (מ"א סע"ב) זבחים (ס"ג א') ר' יוחנן ב"ב וענין ההוא ר' יהודה ב"ב ל"ת. ב) בב"ב (פ"ז רע"ב) אתמר עלה א"ר אבהו (א"ר יוחנן) כצ"ל כי כן כתבו התוספו' (סוף ע"א) וחולין (ק"י ע"א) ד"ה איכא. ג) סנהדרין (ע' ע"א) ר' יוחנן בן מולדא ושם (ע"א א') חנן ל"ת:]
2150
2151ר' יוחנן בר' יודן דמן גלילא ילמדנו פ' אחרי:
2151
2152ר' יוחנן בן תורתא יומא פ"ק (ע' א') וירו' שם פ"א הלכה א'. ואי' שם בתוס' ישנים בפסיקתא מפרש שנתגייר ע"י פרה והגירסא שם ר' יהודה ב"ת. ובריטב"א שם בשם ירושלמי שנקרא כן על שמכר פרתו לעכו"ם ולא רצתה לחרוש בשבת עד שלחש באזנה (וע"ל הונא ב"ת וחנינא ב"ת המעשה באריכות). פעם אחת בא לפני ר"ע א"ל עמוד וקרא בתורה א"ל לא עברתי על הפרשה ושבחוהו שמות רבה פ' תשא ר"פ מ', וברבה איכה פ' בלע ה' שאמר לר"ע עקיבא יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא, נראה שהי' קדמון. ובתוספתא סוף מנחות ר"י בן תורתא אמר מפני מה חרבה שילה מפני בזיון קדשים:
2152
2153ר' יוחנן בן עכמאי עי' ר' יונתן בן עכמאי:
2153
2154ר' יוחנן ענתניותא ירושלמי ברכות פ' א"ע הלכה א' פי' מענתות:
2154
2155בר יומיה פרק במה טומנין (מ"ט סע"ב) איתיביה ההוא מרבנן בר יומיה לרבא פירש"י אותו היום נכנס לבית המדרש או נכנס לשררה. והמפרש על ר' אידי אבוה דר' יעקב (ע"ש) טעה כי איך בא אביו של ר' יעקב בר אידי שהיה ר' יעקב בני חבירו של ר' יוחנן כמ"ש ר' יוחנן עליו כבן אידי חבירנו ביבמות (ע"ש) יבוא אידי אביו לפני רבא. גם זה בא"י וזה בבבל:
2155
2156ר' יונה אבוה דר' מני הוא מתקיפי דא"י כי הוה מצטרך עלמא למיטרא שקיל גולקא ואמר לאינשי ביתא איזיל ואייתי בזוזא עיבורא וקאי בדוכתא עמיקתא וצניעא והוה מכסי שקא ובעא רחמי ואתי מטרא, תענית (כ"ג ב'). ושאל ר' מני לאביו ר' יונה, והיה שותף עם ר' יוסי בר חנינא (עי' ר' מני). שניהם חכמים וחסידים תלמידי ר' זירא (או זעירא):
2156
2157ר' יונה ור' ירמיה תלמידי ר' זעירא ואמרי לה ר' יונה ור' זעירא תלמידי ר' יוחנן בכורות (ל' סע"א) ר' ירמיה ור' יונה משמיה דר' יוחנן פ' הזהב (נ"ז א') תמורה (כ"ז ב'). ר' יונה ור' יוסי (ונראה שצ"ל ייסי והוא רב אסי) הלכו קמי שלטון א' באנטוכיא וקם לפניהם אמר שראה צורתן במלחמה ונצח, ירוש' ברכות פ' א"ע מתני' א'. שמע שמת בנו של ר' יוסי (ובירושלמי פ' מגלחין הלכה ז' בנו של ר' אבהו. ובתוס' ע"ז (ל"ד א') הביאו בנו של ר' יוסי הגלילי בוודאי ט"ס) התענה כל היום אף שאכל מקודם ירוש' נדרים פ' ח' הלכה א'. ושם ר"פ הטדר מן הירק ור' יוסי. דרש אפתחא דבי נשיאה פ' מי שהחשיך (קנ"ה ב'). בחולין (מ"ג ב') יונה א"ר זירא מבלעתא פי' ר' ירוחם שם חכם. וכן בהניזקין (נ"ט א') וברכות פ"ב (י"ד א') ע"ז (י"ד א') מגילה (ט"ז) אר"י אר"ז. ועי' בת"ח ובח"ש דלא כדעת יש מפרשים. ובשבת פ"ק (י' א') ר' יונה ור' זירא ח"א כו' וח"א כו'. בחלה פ"ג ר' זעירא הוה מסתמך עליה דר' יונה פי' השדה יהושע כי ר' יונה הי' תלמידו כדאמר פ"ק דחלה א"ר יונה בש"ר זעירא:
2157
2158ר' יונה חמוי דר' אמי:
2158
2159ר' יונה ור' חייא ורשב"ל בש"ר יודן נשייא (ע"ש). בש"ר אביי תרומות פ"ה הלכה ז'. ור' אחא בר הונא. ור' אחא בר עולא. ר' איניי בר סיסי. בש"ר אלעזר. ר' אלעזר בן מרום קומי'. ר' אמי. ר' אשיאן. ר' בון בר כהנא. ר' גוריון. בש"ר הושיעה מ"ש פ"ב הלכה א'. ור' חלבו בר וולס. בש"ר המנונא מעשרות פ"ד הלכה ב'. ר' זבדיה בן יעקב בר זבדי בשמו. א"ר זירא (ע"ל), ר' זעירא רבו. בש"ר חונה. בשם חזקי'. בש"ר חייא בר בא ירוש' חומר בקודש. בש"ר חייא בר ווא סוף בכורים. ר' חייא בר מדיה בעא קומי'. א"ר חמא בר עוקבא. ור' חנינא ענתנייתא. בש"ר חסדא. ר' יהודה בר פדייה היתיב קומי'. ור' יהושוע דרומיא. ר' יוחנן בן קצרת בשמו, ור' יוסי גלילא. בש"ר יסא בר חנינא ירוש' ברכות פ"ג. ור' יוסי. ר' יוסי בן נזירא. ר' יוסי דרומי קומי'. ור' יצחק בן טבליי. ר' יצחק קריצפא בשמו. ר' לוונטי בשמו. א"ר מיישא. רב נחמן בר אדא. ניחא בר סבא בעא מיניה. בש"ר נסא ור' נסא בשמו. נתן סבא. עולא בר ישמעאל. אשכח לר' עילאי. ר' פדייה. פלופי בר פרוטה קומיה, ר' פנחס החבר בשמו. בשם בר קפרא ירושלמי ריש יומא. בש"ר קרוספא. רבא בר חייא. ר' רדיפא. אמר ר' שמואל קפודקיא חלה פ"ג. בש"ר שמעון חסידא. בש"ר שמעון בן זכריה. ור' ברכיה בשם ר"ל ב"ר פ' ק', בש"ר תנחום בר חייא:
2159
2160ר' יונה בר תחליפא היה בודק לו רבא חץ ושוחט עוף בעוד שהיה פורח. חולין פ"ב (ל' ע"ב):
2160
2161ר' יונה בוצרייה מ' שמואל פכ"ו ותנחומא תשא וירושלמי בכל מערבין ונזיר פ"ו יומא פ"ה בוצריה ובספ"ב דביצה ופ' מי שהפך ופ"ח דכלאים. ושם פ"ט בעא קמי ר' מנא. ובפ' הנודר מן המבושל בוצריא ובר"פ במה בהמה ר' יונה בן צרויה (ע"ל ר' יהודה):
2161
2162ר' יונה אביו של ר' ישמעאל:
2162
2163יונה ר' אבא בנו:
2163
2164יונתן בן עוזיאל סוכה (כ"ח א') וב"ב (קל"ד ' ' א') פ' תלמידים היו להלל גדול שבכולם יונתן ב"ע ותרגם נביאים וכל עוף הפורח עליו נשרף וחולק עם שמאי. אדם אחד לא נהג בנו כשורה ונתן ליונתן ב"ע נכסיו שם (קל"ג ב') ושמאי הלך אליו (ע"ש) במקלו ותרמילו ואמר הטיח עלי יב"ע. וכתב בשלשלת הקבלה (כ"ו א') שהאריך ימים בבחרותו קיבל מחגי זכרי' ומלאכי ובזקנותו היה מחברי ריב"ז וראה אונקלוס הגר זוהר אחרי מות (עקל"א) אבל לא הזכיר שם יונתן בן עוזיאל רק אונקלוס (ע"ש). כתבו התוס' שבת (קט"ו א') תרגום של כתובים נעשה בימי התנאים ולא יונתן ודלא כהאומרים רב יוסף עשאו. וכ"כ תוס' פ"ק דמגילה. כתובים לא נדע מי חברו. והיוחסין [בסדר תנאים אות ג' אצל ר"ג דיבנה] כתב יונתן ב"ע כתבו. ובת קול שיצא מי הוא זה שמגלה סתרי תורה היה כשרצה לפרש ובא לציון וי"א פ' ה' מלך (שלשלת הקבלה שם). נקבר בכפר עמוקה סמוך לצפת ע' בגליון הזוהר בפ' פנחס (צ"ד א') דפוס זולצבאך. וכ"כ בגא"י. ועוד צדיק א' שמו מוקרט ועליו מצבה:
2164
2165ר' יונתן בן בתירא ע"ל ר' יוחנן ב"ב:
2165
2166ר' יונתן בן הרכינס ואחיו ר' דוסא קראו בכור שטן פי' חריף. והיוחסין [בסדר הדורות אצל שמעון הצדיק] כתב ורב צמח פי' בכור האם כי בגמ' קורא לבכור האם בכור שוטה. והיה מתלמידי שמאי. ועי' ירושלמי יבמות פ"א הלכה ו'. ומה שאמר על ר' יהושע (ע"ש) ועל ר"ע (ע"ש) ועי' יבמות (ט"ז א'):
2166
2167ר' יונתן בן חרשא איש גנוסר שאל את ר"ג וחכמים ביבנה ירושלמי מעשרות פ"ק הלכה ב'. א"ר יוסי שאל יונתן בן חרשא איש גינוסר לפני זקנים ביבנה תוספתא כלים ב"ב פ"ה:
2167
2168ר' יונתן בן משולם העיד אחיו ר' יוסי בשם אחיו ר' יונתן שאמר בשם ר"א חסמא (ע"ש) וראב"י שאל ממנו ומיהושע בן גמלא ויהושע בר ממל (ע"ש):
2168
2169ר' יונתן בן אבטולמוס (ע"ש) חולין (כ"ד ב') נדה (י"ט א') סנהדרין (פ"ז ב') ובזבחים (מ"ט ב') ר' נתן נראה שצ"ל ר' יונתן:
2169
2170יונתן בר' יוסי סוף מעשרות. בן יוסי סוטה פ"ד הלכה ד' ופ"ה דמעשרות הלכה ד' ר' יונתן בר' יוסי בשיטת ר"ע רבו אמרה:
2170
2171ר' יונתן בר יוסף ברכות (כ"ב א') ר' יוסי אומר כו' ר' יונתן בן יוסף אומר כו' ר' נתן בן אבשלום אומר כו'. ר' יוחנן הסנדלר תלמידו של ר"ע אומר כו' ר' יהודה אומר. אבות פ"ד כל המקיים התורה מעוני כו', ובר"ה (י"ג סע"א) כדתניא ר"י ב"י אומר כו'. ובנדה (פ"ה רע"ב) פליג עם ר' יוסי בר' יהודה ור' שמעון בן מנסיא יומא (פ"ה ב') ובקצת מקומות ר' נתן בן יוסף. בתוספתא תרומות פ"ח ובכלים פ"ג מבבא מציעא, ברכות (מ"ז ב') רא"א ר' יהושע אומר בן עזאי אומר ר' נתן אומר כו' ר' נתן בר יוסף אומר אחרים אומרים. ובמגילה (ל"א ב') אחרים אומרים כו' ר' נתן בר יוסף אומר כו' יש אומרים כו'. ובכתובות (ס' ב') ונדה (ס"א ב') ואדר"נ ר"פ כ"ט ול'. ובודאי הכל א'. ובחולין (קל"ט א') ר' יוחנן בר יוסף ג"כ ט"ס. והנה היוחסין שכחו להביאו בסדר א"ב אך בסדר הדורות [בסופו] הביאו. וכתב נסתפקתי אם הוא כהן. וכיון שהוא תנא הוא חבירו של ר' יאשיה בברייתא ורבו של ר' שמואל בר נחמני (ע"ש) ור' יאשיה חבירו של ר' יונתן היה קיים בימי ר' אלעזר (ע"ש) ובעבור זה מנאו הרמב"ם בסוף התנאים. והספק אם היה כהן כי בב"מ (צ' ב') בעא ר' יונתן מר' סימאי חסמה לפרה כו' א"ל מבית אביך אתה למד יין ושכר כו' פירש"י כהן היה כו'. אבל בברכות (י"ח א') ר' חייא ור' יונתן הוו אזלי בביה"ק (ע"ש). ובסנהדרין (ע"א) אמר ישבתי על קברו של בן סורר ומורה (עי' ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא) נראה שלא היה כהן. ונראה שזהו ר' יונתן (חבירו של ר' יאשיה) כיון שהוא סוף התנאים ור' חייא בזמנו כי שניהם היו בימי רבי והוא בר פלגתי' דר' יאשיה. ור' יונתן האחר היה כהן, ובחולין (ע' ב') דבר ר' יונתן עם בן עזאי. וספרא בהר. ואולי הוא זה הנזכר בפרקי אבות (פ"ד) עכ"ל. וצ"ע כי בכל המקומות שנזכר ר' יונתן וחבירו ר' יאשיה אינו מזכירו ר' יונתן בן יוסף כ"א סתם ר' יונתן, ולמה מביאו כאן היוחסין אצל ר' יונתן בן יוסף. אמת כי ר' יונתן סתם וחבירו ר' יאשיה היו מזמן קדום שהיו תלמידי ר' ישמעאל (ע"ש) ור' יונתן סתם דבר עם שמעון בן עזאי וכן ר' יונתן בן יוסף היו מן הקדמונים כאשר תראה לעיל עם מי היה חולק וחולק ג"כ עם בן עזאי גם ר' יאשיה חבירו של ר' יונתן היה מאריך ימים עד שהיה בימי ר"א הוא בן פדת (ע"ש) ומצינו ר' יונתן שהיה עם ר' חייא (ע"ש וע"ל) א"כ גם ר' יונתן חבירו של ר' יאשיה האריך ימים שהיה רבו של ר' שמואל בר נחמני:
2171
2172ר' יונתן וחבירו ר' יאשיה עי' לפני זה:
2172
2173ר' יונתן ור' אביתר (ע"ש ומי גלגולו):
2173
2174ר' יונתן פ"ד דאבות, ואכתוב לך מי הוא רבו או תלמידו וחבירו של ר' יונתן סתם. ר' אבא בר חייא בר אבא בשמו. ר' אבהו בשמו רבה קהלת בפסוק את הכל עשה יפה בעתו. אבין בשמו. ר' אחא בר חייא בשמו רבה ויקרא פ' ל"ה. ור' אלעאי. ר' בנימין בר יפת בשמו ב"ר פמ"ג. ר' ברכיה בשמו. רב דימי אר"י בכורות (נ"א ב') ב"ב (ע"ד ב', ע"ט א'). ר' זעירא בשמו. ור' חביבי. ור' חייא. ר' חייא בר אבא אר"י. ורב חנא בר אבא. ורב חננא. א"ר חסדא אר"י ב"ק (ס"ז א') וריב"ל, ור' יוחנן בשמו רבה אחרי מות ס"פ כ"ב. בשם ר' יונתן דבית גוברין. ור' יוסי. ור' ינאי. ר' יעקב בר יוחאי משמו. ר' יעקב בר אחא בשמו. ור' ישמעאל. ר' מנחם משמו. שאל לר' מנחם טלמיא. שאל לר' נתן דרומא. אמר רבי זבחים (צ"ט ב') בשס"ח בשם נ"א. רבין בשמו. ובר קפרא. ורבב"ח. ר' שמואל בר אמי אר"י. ר' שמואל בר נחמני תלמידו. ר' שמלאי שאלו. הקשה לר' שמעון בן יקום. בש"ר שמעון בן יוסי בן לקוניא. ובן עזאי. שמעון בר אבא בשמו מ' מגילה:
2174
2175ר' יונתן בן שאול ע"ל יוחנן בן שאול:
2175
2176ר' יונתן בן עכמאי ור' יונתן בן אלעזר ור' חנינא (בר חמא שבת (מ"ט סע"א) עכנאי) בזמן רבי (וברי"ף ר' יוחנן בן עכמאי ור' יוחנן ב"א ור' חנינא ב"א). א"ר אבהו שנה לי יונתן ב"ע ירושלמי תרומות ספי"א ופ' במה מדליקין הלכה א' אדם גדול היה ובקי במשנתנו. ורשב"י שלח אליו בנו ולר' יהודה בן גרים (ע"ש) שיברכוהו. (וצ"ע כי רשב"י קדם טובא לר' חנינא בר חמא ור' אבהו). ור' שמעון בן זירוד א' נסמך וא' לא נסמך (עי' רב שמן בר אבא). ביבמות (ט"ו ב') בירושלים משפחה גדולה של בית עכמאי:
2176
2177ר' יונתן בן (יוסי בן) לקוניא בעא מאחיו שמעון (שקל קלא פתק בי') שבועות (י"ח ב'). ובירושלמי הוריות פ"ב הלכה ה' שאל ר' יונתן מר' שמעון בר"י בן לקוניא ובעא כיפה מזרק בתרי'. בימי רשב"י ורבינו הקדוש והם כהנים כדאי' בבכורות:
2177
2178ר' יונתן בן אלעזר (ע"ל יונתן בן עכמאי) חגיגה (כ' א') והיוחסין כתב ר' יוחנן בן אלעזר בזמן רבב"ח. ואמר בשם ר"ש בן ר' יוסי בן לקוניא (וע"ש) ואחד הוא. ור' שמואל בר נחמני בשמו. אכן מה שכתב ר' שמואל ב"נ בשמו הוא ר' יונתן סתם וצ"ע:
2178
2179ר' יונתן בן עמרם (חגיגה כ' א') תלמיד רבי ולא רצה להתפרנס מכבוד התורה אפי' בשנת בצורת ב"ב פ"ק (ח' א') ע"ל ר' ינאי ובע"ז (ל"ו ב') ר' נתן ב"ע ט"ס הוא:
2179
2180ר' יונתן בר הילא ירושלמי:
2180
2181ר' יונתן בן חלי ר' אבדימי בר ברתיה דר' טבי בש"ר יאשיה (ע"ש):
2181
2182ר' יונתן דבית גוברין בשריב"ל ור' סימון אמר בשמו ירושלמי יומא פ"ז הלכה ה' ומ' חזית בפ' שיר השירים ורבה קהלת בפסוק עת ללדת ר' נתן ט"ס כי אותו ענין הוא ברבה שם פסוק ברבות הטובה יונתן. ור' יונתן בשמו (שם). וברבה מצורע פ' י"ז אמר ר' יעקב בש"ר יהודה בש"ר נתן דבית גוברין:
2182
2183ר' יונתן בר' חגי ור' עזריה בשם ר' יצחק בר מריון בש"ר חנינא מ' קהלת פסוק כי גם לא ידע האדם את עתו ובב"ר פמ"ב לא נזכר בר מריון רק סתם בש"ר יצחק. ור' זכרי' ור' עזרי' בשר"י בר מריון מ' שמואל פכ"ב:
2183
2184ר' יונתן קיפא אחוי דמנחם בר מבסימא (ע"ש):
2184
2185יונתן איש קבורה שאל לר"ש בר נחמני (ע"ש):
2185
2186ר' יונתן ספרא דגופתא עי' ר' יוחנן:
2186
2187ר' יונתן בר יצחק בר אחא ירושלמי פיאה רפ"ה ושקלים פ"א הלכה ב':
2187
2188ר' יונתן סוף מעשה, ר' גדא ורב סימנא סוף סברא. ס' כריתות ימות עולם סוף שער ג':
2188
2189יונתן שידא א"ר חנינא למדני יונתן שידא (ע"ש) ועיין יוסף שידא:
2189
2190יונתן הקיטוני פליג עם ר' נתן עירובין (צ"ו א'):
2190
2191יונתן ר' יצחק ורבה בני יונתן:
[הגהות: יונתן, א) בגיטין (ס"ו א') א"ר חנינא למדני יונתן בני בבואה אית להו, צ"ל יונתן שידא וכן הוא ביבמות (קכ"ב א') ל"ת. ב) בשבת (מ"ט סע"א) ר' יונתן בן עכנאי ובכמה מקומות עכמאי ל"ת. ג) בע"ז (ל"ו ב') ר' נתן בן עמרם, צ"ל ר' יונתן ל"ת:]
[הגהות: יונתן, א) בגיטין (ס"ו א') א"ר חנינא למדני יונתן בני בבואה אית להו, צ"ל יונתן שידא וכן הוא ביבמות (קכ"ב א') ל"ת. ב) בשבת (מ"ט סע"א) ר' יונתן בן עכנאי ובכמה מקומות עכמאי ל"ת. ג) בע"ז (ל"ו ב') ר' נתן בן עמרם, צ"ל ר' יונתן ל"ת:]
2191
2192ר' יוסטא בשם ר"ל (ע"ל וסטינא):
2192
2193ר' יוסטה בן יהודה פ' הבית והעליה:
2193
2194ר' יוסטא חברא בש"ר ברכיה ב"ר רפ"ו פי' במתנות כהונה שם חכם:
2194
2195ר' יוסטא בר מתון ע"ל דוסתאי בר מתון:
2195
2196ר' יוסטא בר' סימון בש"ר בייתוס ירושלמי פ' הדר ושקלים רפ"ב (ע"ל ר' יוסי בר"ס):
2196
2197ר' יוסטי בר שונם ירושלמי ברכות פ"ח הלכה ח', שביעית פ"ק ופ"ו הלכה א' ומ' שמואל פכ"ג ומ"ר אמור פל"א ומ' חזית פסוק אתי מלבנון כלה רב הונא בשמו. בעא קומי ר' מנא תרומות פי"א ומע"ש רפ"ה ושקלים פ' א' ופ' עגלה ערופה הלכה א' ומגילה פ"א הל' א':
2197
2198יוסטא חייטא במ' חזית בפ' לא ידעתי נפשי שמתני שמצא חן בעיני המלך ונתן לו ממשלה על ציפורי (ע"ש):
2198
2199ודע כי הרבה שינויים והתחלפות יש בין יוסי ויוסף ויוסטא ויוסטינא ולא רציתי לשלוח יד והעתקתי כאשר נמצא ואתה ראה וחכם:
2199
2200יוסי בן יועזר איש צרידה משנה פ"א דאבות ופ' אין דורשין משנה ג' ז' (דף ט"ז) סוטה פ"ט ט'. וכתב השלשלת הקבלה (כ"ג א') יש קורין יוסף. וכ"ה בפסחים (ט"ז א') ובחגיגה (י"ח ב') ובב"ב (קל"ג ב'). כתב הרמב"ם כי לא נזכר כ"א פ"ב דחגיגה הנ"ל. ונזכר עוד פ"ח משנה ד' דעדיות ג' הלכות. באדר"נ אמר כשם שהצדיקים חסידים כן בהמתם כנראה בגמלים של א"א וחמור של רפב"י ורחב"ד. פליג עם חבירו יוסי בן יוחנן איש ירושלים שהיה אב"ד והוא נשיא וכהן. וביוחסין בסה"ד והיה חסיד שבכהונה במשנה פ' א"ד (י"ח ב') ומכאן תחלת הזוגות מחלוקת ראשונה בין חכמי ישראל אם לסמוך ביו"ט (ע"ש (ט"ז) ועי' יהודה בן טבאי) וקבלו מאנטיגנוס ושמעון הצדיק ואו מאגטיגנוס וב"ד (ג"א ת"ק). בב"ב (קל"ג ב'). יוסף בן יועזר היה לו בן שלא היה נוהג כשורה הו"ל עיליתא דדינרא אקדשיה אזיל נסיב בת גדיל כלילי דינאי מלכא (כתב היוחסין והוא תימה שהיה בזמן ינאי) והולידה אשתו וקנה דג לצורך אשתו שילדה וקרע הדג ואשכח מרגלית ומכרה לגזבר של הקדש לאבני האפוד בתליסר עלייתא דדינרי ולקח ז' עלייתא שהיה ביד הגזבר ושש הקדיש לשמים עמדו (חכמי הדור) וכתבו יוסף בן יועזר הכניס אחת בנו הכניס שש כו' (ע"ש). במשנה פ"ט דסוטה (מ"ז) משמת יוסף בן יועזר ויוסי בן יוחנן בטלו האשכולות. פירש"י איש שהכל בו תורה ויראת חטא וגמ"ח כפירש"י בתמורה (ט"ו ב'), ואיתא (שם) כל האשכולות שעמדו מימות משה עד זוג הנ"ל היו למדין תורה כמשה רבינו והקשו הא איפלגו בסמיכה כנ"ל ותי' כי פליגי בסוף שניה. וצ"ע מנ"ל דג' דברים דלמא תורה וגמ"ח או תורה ויראת חטא. ונראה ע"פ מ"ש בס' ערוגת הבושם פ"ט וז"ל מספר ג' לדעת הקדמונים הוא ראשון להקרא מספר מפני שיש בו זוג ונפרד ב' קצוות ואמצעי או ראש ותוך וסוף ועל ג' יצדק לומר כל ולא על פחות. לכן השרפים מקלסין בקדושה משולשת וברכת כהנים משולשת ואורייתא תליתאה לעם תליתאי בירחא תליתאי עכ"ל. לכן פירש"י אחר שדרשו אשכולות איש שהכל בו דהכל לא נופל על פחות מג', ע"כ ג' דברים היו תורה ויראת חטא וגמ"ח. ובחיבורי הגדול יישבתי עם זה ענינים רבים. ויצאתי בזה חוץ לגדרי בחיבורי זה כי הוא נצרך מאד. במ' תהלים ובב"ר (פס"ה) בפ' וירח את ריח בגדיו ראיתי כי נהרג יוסי בן יועזר בשמד היונים. ז"ל המדרש הנ"ל יקום איש צרורות היה בן אחותו של ר"י בן יועזר והוה רכיב סוסיא בשבתא והיו מוליכין לפניו קורה שיהא נתלה עליו ר"י בן יועזר א"ל יקום לר"י ראה הסוס שהרכיבני עליו אדוני כלומר הלכתי בתאות לבי ועלתה לי ואתה עמלת בתורה כל ימיך ומצות שעשית וראה סוסך שהרכיבך עליו ר"ל הקורה שיהיה נתלה עליו כו' א"ל אם כך לעושי רצונו ק"ו למכעיסיו נכנס בו הדבר כארס של עכנא הלך וקיים בעצמו ד' מיתות ב"ד סקילה שריפה הרג וחנק הביא קורה ונעצה בארץ וקשר בה נימא וערך העצים והקיפן גדר אבנים ועשה מדורה לפניה ונעץ חרב באמצע והצית האור תחת העצים ואבנים ונתלה בקורה ונחנק באותה נימא שקשר ונפסק הנימא קדמתו חרב ונפל עליו גדר ונשרף, נתנמנם יוסי בן יועזר וראה מטתו של יקום בן אחותו פורחת באויר א"ר יוסי בשעה קלה קדמני זה לג"ע עכ"ל. כתב גא"י כפר חמאם י"א שהוא צרידא שם קבור יוסי בן יועזר:
2200
2201יוסי בן יוחנן איש ירושלים (פ"א דאבות במשנה) אב"ד חבירו של יוסי בן יועזר הנשיא, ולא היה כהן. וברמב"ם פ"ז ט"ס שכתב יוסי בן יועזר יוסי בן יוחנן כהן גדול וצ"ל יוסי בן יוחנן וכן יוחנן כהן גדול. ומיוחנן ליוחנן דלג הסופר. ובפ' אין דורשין (ט"ז א') יוסף בן יוחנן ובמשניות משנה ב' יוסי. ויש אבא יוסי בן יוחנן (ע"ל). משמת בטלו האשכולות (סוטה פ"ט ט' (מ"ז):
2201
2202ר' יוסי הכהן אבות פ"ב ח' (במשנה עדיות פ"ח ב') חסיד כדאמרינן בפ"ק דשבת ר"י הכהן חסיד. (והגי' שלפנינו שם (י"ט רע"א) אמרו עליו על ר' יוסי הכהן ואמרי לה על ר' יוסי החסיד א"כ לפי גי' זו משמע דר' יוסי הכהן אינו ר' יוסי החסיד) שלא נמצא כתב ידו ביד כותי מעולם וכן בתוספתא פי"ד תלמיד ריב"ז ובאדר"נ פי"ד ריב"ז קרא לר' יוסי הכהן חסיד שבדור. ובפ"ב דאבות ר' יוסי הכהן חסיד. ולא כדעת דורות עולם שכתב שזהו ר' יוסי הגלילי (ע"ש). ובשלשלת הקבלה (כ"ז א') כתב די"א שזהו יוסף בן גוריון אחיו של נקדימון. בחגיגה פ"ב (י"ד ב') ר' יהושע (ובירושלמי ר' שמעון בן נתנאל) ור' יוסי הכהן היו מהלכין בדרך אמרו אף אנו נדרוש במעשה מרכבה התחיל ר' יהושע כו' (ע"ש) וסיפר ר"י הכהן לריב"ז ואמר ריב"ז אשריכם כו' אף אני ואתה בחלומי מסובין היינו על ה"ס ונתנה עלינו ב"ק ואמרה עלו לכאן טרקלין גדולים מוכנים לכם ומצעות גדולות מוצעות לכם אתם ותלמידיכם ותלמידי תלמידיכם מזומנים לכת שלישית היושבת לפני השכינה. וכתב שם בתאוה לעינים דר"י הכהן חבירו של ר' יהושע. ונזכר במשנה בעדיות לבד (פ"ח העיד עם זכריה בן הקצב חבירו). בסוף מ"ק (כ"ג א') שמתה אשתו (ובפ"ד דשמחות בער"פ וטמאוהו בע"כ) ואמר לאחותה בבית הקברות לכי ופרנסי בני אחותך ונשאה מיד ביום ההוא ולא בא עליה עד ל' יום. ובירושלמי מעשה זה בר' טרפון (ע"ש) ובזבחים (ק' א') מעשה ביוסף הכהן שמתה כו'. ובע"ז (י"ג א') ועירובין (מ"ז רע"ב) וירושלמי ברכות פ"ג משנה א' אמר ר"י מעשה ביוסף הכהן שהיה מטמא ויצא אחר רבי (צ"ע כי קדם טובא) לצידון. ונראה כי א' הוא. ובשמחות פ"ד יוסי הבבלי נטמא ויצא ח"ל ללמוד אצל ר' יוסי בציידין. בר"ה (י"ז ב') שאלה בלורית הגיורת את ר"ג ניטפל לה ר' יוסי הכהן והשיב לה כו' עד שבא ר"ע ולימד כו'. קבורתו עי' ר"א בן ערך:
2202
2203ר' יוסי הגלילי,
2203
2204א) במשנה ברכות פ"ז ג'. שביעית פ"ד ו'. בכורים פ"א י'. עירובין פ"א ז'. פסחים פ"ז א'. כתובות פ"ג ג'. סוטה פ"ח ה'. גיטין פ"ב ג'. ב"ק פ"ח ו'. ב"מ פ"ב י'. סנהדרין פ"י ו'. מכות פ"ב ז'. ע"ז פ"ג ה'. הוריות פ"ב ה'. זבחים פ"ח י"ב. פי"ג א' ב'. מנחות פ"ה ח'. חולין פ"ד ג'. פ"ה ג'. פ"ח ד'. בכורות פ"ב ו'. פ"ח א'. פרה פ"א ב'. פ"ג ד'. נדה פ"ה ח':
2204
2205ב) בניו ר' אליעזר ור' חנינא ור' ישמעאל טעה כי ר' ישמעאל הוא בן ר' יוסי בן חלפתא (ע"ש):
2205
2206ג) והוא אחד מד' שנכנסו כשמת ר' אליעזר בן הורקנוס (ע"ש). בתוס' ע"ז (מ"ה א') כתבו משמע הכא דר' יוסי הגלילי היה זקן מר"ע כו' וכן בגיטין (פ"ג א') מזכיר ר' יוסי הגלילי קודם ר"א ב"ע ור"ע ותימה דבסוף איזהו מקומן (נ"ז א') תלמיד א' ור' יוסי הגלילי שמו שבא לבית המדרש תחלה אמר לר' טרפון רבי וכו' ובעירובין (נ"ג ב') אמרה ליה ברוריה אשת ר' מאיר שהיה מתלמידי בתראי של ר"ע גלילי שוטה (הו"ל למימר בקצרה באיזה נלך ללוד). ונראה דר' יוסי הגלילי תלמיד חבר לר"ע ורך בשנים ממנו אף שמזכירו בגיטין קודם לר"ע כמו שמזכיר בהגדת פסח ר"ע קודם לר"ט אף שר"ט רבו כדמשמע פ"ט דכתובות (ועי' בר"פ שני דייני גזירות). ובסוף מ"ק כשמתו בניו של ר' ישמעאל נכנסו ד' זקנים לנחמו ר"מ ור' יוסי הגלילי וראב"ע ור"ע. ובפ' אלו נערות כתב הרא"ש שהוא חבירו של ר"ע. ובפ' אין דורשין (י"ד א') אמר עקיבא עד מתי אתה עושה שכינה חול. ובאדר"ן פ"א אמר משום ר"ע. ובספרי (פ' חוקת וילקוט שם) מגלה חכמתו פרה ששתתה מי חטאת ביבנה התירו את בשרה זה אחד מן הדברים שהיה ר"י הגלילי דן לפני ר"ע וסלקו ר"ע ואח"כ מצא לו תשובה א"ל מה אני לחזור א"ל לא לכל אדם אלא לך שאתה יוסי הגלילי כו' אמר ר"ט ראיתי האיל מנגח ימה וצפונה ותימנה ועשה כרצונו והגדיל זה ר"ע, והנה צפיר העזים בא זה ר"י הגלילי, וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל מידיו. וכמו זה המעשה ס"פ איזהו מקומן (הנ"ל). ובספרי פ' קרח ר"י הגלילי כשבא תחלה לשמש לפני חכמים א"ל רבי חטאת יתנה לכהן כו' שתק ר"ט קפץ ר"ע א"ל בני כך אני דורש כו'. ובכל מקום ר"ט ור' יוסי הגלילי ור"ע. בפ"ח דסוטה ר"י הגלילי אומר חוזר מעורכי המלחמה כו' ר' יוסי אומר כו'. ובתוספתא אמר ר' יוסי בש"ר יוסי הגלילי. וזה ראיה שאין ר' יוסי סתם ר"י הגלילי אלא ר"י סתם הוא בן חלפתא. והדורות עולם כתב כי ר' יוסי הכהן הוא ר' יוסי הגלילי גם ז"א שהרי ר"י הכהן תלמיד ריב"ז ור"ט רבו של ר"י הגלילי ואיך יהיה ר"י הכהן דן לפני ר"ע שהיה תלמיד ר"א שהיה תלמיד ריב"ז:
2206
2207ד) בב"ר פי"ז ובירושלמי פ' אלמנה ניזונית הלכה ג' ובויקרא רבה פ' בהר ר"י הגלילי נשא בת אחותו והיתה מבזה אותו כו' ונתן ראב"ע כתובה לאשתו וגרשה ונשאת לאחר והיתה ענייה ופרנסה ר"י הגלילי שנאמר ומבשרך לא תתעלם. ונראה שם שהיה רבו דראב"ע. באדר"ן ספי"ח מלקט יפה יפה בלא גסות הרוח. מת בנו ונתן רשות לאחר שידבר על ידו. שמחות פ"י. (ע"ל ר' יוסי בן חלפתא):
2207
2208ה) למעלה מכפר דלאתא בראש ההר קבורתו ובנו ר' אלעזר נקבר בכפר וחוץ לכפר תחת הר הזיתים נקבר ר' הלל ואינו הלל הזקן (גא"י) ובמסעות בנימין ר"י הגלילי קבור בקדש נפתלי. (עי' ר"א בן ערך):
2208
2209ו) ר' אליעזר אומר בשמו זבחים (מ"ד ב'). ר' אלעזר בן תרדיון בדורו. ר' חנינא בן חכינאי מצוי לפניו. ר' חנינא בן גמליאל פליג עמו במשנה מנחות (ס"ג א') דברי ר"י הגלילי ר"ח ב"ג אומר. ור' חנניה בן אחי ר' יהושע. ר' יהודה סתם הוא בר אלעאי תלמידו. רבי תלמידו תוס' מנחות (ל"ח ב') וצ"ע כי הוא רחוק בעיני (ע"ש). בש"ר יוחנן בן נורי קידושין (ל"ט א'). ר' יוחנן משום ר"י הגליל תמורה (ג' א') רבה ויקרא פל"ד. ר' יוסי בן דורמסקית בשמו. אבא יוסי בן דוסתאי בשמו. ר' נתן הבבלי בשמו. ר' שמעון בן אלעזר בשמו חולין (ע"ה ב'):
2209
2210יוסי בן חוני רפ"ק דזבחים (במשנה) בנזיר (כ"ג א') סוטה (מ"ז א') ר' יוסי ב"ח חלק (ק"ה ב') תמורה (י"ב ב'). בר' חוני הוריות (י' ב') ושמעון אחי עזריה (ע"ש) חולק עליו. וא"כ יהיה מזמן הבית באחרונה:
2210
2211ר' יוסי בן קסמא (ספ"ו דאבות) בחלק (צ"ח) שאלו תלמידיו אימת אתי בן דוד א"ל בלבד שלא תשאלו אות אמרו לו לא נשאל אות א"ל כשיפול השער הזה (פירש"י של ארם (צ"ל רום) שבאותה שעה היה בארם) ויבנה ויפול ויבנה ויפול ולא יחזור לבנותו כו'. אמר לו תן לנו אות א"ל הלא אמרתם שלא תשאלו אות א"ל אעפ"כ א"ל אם כך יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו. ובשעת פטירתו אמר להם העמיקו לי ארוני (בקרקע נימוק רש"י) שאין לך ארון שבא"י שאין סוס מדי אוכל בו תבן (פירש"י במלחמת גוג ומגוג). כתב בחידושי אגדות כשיפול השער הזה עי' פירש"י שדקדק לפרש כן על שער ארם (ר"ל רומי) דנפילת השער ב' פעמים הוא סימן על מפלת ארם האמור בכמה כתובים, ומיהו מתוך הסוגיא לקמן נראה דבא"י היה דר ר' יוסי בן קיסמא דאמר בשעת פטירתו העמיקו ארוני שאין לך ארון בא"י כו' ובפ' שנו חכמים אר"י ב"ק מעיר גדולה של חכמים אני. משמע דלא היה בארם עכ"ל. והיה אפשר לומר לכן דייק רש"י בלישניה בארם היה באותה שעה כוונתו ליישב תמיהת החדא"ג דהא בא"י היה דר לזה כתב רש"י באותה שעה היה בארם. וי"ל דהחדא"ג הבין שפיר דמה שדקדק רש"י באותה שעה היה בארם מדאמר ריב"ק כשיפול השער הזה כמראה באצבע וזה הכריחו לרש"י לפרש באותה שעה היה בארם. אבל החדא"ג ימאן בזה דלשון הזה אין כל כך הכרחי לפרש שראה השער ומראה עליו באצבע כי לשון הזה נופל על דבר המפורסם וידוע אף שאינו לפניו כמו בפ' יתרו ביום הזה באו מדבר סיני הכוונה כמו ביום ההוא וכן בפ' ואתחנן אעברה נא ואראה ההר הטוב הזה פי' זה ירושלים והרי משה לא ראה ירושלים כי היה רחוק ממנה ואמר הזה כמראה באצבע. וכן תילים סי' ע"ד הר ציון זה שכנת בו ורבים כיוצא בהם (וכמו כי זה משה האיש) ובס' בחיי פ' בחקתי במי שיש לו ידיעה ומכירו בבירור נופל לשון זה ואין להבין לשון זה ממש בדבר העומד לפני האדם אבל הוא כענין שנאמר כי זה משה האיש (שמות ל"ב) שכבר היתה להם ידיעה בו ולא היה עומד עמהם עכ"ל. ובאשר ידוע דמשיח יושב בשער ארם כאשר נזכיר לקמן ע"כ אמר לשון שער הזה. וא"כ אין הכרח שהיה באותה שעה שם. וע"ז כתב החדא"ג דהא בא"י היה דר. אך לבבי לא כן ידמה דמ"ש רש"י בארם היה באותה שעה לא נלמד מדאמר ריב"ק כשיפול השער הזה כמראה באצבע דלא נעלם מעיני רש"י דדרך לומר לשון הזה אף שאינו בפניו, אלא הוכחת רש"י שהיה בארם באותה שעה מדאי' בע"ז (י"ח א') כשחלה ר' יוסי ב"ק הלך ר' חנניא בן תרדיון לבקרו וא"ל ריב"ק חנניה בני אומה זו משמים המליכוה והצליחו שהחריבו בית אלהינו ואתה יושב ומקהיל קהילות ברבים וס"ת בחיקך תמה אני אם לא ישרפו אותך והס"ת כו' לא היו ימים מועטים עד שנפטר ר' יוסי ב"ק והלכו כל גדולי רומי לקברו ולהספידו הספד גדול ובחזירתן מצאו לר' חנניה ב"ת שהיה מקהיל קהילות וס"ת בחיקו והקיפוהו חבילי זמורות ושרפו אותו ואת ס"ת כו' ואת בתו הושיבו בקובה של זונות כו' ואשת ר"מ היתה ג"כ בת ר"ח ב"ת והלך ר"מ להציל את אחות אשתו הנ"ל מקובה של זונות ברומי ונתוודע הדבר וערק ר"מ וחקקו צורתו בשערי רומי כדי לתפסו כו'. וזה הכריח לרש"י שהיה בארם דאילו היה מת בא"י איך באו גדולי רומי לקברו דהא מרחק רב בין רומי לארץ ישראל כנודע מס' מסעות בנימין וגלילות א"י. ובמ"ר איכה בפ' רבתי עם כשהגיע לפתחה של רומי אמר אחד אני מריח קפלוטות שביהודה כו' כעס עליהם אדוניהם כו' בא פלמנסר ושאל אותו מאין באת היום וא"ל מארץ יהודה באתי היום א"ל אפשר מארץ יהודה באת היום מהלך ארבע מאות פרסה א"ל רוח נשבה לספינה ובאתי היום ואם אין אתה מאמין לי ראה קפלוטות של ארץ יהודה שמבושלים בקדירה ועדיין לא טעמתי מהם כלום (ע"ש). הרי מפורש כי המרחק מא"י לרומי הוא ת' פרסה. וכן ראיתי בס' תולדות יצחק שחבר זקינו של הב"י פ' תבא גוי לא תשמע לשונו לפי שהרומיים רחוקים מאד מא"י ע"כ אין שומעים לשוננו אבל בבל קרובים ויודעין לשוננו עכ"ל. וכי אשתהי כ"כ זמן רב עד שנתוודע מיתתו לרומי ועד שבאו לקברו, אלא ודאי שהיה באותה שעה בארם ומת שם ואין מקום לתמיהת החדא"ג. ועוד תמה אני על החדא"ג למה תמה על ריב"ק דהא דר בא"י ואיך בא לרומי יותר הוה ליה לתמוה על ר' חנניה בן תרדיון שהיה דר בא"י בכפר סכנין כדאיתא בר"ה (כ"ז א') ותענית (ט"ז ב') וסנהדרין (ל"ב ב') ואיך בא לרומי והקהיל קהילות עד שתפסו אותו גדולי רומי ואת בתו, אלא ההכרח לומר אף שדרו בא"י נזדמנו להיות ברומי עם תלמידיהם. אך עמד לנגדי מ"ש בגלילות א"י בכפר מירון נקברים שם שמאי ואשתו והלל הזקן ותלמידיו ורשב"י ור"א בנו ור"י בן קיסמא ור"י הסנדלר ושארי תנאים ואמוראים עכ"ל. הרי נראה שמת בא"י. ומדוחק י"ל דס"ל לרש"י דמת בא"י ובאותה שעה שהראה להם האות שנהפכו מי פמייס לדם היה בארם. אך נבהלתי מראות איך נעלם מעיני אור הגולה רש"י ז"ל שכתב היה בארם באותה שעה דהא היה מהפך מערת מי פמייס לדם והא פמייס בא"י הוא בחלק דן ביהושע י"ט וקראו ללשם דן כשם אביהם. ואיתא בבכורות (נ"ה א') למה נקרא שמו ירדן שירד מדן ותניא ירדן יוצא ממערת פמייס. ובמס' פרה פ"ח מערה פמייס היה ברא' הירדן. ובמגילה (ו' א') לשם זו פמייס. וכן בילמדנו לשם זו פמייס. ובפר"א פכ"ז דן זו פמייס. ובתרגום דודי שלח ידו מן החור לשם דן דמתקריא פמייס. ובירושלמי ספ"ח דתרומות ובמ"ר פ' תולדות פס"ג דפמייס סמוך לטבריא ע"ש במתנות כהונה. ובערוך ובס' מסעות בנימין פמייס הוא דן משם יוצא הירדן ממערה והולך ג' שעות ונופל לנחל ארנון, ואיך יאמר פה קדוש שהיה בארם באותה שעה והראה לתלמידיו שנהפך מי מערת פמייס לדם שהיה בא"י, וכי עינים רמות היו לתלמידיו לראות מרחק רב מרומי לא"י. גם מעיני הגאון חדא"ג נעלם כל זה מדכתב מיהו מסוגיא דלקמן דאמר העמיקו ארוני כו' משמע דלא היה בארם. אין זה כדי לדחות דברי רש"י שלא היה באותה שעה בארם דהא אמר בשעת פטירתו אמר העמיקו ארוני ודילמא בשעת פטירתו היה בא"י. אבל כשאמר לתלמידיו כשיפול השער הזה היה בארם. יותר היה להחדא"ג להוכיח כי באותה שעה היה בא"י שהראה להם פמייס נהפך לדם שהיה בא"י. היוצא לך מכל הנ"ל דאות שנהפך מי פמייס לדם גם פטירתו של ר"י בן קיסמא היה בא"י. ויגדל מדורת הקושיא איך באו גדולי רומי מרחק רב לא"י לקבור את ר' יוסי בן קיסמא ולהספידו. ועוד תימא דאי' בגא"י דר' מתיא בן חרש נקבר בעלבון בא"י והא ר' מתיא היה דירתו ברומי כדאי' בסנהדרין (ל"ב ב') צדק צרק תרדוף אחר ר' מתיא בן חרש לרומי. ותמוה הא איתא בספרי פ' ראה וז"ל כשהלך ר' מתיא ב"ח ור' חנני' בן אחי ר' יהושע לח"ל קרעו בגדיהם שישיבת א"י שקולה ככל המצות עכ"ל. א"כ איך ישב ר' מתיא ב"ח ברומי שהוא ח"ל מי הכריחו לזה, ועוד איך גזרו ואמרו צדק צדק תרדוף אחר ר' מתיא ברומי דהא איתא שם בספרי ר"א בן שמוע ור"י הסנדלר הלכו לנציבין אצל ריב"ב ללמוד תורה והגיעו לצידון וזכרו את א"י ובכו וחזרו עכ"ל. הרי אפילו ללמוד תורה אין לילך לח"ל. ובב"מ (כ"ח ב') ר' אמי מצא אודיא דדינרי ואמר לו רומאי לא תדחל כי אין אנו כפרסיים האומרים אבידה למלך (ע"ש) והרי ר' אמי היה ראש ישיבה בטבריה כדאיתא בחולין (קי"א ב') וטבריה בא"י, ומי הביא רומאי לשם:
2211
2212הנה ישמח לבי ויגל כבודי כי מצאתי מרגניתא מ"ש הרב אלשיך בשה"ש בפ' ראשך עליך ככרמל וז"ל דאי' בחלק (צ"ח א') ר"י בן לוי אשכח לאליהו אפתחא דמערתא דרשב"י וא"ל אימת אתי בן דוד א"ל זיל שיילי לדידי' א"ל והיכא יתיב א"ל אפתחא דרומי (פירש"י בגן עדן נגד פתח רומי) ואזל שייליה אימת אתי מר א"ל היום. למחר אתי למערת רשב"י א"ל אליהו מה אמר לך בן דוד א"ל שקורי קא משקר שאמר היום ולא אתא א"ל היום אם בקולו תשמעו, וכמו זר נחשב למה לא בחר לו להסתופף בשמים לעומת א"י ולא לעומת רומי בח"ל. ועוד הלא ר"י בן לוי היה בא"י וללכת לעיר רומי היה צריך ימים רבים. ושם בגמ' אמר כי ביום אחד הלך למקום משיח ולמחר סיפר לאליהו שמשיח אמר לו היום יבוא. גם אמרו חז"ל ע"ז (י' ב') כי מערה היה בין ציפורי לרומי (לשון זה אינו בגמרא אלא ז"ל הו"ל לאנטונינוס נקירתא (פירש"י מערה) דהוה אתי מביתיה לבי רבי וכל יומא הוו אתו ב' עבדי בהדיה) והיה הולך אנטונינוס ללמוד בכל לילה. והיאך יתכן כי מכרך גדול של רומי ועד ציפורי היה המערה והוא מהלך כמה חדשים והים הגדול בינתיים והלך ושב בכל לילה. (וכן נראה דמרחק רב הוא מא"י לרומי בפ"ק דב"ב ששלח הורדוס לקיסר לרומי להרשות לו לבנות את ביהמ"ק שהלך שנ הבאורחא ונתעכב שנה וחזר שנה כו'). אך הנה בעינינו ראינו עוד היום קרוב לציפורי עיר ששמה רומי ושם היה מושב אנטונינוס ויסב שמה רומי בשם עיר מלכותו והיה בקרב א"י ועלי' אמר כי משיח נגד פתחה של רומי על השמים כבודו ושם דבר עם ריב"ל עכ"ל. וכן ראיתי בגא"י שהלך בא"י וקחשיב המקומות וז"ל בין אושא לשפרעם נקבר ר"י בן בבא מי' הרוגי מלכות ומשם הלך לבבל ומשם לסכנין ומשם לערבייה ומשם לעלבון שם קבור ר' מתיא בן חרש ומשם לרומי שם קבור אביה בן ירבעם ואצל מערה פייזרין (אולי ט"ס וצ"ל פמייס) קבור בנימין הצדיק במערה קבור עקביה בן מהללאל ורשב"ג אביו של רבי, בציפורי קבור רבינו הקדוש ואשתו ובניו. הרי מבואר כי יש עיר רומי בא"י וסמוך לציפורי כי קרובים הם המקומות. וכן נראה בתוס' מגילה (ה' ב') רבי רחץ בקרונה של ציפורי ופריך הא רבי בטבריה היה וכתבו התוס' נראה שהיה בימי אנטונינוס כשהיו יחד כדאמר בע"ז שרצה לשחרר בני טבריה ממס לפי שהיו ת"ח כו'. הרי נראה מהתוס' שאנטונינוס היה בא"י סמוך לטבריה שהיה שם רבי. והנה אראך שאפילו הקיסר אביו של אנטונינוס היה דר ברומי של א"י ואביו של רבי היה דר סמוך לרומי זה דאיתא בתוס' ע"ז (י' ב') בשם מדרש חלב מטמא חלב מטהר דכשנולד רבי גזר הקיסר שלא למול ואשת הקיסר היתה אוהבת לאמו של רבי והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו ואשת הקיסר הניקה לרבי והביא אותו (ר"ל לאנטונינוס) לפני הקיסר ומצאו ערל ופטרוה בשלום ולפי שאמו של רבי הניקתו לאנטונינוס נתגייר עכ"ל. וכ"כ היוחסין הרי מוכח שהיה מושב הקיסר ברומי שבא"י דאילו היה יושב ברומי הגדול בח"ל הא אביו ואמו של רבי הוו בא"י ואיך אפשר להחליף הילדים כי מי הביא אביו ואמו של רבי להיות ברומי הגדול בח"ל. וזו ראיה שאין עליה תשובה. ועוד ראיה דהקסרים היו דרים בא"י דאיתא בב"ר פ' תולדות הנ"ל דקלוטינוס היה רועה חזירים בטבריה ונעשה מלך ושלח לטבריה סמוך לכניסת שבת שיבואו החכמים לפניו בבוקר יום אחד לפמייס כדי שלא יוכלו לבוא קודם שבת וגם במוצאי שבת לא יגיעו ויעליל עליהם שלא השגיחו על גזירתו (ע"ש בפי' מתנות כהונה) הרי ישב בפמייס סמוך לטבריה. ובגא"י כתב במערת פמייס קרוב לשם על ההר מקום היכל אגוסטוס הקיסר ומערה של פריצים ושם נקבר עדו הנביא, הרי אגוסטוס היה לו היכל בפמייס שהוא א"י. וברבה איכה פ' בלע ה' ולא חמל אנדרינוס קיסר היה לו כרם גדול י"ח מיל על י"ח מיל כמן טברי' לציפורי והקיפו גדר מהרוגי ביתר, ע"כ גם מזה נראה כי הקסרים היו דרים בא"י, דאילו ברומי הגדול מי הביא כ"כ הרוגים לשם להקיף גדר מהם:
2212
2213והנה ע"פ הנ"ל שיש רומי בא"י ושם דרים הקיסרים נחו ושקטו וסרו כל הקושיות והמבוכות כי ר' יוסי בן קיסמא עם תלמידיו היו ברומי זה שבא"י והפך מי פמייס לדם שהוא סמוך ונראה לרומי שבא"י ואמר לתלמידיו כשיפול השער הזה שברומי שבא"י ששם יושב משיח. ושם מת ובאו גדולי רומי שבא"י לקברו. וע"כ נקבר במירון עיר סמוך לרומי הנ"ל. וכן ר' מתיא בן חרש היה ברומי זה שבא"י וקברו בא"י בעלבון. ועוד ראיה דר' מתיא בן חרש ישב ברומי שבא"י דאי' בילקוט פ' ויחי שעור את עיניו ושלח הקב"ה את המלאך רפאל וריפא אותו (ע"ש) והא רפאל מלאך של א"י שריפא את אברהם שהיה באלוני ממרא שהוא בא"י ואין מלאכי א"י יורדין לח"ל כמ"ש רש"י פ' ויצא. וכן מצינו במעילה (י"ז א') שאל מתיא בן חרש את רשב"י ברומי מי הביא את רשב"י לרומי של ח"ל אלא ודאי דר"מ ב"ח ישב ברומי של א"י. ובתורת אגב י"ל דפמייס הוא רומי שבא"י דשם ישב דקלוטינוס ואגוסטוס הי' לו היכל קרוב משם כנ"ל. או י"ל דקסרין שהוא בא"י הוא נקרא רומי דכ' בס' יוחסין וז"ל בפ"ח דשמחות כשנהרג ר"ע בקסרין ונקרא ג"כ רומי זעירא שהוא מגדל צור עכ"ל. ובפ"ק דמגילה עקרון תעקר (צפניה יב') זו קסרי בת ארם שיושבת בין החולות והיתה יתד תקועה בימי היונים וכשגברו החשמונאים לכדום והיו קורין אותה אחידת מגדל צור. וכתבו התוס' עקרון תעקר זו קסרי אע"ג דעקרון היה מה' סרני פלשתים ושמא שוב כבשו ארם עכ"ל. וכתב החדא"ג עקרון תעקר זו קסרי, קסרי גימטרי' עקר, שעתיד ליעקר כמ"ש ומלכות זדון מהרה תעקר, והוא אחד מסרני פלשתים ונעשית ראש לארם ופלשתים לארץ כנען תחשב והיונים כבשום והחשמונאים כבשו קסרי מהם עכ"ל. ובמגילה (שם) קסרי שהיתה מטרפולין של מלכים א"ד דמרבו בה מלכי (שמגדלין שם בני מלכים) א"ד דמוקמי מינה מלכי. קסרי וירושלים אם יאמרו לך חרבו שתיהן או ישבו שתיהן אל תאמין. חרבה אחת וישבה אחת תאמין שנא' אמלאה החרבה פירש"י רישא דקרא יען אמרה צור אל ירושלים האח אמלאה החרבה עכשיו אתמלא מחורבנה. ושם במגילה קטרון זו ציפורי שהיה בחלק זבולון ושפוני טמוני חול (דברים ל"ג) שהיה בחלק זבולון. ורש"י כתב שם שהיה בחלק יששכר וזבולון. ואמר רב יוסף שפוני זו חלזון, טמוני זו טרית, חול זו זכוכית לבנה. ואחר דבחלק זבולון היה חול וקסרי בת אדום יושבת בין החולות א"כ נראה דקסרי לא היה רחוק מציפורי שהוא קטרון בחלק זבולון. א"כ יצדקו דברי האלשיך דמשיח יושב בשער זה. וע"ז השער אמר ר"י ב"ק כשיפול דאם חרבה אחת ישב ירושלים. וי"ל מה"ט נקראת קסרין לפי שמלכי רומי שנקראים קיסר מטעם שכתבו התוס' בע"ז ישבו שם. או שמא קטרון הוא קסרון חילוק ס' בט' וקטרון הוא ציפורי דאיתא בילקוט זכריה ב' אמר ר' יוסי אני ראיתי ציפורי בשלוותה והיו בה ק"פ אלף שווקים מוכרי ציקי קדירה. א"כ רבינו הקדוש שהיה דר בימי אנטונינוס בציפורי והיה המערה עד בית אנטונינוס, ולדעתי השכל מכריע כי הקסרים היו דרים ברומי של א"י אף שרומי הגדול למלכות אדום אשר על שמה נקראו הקסרים מלכי רומי אפשר שרומי זו שבא"י נקראת ע"ש רומי שבמלכות אדום והיו דרים בא"י מכח האויר הטוב. וראיתי בדרשות רש"א (כ"א ע"ג) ז"ל כל מדינות אדום ועריהם היה מתחלה סמוך לא"י ואח"כ אבדו כל עריהם ונשמד מדינתם עכ"ל. והנה קצת ראיה ממעשה דבר קמצא בגיטין שהיה בירושלים ואמר איזיל ואיכול קורצא בי מלכא אזל ואמר לקיסר מרדו בך יהודאי כו' ושלח ע"י עגלא תלתא ושדי ביה מומא כו' ולא הקריבו אזל לקיסר כו' שדר עליהו נירון קיסר כי אתא לירושלים אמר לנער פסוק לי פסוקיך א"ל ונתתי נקמתי באדום ערק ונתגייר שדר עליה אספסיאנוס וצר עליה ג"ש כו' ונתקבל לקיסר וחזר לביתו ושלח את טיטוס. א"כ השכל מחייב שהיה מושב הקיסר ברומי שבא"י ע"כ הלך בר קמצא ב' פעמים אל הקיסר ופעם ג' שלח חיילות רבות על ירושלים, ואילו היה ברומי שבמלכות אדום שהוא מרחק רב ביניהם וימים ומדבריות בינתיים בהליכה ובחזרה היה צריך לזה שנים רבות. וראיתי בספר מסעות בנימין בסיפור עיר רומי הגדולה שיש שם פ' בתים גדולים שבנו ד' קסרים ומערה ששם נתן טיטוס כלי בה"מ והר סמוך לנהר טייבר והוא חלול שם מונחים עשרה הרוגי מלכות. אך ראיתי בגלילות א"י כי הרבה מהרוגי מלכות קבורתם בא"י כאשר תראה בכל א' מפורש. ומעשה ר"א בר' יוסי ורשב"י שהלכו לרומי וראו כלי בהמ"ק והפרוכת לא ידעתי באיזה רומי. ובגיטין הנ"ל שטיטוס לקח כל כלי בית המקדש והושיבן בספינה להשתבח בעירו נראה שזהו רומי הגדולה או אפשר שמירושלים לרומי שבא"י ג"כ היו צריכין לעבור בספינה:
2213
2214ובתורת אגב מ"ש בחדא"ג במ"ש ר"י ב"ק שמא תבקש אות כו' מלת אות נופל בדרך ניסיי ונפילת השער אין זה אות ניסיי דלפעמים יפול בנין ישן או בסיבה אחרת אבל הפיכת מים לדם הוא דבר נס כו'. במחילה מהוד כבוד תורתו דודאי כשא"ל כשיפול השער לא אמר להם לשם אות שהרי א"ל בלבד שלא תבקשו אות. ולא מטעמיה כי אות הוא עכשיו על מה שיהיה אחר זמן הן רב הן מעט אם בקולו תשמעו ע"כ הפיכת המים לדם עכשיו הוא אות שיפול השער באיזה זמן שיהיה ברצונו ית"ש וק"ל:
2214
2215ר' יוסי איש דורמסקית תרגום דמשק דורמסקית ודרש בספרי ר"פ דברים ובשה"ש רבה על פסוק צוארך כמגדל השן, עתידין שערי ירושלים שיגיעו עד דמשק, ואמר לר' יהודה אני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך ע"ש וילקוט זכרי' סי' ט'. ובחגיגה (ג' ב') ר' יוסי בן דורמסקית. וכן בפ"ק דקדושין (ל"ט א') ר"א בר' יוסי אומר משום ר"י בן דורמסקית שאמר משום ר' יוסי הגלילי. ובשח"ט סכ"ה ובספרא כמה פעמים. ובפ' דברים הנ"ל אר"י בן דורמסקית לר' יהודה ברבי למה אתה מעוות עלינו הכתובים כו'. ובמגילה (ז' א') רא"א רע"א רמ"א ר"י בן דורמסקית אומר. וב"ר פל"ב וחולין (ס"ז ב'). ונראה דשם אביו דורמסקית לא שם מקום. והיה ביום שמינו את ראב"ע לנשיא ובא ללמוד לר"א הגדול (ע"ש) וא"ל שהסכימו עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ואמר שהוא הלכה למ"מ סוד ה' ליראיו כדאי' במשנה מס' ידים פ"ד משנה ג'. ובחגיגה (ג' ב') כעס עליו ר"א ויצאו עיניו וקבלם בידו ואח"כ נתרצה לו והתפלל עליו וחזרו עיניו למקומן:
2215
2216ר' יוסי בן החוטף אפרתי (משום ר' ישמעאל) במשנה ספ"ג דכלאים ושנה ר' ישמעאל בתחילת ימיו לר"מ ובסוף ימיו לר' יוסי בן החוטף, כ"כ שם הר"ש בשם ירושלמי וידע ר"י ב"ה יותר האמת וכ"ב בס' ה"ע סוף ספרו, ובגא"י כתב ר' יוסי חטופה קבור בכפר מירון (עי' רשב"י):
2216
2217ר' יוסי
2217
2218א) באבות פ"ב י"ב. פ"ד ו'. ובמשנה ברכות פ"ב ג'. פאה פ"ג ד' ז'. פ"ו ט'. פ"ז א' ח'. דמאי פ"ב ה'. פ"ג ג' ה'. פ"ז ג'. כלאים פ"ב א' ז'. פ"ג ז'. פ"ה ד'. פ"ו ה' ז'. פ"ז ה'. פ"ח ה' ו'. פ"ט ז' ט'. שביעית פ"ב ו'. פ"ג א' ט'. פ"ט ד' ח'. פ"י א'. תרומות פ"א ג'. פ"ג ג'. פ"ד י"ג. פ"ז ה' ו' ז'. פ"ח ה'. פ"י ג' ח' י"א. פי"א י'. מעשרות פ"א ח'. פ"ג ה' ז'. פ"ה ח'. מע"ש פ"ג ו' י"א. פ"ד ז' י"א. פ"ה ב' י"ד. חלה פ"ד ח'. ערלה פ"א א' ו' ז' ט'. בכורים פ"ד ה'. שבת פ"ב ה'. פ"ג ג'. פ"ה ב'. פ"ו ח' י'. פ"ח ז'. פי"ב ג'. פי"ד ב'. פט"ז ב' ד' ה'. פי"ז ד' ח'. פי"ח ג'. פכ"ב ג'. עירובין פ"א ו' ז'. פ"ב ה'. פ"ג ד'. פ"ז ט'. פ"ח ה'. פ"ט ג'. פ"י ט' י'. פסחים פ"א ז'. פ"ח ז'. פ"ט ב'. פ"י ח'. שקלים פ"ד א'. פ"ז ז'. פ"ח א' ג'. יומא פ"ד ד' ה' ו'. פ"ה א'. פ"ו ג'. סוכה פ"א ט'. פ"ג ז' י"ד. ביצה פ"ד ב'. ר"ה פ"א ה' ז'. פ"ג ב'. פ"ד ו'. תענית פ"ב ח' ט'. פ"ג ו' ז'. מגילה פ"ב ג'. מ"ק פ"א ה' ח'. פ"ב א' ב' ה'. יבמות פ"ד י'. פ"ז ג'. פ"ח ו'. פ"י א' ד'. פט"ז ד'. כתובות פ"א י'. פ"ה ז' ח'. פ"ו ז'. פ"ז ג'. נדרים פ"ג י"א. פ"ד ח'. פ"ו ה' י'. פ"ח ב'. פי"א א' ב'. נזיר פ"ד ז'. פ"ו ב'. פ"ט א' ה'. סוטה פ"ב ג'. פ"ד ה'. פ"ח ה'. פ"ט י"ב. גיטין פ"ה ח'. פ"ו ז'. פ"ז ד' ט'. קידושין פ"ג ט'. פ"ד ה' ז'. ב"ק פ"ד ד'. ב"מ פ"ג ב' ד' ה'. פ"ה ז'. פ"ח ח'. פ"י ב'. ב"ב פ"א ג'. פ"ב י' י"א. פ"ח ז'. פ"י ה' ו'. סנהדרין פ"ג ד'. פ"ה א'. פ"ו ד'. פ"ח ב'. פ"ט ד'. מכות פ"א ח' ט'. שבועות פ"ז ד'. עדיות פ"א ב'. פ"ה ב'. ע"ז פ"א ח'. פ"ב ז'. פ"ג ג' ח'. זבחים פ"ד ה' ו'. פ"ו א'. פ"ז ו'. פי"ג ג'. מנחות פ"ב א' ב'. פ"ו ה'. פ"ט ה'. פי"א ז'. חולין פ"ב ז'. פ"ג ז'. פ"ח א'. פ"ט ב'. בכורות פ"ב ו' ז' ח'. פ"ג ד'. פ"ד א'. פ"ה ה'. ערכין פ"א ג'. פ"ב ד'. פ"ה א'. פ"ח א'. תמורה פ"א ג'. פ"ה ג' ד'. כריתות פ"א ד'. פ"ג ה'. פ"ד ב'. פ"ה ד' ה' ו' ז' ח'. פ"ו א'. מדות פ"ב ב'. פ"ג א'. קינין פ"א ד'. כלים פ"א ט'. פ"ב ו'. פ"ג ז' ח'. פ"ח ח' י'. פי"ב א'. פי"ג א'. פט"ז ו' ז'. פי"ז ה' ו' י"ב. פי"ח א' ג' ד'. פי"ט ג' ד' ט'. פכ"ב ב'. פכ"ג ב' ד'. פכ"ה ז'. פכ"ו א' ד' ו'. פכ"ז ט' י'. פכ"ח ג' ו'. פכ"ט ב' ד'. פ"ל ג' ד'. אהלות פ"ב ז'. פ"ג ו'. פ"ד א' ב'. פ"ז ב'. פ"ח ה'. פ"י ג'. פי"א א' ז'. פי"ב ג' ח'. פי"ד ב'. פי"ז א'. פי"ח א'. נגעים פ"ו ה'. פי"ג י"ב. פרה פ"ג א' ב' ג' ז'. פ"ה א' ו'. פ"ז ז' י"א. פ"ח ח'. פ"ט ד'. פ"י ג'. פי"א ג' ח' ט'. נדה פ"א ה'. פ"ב ו'. פ"ד ב' ה'. פ"ה ח'. פ"ז א'. פ"ט א' ב' ט'. פ"י ה'. זבים פ"א ה'. פ"ב ג'. פ"ד ב' ז'. מקואות פ"ב ב'. פ"ג א'. פ"ד א' ג'. פ"ה ב' ד' ה'. פ"ו י"א. פ"ז ג'. פ"ח ב' ד'. פ"ט ב' ו'. פ"י ו'. טבול יום פ"א ג' ד'. פ"ג ב' ג' ד'. פ"ד ז'. ידים פ"א א' ד' ה'. פ"ב א' ד'. פ"ג ה'. מכשירין פ"א ד' ה'. פ"ג ג'. פ"ה ו' י"א. פ"ו ז'. טהרות פ"א א' ב'. פ"ד ה' ח' י'. פ"ה ב' ה' ו'. פ"ז א'. פ"ח א' ב' ח'. פ"ט ז'. פ"י א' ג' ח'. עוקצין פ"א ד' ה' ו'. פ"ג ב':
2218
2219ב) ר' יוסי סתם הוא בן ר' חלפתא כדאיתא בפ' כל כתבי וכ"כ תוס' ישנים סוף יומא (ע"ל ר' יוסי בר' יהודה) א"ר יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל ר"ג ברבי (אדם גדול אבי אביו של רבי היה רש"י) לטבריה ומצאו שהיה יושב על שולחן יוחנן הנזוף (עי' ר"ג). והיה מזרע יונדב בן רכב (ב"ר פ' צ"ח):
2219
2220ג) והיה בא"י אחר החורבן תוס' ביצה (ה' א'). ולא היה בזמן הבית, תוס' רפ"ח דעירכין. ואביו ר' חלפתא היה בציפורי סוף ר"ה. ובפ' אד"מ צדק צדק תרדוף כו' הלך אחר ר"י לציפורי. ובפ"ב דסנהדרין (י"ט א') התקין ר"י בציפורי. וכתב היוחסין [בסדר הדורות] ואני תמה במ"ש בפ' במה מדליקין (ל"ג ב') שגזר המלך שר' יוסי יגלה לציפורי הלא הוא ואבותיו היו בציפורי. ולי קשה דהא המלך גזר שיגלה לציפורי והא אי' בב"מ (פ"ד רע"א) דאמר אליהו לר' ישמעאל בר' יוסי אבוך ערק לאסיא את ערק ללודקיא (עי"ש). ועיין ב"ר לך לך ספמ"ד דאסיא אינו מא"י. ובערוך כתב תרגום אשכנז אסיא. וכן לודקיא הוא ח"ל (ע"ל פפוס ולוליינוס). ולולי דמסתפינא הייתי אומר שצ"ל יגלה מציפורי, דהא יש לדקדק מה לו למלך להזכיר לאיזה מקום יגלה, ועוד דציפורי בסים אוירא (עי' ר' יהודה הנשיא) ולמקום יפה יברח ואין זה גלות כ"א יגלה למדינה אחרת וק"ל. אך קשה לי דהא מת בציפורי דאיתא בחלק (ק"ט א') כי נח נפשיה דר' יוסי שפעו מרזבי דציפורי דמא, ואולי י"ל דכשמת המלך חזר לציפורי. או אולי י"ל דאיתא שם בחלק דרש ר' יוסי בציפורי חתר בחשך בתים כו' שהיו מפקידין אפרסמון כו' אחתרון ההוא ליליא ש' מחתרי בציפורי וכו'. אבל בירושלמי ר"פ אחרון דמע"ש וב"ר פכ"ז (ל' סע"ב) ר' חנינא דרש בציפורי חתר בחשך בתים ואחתרו ש' בתים. כי נח נפשיה דר"י שפעי כו' פרש"י דאדם גדול היה ואיידי דלעיל אמרו איחתר מחתרתי בציפורי דאתרי' דר' יוסי התם הוי נקט נמי האי דנח נפשיה לאשמועינן דמציפורי הוה עכ"ל. וכתב הבאר שבע קשה אטו עד השתא לא ידעינן שר' יוסי מציפורי הוה אלא לאשמועינן שהראו משמים לבני ציפורי שלא חטא במה שדרש חתר בחשך בתים ועי"ז אחתרו ש' בתים עכ"ל. ואולי כוונת רש"י דהא ר"י גלה לאסיא ומסתמא שם מת ולמה שפכו מרזבי דציפורי דמא לזה כתב לאשמועינן דמציפורי הוה לפי שזה היה מקומו קודם שגלה לזה נעשה רושם במותו בציפורי וק"ל. ובכירה (ל"ח סע"א) א"ר חנינא כשהלך ר' יוסי לציפורי חזא כו' משמע דציפורי לאו מקומו. ואולי נתיישב אז שם:
2220
2221ד) וסתם סדר עולם עשה הוא יבמות (פ"ב ב') נדה (מ"ו ב') והיה חסיד מאד. ובפ' כל כתבי (קי"ח ב') שלא הסתכל במילתו ולא ראו קורות ביתו שפת חלוקו ולא עבר על דעת חבירו אם יאמרו לו עלה לדוכן אף שאינו כהן היה עולה. ולא אמר דבר וחזר לאחוריו עירכין (ט"ו ב'). ואמר יהי חלקי מאוכלי ג' סעודות בשבת ומגומרי הלל בכל יום והמתפללין עם דמדומי חמה וממתים בחולי מעים ובדרך מצוה וממכניסי שבת בטבריה (שהיא עמוקה) וממוציאי שבת בציפורי (שיושבת בהר) ומיושבי בית המדרש ולא ממעמידי בית המדרש מגבאי צדקה ולא ממחלקי צדקה וממי שחושדין אותו ואין בו. ואליהו היה רגיל אצלו ברפ"ק דברכות (ג' א') התפלל בחורבה והמתין אליהו עד שסיים ולמד מאליהו ג' דברים. ופ"ב (צ"ל פ"ו) דיבמות (ס"ג א') אמר לאליהו (אעשה לו עזר במה עוזרתו). ובחלק (קי"ג ב') דרש ר"י בציפורי אבא אליהו קפדן הוי לא אתי לגביה ג' ימים ואחר ג' ימים בא אליהו לגביה וא"ל ר"י למה לא בא אליהו א"ל על שקראו קפדן וא"ל ר"י הא קפיד מר. ובירושלמי ר"פ כל הצלמים כשמת ר"י בר חלפתא משכו צינורות דם בלודקיא (צ"ע הא לא מת בלודקיא) על שמסר נפשו על גזירתא, ובמ"ק (כ"ה ב') שפוך מרזבי דציפורי דמא כתבו התוס' שמסר נפשו על קידוש השם. פי' אחר שמסר נפשו על המילה:
2221
2222ה) בימיו לא היו זיתים בא"י שאנדרינוס החריב א"י וכל הזיתים, פאה ירושלמי רפ"ז. והיו מעבד עורות בפ' במה טומנין (מ"ט סע"א) א"ר ישמעאל ב"ר יוסי אבא שלחא הוה ואמר להביא עורות לביהמ"ד לישב עליהן. אשתו הוה מתקוטטת עם אמתי' ב"ר פמ"ח. מטרונא שאלתו ב"ר פי"ז ופכ"ה ופס"ג וס"ח ופ' פ"ז. שמות רבה פ"ג, במדבר רבה פ"ג וקהלת:
2222
2223ו) ואמר ה' בעילות בעלתי (שהיה בועל ושונה כדי שיהיו לו בנים זכרים) ונטעתי ה' ארזים. שבת (קי"ח ב ). וכתבו התוס' ובירושלמי (פ"ק דיבמות) אי' דיבמות היו ולא רצה לקיים בהן מצות עונה אלא רק כדי לקיים מצות יבום דהיינו ביאה ראשונה עכ"ל. וכ"ה בב"ר (פ' פ"ה) יבם אשת אחיו וה' בעילות בעל (פי' המת"כ ה' יבמות נפלו לפניו) ודרך סדין בעל שלא יהנה. ואלו ה' הנטיעות ר' אליעזר ור' ישמעאל (ובגמרא מקדים ר"י לר"א) ור' חלפתא בן אבטולס, ובירושלמי ריש יבמות הלכה א' וב"ר הנ"ל ר' אברימוס, ור' מנחם (וברבה ובירושלמי מקדימו לר' חלפתא). כתב בס' ג"נ אות מ' מחלה חגלה נועה מלכה ותרצה בנות צלפחד שדברו לפי שעה שהיה משה דורש פ' יבמין כדאיתא בילקוט יהושע תתייבם אמנו זכו ונתעברו ג"כ באנשים חסידים וחכמים מאותו צדיק שבעל דרך סדין וילדו לו ה' בנים. בחייו מת לו בנו חלפתא אעפ"כ דרש כל היום על ידי מתורגמן פ"י דשמחות. ואראה לך כי טעה דאדרבה ע"י מתורגמן אסור דאיתא במ"ק (כ"א א') אסור לקרות בתורה ואם היו רבים צריכין לו אינו נמנע ומעשה שמת בנו של ר' יוסי בציפורי (ואינו מזכיר חלפתא) ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום כולו, רבב"ח איתרע ביה מילתא סבר דלא למיפק לפרקא א"ל ר"ח אם רבים צריכים לו מותר סבור לאוקמי אמורא עליה א"ל רב ובלבד שלא יעמיד תורגמן. ואלא היכי עביד כי הא דמת בנו של ר' יהודה ונכנס לבית המדרש ונכנס ר"ח בן עקביא וישב בצדו ולחש הוא לר"ח ב"ע ור"ח ב"ע לתורגמן ותורגמן להשמיע לרבים עכ"ל. ובפ"י דשמחות אי' מת בנו של ר' יוסי הגלילי ונתן רשות לאחר שידבר על ידו עכ"ל. ולא נזכר שם מבנו של ר' יוסי ור' חלפתא אלא ר"י הגלילי:
2223
2224ז) ר"מ נפטר קודם לו והוא נפטר קודם ר' יהודה כדאיתא פ"ק דסוכה. ופ"ק דר"ה (ע"ש). בירושלמי בגיטין פ' האומר אמר רבי כשם שבין קדשי קדשים לבין חילי חולין כך בין דורנו לדורו של רבי יוסי, ר' ישמעאל אומר כשם שבין זהב לעפר כך בין דורנו לדורו של אבא. והיה רבו של רבינו הקדוש, בפ' תינוקת (ס"ח ב') שאל רבי לר' יוסי ולר"ש. ושם (נ"ג א') אמר רבי שמעתי מר' יוסי. ובפ"ב דנדה (י"ד ב') דא"ר ישמעאל בר' יוסי לר' חמא בר בסנא מניח דברי הרב הוא ר' יוסי ושומע דברי התלמיד הוא רבי. וכתבו התוס' ר"ת מפרש מתחלה היה ר' יוסי גדול מרבי ואח"כ נתחכם רבי (מחמת תלמידים כ"ה בשס"ח) וכ"כ תוס' פ' במה טומנין (נ"א א') ורש"י סנהדרין (כ"ד א') פי' שאם היה ר' יוסי חי היה כפוף לרבי מפני הנשיאות. ובסנהדרין (שם) אמר רבי עליו כבר הורה זקן וכ"ה ביבמות (ק"ה ב') ע"ל רבי ישמעאל בר' יוסי. ארשב"ג לר' יוסי ברבי פרשב"ם דהכי קרי לר' יוסי בר חלפתא כלומר גדול הדור ע"פ (ק' א'). בתוספתא פ"ק דזבחים אר"ש מצאני יוסי ברבי בצידון ואמר לי הילוך שהיה ר"מ פוסל כו'. בתוספתא פ"ב דסוכה ארשב"ג פעם אחת חשתי בעיני בקסרי והתיר ר"י ברבי. פרש"י בסוכה (כ"ו א') יוסי החכם חריף שבדורו והוא ר' יוסי בר חלפתא. בתוספתא דברכות פ"ה ר"ג (ובפסחים הנ"ל רשב"ג) אמר לר' יוסי כו' וא"ל ר' יוסי בכל יום אתה מחבב דברי לפני ר' יהודה ועכשיו אתה מחבב דברי ר' יהודה הגם לכבוש את המלכה כו'. כתב במגע"א קצ"א ר' יוסי יניקתו מן שם אלהים גימ' יוסי כדאיתא בר"מ פנחס (עת"י) לכן הלכה כמותו בצ"ה מקומות בתלמוד כמנין מלכה וז"ש הגם לכבוש מלכה בבית וסודו ה"צ ו"פ. ר"ל מאחר שיניקתו משם אלהים שעולה פ"ו לכן הלכה כמותו צ"ה פעמים (ע"ש):
2224
2225ח) ר"ע היה רבו. פסחים (י"ח א' ב') ר' יוסי בשיטת ר"ע רבו אמרה וכ"כ הערוך ע' כרע ר"י תלמיד ר"ע (וע"ש). חבירו ר"ש ור' יהודה ור"מ (וכ"כ תוס' יומא (ח' א') ר"מ חבירו בר פלוגתיה) והיה משבח אותו (ע"ש) ור"א בן שמוע (ע"ל ר' יהודה הנשיא) והלך עם ר' יהודה ואחזו בולמוס יומא (פ"ג ב'):
2225
2226ט) א) הלכה כמותו בכל מקום במשנה וברייתא נגד חביריו דנימוקו עמו כדאיתא בפרק מי שהוציאוהו (נ"א א') ע"ש ברש"י נים קו דבר ישר כקו המשקולת. ובתוספות עירובין (פ"ג ב') ובב"ק (כ"ד א') טעמיו וראיותיו ופ"ק דעירובין (י"ד ב') ובגיטין (ס"ז א') פי' כל תורתו ברורה ובתוס' תענית (כ"ח א'). וכתב בתשו' חות יאיר ותימא על התוי"ט במעשר שני פ"ה מ"ב וסוף תרומות: ב) ר' נחמיה ור יוסי וכן ר"ט ור"י הלכה כר"י ס' כריתות ימות עולם שער ג': ג) ר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי ביצה (ל"א א'). ולא סמכו על הכלל דר' יהודה ור' יוסי הלכה כר' יוסי משום דמסתבר דברי ר' יהודה הוצרך לפסוק כר' יוסי (תשו' נחלה ליהושע). ועי' תחו"י דמ"ז א' ועי' ספ"ח דיבמות ובתוס' קידושין (ע"ט ב') ועי' תוס' ר"ה (ל"ג א') ובתוס' מ"ק (י"ז סע"ב, כ"ו ב'): ד) ר"מ ור"י הלכה כר"י סנהדרין (כ"ז א') אפילו בגזרותיו של ר"מ עיין תשו' חות יאיר. ובאשר"י ספ"ק דע"ז א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כר"מ צ"ל הלכה כר"י וכ"ה בגמרא ורי"ף ובקיצור פסקי הרא"ש וכ"כ הבאר שבע רפ"ק דהוריות: ה) ר' שמעון ור"י הלכה כר"י עירובין (מ"ו ב') וכתב בתחו"י וק"ל מאי איצטריך ר"נ למימר בב"ק אנא כר"י ס"ל הרי כ"ע ס"ל כר"י לגבי ר"ש. (מצאתי כתוב ר' אליעזר ור' יוסי הלכה כר"י):
2226
2227י) אבטולמוס רבו. איסי בן יהודה תלמידו (עיין איסי בן עקיבא). ר' אלעזר דרומא בעא קומי'. העיד משום ר"א בן יעקב תוספתא שבת פט"ו, א"ל אבא אלעזר. ר"י אומר משום ר"ג כל שבידו אומנות דומה לאשה שיש לה בעל כו'. ס"א כל שאין בידו אומנות דומה לאשה שאין לה בעל תוספתא קדושין (פ"א) (ע"ל ר' יוסי בר' אלעזר). רב הונא בשמו אמר ר' יוסי זמנין אכילת עם ר' חלפתא אבא ועם ר' חנינא בר סוסי (ובתוס' בבבלי ברכות (מ"ח א') סרסו) חביבי פי' דודו ולא היו מזמנין עליו עד שהביא ב' שערות ירושלמי פ' ג' שאכלו (משנה ב') ורבה פ' מקץ פצ"א. אמר ר' חנינא כשהלך ר"י לציפורי (ע"ל). ר' חנניא סגן הכהנים חולק עמו. חנניה איש אונו חולק עמו. אמר ר' יהודה היינו אוכלין לוף במוצאי חג עפ"י ר"ט אמר לו ר"י עמכם הייתי ומוצאי פסח היה תוספתא פ"ד דשביעית. ר' יהודה בן בבא סמכו, יהודה איש הוצל שאלו. ר' יהודה בן אגרא בשמו. בשם ר' יהושע ע"פ (ק"ג א'). ר' יוחנן בשמו. בא מעשה לפני ר' יוחנן בן נורי תוספתא שביעית פ"ד. בשם ר' יוחנן ב"נ תוספתא כלים פ"ב וס"פ בתרא. אמר שאל יונתן בן חרשא ביבנה. ר' יעקב בר אבינא בשמו. אמר ר' יוסי מאיר שיר השירים רבה בפסוק סמכוני באשישות. נימוס סח לו. ר' סימון בשם ר' יוסי בשם ר' נהורייא. ר' שמעון שזורי חבירו. ר' שמעון בן יהודה איש עכו בשמו. רשב"ג בשמו ע"ז (ע"ה א') נדה (ס"ה ב') והתיר לר' שמעון בן גמליאל לישן חוץ לסוכה. ר"ש בן יהודה בשמו מכות (כ' א'):
2227
2228ר' יוסי בן משולם פ"ד דתרומות על דברי ר' אליעזר ור' יהושע. כתב הרמב"ם לא נזכר כ"א פ"ד דתרומות משנה ז', ונזכר עוד בכורות פ"ג ג' (כ"ד ב') ופ"ו (ל"ז א'). ונראה כי היה זקן מאד ובפא"ט חולק עם ר' שמעון בן אלעזר תלמיד רבי מאיר בגולגולת. והעיד הלכה משום יונתן (ע"ש והגי' שלפנינו יוחנן) אחיו שאמר משום ר"א חסמא סוף פ' הנזקין (ס"ב א') ובפ"ב (פ"ג) דדמאי בתוספתא (ר' נתן אחיו) ואמרו עליו שהוא קהלא קדישא (ע"ש) ועדה קדושה עם ר' שמעון בן מנסיא (ע"ש) רבה קהלת פסוק ראה חיים עם אשה. ופליג עם ר' חנינא בן חכינאי מנחות (ס"ב א'). ואבא יוסי בן דוסאי:
2228
2229ר' יוסי בר' יהודה במשנה ספ"ק דעירובין (ט"ז ב') סוטה (פ"ט ט'), ופליג על אביו ר' יהודה סתם הוא בר עלאי (ע"ש ברש"י) ובפסחים פ"ד משנה ו' (נ"ה א'). ב"מ (פ"ז ג'). סנהדרין (פ"ח ג'). מכות פ"ב (ג' ו'). ופ"ב דמכות (ט' ע"ב). חולין פ"א ג' (י"ח א'). זבחים פ"ו א'. מנחות סוף פ"ח משנה ז' ע"ש (דף ס"ג.). בכורות פ"ט ז'. תמורה פ"ב ג'. נדרים פ"ח מ"ו (ס"ב א'), גיטין פ"ד מ"ז. בירושלמי סוף פ"א דעירובין פליג על אביו. הלך עם רבי וראו עכו"ם אחד ב"ר פע"ו. ג' דברים ציוה לרבי פ' ע"פ (קי"ב ב') וחולק עם רבי סוכה (נ' ב') ובסוף תמורה, ובספרי האזינו פיסקא ויאמר אליהם שימו לבבכם שבא רבינו מלודקיא ונכנס ר"י מלודקיא ונכנס ר"י בר' יהודה. ור"א בר' יהודה. וביוחסין בסופו [בסדר ימות עולם פי"ח] ר"א ור"ש בני ר' יהודה חבירו רבו. ובעירובין (ל"ח ב') ר"י בר' יהודה סתימאי פירש"י קרי כל מי שראה רבי דבריו במקומות הרבה ושנאה סתם בכורות (נ"א א') עיין ר"א בר"ש, משום ר' אליעזר פסחים (צ"ד ב') ובסוטה (ב' ב'). ובתוספתא רפ"ק דסוטה ופ"ו דנגעים מש"ר אלעזר. ור"א בר"ש אומרים שבת (קל"ו א') וקדושין (ע"ו) ונדרים (ע"ו ב'). ר"י בר"י אומר ור' יונתן בן יוסף אמר ור"ש בן מנסיא אמר יומא (פ"ה ב'). בש"ר זכריה בן הקצב. אמר לר' יהושע בן קרחה וחולק עם ר' יעקב ספ"ד דביצה (ל"ה ב'). סוף יומא ובשבת (קכ"א א') ומכות (ו' ב') מקשה דר' יוסי אדר' יוסי ומשני ההוא ר"י בר' יהודה פירש"י וזה ר"י בן חלפתא. ובתוס' יומא פ"ק (ח' א') הא דלא משני ההוא ר"י בר"י הוא משום דפליג בהדיה ר"מ ש"מ ר"י בר חלפתא הוא עכ"ל, הרי אף דכתיב ר"י סתם אמרינן דהוא ר"י בר' יהודה ועיין בס' אורח מישור נזיר (ס"ו) וע"ל איסי בן עקיבא. דברי ר' עקיבא ר"י בר' יהודה אומר כו' אמר ר' שמעון בן עזאי תוספתא פ' בתרא דבכורות:
2229
2230ר' יוסי בר' יהודה איש כפר הבבלי בפ"ד דאבות על דברי אלישע בן אבויה:
2230
2231ר' יוסי בן חלוקה אדם חשוב וחכם בזמן ר"א ור' יהושע ואינו מן המשנה לא מצאתי אכן ראיתי ר' צדוק בן חלוקה שהיה בזמן ר' יוסי בן זימרא (ע"ש):
2231
2232ר' יוסי בן דולגאי אמר עזים היו לאבא בהרי מכמר והיו מתעטשות מריח הקטורת יומא (ל"ט ב') ע"ל ר' יוסי בן שלום:
2232
2233ר' יוסי בן שלום אמר עזים היו לאבא והיו מתעטשות מריח הקטורת (שח"ט סי' ע"ב):
2233
2234ר' יוסי בן כיפר בר"ש שזורי ר"ה (י"ג ב') ותוספתא שביעית פ"ב. ודוסתאי וזכריה בן קבוטל (ע"ש). ור' דוסתאי בר' יהודה תוספתא שביעית פ"ב. וביבמות (י"א ב') וספרי תצא פסקא ויצאה מביתו אמר משום ראב"ע. ושלחו אותו לר' חנניא בן אחי ר' יהושע שלא יעבר שנים בח"ל (ע"ש). משום ר' אליעזר נדה (מ"ז ב'). ר"י בן כיפר משום ר' אליעזר תוספתא שביעית פ"א ופ"ב. ודרש בשם ר' אלעזר בן שמוע מסכת דרך ארץ פ"ק, וירושלמי שביעית פ"ב הלכה ד' וירושלמי ביצה פ"ד יבמות, (י"א ב'), ר' אחאי בר' יאשיה:
2234
2235ר' יוסי בן פרידה שהלך ר' אליעזר רבו אצלו לאובלין וא"ל ר"א בני עירובין (י"א סע"ב) בתוספתא שם (צ"ע וע"ל ר' יוסי בן יוסי):
2235
2236ר' יוסי בן פרטא משום ר' אליעזר נדרים (מ"א א'):
2236
2237ר' יוסי בן תדאי איש טבריה שאל את ר"ג דרך ארץ פ"ק:
2237
2238ר' יוסי דפקיעין מת ושמע ר"א בר"ש עורב מצפצף והבין שאין מי שיתעסק עמו ואזל הוא ור' אבא וחביריו והיה לו בן קטן בן ה' שנים ולא הניח לשום אדם שיתעסק עם אביו ובכה עליו פיו על פיו רבש"ע כתיב שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך קח אותי ואחותי ובכו ר"א ור' אבא לקול הילד והפסיק עמוד אש ביניהם ויצא ב"ק דמעות הילד סליק לגבי כורסיא י"ג אנשים ניתן בגינך ואוסיפו לך כ"ב שנים שתלמוד עם הילד ופתח ר"י עיניו וא"ל ר"י אחר י"ג שנים יגלה מה שראה באותו עולם וש"ע (נ"א ש"ה) דמעות שהוריד בני הקטן אזדעזעו ש' אלפים ספסלי דמתיבתא דרקיע וכולהו בעו רחמי עלי, זוהר בלק עשע"ח (ע"ש באריכות גדול):
2238
2239ר' יוסי בן יעקב איש כפר אונו זוהר שמות עי"ז:
2239
2240ר' יוסי בן יעקב לפני רשב"י זוהר ריש אידרא זוטא פ' האזינו:
2240
2241ר' יוסי בן יעקב ירושלמי יבמות רפ"י. בשם ר' אחא שח"ט סי' פ"א. סליק מבקר ר' יודן מגדלייא ירושלמי פרק הרואה הלכה ג' ותענית פ"א הלכה ג':
2241
2242ר' יוסי דכפר חנן לפני רשב"י ור"א זוהר לך לך ערמ"ב:
2242
2243ר' יוסי בר' אלעזר בר' שמעון בן יוחאי אסמכיה רבי, פרק הפועלים (פ"ה א') וכל זונה שנשכרת בב' שכרתו בד' מחמת יופי ומסרו לר' שמעון בר איסי בן לקוניא אחוה דאמו. וכי יתיב בישיבת רבי ולא הכניסו במערה של אביו ר"א ברשב"י ויצאה ב"ק לא שהם גדולים ממנו אלא שלא היה בצער מערה (ע"ש). ר' יוסי בר' אלעזר אמר משום רבן גמליאל כל שבידו אומנות דומה לכרם גדור, תוספתא קדושין פ"ק (ע"ל ר' יוסי):
2243
2244ר' יוסי בר' שמעון בן לקוניא עיין ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא חילוף נוסחאות ועיין יונתן בן יוסי בן לקוניא:
2244
2245ר' יוסי הארוך בב"ר פ' ויחי פצ"ז כ"מ שר' יוסי הארוך היה נראה היה רבי נראה עמו שהיה תמיד עם רבי ובשמות רבה פ' ב'. כתב היוחסין [באות א' אצל ר' אסי] ר' אסי הארוך נ"א ר' יוסי והוא איסי הבבלי (לא ידעתי מנ"ל). כתב בס' ג"נ שהיה ניצוץ מרדכי וניצוץ רבי. ע"ש:
2245
2246ר' יוסי בן זמרא כהן יומא (ע"ח סע"א) תוס' בכורות (ל"ו א') בן רבינו הקדוש נשא בתו פ' אעפ"י (ס"ב ב') והוא אחרית התנאים וראשית האמוראים. ר' איבו בשמו שח"ט סק"ז ומדרש מגילה פ"ה פסוק כשוך חמת המלך. ר' אלעאי משמו רבה דברים פ"א. ר' אלעזר בן פדת משמו ברכות (ל"א סע"ב) ב' דברים, ובירושלמי שביעית פ"ב הלכה ג' וכצ"ל וברבה בראשית פ' מ"ד ובויצא ר"פ ס"ט ועוד שם להלן. ופ' מצורע פי"ו ותנחומא ויקהל ובמדבר רבה רפ"ה ושח"ט סכ"ב וסי' ק"י. ר' יוחנן בשמו ס"פ הבונה (ק"ה א') כתובות (צ"ו א'), ובפ' כ"כ ועירכין (ט"ו ב') וברכות (י' ב') סנהדרין (פ"ט ב') עירובין (פ"ז ב'). ר' צדוק בן חלוקה (ע"ש) אני ראיתי את ר' יוסי בן זמרא שהיה זקן ויושב בישיבה ונטל רשות להתיר בכורות יומא (ע"ח א'). כתב בגא"י רטאל מחמד רחוק מהכפר קרוב לעלמא קבור ר"י ואביו זמרא:
2246
2247ר' יוסי בן פטרוס סוי שמות רבה פ' נ"ב (תיבת סוי ט"ס) וע"ל ריב"ל. בירושלמי מ"ק פ' מגלחין הלכה ה'. ר"י ב"פ חמוי דריב"ל הוה ליה עובדא (ר"ל אבילות) קדמייהו שלח לי' בר קפרא ב' תלמידים דילמדו עמיה לא ידענו אי שרי או משום שהיה להוט אחר תורה ותנן אם היה להוט אחר תורה מותר. וברבה ר"פ צו פ"ז זבדי בן לוי ור' יוסי בן טרטס ורבנן חד אמר כו', צ"ל פטרוס. וב"ר פ' ויגש פ' צ"ד בר קפרא ור' יוסף בר פטרוס צ"ל ר' יוסי. וב"ר פ' מקץ פצ"א זבדי בן לוי (ע"ש) וריב"ל ור' יוסי בר פטרוס תלתיהון אמרין אילין קריא כד דמיכן:
2247
2248יוסף מעונאה תרגם בכנישתהון דמעונא (והוא שם מקום בטבריה לכן נקרא מעונאה, מתנות כהונה) שמעו זאת הכהנים כו' על הנשיא ושמע רבי וכעס (לפי שרבי היה נשיא) ולפנות ערב סליק ר"ל לשאול בשלמא דרבי ופייסו עלוהי דיוסי מעונאה כו' יוסי מעונאה אמר מילי דאורייתא ואקפדת עלוהי א"ל ויודע הוא בד"ת א"ל הן כו' סליק לגבי' א"ל רבי מ"ד הנה כל המושל עליך ימשול לאמר כאמה בתה כו' א"ל כו' אר"ל עד עתה לא סיימתי לפייסו על אחת ועתה הוספת. ירושלמי ספ"ב דסנהדרין וב"ר וישלח ר"פ פ':
2248
2249ר' יוסי בן פזי בזוהר לך לך פ' אחר הדברים עשמ"ב דפוס זולצבאך ד"ס ע"ד. רבי אבא כד אתי מהתם הוה מכריז מאן בעי עותרא ואורך ימים בעלמא דאתי ייתי וישתדל באורייתא הוו מתכנשין כולי עלמא. רווק אחד הוה בשבבותיה יום אחד אתא לגביה א"ל רבי בעינא למלעי באורייתא שיהיה לי עותרא. א"ל הא ודאי א"ל מה שמך א"ל יוסי א"ל לתלמידיו שילמדו לו וקרו ליה רבי יוסי מארי דעותרא ויקרא. יתיב ואיתעסק בתורה ליומין הוה קאים קמיה א"ל רבי אן הוא עותרא אמר ש"מ דלאו לשם שמים קעביד ונכנס לחדר ושמע קלא לא תענשיה תוב לגביה דגברא רבה ליהוי. תב לגביה א"ל שב ואנא יהיבנא לך עושר אדהכי אתא גברא חד וכלי פז בידו אפקיה ונפל נהורא בביתא א"ל רבי בעינא למיזכי באורייתא ואנא לא זכינא ובעינא מאן דישתדל בתורה בגיני דאית לי עותרא סגי דשביק לי אבא כו' ובעינא למזכי בתורה ואנא יהיבנא עותרא א"ל לההוא רווק תשתדל בתורה והוא יהיב לך עותרא ויהיב ההוא כסא קרא ר' אבא עלי' לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז והוה יגע בתורה והאי ב"נ יהיב ליה עותרא. ליומין עאל חמידו דאורייתא במעוי, יומא חד הוה יתיב ובכי אשכחי' רביה א"ל מאי קבכית א"ל ומה מנחנא (נ"א אנחנא) חיי דעלמא דאתי בגין האי לא בעינא אלא למזכי לגבאי אמר השתא ש"מ דהא לשם שמים קעביד קרא ליה לההוא גברא א"ל טול עותרך והב ליתמי ומסכני ואנא יהיבנא לך חולק יתיר באורייתא בכל מה דאנן לעאן אהדר ליה ר' יוסי ההוא כסא דפז ועד יומא לא אעדי' שמי' ומן בנוי בן פזי והיינו ר' יוסי בן פזי זוכה לכמה אורייתא הוא ובנוי (ע"ש). ובצ"ה פ' וירא ד"ך רע"ב מעשה זה שבא ר' יוסי לפני ר' יוחנן וכנ"ל. בירושלמי פרק במה טומנין אמר בש"ר יוסי בר חנינא. וצ"ע דהא ר"י בר חנינא תלמיד ר' יוחנן ור' אבא הנזכר בזוהר קדם טובא. ואולי הוא ר' יוסי בר חנינא שהיה הקדמון שהיה תנא. או כפי מ"ש בכללים כי הרבה דברים כתבו האחרונים (עי' ר' אלעזר הקפר). סיפר מלידת אהבה אבוה דרב אדא (ע"ש):
2249
2250ר' יוסי בר יאסין ע"ז (מ"ב א') ור' יהודה הנחתום מנחות (ו' סע"ב) יאסיין. וביצה (ח' ב') בר יאסינאה. (וברי"ף ר' יוסי בר אבין ט"ס ובאשר"י ר' איסי בר יאסין ג"כ ט"ס) וקהלת רבה בפסוק טובה חכמה עם נחלה ר' יוסי בר יאסין, אכן ענין ההוא בירוש' ברכות פ"ג מתני' ד' ר' יוסי בן יוסי, ואחר הוא מן האמוראים עי' לקמן אבל בר יאסין תנא דברייתא דאמר במנחות דתניא ר' יוסי בר יאסין ור"י הנחתום אמרו, ובע"ז איתבי' ר"י בר יסיאן אמר. ע"ל ר' יוסי בר אשיין ור' יוסי בן יוסי:
2250
2251יוסי בן שאול ואחיו (יוחנן וחלפתא) תלמידי רב יוסף בר אדא. לא מצאתי יוסף בר אדא בכל הש"ס גם הוא עצמו אינו מביאו בשמות יוסף ואיזה טעות נזדקר לפניו. אמר רבי עירובין (פ"א א'). כי אתא רבין א"ר יעקב א"ר אסי (צ"ל יוסי ב"ש ובשס"ח לא תקן) אמר רבי שבת (נ' רע"א). א"ר חייא בר גמדא א"ר יוסי ב"ש אמר רבי (ע"ש). אריב"ל אמר ר' יוסי בן שאול א"ר משום קהלא קדישא ביצה (י"ד ב', כ"ז א') יומא (ס"ט) תמיד (כ"ז ב') ושם אינו תיבת אמר רבי. בעא מרבי נדה (כ"ו ב') וע"ז (נ"ב ב'), וא"ל רבי ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבידתי. אמר רב ביצה (ז' א') וזה גרם לבעל שארית יוסף שהביאו בתלמידי רב כי סמך עצמו על גמרא זו ולא הרגיש בטעותו. ונ"ל שצ"ל אמר רבי וכ"נ שם (ע"ב) דאמר וא"ר יוסי בן שאול א"ר כו' דאין שם מקומו אלא לפי שאמר שם (ע"א) ר' יוסי ב"ש א"ר על כן אמר ואמר ר' יוסי ב"ש א"ר. בפ' כל הכלים (קכ"ה ב') ר' יוסי ב"ש אמר כו' ר' יוחנן ב"ש אמר:
2251
2252ר' יוסי בן נהוראי רבו של ר' יוחנן רש"י פ' המפקיד (מ"א רע"ב) ובסע"א א"ר יוחנן א"ר יוסי ב"נ) והתוספות כתבו אע"ג דר' יוסי ב"נ היה תנא ר' יוחנן פליג עליו כו'. ולא היא דבירושלמי אמר שמע ר' יוסי ב"נ מה דקאמר ר' לעזר. ר' אחא בשמו ירוש' ברכות פ"ג מתני' ג' ולולב הגזול הלכה י"א וספ"ק דר"ה, ור' ברכיה ור' חייא אבוי בשמו (ע"ש). ר' יהודה בר' סימון בשמו וי"ר פכ"ז ומ' קהלת בפ' מה שהיה כבר הוא. שאל את ריב"ל פא"ט (נ"ז ב'). ור' יוחנן בן ארזא יתבי:
2252
2253ר' יוסי קוצירא (צ"ל בן קצרתא) חתני' דר' יוסי בן יוסי. לא ידעתי מנ"ל נבואה זו שהיה חתניה דר' יוסי בן יוסי. ועוד א"א לומר כן דהא מצינו דר' יוחנן אמר בש"ר יוסי קיצורא ומצינו דר' יוסי בן יוסי אמר בש"ר יוחנן. ועוד דר' יוסי בן יוסי אמר בש"ר יצחק בן אלעזר ור"י בן אלעזר הספיד את ר' יוחנן (ע"ש) גם אמר דבר מן ר' אלעזר שהיה תלמיד ר' יוחנן. גם מצינו דר' יוסי בר יוסי היה תלמיד ר"א. וראיתי בירושלמי פ' ג"פ הלכה א' ר' יסא קוצירה חתני' דר' יוסה בשם ר' יוסה אולי זה גרם טעותו שהיה הנוסח לפניו חתניה דר' יוסה ב"ר יוסה הכוונה ב"ר הוא ר"ת בשם ר' יוסה והוא הבין שהוא בר יוסי, אבל האמת יורה דרכו באשר שהוא תמוה למה השמיט להביא יוסי בן יוסי בסדר הזכרת שם יוסי והוא נזכר הרבה פעמים, אלא יש השמטת סופר דזה לשון היוחסין [כאן באות יו"ד] ר' יוסי מנהר בול, ר' יוסי קוצירא חתניה דר' יוסי בן יוסי, ר' יוסי מעונאה כו'. וכך צריך להיות ר' יוסי קוצירא חתניה דר' יוסי, יוסי בן יוסי, ר' יוסי מעונאה. ונשמט הנקודה ותיבת יוסי וסמך עצמו על הירושלמי דג"פ הנ"ל. לכן קראו ר' יוסי קוצירא כי כ"ה שם, אבל בירוש' פ' ב"מ הלכה ו' ובשח"ט סע"ח וב"ר ר"פ י"ד בן קצרתא. ובשבת (קנ"א סע"ב) ר' יוחנן אמר בשם ר' יוסי בן קצרתא, וראיתי בירושלמי סוף ר"ה פ"ד הלכה ח' ר' אלעזר בר' יוסי בש"ר יוסי בן קצרתא צ"ע כי ר"א בר' יוסי קדמון הוא איך יאמר בש"ר יוסי ב"ק. אכן ענין ההוא ברבה פ' אמור ס"פ כ"ט לא הזכיר ר' אלעזר בר' יוסי והנאני מאד. ויש ר' יוחנן בן קצרתא ורב יצחק בן קצרתא שאמרו בשם ר' יונה שהיה תלמיד ר' יוחנן וצ"ע:
2253
2254ר' יוסי בן יוסי ירושלמי ברכות פ"ג מתני' ד'. וס"פ המוציא יין. בש"ר יוחנן ירושלמי גיטין פ"א הלכה א'. בש"ר יצחק בן אלעזר תרומות ספ"ק. הלך ר"א אצל ר' יוסי בן יוסי בן פתורה תלמידו לאובלין. ירושלמי פ"ק דעירובין, ובעירובין פ"ה (נ"ג ב') ר' יוסי בר אסין (ע"ל ר' יוסי בן יאסין) כי הוה משתעי בלשון חכמה אמר כו', איני יודע אם צ"ל בר יוסי או הוא ר' יוסי בר יאסין הנ"ל. והיוחסין כתב ר' יוסי בר אשיין תנא דברייתא משתעי בלשון חכמה:
2254
2255ר' יוסי בר אסי מכילתא יתרו פ' בחדש השלישי פ' ג'. אולי הוא בר יאסין הנ"ל. אכן ענין ההוא בילקוט שם סימן רע"ט ר' ישמעאל בר' יוסי:
2255
2256ר' יוסי בן אליקים העיד בשם קהלא קדישא בירושלים ברכות (ט' ב') עי' ר' שמעון בן אליקים. בזמן ר' יוחנן:
2256
2257ר' יוסי ממלחייא ירושלמי קדושין פ"ק הלכה ה'. ויקרא רבה ר"פ אמור וב"ר פמ"ז. קומי ר' מנא ירושלמי ע"ז פ"ב הלכה ד' מ' איכה פסוק ותרד פלאים. כשמת סליק ר' יוחנן ור"ל לגמול חסד וסליק עמהון ר' יצחק פסאקא:
2257
2258ר' יוסי בן יהושע א"ר יוחנן. מש"ר יוסי ב"י פא"ט (נ"ו ב') נדה (כ"ד א'):
2258
2259ר' יוסי בר חנינא
2259
2260א) דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא ב"ק (ל"ט א') סתם מחכו עלה במערבא הוא ר' יוסי ב"ח פ"ק דסנהדרין (י"ז ב') ובתוס' תימה הא בנזיר פ' ג' מינין (מ"ב א') אמר רב אחא בריה דרב איקא מתקיף לה ריב"ח כו'. מחכו עלה במערבא היינו על ריב"ח. וכ"כ תוס' בנזיר. ובאורח מישור שם בנזיר כתב צ"ע הא כתבו התוס' (כ"ט א') דב' ריב"ח הוו וקושיא זו קשה על גמרא דסנהדרין הנ"ל דפריך והא שלחו מתם לדברי ריב"ח כו' הא ב' הוו עכ"ל. ר"ל מ"ש מסנהדרין דמחכו הוא ריב"ח היינו ריב"ח שהיה תלמיד ר' יוחנן ומה שהיו מחכין עליו הוא רבו של ר' יוחנן. דלהיפך ליכא למימר דבסנהדרין הוא ריב"ח רבו דר' יוחנן דהא בסנהדרין מזכיר ריב"ח אחר ר"ה ואחר דר' יוחנן האריך ימים הרבה ומת בחיי ר"ה א"כ איך יזכיר רבו של ר' יוחנן אחר ר"ה אע"כ לדעתו שבנזיר מיירי מרבו של ר' יוחנן, וגם זה לא יתכן כי בנזיר היו מחכין על שהקשה ריב"ח על רב אחא ב"ר איקא שהיה בן אחותו של רב אחא בר יעקב, ורב אחא בר יעקב היה תלמיד רב הונא ואם ר' יוחנן דהאריך ימים מת קודם ר"ה איך רבו דר' יוחנן יקשה על ר"א ב"ר איקא. ע"כ תימה של התוס' במקומה עומדת דבסנהדרין ובנזיר שניהם איירי בריב"ח שהיה תלמיד ר' יוחנן למה אמרו בסנהדרין דמחכו עלה הוא ריב"ח ובנזיר מחכו עליה על ריב"ח. בעירובין (מ"ח רע"א) תני ר' חייא כו' מחייך עליה ר' יוסי ב"ח, ביבמות (פ"ח סע"א) אמר רב כו' מחכו עלי' במערבא. א"ר אסי הא מילתא מפי גברא רבה שמיע לי ומנו ריב"ח (ב"ק מ"ב ב'). בשבת (ס"ב ב') א"ר יוסי ב"ר (ובעין יעקב בר' חנינא) כו' מגדף בה ר' אבהו. אמר ריב"ח בר אחוי דאושעיה (ע"ל חנניה בר אחוי דר' אושעי') נהירנא כי הוינא קיימא קמי חנותי' דר' אושעיא חביבי עבר ר' אבא בר זבדא, (ילקוט אסתר סי' תתרנ"ט וילקוט יהושע סי' י"ב). ר' יוחנן וריב"ל לר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא חד מהאי זוגא וחד מהאי זוגא ברכות (כ"ב ב'). ר' אלעזר ור' יוסי ב"ח חד אמר כו' עירובין (ק"ג א'). אמר ריב"ח באושא התקינו כתובות (נ' א'). בתענית (י"ג א') א"ר אבא הכהן בש"ר יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של ריב"ח ורחץ בצונן כל ז'. (וצ"ע דיוסי הכהן היה קדמון מאד תלמיד ריב"ז. ועי' ר' אבא הכהן ותראה כי ב' היו א' תלמיד ר' יוחנן). בסנהדרין (ל' ב') ר' שמעון בן אליקום הוה משתקיד למסמכיה לריב"ח ולא מסתייע מילתא יומא חד הוה יתיב קמיה דר' יוחנן א"ל מי איכא דידע הלכה כריב"ק א"ל ר"ש בן אליקום דין ידע (ריב"ח) א"ל לימא איזי א"ל לסמכיה מר ברישא סמכי' א"ל בני אמור לי כיצד שמעת א"ל כך שמעתי. ובמעילה (ט"ז ב') תני ריב"ח קמיה דר' יוחנן כו' וקלסיה ר' יוחנן. וביבמות (כ"ז ב') איתביה לר' יוחנן. ובפ' המקשה (ע"ג סע"א) אריב"ח מ"ט דר' יוחנן. ויושב בישיבה של מעלה אצל ר' יוחנן (עי' ר' חייא). מכל הנ"ל נראה דריב"ח היה תלמיד ר' ר' יוחנן. ובברכות (י' ב') א"ר יצחק א"ר יוחנן אריב"ח משום ר"א בן יעקב וא"ר יצחק אמר ר' יוחנן אריב"ח משום ראב"י. ושם א"ר יוסי ב"ח בש"ר אב"י כמה דברים. ובסוכה (מ' ע"ב) ור' יוחנן האי כי תמכרו מאי עביד ליה מבע"ל כדר' יוסי ב"ח. ובשבת (נ"ט רע"א) ובכתובות (ע"ח סע"ב) ובסוטה (כ"א ב') ריב"ח אמר כו' ר' יוחנן אמר. זבחים (י"ד א', י"ח ב') וברכות ס"פ מי שמתו רב יוסף בר חנינא אולי צ"ל יוסי ע"ש:
2260
2261ב) ר' יוסי בר חנינא ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן אשר"י ספ"ד דב"ק, וכתב בתשובות חו"י וצ"ע דבפ' הכותב כתב בהיפך עכ"ל שאלה צ"ד. והנה אעתיק לך לשון הגמרא והרא"ש פ שור שנגח (ל"ט א') מעליית מאן ר' יוחנן אמר מעליית יתומים ריב"ח אמר מעליית אפוטרופסין (וכ"ה בירושלמי שם הלכה ה') וכתב הרא"ש ס"פ זה ונ"ל דהלכה כר' יוחנן שהיה רבו דר' יוסי ב"ח כדמוכח בהגוזל בתרא (קי"ב ב') תהי בה ר' יוחנן וכי מקבלין עדות שלא בפני בע"ד קבלה מיני' ריב"ח כו' ואין הלכה כתלמיד במקום רבו עכ"ל. ובכתובות (פ"ד א') ינתנו לכושל שבהם ריב"ח אמר לכושל שבראיה ר' יוחנן אמר לכתובת אשה (וכ"ה בירושלמי) וכתב הרא"ש שם סי' ב' ועבדינן כריב"ח דאיהו קשיש טפי מר"י עכ"ל. הרי דברי הרא"ש סותרין זא"ז. אכן יובן כשנדקדק למה בב"ק מקדים את דברי ר' יוחנן לדברי ריב"ח ובכתובות מקדים דברי ריב"ח לר' יוחנן. אלא הענין דאי' בנזיר (כ"ט א') בתוס' ז"ל ר' יוסי בר' חנינא דשמעתין ע"כ תנא היה ואינו אותו שבש"ס שנזכר באמורא שהרי אמר רשב"ל משום ריב"ח וריב"ח תלמיד ר' יוחנן דאמר בסנהדרין ר' יוחנן סמכו (כנ"ל) ואיך אמר רשב"ל משמו אלא ודאי תרין הוו עכ"ל. (ירושלמי סוכה פ"ק הלכה א' וכלאים פ"ד הלכה ד' אר"ל משום ר' יהודה ב"ר חנינא ענין ההוא ט"ס וצ"ל ר' יוסי ב"ח וכ"ה בס"א בנזיר אר"ל אריב"ח דלא כגי' שלפנינו אריב"ח אר"ל) א"כ מחוורין ומיושרים דברי הרא"ש מיוסדים על אדני פז כי בב"ק הקדים דברי ר"י לדברי ריב"ח לפי שריב"ח תלמידו, לכן פסק הרא"ש כר' יוחנן שהוא רבו, אבל בכתובות הקדים דברי ריב"ח לדברי ר' יוחנן לפי שריב"ח זה הוא תנא רבו של ר' יוחנן לכן פסק כריב"ח שהוא קשיש מר' יוחנן. והוא אמת ונכון. ויותר גדלה התמיה איך שכח מ"ש הוא עצמו בתשו' חוט השני כי ב' ריב"ח היו מתוס' נזיר הנ"ל. ובזה יצדק שכמה פעמים א"ר יוחנן בש"ר יוסי בר חנינא כו' וכן הקדים ריב"ח לר' יוחנן. וכן תמצא שהקדים בפ' הכונס את ריב"ח אפילו לרבותיו של ר' יוחנן, היכי שיימינן אריב"ח סאה בס' סאין, חזקי' אמר קלח בס' קלחין, ר' ינאי אמר תרקב בס' תרקבים, וידוע דחזקיה ור' ינאי היו רבותיו של ר' יוחנן (ע"ש) ואיך הקדים הסדרן התלמיד לפני רבו דרבו, אלא האמת כפי' התוס' דב' ריב"ח הוו וא' היה קשיש מר' יוחנן, ובזה יוצדק נמי מ"ש בתוס' הנ"ל ובירושלמי הנ"ל כי רשב"ל אמר משום ריב"ח. ובפ' המגרש (פ"ו ב') ריב"ח אר"ל, בירושלמי פ' יוה"כ אמר ריב"ח אריב"ל, ופ' תפה"ש (כ"ו ב') ושקלים פ"ד ריב"ח אמר כו' ריב"ל אמר, הקדים את ריב"ח לריב"ל שהיה רבו דר' יוחנן, אלא כי ריב"ח זה הוא קשיש מריב"ל ומר' יוחנן. בשבת (קמ"ז ב') ר' חמא (וברא"ש ר' יוסי) בר' חנינא אמר כו' ר"י אמר כו' פסק הרא"ש כר' יוחנן א"כ ע"כ ט"ס הוא ר' יוסי ב"ח אחר דהקדים דבריו לר' יוחנן הו"ל לפסוק כריב"ח וק"ל. בתוספתא סוף ערכין אמר ריב"ח בוא וראה כמה קשה אבקה של שביעית, נראה כי ריב"ח זה הוא קדמון אחר שהביאו בתוספתא, ובספרי ר"פ דברים ר' בנאה אמר כו' ריב"ח אמר ע"ש כמה דברים ור' בנאה היה רבו דר' יוחנן ע"ש, הרי ראיה ברורה כי ב' ריב"ח היו. ויען כי ב' ר' יוסי ב"ח היו דוק מי הראשון או השני:
2261
2262ג) ר' אבהו בשמו ומגדף על דבריו (ע"ל). ר' אבין אריב"ח. רב אחא בריה דרב איקי ומתקיף עליו (ע"ל). ר' אסי בשמו (ע"ל). ור' ביסנא. וגוריון. א"ר הונא ברכות (נ"ב ב') וצ"ע איך יאמר בש"ר הונא, דוק ולא תשכח, ויגעתי ומצאתי שאמר בש"ר הונא כי ברי"ף ואשר"י שם הגי' א"ר יצחק בר חנינא א"ר הונא. והנאני דוק שם כי הרבה פעמים אמר בש"ר הונא. ר' הילא. ור' זעירא בר חמא. ר' זריקן בשמו. ר' חזקי'. ר' חייא בר' בון. ר' חייא בר גמדא. וחילפיא. ור' חלבו, ר' חמא בר עוקבא בשמו. בש"ר חמא אבוי דר' אושעיא. בש"ר חנניא בן גמליאל. ר' יהודה בן פזי בשמו ירושלמי ר"פ הגוזל קמא. ר' יודן בר אחתי'. ר' יוחנן בן אחותו וצ"ע (ע"ש), בשם ריב"ל. ר' יונה בשמו. ר' יוסי בר' בון. אקפד על ר' יוסי גלילאה ובשמו, בש"ר יוסי בר חגייא. ר' יוסי הכהן בשמו (ע"ל). ר' יוסי בן פזי בשמו (ע"ל), ר' יעקב בר אחא בשמו. ר' יסא. ור' לוי בר חייתא. בשם מנחם יותפיי. ור' מני בר' יונה. ר' נסא בשמו. סוגא שמעי'. ור' עוירא. מר עוקבא בר חמא אריב"ח. ר' קריספא בשמו. רבין שלח בשמו. ובכריתות (כ"ה ב') כי אתא רבין אמר ר"י אר"ל נ"ל שצ"ל ר"י בר חנינא דמצינו אריב"ח אר"ל (ע"ל). ר' תנחום בר עילאה בשמו. רבנן דקסרי בשמו. ירושלמי פ' ב"מ הלכה ה':
2262
2263ר' יוסי גלילאה ר' יונה ור"י גלילאה בשריב"ח ירושלמי כלאים ספ"ג ונזיר פ"ז הלכה א', ואקלע לאתרי' דריב"ח ואקפד ריב"ח פ' כירה (מ"ו א'):
2263
2264ר' יוסי ציידנא פי' אומנתו לעשות מצודות או היה מציידין, בש"ר יוחנן ירושלמי ברכות פ"ד מתני' ג'. ציינא בעא קומי ר' ירמיה סוף תרומות ציידנא פליג על ר' ירמיה פ' אלמנה ניזונית הלכה ז' ונזיר פ' כ"ג הלכה ג' וע"ל ר' יוסף:
2264
2265ר' יוסי דמן יוקרת פ"ג דתענית (כ"ג ב') פירש"י דיוקרת שם מקום, ואולי הוא דרוקרת דהיה רב הונא דר שם (וע"ל יוד קרת). שלא חמל על בנו ובתו. בנו משום דאמר תאנה הוציאי פירותיך שהטריח קונו להוציא שלא בזמנם יאסף שלא בזמנו. ובתו בעלת יופי ואחד היה מסתכל בנקב לראותה אמר קמצערת לבריות שובי לעפרך. הוה ליה ההוא חמרא כד הוה אגרי ליה הוו מותבי אגרא עילוויה ואי טפו או בצרי לא אתיא. ותלמידו ר' יוסי בר שבקיה ואזל לגבי רב אשי (ע"ש) ועי' ר' חנינא בן דוסא. הוא ואביו נקברים בעיר קיומיאה בכיפה שבורה וכל פעם שמתקנין נשבר ועדיין עומד האילן תאנים שהוציא שלא בזמנו ואצלו באר מים חיים (גא"י). וכמדומה שטעה וסבר דר' יוסי הוציא פירות שלא בזמנם. כתב בג"נ הוא אלישע שגירה דובים בתינוקות ועתה גירה המות לבנו ובתו, והם תיקון אמנון ותמר בני דוד. (ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע) באו בגלגול בני החסיד לתקונם. וכאן חילוף הדברים כי דוד לא עצב א' מבניו לאמר מדוע ככה עשית וזה היה אכזרי לקנאת ה' צבאות. ובאות ח' כתב חמריה דר"י דיוקרת תיקן השליש שאמר היעשה אלהים ארובות בשמים רצה להורות כי הדור היו בני המבול וראויין למבול ולא עביד קוב"ה ניסא לשקרי ולא היה מתפקר כולי האי אלא שלא היה מאמין לנביא גם היה מלמד דלטוריא על בניו, ור"י הוא אלישע וידוע דכל אשה שהסתכלה בו מתה מיד וגירה דובים בתינוקות. ובאות ד' כתב דינה היא חמורתו דר"י ועל שנדבקה בשכם בן חמור ירדה בהאי עיבור לתיקונה עכ"ל. (ועי' ח"א ג"א מ"ג):
2265
2266ר' יוסי בר אבין מ"ק (כ' ב') תלמיד רב אשי ומקודם היה תלמיד ר' יוסי דיוקרת, ע"ש). חבירו ר' יוסי בן זבידא, ורב גזא, ר' הלל חתנו. בשם ריב"ל ירושלמי ברכות. ור' יוסף. ור' יצחק בר מרי קומי', ר' יצחק קסקסאה לפניו. א"ל ר' שיזבי. ויש ר' יצחק בר אבין אולי אחיו:
2266
2267ר' יוסי בר בון שח"ט סקל"ג ירושלמי רפ"ק דברכות שקלים פ"א מע"ש פ"ה, בשם ר' אבונא חלה פ"ק בש"ר ווא. ר"ג זוגא שאלו. ור' הושעיה בר שמיי. ר' הילא. זעירא. ור' חייא בר לולייני בשם שמיי. בש"ר יוחנן תרומות פ"ג. בש"ר יוסי בר חנינא. כהנא בר מלכיה בשמו שביעית פ"ג. בש"ר לוי ריש ב"ק, אמר בר פיקא נזיר פ' אחרון. בשם רב כלאים פ"א ופ"ד הלכה ד' קדושין פ"ג הלכה י"ד, ור"פ יש מותרות, בש"ר שמואל בר יצחק מע"ש פ"ד. בשם שמיי. ר' שמואל בנו. כתב בשדה יהושע ספ"ק דערלה דר"י בר' בון יותר מפורסם בתלמוד זה מר' זעירא כמעט שרוב הירושלמי הוא על שמו לכן פסק הרמב"ם כמותו:
2267
2268ר' יוסי בר ביבי ירושלמי סוף מגילה ושקלים פ"ג בר ביבין ובירושלמי הגירסא בר בון. גמליאל זוותא שאלו, בש"ר הונא שם. בשם שמואל שם פ"ה:
2268
2269ר' יוסי איש הוצל עי' יוסף הבבלי:
2269
2270ר' יוסי בן זבידא סתם, תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא. פליגי ברכות פ"ג (כ"ב א', ל"ג ב') ופ' ב"מ (כ"א ב') ור"י בר זבדא פליגי ס"פ המצניע. ובסוכה (ל"ז סע"ב) ר' יוסי בר זבילא ט"ס. ובמנחות (ע' ב') זבדא. ובתנחומא פי' בהעלתך ר' יוסף בר זבידא. רבי אבא הכהן בר פפא לפניו. רב גזא ורב יוסף:
2270
2271ר' יוסי בר אבא ע"ל ר' יוסף ב"א ואבא יוסי בן אבאי:
2271
2272ר' יוסי בר אבהו ע"ל ר' יוסף בר אבא:
2272
2273ר' יוסי בר זמינא בש"ר יוחנן כלאים פ"ד. חומר בקודש הלכה ב'. אבל בתוס' בבלי (כ"ג ב') בר' חנינא. ר' אבא בר זמינא אולי אחיו:
2273
2274ר' יוסי בר אשיין ע"ל ר' יוסי בר יוסי ור' יוסי בר יאסין:
2274
2275יוסי בר אשיין בשם ר"ל ירושלמי לולב וערבה הלכה ו':
2275
2276ר' יוסי איש צייתוד ויקרא רבה פ' קדושים ותנחומא קדושים שגירש רוח א':
2276
2277ר' יוסי בן עקביה ספרי עקב ובילקוט עקיבא ואולי צ"ל איסי (ע"ש):
2277
2278ר' יוסי מברקתיה אחיו ר' אחא (ע"ש) כ"כ היוחסין ולא מצאתי:
2278
2279ר' יוסימנהר בול פ' ראשית הגז (קל"ו א'):
2279
2280ר' יוסי דמן קסרי חלק (ק"ח א') ובמ' קהלת (כ"ג ב') איסי:
2280
2281ר' יוסי בר מניומי ע"ל ר' יוסף:
2281
2282ר' יוסי המבוסי:
2282
2283ר' יוסי הכהן עי' ר' אבא הכהן ור' יוסף. ע"ל בדור התנאים:
2283
2284ר' יוסי איש כפר גופתא לפני ר' מונא. ע"ל ר' יצחק בר גופתא. וטעה היוחסין שלא הביאו והביא ר' יוסי שאינו מוזכר:
2284
2285ר' יוסי בר חנן עי' יוסף ואבא יוסי בר חנן:
2285
2286ר' יוסי בן חנניא ור' עזריה ור' יצחק בר מריון משמו (ע"ש). ר' מנחם טלמיא שאלו ולר' ברכיה (ע"ש):
2286
2287ר' יוסי בר נתן בזמן רב. בפי"נ (קכ"א א') ובנדרים (ע"ח א') אזל בתריה דרב ששת לנהרדעא ולא אשכחיה ואזל בתרי' למחוזא. מ"ש שהיה בזמן רב אינו כי רב ששת היה תלמיד רב הונא שהיה תלמיד רב יהודה שהיה תלמיד רב. ובשבת (נ"ג א') רב אסי ב"נ בעא מר' חייא ברב אשי א"ל ר' זירא. ובס"פ הרואה (ס"ב א') אמר רב אשי מה דקאמר איסי בר נתן והכל א' (ע"ל אמי בר נתן). והיוחסין עשה לכל א' מדור בפני עצמו אסי ב"נ. איסי ב"נ. אשי ב"נ:
2287
2288ר' יוסי מדאה פא"ט. ורב הונא ציפוראה ורב עוירא (ע"ש):
2288
2289ר' יוסה בריה דר' תנחום דכפר אגון ירושלמי שבת פ"ב הלכה ו':
2289
2290ר' יוסי דרומייא קומי ר' יונה ירוש' שבועות פ"ק הלכה ח':
2290
2291יוסי בר מנשיא ר' חלבו ורב מתנה בשם רב ירושלמי מגלחין הלכה ז' ומגילה פ"ב הלכה ו' מכות פ"א, ור' חיננא ור' פרנך בשם רב לולב הגזול הלכה א' (ע"ל רב יוסף):
2291
2292ר' יוסי בן גזירא ור' יונה משמו ירושלמי ס"פ הרואה:
2292
2293ר' יוסי בר אלעאי ר' לוי בשמו ב"ר פ"ו. ר' יוסף ברב אלעאי מתקיף לרב משרשיא סוכה (כ"ו א'). ר' פנחס בש"ר יוסה בר אלעאי ירושלמי מגילה פ"א הל' י"ד:
2293
2294ר' יוסי בן רב חוני למה נקוד על ו' ובקומה נזיר (כ"ג א') ע"ל יוסף:
2294
2295ר' יוסי רישא דלא אכל אלא מוחין דעופא ור' אבא אזל לבצרה ואתקבל לגבי' מ' איכה פסוק ויגרס בחצץ שני:
2295
2296ר' יוסי בן אלישע פ' תולין (קל"ט רע"א):
2296
2297ר' יוסי בר חמא ע"ל ר' יוסף ב"ח:
2297
2298רב יוסי מלך ד"א (עי' ח"א). והוא סוף הוראה:
2298
2299ר' יוסי או יוסה בירושלמי נראה שהוא ר' אסי:
2299
2300יוסי ר' יוחנן בן יוסי ור' יעקב בן יוסי. אבא מרי אחוה דר"י. ר' אבא בר אחוה דר"י שקלים פ"ב. ר' אדא ב"י. ר' אלעזר בר' יוסי. ר' יונתן בר"י. ר' שמואל בר"י:
[הגהות: יוסי, א) פסחים (ז' רע"א) א"ר גידל א"ר חייא בר יוסי אמר רב וענין ההוא שם (כ"א רע"ב) אר"ח בר יוסף א"ר יוחנן ול"ת. ב) באשר"י ספ"ק דע"ז אר"י אמר שמואל הלכה כר"מ צ"ל כר' יוסי וכ"ה בגמ' ורי"ף. ג) ברכות (ד' סע"ב) אריב"ל אע"פ שקרא ק"ש כו' א"ר יוסי מאי קרא אולי צ"ל א"ר יוסי בר' חנינא מאי קרא. ד) בשבת (ס"ב ב') א"ר יוסי ובעין יעקב בר' חנינא. ה) כריתות (כ"ה ב') כי אתא רבין א"ר יוסי אר"ל, נ"ל שצ"ל א"ר יוסי בר חנינא אר"ל דבחולין (ק"א ב') שלח רבין משם ריב"ח ובהרבה מקומות אריב"ח משם ר"ל. ו) ביצה (ז' סע"א) יוסי בן שאול אמר רב אולי צ"ל רבי כי כן הוא בהרבה מקומות והשארית יוסף הביאו בתלמידי רב וטעה כאשר כתבתי בכללים, ז) ב"ק (קי"ב ב') ר' יוסי בר אבהו אולי צ"ל אבא ע"ש ל"ת. ח) מנחות (ע' ב') ר' יוסי בן זבדא ובסוכה (ל"ז סע"ב) זבלא ובשבת (צ"ו א') זבדא וברוב מקומות זבידא ל"ת. ט) זבחים (כ"ה ב') א"ר יוחנן משום ר' יוסי בר אבא ושם (צ"ז א') א"ר יוחנן משום אבא יוסי בן אבא. י) ביצה (ח' ב') ר' יוסי בר חמא, נ"ל שצ"ל יוסף ל"ת. יא) חגיגה (י"ג סע"ב) אבא יוסי בן דוסאי, צ"ל דוסתאי ל"ת, וברכות (כ"ח א') אבא יוסף בן דוסתאי צ"ל יוסי ל"ת, ובחולין (מ"ט א') רב יוסף בר דוסאי, צ"ל אבא יוסי בן דוסתאי ל"ת. יב) מנחות (פ"ז א') רבי יוסף צ"ל רב ל"ת. יג) בברכות (כ"ו א') רב יוסף בר חנינא צ"ל יוסי וכ"ה ברי"ף ורא"ש. יד) ברכות (נ"ב ב') א"ר יוסי ב"ח א"ר הונא, צ"ל א"ר יצחק ב"ח וכן הוא ברי"ף ורא"ש. טו) ב"מ (ע' ע"א) אמר רבה בר' יוסף בר חמא אר"ש, וברא"ש ורי"ף אמר רב יוסף ב"ח ל"ת. טז) בע"ז (ל"ד א') בתוס' ד"ה מתענין שמת בנו של ר' יוסי הגלילי, ט"ס הוא כי בירושלמי נדרים פ"ח הלכה א' איתא ר' יוסי סתם, אבל גם שם ט"ס כי סתם ר' יוסי הוא בן חלפתא ולא היה ר' יונה בזמנו, אכן ענין ההוא איתא בירושלמי פ' מגלחין הלכה ז' ר' יוסי בנו של ר' אבהו. יז) מנחות (ל"ג ב') רב יוסף ברי' דרב צ"ל דרבא ל"ת. יח) שבת (קי"ח סע"ב) א"ל רב יוסף לר' יוסף ברי' דרבה צ"ל דרבא ול"ת. ובביצה (כ"ה סע"ב) ג"כ ברי' דרבה ול"ת:]
[הגהות: יוסי, א) פסחים (ז' רע"א) א"ר גידל א"ר חייא בר יוסי אמר רב וענין ההוא שם (כ"א רע"ב) אר"ח בר יוסף א"ר יוחנן ול"ת. ב) באשר"י ספ"ק דע"ז אר"י אמר שמואל הלכה כר"מ צ"ל כר' יוסי וכ"ה בגמ' ורי"ף. ג) ברכות (ד' סע"ב) אריב"ל אע"פ שקרא ק"ש כו' א"ר יוסי מאי קרא אולי צ"ל א"ר יוסי בר' חנינא מאי קרא. ד) בשבת (ס"ב ב') א"ר יוסי ובעין יעקב בר' חנינא. ה) כריתות (כ"ה ב') כי אתא רבין א"ר יוסי אר"ל, נ"ל שצ"ל א"ר יוסי בר חנינא אר"ל דבחולין (ק"א ב') שלח רבין משם ריב"ח ובהרבה מקומות אריב"ח משם ר"ל. ו) ביצה (ז' סע"א) יוסי בן שאול אמר רב אולי צ"ל רבי כי כן הוא בהרבה מקומות והשארית יוסף הביאו בתלמידי רב וטעה כאשר כתבתי בכללים, ז) ב"ק (קי"ב ב') ר' יוסי בר אבהו אולי צ"ל אבא ע"ש ל"ת. ח) מנחות (ע' ב') ר' יוסי בן זבדא ובסוכה (ל"ז סע"ב) זבלא ובשבת (צ"ו א') זבדא וברוב מקומות זבידא ל"ת. ט) זבחים (כ"ה ב') א"ר יוחנן משום ר' יוסי בר אבא ושם (צ"ז א') א"ר יוחנן משום אבא יוסי בן אבא. י) ביצה (ח' ב') ר' יוסי בר חמא, נ"ל שצ"ל יוסף ל"ת. יא) חגיגה (י"ג סע"ב) אבא יוסי בן דוסאי, צ"ל דוסתאי ל"ת, וברכות (כ"ח א') אבא יוסף בן דוסתאי צ"ל יוסי ל"ת, ובחולין (מ"ט א') רב יוסף בר דוסאי, צ"ל אבא יוסי בן דוסתאי ל"ת. יב) מנחות (פ"ז א') רבי יוסף צ"ל רב ל"ת. יג) בברכות (כ"ו א') רב יוסף בר חנינא צ"ל יוסי וכ"ה ברי"ף ורא"ש. יד) ברכות (נ"ב ב') א"ר יוסי ב"ח א"ר הונא, צ"ל א"ר יצחק ב"ח וכן הוא ברי"ף ורא"ש. טו) ב"מ (ע' ע"א) אמר רבה בר' יוסף בר חמא אר"ש, וברא"ש ורי"ף אמר רב יוסף ב"ח ל"ת. טז) בע"ז (ל"ד א') בתוס' ד"ה מתענין שמת בנו של ר' יוסי הגלילי, ט"ס הוא כי בירושלמי נדרים פ"ח הלכה א' איתא ר' יוסי סתם, אבל גם שם ט"ס כי סתם ר' יוסי הוא בן חלפתא ולא היה ר' יונה בזמנו, אכן ענין ההוא איתא בירושלמי פ' מגלחין הלכה ז' ר' יוסי בנו של ר' אבהו. יז) מנחות (ל"ג ב') רב יוסף ברי' דרב צ"ל דרבא ל"ת. יח) שבת (קי"ח סע"ב) א"ל רב יוסף לר' יוסף ברי' דרבה צ"ל דרבא ול"ת. ובביצה (כ"ה סע"ב) ג"כ ברי' דרבה ול"ת:]
2300
2301ר' יוסי בן דוסא או דוסתאי ע"ל אבא יוסי:
2301
2302ר' יוסי דכפר דן בש"ר מערייה דמאי פ"כ הלכה א':
2302
2303ר' יוסי בר' סימון בשריב"ל מע"ש פ"ד, ע"ל ר' יוסטי:
2303
2304יוסי בן סימאי ע"ל יוסף:
2304
2305יוסי ינוקי בן ר' זעירא דכפר ראמין ודבר הינוקא עם ר' יהודה ור' יצחק ור' יהודה למד מאביו ג' דברים והוה קרי ליה ר' יסא רישא דפטישא דמתבר טנרין זוהר שמיני עש"ח ועע"א:
2305
2306אבא יוסי בן סימאי ע"ל רב יוסף:
2306
2307אבא יוסי התורתי ב"ר פ' נח פ' ל"ד, א"ר חייא רבה כו'. אבא יוסי התורתי אמר:
2307
2308אבא יוסי חלי קופרי איש טבעון ריש מכשירין משנה ג' בש"א כו'. א"ר יהושע משום אבא יוסי כו'. כינוי לעירו והערוך כתב כינוי שם. הרמב"ם יפי' הליפקורי הוא כינוי וטבעון שם מקומו. ובספרי ר' חנינא איש טבעון:
2308
2309אבא יוסי בן חנן, משנה עדיות דף ס"ט, מדות פ"ב משנה ו', בש"ר מאיר יבמות ספ"ה (נ"ג ב')איש ירושלים (ע"ל יוסי בן יוחנן איש ירושלים). ונראה שהיה בזמן ראב"י ואבא שאול בן בטנית אומר בשמו (ע"ש). משום אבא כהן ברדלא ספרי דברים פיסקא אחד עשר יום מחורב. ור' אלעזר בן יצחק איש כפר דרום ור' ישמעאל סוטה (כ' ב') עיין מ"ר פ' נשא פ"ט:
2309
2310אבא יוסי בן יוחנן (ע"ל יוסי) איש ינוח ר"א בר"ש אבא יוסי כו' ירושלמי כלאים פ"ב הלכה ו'. כריתות (ו' ב') שקלים פ"ה. ובמס' ד"א זוטא (פ"ט) איסי בן יוחנן משום שמואל הקטן. מש"ר מאיר יבמות (נ"ג ב'):
2310
2311אבא יוסי המחוזי א"ר נתן בשמו מכילתא בשלח פ"ג:
2311
2312אבא יוסי החורם ספרא אמור ומנחות (ל"ז א') פירש"י החורם חוטמו שקוע. ותוספות כתבו שם מקום דאיך כינהו לגנאי. ובס' שארית יעקב כתב כי בבכורות (מ"ג א') חורם זה שחוטמו שקוע כו' ר' יוסי אומר אין חרום אלא שכוחל ב' עיניו כא' אמרו לו הפלגת ע"כ. א"כ י"ל דנקרא ר' יוסי החורם שאמר הדין אצל חורם להיות לסימן שר' יוסי זה הוא ר' יוסי שאמר הדין אצל חורם שהיה ידוע להם בבית המדרש עכ"ל:
2312
2313אבא יוסי החורני ילקוט פנחס סי' תשע"ו בשם ספרי:
2313
2314אבא יוסי בן אבאי ור' יוחנן בשמו זבחים (צ"ז א') ושם (כ"ה ב') א"ר יוחנן משום ר' יוסי בר אבא נ"ל דצ"ל בר אבאי ודו"ק:
2314
2315אבא יוסי בן דוסתאי סנהדרין (נ"ב א') ספרא שמיני וספרי נשא פיסקא ישא ה' פניו אליך. רבי אומר משום אבא יוסי בן דוסתאי. יומא (כ"ב ב') מנחות (נ"ב א') זבחים (קט"ז ב') ובפ' ד"מ ופאד"מ ורבה נשא ספי"א הרבה דברים. וברבה וישלח פע"ח ענין הנזכר שם רב בשם אבא יוסי ב"ד ט"ס וצ"ל רבי. ובמדרש שמואל פל"ב בן דרוסאי. ובחגיגה (י"ג ב') דוסאי ובעין יעקב אבא יוסף בן דוסתאי. ובספרי נשא פיסקא הנ"ל אבא בן יוסי ט"ס כי הרבה פעמים מביא שם אבא יוסי. וברבה מצורע פי"ז ר' יוסי בן דוסא. וברכות (כ"ח א') אבא יוסף ב"ד. ופא"ט (מ"ט א') רב יוסף בר דוסאי. בש"ר יוסי הגלילי תוספתא תענית פ"ב. ובשח"ט סי' כ' ר' אבא בר דוסאי שהרג השד. לדעתי צ"ל אבא יוסי ב"ד. אבא יוסי בן דוסאי ור' יוסי בן המשולם תוספתא כלים ספ"ו:
2315
2316יוסף אחיו של ישמעאל בן קמחית היה משמש בכהונה גדולה (ע"ש):
2316
2317יוסף בן אלים מציפורי. א"ר יוסי מעשה ביוסף בן אילים שאירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ולא הניחו אחיו הכהנים להיות לא כהן גדול ולא כהן הדיוט הוריות (י"ב ב'). אבל ביומא (י"ב סע"ב) מעשה ביוסף בן אלים כו' שאירע פסול בכ"ג ומינוהו תחתיו. וכ"ה בירושלמי שם פ"א הלכה א' ופ"ג דהוריות הלכה ג'. וכן הביאו התוספות תוספתא. ובפ"א דמגילה (ט' ב') מעשה בר' יוסף בן אילים שאירע בו פסול בכ"ג ומינוהו תחתיו, תיבת ר' ותיבת בו ט"ס):
2317
2318יוסף קטנותא משמת פסקו החסידים. פ' ע"ע משנה ט"ו מ"ט מפני שהוא תמציתן של חסידים ושרשם לפי ששורש דבר והתחלתו קטן. וא"כ יהי' אחר ר' יוסי הכהן ור"י בן בבא ור"י בר אלעאי שהיו חסידים (ע"ל איסי בן עקיבא). בזוהר בראשית על"ד פילוסופא מן האומות שאל לרשב"י אתון אמרין דאלהכון שליט בכל רומי שמיא כו' והא כתיב בכל חכמי הגוים מאין כמוך כו' אבל בחכמי ישראל אית כו' והשיב לו מאן מחיה מתים ומוריד גשמים אלא הקב"ה ומצינו אליהו ואלישע החיו מתים והורידו גשמים כו' אזל ואתגייר בכפר שחליא וקרון ליה יוסף קטינאה ואוליף אורייתא סגיא ואיהו בין חכימין וזכאין דההוא אתר עכ"ל. ובספ"ק דל"ב א' וז"ל בהקדמת זוהר בראשית נראה שבימי רשב"י נתגייר כו', אינו בהקדמה כ"א בזוהר הנ"ל:
2318
2319יוסף חפני (מן חיפא) ושמעון אפרתי ששמשו את רבי ונקברו קודם רבי (עי' ר' יהודה הנשיא):
2319
2320יוסף בן סימאי בשבת (קכ"א א') (ובאשרי יוסי וכ"ה בירושלמי ס"פ כ"כ ויומא פ"ח הלכה ה' ונדרים פ"ד הלכה ט'). נפלה דליקה בחצירו בשאן (ובירושלמי בשיחין) בשבת ובאו אנשי גיסטרא של ציפורי לכבותה מפני שאפוטרופוס של מלך היה ולא הניחוהו מפני כבוד השבת א"ל הניחו לגבאי שיגבה חובו ידמ קשר הענן וירדו גשמים וכיבו. ובש"ע או"ח סי' של"ד סכ"ה עכו"ם שבא לכבות א"צ למחות בידו, וביבמות (קט"ו א') אבא יוסי בן סימאי (וכ"ה ברי"ף אבל באשר"י אבא יוסף בן סימאי) היו עמו ב' ת"ח בספינה וטבעו והשיא רבי לנשותיהן עפ"י נשים. וכתב בס' ג"נ כי נחשון קידש שם שמים ונכנס עד חוטמו בנחשול של ים וזה יוסף היה גלגולו. גם אליצור בן שדיאור נתעבר בו כי היה מעדת קרח שחלק על ה' עתה בבואו ביוסף רצה לקדש השם, ותחלה קדש השם בגופו שקפץ לים והשתא רצה לקדש שם שמים בממונו שישרף בממונו ובכל מאודו, וכשם שנעשה נס לנחשון ובאו המים עד חוטמו כן באו הגשמים להציל ממונו, גם היה עכן שחילל שבת בשביל שהיה להוט אחר ממון והשתא קידש שם שמים בממונו, ושייכות נחשון ועכן כי אחים היו א' בן זרח וא' בן פרץ בני יהודה וזה יוסף גאלם לא' תיקן נשמתא ולא' נפשא ורוחא ומה שהמית יהושע את עכן הוראת שעה היה כי לא היו עדים והתראה עכ"ל אות אל"ף:
2320
2321יוסף הבבלי (זבחים י"ז ב') והוא יוסף איש הוצל (עי' איסי בן עקיבא) רב בשמו ע"פ (קי"ג סע"ב) יומא (נ"ב א') א"ר יוחנן בעי יוסף איש הוצל. תנא דברייתא. ובתוספתא פרה פ"ג יוסף הבבלי:
2321
2322רב יוסף צירונא תני בי רשב"י כתובות (מ"ו א'):
2322
2323ר' יוסף צירנאה בזמן רב נחמן בר יצחק (לא מצאתי זכרו) ואולי הוא ר' יוסף ציידנא שאמר בש"ר יוחנן, או ר' יוסף צירונא הנ"ל שהיה בזמן רשב"י ונתחלף ש' בנ' רנב"י:
2323
2324יוסף רישבא שאל לר' יהודה בן בתירא חולין (נ"ד א') אקלע לוי לביתו אייתי ליה רישא דטווסא בחלבא א"ל רבי ללוי אמאי לא תשמתיניה א"ל אתריה דריב"ב הוה ואמינא דרש להו דעוף מותר בחלב חולין (קט"ז א') ובשבת (ק"ל א') ר' אמי אמר ללוי אמאי כו', רש"ל מוחק אמי והדין עמו:
2324
2325יוסף בן פכסס שעלה נימא ברגלו וצוה לרופא כשיחתוך להניח כחוט השערה ואמר לבנו נחוניא צא לך שאין מטמא על אבר מן החי מאביו וקרא עליו יש צדיק אובד בצדקו וצדק עמו, ספרא פ' אמור ובשמחות פ"ד סכ"ח יוסף פסקס. ובירושלמי נזיר פ' כ"ג יוסי:
2325
2326יוסף מוקיר שבת קנה דג אחד לכבוד שבת ואשכח במעיו מרגניתא וזבניה בי"ג עליתא דדינרי פגע ביה ההוא סבא (ע"ש) וא"ל מאן דיזיף שבתא פרעיה שבתא פרק כל כתבי (קי"ט א'):
2326
2327יוסף בר ריב"ל בעא מריב"ל פא"ט (נ"ו ב') חתן הנשיא פא"ט קדושין (ל"ג ב') אביו קם לפניו לפי שנתחתן בנשיא חלש ואתנגיד ואמר עולם הפוך ראיתי פסחים (נ' א') וב"ב (י' ב') יוסף ברב יהושע צ"ל בריב"ל וכן הוא בעין יעקב, ומ"ש עולם הפוך עי' רב יהודה בר יחזקאל. והיוחסין כתב רב הונא ברב יהושע חלש ואתנגיד (ע"ש). זעירא בר חמא א"ל בר אוריא אימא לך מילי מעלייתא דעביד אבוך (ע"ש):
2327
2328רב יוסף ברי' דרב מנשי' מדויל (שם מקום) תלמיד רב (עי' יוסי בר מנשיא) ושלח לשמואל ילמדנו רבינו פ' מי שאחזו (פ"א א'). שמואל ותלמידי דרב ורב יהודה יתבי חליף רב יוסף בר"מ נדה (כ"ו ב'). עביד עובדא כרב ואקפד שמואל ואמר כולי עלמא כיילי בקבא זוטא והאי מרבנן כיילי ליה בקבא רבה קדושין (ע"ט ב'). אחר מיתתו באה אשתו קמיה דרב יוסף אעפ"י (ס"ה א'):
2328
2329רב יוסף בר אמי קדושין (ס"ג ב') זבחים (ג' ב'):
2329
2330רב יוסף בר חנינא ע"ל יוסי בר חנינא אולי ט"ס ומהאי טעמא לא הביאו היוחסין. ויש רב חנינא בר יוסף:
2330
2331רב יוסף בר נחוניא בעא מרב יהודה ברכות (כ"ג ב', כ"ד א'):
2331
2332יוסף בר חונאי פסחים ספ"ו (ע"ג ב') ע"ל יוסי בן חוני:
2332
2333יוסף בר חנין בעי מר' אבהו שבת (קט"ז א'):
2333
2334רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ברכות (כ"ג א') עירובין (מ"ה א', ע"ו ב') יבמות (ק"א ב') ובפ' ב"ש (ק"ז ב') כתובות (פ"א סע"ב, קע"ב) גיטין (ט' א', מ"ה ב', ע' ע"ב) ב"ק (צ"ז א') ב"מ (ט"ז יב'. ל"ב א', ס"ד ב'). ב"ב (קל"ב א' ב'. קמ"ח ב') שבועות (מ"ז א') חולין (י"ג ב'. מ"ו א'. מ"ח א'). אולי רב אחא ב"מ אחיו ורב הונא ב"מ:
2334
2335רב יוסף בר אבדימי עירובין (ח' א'):
2335
2336רב יוסף בר חבוש מיא בזמן ר' אבהו. ביומא (כ"ז א') ובפ' אחרון (פ"ז א') רב יוסף בר חבו רמי לר' אבהו. בודאי מ"ש היוחסין חבוש מיא ע"ס. ושם (פ"ז א') אמר רב יוסף בר חבו מביאין י' בני אדם על קברו ומבקש ממנו מחילה:
2336
2337יוסף ושמואל בני רבב"ח:
2337
2338ר' יוסף בר אדא (לא מצאתי זכרו) ע"ל ר' יוסי בן שאול:
2338
2339ר' יוסף בן אבין (ע"ל יוסי):
2339
2340ר' יוסף בר זבידא (ע"ל יוסי):
2340
2341יוסף הכהן ע"ל יוסי הכהן ונתאי איש תקוע:
2341
2342רב יוסף בר אלעאי (עי' יוסי):
2342
2343רב יוסף
2343
2344א) (סתם) בר חייא חולין (י"ח ב') סוף כללי רדב"ז. רבו רב יהודה, חבירו רבה בר נחמני. רבא תלמידו:
2344
2345ב) והיה סגי נהור. כתב מקור חיים ס"פ שלח לך וז"ל אמרו כי רב יוסף ישב בבית אפל מ' יום וצוה להביא לפניו אבני שיש והסתכל בהם ונעשה סגי נהור, ואין ספק שזה בתכלית הפרישות, ואמרו שכן עשה רב אשי. וא' מגדולי הרופאים נסתמא ובאו הרופאים לרפאותו וא"ל איני רוצה לראות יותר כי די לי במה שראיתי, ויפה אמר החכם יוני שלא נראה מקצת הדברים טוב משנראה עכ"ל: ובפ' החובל (פ"ז א') אמר מריש הוה אמינא מאן דאמר' לי סומא פטור ממצות עבידנא יומא טבא לרבנן כו' דפטירנא ועבידנא עכשיו דאמרו כו' דגדול המצווה כו':
2345
2346ג) והיה בקי בתרגום לכן אמרו כדמתרגם רב יוסף (עי' תוס' ב"ק (ג' ב'). ובשלשלת הקבלה כתב פ"ג דב"ק ט"ס). לפי שתורה שבכתב אין רשאין לאומרה בע"פ והוא היה סגי נהור ע"כ אמר בלשון תרגום. וכ"כ הריטב"א פ"ק דמגילה (ג'). ברכות (כ"ח א') נוגי ממועד. ובשבת (ס"ד סע"א) היינו דמתרגמינן מחוך. פסחים (ס"ח א') וחרבות מחים ונכסיהון דרשיעי יומא (ל"ב סע"ב, ע"ז סע"ב) ובמ"ק (כ"ו א', כ"ח ב') קדושין (י"ג א') ונאוף פרצו. ושם (ע"ב ב') וישב ממזר באשדוד תרגם ר"י. נדרים (ל"ח א') נזיר (ג' א') (בס"א לא גרסי' ליה עי' אורח מישור) חלק (צ"ד ב') אר"י אלמלא תרגומא דהאי קרא. כדמתרגם ר"י ע"ז (מ"ד א') מנחות (ק"י א'). והיה בקי במשניות וכן רב ששת היו שניהם שונים ברגילות במשניות היינו לפי שהיו סגי נהור והיו שונים בע"פ ודברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרה בע"פ לכן היו שונין משניות [ברית שלום פ' מקץ]:
2346
2347ד) וחלה ושכח תלמודו נדרים (מ"א א') ואמר מרי דאברהם תלי תניא בדלא תניא כתובות (ב' א') ופ"ק דמכות (ד' א') ובעירובין (מ"א א', ס"ו רע"ב, ע"ג א', פ"ט ב') א"ר יוסף לא שמיעא לי הא מילתא. פ"ק (י' א') פירש"י לא שמעתי הא דרבה ברב הונא מרב הונא אבוה. ושם (ע"ה ב') א"ל רב ביבי אנא אמרית משמיה דרב אדא ב"א א"ר יוסף מארי דאברהם רבים ברבי איחלף לי. תלמיד רב יהודה אני ולא שמעתי ממנו וא"ל אביי את אמרת פירש"י בכל המקומות הנ"ל שחלה ושכח תלמודו. ובפסחים (י"ג סע"א) א"ל רב אדא ב"מ בפירוש אמרת לן פירש"י שכח תלמודו כשחלה ותלמידיו הזכירוהו. לכך אמר ר"י בזבחים אינו שם כ"א במנחות (נ"ט א') הזהרו בזקן ששכח תלמודו כי ראה שלא היו נוהגין בו כבוד:
2347
2348ה) כאשר היה מקשה אביי א"ל בזויים חד ברא הוי לכייליל ולא מתקן זבחים קי"ח ב') וכשהיה מתרץ בעדו אמר עליו מר דגברא רבה הוא ידע מאי קאמינא. וקרי על המקשים בני קטורה (שם ס"ב סע"א). כי סליק ר' זירא אכל מוגרמת דרב ושמואל (ע"ש) אמרו לו ולאו מאתריה דרב ושמואל את א"ל מאן אמרה רב יוסף בר חייא דגמר מכולי עלמא שמע רב יוסף ואקפד אמר אנא מרב יהודה גמירנא אפילו ספיקא דגברא גרס (ע"ש). בסוף פ' עגלה ערופה אמר לא תתני ענוה דאיכא אנא. הוה מצלח ציבי לכבוד שבת פ' כ"כ (קי"ט א'), בילקוט ראובני פ' יתרו דק"ב סע"ב בשם פליאה ראה רב יוסף סגי נהור כד שמע אימיה באה אמר איקום מקמי שכינה. ר' (צ"ל רב) יוסף הו"ל קרנא דפרדיסא דרפיק ביה טפי ריפקא ועבד חמרא דדרי מיא על חד תרין מנחות (פ"ז א'). אמר ג' חייהון אינן חיים הרחמנין והרתחנין ואניני הדעת וכולהו איתנהו בי ע"פ (קי"ג ב'). ובסוכה (כ"ט א') וב"ב (כ"ג א') אנינא דעתאי. והתענה ק"ך תעניות (היינו ג' פעמים מ' יום. והגי' שלפנינו מאה אחריני ט"ס וצ"ל מ' מהרש"ל) עד שקרו לו לא ימושו מפיך ומפי זרעך וגו' ב"מ (פ"ה סע"א):
2348
2349ו) רבה ורב יוסף היו בפומבדיתא בתר רב יהודה כדאי' בגיטין פ' הניזקין (ע"ש) האי שיפורא דהוה בי רב יהודה אח"כ בי רבה ואח"כ בי רב יוסף (עי' פ' נערה). והיה מחליף סעודתו בפורים ובאבלות עם רבה (ע"ש). רב יוסף הוה ידע במעשה מרכבה וסבי פומבדיתא מעשה בראשית ואמרו זה לזה אגמרן חגיגה (י"ג א'). אמר רבא פומבדיתאי ידעי ומנו רב יוסף פ' המקשה (ע"ב א'). היני ושילי סמוכים לפומבדיתא שהיו רבה ורב יוסף יושבים בה רש"י ב"מ (ס"ג ב'). ובצ"ד כתב רב יוסף ישב על כסא רבה בסורא (זה אינו כי אם בפומבדיתא) ד"א פ"ב ומת פ"ה, וכ"כ היוחסין [בסדר הקבלה מס' יסוד עולם] ובאגרת רש"ג שם מת תרל"ד לשטרות (דהוי ד"א פ"ב) ואמר כ"א לחבירו מלוך את ולא קבילו סוף ברכות (ס"ד) וסוף הוריות (י"ד) ושלחו מתם רב יוסף סיני (אמר רב נחמן בר יצחק סיני אמר פירש"י רב יוסף מ"ק (י"ב א') ועירובין (ל' א') שהיה בקי במשניות) ורבה עוקר הרים איזה מהם עדיף אמרו הכל צריכין למרי דחיטיא. אפ"ה לא קביל רב יוסף דאמרי כלדאי דמלך רב יוסף ב' שנים ומחצה. מלך רבה כ"ב שנין (וכל זמן שמלך רבה אפילו אומניא לביתו לא קרא עי' מ"ש רש"י סוף הוריות. ורב האי גאון פי' פירוש אחר והרמ"ה פי' שלא היה חולה עי' ב"ש). הא מילתא דעיצבא אי שינוי שם כשינוי מעשה דמי קשי בה רבה לרב יוסף כ"ב שנין ולא איפרקא עד דיתיב רב יוסף ברישא ופרקה דהוי כשינוי מעשה פ' מרובה (ס"ו ב'). ובכתובות (מ"ב ב') אמר רבא הא מילתא דקנס קשו בה כו' עד דיתיב ר"י ברישא. ולענין פסק הלכה נגד רבה (ע"ש). וקרא על עצמו ורב תבואות בכח שור וכתבו התוס' משום דיוסף אקרי שור סנהדרין (מ"ב א'). ונראה שהוא רמז הכתוב דכתיב בכור שורו על יוסף שהיה במצרים ואסף תבואות הרבה וב"ר פ' וישלח ס"פ ע"ה שור זה יוסף. ברכות (נ"ה ב') אר"ל לעולם יצפה לחלום טוב עד כ"ב שנה כמו שלא נתקיימו חלומותיו של יוסף עד אחר כ"ב שנה. כמו שלא מלך יוסף עד אחר כ"ב שנה לחלומו כן לא נתקיימו מ"ש לרב יוסף כלדאי עד כ"ב שנה. נמצא שם יוסף גרם מה שאירע לזה אירע לזה לכן פשט דשינוי שם דומה למעש' (ס' ברית שלום מקץ). וחי יותר מן ס' שנה ועבד יומא טבא לרבנן דנפק מכרת במ"ק (כ"ח א'). כשמת נשקו כיפי דפרת (גשרים) אהדדי מ"ק (כ"ה ב'). ואפקוהו למטתו סמוך לק"ש ברכות (י"ט א'). מקום קבורתו עי' רב יוסף בר חמא:
2349
2350ז) יתיב אחורי דר' אבא ור' אבא לפני רב הונא. ב"ק (ק"ב א') ע"ז (ו' ב'). אבא נ"א אדא (גי' שלפנינו רב אחא) נרשאה תרגם קמי'. אביי תלמידו (ע"ש) וקרא לאביי ורבא דרדקי פ' נוטל (קמ"ב ב'). רב אדא בר מתנא תלמידו (ע"ל). רב אדא סבא ורב אדא בר אהבה. רב עוירא במדרשו. א"ר אושעיא עירובין (ע"ח א', פ"ח א') שבת (קכ"ז א). רב אחא ברב יוסף סבר למימר קמיה דרב יוסף וצ"ע. רב אחא בר הונא משמו. רב אחא בר רבא משמיה. רב אחא בר פנחס בר אחא קמי'. אידי. רב איקי בר רב. אמר רבי (צ"ל רב) יוסף א"ר אסי א"ר יוחנן שבת (קכ"ה ב'). רב ביבי. רב ביבי בר אבין קמי'. בשם גורין מאספורק. רב גזא (ע"ש). רב דימי בר יוסף במדרשו. הוי בי רב הונא ס"פ מפנין. יתיב קמיה דרב הונא עירובין (ז' א') יתיב קמיה דר"ה ואר"י א"ל רב הונא כו' אהדרינהו ר"י לאפיה (בכעס) סוכה (י"א א') ובחולין (ע"ד א') ע"ש ברש"י ותוס'. יתיב אחורי דר"ה בר חייא ור"ה ב"ח קמי' דרב נחמן. רב הונא בר מניומי אתא לקמיה. א"ל רב הונא בר חינני. רב הונא בר פנחס משמו. הונא מדיהמרא בזמנו. ר' הלל בזמנו. בר וואלס בעא קומי'. יתיב אחורי דר' זירא. מר זוטרא ברב נחמן לקמי'. רב הונא בשמו. ורב חזקי'. א"ר חייא כתובות (פ"ז א'). ר' חייא בר הונא. ר' חייא בר אבין בעא מיניה. ור' חמא בר עוקבא. רב חנן בר תחליפא שלח לי'. חנן חייטא למד ליה הלכה. רב חסדא קראו מר או להיפך (ע"ש). א"ל רב טובי' בר נחמיה. ר' טובי בר מתנה. רב יהודה רבו (ע"ל) אמר רב יהודה פ' יוה"כ (פ"ד ב'). אריב"ל. רב יוסף בר רבא בעא מיניה. אשת רב יוסף בר מנשה באה לפניו אחר מות בעלה. יוסף שידא א"ל פ' ע"פ (ק"י א'). ור' יעקב בר אחא. אמר רב כהנא ואחורי דר"כ. רב כהנא השני חבירו. רב מרדכי בעא מיני'. א"ר נחמן. שלח לרב נחמן ברב חסדא לרב נתמן בר יעקב ויתיב רב יוסף קמיה. רב נחמן בר יצחק קראו סיני (ע"ל). נתן דצוציתא בזמנו (ע"ש). נגדי' לנתן אסיא. קמי' דעולא. שתי חמרא אצל מר עוקבא פ' תולין (ק"מ א') א"ל ענן בר תחליפא. ר' פנחס. אמר רב יומא (ס"ט ב') גיטין (ל"ח ב'). אמר מדברי רבי נלמד פירש"י רב עירובין (י"א א'). רבא תלמידו (ע"ל). רבא בר רבה א"ל ילמדנו רבינו. רבה בר הונא חבירו, רבה א"ל מר וע"ל שהיה חבירו ובעא מיניה. רבה בר עולא. רבה בר שירא מתקיף לי'. רבה ברי' דרבא שלח ליה. בשם רב ב"ח ובעא מיניה. אבוי דרבינא משמו. משיב על דברי רבינא הקדמון. רחבא אתא לקמי'. פליג עם רב רחומי וצ"ע. אמר רמי בר אבא. אמר רמי בר אמי וצ"ע. ר' שמואל בר ביסנא קמיה. א"ל רב שמואל בר קטינא ארשב"ל. א"ר שמעון ברבי. רב ששת חבירו:
2350
2351רב יוסף רב אחא ברב יוסף. מר בריה. רב נחמן בריה וצ"ע:
2351
2352רב יוסף בר אבא בזמן רב נ"ל שצ"ל בזמן רבא. דאי' פ' ח' שרצים (ק"ח ב') רבא ורב יוסף בר אבא תרווייהו אמרי וכתבתי בכללים כ"מ שאמר תרווייהו אמרי הוא בר פלוגתי'. וצ"ע ששאל לרב יהודה שרבא נולד כשמת רב יהודה גם אמר בש"ר יוחנן ובשם מר עוקבא ורב ששת שקדמו לרבא דהא יוסף בר חמא אביו של רבא אמר בשם רב ששת. ועכ"פ לא היה בזמן רב. רב יוסף בר אבא א"ר יוחנן פ' הרואה (נ"ט סע"ב). אמר רב יוסף בר אבא איקלע רבה בר ירמיה לאתרין ע"ז (נ' סע"א). ארמר ב יוסף ב"א אמר מר עוקבא אמר שמואל ב"ב (קמ"ד סע"ב). בעירובין (ז' ב') אמר רב ששת לרב יוסף ב"א אסבר לך. ובב"ק (קי"ב ב') א"ל רב ששת לר' יוסי (צ"ל יוסף) בר אבהו (צ"ל אבא) אסבר לך טעמי' דר' יוחנן. ובב"מ (ע"ב ב') א"ל רב יוסף בר חמא לרב ששת ואמרי לה לרב יוסי (צ"ל יוסף) בר אבא לרב ששת מי אמר רב הונא הכי (ע"ל אבא יוסי בן אבא). ברכות (י"א סע"ב) ר' יוסי (צ"ל יוסף) בר אבא ור' אבא שאלו לרב מתנה ולרב יהודה:
2352
2353רב יוסף בר חמא אביו של רבא (ר"ל רב יוסף אביו של רבא) עירובין (נ"ד א'). שלח לי' ר' אבא פי"ג (קכ"ז ב'). א"ר אושעי' ב"ק (קי"ב ב') אמרי במערבא פליגי בה ר' יוסי (נ"ל שצ"ל רב יוסף) בר חמא ור' זירא ואמרי לה רבא בריה דרב יוסף בר חמא ור' זירא ביצה (ח' ב'). א"ר יוחנן גיטין (ל"ט ב'). א"ר נחמן שם (מ"ג ב'). א"ר ששת ע"ז (כ"ו ב') שבת (ס"ג א') ופ' א"נ (ע' א') אמר רבה בר' יוסף בר חמא א"ר ששת וברא"ש וברי"ף אינו תיבת רבה. ואמר לרב ששת שם (ע"ב ב'). רב אסי (נ"ל דצ"ל רב יוסף) בר חמא אמר לרבא הכי אמר רב ששת ס"פ החובל (צ"ג א'). רמי לרבא ב"מ (נ"ח א'). רמי בר חמא פליג עמו גיטין (ל"ט ב'). חצי פרסה מעיר מלוח קבר חנניה מישאל ועזריה ומשם עד עין צינה נקבר רב פפא ור"ה ורב יוסף סיני ורב יוסף בר חמא (גא"י):
2353
2354רב יוסף בריה דרבא אמר רבא חכים יוסף ברי בטריפות כרבי יוחנן חולין (כ"ח ב'). דרש רב יוסף בריה דרב (צ"ל בריה דרבא) משמיה דרבא מנחות (ל"ג ב). בעא מרב יוסף יבמות (ס"ד ב'). א"ל רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה (צ"ל דרבא) אבוך במה זהיר טפי א"ל בציצית פ' כ"כ (קי"ח סע"ב). א"ל רב יוסף לר"י ברי' דרבא אבוך היכי הוה עביד ברכות (י"ג ב') אבוך כמאן ס"ל עירובין (פ"ב ב'). שלח לרב פפא גיטין (מ' סע"א) ערכין (כ"ג ב'). ואמר לאביו ס"פ האומנין, פ' א"צ (כ"ה ב') בריה דרבה (צ"ל דרבא). אשתו אחר מיתתו אתי' קמיה דרב נחמי' ברב יוסף. ר' אבא בנו. ורב חביבי. ור' חנינא צ"ע. ור' ינאי וננאי:
2354
2355רב יוסף בר שמעיה שבת (ל"ג ב'). איתיב לרב פפא עירובין (מ"א סע"ב) ומנחות (ט' ב', נ"ב ב ). אמר לרב פפא תמורה (י"ד ב'):
2355
2356רב יוסף בריה דרב סלא חסידא תרגמא קמיה דרב פפא פסחים (ע"ג ב) חולין (ע"ד ב') סוף ערכין (ל"ג סע"ב):
2356
2357רב יוסף ברי' דרב שמואל אמר לרב פפא זבחים (ו' ב'):
2357
2358רב יוסף מבי חתום גיטין, עי' חלק א' ד' אלפים ע"ד:
2358
2359יוסף שידא אמר לרב פפא (ע"ל יונתן שידא) ואמר לרב יוסף:
2359
2360ר' יוסף בן זימרא ע"ל יוסי:
2360
2361רב יוסף בר דוסאי ע"ל אבא יוסי ב"ד:
2361
2362אבא יוסף בן דוסתאי ע"ל אבא יוסי:
2362
2363אבא יוסף הבנאי שאל ממנו אבנימוס הגרדי רבה שמות ר"פ בא:
2363
2364אבא יוסף בר חנן ע"ל אבא יוסי:
2364
2365יוסף סומכוס בנו. ר' עקיבה בנו:
2365
2366יוסף ר' אחא בר יוסף. רב דימי בר יוסף. רב הונא בר יוסף. ר' חייא בר יוסף. ר' חמרו ב"י. ר' חנינא ב"י. רב חסדא ב"י. ר' יוחנן ב"י. יונתן ב"י. יצחק ב"י. רב נתן ב"י. רב ענן ב"י. רבה בר יוסף. שימי ב"י:
2366
2367רב יוסף רב אחא ברב יוסף. רב המנונא ברי'. ר' נחוניא ברי'. רב נחמיה ברי'. עוקבן ברי'. רב פפא ברי':
2367
2368יוסתאי בר מתון ע"ל דוסתאי ב"מ:
2368
2369יועזר איש צרידה יוסי בנו:
2369
2370יועזר איש הבירה שאל את ר"ג הזקן עומד בשער מזרח. תלמיד ב"ש פ"ב דערלה (משנה י"ב):
2370
2371רב יחזקאל אביו של רב יהודה. תני רב יחזקאל ברכות (י"א א'). ומתני לרמי בריה כו' וא"ל רב יהודה אבא לא תתני הכי וא"ל רב שמואל לא תימא לאבוך הכי פ' הנשרפין (פ' ב') וקדושין (ל"ב א'). ורב יהודה היה רבו של אביו ואמר שמואל שיקום לפני אביו לפי שהוא בעל מעשים ושמואל נמי קאים קמי' קדושין (ל"ג ב'):
2371
2372רב יחיאל רבי אחלי ואיתימא רב יחיאל עירובין (י"ב א') ושם (ל"א ב') חזקה שליח עושה שליחותו. ושם (כ"ח ב', ע"ז א') ביצה (י"ד ב') מ"ק (י' א') בזמן רב חסדא פ"ק דביצה. אמר רבה בר יונתן א"ר יחיאל יומא (מ"ז א') נדרים פ"ד (מ"א ב'):
2372
2373יטסים בטרים בנו:
2373
2374ייבא ע"ל אחר יבא:
2374
2375ר' יילי בש"ר ינאי ירושלמי ע"ז ספ"ד:
2375
2376רב יימר בר שלמיא אמר לאביי חולין (ק"ז ב'). משמי' דאביי שבת (ס"ו ב', קנ"ו א') מ"ק (ו' ב') סוכה (ז' ב') סוטה (כ"ב א') ברבי שלמיא. אמר למר זוטרא ברכות (נ"ג סע"ב). שלח לרב פפא מנחות (ל"א א'), איתיב לרבא ב"ב (ט' א'). משמי' דרב (צ"ל דרבא) ס"פ במה אשה:
2376
2377רב יימר מדפתא שבת (קמ"ו ב'):
2377
2378רב יימר אכל בשביל אשתו שהיתה כהנת חולין (קל"ב א'). אמר לרב אשי גיטין (ע"ז א') כתובות (צ"ה א') וב"ק (ס"ב א', ק"ה א) ע"ז (ס"ג ב'). ידע עדות למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר א"ל רב אשי לאמימר שבועות (ל' ב'). איתיביה לרב כהנא ע"ז (נ"ט א'). ואמר לרב כהנא ב"ב (קע"א ב'). אכשר עד מפי עד בבכור קרי עליה מרימר יימר שרי בוכרא שבת (קמ"ה ב') בכורות (ל"ו א'). אקלע לפרקיה דרב פנחס ברב אמי. ורב חביבא ורבינא פא"ט (נ"א א'). עי' חלק א' ד' אלפים קע"ג שמלך ז' שנים:
2378
2379רב יימר בר שזבי אמר למר זוטרא ברכות פ"ח (נ"ג ב'). והיוחסין מביא שזבי בר יימר (לא מצאתי):
2379
2380רב יימר בר חשויי בזמן רבה. בר חשו ורב פפא ורב הונא ברב יהושע כתובות (פ"ד ב'):
2380
2381רב יימר סבא אתא קמיה דרב חסדא עירובין (מ' ב'). בעא מרב נחמן וא"ל רבא כתובות (נ"ג א'):
2381
2382רב (יימר) בריה דרב הלל כ"ה בשס"ח זבחים (ט' א') ע"ל רבא ברב הלל:
2382
2383ר' ייסא בירושלמי הוא ר' אסי:
2383
2384ילתא אשת רב נחמן (ע"ש) היא גלגול מעכה אם אסא ועשתה מפלצת לזנות בה והיא ג"כ היתה מתאוה לדברים אסורים כדאי' בחולין (ק"ט ב') שאמרה אני רוצה לאכול בשר בחלב. ונתקנה בזכות רב נחמן (ג"נ):
2384
2385ר' ינאי הקדמון ובניו תנאים ר' אלעזר ור' דוסתאי (ע"ש) בזמן ר"ע ור"מ. וצ"ע כי ר"א בר' ינאי היה בימי ר"י, ואולי כמ"ש בשם תוספות כתובות כי יש ר' יוחנן (ע"ש) שהיה תנא. כתב גא"י עכברא שם במערה בגינת גפנים נקברו ר' ינאי ור' דוסתאי ור' נהוראי. אכן לא ידעתי איזה ר' ינאי. אך שגם ר' דוסתאי נקבר שם שהיה בנו של ר' ינאי זה:
2385
2386ר' ינאי סבא בן בנו ר' ינאי אתא לקמי' דר' ינאי רבה (עי' למטה):
2386
2387ר' ינאי (רבה) רבי רבו בב"ב (פ"ד ב') אמר ר' ינאי אמר רבי. ושם (קי"ז א') א"ר יוחנן א"ר ינאי אמר רבי. אך מצינו בע"ז (ל"ו ב') א"ר זירא צער גדול היה לי (בשאלה זו) אצל ר' אסי ור' אסי אצל ר' יוחנן ור' יוחנן אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל ר' יונתן בן עמרם וריב"ע אצל רבי. הרי נראה סדר מדרגתן ר' ינאי לר' יונתן בן עמרם וריב"ע מרבי. וביבמות (צ"ג א') סדר קבלתן רב הונא כרב (פירש"י כלומר קבלה מרב רבו וכן כולם (ע"ש) זה למעלה מזה מרבו של זה, ובשס"ח זה למעלה מדורו של זה היה) ורב כר' ינאי ור' ינאי כר' חייא ור' חייא כרבי ורבי כר"מ ור"מ כראב"י וראב"י כר"ע עכ"ל. הרי ר' ינאי כר' חייא ור' חייא כרבי. נמצא כי לר' ינאי היה רבו רבי ור' חייא ור' יונתן בן עמרם. כתב בתשו' חו"י איך חשב ג' דורות מרב לרבי שהרי רב שמש לרבי. וכן ר"מ תלמיד מובהק לר"ע. כד דמיך רבי אכריז ר' ינאי אין כהונה היום (ע"ש). בירושלמי דמאי ריש פ"ז ר' ינאי שאל את ר' חייא רבה א"ל כו' א"ל עתיד את להנהיג שררה על ישראל מובא בתוס' סוכה (כ"ג ב') וז"ל שאל לר' חייא רבו ונ"ל שצ"ל ר' חייא רבה כי כן מורגל לקרותו ר' חייא רבה, אכן מיבמות הנ"ל נראה דר' חייא היה רבו שאמר ור' ינאי כר' חייא, וביבמות (צ"ג רע"ב) הראו לר' ינאי בחלום קנה רצוץ וסבר שאין הלכה כך וא"ל ר' חייא שהוא פסוק אחר ויפה עשה. היה יושב ודורש ונחש מרתיע ב"ר פ"י ובמדבר רבה פי"ח וי"ר פכ"ב. ובחולין (כ' א') אמר על בני ר' חייא יקבלו הרובין תשובתן. והיה חמיו של ר' יהודה בר' חייא רבה ע"ש. בנתיה דר"י לא היו מתקדשין בפחות מתרקבא דדינרי קדושין (י"א א'). ר' יוחנן תלמידו (ע"ש) א"ר יוחנן משמיה דר' ינאי ב"ק (קט"ו א') ב"מ (י' ב') ובפי"נ הנ"ל. שאל לר' ינאי קומי ערסי' דר' שמעון בן יהוצדק. ואמר לר' יוחנן מה בין לי ולך (ע"ש). א"ר ינאי כו' א"ר ינאי לר' יוחנן אי לאו דדלאי לך חספא כו' אר"ל אי לאו דקלסך גברא רבה הוה אמינא כו' מכות (כ"א ב') יבמות (צ"ב סע"ב). אמר ר' ינאי נמנו ל' זקנים מנין שאין קדושין תופסין ביבמה כו' א"ל ר' יוחנן ולאו מתניתין היא כו' והוה ר' ינאי מקלס לי' הזלים זהב מכיס וגו' תן לחכם ויחכם וגו' א"ל ר"ל בתר כל אילין קלוסיא יכול פתר לה כר"ע ירושלמי קדושין פ"ג הלכה ה'. א"ר יוחנן משום חד דבי ר' ינאי יומא (ט"ו א'). כתב הבאר שבע בכריתות (ה' א') א"ר ינאי א"ר יוחנן ל"ג דהא ר' ינאי רבו מובהק של ר' יוחנן היה, עי' פ"ב דזבחים (ועי' מ"ש בכללים):
2387
2388דבי ר' ינאי ברכות (ל"ב א') שבת (ל' ב', נ"ב ב', ע"ז ב', פ"ה ב', קמ"א ב') עירובין (ע"ז ב', פ"ב א', צ"ה ב') יומא (ס"ה א', פ"ו א') סוכה (כ"ח ב') דבי ר' ינאי אמרי כו' ר' שמעון אומר וצ"ע שהקדימו לר"ש מגילה (כ"א א') יבמות (קי"ג ב') כתובות (ט"ו א') קדושין (נ"ז א') גיטין (ט"ו ב') ב"ק (צ"ב א') ב"מ (ק"ג ב', ק"ה א') ע"ז (י"ט א', ס"ב ב'). זבחים (ע' ב') נדה (נ"ח א') ב"ר פט"ו איכה ומגילה. ועי' ב"ר ס"פ ע"ב וירושלמי פ' הרואה. כתב הרמב"ם בהקדמת ספר הי"ד רב קבל מר' ינאי והראב"ד כתב עליו לא היה ולא נברא. ויש קצת ראי' מגמ' דיבמות הנ"ל ורב כר' ינאי, אף דמצינו להיפך בפ' כירה (ל"ט סע"ב) אר"י א"ר ינאי אמר רב. אך נראה לי שצ"ל אמר רבי דכמה פעמים אמר ר' ינאי אמר רבי. ועל סמך קנה רצוץ זה נ"ל שכתב השארית יוסף ר' ינאי בתלמידי רב דלכל הדעות לא היה ר' ינאי תלמיד רב. ורב היה גדול ממנו כי רב היה מב"ד של רבי בפ' הניזקין הוא נסתר מגמרא דיבמות הנ"ל ורב כר' ינאי. ר"ל בש"ר ינאי סוכה (י"ז ב') מעילה (י"ח א') ב"מ (כ"ו ב') עירובין (י"א ב') גיטין (ס' א') פ' או"ב (פ"ב א') נדה (ג' סע"ב). בפ' כ"כ (קי"ט א') לבש מאני מעלי שבתא ואמר בואי כלה וב"ק (ל"ב ב'). ואמר לבניו אל תקברוני בלבנים ולא בשחורים שבת (קי"ז א') תענית (י' א') קדושין (מ"ט ב') נדה (כ' א'). א"ר ינאי ילפי מקלקלתא ולא ממתקני ירושלמי מ"ק אבל הגירסא שלפנינו ר' שמעון בנו אמר זה (ע"ש), ר' יוחנן תקוע אצל ר' ינאי ור"י אצל ר' חנינא ב"מ (פ"ה ב'). ר' ינאי מעט חשש בעיניו בדאי' בב"ב. בוודאי כוונתו במה דאיתא בב"ב (קי"א א') מסתמך ואזיל ר' ינאי אכתפיה דר' שמלאי שמעיה ואתא ר' יהודה נשיאה לאפיה א"ל (שמעיה דר' ינאי) בר אינש דאתא לקבלנא הוא יאי וגולתיה יאי (פירשב"ם ר' ינאי זקן היה והתחילו עיניו כהות) גששי' לגולתא דר' יהודה נשיאה כו'. וצ"ע מנ"ל לרש"י דמחמת זקנה החלו כהות דהא אי' בשבת (ק"ח ב') שלח למר עוקבא שישלח לו מקילור של מר שמואל ושלח לי' טובה טיפת צונן ליתן בעיניו שחרית ורחיצת ידים ורגלים בחמין ערבית (נמי מאירה עינים) מכל קילורין. נראין הדברים שלא מחמת זקנה היו עיניו כהות דחלישה מחמת זקנה אין לה רפואה כנודע מספרי הרפואות. א"ר ינאי תפילין צריכין גוף נקי מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאין אחד הפקיד אצל חבירו כו' ור' ינאי היה לובשן אחר חליו ג' ימים שהחולי ממרק כו' ירושלמי פ"ב דברכות מתני' ג'. ר' ינאי חמוי דר' אמי מ' חזית פסוק ראשון וירוש' סוף עירובין (ע"ל ר' ינאי בר אמי) וענין ההוא בירושלמי שבת סוף כל הכלים חסר תיבת חמוי. אכן בירושלמי רפ"ב דגיטין ר' יונה ט"ס. ר' ינאי ור' יוחנן הלכה כר' ינאי שהיה רבו דר' יוחנן (הליכות עולם דל"ה א'):
2388
2389יען כי יש ר' ינאי קדמון ור' ינאי רבה תבין ותשכיל מי אמר בשם ר' ינאי הקדמון ומי אמר בשם ר' ינאי רבה. ר' אבא בר' חייא בר אבא ור' זירא בעו מר' ינאי. ר' אבין אמר ר' ינאי. ר' אבין בר כהנא. א"ר אושעיה אר"י כותבות (ע"ט סע"א). ר' אחא ור' חנינא ור' מיאשה בשמו מ' איכה פסוק זנח ה' מזבחו. רב אחא ברי' דרבא משמו וצ"ע. ר' אייבו אר"י. ר' אילא בשמו. ר' איניי אר"י. ר' אלעזר אר"י. ר' אלעזר בן אנטיגנוס בשמו. ר' אסי אר"י. ר' אמי חתנו (ע"ל). גמליאל זוגא. רב דימא אר"י. רב הונא אר"י חולין (קכ"ב ב'). אר"י א"ר זירא סוכה (נ' רע"א) וצ"ע דהא ר' זירא היה תלמיד ר' אסי שהיה תלמיד ר' יוחנן ור' ינאי רבו דר' יוחנן יאמר בשם תלמיד תלמיד תלמידו. ור' זירא בעא מיניה לעיל. ר' זירא משום חד דבית ר"י ר"פ טומנין. שלח רב זעירא לדבית ר' ינאי ירושלמי כיצד מברכין מתני' א'. ר' חזקיה בשמו. בש"ר חייא בר ווא. שאל לר' חייא (ע"ל). ר' חילא בשמו. ר' חנינא תורתאי אר"י. ר' חנינא קמיה וא"ל ר"י פוק קרי קראך לברא פ' אע"פ (נ"ו רע"א). ר' חנינא קרא קמיה. ר"י בן פזי בשם רבו ר' ינאי כו' רבי בשם דבית ינאי עיקר עיבורה של דינה זכר היה, כ"ה בירושלמי פ' הרואה וענין ההוא בב"ר ס"פ ע"ב הגירסא נשתנה ואין שם ר"י ב"פ בשם רבו ר"י, גם אין שם רבי בשם דבית כו'. יהודה בר' חייא רבה חתנו. ר' יהודה נשיאה אתא לגביה (ע"ל). ר' יהושע ב"ל בשמו ירושלמי טרף בקלפי. ר' יהושע בר גידל. ר' יוחנן תלמידו. ר' יונתן בן עמרם רבו (ע"ל). ור' יונתן ירוש' קדושין פ"ק הלכה ז'. ר' יונתן בן יוסף חבירו. ר' יילי בשמו. ר' ינאי בר בריה דר' ינאי סבא בשמו. ר' יצחק בר יוסף אר"י. ר' יצחק חקולא. ר' מני בר פטיש בשמו. שלח למר עוקבא (ע"ל). רבא בשמו. רב תלמידו (ע"ל). רבי רבו (ע"ל). שמלאי שמעיה (ע"ל). ריש לקיש בשמו ופליג עמו (ע"ל). בשם רשב"ג סנהדרין (י"א א'). ר' שמעון בנו. ור"ש ברבי ב"ר פ"ו:
2389
2390ר' ינאי בר בריה דר' ינאי סבא משמיה דר' ינאי רבה סוף מגילה (ל"ב א'). ובנדרים (כ"ה רע"א) בר ברתיה דר' ינאי סבא אתא לקמיה דר' ינאי רבה:
2390
2391ר' ינאי זעירא מת חמיו שהיה ג"כ רבו וא"ר חמא שיטמא לו. ירושל' ברכות פ"ג. נזיר פ"ו הלכה א':
2391
2392ר' ינאי בר' שמעון ברבי (לא מצאתי):
2392
2393ר' ינאי חמוי דר' אמי מסופק אני אם הוא ר' ינאי רבה הנ"ל וע"ש:
2393
2394ר' ינאי בר אמי הכהן ור' זריקא אקלעו לבי ר' יהודה בר' שמעון בן פזי חולין (קי"א א') ומזה יש קצת ראיה דר' ינאי היה חמיו של ר' אמי וקרא את בנו ינאי ע"ש חמיו. בזמן רב ספרא לא ידעתי מנ"ל:
2394
2395ר' ינאי בר' ישמעאל ב"מ (פ"ו ב') בזמן ר' שמעון ברבי (וצ"ע), רב אשי בשמו תענית (י"ד ח'), ר' זעירא שלח לגביה את ר' נחום ירוש' ברכות פ"ד מתני' ג'. ושם לפני זה ר' ייני בש"ר ישמעאל (צ"ל בר' ישמעאל) בשם בית ר' ייני. ור' זריקן בש"ר יוחנן ירושלמי פ' הערל הלכה א'. שאלו ר' יהושע בר זידל, בש"ר יוחנן דמאי פ"ד. ר' ישמעאל בן זירוד אזל לגביה לשיילי'. בשם ר"ל ירושלמי עירובין פ"ק ותענית פ"ק:
2395
2396ר' ינאי קפודקאה לפני ר"ה ירושלמי ר"פ י"נ הו"ל עובדא והוו דיינן ר"ה ור' יהודה בן פזי ורב אחא:
2396
2397ר' ינאי בר נחמני אמר שמואל תמיד פ"ב (כ"ט א'). ר' יעקב אולי אחיו:
2397
2398ר' ינאי אחוה דר' חייא בר אבא תני סנהדרין (ע"ד ב'):
2398
2399ר' ינאי בר שמואל בר ינאי (לא מצאתי):
2399
2400ר' ינאי בן ר' יוסף בן רבא בזמן רב כהנא. ואולי ט"ס וצ"ל ר' אבא בר יוסף בן רבא (ע"ש) ע"ל ננאי ונתחלף בין ננאי לינאי:
2400
2401ר' ינאי ר' אלעזר בר' ינאי. ר' חייא. ר' יאשיה. ר' יעקב. רמיטה. רב שמואל. ר' שמעון:
[הגהות: ינאי, מגילה (ל"ב ב') א"ר ינאי (בר) בריה דר' סבא כצ"ל ל"ת:]
[הגהות: ינאי, מגילה (ל"ב ב') א"ר ינאי (בר) בריה דר' סבא כצ"ל ל"ת:]
2401
2402ר' ייני בירושלמי הוא ר' ינאי:
2402
2403רב ינטה בר חיננא (ע"ש):
2403
2404ר' ייסא הוא רב אסי (ע"ש):
2404
2405יסיני ר' שמעון בנו:
2405
2406יעבץ בן ר' יהודה הנשיא נכנס חי לג"ע ד"א זוטא ספ"ק, ובילקוט יחזקאל סי' כ"ח בן בנו של ר"י:
2406
2407ר' יעבץ ר' חגי בשמו ירושלמי ר"פ אין דורשין וענין ההוא ברבה פ' אמור פ' כ"ו. רב הונא בשמו:
2407
2408ר' יעקב בן בתו של אלישע אחר כתב היוחסין [בסה"ד] שהוא תנא בפ"ד דנגעים (לא מצאתי שם) בס' שנ"ח פ' תצא (ד' ע"ב) מביא גמ' דקדושין (ל"ט ב') רבא אמר הא מני ר' יעקב היא דאמר שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כו' ור' יעקב זה הוא בן בתו של אלישע אחר. ובס' הנ"ל (ר"א ע"א) כתב ואפשר דר' יעקב בן אלישע. וכן שם ע"ב ושם באותו עמוד, אמנם ס"ל לר"י בן אלישע. ושם ע"ג ועי"ל דר"י בן אלישע ס"ל כו' דאחד הוא הוא ר"י בן אלישע וכ"כ פ' לך לך ד"י ע"ב וע"ג ר"י ב"א ג"פ. ובפ' וירא די"ז ע"ג ר"י בר אידי. חלילה לומר כן דוק בחיבורי לסדר הדורות אלא ט"ס. והחזיק בכ"מ בחיי העוה"ב בסוף חולין (קמ"ב א') וקדושין פ"ק (ל"ט ב') ז"ל אלמלי דרשיה אחר להאי קרא כר' יעקב בן בתו לא היה חוטא. ובירושלמי פ"ב דחגיגה הלכה א' ושם בקידושין הנ"ל אלישע אחר ראה לשונו של ר' חוצפית בפי חזיר אמר זו תורה וזו שכרה דומה שאין מתן שכר דהא כתיב והארכת ימים ויצא לתרבות רעה ולא היה יודע שדרשו ר' יעקב לפנים ממנו והארכת ימים לעתיד שכולו ארוך עכ"ל. דרש זה על שראה אבי אמו אלישע טעה בזה. ואולי מ"ש ר' יעקב לפנים ממנו טעות סופר וצ"ל בר ברתיה. ובתשובות הלכות קטנות ח"ב סימן רמ"ט העתיק הירושלמי הנ"ל לפנים ממנו כו' וכתב שם ר' יעקב ור' שמעון הלכה כר"ש שנזכר יותר במשנה וברייתא. אבל האמת דהלכה כר"י דקשיש מר"ש כי ר"ש תלמיד ר"ע ור"ע היה בזמן אחר נמצא ר"י קשיש מר"ש עכ"ל. ולדעתי אין זה הכרח דר"י היה קשיש מר"ש דהא בת אלישע היתה בימי רבי ור"ש היה רבו דרבי וברבה רות פסוק ליני הלילה וקהלת פסוק טוב אחרית דבר מראשיתו ולא היה יודע שדרשה ר"ע וכ"ה בילקוט קהלת בפסוק הנ"ל ר' עקיבה בר סיה נ"ל ט"ס וצ"ל ר' יעקב בר ברתיה. ונראה כי הוא האומר באבות פ' בן זומא עוה"ז דומה לפרוזדור. וקשה בעיני לומר זה לפי שבפ' ב"ז הנ"ל אמר אחר זה אלישע בן אבויה אומר ואיך יקדים דברי בן בתו ר' יעקב לדברי אלישע בן אבויה, ואף כי באמת לא שמר הסדר בפרק ההוא שאמר בן זומא ואח"כ בן עזאי ואח"כ לויטס איש יבנה ואח"כ ר' יוחנן בן ברוקה ואח"כ ר' ישמעאל ואח"כ ר' צדוק ואח"כ ר' יוסי ואח"כ ר' ישמעאל בר' יוסי ואח"כ ר' יונתן ואח"כ ר"מ ואח"כ ראב"י ואח"כ ר"י הסנדלר ור' אלעזר בן שמוע ור' יהודה ור' נהוראי ור' ינאי ור' מתיא בן חרש ור' יעקב ורשב"א ושמואל הקטן הקדים לכולם שהיה בזמן ר"ג הזקן ואח"כ אלישע בן אבויה. ויש אומרים כי הוא אביו של ר"א בן יעקב ולא נהירא שלא מצינו זה וגם לא אמר א"ר אליעזר בר (צ"ל ברבי) יעקב. ול"נ בראיות מופתיות והכרחות שאי אפשר לומר שראב"י יהי' בן ר' יעקב שהיה בן בתו של אלישע דהא ראב"י היה תלמיד ר"ע ורבו של ר"מ (ע"ש) וידוע דאלישע אחר הי' רבו של ר"מ ואיך יהיה בן בן בתו של אלישע רבו של ר"מ. ע"כ א"א לומר דראב"י יהיה בן של ר' יעקב בן בתו דאחר וק"ל. ופשיטא שלדעת היוחסין וב"ש דראב"י היה חבירו של ריב"ז וידוע דריב"ז היה על ברית מילה של אלישע אחר ואיך אפשר לומר דראב"י יהיה בן בן של בת אלישע אחר. אלא ודאי אחר הוא. ועדיין בספק אם הוא ר' יעקב דכפר חטיא שהיה בזמן ר"ע גם בברייתא חכם גדול וקדוש תלמיד ר"ע ורבו של רבי (ע"ש) ובחגיגה (ה' ב') הוה רגיל לקבל אפיה דרביה בכל יום:
2408
2409ר' יעקב קורשאי נ"א בן קורשאי נזכר בהוריות (י"ג ב') דאמר ר"מ לר' נתן (ע"ש) נימא לרשב"ג פתח תני בעוקצין דלית ליה שמע ר' יעקב בן קורשאי ואזל ויתיב להדי כוותא דרשב"ג והוה גריס ותני עוקצין יהיב רשב"ג דעתיה וגרס עוקצין. ובויק"ר פרשה ג' בר קורשאי. והוא רבו דרבי (ע"ש) בירושלמי ר"פ ע"פ וס"פ המצניע:
2409
2410ר' יעקב סתם היינו הנזכר סתם במשנה פ"ד דאבות ופ"ד דשבת ועירובין הוא רבו דרבי (ע"ש):
2410
2411ר' יעקב סתם הנזכר בגמ'. וכתב השארית יוסף שהוא תלמיד ר' יוחנן (עי' למטה שאמר הרבה פעמים א"ר יוחנן). במ"ק (כ"ה ב') כשמת ר' יעקב (ובעין יעקב בר אחא) אתחמיאו כוכבי ביממא:
2411
2412ואסדר לפניך האומרים בש"ר יעקב סתם ותשכיל אם הוא ר' יעקב סתם דמשנה וברייתא רבו של רבי או ר' יעקב סתם שבגמרא תלמיד ר' יוחנן.
2412
2413א"ר אושעיא ברכות (י"א סע"א). א"ר אלעאי א"ר יעקב א"ר אבא בר אחא. אלעזר בן יהודה איש אבלים מש"ר יעקב. א"ר חסדא ברכות (כ"ט ב', ל"ד א'). ר' יהודה נקוסא (תלמיד רבי) בשמו. ר"י הנשיא מש"ר יעקב שאמר משום ר"מ גיטין (י"ד ב'). אריב"ל. א"ר יוחנן שבת (פ"א א', קמ"ה ב') פסחים (כ"ה א', צ"א ב') מ"ק (ה' רע"א) כתובות (ל"ג ב') חולין (פ"א ב') מנחות (מ"ב א'). א"ר יוסי בר שאול. ר' יעקב זבן סנדלא ור' ירמיה זבן פיתא ביום אידם אמר זה לזה יתמי ע"ז (י"ג ב'). אמר לר' ירמי' אסבר לך מ"ק (י"ח א'). אמר לר' ירמיה בר תחליפא אסבר לך. בש"ר מאיר ב"מ (ע"ה ב') וע"ל. א"ר מני. ור"נ. בשם בר פדא. רבין א"ר יעקב. (עי' יוסי בן שאול):
2413
2414ר' יעקב בר חנינא מנחות (ל"ב ב') וכצ"ל. ובשבת (ע"ט ב'). אמר לרבי ספרי האזינו פיסקא א'. באדר"נ פ' כ"ט בר חנניה:
2414
2415ר' יעקב איש כפר חנניה חבירו של רבי (יוחסין בסדר הקבלה שהעתיק הרמ"א מס' יסוד עולם). קבורתם בכפר ענן (עי' ר' חלפתא איש כפר חנניה):
2415
2416ר' יעקב דכפר חנן מ"ר ר"פ אמור ונשא פי"ב ואיכה פסוק איכה ישבה ופסוק כל רעיה בגדו בה ופסוק עשה ה' אשר זמם. וקהלת פסוק את הכל עשה יפה בעתו, בשם ר"ל ירוש' פ' אין עומדין מתני' ב'. סנהדרין פ"ב הלכה ה'. תענית רפ"ק. משמי' דר' אבא זוהר שמות ע"ו:
2416
2417ר' יעקב אבוה דרב אחא:
2417
2418ר' יעקב בר אחא גדול הדור עם רבי. במ"ק (כ"ב ב') מעשה בגדול אחד שמת אביו וביקש לחלוץ ומנו רבי ובקש גדול הדור אחד שעמו לחלוץ ומנו ר' יעקב ב"א וי"א להיפך. בשבת פ' ב"מ (ל"א ב') ר' סימון ור' אלעזר יתבי ואמר א' ניקום מקמיה דהוא בר אוריין ואחד אמר דהוא דחיל חטאין. ר' אחא בר יעקב נראה שהוא בנו. ר' ישמעאל בר' יעקב. ב"א הנה קצת שאמרו בשם ר' יעקב ב"א צ"ע אם זה הוא שהיה בזמן רבי, ע"כ אכתוב כל ר' יעקב ב"א ובר רב אחא, ואח"כ אסדר מי האומר בשמו ואתה תשכיל:
2418
2419ר' יעקב ברי' דרב אחא בר יעקב הוא ואביו למדו לפני אביי קידושין (כ"ט ב'):
2419
2420ר' יעקב ברי' דרב אחא בש"ר נחוניא דברת חוורן. ירושלמי שקלים פ"א הלכה א'. ור' אבא בר המנונא בש"ר אדא בר אחיי ירוש' פ' הזורק גט הלכה ג'. שאל לר' אבדימי דמן חיפה (עי' ר' אבהו). אמר לר' אבהו (ע"ש). לפניו ר' אחא אחוי דר"י מברקתיה. אמר אילעא אר"י ב"א משום רבינו. א"ר אסי מ"ק (כ"ז א'), בשס"ח אסא ט"ס. תענית (כ"ז ב') זבחים (קט"ז ב') ובדף (נ"ה ב') א"ר אשי ט"ס. בש"ר הושעיא ירושלמי סוכה פ"ק. בש"ר המנונא ירושלמי שבת ס"פ הזורק. א"ר זירא ברכות (כ"ג א'). בש"ר זעירא. ור' חזקיה ור' יסא בש"ר יוחנן. בשם חזקיה ירוש' שבת פ"ק הלכה א'. ר' חזקיה בשמו. בש"ר חייא ב"א ירושלמי ברכות פ"ג מתני' ה', חיננא קרתייהו ירוש' ביצה פ"א הלכה ה' (עי' חנא קרטיגנאה), בש"ר חמא אבוי דר' הושעי'. ר' חנינא. ר' טבלא. חנן בר בא בשם רב. ובש"ר יאשי'. ר' יהודה בן פזי. אריב"ל מ"ק (כ"ז א'). בש"ר יוחנן ירושלמי פ' ג' שאכלו מתני' ב' וירושלמי סוכה פ"ק הלכה א' ור' אסי. בש"ר יוחנן ירושלמי יבמות פ"ק הלכה ו' ופרק הדר הלכה א', ירושלמי שבת פ"ק הלכה י'. בש"ר יונתן מע"ש פ"ג הלכה א'. ירושלמי שבת פ"ק הלכה ד'. בש"ר יוסי וא"ל ר"י זכור אני שאתה ור' ירמי' אמרו בשם ר"ל ירושלמי פ' אע"פ הלכה ה'. בש"ר יוסי ב"ר חנינא ירושלמי ברכות פ"ח הלכה ז'. בש"ר יצחק בר נחמן ירושלמי יבמות פי"א. ר' כהן. ר' מיישא. ר' מנא בר חזקי'. אמרו עקבי' שאל את רשב"ל. רבנן דקסרין בשמו ירושלמי שבת פ"ק הלכה ד'. שאל אותו ר' שמואל בר יצחק. ר' שמואל. בשם שמואל ב"א. א"ר שמלאי מ"ק (ט"ז סע"ב). ור' שמעון ב"א בשם ר' אלעזר ירושלמי פרק אין עומדין הלכה ג', ור"ש ב"א ריב"ל. בש"ר ינאי ירושלמי קדושין פרק האומר הלכה י"ד. אמר ר"ל מ"ק (כ"ז א'). ר' תנחום בר חייא איש כפר עכו בשמו:
2420
2421ר' יעקב אחוה דרב אחא בר יעקב סנה' (ע"ו א'):
2421
2422ר' יעקב בר ברתיה דר"א בר יעקב ונתגדל אצל זקינו ר' אחא כי גדל א"ל אשקיין מיא א"ל אטו ברך אנא בר ברתך אנא סוטה (מ"ט א'). והיוחסין כתב ר"י בר בריה דרב יעקב אידי גדל עם זקינו בסוף סוטה. גירסא אחרת נזדמנה לו או ט"ס:
2422
2423ר' יעקב בר אחא בר אידי בשם ריב"ל ירושלמי דמאי ספ"א:
2423
2424ר' יעקב בר אבא תלמיד רב תרגמיה קמי' דרב ב"מ (מ"א א') תרגמא רב נתן ב"א קמי' דרב (שם) אולי אחיו הוא. ר' אבא בר יעקב א"ר יוחנן אולי בנו הוא:
2424
2425רב יערקב בר אבא בזמן רבא פ"ק דעירובין ' (י"ב ב') איתבי' לרבא. איקלע לבי רבא א"ל כו' א"ל רבא וקרא את רבא מר ע"פ (ק"ג סע"א). ורבא א"ל כמה סבי שבישתו זבחים (ע' ב'). לפ"ז נראה כי שני ר' יעקב בר אבא היו אחד תלמיד רב כמו שהביא השארית יוסף בתלמידי רב, ואחד שהותיב לרבא, או שזקן היה ושימש שניהם ע"כ קראו רבא סבי:
2425
2426ר' יעקב בר אבא תלמיד אביי פרק אלו מציאות אתא קמי' דאביי ושאלו שמצא חביות דחמרא כו' וא"ל שקול לנפשך (כ"ג ב'), ואולי אחד הוא אותו שדבר עם רבא ואביי. והיוחסין עשה לכל א' מדור בפני עצמו ואולי זה דר"פ אלו מציאות נקרא ר' יעקב ואותו דפ' ע"פ וזבחים נקרא רב יעקב אך בעירובין הנ"ל אי' ר' יעקב. ולדעת היוחסין יהיו ג' ר' יעקב בר אבא אחד תלמיד רב ואחד של רבא ואחד של אביי. ואולי רב ירמי' בר אבא אחיו. ר' יעקב בר אבא בש"ר אחא ב"ר פמ"ב:
2426
2427רב יעקב בר אבוה אמר לאביי דעד דאתינא מבי רב אבא מדלי לי כסא ואמא מזגה לי היכי אעביד א"ל מאמך קבל ומאבוך לא תקבל כיון דבר תורה היא חלשה דעתיה קדושין פ"א (ל"א ב'). ובמ' רות פסוק והיה לך למשיב נפש ר' יעקב בר אבוה ובירו' פ"א דמגילה הלכה י"א ר' יעקב בר אבוה בש"ר אחא וענין ההוא שם ברכות פ"ב מתניתין ג' ר' יעקב בר אביי בש"ר אחא. וכ"ה בתנחומא אחרי ופ"ב דשבועות הלכה ו'. וירוש' פ' מגלחין הלכה א' בשם רב ששת. ר"י בר אביי דברדליה פ"ב דשביעית. בר אביי ירוש' סוכה פ"ק הלכה ו', ונראה כי הכל א' וצ"ל בר' אבא:
2427
2428רב יעקב בר (רב) אידי תלמיד חבר לר' יוחנן דאמר כבן אידי חברינו יבמות (צ"ו סע"ב) ואין ראיה זו מוכרחת מ"ש בן אידי חברינו שמא חברינו קאי על אידי. אך מצינו דר' יעקב למד מריב"ל וכן ר' יוחנן א"כ הוי ר' יעקב חבירו של ר' יוחנן ותלמידו. אף דא"א לפרש חברינו על אידי שהיה בר בי רב דחד יומא לפני ר' יוחנן (ע"ש). אכן גי' העין יעקב אידי בר' יעקב היה בר בי רב דחד יומא א"כ אידי אבי אביו חבירו דר' יוחנן. ונ"ל עוד ראיה דת"ח היה דאיתא בפ' א"ט (נ"ז ב') א"ר יוחנן כו' אר"י ב"א אלמלא הוי ר' יוחנן באתרא דהורו חברוותא להיתרא לא פרכס פירש"י לא היה יכול להניד כנף ולקנטר דעל רבו לא היה אומר כן. א"ר יוחנן עירובין (מ"ו ב'). ר' אבא בנו. והיו קורין לאביו בר בי רב דחד יומא (ולפי גיר' הע"י על רב אידי אבוה דר' יעקב) ועי' למטה בסמוך עוד ר' יעקב בר אידי ותראה איזה מוכשר בעיניך ר' אבא בר פפא. א"ר אושעיה ברכות (כ"ט ב'). ורב אח בר חנינא. ורב אילא יתבי עבר שמואל בר בא וקמו קמיה א"ל תרתי גביכון חדא שאיני זקן וחדא שאין תורה עומדת לפני בנה ירושלמי בכורים פ' אחרון הלכה ג'. ר' זירא אמר לר' אבא בר פפא זיל לסולמא דצור לגבי ר' יעקב ב"א ובעי מיניה אי שמע מר' יוחנן (רבי') ב"מ (מ"ג ב'). אריב"ל כו'. א"ל ר"ז לר' יעקב ב"א בפירוש שמיע לך מן ריב"ל או מכללא עירובין (מ"ו א'). ובפרק הבע"י (ס' סע"ב) א"ר יעקב בר אידי אריב"ל. א"ל ר' זירא לר"י בר אידי בפירוש שמיע לך מריב"ל. ולא קראו ר"ז רבי רק אמר לך. ובפ"ק דחולין (ה' ב') א"ר זירא לר' יעקב בר אידי שמא לא שמע רבי (ע"ש). ר' זריקן בשמו. חמא אבוה דר' אושעי' (עי' למטה). א"ר חנינא ברכות (מ"ד א'). א"ר חנן א"ר יעקב ב"א אריב"ל חולין (ה' ב'). ריב"ל נראה שהיה רבו דאמר אמר ריב"ל פרק י' יוחסין (ע"ה ב') גיטין (פ"ו ב') וירושלמי סוף ר"ה וסוף סוטה. בשכונתו היה זקן א' יצא בגלודקי ושאלו את ריב"ל ביצה (כ"ה ב'). ר' יוחנן רבו שאמר בשמו (ע"ל). בש"ר יונתן ירושלמי סוף בכורים ופ' במה טומנין הלכה ב'. ר' יעקב בר בת יעקב. בש"ר יצחק רובא ירוש' פ' א"ע מתני' ב'. רב נחמן (ע"ל). א"ר נחמן לחמא בר אדא שליח ציון כי סלקית אקיף אסולמא דצור וזיל לגבי' דר' יעקב בר אידי ובעי מיניה אדאזל נח נפשיה ביצה (כ"ה ב'). ורב נחמן בר יצחק הוו פרנסין ויהבין ליה לר' חמא אבוי דר' אושעיא (ע"ש). בש"ר סימיי מע"ש פ"ד הלכה ז'. ר' פדת בשמו. רבין בשמו (עי' למטה בסמוך). בש"ר שמעון בן לקיש כלאים פ"ד הלכה ג'. כי אתא רבין א"ר יעקב ב"א א"ר שמעון חסידא סוף ר"ה. בש"ר שמעון חסידא ירושלמי ברכות פ"ד מתני' ו'. פליג עם ר' שמואל בר נחמני פ' הרואה (ס"ב ב'):
2428
2429ר' יעקב בר אידי בר אושעיא מעשה במשפחה אחת בדרום שקרא עליה ערעור ושלח רבי את רומינס לבודקן (ע"ש):
2429
2430ר' יעקב בר אדא בזמן ר"ל:
2430
2431ר' יעקב בר אדא בר עתליה בש"ר אלעזר כו' והיה זעירא מסתכל בו ירושלמי גיטין פ"א הלכה ב':
2431
2432ר' יעקב בר יעקב ירושלמי:
2432
2433ר' יעקב בר בת יעקב פ' הבונה (ק"ג א') בפ' שואל (קמ"ט ב') ב' דברים. בש"ר חוניא דבית חוורן ירוש' פ' א"ע הלכה א' ופ"א דשקלים. א"ל ר' זירא כי אזלת להתם בעי מיני' מר' יעקב בר אידי פ' חלון (פ' א') פירש"י אביו לא היה הגון לפיכך לא הזכירו:
2433
2434ר' יעקב ברה דבת שמואל בזמן רבא. באלי אמר בשמו ברכות (כ"ה ב') עי' רב מרי בר רחל בת שמואל:
2434
2435ר' יעקב בר גיורי (ע"ש) תלמיד ר' יוחנן. לא מצאתי שהיה תלמיד ר"י אך בנו ר' יצחק היה תלמיד ר' יוחנן:
2435
2436ר' יעקב גבולאה ור' לוי בש"ר חנינא מ' קהלת פסוק דור הולך ודור בא. גבוליא בש"ר חנינא חלה פ"ג הלכה ב'. א"ר אימי תני יעקב גבוליא קומי ר' יוחנן. ר' יצחק בר טבלייא בשם רשב"ל ירושלמי פ' הערל הלכה ב' ופ' י' יוחסין הלכה ג':
2436
2437ר' יעקב בר נחמני תלמיד שמואל. אמר שמואל פ' א"ט (נ' ב', נ"ב ב'). ר' ינאי אולי אחיו:
2437
2438ר' יעקב איש כפר גבוריא בזמן ד' חגי. בירושלמי ס"פ ר"א דמילה כפר גבוריא שאל לר' חגי. בב"ר רפ"ז ופ' חוקת פ' י"ט. ומ' קהלת פסוק כל זו נסיתי בחכמה, וירוש' פ"ב דיבמות הלכה ו' כפר גבוריא הורה בצור דגים טעון שחיטה ומותר למול בנה של נכרית בשבת שמע ר' חגי שלח ליה תא לקי. תרגם יעקב כפר גבוריא בצור לך דומיה תהלה סמא דכולה משתוקא למרגלית דלית לה טימא כל דמשבח בה פגמה ירוש' ר"פ הרואה. תרגם אלין דמתמנין בכסף הוי אומר לעץ הקיצה ירושלמי ס"פ בתרא דבכורים, נקבר שם בנברתיין בפרשת דרכים (גא"י). עי' ר"א המודעי:
2438
2439ר' יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו ילמדנו אמור פ' שור או כשב וירושלמי כיצד מברכין מתני' א'. קמיה דר' אבהו פ"ד דשביעית הלכה ל', בעא קומי ר' יסא ירושלמי תמיד נשחט הלכה ד'. ור' זעירא. ור' חלבו. ור' יצחק בר טבליי. ור' נחמי' בר' עוקבן. ור' אילעאי. ור' אלעזר קמו מקמיה דר' שמעון בר אבא קדושין (ל"ג ב'). ר' זבדיה בנו:
2439
2440ר' יעקב בר תחליפא תלמיד ר' אבהו:
2440
2441ר' יעקב מאפרתים בשם רבי (עי' חוניא):
2441
2442ר' יעקב אביו של רב נחמן פ"ק דב"מ (ט"ז ב') א"ר נחמן אבא מן ספרי דייני דמר שמואל הוה. ואזל היוחסין לשיטת התוס' שזה אמר רב נחמן סתם שאביו היה סופר וסתם רב נחמן הוא בר יעקב (ע"ש), והיוחסין בסמוך כתב רב יצחק אביו של רב נחמן היה סופר דמר שמואל והיינו לדעת רש"י שסתם רב נחמן הוא בר יצחק, ומזכי שטרא לבי תרי:
2442
2443ר' יעקב בר חסדא פ' המפקיד (לא מצאתי זכרו) א"כ ה' בנים היו לרב חסדא. לא הבנתי תמיהתו במ"ש א"כ היו לו ה' בנים. כי כוונתו כי ר' יעקב הוא נוסף על ד' בנים הידועים שהיו לרב חסדא. עי' רב חסדא ותמצא כי ז' בנים היו לו. והאמת כי ר' יעקב בר חסדא לא מצאתי זכרו. ואף אם תחפשנו בנרות ותמצא ר' יעקב בר חסדא אינו בן רב חסדא. ותמצא עוד אבדימי בר חסדא ואבין ב"ח ושמואל ב"ח:
2443
2444ר' יעקב הדייבא (שם מקום) כן גי' הערוך פ' לא יחפור (כ"ו ב'). לפני רב חסדא:
2444
2445ר' יעקב בר' ינאי ר' נחמי' אמר בשמו (מס' סופרים פט"ז):
2445
2446ר' יעקב בר נפתלי בזמן רבינא. ע"ל ר' יצחק אולי ט"ס:
2446
2447ר' יעקב מנהר פקוד משמיה דרבינא כתובות (צ"ג א', צ"ח ב') ב"ב (קנ"ז רע"ב), משמי' דרב הונא ברי' דרב יהושע סנהדרין (ס"ט א'). משמי' דרבא כתובות (ל"ג ב'):
2447
2448ר' יעקב דרומאה לפני ר' יוסי ירושלמי פ' סדר תענית. דרומייא קומי ר' יוסי. ירוש' יבמות פ"א הלכה א' ותרומות רפ"ג והוריות פ"ג הלכה ג' נזיר פ"ח הלכה א'. דרומנא בש"ר יהודה בן פזי ירושלמי ברכות רפ"ק:
2448
2449ר' יעקב ארמניי' רב נחמן אמר בשמו ירוש' גיטין פ' האומר הלכה ז':
2449
2450ר' יעקב בר אבינא תרגם קמי ר' יצחק מ' מגילה פסוק ביום השביעי. בר אבינה מ' חזית פסוק קמתי אני לפתוח לדודי. בר אבינא בש"ר לוי בר סוסי מ' קהלת פסוק דור הולך ודור בא. ר' מנחם חתני' דר' אלעזר בר אבונא בשמו:
2450
2451ר' יעקב בר' בון עם ר' זריקן. ור' חייא בר יצחק עטישייא. ור' יודן בן גדיא ירושלמי מע"ש פ"ד הלכה ב':
2451
2452ר' יעקב בר חמא בש"ר אלעזר בכורים פ"ב הלכה ב' (ע"ל עוקבא):
2452
2453ר' יעקב בר יפליטי שושביניה הוה ר' מנא ירושלמי פ' הישן הלכה ה':
2453
2454ר' יעקב בר אסי ילמדנו ר"פ פקודי:
2454
2455ר' יעקב בר יוסי ילמדנו בהעלותך סי' ו':
2455
2456ר' יעקב בר סיי ירושל' ר"פ אד"מ בר דאסיי:
2456
2457ר' יעקב בן דוסאי הלך ג' מיל עד כתפו בדבש. (עי' ר"ע בן דוסא) כתובות (קי"א סע"ב) ובירוש' ר"פ אד"מ דאסיי. ופ"ק דמכות הלכה ט"ו בר דסי. ופ' כלל גדול בר דסיי. רבנן דקסרי אמרו ר"י בר דסיי שאל ירושלמי יבמות ספי"א:
2457
2458ר' יעקב בר סיסי ירוש' תפלת השחר מתני' א' במה אשה הלכה ד' תענית פ"ד סוף הלכה א'. בר סיסין מעשרות פ"ק הלכה ו', בר סוסיי קומי ר' יוסי ירוש' פ' מקום שנהגו הלכה ט' ונדה פ"ב הלכה ו'. קומי ר' יוסה ירושלמי ס"פ הקורא:
2458
2459ר' יעקב עומסיי ירושלמי ס"פ הזהב עמסוניא:
2459
2460יעקב מצעה אמר לרב יהודה מגילה (כ"ג א'), הקשה לרבא בפרק כיסוי הדם (פ"ד א'):
2460
2461ר' יעקב בר יוחאי בש"ר יונתן ילמדנו תשא סי' ד':
2461
2462ר' יעקב גרוסה עי' שמואל בר נחמני:
2462
2463ר' יעקב דקסרין ר' מנהמא ור' נחמן דיפו בשמו (ע"ל ר"ע דקסרין):
2463
2464ר' יעקב בר אימי בשם רשב"ל ירושלמי ר"פ מציאת האשה:
2464
2465ר' יעקב ברי' דרב יהודה בר יחזקאל ט"ס עי' ר' יצחק:
2465
2466יעקב קרחא פ' תולין (קל"ט סע"ב) חולין י (כ"ב ב') תני יעקב קרחא. עירובין (פ"ו סע"א) דתני יעקב קרחינאי. וירושלמי חלק הלכה ב':
2466
2467יעקב בן יצחק מבית גופנין העיד יעקב בן יצחק מבית גופנין ויהודה בן יעקב מבית גוברין על קסרין שהחזיקו בה מעולם תוספתא סוף אהלות פי"ח מובא בר"ש שם:
2467
2468יעקב דמן צור ר' ישמעאל בנו ור' שמעון:
2468
2469יעקב ר' אבא בר יעקב. ר' אחא ב"י. ר' אלעזר ב"י. ר' חייא ב"י. ר' יוסי בר יעקב. לוי ב"י. מנשיא ב"י. רב פפא ב"י וצ"ע. ר' שמואל ב"י:
[הגהות: יעקב, מנחות (ל"ב ב') ר' יעקב בר' חנינא כצ"ל ול"ת:]
[הגהות: יעקב, מנחות (ל"ב ב') ר' יעקב בר' חנינא כצ"ל ול"ת:]
2469
2470ר' יעקב ר' אלעזר הקליר בנו:
2470
2471יפליטי ר' יעקב בנו:
2471
2472ר' יפת אבוה דר' בנימין תלמיד ר' יוחנן. ר"ל ר' בנימין היה תלמיד ר"י (ע"ש) ולא ידעתי אם היה חכם דבכ"מ מזכיר ר' בנימין בר יפת ולא יקרא רב או ר' יפת:
2472
2473ר' יצחק ור' יהודה ור' יוסי ור"ש שזורי מנחות פ"ג (ל' ע"ב) נראה שהיה קדמון תנא דברייתא:
2473
2474ר' יצחק בן טבלא ובפ' טרף בקלפי (ל"ט ב') טבלאי ובתנחומא נצבים טבלי. הוא ר' יצחק נפחא הוא ר' יצחק חקולא הוא ר' יצחק בן אלעזר הוא ר' יצחק בר אחא דשמעתא הוא ר' יצחק בן פנחס דאגדתא, פ' ע"פ. ונוכל לפרש שכולם שם לאיש אחד או שד' שמות הם לר' יצחק נפחא. ור' יצחק סתם באגדה הוא ר' יצחק בן פנחס. וסתם ר"י האמור בשמעתא הוא ר"י בר אחא. עי' בפ' ע"פ (קי"ג סע"ב) וז"ל הוא ר' יצחק בן טבלא הוא ר' יצחק בן חקולא הוא ר"י בן אלעאי הוא ר"י בן אחא דשמעתא הוא ר"י בן פנחס דאגדתא וסימנך שמעו נא אחי. פירשב"ם ר"י ב"א דשמעתא מלתא באנפי נפשיה הוא כל ר"י סתם הנזכר בשמעתא הוא ר"י ב"א ור"י סתם באגדתא הוא ר"י ב"פ עכ"ל. ראה בעיניך כי בגמרא לא נזכר כלל ר"י נפחא. ועוד טעות דמוכח דכתב הוא ר' יצחק בן אלעזר דהא אי' במ"ק (כ' א') יתיב ר' חייא בר אבא ור' אמי ור' יצחק נפחא אקילעא דר' יצחק בן אלעזר. ואני אעמיד כל א' וא' במדור בפני עצמו. ר"י בר טבלי בש"ר אלעזר שביעית פ"ב הלכה ו'. שאל לר' יוחנן ולחנינא בן שמואל ור' יונה (שכחתי מקומו). אתא עובדא קומי ר' יעקב בר זבדי ור"י ב"ט וא"ל ר' חלבו ירושל' נדה פ"ב הלכה ו'. תני יעקב גבליא קומי ר' יצחק ר"י בר טבלי בשרב"ל (ע"ש), ר' שמעון בן זביד בשר"י ב"ט א"ר חייא אריכא נדרים (ח' ב'):
2474
2475ר' יצחק נפחא בחולין (ע"ז א') בר נפחא ט"ס. בשבת (נ"ב רע"ב) א"ר יצחק בבאין מנוי אדם כו' ואמר שם אי כר' יצחק נפחא דאמר בבאין מנוי אדם. היה נראה דסתם ר"י הוא ר' יצחק נפחא מדהזכיר תחלה א"ר יצחק (סתם) בבאין מנוי ואח"כ אמר אי כר' יצחק נפחא בבאין מנוי כו' (ע"ל ר"י בן טבלא). בחלק (צ"ו א') אר"ל טבא דנפחא ר"ל מ"ש ר"י נפחא מדבר נפחא הוא ר' יוחנן (ע"ש). בס' מסעות בנימין דקכ"א בעיר נפחא כמו ר' יהודים ושם כנסת ר"י נפחא והוא קבור לפניה וכ"כ בגא"י. ר' אבא אשכח לר' אבהו ור' שמעון בן פזי ור"י נפחא ביצה (ל"ח א'). אבא בר מרתא ור' חנינא בר פפא ור' ספרא ור' אבהו ור"י נפחא (ע"ש). ר' אבהו ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא ור' אלעאי (ע"ש). ואבדימי דמן חיפא (וע"ש שנקבר ר' יצחק נפחא בחיפא). ור' אלעאי (ע"ש). ר' אמי ור' יצחק נפחא פליגי פרק אלו נאמרים (ל"ד סע"א) מנחות (י"א ב') חגיגה (כ"ו א') ברכות (מ"א א') יומא (מ"ב ב'). איתיב ר' אמי לר' יצחק נפחא יומא (מ"ט ב') ואיתיב ר"י נפחא לר' אמי שם (נ' א'). ר' אמי ור' אסי קמי ר"י נפחא ב"ק (ס' ב'). רב גידל ור' אבא קמי ר' זירא ור"ז לר"י נפחא (ע"ש). ר' זירא (ע"ל). ר' זריקא (ע"ל), ור' חייא בר אבא ור' אמי אקילעא דר' יצחק בן אלעזר מ"ק (כ' א'). ר' חלבו שאלו. ור' חנינא בר פפי (ע"ל). ור' חנינא בר פפא (ע"ל). ר' יהודה נשיאה שלח בכור לקמי'. אתא לקמי' דר' יוחנן ב"מ (כ"ד סע"ב) ור' יוחנן רבו (ע"ל ר' אושעיא רבה). בפ' הרואה (ס"ב ב') ר"י נפחא אמר כו' ר' יוחנן אמר, צ"ע שהקדימו לר' יוחנן. ור' יצחק בר יוסף. ור' יצחק בן אלעזר (ע"ל). ר' ירמיה ור' זריקא אותבוה. ר' ישמעאל איש כפר ימא אתא לקמי' דר' אמי ורי"נ. ורב ספרא (ע"ל). רב פפי לקח בתו (ע"ש). רבין ור' יצחק בר יוסף אקלעו לביתו. דרש אפתחא דריש גלותא ס"פ כל הכלים. ר"ל (ע"ל). ור"ש בן פזי (ע"ל). דרש ושמע רב ששת ואיקפד מ"ק (כ"ד ב). ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו אמר לר' אמי מעשה בא לפני ר"י נפחא (עי' רב אחא שר הבירה):
2475
2476ר' יצחק חקולא (ע"ל ר' יצחק בן טבלא) ר' אבא בר זבדא בשמו. ירושלמי פ' מי שמת הלכה א' ופ' שני דייני גזירות. ר' אבהו בשמו. ירוש' פ' ג"פ הלכה א'. בש"ר הושעיא ירוש' ר"פ הזורק גט. ר' זעירא ר' אבא בר זבדא ר"י בן חקולא בש"ר יהודה נשיאה (ע"ש). בשם חזקיה ערלה פ"א הלכה ב'. וריב"ל. בש"ר ינאי ירוש' פ' טרף בקלפי הלכה א'. ור' שמעון ברבי ירוש' ספ"ק דסוכה ופ"ב דכתובות הלכה ח':
2476
2477ר' יצחק בן אלעאי (ע"ל ר' יצחק בן טבלא):
2477
2478ר' יצחק בן אלעזר סוכה (ל"ה ב') ב"ב (קס"ג א'). אבין ציפוראה לפניו. בש"ר אמי אבוי דר' אבדומי דציפורין. אמר ר"א בן פדת למד וסדינו מוטל בשוק ונחש עליו. מפקד לר' הושעיא בר שמי ירוש' שבת ס"פ הזורק ופ' מי שהפך הלכה ג'. משמי' דחזקי' כתובות (כ"ז א', ק"ט א') ע"ז (מ"ח ב') יתיב אקילעי' דר' חייא בר אבא. ור' אמי ור"י נפחא (ע"ש). ר' יוסי בן יוסי בשמו. ר' יצחק נפחא (ע"ל). הספיד את ר' פדת (ע"ש). ר' ששנא בר שמואל בר אבדומי שאלו ולר' מני (ע"ש):
2478
2479ר' יצחק (סתם דשמעתא) בר אחא (ע"ל ר' יצחק בן טבלא). ר' יונתן בר' יצחק בר אחא:
2479
2480ר' יצחק (סתם דאגדתא) בן פנחס (ע"ל ר' יצחק בן טבלא). חולין (כ"ז ב') אדר"נ פכ"ח ס"פ כ"ט. רב יהודה א"ר יצחק ב' פעמים חולין (שם):
2480
2481רב יצחק ברך לרב נחמן (ע"ש) חבר ר' אמי ור' אסי:
2481
2482ר' יצחק רובא (עאל מסחי) עם רבי ירושל' כירה הלכה ג'. (וע"ל ר"י בר אבדימי) ובירוש' ברכות פ' א"ע מתני' ב' ר' יצחק רבה בשם רבי. ר' אבא בר יעקב בשמו (ע"ל זוגא). בשם ר"ל תרומות פ"י הלכה י'. וב"ר ס"ע כ' יצחק רביא:
2482
2483ר' יצחק דבי בר אמי (עי' לקמן):
2483
2484יצחק דבי ר' ינאי (ע"ל):
2484
2485יען כי יש סתם ר' יצחק דשמעתא וסתם ר"י דאגדתא כנ"ל, ויש סתם ר"י תנא דברייתא ע"כ תבין ותשכיל.
2485
2486אבא בר זמינא בשמו. ר' אבא בר אדא בשמו. ר' אבין בר אדא בשמו. ר' אדא בר אחא בשמו. רב אחא בר עוירא בשמו. ר' אחא ברב קטינא אר"י. ר' אחא בר אדא בשמו. ר' אימי. ר' אלוני בר טברי בשמו. תניא ר' יצחק בש"ר אלעזר ר"פ מי שהחשיך (לא ידעתי ר"י ור"א מי הם). ר' אמי ב"א בשמו. ור' בורקי. ר' בנימין בר יפת ור' בא דן לפניו. ר' בנימין בר לוי אר"י. ר' ברכי' בשמו. בתא. רב הונא בר קטינא אר"י. רב הונא בר יהודה אר"י. חזקי' ויהודה בני ר' חייא בשמו. רב חסדא אר"י סוכה (מ"ד ב') והיה בקבורת רב חסדא. רבי שלח ע"י ר' יצחק ור"נ לר' חנניה בן אחי ר' יהושע (ע"ש). בר טברי שאלו. בשם ריב"ל ירושלמי פ' הערל הלכה א'. ר' יהושע בר נחמי' בשמו. א"ר יוחנן ברכות (ד' ב', י' ב') תענית (ל"ה א') כמה דרשות, זבחים (מ"ג ב'). ר' יעקב בר אבינא תרגם קמי'. ר' יצחק סחורה שאלו. לרב כהנא קרא רבי ר"ה (ד' א'). ר' לוי צנברייא שאלו. מארי בר אבהו א"ר יצחק. ברך לרב נחמן (ע"ש). אר"נ אר"י ברכות (ז' סע"ב). בש"ר נתן. ר' עמרם בשמו. אמר רבא גמירנא מיני' מגילה (י' א') ובשמו ברכות (ל"ב א'). רמי בר אבא בשמו. רמי בר חמא אר"י ע"ז (ל"א ב') יבמות (ל"ט ב'). בש"ר שמואל בר מרתא. אר"ל מנחות (ה' ב') ע"ז (י"ד א'). שמעון נזירא בשמו. א"ר ששת פוקו ואמרו לי' לר' יצחק כבר תרגמה רב הונא לשמעתיך בבבל פ' כירה (מ"ג ב'):
2486
2487ר' יצחק בר אבדימי עירובין(פ"ט א')אמר אביי לא שמיע לכו הא דא"ר יצחק ב"א פסחים (נ"ד א'). שנים היו כמ"ש התוס' א' רבו של רב כדאי' בפ' כל הבשר ובפ' הספינה, ומצינו בריש יבמות ובהנשרפין א' רבו של רבא. והראשון מצינו בכירה שנכנס אחר רבי למרחץ, והב' בסוף פ' תפלת השחר א"ר יצחק ב"א משום רבינו. פירש"י רב ובפ' א"ע (ל"ג ב') לא פירש"י כלום וכן בברכות (מ"ד רע"ב), אבל בפ' אע"פ (נ"ו א') פירש"י רב. וזהו תלמיד רב רבו של רבה. (נ"ל של רבא). ובתוס' פ' אע"פ הנ"ל א"ר יצחק ב"א משום רבינו פירש"י רב וקשה כו' לכך גרס דרבינו הוא רבי ור' יצחק ב"א דהכא הוא הקדמון תלמידו דרבי והוא רבו דרב דאתנייה כחל ומדות עכ"ל. ובמנחות (צ"ג סע"א) רב חסדא ור"י ב"א. כתבו התוספות כאן ולקמן (צ"ח א') משמע שהיה חבירו של רב חסדא (ר"י ב"א ורב חסדא חד אמר וחד אמר, חלק ק' א') והוא היה רבו דרבא דאמר רבא אמר לי רב יצחק ב"א אתיא הנה. בריש יבמות (ג' א') ובסנהדרין (ע"ה ב') ושם (נ"א א', ופ"ז ב') כריתות (ה' א'). ובחגיגה (י"א ב') אמר רבא אמר לי ר' יצחק ב"א וכתבו שם התוס' ב' היו. ועוד א' היה בימי רבי כדאשכחן פרק כירה (מ' ב') רב יצחק ב"א פעם אחת נכנס אחר רבי למרחץ (ע"ל ר' יצחק רובא) והוא היה רבו של רב דאמר בב"ב (פ"ז סע"א) איכא תנא דאתנייה לרב מדות אחוייה לרב יצחק ב"א. ורשב"ם גרס דאתנייה רב בלא למ"ד כלומר ששנה לו רב מדות. ור"ת מייתי ראיה מפ' כל הבשר (ק"י א') דרבו של רב היה דאמר איכא תנא דאתנייה לרב כחל אחוייה ר"י ב"א (וכתבו שם התוס' אך יתכן ר' יצחק ב"א שהי' רבו של רב שהיה חי עד רבא דהא ביום שמת רב יהודה תלמיד רב נולד רבא, ואר"ת דב' הוו כו') וא"א לגרוס שם דאתנייה רב דהוא קמהדר לי' אני כחל מניקה שניתי לי'. וי"מ דלו כמו ממנו כדאשכחן במ"ק אם רבים צריכין לו עכ"ל. ובב"ב (שם) כי סליק ר' אלעזר אשכח לזעירי אמר איכא תנא דאתני לרב מדות כו'. כתבו התוס' אמר ר"ת ב' ר' יצחק ב"א היו א' בימי רבי בכירה (שם) אותו היה רבו של רב, וא' בימי רבא כו'. מיהו אמר רשב"א דהכא ע"כ ר"י ב"א הוא תלמיד רב דאי ס"ד רבו של רב היכי קאמר לר' אלעזר הא אתמר עלי' א"ר אבהו א"ר יוחנן (והגי' שלפנינו אינו אר"י) והא אפי' ר' יוחנן שהיה רבו של ר' אבהו היה קורא את רב שהיה תלמידו של ר"י ב"א רבינו כדאמרינן בפא"ט (נ"ד) עכ"ל. בחולין (צ"ה ב') כתב ר' יוחנן לרב לקדם רבינו וכ"כ התוס' פ' כל הבשר הנ"ל א"כ אם רב רבו דר' יוחנן מכש"כ רב יצחק ב"א יהיה רבו דר' יוחנן ופשיטא רבו של ר' אבהו תלמיד ר' יוחנן תלמיד רב. ואיך יאמר ר' יצחק ב"א הא אתמר עלי' א"ר אבהו א"ר יוחנן. וכ"נ בתוס' ב"מ (מ' א') וכן אמר רבה כתבו רב גרסי' דהא רבה תלמיד רב חסדא ואיך אמר רב חסדא משמי' דתלמידו וכן תמהו התוספות חולין (י"ד א') איך הביא רב הונא ראיה ממה שדרש רב חייא בר רב שקטן ממנו, ועי' בכללים ותמצא היפך דברי התוס', ותמיה שלא כ"כ התוס' בס"פ תפה"ש הנ"ל שפירש"י משום רבינו רב הו"ל לכתוב דבריהם הנ"ל. ויותר תמוה דבפ' החולץ (מ"ה א') ובסוף פ"ז א"ר יצחק ב"א משום רבינו פירש"י רבי. אמר רבא כל קרא דלא מפרש ר"י ב"א לא מיפרשא זבחים (מ"ג ב'), שם (כ"ח סע"א). אלא אמר אביי כי אתא ר' יצחק בר אבדימי (אמר רבא כ"ה בשס"ח נ"ל שצ"ל אמר רבה) סמוך אדתני כו':
2487
2488רב יצחק בר אדם ט"ס וצ"ל בר אדא פ' פסין (כ' סע"ב). ברב אדא סנהדרין (ט"ז ב') תלמיד רב חולין (ט"ו רע"ב) אמר רב:
2488
2489רב יצחק בר שמואל בר מרתא (ע"ש) ר' אבא אמר ר"י ב"ש ב"מ. רב אהילא או רב אחאי איעסק לברי' בי ר"י ב"ש ב"מ. שאל לרב הונא כתובות (כ"א ב'). פ' כ"ש (ל"ג סע"ב) אמר רבא דבי ר' יצחק בר מרתא א"ר הונא נ"ל דצ"ל אר"י ב"ש ב"מ ורבא ט"ס. ר' זירא קראו רבינו חולין (ל' רע"ב). בש"ר יהודה אמר קמיה דרב כהנא נדה (כ"ו ב'). יתיב קמי' דרב נחמן וקאמר כו' א"ל עני מרי פ' התודה (פ"א רע"א) ופ' השוחט (ל"ה א') יתיב קמי ר"נ אמר משמיה דרב גיטין (י"ג א', ס"ג ב') פ' ג' שאכלו (מ"ו א') מנחות (כ"ט סע"ב) ברכות (ג' א') ושם פ"ב (י"ג ב') ר' אילא ברב שמואל ב"מ משמיה דרב וכ"ה באשרי, אבל ברי"ף הגי' רב יצחק ב"ש ב"מ וכן נראה דרב אילא ט"ס שלא נמצא עוד זכרו. בש"ס פסחים (ק"ו ב') אמר אכתי לא נח נפשיה דרב ושכחנינהו לשמעתיה זימנין סגיאין הוה קאימנא קמי' דרב. רבה בשמו מגילה (ט"ז ב'). מתיב רמי בר חמא א"ל כו' פ' השוחט (ל"ה א'). נחת לנציבין אשכח שמלאי לודאה דדרש רב וב"ד התירו שמן (ע"ל ר' יהודה נשיאה) ע"ז (ל"ו א'):
2489
2490ר' יצחק אבוה דרב שמואל עירובין (צ"ז א'):
2490
2491רב יצחק בר אשי אמר רב פסחים (מ"ה ב'):
2491
2492רב יצחק בר יונתן ורב יתבי ירוש' נדה ספ"ב:
2492
2493רב יצחק בר אבא בר מחסיא ורב חננאל יתבי כו' מותיב כו' סלקין לבי רב ושמעון בר חונה בשם רב ירושלמי ברכות פ"ו מתני' ו'. ורב חננאל קמי רב שם מגילה פ"ב הלכה ב':
2493
2494רב יצחק בר יוסף כי אתא אמר עובדא הוה קמי' דר' יוחנן בכנישתא דמעון ביום הכפורים שחל בשבת כו' וסמך עלה אביי כו' והקשו הא איהו אמר אבין דסמכא ר"ל מ"ש אבין בשם ר' יוחנן יש לסמוך עליו יצחק סומקא לאו בר סמכא כי אבין מצוי כל שעה לפני ר' יוחנן ואם חזר ר' יוחנן מדבר שאמר תחלה שומע רבין וחוזר גם הוא אבל רב יצחק אינו מצוי לפניו לידע אם חזר, פרק הבע"י (ס"ד ב'). רב יצחק בר יוסף היה שואל במעשה שדים ובקש השד להזיקו (נעשה לו נס רש"י) איבלע בארזא ואתעביד לי' ניסא פקע ארזא חלק (ק"א א') מלשון רש"י נראה דנס היה שבלעו הארז ומלשון הגמ' משמע דהנס היה שפקע הארז. במערבא אמרו אמר רב יצחק בר יוסף שבת פ"ק (י"ג ב'). כי אתא אמר כי מסיים שלוחא דציבורא תקיעה ביבנה לא שמע אינש קל אוניה ר"ה (ל' א'). הוה מסיק זוזי בי ר' אבא אתא לקמי ר' יצחק נפחא ב"ב (ק"ע סע"א). ר' אבהו שדרי' לאתויי חמרא מבי כותאי אשכח ההוא סבא (כתבו התוס' הוא אליהו וכו') הלך וספר לר' אבהו ור' אבהו ספר לר' אמי ור' אסי ולא זזו עד שעשאום עכו"ם גמורים חולין פ"ק (ו' א') (עי' רשב"א). אשכח לר' אבהו דקאי באוכלסא דאושא כו' תנא מיניה מ' זימנין פסחים(ע"ב א') כתובות (נ' א'). ובפסחים שם דאינשי ט"ס וצ"ל דאושא. איקלע לבי אביי ביו"ט חזייה דבריך אכל כסא וכסא א"ל לא סבר מר להא דריב"ל ברכות (מ"ב ב') וע"ל. כי אתא אמר ר"א דר' אחא בר חנינא לאו בפירוש אתמר ברכות (ט' א'). ר' אמי (ע"ל). ר' אסי (ע"ל). רב הונא (ע"ש). קמי ר' חנינא בר פפי. אתא מקפוטקי ללוד פגע רב יהודה זוהר מ' הנעלם תולדות פ' ויעתר. ר' יהודה בר' שמעון (עי' למטה). א"ר יוחנן כירה (מ"ה ב', נ"ח א') פרק חבית (קמ"ז א') עירובין (כ"ב סע"א). תענית (י' א') יבמות (ק"ד א') סנהדרין (ד' א') חולין (מ"ג א') כמה דברים. ר' יצחק בר' יוסי א"ר יוחנן נדה (ס"ה ב') ובתמורה (כ"ו א'). ושם בתוס' בר יוסף ואח"ז בתוס' בר יוסי צ"ל יוסף. א"ר ינאי חולין (ק"ה א') נזיר (מ"ב ב'). ר' יצחק נפחא (ע"ל). אזל בתריה דר' ירמיה בשוקא דטבחי חזינהו דקיימין צמחי צמחי א"ל לא בעי מר אומצי (רוצה היה לדעת אם יכשירנה) א"ל דכי אתא לקמי' דר' יוחנן משדר לקמיה דר' יהודה בר' שמעון דמורי להיתר וליה לא ס"ל פא"ט (מ"ח א'). ור' ירמיה קראו דרדקי (ע"ש). רב יצחק בר יוסי (צ"ל יוסף) ורבין ואביי אקלעו לבי רב פפי חולין (ק"י א'). כי אתא אמר כולהו מזוזתא דבי רבי מנחות (ל"ג א'). ורבין (ע"ל). וכתב היוחסין רב יצחק בר יוסף לרבא (לא מצאתי שאמר לרבא) וכתב ואולי רב דימי בר יוסף אחיו (ע"ש):
2494
2495יצחק סומקא הוא רב יצחק בר יוסף הנ"ל (ע"ש):
2495
2496ר' יצחק איש כפר עכו א"ר יוחנן בכורות (ל"א א') ע"ז (ז' ב'):
2496
2497ר' יצחק דיהבא שאל לר' יוחנן ירוש' ביצה פ"א הלכה ט':
2497
2498ר' יצחק פסקאה מדרש איכה פסוק טומאתה בשוליה פסאקא עם ר' יוסי ממלחיא ור' יוחנן ור"ל:
2498
2499ר' יצחק קסקסאה קמי' דר' יוחנן ברכות פ' ג' שאכלו (נ"א רע"א) קסקסאה תרגמה קמי ר' יוסי בר אבין (ובאלפסי קמי ר' יוסי בר' חנינא) משמי' דר' יוחנן. והיוחסין כתב ר' יוחנן קסקסאה בברכות ט"ס:
2499
2500ר' יצחק בר יעקב בר גיורי שלח משמיה דר' יוחנן תענית (כ"ט ב') אלו מגלחין (י"ח א') פרק הדר (מ"ב א') כתובות (מ"ו סע"א) פ' ג"ה (ק"א ב') בזמן רבי (לא מצאתי):
2500
2501ר' יצחק איש כפר עיטוש תנא לר' אבא בר ממל. וזעירא (ע"ש). ר"י עטישא אמר קומי ר' זעירא משום דבי ר' ינאי ירוש' פאה פ"ח הלכה ה'. ופרק בכל מערבין. תני ליה זעירא. ירוש' סוטה רפ"ג. ר' חייא בנו. הורי לי' ר' ירמיה ירוש' נזיר רפ"ג וירוש' מ"ק פ"ג הלכה ה'. תלמיד ר' יוחנן (לא מצאתי):
2501
2502ר' יצחק בר אוסטייא אר"ל ירושלמי יבמות פ"א הלכה א':
2502
2503ר' יצחק בן אלישיב בסוכה (י"ט סע"א) יצחק אבל התוס' מביאין שם ירוש' ענין ההוא פ' ג' שאכלו ר' יצחק ב"א. והתפלל על אשת ר' מני ברי' דר' יונה שתתיפה תענית פ"ג (כ"ג ב'). כשמת אחתרו ע' מחתרתי פירש"י גנבים. ובזכותו לא היו גנבים כ"ה גי' עין יעקב אבל בגמרא הגי' כשמת ר' אלישיב מ"ק (כ"ה ב'). ובירושלמי ע"ז רפ"ג כשמת נתבקעו ע' עמודים שהבתים סמוכים עליהם. בזמן רבי יוחנן (לא מצאתי):
2503
2504ר' יצחק מגדלאה יומא (פ"א סע"ב) ב"מ ' (כ"ה א') נדה (ל"ג א') ר' מלאי בשמו. ר' שבתאי בשמו נדה (כ"ז ב'). בזמן ר' יוחנן (לא מצאתי):
2504
2505ר' יצחק בר מרי קומי ר' יוסי בר אבין בש"ר יוחנן ירושלמי כיצד מברכין מתני' א':
2505
2506ר' יצחק בר מרון ובשח"ט סע"ח וחזית פסוק דומה דודי לצבי בר מריון. ר' איבו ור' ביבי ורב הונא בשר"י בר מריון מ' קהלת פ' את הכל עשה יפה בעתו. ור' זכרי' ור' יונתן בר חגי בשמו מ' שמואל פכ"ב. ור' ירמיה ר' אבהו בש"ר חנינא ירוש' ס"פ הבע"י. בש"ר יוסי בר חנניה. בשם ר"ל ילקוט תהלים (סי' ק"ג):
2506
2507ר' יצחק בר אוריין ירוש' ס"פ המצניע אולי הוא בר מריון הנ"ל:
2507
2508ר' יצחק בר נחמני (או בר נחמן) פא"ט (מ"ט א') שבת (ל"ז א') בר נחמני א"ר אושעי'. א"ר אלעזר נדה (מ"ח א'). ר' יצחק בר נחמן יליף מר' אלעזר כו' והא ר' יצחק בר נחמן אמר לר' אבודמא דחיפה ירושלמי נדה ספ"ב. בש"ר חנינא בן גמליאל ירוש' פ' אין עומדין מתני' ב'. ר' יהודה נשיאה (ע"ל). ר"י בר נחמן אמר ריב"ל היה בלודקיא והוה תמן ר' יהודה נשייא ור' זירא שאלו אתא עובדא קמי ר' יוסי ירוש' פ' הערל הלכה א'. אר"י בר נחמני ראיתי את ריב"ל שיצא בסנדל של שעם ביו"כ יומא פ"ח (ע"ח רע"ב). בעא מריב"ל חולין (מ"ה א'). לדידי מפרשא לי מיניה דריב"ל ס"פ א"ע (ל"ד ב'). ר' יוסי (ע"ל). ר"י בר נחמן ר' יעקב בר אחא בשמו ירוש' יבמות פי"א. ור' יעקב בר אידי יהבו דינר לרב חמא בר ביסנא (ע"ש). ר"י בר נחמני אמר שמואל ר"ה (י"ג ב'). סוכה (ל' א'), ובתוס' שם (כ"ט ב') בשם ירוש' בר נחמן. בתוס' מנחות (ל' סע"ב) פ' ג"ה (צ' ב'). בר נחמן בשם שמואל ירוש' ס"פ שנים אוחזין. בר נחמני אר"ל בכורות (י"ג א'). עם ר' שמעון בן פזי ופליג עמו מגילה (כ"ג א') שבועות (ט"ז ב') סנהדרין (י' ב'):
2508
2509ר' יצחק בר מנחם שח"ט ס"ס ל"ד:
2509
2510יצחק ריש גלותא (רב אחתי' דרב ביבי יבמות קט"ו ב') כך היה שמו ולא היה ראש גולה כמ"ש הרא"ש כלל חמשים בתשובה כי איך היה הולך יחידי וגם איך יאמר חיישינן לתרי ר"ג:
2510
2511ר' יצחק בר חלוב ר' אמי שלח לי' פרק ג"ה (צ"ט ב'):
2511
2512ר' יצחק ברב אמי פ' הרואה (ס' א') אריב"ל (לא מצאתי וא"כ הוא הנזכר בסמוך אכן זה ברב אמי):
2512
2513ר' יצחק בר אמי תלמיד רב חסדא. בתענית (ט"ז א') איזה רגיל מטופל ואין לו ויש לו יגיעה בשדה ופרקו נאה ומרוצה לעם ויהבו עינייהו בר' יצחק בר אמי. אקלע לבי רב חסדא פ' מפנין (קכ"ח סע"ב). א"ר חסדא מ"ק (י' ב'). היה בקבורת רב חסדא (שם כ"ה א'):
2513
2514ר' יצחק דבי ר' אמי סוטה (ט' ב') כמה דרשות, ושבת (ס"ב ב') ובפי"נ (קט"ז א'). ורבה פ' נשא פ"ט. ובשבת (פ' ב') א"ר יצחק אמר דבי ר' אמי. ובסוף פ' המפלת אר"י א"ר אמי כמה דברים ופעם א' אר"י דבי ר' אמי ובע"י א"ר אמי (ע"ל זוטי דבי ר"פ):
2514
2515יצחק דבי ר' ינאי אמר פ' יוה"כ (פ"ו א'):
2515
2516ר' יצחק בן פזי בזמן ר' שמואל ברנחמן. לא מצאתי עי' פזי ואולי ט"ס כי יש יוחנן ב"פ ויוסי ב"פ:
2516
2517ר' יצחק בר אבא מ"ק (י"ב א'), ור"ז ואביי יתבי זבחים (ה' א'). ואמרי לה א"ר יצחק ברב אידי ברכות (ד' א'):
2517
2518ר' יצחק בר אבוה ס"פ הקומץ זוטא. הגי' שלפנינו בר אבא:
2518
2519רב יצחק ברב אידי ע"ל יצחק בר אבא ואולי ר' חנינא ור' יהושע אחיו:
2519
2520ר' יצחק ברי' דר' חייא כתובה (פי' סופר) דרבה ירוש' מגילה פ"א הלכה י"א. בש"ר יוחנן ירוש' יבמות פי"ג הלכה י"ד:
2520
2521ר' יצחק בר חייא מדרש שמואל. ר' חייא ברב יצחק אולי בנו:
2521
2522רב יצחק בר רדיפא א"ר אמי כתובות (ק"ו א') שקלים פ"ד הלכה ג'. א"ר הונא שבת (כ"ג ב'). שאל לר' יאשי' שבועות פ"ט הלכה ה'. שאל לר' ירמי':
2522
2523ר' יצחק בר חנינא אר"ה כתובות (ד' ב'). בר חנניה אר"ה אע"פ (ס"א א') כמה דברים ונדרים (ל"ח ב'). וברכות (נ"ב ב') ר' יוסי בר חנינא אר"ה ונ"ל ט"ס וצ"ל ר' יצחק ב"ח וכ"ה ברי"ף ואשר"י. ובסנהדרין (ל"ח רע"ב) ר' יוחנן ב"ח אולי ט"ס שהיה כתוב ר"י ב"ח. ויש ר' יהודה ב"ח. רב חיננא או חנינא ברב יצחק אולי בנו הוא:
2523
2524יצחק סחורה שאל לר' יצחק ירושלמי תפה"ש מתני' א'. תענית פ"ד הלכה א'. מגילה פ"ג הלכה ו':
2524
2525ר' יצחק בר קפרא מ' קהלת פסוק בכל עת יהיו בגדיך לבנים בר קפרא ור' יצחק בר קפרא אמרי כו':
2525
2526ר' יצחק בן קצרתא ע"ל ר' יוחנן ב"ק:
2526
2527ר' יצחק בר גופתא בעא מר' מנא בירוש' מעשרות פ"ק הלכה ו' וכירה הלכה ה' וכיצד צולין הלכה ז' וע"ז פ"ק הלכה ט':
2527
2528ר' יצחק ב"ר יתיב ר' אבין ורב יצחק ב"ר קמי' דר' ירמי' וקא מנמנם ר' ירמי' כו' נדרים פ"ג (כ"ט סע"ב):
2528
2529רב יצחק בר אבין ר"ה (י"ז א') פרק י' יוחסין (ע"ז א') פ' מרובה (ע"ו סע"א) שבועות (כ"ו א') זבחים (מ"ב א') בכורות (ל"ח א') בזמן רבה (לא מצאתי) ומביא היוחסין ר' יוחנן בר אבין (ל"מ) אולי ט"ס. ר' יוסי בר אבין אולי אחיו:
2529
2530רב יצחק בר אשיאן רב אידי בר אבין בשמו ברכות (י"ד א') ב' דברים כתובות (כ"ז א') חולין (ל"ג א', ק"ה א', קכ"א ב') בכורות (ל"ח סע"ב). א"ר המנונא סבא אר"י ב"א א"ר הונא סוכה (מ"ב א'):
2530
2531ר' יצחק בר זירא וביבמות (צ"ז א') ובר"פ ב"מ (כ' ב') רב יצחק בר זעירא (ובדף ל"ג ב') ר' יצחק בר זעירי וכ"ה בבכורות (ל"א ב'). ובילמדנו פנחס סי' י"ג בר זעירא. ר' הושעיא בר שמלאי דקסרין בשמו. ר' יהושע בשם ר' יצחק בר' זעירא ילקוט תהלים סי' י"ט:
2531
2532ר' יצחק בר חיפא תלמיד ר' אמי (לא מצאתי זכרו):
2532
2533ר' יצחק בר ביסנא א"ל ר' אבא ע"ז (ל"ג ב'). אמר לר' אמי רבי זבחים (כ' א'). אמר לרב ביבי שקלים פ"ג הלכה ב' ופ' אחרון הלכה א' ומנחות (ק"ג ב'). שאל את ר' פדת יבמות (קי"ג סע"ב). כשמת רב גזר שלא יביאו אותה שנה אסא וגידמא לבי הילולא ובר קשא דפומבדיתא עבר וטרקי' חויא ולא הו"ל רפואה פרק ח' שרצים (ק"י א'). בשם שמואל שקלים פ' אחרון הלכה ד'. ארשב"י נדה פ"ז (נ"ו א'):
2533
2534רב יצחק ברב יהודה אבי אביה של חומה אשת אביי ע"ש) חומה בת איסי ברב יצחק ברב יהודה. מתני רב יהודה לר"י ברי' שבת (ל"ה ב') סנהדרין (כ"ב א'). מקרי רב יהודה לר' יצחק בנו מוצא אני מר ממות את האשה זו אמך יבמות (ס"ג ב'). אדברי' רב יהודה לר"י בריה. ודרש מתקיף לה ר' יצחק כו' אלא אר"י וכתבו וכן הלכה תענית (י"ג ב'). א"ר יהודה אמר שמואל כו' מתקיף לה רב יצחק בריה דרב יהודה וכתבו התוס' דעל רב יהודה אבוה פריך שבת (צ"א רע"א). רב יהודה בשמו שבת (קנ"א א'), לדידי מפרשא לי מיני' דאבא עירובין (פ' ב', צ"ז סע"א):
2534
2535יצחק ברי' דרב יהודה בר יחזקאל מ' חזית פסוק ראשון אבל בפ' נשא פ' י"ד ר' יעקב ברב יהודה ט"ס. רב יהודה בר (או ברב) יצחק אולי בנו. אביו רב יהודה שלחו לראות איך עולא מבדיל ושלח את אביי וכעס עליו אביו וא"ל סררותיה דמר ורברבנותיה דמר גרמו למר דלא תימא שמעתא מפומיה ע"פ (ק"ד ב'). עולא ראה את רב יצחק דגדל ולא נסיב קידושין (ע"א ב'). ורב אחא ברב הונא ורב שמואל בב"ח ורבה ורב כהנא (ע"ש). ורב הונא ורבה ברב הונא ורמי בר שמואל (ע"ש). ילתא אשת רב נחמן הביאה דמא לפניו ולפני רבב"ח (ע"ש). ורב כהנא. עולא (ע"ל). רבא בר איתי שבועות (ל"ז א'). רבה (ע"ל). רבה בב"ח (ע"ל). הוה שכיח קמי' דרמי בר חמא שבקיה ואתא קמי רב ששת. א"ל רמי אלקפתא נקטן ריחא זבחים (צ"ו ב') ע"ש. רמי בר שמואל (ע"ל). ורב שמואל בב"ח (ע"ל). רב ששת (ע"ל). רב פפא הוה משקי בהילולי דאבא מר ודלי כסא לר' יצחק ברב יהודה ולא קם מקמיה ואקפיד. כ"ה הגירסא שלפנינו אבל היוחסין כתב ר' יצחק תלמיד רב פפא בהילולי (ע"ל רב פפא שהדין עם היוחסין):
2535
2536ר' יצחק בריה דרבה בב"ח היה בעל חומה (ע"ל איסי בר יצחק) ומת ונשאה אביי. א"ל רבא בר אוריא אימא לך מילתא מעלייתא דאמר אבוך משמיה דר' אלעזר סוכה (מ"ג ב'). וביומא (ע"ז ב') אר"י בב"ח חזית לזעירי דאזל לגבי ר' חייא בר אשי תלמידו וכן בב"ק (נ"ב א' ב') אר"י בר בר חנא:
2536
2537יצחק תלמיד רב פפא בהילולי דאבא מר בריה דר"פ פ"ק דקידושין והגירסא שלפנינו ר' יצחק ברב יהודה (ע"ל) ונראה גירסת היוחסין עי' רב פפא:
2537
2538ר' יצחק אבוה דר' נחמן (ע"ש) ונקרא יצחק לא ר' יצחק:
2538
2539רב יצחק ברב משרשיא עירובין (ל"ב סע"ב) מנחות (כ"ד סע"ב). איקלע לבי רב אשי חולין (ק"ד ב'). ואדם גדול הוא ע"ז (ח' ב'):
2539
2540רב יצחק ברי' דרב פ' מגלחין:
2540
2541ר' יצחק קריצפא בשם ר' יונה:
2541
2542ר' יצחק בר שילא תלמיד רב חסדא. א"ר מתנא א"ר חסדא קדושין (ל"ב א') א"כ ולא אמר בשם ר"ח ומנ"ל שהיה תלמיד רב חסדא. ובירוש' במה טומנין הלכה א' ר' יוחנן בר שילא:
2542
2543ר' יצחק בן לוי יומא פ"ק:
2543
2544ר' יצחק דמן קרטיגנון ברכות פ"ד (כ"ט א'):
2544
2545ר' יצחק בן קיסמא אולי צ"ל ר' יוסי ב"ק:
2545
2546ר' יצחק הכהן עי' ר"א בר' צדוק:
2546
2547ר' יצחק רביא ב"ר ס"פ כ':
2547
2548רב יצחק בר נפתלי אמר לרבינא כתובות (צ"ו א'). והיוחסין הביא יעקב בר נפתלי בזמן רבינא, לא מצאתי זכרו ואולי ט"ס הוא:
2548
2549ר' יצחק בר סברין זבחים (ט' א'):
2549
2550ר' יצחק בר' סימון מ' איכה פסוק דרכי ציון אבילות:
2550
2551ר' יצחק בן תרדיון שח"ט סי' ל"א:
2551
2552יצחק איש כפר דרום ר' אלעזר בנו (ע"ש):
2552
2553יצחק אבדומא ר' ישמעאל בנו (לא מצאתי):
2553
2554יצחק או ר' יצחק ר' אבא ב"י. אדא ב"י. ר' אחא ב"י. רב חנן או חיננא ב"י. ר' טובי' או טובי' ב"י. ר' ישמעאל ב"י. לוי ב"י. רב נחמן ב"י. רבה ב"י. ר' שילא ב"י. רב שמואל ב"י:
[הגהות: יצחק, א) בחולין (ע"ז סע"א) ר' יצחק בר נפחא, בר ט"ס ל"ת. ב) בנדה (ס"ה סע"ב) ר' יצחק בר' יוסי א"ר יוחנן, נ"ל שצ"ל יוסף ל"ת. ג) בב"ק (נ"ב א' ב') ויומא (ע"ז ב') ר' יצחק בר בר חנא, נ"ל שצ"ל ר' יצחק בריה דרבה בב"ח. ד) כתובות (ד' רע"ב) ר' יצחק בר חנינא אר"ה וענין ההוא (ס"א א') בר חנניא. ה) ב"ב (קס"ג א') רב יצחק בן אלעזר ורוב מקומות רבי ל"ת:]
[הגהות: יצחק, א) בחולין (ע"ז סע"א) ר' יצחק בר נפחא, בר ט"ס ל"ת. ב) בנדה (ס"ה סע"ב) ר' יצחק בר' יוסי א"ר יוחנן, נ"ל שצ"ל יוסף ל"ת. ג) בב"ק (נ"ב א' ב') ויומא (ע"ז ב') ר' יצחק בר בר חנא, נ"ל שצ"ל ר' יצחק בריה דרבה בב"ח. ד) כתובות (ד' רע"ב) ר' יצחק בר חנינא אר"ה וענין ההוא (ס"א א') בר חנניא. ה) ב"ב (קס"ג א') רב יצחק בן אלעזר ורוב מקומות רבי ל"ת:]
2554
2555יקא או יקה ר' חנינא בן יקא, עי' ר' חנינא בן עזקא:
2555
2556ר' יקים איש תדיר העיד עם ר' יהושע עדיות (פ"ז):
2556
2557יקים איש צרורות עי' יוסי בן יועזר:
2557
2558יקיא רב הונא בנו:
2558
2559יקים אשיין בנו:
2559
2560ר' ירמיה בן אלעזר שנים היו אחד תנא דברייתא וא' אמורא פ' הרואה (נ"ח רע"א, ס' א') פ' עושין פסין (י"ח א' ב') ובדף (י"ט א') הרבה דרשות, ובחלק (ק"ט א'). ויש ר' אלעזר בן ירמי' שהיה בדור רשב"ג (ע"ש):
2560
2561אבא ירמיה בש"ר מאיר ויקרא רבה רפל"ד:
2561
2562ר' ירמי' בר אבא תלמיד חבר לרב היה לכך אמר לרב מי בדלת ולא אמר מי בדל מר פ' תפלת השחר (כ"ז רע"א) ופ"ג דעירובין (מ' ב'), ובפ' ע"ט (ק"ו סע"ב) איקלע לבי רב אסי כתבו התוס' שהיה תלמיד רב הונא כדאי' בקדושין (מ"ו רע"א) דאמר עולא על דברי רב הונא שקשין כחומץ ונראין דברי התלמיד ר' ירמיה בר אבא אע"ג דר' ירמיה בר אבא היה תלמיד חבר לרב כנ"ל בברכות גרסי' ברוב ספרים רב ירמי' ובקדושין ר' ירמיה עכ"ל. ובתוס' קדושין שם כתבו ונראה דתרי רב ירמיה הוו, ובירוש' כתובות פ"א הלכה י' ר' ירמיה בר ווא ר' יוסי (ר"ל ר' אסי). אבא אביו היה בע"ת גדול (ע"ש), ר' אבא א"ל מר חולין (נ"ז א'). א"ר אבא א"ר ירמיה ב"א. ר' אבינא בשמו. בעא מרב אסי. א"ר ירמיה ב"א אנא בגידל קבעתי (שניתי לגידל) וגידל קבע ליהודה (שנאה לרב יהודה) בכורות (ל"ו ב'). רב הונא רבו (ע"ל). רב הונא בנו. רב הונא בר חייא חתנו ואמר בשמו. אמר ר' זירא אר"י ב"א פח"ה (מ"ז ב'). אר"ז מיפרשא לי מיני' דר' ירמיה ב"א תענית (י"ב ב'). ורב חנן ב"א ורב יהודה בבית ר' אבין נשקיא. רב חסדא אר"י ב"א פ' הרואה (נ"ה ב') חלק (ק"ג א') תענית (י"ב ב'). רב יהודה בשמו שבת (ק"נ א') גיטין (ל"ה א'). ספק משמי' דשמואל בכורות (ל"ו ב'). א"ר יוחנן נדה (כ"ג ב'). ר' ירמיה בר תחליפא (ע"ש). לוי בר הונא בר חייא נכדו. רב נחמן שלח אליו לשום טמיא פי' מקום ב"ב (קנ"ג א'). אמר רב פ' א"צ (כ"ט סע"א) מגילה (י"ח ב'). שאלית את רבי ומנו רב פ' כל שעה (ל"ז א') ביצה (כ"ב ב'). רבה בר תחליפא אר"י ב"א. רבא אר"י ב"א אמר רב פ' הרואה (נ"ו א') כתובות (ס' א'). רב ששת בשמו וא"ל ר"ש רב כוותאי אמר לשמעתי':
2562
2563רב ירמיה בר תחליפא א"ל ר' יעקב אסבר לך ע"ז (מ"ב ב') ופח"ה (ס' ב') וא"ל יומא פ' יוה"כ (ע"ח א'). ובזבחים (ס"ג א') א"ל ר' עקיבא כתב רש"ק צ"ל ר' יעקב. תלמיד ר' ירמיה בר אבא ספ"ק דתענית. לא מצאתי אכן רבה בר תחליפא אמר ר' ירמיה ב"א (ע"ש):
2563
2564ר' ירמי' דשבשב מ' איכה בפסוק נפלה עטרת ראשנו ופי' במ"כ שם מקום ובירושלמי סוף סוטה פי' המפרש שם שיבשב חתך זמורות או שעשה דרך שחוק ושיבוש. ובקהלת רבה בפסוק יש רעה ראיתי תחת השמש שהניח עטרה בראשו וא"ל שמואל נייח דירים רישי' וכן היה. (ע"ל ר' ברכיה בר' סימון):
2564
2565ר' ירמיה (סתם) תלמיד רב הונא פ"ק דקדושין. וטעות הוא כי ר' ירמיה בר אבא הוא תלמיד רב הונא. כתב הבאר שבע דצ"ב ב' בפ"ק דגיטין בתוס' שני ר' ירמי' היו אחד בימי שמואל. טעה כי בפ"ק דגיטין (י"א ב') אי' במ"ש יתיב ר"ה קמי ר' ירמי' כתבו תוס' ב' ר"ה היו ואינו מזכיר ב' ר' ירמיה היו. וע"ל ר' ירמיה ב"א ב' רב ירמיה היו. ונראה מפ' המדיר (ע"ה) שהיה מבבל דאמר וחד מינן כי סליק להתם עדיף כתרי מינייהו דהא ר' ירמיה כי הוה הכא לא ידע מה דקאמרי רבנן וכי סליק להתם קרי לן בבלאי טפשאי. בזבחים (ס' ב') פסחים (ל"ד ב') מנחות (נ"ב א') אמר על דברי רבא בבלאי טפשאי אהדרוהו קמי דרבא מה דאמר ר' ירמיה בבלאי טפשאי כו' (עיין רבין) וע"ל. ואפקוהו מבה"מ על בעייתו רגלו א' תוך נ' פ"ק דב"ב (צ"ל פ' לא יחפור כ"ג ב') ובסוף בתרא (קס"ה ב') שאמר אני איני בראי' שאתם שלחתם לי (אלא כך דעת תלמידכם) על דא עיילוהו לביה"מ. היכא דאמרי אמרי במערבא הוא ר' ירמי' ספ"ק דסנהד' (י"ז ב'). ונשא כהנת. ובשביעית פ"ב הלכה ח' נתן לו אדם א' מעשר. בפ' במה אשה (ס"ב א') א"ר ירמי' באשה גזברית כו' אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן תרצת אשה אלא אמר רבא. בעא מר' אבא שבת (ס"ה א') ובאשר"י הגי' בעא רב יהודה מר' אבא. וקרא לר' אבא מר והקניטו ופייסו. א"ל ר' אבא בר כהנא. בש"ר בר ממל. איתיב לר' אבהו וקרי לר"י ברי ב"מ (ט"ז ב'). בר חמוה טרק גלא קמיה אתא לקמי דר' אבין ור' אבהו ב"ק (קי"ב ב'). אמר לר' אבין כי אזלת קמי דר' אבהו רמי לי' כיצד צולין (פ"ד א'). ור' אבין אמר עליו בבלאי טפשאי (ע"ש). ואזיל אחורי דר' ירמי', ויתיב קמי דר' ירמי'. א"ל ר' זירא שיילי' לר' אבין דאסברית ניהלי' פירשתי לו טעמא והודה לדברי נדה (מ"ב א'). קברו בטברי' סמוך לחמי טבריה השני למעלה מחמי טבריה הראשון, קבר ר' ירמיה באבן (גא"י). בשם רב אדא בר אחווה, א"ל ר' אידי דחוטרי'. משמיה דאילפא פ' המקבל (קי"ד א'). ור' אלעזר. בעא מר' אסי. אמר לרב אשי. ר' בון בר חייא. רב דימי בר יוסף. ור' דוסתאי. קמי ר' זירא ברכות ר"פ א"ע. יתיב קמי ר' זירא ואמר א"ל רבי אתה אומר כן מנחות (פ"א סע"ב). בעא מר"ז ביצה (ל"ד א') מ"ק (ד' א' (וקרא לי' ר"ז ברי) (י"ב ב', י"ז ב') נדרים (ל"ו ב') שבת (מ"ח ב') בכורות (ל"ד ב') זבחים (ז' א', כ"ו א') גיטין (מ"ד ). א"ר זירא אמר ר' ירמיה פסחים (מ' א') שבת (ז' א'). הוה ממהר לעמוד להתפלל קרי ר"ז עליו מסיר אזנו משמוע תורה שבת (י' א'). יתיב קמיה וא"ל הכי מאי וא"ל אסור שם (קמ"ז א'). בשם זעירא וזעירא בשמו. ר' זעירי בשמו. אמר לר' זריקא כי עיילת לר' אבהו. וקרא עליו דבר אמת כו'. רב חונה. ר' חזקי' תלמידו. בש"ר חייא הגדול. בש"ר חייא בר אבא ויתיב קמי' רפ"ב דברכות (י"ג ב') בשס"ח ורי"ף ורא"ש. ור' חייא דיפו. הורה לר' חייא ברב יצחק עטשייא. שאל לר' חנינא ירושל' סוטה פ"ד הלכה ד'. ור' חנינא בר פפי. ור' חנינא ענתנייא. חנן בר ברכיה מבצרה בשמו. א"ר חסדא (א"ר ירמי' בשס"ח) דרש מרימר. רב חסדא בר יוסף בעא מיני' (לא מצאתי). כתב לר' יהודה נשיאה ירוש' מגילה פ"ג הלכה ב'. עם ר' יהודה בר' סימון. א"ר יוחנן יומא (ס"ג א', פ' סע"ב). ופ' במה אשה (ס"ג ב') וכן א"ר יוחנן פירש"י שמעתי מר' יוחנן, ור' יונה, ר' יוסי בר אבין בזמנו, ר' יוסי צייני בעא קומי'. ר' יסא. ר' יסא בר ברתי' דר' יסא. ור' יעקב וקראו זא"ז יתמי פי' בלי דעת. ור' יעקב אסבר ליה. ור' יצחק נפחא. ר' יצחק ב"ר יתיב קמי'. קרא לר' יצחק בר יוסי דרדקי גיטין (י"א ב') וע"ש. הורה לר' יצחק עטישייא. ר' יצחק בר רדיפא, א"ר ירמי' מדיפתא, ר' ירמי' ספרא שאלו. ר' ישמעאל בר' תנחום תלמידו (לא מצאתי). בש"ר כהנא בר מלכי' ור' מיישא קשישא. ר' נתן בר ברכי' תלמידו. רב סמא בר' ירמיה. בשם מר עוקבא. בשם רב ירוש' ר"פ פסין הוריות (ו' סע"א). קרא את רבא בבלאי טפשאי (ע"ל). יום שמת רבא בר קיסא אמר לרב חסדא. רבין א"ר ירמי' יומא (ס"ג א'). ר' רדיפא. אמר שמואל חולין (כ' א') כיצד צולין (ע"ו א'). ור' שמואל בר חלפתא. ר' שמואל אחוי דר' הושעי' בשמו. ר' שמואל בר יצחק כשמת שאל ר' ירמיה הלכה מר' זעירא ירוש' ברכות פ"ג מתני' א'. ור' ירמי' אמר בשמו ירושל' פאה פ"א הלכה א' עירובין פ"ק ור"פ פסין. שמואל בר תנחום בשמו. בשר"ש ב"י חלק (צ"ז ב') סוכה (מ"ה ב'). אר"ל. ר' שמעון בר אבא:
2565
2566ירמיה בר אחא תלמיד רב. אמר רב פא"ט (נ"א ב'):
2566
2567ירמיה ביראה אמר רב יהודה פ' פסין (כ"ה א" ובפח"ה (נ"ג סע"ב). רב יהודה אשקלי' גיטא לחתני' דר"י ביראה, גיטין (ל"ד א'):
2567
2568ר' ירמיה מגופתא אבוה דר' מנשיא תלמיד רב יתהודה (ע"ש):
2568
2569רב ירמיה מדיפתא א"ר אסי מנהר בול. א"ר ירמיה לרב אשי הכי אמר רב ירמיה מדיפתא זבחים ספ"א (ט"ו רע"ב). אמר לרב כהנא ב"ב (קע"א ב'). ר' מנשיא בנו. אמר עביד רב פפי עובדא ב"ב (נ"ב א') סנהדרין (כ"ז א'). לדידי אמר רב פפי ע"ז (מ' א'). רב מדיפתא בנו וצ"ע. משמי' דרבא זבחים (ל"ד ב'). רבה זוטי אמר לרב אשי הכי אמר ר' ירמיה מדיפתא מנחות (ל"א ב'). רבינא יתיב קמיה קדושין (ל"ג א'). ורבינא בן קיסי (ע"ש). רמי בר חמא א"ל מגילה (י"ח ב', י"ט א'):
2569
2570ר' ירמי' בר' חנינא ר' יודן בן פזי בשמו:
2570
2571ר' ירמיה דרומיא תרומות ספ"ג:
2571
2572ר' ירמיה ספרא שאל לר' ירמי' ירוש' תפלת השחר מתני' א' ותענית פ"ד הלכה א' מגילה פ"ג הלכה ו':
2572
2573ר' ירמיה רבה ריש כנישתא דבצרה גרר ספסלא לעילא מר' ירמי' רבה שבת (כ"ט ב'). ומזכירו כן כמה פעמים:
2573
2574ירמי' אחיו של עוקבן הבבלי (עי' מר עוקבא):
2574
2575ירמיה בר נתן (לא מצאתי):
2575
2576ירמיה אבא בנו. הונא ב"י. רב כהנא ב"י. רב מיישא ב"י. ר' מנשיא ב"י. רבה ב"י:
[הגהות: ירמיה, שבת (ס"ה א') בעא ר' ירמיה מר' אבא ובאשר"י בעא רב יהודה מר"א:]
[הגהות: ירמיה, שבת (ס"ה א') בעא ר' ירמיה מר' אבא ובאשר"י בעא רב יהודה מר"א:]
2576
2577יש אומרים עי' ר' נתן ורבה תוספאה:
2577
2578ר' ישבב הסופר חילק כל נכסיו לעניים שלח לו ר"ג הזקן והלא אמרו חומש נכסיו למצוה (ע"ש). בש"ר ר"פ פקודי כתב משמע דהיה בזמן ר"ג הזקן ובפ"ב דחולין במשנה ד' (ל"ב א') א"ר ישבב לר"ע כו' וחזר ר"ע לדברי ר' ישבב. ובנזיר (ס"ה א') מעשה בר' ישבב כו' א"ל ר"ע כל שיגעת לריק. ובחולין (ל' ב') ר' ישבב אומר כו' ר"ע אומר כו'. ובערכין (כ"ח א') וכתובות (נ' רע"א) שלא הניחו ר"ע לבזבז כל נכסיו. ובכתובות (כ"ט ב') אמר נצווח על עקיבא בן יוסף כו'. משמע דהיה בזמן ר"ע שהיה אחר החורבן א"כ משמע דלא היה ר' ישבב בזמן ר"ג הזקן. ואפשר שהאריך ימים עכ"ל. רש"י כתב בחולין (ל"ב א') ישבב שם חכם וכ"ה בראש השנה (ט"ס וצ"ל וכן הוא בדברי הימים א' (כ"ד) כ"ה ברש"י) גבי משמרות וא"כ ישבב שם משמרה י"ד. והוא מי' הרוגי מלכות והרגוהו בזמן ק"ש כשאמר ועשו להם ציצית והיה בתענית ונשלך לכלבים ולא הוספד ולא נקבר. והי' כמשה חוץ מן הנבואה אשריו. וישב לפני ראב"ע (ע"ש). בש"ר יהושע חולין פ"ב משנה ד' (ל"ב):
2578
2579ר' ישבב בשם ר' לוי (לא מצאתי זכרו):
2579
2580ישבב אחיו ר' ישמעאל בן קמחית (ע"ש):
2580
2581ישוע חמיו של ר"ע. ובנו יוחנן, ועי' יהושע:
2581
2582בר ישיטא הוה אמורא דר' אבהו ירוש' מגילה פ"ד הלכה י':
2582
2583ר' ישמעאל בן פאבי כ"ג וחסיד ומשמת בטלה זיו הכהונה (פ' ע"ע משנה ט"ו) אבל בנו ביתו היו בעלי זרוע (רש"י) בס"פ מקום שנהגו (נ"ז א'). וב"ק יצא עליו בעזרה יכנס ישמעאל תלמידו של פנחס. ושימש בכהונה גדולה י' שנים ועשה פרה אחת (פרה פ"ג) ובסדר הדורות אצל ר' יהושע בן חנניא כתב היוחסין בשם היוסיפון ששימש רק שנה אחת ועשה כרה אחרונה ע"כ. ובימיו הי' חנמאל המצרי ועיני בן הקף (ע"ש) בימי הלל, אמו עשרה לי כתונת של ק' מנה ועשה בה עבודת יחיד ומסרה לציבור יומא (ל"ה ב'). ובתוספתא פרה פ"ב ר' ישמעאל אומר הורה בן פאבי אחת בטבול יום נראה ט"ס:
2583
2584ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג.
2584
2585א) בס' הפרדס לרש"י כתב היה חכם גדול נקרא ר' אלישע הוא ואשתו היו חסידים גדולים ובניהם היו מתים קטנים והתפללו אל ה' ונעתר לקולם ונולד להם ר' ישמעאל, ומאריך שם מאד. וזה ר' ישמעאל כתב ממנו קנה אביו של נחוניא בספר קבלה שלו ואומר בשמו אני ישמעאל כ"ג בן י"ג שנה הייתי כשהלכתי אצל נחוניא בן הקנה ללמוד תורה ושאלתי ממנו שיודיע לי מי הוא שר התורה ומה שמו והישיב יופיאל שמו ותיכף עמדתי בתענית ופרשתי עצמי מכל תענוג מ' יום ולבסוף אמרתי שם גדול והורדתי אותו וירד כשלהבת אש ופניו כמראה ברק וכשראיתי אותו נבהלתי וכל אברי נתפרקו ונרתעתי לאחור. ואמר לי בן אדם מה טיבך שהרעשת פמליא של מעלה והחזקתי עצמי ואמרתי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שלא הורדתיך לכבודי אלא לעשות רצון קוני. ומיד אמר לי בן אדם טיפה סרוחה רימה ותולעה אף כי נפשך טהורה הואיל ויש לך חברה בגוף הנגוף טמא אתה ולכן אם תרצה דאתגלי לך תשב בתענית מ' יום ותטבול כ"ד טבילות בכל יום ואל תטעום דבר מזוהם ולא כל מיני קטניות וירק ואל תסתכל באשה ושב בבית אפל והוריתיך כרצונך וכן עשה ולמד תורה הרבה, כנראה בגמ' וזוהר ובהיר. והיה עולה ויורד כרצונו ומדבר עם המלאכים. (שה"ק דכ"ט א'). פ"ק דברכות (ז') א"ר ישמעאל ב"א פ"א נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים וראיתי אכתריאל יה ה' צבאות יושב על כסא רם ונשא ואמר לי ישמעאל בני ברכני אמרתי לפניו רבש"ע יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך כו'. כתב היוחסין בסדר הדורות והיה מואס בבצע שהביא לו איש ראשית הגז ולא דן אותו בכתובות פ' הנושא (צ"ל בפ' שני דייני גזירות ק"ה ב') ובתנחומא פ' שופטים) הרואהו בחלום יצפה לחכמה. אמת כי באדר"נ ס"פ מ' איתא הרואה ר' ישמעאל בחלום יצפה לחכמה. וכתב שם בפירוש שנדפס מחדש לפי שהיה כ"ג ועסק בסדר קדשים שנקרא חכמה בפ' ב"מ (ל"א א'). אבל נראה כי שניהם טעו דזה נאמר על ר' ישמעאל חבירו של ר"ע דאמר שם הרואה ר"ע בחלום ידאג מן הפורעניות (ר"ל לפי שנהרג) א"כ הרואה ר' ישמעאל חבירו הוא יצפה לחכמה. ומפורש בפ' הרואה (נ"ז רע"ב) הרואה ר' ישמעאל בן אלישע בחלום ידאג מן הפורעניות:
2585
2586ב) כתב עמק המלך דל"ט ד' כתב בפרקי היכלות דר' ישמעאל כ"ג אותו היום ה' בשבת היה וכשבאת שמועה קשה מכרך גדול של גפים תפשו י' אבירי ישראל ובראשם רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע ור"א בן דמא ור"י בן בבא ואלפים ת"ח מירושלים פדיון שלהם, וכיון שראה ר' נחוניא בן הקנה הגזירה עמד והורידני למרכבה ובקשתי מן סוריאל שר הפנים אם הוא גזירה מלפני ממ"ה. ואמר לי י' כתבו ב"ד של מעלה ונתנו לסמאל כו' וסמאל קבל לסבול כל הגזירות על עצמו עשב"ג. אר"י ב"א כשבאתי והודעתי מה שאמר לי שר הפנים קבלו עליהם דין שמים ושמחו כל החבירים ועשו אותו יום לפני ר"נ בן הקנה משתה ושמחה ואמרו יתחיל הנשיא בשמחתנו ואנחנו אחריו הרכינו לפנינו כל מיני זמר ונשתה יין וע"ש באריכות (מ' א'). ונראה שם דר"י ב"א נהרג אחר ר"ח בן תרדיון. ועי' ילקוט ראובני (ס"ו ד', ס"ז ג') (ועי' ר"ע). בפ"ח דשמחות שנתפס רשב"ג ור"י ב"א ובאה השמועה לר"ע ולר"י בן בבא, ובאדר"ן פל"ח כשתפסו רשב"ג ור"י ב"א כהן גדול בן כהן גדול ונפל הגורל על רשב"ג ואח"כ חתכו ראש ר"י ב"א. בפ"ק דע"ז (י"א ב') קרקפלו של ר"י ב"א כ"ג ומהרוגי מלכות היה ומתוך יפיו נכנס בלב בת הקיסר להפשיט עור פניו וחנטה אותו באפרסמון שתהא קיימת ולא משונה ועדיין מונחת בגנזי רומא כפירש"י. וכפירש"י פ' הרואה. ופ' העור והרוטב (קכ"ג א') קרקפלו של ר"י ב"א מונח בראש מלכים פירש"י וזה למכשפות במלחמה:
2586
2587ג) כתב היוחסין [בסדה"ד אצל ר' ישמעאל ואצל ר' יהושע בן קרחה] רבינו חננאל כתב כי ר' יהושע בן חנניה פדה את ר' ישמעאל כשהיה תינוק (ר"ל ר' ישמעאל חבירו של ר"ע) ואינו נראה כי ר' יהושע בן חנניה פדה את ישמעאל בן אלישע עכ"ל. וכ"כ בסה"ד אצל ר' ישמעאל בן אלישע וכאן בסדר תנאים אצל ר"י בן אלישע היינו ר"י כ"ג הנהרג, כ"ה מפורש. והנה איתא במנחות (ס"ד ב') כשצרו מלכי בית חשמונאים הורקנוס ואריסתובלוס זע"ז כו' (עי' ח"א) באותה שעה אמרו ארור האיש שילמד בנו חכמת יונית כו' כתבו התוס' והא דמשמע ס"פ שתי הלחם (צ"ט ב') דמה (צ"ל בן דמא) בן אחותו של ר' ישמעאל שאל את ר' ישמעאל אני שלמדתי כל התורה אם מותר לי ללמוד חכמת יונית קרא עליו מקרא הזה והגית בו יומם ולילה כו' משמע אי לא משום דכתיב והגית בו יומם ולילה שרי. ולמ"ד אפי' לא קרא אלא ק"ש קיים מצות לא ימוש משמע דשרי היינו היכא דאיכא צורך דשמא קרוב למלכות היה כמו שהתירו לבית ר"ג ומה שלא התיר לו ר"י שמא לא היה כ"כ צורך ציבור כמו בית ר"ג. ורבינו שמואל תירץ דקודם גזירה היה (ר"ל קודם שגזרו שלא ללמוד חכמת יונית היה מתיר אך משום והגית בו יומם ולילה אסור לו). וכתבו התוס' וא"א לומר כן (דמה ששאל בן דמא לר' ישמעאל יהיה קודם גזירה) דהא ר' ישמעאל אחר חורבן היה שר' יהושע בן חנניה פדאו כשהיה תינוק בפרק הניזקין (נ"ח א') (מעשה בר' יהושע בן חנניה שהלך לרומי אמרו לו תינוק א' יש בבית האסורים יפה עינים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים הלך ועמד על פתח בית האסורים ואמר מי נתן למשיסה יעקב וגו' ענה אותו תינוק ואמר הלא ה' זו חטאנו לו וגו' אמר מובטחני שמורה הוראה בישראל העבודה שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו כו' ומנו אותו תינוק ר' ישמעאל בן אלישע כו'. (ובירוש' הוריות פ"ג הלכה ז' הזכיר שפדה ריב"ח תינוק אחד אבל לא הזכיר שפדה לר' ישמעאל ב"א). מעשה בבנו ובבתו של ר' ישמעאל ב"א שנשבו לב' אדונים ואמרו נזווגם ונחלק הוולדות ובכו כל הלילה זה אמר אני כהן בן כהן גדול אשא שפחה והיא אומרת אני כהנת בת כ"ג אנשא לעבד. (ע"ל ר' צדוק שזה היה בן ובת של ר' צדוק. ואפי' ר' ישמעאל אחר שהיה מעשרה הרוגי מלכות (ר"ל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) לא קדם כ"כ דר"ג (צ"ל רשב"ג) נהרג עמו ואמרינן הלל (ושמעון) גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית ק' שנה ומלכות חשמונאי פסק בפני הבית ק"ג שנה כו'. ומ"ש התוס' ואפילו ר' ישמעאל אחר שהיה מי' הרוגי מלכות לא קדם כ"כ, ר"ל דלמא בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל היינו בן אחותו של ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג הנהרג שאלו אם מותר ללמוד יונית וזה היה קודם הגזירה. ע"כ כתבו שזה א"א כי הגזירה היה ק"ג שנים קודם החורבן בודאי לא היה ר"י בן אלישע כ"ג קודם החורבן ק"ג שנה שהרי נהרג בזמן החורבן או אח"כ ומסתמא כששאלו בן דמא קודם הגזירה היה אז ר"י ב"א גדול שהרי בן אחותו ששאלו היה כשלמד כל התורה מסתמא גדול היה ושאל מר"י פשיטא גדול היה עכ"פ בן מ', א"כ יהיה זקן מאד בשעת הריגה. ועוד דבן י"ג שנים הלך ללמוד מר' נחוניא בן הקנה ומסתמא היה רנב"ה גדול בן מ' שנה כשלמדו סתרי תורה ורנב"ה הורידו למרכבה בשעת הריגת עשרה הרוגי מלכות א"כ יהיה בשעת החורבן ר' נחוניא בן הקנה קרוב לק"ע שנה או יותר. ור"י ב"א יהיה יותר מק"ג שנה בשעת הריגה דוק ותשכח, אלא ודאי זה ששאלו בן דמא היה אחר החורבן ואיך אפשר לפרש כפי' רבינו שמואל דקודם הגזרה היה. ואם יקשה לך דבן דמא היה בן אחותו של ר' ישמעאל היינו ר"י חבירו של ר"ע ואותו שפדה ר' יהושע בן חנניה פ' הניזקין הא מפורש שם כנ"ל דזה שפדה הוה ר' ישמעאל בן אלישע. משום הא לא קשה כי אכתוב לקמן כי ר' ישמעאל סתם חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע כי ב' היו א' ר"י בן אלישע כ"ג וא' סתם ר"י ב"א ולא היה כ"ג ואותו הנהרג הי' זקנו. אך ממ"ש תיכף מעשה בבן ובת של ר"י ב"א אמרו אני בן כ"ג ובת כ"ג א"כ ר"י ב"א שפדה ר' יהושע ב"ח הוא הוא שהיה כ"ג. יצא לך מזה כי ר' ישמעאל שפדה ר' יהושע אחר החורבן אין זה ר"י ב"א הנהרג כי אם סתם ר' ישמעאל חבירו של ר"ע כדעת רבינו חננאל ודלא כדעת היוחסין. והיו נראין קצת דברי היוחסין שריב"ח פדה את ר' ישמעאל ב"א כ"ג מדאמר תינוק יפה עינים וטוב רואי כו' וכבר נזכר לעיל ברש"י שמתוך יפיו הפשיט עור פניו. ומ"ש התוספות לעיל דאותו שפדה ר' יהושע לא היה ר"י ב"א כ"ג אלא אחר היינו ר"י בר פלוגתי' דר"ע. וע"פ מ"ש התוס' דר' ישמעאל בר פלוגתיה דר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע ועפ"י מ"ש התוס' דתרי ר"י בן אלישע היו כאשר אביא לשונם אצל ר' ישמעאל בר פלוגתי' דר"ע. אך זה קשה כתורמוס דהא ר' יהושע פדה אותו אחר החורבן והיה תינוק וידוע כי ר' אלעזר בן עזריה נתמנה לנשיא אחר החורבן כמו ה' שנים עש"ב. ואיתא במשנה פ"ד דידים משנה ג' בו ביום שנתמנה ראב"ע א"ל ר' ישמעאל אלעזר בן עזרי' עליך ראיה ללמד שאתה מחמיר כו' א"ל ראב"ע ישמעאל אחי כו'. הרי ר"י בן אלישע חבירו של ר"ע היה גדול כשנתמנה ראב"ע ואיך אפשר לומר דר' יהושע פדאו אחר החורבן והיה תינוק:
2587
2588אלא צ"ל דג' ר"י בן אלישע היו אחד ר"י כ"ג הנהרג, וא' חבירו של ר"ע, וא' שהי' תינוק אחר החורבן שפדה ר' יהושע שהיה בן בנו של ר"י הנהרג. וא"כ צ"ל דר"י בר פלוגתי' דר"ע שאביו שמו אלישע אינו בנו של ר"י כ"ג הנהרג דהא ר"י בר פלוגתיה דר"ע גדול היה ה' שנים אחר החורבן ונולד הרבה שנים קודם החורבן שעדיין חי היה ר"י כ"ג ואיך יקרא אלישע בן ישמעאל כ"ג בנו ישמעאל ע"ש אביו שהיה עדיין חי. ואין לומר דר"י חבירו של ר"ע הוא ר"י בן אלישע כ"ג שנהרג ואותו שפדה ר' יהושע כשהיה תינוק הוא בן בנו. וקצת היו נראין הדברים שכן הוא דאיתא בשבועות (כ"ו א') ר' ישמעאל ששימש את נחוניא בן הקנה שהי' דורש בכלל ובפרט איהו נמי דריש כלל ופרט ר"ע ששימש נחום איש גם זו דרש כו'. וכבר כתבתי לעיל מ"ש אני ישמעאל כ"ג בן י"ג שנה הייתי כשהלכתי ללמוד תורה אצל ר"נ בן הקנה, וקשה הדבר שיהי' ר"י כ"ג ונכדו ר' ישמעאל בן אלישע חבירו דר"ע שימשו רב אחד. וא"כ ע"כ אחד הוא ר"י כ"ג ור"י חבירו של ר"ע. אך בשביל קושיא זו אין הוכחה כי ר"נ בן הקנה האריך ימים כמ"ש שאלו ר"ע במה הארכת ימים. (אך) [גם] מצד זה א"א כי ר"י הנהרג יהיה חבירו של ר"ע דהא איתא בס' דורות עולם ובשמחות ואדר"נ הנ"ל כי רשב"ג ור"י ב"א נהרגו יחד ונודע דרשב"ג הזקן נהרג ביום החורבן ורצו להרוג את ר"ג דיבנה בנו והצילו ריב"ז (ע"ש). וכבר הראיתיך לעיל דמפורש במשנה דידים דר' ישמעאל חבירו של ר"ע היה חי ביום שנתמנה ראב"ע ה' שנים אחר החורבן. א"כ אי אפשר לומר דר"י חבירו של ר"ע הוא ר"י בן אלישע כ"ג הנהרג. אם לא דנאמר כמ"ש היוחסין [בסדה"ד אצל ר"י בן אלישע] כי ר"י כ"ג נהרג אחר החורבן דלא כהדורות עולם. כי בתלמוד נראה שהיה אחר החורבן בב"ב (ס' ב') תניא אמר ר"י בן אלישע מיום שחרב בית המקדש דין הוא שנגזור על עצמנו שלא לאכול בשר כו'. ובפ"ק דשבת (י"ב ב') ת"ר ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה פ"א קרא והטה וכתב על פנקסו כשיבנה בימ"ק אביא חטאת שמינה כו' ואמר שם שאני ר' ישמעאל בן אלישע שמשים עצמו כהדיוט על ד"ת. וא"כ הוא דנהרג אחר החורבן ואפשר זמן רב אחר החורבן נהרג כמו ר"ע מי' הרוגי מלכות נהרג נ"ב שנה או ע"ג שנה אחר החורבן (ע"ש). וא"כ אפשר להיות כי ר"י חבירו של ר"ע הוא ר"י כ"ג הנהרג והיה עדיין חי ביום שנתמנה ראב"ע אחר החורבן ה' שנים. אך ההכרח לומר כי ב' ר"י בן אלישע היו אחד הנהרג וא' בן בנו כמ"ש התוספות דהא ר' יהושע פדה התינוק אחר החורבן ע"כ ר' ישמעאל בן אלישע בן בנו של הנהרג היה שהיה כ"ג בזמן הבית ועלה לרקיע לידע אם נגזרה משמים כו', ולפ"ז אין הוכחת היוחסין כלום דר"י בן אלישע נהרג אחר החורבן מדאמר ר"י בן אלישע מיום שחרב ביהמ"ק דין הוא שנגזור על עצמנו. ומ"ש כשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת, דלמא זה האומר היה בן בנו של ר"י ב"א הנהרג ור"י כ"ג הנהרג היה עם רשב"ג בשעת החורבן כדעת הד"ע ושמחות ואדר"נ. אך עדיין צ"ע וישוב הדברים כי קשה להולמן, אבל מ"ש היוחסין דר' יהושע פדה התינוק ר"י ב"א אחר החורבן הוא ר"י ב"א כ"ג הנהרג חלילה לומר כן, אם יקרא כ"ג א"כ שימש כשהיה ביהמ"ק כנ"ל ונכנס לפני ולפנים להקטיר קטורת, ואיך יהיה תינוק אחר חורבן הבית (ע"ל מ"ש בשם חס"ל). גם א"א לומר שהתינוק היה ר"י בן אלישע חבירו של ר"ע שהרי לעיל הוכחתי דה' שנים אחר החורבן היה ר"י גדול. אלא צ"ל בהכרח אותו שפדה ר' יהושע הוא בן בנו של ר"י כ"ג:
2588
2589בתוס' יבמות (ק"ד א') א"ר ישמעאל בר' יוסי אני ראיתי את ר' ישמעאל בן אלישע. קשה הא ר"י ב"א נהרג קודם ר"ע ור' ישמעאל בר' יוסי היה כפוף לרבי ורבי נולד יום שמת ר"ע. וצ"ל ב' ר' ישמעאל בן אלישע היו ואותו שנהרג היה זקנו של ר' ישמעאל בן אלישע שראהו רבי ישמעאל בר' יוסי דאפשר שחי הרבה אחר ר"ע עכ"ל. ועי' בתוס' זבחים (קי"ט סע"א) ר' ישמעאל אומר זו וזו שילה רשבי"א זו וזו ירושלים. כתב רש"י במגילה מוקי כר' ישמעאל ולא דק דהתם במגילה (י' א') ר' ישמעאל בר' יוסי שהיה בימי רבי והכא ר' ישמעאל בן אלישע בר פלוגתיה דר"ע רבו של רשב"י עכ"ל. וכ"כ תוס' זבחים (ס"א א') דר' ישמעאל חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע. וכדי להסיר המבוכה ע"כ ג' ר' ישמעאל בן אלישע היו. א' הנהרג בזמן החורבן, וא' חבירו של ר"ע שהיה גדול כשנעשה ראב"ע לנשיא, וא' שר' ישמעאל בר' יוסי ראה אותו. ומצאתי מרגניתא בס' כריתות ימות עולם סט"ו וז"ל. ריב"ז היה בזמן החורבן ולאחר החורבן קבע ישיבה ביבנה מ' שנה ואחריו חזרה הנשיאות לר"ג דיבנה (ע"ש). וא"כ אחר ב' או ג' שנים לר"ג דיבנה נתמנה ראב"ע והיה אז מ"ג שנה אחר החורבן. ולפ"ז יש לומר דאותו ר' ישמעאל בן אלישע שפדאו ר' יהושע כשהי' תינוק שהיה אחר החורבן זה היה נכד ר"י בן אלישע הנהרג והיה חבירו של ר"ע והיה גדול בזמן שנתמנה ראב"ע. אך דברי ס"כ הנ"ל הם נגד דעת רש"י סוף ר"ה (ל"א סע"ב) כי ריב"ז לא נהג נשיאות אחר החורבן כי אם שנה או שנתים ותיכף נעשה נשיא ר"ג דיבנה וכ"כ תוס' (עי' ראב"ע). ומוכרח לדעת הס"כ כי ראב"ע שהיה מעשר בכל שנה ושנה היה ארנונא למלך דוק שם ותשכח דאחר החורבן בטלה מעשר בהמה והוא היה בן י"ח כשנתמנה לנשיא מ"ג שנים אחר החורבן. והנה אראך עוד מ"ש מגלה עמוקות א' ע"ג ר' ישמעאל גלגול יוסף ור"ע גלגול שמעון וז"ס שאמר ר"ע לר' ישמעאל אחי בת ובת אני דורש (עי' ר"ע מש"ש). ובחסד לאברהם כתב ר' ישמעאל כ"ג הנהרג הוא גלגול יוסף עי' לקמן באריכות. א"כ היה נראה כי ר' ישמעאל חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל כ"ג הנהרג. חזור וחזור ליישב כל המבוכות הנ"ל. כתב בחס"ל מעין ה' נהר כ"ה יוסף הצדיק היתה נשמתו מגולגל בר' ישמעאל בן אלישע כ"ג הנהרג לכן היה יפ"ת דוגמת יוסף והיה ראוי לעונש לתקן פגם י' ניצוצות טיפת זרע של יוסף לכן הפשיטו עור פניו נגד ויפשיטו כתנתו, וכמו יוסף נשבה בין מצרים כן ר' ישמעאל בן אלישע בין עכו"ם עכ"ל. נראה מזה דס"ל דאותו שפדה ר' יהושע היה ר"י בן אלישע הנהרג. וכבר כתבתי לעיל מן התמיה אשר ע"ז. ועי' רקנ"ט בעון ויפשיטו את יוסף נפשט עור של ר' ישמעאל (ע"ש בפ' ויחי בפ' ויאמר יעקב אל בניו האספו). כתב בס' ג"נ ר"י כ"ג בסוד יאשיה שלא היה לפניו מלך. ובילקוט מלכים סכ"א שנה קודם שנולד נקרא שמו ומאס אלילים כו' וכן ר"י כ"ג היה מט"ט סנדקי ובישר את אמו מלידתו כשנראה לה כשהלכה וחזרה מטבילת מצוה אותו לילה כמה פעמים והופשט בשרו כשם שעשו כל בשרו של יאשיה ככברה ומתו בן ובת בבכיה כדאי' בגיטין פ' הניזקין (הנ"ל) וזה היה לתיקון אמנון ותמר כי יפ"ת היתה וכן אמנון טוב רואי ויפה. הגם דהיו פעם אחרת בבן ובת דר' יוסי דיוקרת (ע"ש) והיא גם היא תמר לא היתה ראויה להסבה גם ענוש לצדיק לא טוב וכשם שנפרעין מן המסובב כך נפרעין מן הסבה עכ"ל. חבירו ריב"ז (עי' שמואל הקטן). כתב גא"י שיזור שם קבור ר"ש שזורי וסמוך לו קבר ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג מי' הרוגי מלכות ואצלו קבר ר' שמעון בן אלעזר:
2589
2590ר' ישמעאל (סתם).
2590
2591א) פ"ג דאבות ופ"ד. במשנה ברכות פ"ז ג'. פאה פ"ד י'. דמאי פ"ו ד'. כלאים פ"ג ג' ו' ז'. פ"ו ד'. שביעית פ"א ד'. תרומות פ"ד ה'. מעשרות פ"ג ה'. חלה פ"ד ד'. שבת פ"ב ב' ופט"ו ג'. עירובין פ"א ב'. פסחים פ"י ט'. שקלים פ"ג ב'. פ"ד ג' ד'. יומא פ"ד א'. פ"ו ח'. סוכה פ"ג ד'. כתובות פ"ה ח'. נדרים פ"ג י"א. פ"ט י'. נזיר פ"ו ג'. ב"ב פ"ג א'. פ"ו ד'. פ"י ח'. סנהדרין פ"א ב'. שבועות פ"ב ה'. פ"ג ה'. עדיות פ"ב ד' ה' ו'. פ"ה ג'. ע"ז פ"א ב'. פ"ב ה'. פ"ד א'. מנחות פ"ג ז'. פ"י א'. חולין פ"ט ד'. בכורות פ"ג א'. פ"ו ו' י"ב. פ"ז ה'. ערכין פ"ח ז'. כריתות פ"ב ה'. מעילה פ"ג ג'. כלים פ"ב ב'. פ"ה ג'. פ"ז ג'. אהלות פ"ג ה'. נגעים פ"א ב'. פ"ב א'. פ"ח ט'. פי"א ה'. פי"ב ג'. פרה פ"א ג'. פ"ג י"א. פ"ח י"א. נדה פ"ג ז'. פ"ו י"ב. זבים פ"א ב'. מקואות פ"ז א'. פ"ח ג'. פ"ט ו'. ידים פ"ד ג'. טהרות פ"א ב'. עוקצין פ"ב ב':
2591
2592ב) חבירו (ובר פלוגתא) דר"ע (כתבו התוס' הוא בן אלישע, ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג מ"ש באריכות). כתב היוחסין [בסדה"ד אצל ר"י בן אלישע] אעפ"י שהרמב"ם פ"ב דעדיות וכן במדע סובר כי ר' ישמעאל תלמיד ר"ע ופסק הלכה כר' ישמעאל, ההלכה אמת כי בפ"ק דשבת הורה ר' חנינא כר' ישמעאל אע"פ שהלכה כר"ע מחבירו בכאן הורה ר' חנינא כר' ישמעאל שלא נחשוב שהלכה כר"ע, אבל נ"ל שאינו תלמידו אלא חבירו. אע"פ שבסוף מ"ק (כתב) כשמתו בניו נכנסו ד' זקנים לבקרו ר"ט וראב"ע ור"י הגלילי ור"ע ואמר להם שהטריח את רבותיו, זהו דרך מוסר, כי הם אמרו כי הוא חכם גדול ובקי באגדה ולא יכנס אחר בדברי חבירו ואם היה תלמידו לא היו ראויין לירא ממנו כ"כ. עוד כתב היוחסין [בסדה"ד בענין הכהנים] בפ"ה דזבחים (נ"ז א') אר"י צאו ואמרו לר"ע טעית וכן בסוף יומא (ע"ה ב') אמר טעית ואם היה רבו איך יאמר עליו טעית, אע"פ שבשער הגמול להרמב"ן הגירסא ביומא ר"ע אמר לר' ישמעאל טעית גירסא זו לא נמצא בשום ספר. עוד הגירסא ס"פ איזהו מקומן הנ"ל יעיד ע"ז. ועוד ראיה שהוא חבירו דבכ"מ מקדים רברי ר' ישמעאל לר"ע אף ע"פ שמצינו בב' מקומות ר"מ קודם לר"א זהו חידוש אבל לא בכל מקום. ובפד"מ (נ"א ב') א"ל ר"ע לר' ישמעאל אחי ור"ט היה כמו רבי לר"ע (ע"ש) וראב"ע השוה לשניהם שקרא לר' ישמעאל אחי פ"ק דברכות (י"א א') וסנהדרין (נ"א ב') ולר"ט אחי בפ"ד דידים ואמר ר' יהושע הריני כמשיב על טרפון אחי. ובבכורות (כ' א') א"ר יהושע צאו ואמרו לר' ישמעאל טעית. וכשבא ר' יוסי בן דורמסקית אצל ר' אלעזר ללוד סיפר לו המעשה (ע"ש) א"כ יהיו דברי ר' ישמעאל נשמעים בזמן רבותיו של ר"ע ור' יהושע ור"ט וכן ר"א השווהו שקראו אחי. וכן בן עזאי שהיה תלמיד חבר לר"ע אמר חבל שלא שמשתי לר' ישמעאל (ע"ש). ובסוף ב"ב (קע"ה) א"ר ישמעאל הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות כו' וכל הרוצה לעסוק בד"מ ישמש את שמעון בן ננס אף עפ"י שקילס לבן ננס הלכה כר' ישמעאל וקראו בן ננס ולא רבי וידוע דבן ננס חבירו של ר"ע. ובספרא א"ל ר"י לר"א רבי הרי הוא אומר כו' א"ל ר"א דקל הרים אתה נראה שהיה מתווכח עם ר"א רבו של ר"ע. ובסוף יומא (פ"ו) שאל ר' מתיא בן חרש לראב"ע שמעתי ד' חלוקי כפרות שהיה ר"י דורש. ובפ"ג דשבועות אמר ר' יוחנן ר' ישמעאל ששימש את (נחום איש גם זו דדרש ריבויי ומיעוטי ט"ס) ר' נחוניא בן הקנה שדרש בכלל ופרט איהו נמי דרש בכלל ופרט ר"ע ששימש את נחום איש גם זו שדרש בריבויי ומיעוטי איהו נמי דרש בריבויי ומיעוטי (ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע) ואם היה תלמיד ר"ע למה לא אמר כמותו. כתב ר"ח ר' ישמעאל תלמיד ר' יהושע שכן שאל ממנו בגבינות בע"ז (כ"ט ב') וכ"ה הגי' ברש"י חולין (קט"ז ב') ובמ' חזית פסוק כי טובים דודיך. אבל בע"י הגי' שאל ר' ישמעאל מר"ע וכן הגי' בתשו' ריב"ש שאל מר"ע וכן כופל ומשלש ור' ישמעאל קרא שם את ר"ע אחי. ונראה כגי' הע"י והריב"ש דר' ישמעאל קרא את ר"ע אחי דכן מצינו דר"ע קרא את ר' ישמעאל ג"כ אחי ולא מצינו בש"ס שיקרא ר' יהושע את ר' ישמעאל אחי, אכן בתוספתא פ"ט דפרה ר' ישמעאל הלך אחר ר' יהושע א"ל הטהור לחטאת הסיט את המפתח השיאו לדבר אחר א"ל ר' ישמעאל אחי איך אתה קורא כי טובים דודיך כו'. ובילקוט שה"ש פ' כי טובים דודיך שאל ר' יהושע את ר' ישמעאל בענין גבינות הנ"ל ודאי ט"ס. ובתוס' ע"ז (ל"ה א') בשם ירוש' (שם פ"ב הלכה ח', ומ' חזית הנ"ל) דר' ישמעאל היה קטן באותה שעה. ונראה קצת סמך מזה דאותו תינוק שפדה ר' יהושע היה ר' ישמעאל זה (עי' מ"ש אצל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) כנראה כאן דר' ישמעאל היה קטן בימי ר' יהושע. בפ"ו דכלאים שהלך ר' יהושע אצל ר' ישמעאל לכפר עזיז נ"א חזיז והראהו ירושתו בגפנים. הוא ור"ע נקראו אבות העולם (ע"ש). ונקרא חנות מזויינת גיטין (ס"ז א'):
2592
2593ג) תנא דבי ר' ישמעאל בי"ג מדות התורה נדרשת. דבי ר"י תנא ר"פ חלק. ובתוס' פסחים (ה' א') בכמה דוכתי פריך מר' ישמעאל אתנא דבי ר' ישמעאל. וביבמות פ"ק (ו' ב') דתנא דבי ר"י לא תבערו אש בכל מושבותיכם מה ת"ל (והלא כבר נאמר לא תעשו כל מלאכה רש"י) והקשה מה ת"ל אי ר' יוסי ללאו יצאת (לומר שאין חייבין עליה כרת וסקילה אלא ללאו בעלמא) אי לר' נתן לחלק (שלא תאמר שאין חייב סקילה עד שיחלל שבת בכל מלאכות כו'). ובתוס' ד"ה או אינו הקשה ר' יהודה כהן היכי בעא לאוקמי ר' ישמעאל כר' יוסי דאמר הבערה ללאו יצאת הא בפ"ק דשבת (י"ב) אמר דר' ישמעאל קרא והטה ואמר לכשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה אלמא דבהבערה יש כרת כנ"ל. הרי הקשו התוס' מתנא דבי ר"י על ר' ישמעאל וכה"ג פריך תנא דבי לוי אדתני לוי (ע"ש). גם מוכח מכאן דאותו ר' ישמעאל שהוא חבירו של ר"ע הוא ר' ישמעאל בן אלישע, דהא הקשה התוספות שר' ישמעאל קרא והטה ושם אמר ר' ישמעאל בן אלישע קרא והטה (ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע) ואילו היה ר"י בן אלישע כ"ג איך אמר כשיבנה ביהמ"ק יביא חטאת הא נהרג בשעת החורבן. ועשה מכילתא מס' שמות עד סוף התורה וכן ר"ע עשה מכילתא. וראיתי מכילתא דר' ישמעאל מהחודש הזה עד לא תבערו אש. בשלשלת הקבלה דל"ב ב' כתב וחבר פרקי היכלות טעה כי ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג חיברו (ע"ש). גם טעה במ"ש ר' ישמעאל חבירו של רבי (שהוא ר' ישמעאל בר' יוסי) חבר מכילתא וז"א כי ר' ישמעאל זה חבירו של ר"ע חיברו. ומ"ש בהליכות עולם סתם ספרי ר' ישמעאל וכלהו אליבא דר"ע שהיו תלמידיו טעה כי ר"י לא הי' תלמיד ר"ע וכן מפורש בתמורה. וכ"כ הרמב"ם בתשובותיו (עי' רשב"י):
2593
2594ד) תנא דבי ר"י שבת (י"ב, כ"ו, כ"ז, ל"ה, ס"ד, צ"ח, ק"ה, קי"ד, קי"ז, קנ"א) עירובין (י"ט, נ"א) פסחים (ג', ה', ז', ל"ה) ר"ה (ט"ז, י"ז) תענית (ו', ז', ח') יומא (ד', כ"ח, ל"ט, מ"ד, נ"ד, נ"ח, ס"ז, פ"א, פ"ח) סוכה (מ"ט, נ"ב) מגילה (י"ב, כ"ה) יבמות (ד') כתובות (ה', ל"ג, מ"ט, ע"ב, ק"ו) קדושין (כ', כ"ו, כ"ט, נ"ו) גיטין (ו', נ"ו, נ"ט, ס', ס"ו, ע') נדרים (ס"ח) סוטה (ג', י"ג, ל"ו) ב"ק (ס"ד, פ"ד) ב"מ (ס"א, קי"א) ב"ב (ק"כ) ע"ז (י"א, כ"ג) סנהדרין (ל"ד, ל"ה, מ"א, מ"ב, ס"ט, ע"ג, צ', צ"א, ק"ו, ק"ח) הוריות (ד', ז') מכות (ה', י"ט) שבועות (ט', י"ד, מ"ז) זבחים (י"ב, ט"ו, כ"ד, מ"א, פ"ח, ק"ה) חולין (מ"ב, נ"ט, ס"ה, ס"ו, ס"ז, קל"ב, קל"ז) מנחות (נ', ס"ו, ע"ח) בכורות (ה', י"ד) ערכין (ט"ז) כריתות (כ"ב) נדה (י"ג) רבה במדבר (פ"ט) שה"ש רבה פסוק יונתי בחגוי הסלע:
2594
2595ה) פ"ק דעירובין (י"ג א') בכל מקום שאמר תלמיד אחד בש"ר ישמעאל לפני ר"ע הוא ר"מ. אמר תלמיד אחד משום ר"י יבמות פ"ק (ו' ב'). ובסוטה (כ' סע"א) ר"מ למד לפני ר"ע ולא היה יודע מצד הפלפול ובא ולמד מר' ישמעאל וגמר וחזר ולמד מר"ע בסברא. בפ"ז דמקואות אר"ע היה ר' ישמעאל דן כנגדי. כתב בם כריתות ר"א בן שמוע ור' חנניה בן תרדיון ור' יהודה ור' יוחנן הסנדלר ור' יוסי ור' נחמיה ור"ש ושמעון בן עזאי קבלו ממנו עכ"ל. וע"ל ר"ע דאלו העמיד ר"ע לזקנותו. וקרוב בעיני שלא ראו את ר' ישמעאל:
2595
2596ו) ב"ק (פ' ע"א) א"ר ישמעאל (נ"א א"ר שמעון שזורי) מבעלי בתים של גלל העליון היו בית אבא למה חרבו שהיו מרעין בחורשין ודנין דיני ממונות ביחיד. בפ"ה דכתובות ר"י פסק שעורים כפול מחיטין שהיה סמוך לאדום שהשעורים רעות. בספ"ט דנדרים (ס"ו א' ב') ובתוספתא פ"ה ר"י היה מפרנס בנות ישראל ברעב כדי שיהיו יפות (ולאחת עשה שן של זהב) ובמשנה שם כשמת הספידו עליו בנות ישראל (וההוא ספדנא) אל ישמעאל בכינה כמו על שאול המלבישכם שני עם עדנים. ובירושלמי שם שהיה מפרנס לנשים שהלכו בעליהן למלחמה כו' וכשראה כת חבירים האכילן והשקן והיה שומע טעם הלכה מפי חכם ומקלסו. בתו באה למאן ובנה על כתיפה נדה (נ"ב א'). ובפ"ב דנגעים נשבע בני ישראל אני כפרתן. בכורות (מ"ה) תלמידיו שלקו זונה שהיתה חייבת שרפה למלך ומצאו רנ"ב איברים. אמו קבלה עליו לרבותיו גערו בישמעאל בני שאינו נוהג כבוד בי נתכרכמו פניהם אפשר ישמעאל כו' אמרו לה מה עביד לך אמרה כדו נפיק מבית וועדה אנא בעי משזגה רגלוי ומשתי מהן ולא שביק לי אמרו לו והואיל והוא רצונה הוא כבודה, ירושלמי פאה פ"ק הלכה א' ופ"ק דקדושין הלכה ז'. והש"ק כתב זה על ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג. ופתר חלומות לבן דמא בן אחותו ולצדוקי וכאשר פתר כן היה פ' הרואה (נ"ו סע"ב). אכן בירושלמי מע"ש פ"ד הלכה ט'. וברבה איכה פסוק איכה ישבה כו' רבתי בגוים קצת מחלומות הצדוקים הנ"ל שאלו לר' ישמעאל בר' יוסי. הרואה ר"י בחלום יצפה לחכמה (ע"ש ר"י כ"ג). רפאדי' שם קבורתו (עי' נחום איש גם זו). ר' ישמעאל גלגול יוסף (ע"ל ר' ישמעאל ב"א כ"ג):
2596
2597ז) בפח"ה (כ"ח א') רע"א חזקיה כו' ר' ישמעאל אומר כו' ואמר שם אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא (פרשב"ם שגלתה סנהדרין מיבנה לאושא) שאמרו מניין לחזקה שהיא ג' שנים כו'. ואיתא שם ע"ב מאן הולכי אושא (דא"ר יוחנן משמייהו) ר' ישמעאל (פירשב"ם הכי גמירי להו שהוא היה באותו זמן, ע"ל ר' יוחנן). מזה נראה ראיה לדברי שכתבתי אצל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג דר' ישמעאל חבירו של ר"ע היה בן בנו של ר"י כ"ג והיה בזמן ר' ישמעאל בר' יוסי שהיה בזמן רבי ור' יוחנן היה ג"כ בזמן רבי. וזה מוכרח ג"כ כמ"ש בר"ג הזקן שהולכי אושא היו בימי ר"ש אביו של רבי דלא כמו שטעו רבים בזה שס"ל דהולכי אושא היו בזמן ר"ג הזקן עשב"ג. אך צ"ע דר' יוחנן נולד בזמן שהיה רבי נשיא. בעדיות פ"ב משנה ד' ג' דברים אמר ר"י לפני חכמים בכרם ביבנה ושה"ר פסוק כרם היה לשלמה. בפ"ג דסוכה ר' ישמעאל ור"ט ור"ע. בתוס' סוטה (ד' א') תימא למה מקדים ר' ישמעאל למילתא דר"א ור' יהושע:
2597
2598ח) כתב היוחסין [בסדה"ד בענין הכהנים] ונראה דר' ישמעאל היה כהן (והרמב"ם לא זכרו בין הכהנים שזכר) כי בפא"ט (מ"ט א') חולק עם ר"ע אמר משום אבותיו היתר בחלב קיבה אמרו ישמעאל כהנא מסייע כהנא. ורש"י לא פירש כיצד היה כהן, ואולי רמז ומשל ישמעאל כהנא לר' ישמעאל בן אלישע כה"ג שהיה מהרוגי מלכות כו'. ומצאתי בפא"ט בקצת פירושים של רש"י כהן הוה והוא ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג, וזה אינו נראה בתלמוד אלא הם שנים וזמן רב ביניהם כי הראשון נהרג עם רשב"ג קודם שמלך ריב"ז. וכ"מ בתוס' פרק מצות חליצה דאותו שנהרג היה זקנו של ר' ישמעאל בן אלישע שראהו ר' ישמעאל בר' יוסי עכ"ל. (ע"ל ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג העתק לשון התוס'):
2598
2599ט) ר' אילעאי אביו של ר' יהודה כמו חבירו (ע"ש) הוא תלמידו. ישב עם ר"א המודעי ור' טרפון (ע"ש). ראב"ע (ע"ל). ור' אלעזר בן יצחק איש כפר דרום. ר"א רבו. ואבא אלעזר בן גמליאל. ר' זכריה בשמו. ר' חנינא בן אנטיגנוס בזמנו. ר' יהושע רבו. ר' חייא בר נחמני בשמו. ר' יהושע בן מתיא פירש דבריו לפניו. ר' יהושע בן דמא (ע"ש). ר' יוחנן שמע ממנו (ע"ל). אר"י משום ר"י. ר' יונתן. ר' יוסי בן החוטף תלמידו. ואבא יוסי בן חנן. ר' יוסי הגלילי (ע"ל). ר' ייני בש"ר ישמעאל בשם בית ר' ייני. ר' מאיר תלמידו (ע"ל). ר' מתיא בשמו. ר' נתן בשמו. ר"ע חבירו או רבו (ע"ל). שמואל בשמו. ר' שמעון בן ננס (ע"ל). רשב"י האריך ימים אחריו:
2599
2600ר' ישמעאל בן חנניה תלמיד ריב"ז וקרא אותו גרוע במדבר (ובשס"ח ערוגה ובמס' ד"א ערוגה עמוקה) שמחזקת מימיה. אדר"נ פי"ד (עי' ריב"ז):
2600
2601ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה במשנה ב"ק פ' ב'. סנהדרין פי"א א'. שבת (קט"ז ב', קל"ג ב') פרק כ"ש (ל"ד א') נזיר (י"ח ב'). מנחות (כ"א א', נ"א א'). אמר שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה יבמות (מ"ב ב', ע"ה). אמר לא נחלק אבא על חכמים ב"ב (ק"ל א'). בפ"ב דשבת (כ"ו א') ר' ישמעאל בן ברוקה צ"ל בן ר' יוחנן בן ברוקא (ובשס"ח ל"ת). ובפ"ה דערכין (כ"א א') בנו של ר' יהודה ב"ב צ"ל ר' יוחנן (ובש"ח ל"ת). ובספרא פ' מצורע ופ' אמור ר' שמעון בנו של ר' יוחנן. ומ"כ שצ"ל ר' ישמעאל ובעל קרבן אהרן ל"ת. וכן בפסחים (צ"א א') נ"ל ג"כ ט"ס. חבירו של רבינו הקדוש בזמן רשב"ג אביו עם ר' חנניה בן ר' יוסי הגלילי. (וכ"כ בסה"ד). אמת בר"ה (ל"ב א') נזכר רשב"ג ור' חנינא בר' יוסי ור' יוחנן ב"ב אבל ר' ישמעאל בו ר' יוחנן ב"ב לא נזכר שם (עי' ר"ג הזקן). ור' אלעזר בן תדאי. ור' חנינא ב"ג דיבנה. ור' חנן בן פנחס. ואבא חנן בדורו. ור' יהושע בן קרחא. ר"ע בדורו:
2601
2602ר' ישמעאל בן ראב"ע יומא פ' יוה"כ (פ"ה א') ומכילתא ר"פ תשא (ע"ל לוי הסרד):
2602
2603ר' ישמעאל בן אלעזר שבת (ל"ב סע"א) וירוש' פ' הרואה הלכה ג'. ותוספתא כלאים פ"ג. הלך ר' מתיא בן חרש אצלו ויש נוסחא אחרינא. ויש ר' אלעזר בן ישמעאל או בר' ישמעאל:
2603
2604ר' ישמעאל בר יוסי.
2604
2605א) (הוא בר' יוסי) בן חלפתא (פ"ד דאבות) וטעה בעל ה"ע שכתב כי הוא בן ר"י הגלילי כדאיתא פ' כ"כ ע"ש (קי"ח ב'). כ"כ היוחסין בסה"ד. והוא עצמו טעה שכתב אצל ר"י הגלילי כי בניו ר' ישמעאל בר' יוסי הגלילי ור' חנינא בר"י הגלילי ושכח מ"ש כי בעל ה"ע טעה כמ"ש כאן:
2605
2606ב) חבירו האהוב של רבי והיו לו ד' אחים (ע"ל ר' יוסי). ומינהו המלך לתפוס גנבים ולסטים פגע בו אליהו וא"ל עד מתי אתה מוסר עם אלהינו להריגה א"ל מה איעבד הורמנא דמלכא הוא א"ל אבוך ערק לאסיא את ערוק ללודקיא פ' הפועלים (פ"ד א'). וצ"ע דהא ר' יוסי אביו ערק לציפורי (ע"ש מ"ש). וכשהיה עומד פנים אל פנים עם ר' אליעזר בר' שמעון הוה עייל צמד בקר בין שניהם מתחת כריסן. ואיבריה בהמת בת ט' קבין ע"ש בתוס'. ורבינו ברוך פירש איבריה שיעור זרועו כדאמרינן פ"ק דברכות גלי' איברי' ונפל נהורא ולא גריס דרעיה. והיה איש כבר לכן התאחד ליכנס לבית המדרש. והיה מפסע ואזל וא"ל אבדן מי הוא שמפסע על ראשי עם קודש א"ל אני שבאתי ללמוד תורה מרבי. וא"ל וכי הגון אתה ללמוד מרבי א"ל וכי משה הגון היה ללמוד מפי הגבורה א"ל וכי משה אתה א"ל וכי רבך אלהים הוא. א"ר יוסף שקלי' רבי למטרפסיה בהאי עלמא דא"ל רבך ולא אמר רבי (פי' שקל רבי גמולו על ששמע ולא מיחה (רש"י) והערוך פי' גבה דינו ממנו וי"א שנטל חלקו וגורלו מן העונש כנגד חובתו) אדהכי אתת יבמה לחלוץ אמר רבי לאבדן זיל בדקה אזל אמר לי' ר' ישמעאל כך אמר אבא איש כתיב אבל אשה בין קטנה בין גדולה. א"ל רבי לאבדן תיב אדוכתך כבר הורה זקן. הוה אבדן מפסע ואתי א"ל ר' ישמעאל מי שצריך לו עם קדוש יפסע על ראשי עם קדוש ומי שאין צריך לו אל יפסע. א"ל רבי לאבדן קום אדוכתך באותה שעה נצטרע אבדן וטבעו ב' בניו ומיאנו ב' כלותיו. א"ר נחמן בר יצחק בריך רחמנא דכספיה לאבדן בהאי עלמא פ' מצות חליצה (ק"ה ב') ונ"ל דאין הלכה כר' ישמעאל כדאי' במשנה ר"פ בא סימן (מ"ח א') וכ"כ התוס' שם. ג' דברים צוה את רבי ע"פ (קי"ב ב') ובדף (קי"ח ב') כשחלה שלח לו רבי אמור לנו כמה דברים בשם אביך. וכתב הרשב"ם בכמה מקומות מצינו ששלח לו רבי בחליו ושמא חלאים רבים חלה. ובפ"ק דשבת (ט"ו א') כשחלה שלחו לו רבי אמר יכול אני לכתוב כל קריא מן פומי ירוש' מגילה פ"ד הלכה א'. הוא תנא ופליג פ' במה אשה (ס"ד ב'). אקלע לבי ר"ש בר' יוסי בן לקוניא יהבו לי כסא שתייה בחדא זימנא א"ל לא סבר מר השותה כוסו בבת אחת ה"ז גרגרן א"ל לא אמרו בכוסך קטן ויינך מתוק וכריסי רחבה פסחים (פ"ו ב'). ההוא גברא דרי פותכא וא"ל לר"י דלי לי ויהיב ליה שויין לפנים משורת הדין ב"מ (ל' ב'). והיה פותר חלומות (ע"ל ר' ישמעאל חבירו של ר"ע). בנדה ספ"ב (כ' סע"ב) ר' ישמעאל בר' יוסף צ"ל יוסי ובשס"ח ל"ח. ובירוש' יבמות פ"ז הלכה ב' ר' ישמעאל בר' יוסי משום אביי צ"ל בר' יוסי בשם אבוי, ושם מביא אח"ז ר' ישמעאל בר' יוסי:
2606
2607ג) משום ר' אבא מ' חזית פסוק אתי מלבנון צ"ע. ור"א הקפר. ר' ביסא או ביסנא. רב הונא בשמו. אמר לר' חייא בבלאה. ור' חמא בר ביסנא בעא מיניה. ובירושלמי כתובות פ"ה הלכה י' בר' יסי. ור' חנינא אמר בשמו. בבבלי שבת (מ"ט סע"א) א"ר חנינא כך אמר ר"י בר' יוסי וקדושין (ע"א). וא"ל כאן התפלל אבא של שבת בע"ש ב"ר פ"י. ולייט באסכרא עלי' דר' חנינא דפלי כו' נדה (כ' סע"א). רבי בעא מיניה שבת (קי"ג ב', קי"ט א'). אמר לר' יהודה בר' אלעאי. וראה את ר' ישמעאל בן אלישע. רב כהנא בשמו ע"פ (קי"ט א'). שמע משמי' דר' מתיא בן חרש יומא (פ"ד א'). בש"ר נתן תוספאה אהלות פ"ה. ר' ענני בר ששון בשמו. ורפב"י. ר' שמואל בשמו. אקלע לבי ר' שמעון בר' יוסי בן לקוניא (ע"ל). ר' שמעון ברבי בשמו. זבחים (נ"ט א'):
2607
2608ר' ישמעאל בן קמחית היו חופן ד' קבין במלוא חפניו וז' אחיו שמשו בכהונה גדולה וזכתה אמו לזה מפני שלא ראו קורות ביתה קלעי שערה. ואחיו ישבב ויוסף יומא (מ"ז א'):
2608
2609ר' ישמעאל בן סתריאל (ובילקוט איוב סי' ל"ט כתריאל) מערקתא דלבנה (פירש"י מקום) העיד לפני רבי חזרת שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפין וכן יתוש בבית המסס שלו. וארז אחד נפל במקומו ועברו עליו י"ז קרונות על חודו. ופעם א' נפלה ביצת בר יוכני וטבעה ס' כרכים. בכורות (נ"ז ב'):
2609
2610ר' ישמעאל בן גמליאל ירוש' הרואה מתני' ב', אולי ט"ס וצ"ל ר' שמעון. אכן בס' שדה יהושע הנוסח ג"כ כך ומביא הרבה פעמים בש"ר ישמעאל ב"ג:
2610
2611ר' ישמעאל שזורי ור' שמעון ירוש' המצניע הלכה ד' ובתוספתא תרומות רפ"ה. עיין שמעון שזורי ואולי ט"ס:
2611
2612ר' ישמעאל בן לוגא ע"ל שמעון בן לוגא:
2612
2613ר' ישמעאל בן יעקב דמן צור עי' ר' שמעון ב"י:
2613
2614ר' ישמעאל בן יהוצדק עיין שמעון ב"י:
2614
2615ר' ישמעאל ברב יצחק עי' שמעון בר"י וטעה היוחסין:
2615
2616ר' ישמעאל אמורא רבו של ר' חייא בר נחמני (ע"ש כי טעה היוחסין):
2616
2617ר' ישמעאל בר' יונה ר' זעירא ר"ל בש"ר ישמעאל ירוש' רפ"ק דחלה, פסחים פ"ב הלכה ד'. אבל פשט הענין בשדה יהושע ר' יוסי בש"ר שמעון תני ר' ישמעאל כן. ור' יונה ור' זעירא ור"ל בש"ר ישמעאל לחם לחם וק"ל ולא היה ר' ישמעאל בן ר' יונה:
2617
2618ר' ישמעאל בן זירוד אזל לשיולי את ר' ינאי בר' ישמעאל ואמר הכי אר"ל משום ר' חייא ע"ז פ"ב (ל' א') ועי' ר' שמעון בן זירוד:
2618
2619ר' ישמעאל אביו של ר' ינאי (עי' לפני זה):
2619
2620ישמעאל בר אבא אמר לר"ל הכי אמר ריב"ל א"ל ר"ל תיב לקבלי (שאמרת דבר טעם ויישר כחך) חולין (קכ"ב סע"א):
2620
2621ר' ישמעאל בר נחמן ויקרא רבה פי"ג ופי"ז. וילמדנו פ' עקב (בר נחמי'). א"ר ברכיה בש"ר חלבו. ופ' צו פ"ט ברב נחמן. ובשח"ט סקכ"ד נחמני. ר' יודן בשמו ויקרא רבה פ' ב'. וענין ההוא בילקוט ר"פ תצוה ר' שמואל בר נחמני. בש"ר נתן, רבה מצורע פי"ז:
2621
2622ישמעאל איש כפר ימא ואמרי לה כפר דימא העלה בידו הלכה זו. אתא לקמי' דר' אמי ואתא קמי ר' יצחק נפחא נדרים (נ"ז ב'):
2622
2623ר' ישמעאל ור' יוחנן בני ר' יהושע. ור' מתניא (ע"ש) ירושלמי יבמות פ"ז הלכה ו':
2623
2624ר' ישמעאל בר יעקב בר אחא ור' יוסי ור' חנינא בשמו ירוש' במה טומנין:
2624
2625ר' ישמעאל אבוי דר' יודן ירוש' גיטין פ"א הלכה ב' (ע"ש):
2625
2626ר' ישמעאל בן תנחום תלמיד ר' ירמיה. אכן יש ר' שמואל בר תנחום בש"ר ירמיה (ע"ש):
2626
2627ישמעאל, מר בר ישמעאל (צ"ע). עולא ב"י. רבא ב"י:
[הגהות: ישמעאל, א) כתובות (ז' א') ר' ישמעאל בן יעקב דמן צור נ"ל שצ"ל ר' שמעון ב"י. ב) קדושין (נ"ד א') ר' ישמעאל בר' יצחק כמדומה שצ"ל רבי שמואל בן יצחק ל"ת. ג) נדה (כ' סע"ב) בשס"ח ר' ישמעאל בר' יוסף נ"ל שצ"ל יוסי:]
[הגהות: ישמעאל, א) כתובות (ז' א') ר' ישמעאל בן יעקב דמן צור נ"ל שצ"ל ר' שמעון ב"י. ב) קדושין (נ"ד א') ר' ישמעאל בר' יצחק כמדומה שצ"ל רבי שמואל בן יצחק ל"ת. ג) נדה (כ' סע"ב) בשס"ח ר' ישמעאל בר' יוסף נ"ל שצ"ל יוסי:]
2627
2628ר' ישעיה תלמיד ר' חנינא בן דוסא התענה פ"ח תעניות למה זכה הכלב לומר שירה באו נשתחוה ונענה לו המלאך אלמלא תלמיד אדם גדול אתה כו' ילקוט פ' בא סקפ"ז, (ובחבורי כתבתי טעם נכון למה פ"ח תעניות):
2628
2629ר' יששכר דכפר מנדי מ' קהלת פסוק טוב ללכת אל בית אבל וירוש' ר"ה פ"א הלכה ג'. ור' חמא בר' חנינא. ויקרא רבה פ"א ופ' וירא פ' נ"ב. קבורתו בכפר מנדי (גא"י):
2629
2630יששכר איש כפר ברקאי נחתכו לו ידיו. היה גלגול אדוני בזק שע' מלכים קצוצי בהונות ידיהם ורגליהם היו מלקטים תחת שולחנו. וז"ש בפסחים (נ"ז ב') בריך רחמנא דשקיל יששכר למטרפסיה בהאי עלמא (ג"נ אות א'):
2630
2631ר' יתא ירושלמי:
2631
2632כדי אמר ר"פ ואיתימא ר' שימי בר אשי ואמרי לה כדי ב"מ (ב' סע"א). מתיב רב אדא ואמרי לה כדי יומא (מ"ד א', ע"ב ב') מנחות (נ"ה ב'). אמר רבא ואמרי לה כדי מגילה (ב' ב') יבמות (צ' א') נזיר (ב' א') חולין (ע"ג א', פ"א א', קי"ח א'). אמר רבא ואיתימא ריב"ל ואמרי לה כדי הוריות (ח' סע"א). אינו שם חכם כמו שחשבו אלא שנאמר בלא זכירת חכם כמו (פסח) כדי נסבה ר"ה (ה' א'). וב"מ (כ"ז ב') סימנים כדי נסבה, ר"ל חנם וכן בכדי ספדו ספדיא בתענית (ה' ב'), לכן אין לכתוב בגט וכדי אלא וכדו. וכ"כ הליכות עולם וכתב אמר עולא ואמרי לה כדי בפרק הרואה (לא מצאתי). וכתב הבאר שבע בהוריות (שם) וז"ל בהרבה מקומות רגיל רש"י לפרש שם ת"ח הוא (לא מצאתי ברש"י) ואית דאמרי איכא מ"ד להא מילתא בלא גברי אלא סתמא קאמר:
2632
2633רב כהן אחיו של ר' חייא בר אבא. ירושל' שבת פ"ב הלכה ו'. ומ' מגילה בפסוק ויהי בימי. ע"ל רב נתן כהן אולי אחד הוא. אבימי בר נאזי ור' אבהו בזמנו:
2633
2634ר' כהן ור' יהושע בר' סימון בש"ר לוי, רבה בהר פ' ל"ד ובמ' רות על פסוק ויצבט לה קלי ענין ההוא ר' כהן ור' יהושע דסכנין בש"ר לוי. בש"ר עזריה מ' מגילה בפסוק על כסא מלכותו. ור' חזקי' ור' יעקב בר אחא ירוש' ברכות פ"ג מתני' א'. ור' אחא. ר' מיישא בשם רבנן דקסרי ירוש' פ' המוציא יין וסוף דמאי:
2634
2635רב כהן בר אבון בש"ר ביבי שח"ט סק"י:
2635
2636כהן ר' אבא בר כהן. ר' נחמן ב"כ:
2636
2637רב כהנא (קמא).
2637
2638א) תלמיד חבר לרב כמו רב אסי רש"י שבת (קמ"ו ב') וכ"כ הרא"ש פ' המוכר את הבית ובתוס' חולין (י"ט א') והיו גדולים מרב הונא ושמואל. ובפאד"מ (ל"ו ב') לגמרא דרב היה צריך ולא לסברא. ובשבת (קנ"ב א') פסיק סדרי קמי' דרב. וב"מ (ס"ד א') אר"כ הוה יתיבנא בשילהי פרקיה דרב. ובר"פ במה אשה בעא מרב. ירוש' פ' מצות חליצה אחוי דאימי' דר"כ כו' שמע רב ואמר כו'. בפ' הרואה (ס"ב א') חגיגה (ה' ב') גני תותי פורייה דרב שמע דשח ועשה צרכיו, א"ל דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא וא"ל פוק לאו אורח ארעא וא"ל תורה היא וללמוד אני צריך:
2638
2639ב) ועלה לא"י ב' פעמים פעם אחת מצא לר"ש ברבי כדאי' בזבחים פ' ק"ק (נ"ט) ופעם ב' בימי ר' יוחנן כשהי' ר"י זקן כדאי' בתוס' מנחות (כ"נ סע"ב) ר"כ עלה כמה פעמים לא"י. ובתוס' סוכה (מ"ד א') כשעלה ר"כ היה ר' יוחנן ראש ישיבה ומסתמא לא היה ר' יוחנן ר"י כל ימי חזקיה בר' חייא רבו. אע"ג דאשכחן בהקומץ רבה כשעלה ר"כ אשכח לבני ר' חייא ושמא עלה פעמים אחת בימי חזקיה ואחת בימי ר' יוחנן וכ"כ התוס' שם, ובפ' המגרש (פ"ד ב') כתבו דמסתמא כשעלה ר"כ כבר מת חזקיה רבו של ר"י דאילו היה חזקיה חי לא היה מניח את חזקיה ויושב לפני ר"י וגם ר' יוחנן לא היה בעל ישיבה בעוד חזקיה קיים (ועי' תוס' ב"ק קי"ז ב') והא דאמר בפ' ק"ק רב כהנא אשכח לר' שמעון ברבי שהיה גדול אפילו מר' חייא אביו של חזקיה ואיך היה מניח ר"כ את ר' שמעון ברבי ולומד לפני ר"י לכך נראה דב' פעמים עלה לא"י עכ"ל. ולפי הנ"ל דעלה בימי ר"ש ברבי ובימי חזקיה ובימי ר"י הרי ג"פ עלה. וכן מובן בתוס' מנחות הנ"ל שכתבו ר"כ עלה כמה פעמים. ועכ"פ כשעלה לפני ר' יוחנן היה בפעם ג'. ולפי מה שאכתוב בסמוך בשם ירושלמי היה ר"כ נער וילד כשעלה לפני ר' יוחנן קשה להולמו. בב"ק (קי"ז) רב כהנא הרג למסור אחד שהראה לעובד כוכבים ליקח תבן חבירו וא"ל רב סק לא"י ויקבל על עצמו שלא להקשות לר' יוחנן ז' שנים וכשבא לא"י אמר ר"ל לר' יוחנן ארי עלה מבבל ושיעיין ר' יוחנן במתיבתא, למחר אותבי' לר"כ בדרא קמא אמר ר' יוחנן שמעתא ולא אקשיה שמעתא ולא אקשיה עד דאוקמיה לרב כהנא אחורי ז' דרי אר"י לר"ל ארי שאמרת נעשה שועל אר"כ יהא רעוא דתיהוי הני ז' דרי חילוף ז' שנים שקיבל על עצמו שלא להקשות לר' יוחנן, קם ר"כ א"ל לר"י נהדר מר ברישא אמר שמעתא ואקשיה אמר שמעתא ואקשיה עד דאוקמיה בדרא קמא. הוה ר"י יתיב על ז' בסתרקי שלפינהו לכולהו עד דיתיב על ארעא. ור"י גברא סבא הוה ומסרחי גביניה אמר דלו עיני ואחזי ליה חזא דפריטי ספוותיה סבר קמחייך בי' חלש דעתיה ונח נפשיה דר"כ. אר"י חזו לבבלאה היכי עביד אמרו ליה דרכיה הכי על לגבי מערתא הוה מהדר עכנא אמר עכנא פתח פיך ויכנס הרב אצל תלמיד לא פתח אר"י יכנס חבר אצל חבר לא פתח אמר יכנס תלמיד אצל רב פתח בעא רחמי ואוקמי' א"ל אי הוה ידענא דדרכי' דמר הכי לא חלשא דעתאי השתא ליתי מר בהדן א"ל אי מצית למבעי רחמי דתו לא שכיבנא אזילנא ואי לא לא. אוקמיה שייליה כל ספיקי דהו"ל ופשטינהו והיינו דא"ר יוחנן דילכון אמרי דילהון הוא (עי' רש"י בפרק המגרש שם). וכתב רש"י בב"ק (שם) בפסחים (מ"ט) מוכח שהלך ר"כ לביתו דאמר רב כהנא אי לאו דנסיבי כהנתא לא גלאי א"ל והלא למקום תורה גלית א"ל לא גליתי כדגלו אינשי שהרי לא בעבור מקום תורה גליתי אלא מאימת מלכות אלמא בתר הכי חי הוה. ועוד אמרינן בברכות בירושלמי (פ' היה קורא מתני' ח') דפגע ביה ההוא גברא א"ל מאי עביד בשמיא כלומר שלועג עליו שהיה מת וחיה א"ל גזר דיניה דההוא גברא מחתם ומת ההוא גברא פגע ביה אחרינא א"ל נמי הכי ומית אתא לקמי' דר"י א"ל ב"נ דאימיה מבשרא לי' ואנתתא דאבוה מיקרא כו' עכ"ל רש"י. והתימה היאך מוכח מזה דחי אח"כ. ושמעתי מפי המופלא מוה' אלכסנדר בשם הג"מ העשיל דקשה מנ"ל לר"כ שבעון זה שלקח כהנת גלה אלא אחר שמת שמע בשמים כי בעון זה מת ודפח"ח. אך קשה דלמא אמר זה תיכף בביאתו לא"י קודם שהענישו ר"י ויש ליישב וק"ל. ולי נראה דסתם אמרו לו פירושו תלמידיו אמרו לי' ואילו אמר אי לא נסיבנא כהנתא לא גלאי תיכף בביאתו לא"י קודם שמת איך אמרו לי' ר"ל תלמידיו הלא למקום תורה גלית דהא תיכף למחר הענישו ר"י ומהיכן היה לו אז תלמידים אלא ע"כ שחזר לבבל כמו שמפורש בירוש' שם דאמרין לר' יוחנן נחת כהנא לבבל אמר מה הוי דלא נטל רשות ממני לחזור לבבל אמרו ליה מה דאמר לך אימיה מבזהו (פי' א"י נמשל לאם) ואיתתא דאבוה (הוא בבל) מכבדין ליה להיכן ילך וא"ל ר"י למקום דמכבדין אותו היינו שילך לבבל וזה הוי נטילת רשות עכ"ל. ובחזירתו לבבל הו"ל שם תלמידים ואמרו ליה לאו למקום תורה כו'. ועוד נראה לי ראיה אחרת שחזר לביתו ע"פ ירושלמי שם ז"ל כהנא הוי עולם סגין כד סליק להכא ראה אותו בליעל אחד א"ל מה קלא בשמיא א"ל גז"ד כו' וכן פגע בו אחר וכו' כנ"ל. וביוחסין בסדר אמוראים אות א' אצל רב אסי כתב רב כהנא כשסלק לגבי ר"י הוה ילד ונער כדאי' בירוש' עכ"ל. ולא הראה איה מקומו בירוש' שהיה ילד ונער, ולדעתי כוונתו במ"ש בירושלמי הנ"ל כהנא הוה עולם סגין כד סליק חמתיה בר פחין א"ל מה קלא בעלמא א"ל גז"ד דההוא גברא כו'. ואחר כתיבתי מצאתי כן מפורש באשר"י פ' י' יוחסין ז"ל בירושלמי דהוי עולם סגין שהיה נער וילד והנאני. ובפי' על הירושלמי ובפי"מ כתב עולם סגין פי' כלומר שאחר שהוא זריז ודבק בה' יודיעני מה חידוש יש בשמים כו' זריז בתורה ובמצות עכ"ל. טעה דלפי פירושו הול"ל חמתי' בר פחין א"ל עולם סגין מה קלא, עולם סגין את חכם וזריז בתורה אמור לי מה קלא שמעת בשמיא. ומ"ש בעל הפי' א"ל מה קול בשמים פי' מה קול שמעת עתה בשמים ג"כ טעה וכי לא מצא א' מחכמי ארץ ישראל לשאול זאת שיגיד לו נבואה זו. אלא הכוונה כפירש"י ששאלו מה שמע בשמים כשהיה מת וק"ל. הרי לפניך כשהענישו ר' יוחנן היה נער וילד, ואיתא בירושלמי פ"ב דר"ה הלכה ו', ופ"א דסנהדרין הלכה ב', ר' חייא בר אבא (תלמיד ר' יוחנן) הוה קאי ומצלי עאל רב כהנא וקם ומצלי מן אחורי מן דחסל ר' חייא ב"א צלותיה יתיב ליה דלא מעביר קומי' ורב כהנא מאריך בצלותיה מן דחסל רב כהנא א"ל היכן אתון נהיגין גבייכו מצערין רברבין א"ל רבי אנא מדבית עלי וכתיב על דבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ומנחה, בזבח ומנחה אין מתכפר אבל מתכפר לו בתפלה וצלי עלוי וזכה למיסב עד דאיתעבדון טפרוי סמוקין כהדא דקקה (פי' שנעשה זקן עד שנעשו צפרניו אדומות מרוב זקנה). א"כ מוכח מזה שחי אח"כ עד שהזקין ולא מת כשהיה קטן. ופשיטא שמפורש לעיל בירוש' שנטל רשות מר' יוחנן שיחזור לבבל. וזו ראיה שאין עליה תשובה, ותמוה על מאור הגולה רש"י שלא הביא ראיה זו ומקום הניח. אכן ראיתי בס' גלילות א"י שראה קבר ר' יוחנן ורב כהנא בטבריה וצ"ע:
2639
2640ג) והיה יפה מאד שופריה דרב כהנא מעין שופריה דרב ודרב מעין שופריה דר' אבהו (בב"מ (פ"ד א') אינו דרב ודרב מעין שופרי') ודר"א מעין דיעקב ויעקב מעין דאדה"ר ב"ב (נ"ח א'):
2640
2641ד) ויש להסתפק אם היה כהן דבחולין (קל"ב א') אמר רב כהנא אכל בשביל אשתו. וכתבו התוס' ר"כ שגלה לא היה כהן והשני היה כהן. ובפסחים (מ"ט א') אמר אילו לא נסיבנא כהנתא לא גלאי (ע"ש ע"ב בתוס') ובודאי זה שגלה היה ר"כ הראשון כי רב כהנא השני בזמן רב אשי היה כהן כדאמרי' בקדושין פ"ק (ח' א') שהיה לוקח סודר על פדיון הבן. וכתבו התוס' (שם) ר"כ כהן היה או שלקח סודר בשביל אשתו. ובתוס' רי"ד וי"ל דב' רב כהנא הוו אחד בימי רב ור' יוחנן ואחד בימי רב אשי, הראשון לא היה כהן עכ"ל. ובמקומות אחרים נראה שהיה כהן דאמרינן בפ' ע"פ (קי"ג) ובפי"ג (ק"י) אמר רב לר"כ פשוט נבילה בשוק ולא תימא כהנא אנא אע"פ שיש לדחות שרב כהנא היה בעל שם ואמר שלא יאמר כהנא אנא גברא רבה אנא כו'. וכ"כ הריטב"א בעין יעקב וא"ת הא לא היה כהן דהא אכל בשביל אשתו וי"מ דב' ר"כ היו וא"צ דכהנא לשון חשיבות והנכון לפי ששמו רב כהנא אמר כן וכ"כ תוס' שם שלא היה כהן. ובס"פ המוצא תפילין (ר"ה א') אמר רב הונא רב כהנא מסייע כהנא דאמר כהנים טמאים עדיפי מטהורים ישראל. ויש פנים לכאן ולכאן. אבל במ' שמואל על פסוק לכן נשבעתי לבית עלי שר"כ היה מאריך בתפלה ור' חייא בר אבא נתכעס עליו כו'. ואין לומר דלמא רחב"א נתכעס והתפלל על רב כהנא השני רבו של רב אשי ז"א דהא רחב"א תלמיד ר' יוחנן שהיה בזמן רב רבו של רב יהודה ורב יהודה מת כשהוא זקן ואז נולד רבא וביום שמת רבא נולד רב אשי. ואיך רחב"א התפלל על ר"כ השני רבו של רב אשי. ואר"כ שהוא מבית עלי. וכנ"ל בירוש' שהתפלל על רב כהנא. נראה בפירוש שהיה כהן. ואני אומר אי בשביל הא יש לומר כמ"ש רש"י בר"ה (י"ח) רבא ואביי תרווייהו מדבית עלי קאתו אביי דעסק בתורה ובגמ"ח חי ס' שנה רבא דעסק בתורה לחוד חי מ' שנה. פירש"י ובפ' הזרוע אשכחן דרבא לא היה כהן שמא אמו מדבית עלי קאתי עכ"ל. א"כ אין ראיה מזה שיהיה ר"כ כהן לפי שהיה מעלי היינו מצד אמו וק"ל. (וע"ל בשם ג"נ שלא היה כהן). וע"פ מ"ש לעיל דהאריך ימים מאד א"כ י"ל דכהנא אחד הוא בימי רב ורב אשי. אבל ז"א דר"כ אמר לרב אשי משמי' דרבא ואיך תלמיד חבר של רב יאמר בשם רבא וע"כ ב' ר"כ הוו. ומ"מ אין הכרע אם היה כהן, דמה שלקח סודר ג"כ בשביל אשתו כמ"ש התוס' וצ"ע:
2641
2642ה) אמר רב כהנא כו' ור' יוחנן אמר כו' ב"ק (נ"ח א') צ"ע למה הקדים את ר"כ לר"י שהיה קשיש מיניה (עי' בכללים) או לפי שהיה חריף מר"י. בתוספות חגיגה (י' רע"א) רב כהנא ציים דלשתכח מיניה ש"ס בבלי כמדומה שט"ס הוא דלא מצינו זה אלא בר' זירא ע"ש. רב א"ל דלידן לאושפזיכנא והוה גאיס אר"כ אי לא צייתת מפיקנא רב מאונך פירש"י דמשמתינא לך סנהדרין (ח' א'). כתב בשארית יוסף נתיב הפורש כלל ו' מקשין מר"כ אע"פ שהוא אמורא כמו מן רב ושמואל (ע"ש) משום דגברא רבה הוא אבל אביי מאמוראי בתראי הוא לא מקשי מיניה, וכ"כ התוס' מ"ק (ב' סע"ב) אע"ג דר"כ אמורא הוא מקשינן מיניה לרבה ורב יוסף משום דגברא רבה הוא כדאשכחן במעשה דר' יוחנן דהוה חריף טובא עכ"ל. כתב היוחסין בשם רש"ג רב תנא ופליג והוו נמי רבנן דהוו אמוראי בלחודי כגון שמואל ורב שילא ורבב"ח ורב כהנא ורב אסי ובימיהם בסופם רב אדא בר אהבה ורבה בר אבהו זקנים ע"ש. קדושין ספ"ק (מ' א') רב כהנא היה מזבין דקולי תבעתיה מטרוניתא אמר לה איזל ואקשיט נפשאי סליק ונפל מאיגרא לארעא אתא אליהו וקבליה וא"ל אטרחתן ת' פרסי א"ל מי גרם לי עניותא יהב ליה שיפא דדינרי. כתב ג"נ מטרוניתא היתה כזבי ור"כ ניצוץ פנחס בן אהרן הכהן והוא עתה לא היה כהן דאמר אי לא נסיבית כהנתא כו' (ע"ל). וזאת רצתה להכשילו תחת אשר הרגה ואתא אליהו וקבלו בשביל השייכות כנ"ל דאליהו הוא פנחס עכ"ל. בירושלמי כשמת השאיר יורש לר' יאשיה ור' אלעזר כתב עדי צוואה:
2642
2643רב כהנא חבירו של רב יוסף לפני רב יהודה. אמר רב יוסף אמר ר"כ כי הוינן בי רב יהודה פ' הדר (ס"ז סע"ב) וכצ"ל. רב יוסף אחורי דר"כ ורב כהנא קמי דרב יהודה יבמות (י"ז א') אקלע לבי רב יוסף נדרים (כ"ב ב'). אמר רב יהודה מ"ק (ח' א') תנא קמי' דר"י יומא (י"א א'). איתיב ר"כ לר"י ביצה (ל"ג רע"ב). ר' אבא יתיב אחורי דרב כהנא ור"כ קמי' דרב יהודה חולין (י"ט ב'), ולפ"ז נראה כי ג' רב כהנא סתם היו, א' הראשון הנ"ל שהיה תלמיד חבר לרב, וזה שהיה יושב קמי' דרב יהודה ואמר בשם רב יהודה ותנא קמי' ואותיב ליה, והשלישי שהיה רבו של רב אשי האחרון. רב אשי אקלע לבי רב כהנא א"ל סליק מר לגבן למלויי ה' אמר רב כהנא הוה קאימנא קמי' דרב יהודה ואמר לי תא סק לאצטרופי בי ה' יבמות (ק"א סע"ב), נראה כי זה רב אשי הקדמון ורב כהנא זה שהיה תלמיד רב יהודה, כי רב כהנא הראשון היה תלמיד חבר של רב ורב יהודה היה תלמיד גמור לרב ואיך תלמיד חבר דרב יהיה תלמיד רב יהודה: רב כהנא (האחרון) תלמיד רבה (נ"ל שצ"ל רבא) ורבו של רב אשי והיה כהן (ע"ל ר"כ הקדמון). ורב ספרא לפני רבה (צ"ע אם צ"ל רבא) תני סנהדרין פגע בהו רמי בר חמא אמרו לי' מטיבותא דמר אמרי בה טובא מנזיהותא דמר לא אמרי בה ולא חדא סנהדרין (מ"א ב'). רב אשי ידע עדות לר"כ כתובות (כ' רע"ב). אמר רב אשי אנא ור"כ חתמינן אשטרא דאימיה דזעירי יתמא גיטין (נ"ב ב'). אמר רב אשי כי הוינן בי ר"כ פא"ט (מ"ט א') וב"ק (צ"ה ב'). חזינא לר"כ דנקט תרתי ובצע חדא ר' זירא בצע אכולא שירותא שבת (קי"ז סע"ב). רב אשי יתיב קמיה דרב כהנא נגה ולא אתו רבנן א"ל מ"ט לא אתו דילמא טרידי בסעודת פורים א"ל ולא הו"ל למיכלה באורתא א"ל לא שמיע למר הא דאמר רבא כו' א"ל אמר רבא הכי תנא מיניה מ' זימנין מגילה (ז' ב'). במנחות (ק"ב א') בתוספות אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמי דר"כ גרסינן והוא ר"כ האחרון שהיה בימי רב אשי כדאשכחן בכמה דוכתי ע"ש. וכ"ה בזבחים (ק"ו) אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמי' דר"כ. אמר רב אשי כי הוינא בי רב כהנא אמר לן ברכות (ל"ט א', מ"ב א') יבמות פ"ק. שבת (ק"נ ב'). רב אשי קראו מר לא סבר מר הא דאמר רבא סוכה (ז' א', י"ט א', כ"ב א') שבת (קל"ו א'). א"ל רב כהנא לרב אשי אמר רבא הלכתא כוותייה דשמואל הכא מאי א"ל אטו כולהו בחדא מחתא מחתינהו ברכות (כ"ד א'). אמר ההוא מרבנן לר"כ מ"ט לא שכיחת קמי רב פפא ורב הונא ברב יהושע פ' ר"ע (פ"ט). רב כהנא חלש שדרוה רבנן לרב יהושע ברב אידי אשכחיה דנח נפשיה פסחים (ג' ב'). נראה רב כהנא השני (ר"ל השלישי) כי רב אידי אביו של ר' יהושע היה בזמן רבא ורב פפא תלמיד רבא ור"פ אמר לרב אשי האחרון א"כ פשיטא שהיה ר' יהושע בימי רב כהנא השני (השלישי). (ע"ל ח"א שמלך ד"א קמ"ג כ"ח שנה). רב כהנא אלוייה לרב שימי בר אשי מפום נהרא עד בי ציניתא דבבל שהם מאדה"ר ברכות (ל"א א') וסוטה (מ"ו ב') דוק כי הוא ר"כ השני (השלישי). רב כהנא ורב אשי הלכה כרב כהנא (ה"ע ש"ב פ'):
2643
2644יען כי לדעת התוס' היו ב' ר"כ והיוחסין חלקן לג', רב כהנא קדמון תלמיד חבר לרב, וא' תלמיד לרב יהודה וחבירו רב יוסף, והג' האחרון רבו של רב אשי, ונזכרים סתם, ע"כ סדרתי רבותיהם וחביריהם ותלמידיהם כאחד. ואתה תבין ותשכיל עם מי דברו לפי הדור.
2644
2645ר' אבא תלמידו (ע"ל רב כהנא השני). ר' אבא בר יוסף בר רבא (ר"כ אחרון). ר' אבהו רבו (רב כהנא קמא). ר' אדא קרחינאי קמי' (ר"כ אחרון). ר' אחא אר"כ. רב אחא ברב הונא. לרב אחא ברב יוסף ריפא מירקון נראה ר"כ אחרון. רב אסי חבירו לר"כ קדמון. ר"כ אחרון עי' רב ביבי בר אביי. א"ר גידל. רב הונא חבירו לר"כ קדמון כ"כ היוחסין אך צ"ע דהא רב הונא תלמיד רב ור"כ הוה כמו תלמיד חבר לרב. רב הונא ברב יהושע ר"כ אחרון. רב הונא ברב איקא חבירו. אמר לרב זביד ואספדיה. קמי רב זביד מנהרדעא. זעירא אר"כ. זעירא אר"כ קדמון. חזקיה רבו. ר' חייא בר אבא בזמנו ר"כ קדמון. ר' חלבו. ר' חמא בר ברתיה דחסא אשתעי ליה. רב חנן מנהרדעא. טאבי בשמו. רב יהודה רבו ר"כ השני. א"ר יוחנן פר"ע (פ"ה ב') ר"כ קדמון. רב יוסף בשמו מנחות (ל"ב א') יבמות (ק"ב א'). רב יימר איתיביה לר"כ אחרון. ר' ינאי בר' יוסף בר רבא וצ"ע. ר' יצחק קראו רבי. רב יצחק בר שמואל בר מרתא קמי'. ורב יצחק ברב יהודה (עי' רב אחא ברב הונא). ר' ירמיה מדיפתא איתיביה. בש"ר ישמעאל בר' יוסי ר"כ קמא. אמר למר ברי' דרבינא כשהיה בן י"ח גמיר כל הש"ס ולא ידע דאין מקרא יוצא מידי פשוטו שבת (ס"ג א') יש להסתפק אם ר"כ זה האחרון או אולי הראשון שהאריך ימים. רב משרשיא בר חקלאי בזמנו. ר' נאנאי בר' יוסף בר רבא. ורב ספרא ר"כ אחרון. בשם עולא פ' המדיר (ע"ד א'). משום ר"ע סנהדרין (ע"ו א' ב') ר"כ קדמון. אמר לרב פפא ולרב פפי. משמיה דרבא ר"כ אחרון. רבא בר איתי. רבה תלמידו. רבה בשמו מנחות (ל"ב א'). רבה רבו ר"כ אחרון. רבה בר שבא קמי'. רמי בר חמא פגע ביה (ע"ל). רב שבא א"ל. שילא מרי. קמי רב שימא. בשם שימי בר אשי ר"כ אחרון. ר' שמואל בר שילת בשמו. ורב שמואל בר רבה בב"ח. ר' שמעון ברבי בזמנו רכ"ק. א"ר ירמי' כהנא שאל לר"ל כו' א"ר יוסי בר בון הכא פרס כהנא מצודתו על ר"ל וצדייה ירושלמי כלאים פ"א הלכה ו'. אר"ל שבת (ס"ג א') ר"כ קדמון. ור' תנחום בר חייא בר אבא:
2645
2646רב כהנא רב מרי ברב כהנא. רבה בר"כ:
2646
2647רב כהנא בר' אלעזר בן יעקב נזיר (מ"ג ב')וילקוט אמור. ט"ס וצ"ל והתני רב כהנא בדבי ראב"י ע"ש:
2647
2648רב כהנא בר (רב) נחמיה יבמות (ע"א ב') בפ' סדר תעניות (כ"ד ב') ברב נחוניא שמעיה דרב יהודה שלף לרב יהודה חד מסאנא ואתא מטרא:
2648
2649רב כהנא בר (רב) חיננא סבא תני פסחים (ע"ו ב') תלמיד שמואל. לא מצאתי שיהיה תלמיד שמואל. ובנו רבה אמר בשם רב:
2649
2650רב כהנא חמוה דרב משרשיה בעא מרבא. ב"ב (צ"ז ב'):
2650
2651רב כהנא בר תחליפא משמיה דרב עי' זעירא. וחנן בר בא. אותיב לרב כהנא בר מתתיהו ר"ע מחייב כו' מנחות (ס"ו ב'). ובשס"ח אותיב לר"כ מדתניא ר"ע מחייב הרי תיבת בר מתתיהו ט"ס. בש"ר כהנא בר מניומי. ובעירובין (ח' ב') רב כהנא בר תחליפא בש"ר כהנא בר מניומי בש"ר כהנא בר מלכיו בש"ר כהנא רבי' דרב ואמרי לה רב כהנא בר מלכיו היינו רבי' דרב כו' אמר רב כהנא הואיל ושמעתתא דכהנא הוא אימא בה מילתא כו'. והיוחסין כתב בפ"ק דעירובין כהנא בר מתתיהו בש"ר כהנא בר מניומי כו' ט"ס הוא כי הגי' כאשר העתקתי רק במנחות (שם) הגי' שלפנינו כנ"ל איתביה לר"כ בר מתתיהו וכבר הראיתיך שט"ס הוא וצ"ל כגי' שס"ח הנ"ל. ובשארית יוסף הביא בתלמידי רב רב כהנא בר מתנה לא מצאתי זכרו בכל הש"ס ואולי כוונתו לר"כ בר מתתיהו הנ"ל ובאמת ט"ס הוא גם לא מצינו שאמר בשם רב:
2651
2652 רב כהנא בר מתתיהו עי' לפני זה כי ט"ס הוא:
2652
2653רב כהנא בר מניומי עיין לפני זה:
2653
2654רב כהנא בר מלכיו עי' לפני זה, ור' יוסי בר אבין בשם רב ירושלמי פ' כיצד מברכין מתני' א', רב הונא ור' ירמי' בשמו:
2654
2655רב כהנא רבו דרב עי' לפני זה:
2655
2656רב כהנא ברב נתן יבמות (ס' ב'):
2656
2657רב כהנא בר ירמיה בשם שמואל:
2657
2658רב כהנא אחוה דרב יהודה יתיב קמי' דרב הונא חולין (קי"א ב'):
2658
2659כהנא בר יודן ר' אבא בנו:
2659
2660רב כהנא רב דימי בנו, עי' רב דימי ברב הונא. רב חייא ברב כהנא לא מצאתי זכרו:
2660
2661כהנא ר' אבא ב"כ. ר' אבין ב"כ. או רב ביבי ב"כ. רב חיננא ב"כ. שמואל ב"כ (לא מצאתי). שמעון ב"כ:
2661
2662כוברי עי' בן בוכרי:
2662
2663כייליל אביו של אביי עי' רב יוסף. והיוחסין מביא בייליל בבי"ת:
2663
2664כיפר ר' יוסי בנו:
2664
2665ר' כירים ע"ל בירים:
2665
2666כלבא שבוע ר"ע חתנו. תיקן את צדקיהו, ע"ל ג"א שכ"ז:
2666
2667ר' כנגדי ר' יהושע בנו:
2667
2668בר כפרא פ"ק דסנהדרין וי"ג קפרא בק':
2668
2669כפרי ר' מנחם בנו:
2669
2670ר' כרוספדאי בריה דר' שבתאי נדה (מ"ו) ובסנהדרין (ס"ט א') א"ר כרוספדאי א"ר שבתאי. ונראה שכן צ"ל ובנדה ט"ס. אר"כ א"ר יוחנן ר"ה (ט"ז ב') כריתות (כ"ד א') ובזוהר אמר שהם שנים. ובזוהר דמיומא לא סליק לס"ת אלא ששי עי' הטעם בספר הכוונות. ועי' בתיקונים תי' ע' ובילקוט ראובני פ' נח נפלאות ממנו. ונראה כי בלשון ירושלמי הוא קריספא (ע"ש):
[הגהות: כרוספדאי נדה (מ"ו א') ר' כרוספדאי בריה דר' שבתאי ובסנהדרין (ס"ט א') א"ר כרוספדאי א"ר שבתי ל"ת:]
[הגהות: כרוספדאי נדה (מ"ו א') ר' כרוספדאי בריה דר' שבתאי ובסנהדרין (ס"ט א') א"ר כרוספדאי א"ר שבתי ל"ת:]
2670
2671כרסנא ר' שמעון בנו:
2671
2672כתבת סומא בנו:
2672
2673כתריאל בנו ר' ישמעאל:
2673
2674רבי לא (עי' לעיל ר' אילא):
2674
2675ר' לא דכפרא (ע"ל הלל דכפרא):
2675
2676לוגא ר' ישמעאל או ר' שמעון בנו:
2676
2677לואי רב דימי בנו:
2677
2678לודא פ' הזורק (צ"ו ב') ופ' ר"א דמילה (קל"ז א') יבמות (ע"א רע"ב) בירושלמי תענית פ"ג הלכה י"ב ר' לודא. בזמן שמואל:
2678
2679לודיא ר' שמעון בנו, לא מצאתי:
2679
2680ר' לווטי תלמיד ר' יוחנן ערכין פ"א:
2680
2681לוי הוגרס בנו על השיר:
2681
2682לוי הסרד פירש"י יומא (פ"ה א') לא פורש לי מהו, וערוך ע' סרד פי' גאון שהיה עושה בגדי סרד, או כלי שרד. צ"ד פירש גאון וחכם (מעריך). ר' ישמעאל וראב"ע ור"ע היו מהלכין בדרך ולוי הסרד ור' ישמעאל בן ראב"ע מהלכין אחריהם יומא (שם) ובמכילתא ר"פ תשא:
2682
2683לוי סתם הוא לוי בר סיסי.
2683
2684א) ובילקוט סוף הושע סי' תקל"ג קחו עמכם דברים קראים טובים דרשנים טובים כגון לוי בר סיסי:
2684
2685ב) בירושלמי ס"פ מצות חליצה וברבה פ' וישלח פ' פ"א בני סימוניא אתון לגבי רבי אמרין ליה תן לנא חד ב"נ דריש דיין וחזן ספר מתניין ועבד לן כל צורכונן ויהב לון לוי בר סיסי עשו לו בימה גדולה והושיבוהו עליה שאילו גידמת במה חולצת ולא אגיבון. רקקה דם כו' מה דין דכתיב אגיד לך הרשום בכתב אמת כו'. אתון לגבי רבי אמרו ליה הדין פייסנא דפייסנתך, אמר להם חייכון ב"נ דכוותי יהבית לכון שלח אייתי ושאל לי' רקקה דם מהו וא"ל כו' וכן כולם א"ל ולמה לא השבת להם א"ל עשו לי בימה גדולה וטפח רוחי עלי וקרא עליו אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה כו'. וברבה ובבבלי קצת שינוי לשון:
2685
2686ג) בעא מרבה שבת (ק"ז ב') זבחים (ל' ב'). כתב אפנקסי' אמרית קמי רבי ומנו רבינו הקדוש שבת (קנ"ו א') וא"ל רבי פ' י' יוחסין (ע"ב) וא"ל רבי כמדומה אין מוח בקדקדו (ע"ש). הוה מטייל קמי' רבי בח' סכינים סוכה (נ"ג א') עי' רשב"ג. והראה כריעה לפני רבי ואטלע דשף בוקא דאטמא מדוכתיה מגילה (כ"ב סע"ב) תענית (כ"ה) וירוש' ברכות פ"א מתני' ח'. לוי בר סיסי נפסח ולא נתרפא. והקשה בגמ' הא מכח שהטיח דברים כלפי מעלה אטלע שגזר תענית ולא אתי מטרא אמר רבש"ע עלית למרום ואין אתה מרחם על בניך ואמרו זה וזה גרם לו סוכה (נ"ג א'). כתב בס' ברית שלום פ' וישלח הטעם דאיתא בב"י הכופר במדות כופר בהשגחת ה' שאומר שהשגחת הקב"ה בעליונים ולא בתחתונים והוי כדוחק רגלי שכינה דכתיב השמים כסאי והארץ הדום רגלי. א"כ לוי שאמר עלית למרום כאילו דוחק רגלי השכינה לכן נעשה בוקא דאטמא נדחק מדוכתיה והוי מדה כנגד מדה. שדר לרבי שכרא בר י"ג מגני שהיו נותנים מים על תאנים י"ג פעמים ע"פ (ק"ז א'), ועי' ערוך ערך מגג. סתם למדין לפני חכמים לוי מרבי סנהדרין (י"ז ב') ע"ש. אמרו למידין לפני רבי פירש"י לוי מנחות (פ' ב') ע"ש באריכות ועי' מ"ש אצל למידין חלוקי דעות בזה:
2686
2687ד) בכתובות (ק"ג) רבי צוה קודם מותו ר' חנינא בר חמא ישב בראש ולא קיבל לפי שהיה ר' אפס גדול ממנו ב' שנים ומחצה ויתיב ר' אפס בראש ויתיב רחב"ח אבראי (פי' חוץ לבית המדרש שלא היה כפוף לר' אפס), בשבת (נ"ט ב') פירש"י מתוך שהיה ר' חנינא בר חמא חשוב לא נכנס לבית מדרשו של ר' אפס ומשום כבודו של ר"ח ב"ח ישב לוי אצלו שלא היה ר"ח גדול ממנו לא בתורה ולא בשנים ולא ניכף לו לוי לכן כשמת ר' אפס וישב רחב"ח בראש ולא היה ללוי אינש למיתב גביה ואתא לבבל והיינו דאמרו לרבי גברא רבה איקלע לנהרדעא ודרש כלילא שרי (עי' ריב"ל):
2687
2688ה) חבירו של שמואל וע"ש שהיה רבו של שמואל וכ"נ בפ' התכלת (ל"ח ב') אמר לשמואל אריוך לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לי. עי' ר' יאשי' דדריה דלאו אורח ארעא לומר כן לגדול. שמואל משמיה דלוי עירובין (י' סע"א). אבוה דשמואל ולוי התפללו בביהכ"נ דשף (ע"ש):
2688
2689ו) בירושלמי תענית פ"ג הלכה ח' באו גייסות לעיר נטל ס"ת ועלה לראש הגג אמר רבש"ע אם בטלתי חדא מלה מן הדין ס"ת, עלון וא"ל יזלון מיד לא נראו ותלמידו עביד כדין ויבשה ידו ואזלון לון, תלמיד תלמידו עביד כן לא יבשה ידו ולא אזלון לומר אין שוטה נפגע. ובילקוט סוף הושע סתקל"ג יש קצת ט"ס:
2689
2690ז) בירושלמי ברכות פ"ב מתני' ח'. ורבה קהלת בפסוק סוף דבר כד דמך ר' לוי אפטר עלוי אבוי דשמואל כו' חביב לוי בר סיסי לפני הקב"ה ככ"ע (ע"ש) משל כו'. ברכות (י"ח ב') כשהלך שמואל לחצר מות לשאול מאביו היכן זוזי דיתמי דאפקד גביה אמרי ליה אזל למתיבתא דרקיע אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי א"ל מ"ט יתיבת אבראי (חוץ לישיבת שאר מתים) מ"ט לא סליקת א"ל אמרו לי כל הנך שני דלא סלקת למתיבתא דר' אפס ואחלישתא לדעתיה לא מעלינן לך למתיבתא דרקיע כו' ואמר שמואל לאביו אי חשיבנא נעלוהו ללוי ועיילוהו ללוי (ע"ש). שלחו ללוי כולה מאי עד דאזל נח נפשיה דלוי (עי' רב מנשיא מדויל). ר' שמעי' בר' זירא תני בקידושין דבי לוי (ע"ש). בסוף סוטה ולוי אמר אף של קנים ושל חילת, הערוך והרמב"ם פסק כלוי משום דלוי היה גדול יותר מרב ושמואל (באר שבע):
2690
2691ח) ר' אבא בר כהנא שמע שדרש ונשקו על ראשו מ' קהלת פ' איש אשר יתן לו האלהים. בש"ר אבא עי' ר' מני בריה דר' יונה, ר' אבא בר פפי בשמו. ר' אבא בר ספרא בשמו. ר' אבדימי דחיפה בשמו. אבלט שאל ללוי ירוש' כירה הלכה ג'. ר' אחא בשמו. ור' אחא בר שקלא. בש"ר אחא בר חנינא, בש"ר אחא בר שילא מכפר תמרתא. ר' אפס (ע"ל). ר' ברכיה בשמו. כי אתא רב דימי אמר תנא ר' לואי כו' דרמי תנא דבי לואי אדתני לוי זבחים (קט"ו א'). ר' זבדא בשמו. זבדי בן לוי אולי הוא בנו. ר' זכרי' חתנו ואומר בשמו. ר' חייא בר פפי בשמו. ר' חכינאי בשמו. בש"ר חמא בר עוקבא. בש"ר חמא בר חנינא. ר' חנינא בר חמא (ע"ל). ר' חנינא שלקא. ר' יהודה בנו. ר' יהודה בר סימון בשמו. ריב"ב בזמנו ע"ש וצ"ע. ור' יהודה בר נירון. ור' יהושע דסכנין בשמו. בש"ר יוחנן בן שאול. בש"ר יוחנן בן שאונא. ר' יוסי בר' בון. בש"ר יוסי בר אלעאי. יוסף רישבא. ר' יעקב בר אבינא בשמו. ר' כהן בשמו. בש"ר מאיר סוכה (ח' ב'). ר' מנא דשאב בשמו. ר' מני בר' יונה בשמו. בש"ר מנחם דגליא. בש"ר מנסיא. ר' לוי בש"ר נזירא ב"ר פי"ב וכ"ה ס"פ פ"ב וענין ההוא פי"א זעירא. ר' מנשיא מדוויל בזמנו. ר' מתנה בשמו. ר' סימון בן קוזות בשמו. מר עוקבא בשמו. ר' פנחס בשמו. אמר רב פפי. פליג עם רב פ' המפקיד (מ"א א'). רבי (ע"ל). בש"ר שילא איש כפר תמרתא. שמואל חבירו או תלמידו (ע"ל):
2691
2692בר לואי תני בר לואי נדה (מ' א') בר לואי לפני מר עוקבא נראה שהוא בנו של לוי עי' שבת (ק"ח ב'):
2692
2693לואי רב הונא בר לואי. חנה בר לואי או חנינה. רבה ב"ל:
2693
2694לוי סבא אמר ריש לקיש משום לוי סבא עירובין (צ"ז ב') חולין (כ"ט ב'). א"ר שמעון (אולי צ"ל בן לקיש) משום ר' לוי סבא אינה לשחיטה אלא לבסוף ר' יוחנן אמר ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף מרובה (ע"ב א') ואולי הוא לוי בר סיסי אך לא מצינו שיאמר ר"ל בשמו:
2694
2695ר' לוי סוכייה ר"ש בשמו ירושלמי פ' יוה"כ הלכה ו', אולי הוא סבא, ובפ' המוצא תפילין ר"ל בשמו ופי' לוי סוכיא כך שמו. ואולי בפ' יוה"כ ר"ש בשמו היינו ר' שמעון בן לקיש א"כ י"ל הוא לוי סבא שאמר ר"ל בשמו:
2695
2696לוי בר שמואל (בריה דאבא בר אבא) הכהן בזמן רב יהודה ואחיו רב פפא ורבה ורמי. לוי בר שמואל קרי קמי' דרב יהודה מגילה (י"ט סע"א). ורב הונא בר חייא הוו מתקני מטפחת ספרי דבי ר' יהודה כי מטו מגילת אסתר סנהדרין (ק' א'). אשכח לר' אבא ולר"ה בר חייא דהוו קיימי אפתחא דבי רב הונא כו' ואתא לקמיה דרב יהודה שבת (מ"ז א'):
2696
2697ר' לוי בר שמואל בר נחמני פ"ד דברכות (כ"ח ב') אמר לר' הלל שהוא אחיו שהזכיר שם סמוך לזה ור' נחמן אחיו:
2697
2698לוי בר סימון אקני פירות שובכו לרב יהודה אתא לקמיה דשמואל סוף חולין (קמ"א סע"ב):
2698
2699לוי בר בורי בזמן ריב"ל. בן ביריי בשריב"ל ירוש' ר"פ הספינה:
2699
2700לוי בר בוטא תלמיד רב הונא. קרי קמיה דרב הונא מגילה (ל"א ב') והשארית יוסף מנאו בתלמידי רב לא ידעתי מנ"ל:
2700
2701ר' לוי בר לחמא ב"ב (ט"ו א') א"ר חמא בר חנינא. ר"ה (כ"ט ב') ובזבחים (נ"ג סע"ב) במ"ק בסופו כמה דברים בר חמא. פליגי לוי בר חמא ור' חנינא תענית (ט"ז א') ג' דברים. א"ר לוי בר חמא אמר רשב"ל ברכות (ה' רע"א) אולי אחד הוא:
2701
2702לוי בר חמא עי' לפני זה:
2702
2703ר' לוי חתניה דר' זכריה (לא מצאתי) אולי צ"ל חותנו דר' זכרי' (ע"ש) והוא לוי סתם בר סיסי:
2703
2704ר' לוי בר זבדיה (לא מצאתי):
2704
2705לוי בר הונא ב ר חייא ורבה ברב הונא אזלי באורחא קדמי' חמרא דלוי שבת (נ"א סע"ב) ורב יהודה בר אושעיא קליף ליה נוחלא כו' אתא אבוה א"ל הכי אמר אבוה דאימך ר' ירמיה בר אבא חולין (צ"ג סע"א) ושבת (קנ"ו א'):
2705
2706ר' לוי בן פרטא רב אידי בר גרשום אר"ל בן פרטא א"ר נחום א"ר בירים (ע"ש):
2706
2707ר' לוי בן פנטי לפני ר' חונא ירוש' מגילה פ"ג הלכה ח' מ' קהלת פ' אל תבהל מפניו. ומס' סופרים פ' י"ב לוי בר פאטי שאל לר' חנינא:
2707
2708ר' לוי בן פיטום:
2708
2709ר' לוי בר' טרפון ור' יהודה בר' סימון אמר בשמו מ' איכה פסוק ויצא מן בת ציון. אכן ענין דומה לו בס"פ אחרי מות בן פרטא וכ"ה באיכה פ' טומאתה בשוליה ופ' ידו פרש צר בן פלטא:
2709
2710לוי בר חייתא (סוף מ"ק) ור' יוסי בר חנינא. ובמ' בהר פל"ג ור' יהושע בר נחמי' ור' אבא בש"ר חייא בר אבא. ט"ס וצ"ל ר' אבא בריה דר' חייא בר אבא. וברבה נשא פ' י"א ור' אבא בריה דר' חייא בר אבא, וענין ההוא פ' לך לך פ' ל"ט לוי בר הוית ט"ס. ובירוש' ר"פ אלו נאמרים ור' יוסי ור' ברכיה:
2710
2711ר' לוי בר חייא ס"פ הרואה:
2711
2712ר' לוי בריה דר' זעירא מ' קהלת בפסוק כי כקול הסירים:
2712
2713לוי בר נזירא ירוש' ברכות רפ"ב אבל ענין ההוא בירוש' דשקלים שמעון בר נזירא וכ"ה ביבמות (צ"ז) ענין זה שמעון נזירא א"כ לוי ט"ס:
2713
2714ר' לוי צנברייא שאל לר' יצחק ולר' אימי שביעית פ"ו הלכה ב' שאל לר' אבא בר זבדא שם פ"ט הלכה ז':
2714
2715ר' לוי בר יעקב אמר שבטו של לוי לא אקרי קהל, הוריות:
2715
2716ר' לוי בר רבי תנחומא בהעלותך ו':
2716
2717לוי בר טברי בשם לוי בר יצחק (ע"ש) לא מצאתי. וע"ל ר' לוליאני בן טברי:
2717
2718לוי בר יצחק לוי בר טברי בשמו:
2718
2719לוי בר שלום:
2719
2720ר' לוי בר היני:
2720
2721ר' לוי בר ברכיה:
2721
2722לוי בר דרגא אינני יודע אם חכם הוא שהביא ראיה ממנו שפדה בתו בי"ג אלפי דינרי זהב גיטין (מ"ה א'):
2722
2723לוי ר' אבא בר לוי. בנימין ב"ל. זבדי ב"ל. ר"י ב"ל. ר' יצחק ב"ל. פנחס ב"ל. שלמן ב"ל. ר' שמעון ב"ל:
2723
2724ר' לויטס איש יבנה אבות פ"ד ובפר"א (פכ"ג) קברו ביבנה בכיפה קטנה (גא"י):
2724
2725ר' לוליאני בר טברי אביו של ר' חייא (ע"ש) וב"ר ר"פ בראשית בר טברין, ופ' ויחי ס"פ צ"ח בן טורין בש"ר יצחק. ובפ' נשא פ' י"ד. ובילקוט שמואל ב' סקס"ב בן טברי. בש"ר ישמעאל שח"ט סי' י"ח:
2725
2726לולינוס (ע"ל פפוס) אלכסנדרי:
2726
2727ר' לולינוס דרומי בש"ר יהודה בר' סימון פסיקתא. וילקוט ראה סי' תתצ"ז:
2727
2728בר לוליתא בשריב"ל ירוש' חלה פ"ב הלכה ו':
2728
2729ר' ליוונטי בעא לר' יונה ירוש' פ' יש מותרות. בש"ר יונה סוף דמאי. הוה מסחי עם ר' יונה פ' כירה הלכה ג':
2729
2730לחמא לוי בנו:
2730
2731לחמא בר לואי עי' רבי יהודה בר שלום:
2731
2732ר' לייא ירוש' ברכות פ"ג שבת פ"ב בש"ר שמעון בר' חייא פרק במה אשה. ר' ביסנא בשמו ובירוש' ריש דמאי ר' לייע בש"ר ליעזר וחלה ס"פ ב' לעאיי:
2732
2733לילי בר מני בזמן שמואל יבמות פ"ק (י"ב א') וגירסתנו בר ממל אמר מר עוקבא אמר שמואל:
2733
2734ר' ליל בר אלם עי' הלל בר וולס:
2734
2735לימא ר' אבא בר לימא. או רבה בר לימא:
2735
2736למידין לפני רבי או לפני חכמים הוא לוי (ע"ש) ובתוס' מנחות (פ' סע"ב) למדין לפני רבי חכם אחר. ובספר כריתות לשון למודים שער ב' סט"ו מצינו בברייתא הלמידין לפני חכמים אומרים יביא דבר שכלו למזבח מגילה (י"א) ט"ס וצ"ל מעילה (ט' ב') לוי אמר יביא דבר כו' תניא כוותיה דלוי מעילה זו להיכן הלכה הלמידין לפני חכמים אומרים כו' יביא דבר כו' פירש"י למידין לפני חכמים היינו לוי איהו קתני משמיה דרבי, והתוס' כתבו שם לא לוי הנזכר בסנהדרין שלא מצינו לוי הוזכר בברייתא. ועוד שאין זו שיטה שיביא ראיה לדברי לוי מלוי עצמו:
2736
2737לעזר בירושלמי הוא אלעזר:
2737
2738לקוניא יוסי בנו עי' ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא:
2738
2739לקיש ר' יהודה בן לקיש. ר' שמעון בן לקיש:
2739
2740לקרח ר' יהודה בנו:
2740
2741מאדא ע"ל בן מאדא:
2741
2742ר' מאיר
2742
2743א) אבות פ"ד. משנה ברכות פ"ב א'. פאה פ"ב א'. פ"ד י"א. פ"ה ג'. פ"ז ב' ה'. פ"ח ה'. דמאי פ"א ב'. פ"ב ה'. פ"ה ג' ד'. כלאים פ"ב ט' י"א. פ"ג ז'. פ"ד ט'. פ"ה א'. פ"ו ה'. פ"ז ב'. פ"ח ג' ו'. שביעית פ"ב ט'. פ"ג א' ג' ט'. פ"ה ב'. פ"ז ב'. תרומות פ"ד א' ב'. פ"ו ג' ה'. פ"ז ב' ה' ו' ז'. פ"י ג'. פי"א י'. מעשרות פ"ב ג' ה'. פ"ד ד'. פ"ה ח'. מע"ש פ"ב ח'. פ"ה י"ד. חלה פ"א ב'. ערלה פ"א ה'. פ"ג א' ו' ז'. בכורים פ"א ו' י"א. שבת פ"ו ג' ח' י'. פ"ח ז'. פט"ו ת'. עירובין פ"א ז'. פ"ב א'. פ"ג ד'. פ"ד ד' ט' י'. פ"ה ב' ד'. פ"ו א' ד'. פ"ח ב' ה'. פ"ט א'. פ"י ט'. פסחים פ"א ד' ז'. פ"ב ח'. פ"ג ו' ח'. פ"ד ו'. פ"ו ה'. שקלים פ"א ו' ז'. פ"ב ה'. פ"ח א' ב'. יומא פ"ג ו' ז'. פ"ד ו'. סוכה פ"א ו' ז'. פ"ג ו' ז' ח'. ביצה פ"ד ג'. תענית פ"א ב', פ"ב י'. מגילה פ"ב ג'. פ"ג ב'. מ"ק פ"א ה'. יבמות פט"ו ה'. פט"ז ד'. כתובות פ"א ג'. פ"ה א' ד'. פ"ו ו'. פ"ז ח' י'. פ"ח ג' ז'. פי"ב ד'. נדרים פ"א ד'. פ"ב ד' ה'. פ"ג ט'. פ"ד ד'. פ"ז ב' ד' ה'. פ"ח ב' ה' ז'. פ"ט ג' ד' ח'. פי"א ז'. נזיר פ"א א'. פ"ב ו'. פ"ו ח'. פ"ז ד'. פ"ט א'. סוטה פ"ב ה'. פ"ד ג'. פ"ט ט"ו. גיטין פ"א ב' ו', פ"ד ז'. פ"ה א'. פ"ו ז'. קידושין פ"א ג' ד'. פ"ב ח'. פ"ג ד' ט'. פ"ד י"ד. ב"ק פ"ב ד'. פ"ג ט'. פ"ד א' ד' ט'. פ"ט ב' ד'. ב"מ פ"א ו'. פ"ב א' ו'. פ"ג י"א. פ"ד ה'. פ"ו ה'. פ"י ו'. ב"ב פ"ה ד'. פ"ט ו'. סנהדרין פ"א א' ב'. פ"ב א'. פ"ג א' ב'. פ"ו ה'. פ"ז ח'. מכות פ"א ב' ג'. פ"ב ג' ה' ח'. שבועות פ"א ד'. פ"ד א' י"ג. פ"ה א' ג'. פ"ו ו'. פ"ז ד'. עדיות פ"א ט'. פ"ג א'. ע"ז פ"א ג' ה' ח'. פ"ב ב' ד'. פ"ג א'. הוריות פ"א ה'. זבחים פ"ד ג' ה'. פ"ז ו'. פ"י ו' ז'. מנחות פ"ב ד' ה'. פ"ה א'. פ"ו ה'. פ"ט א'. פ"י ד' ה'. פי"א ה'. חולין פ"ג ב'. פ"ד ד' ה'. פ"ה ג'. פ"ו ב' ג'. פ"ז א'. פ"ט ז' ח'. בכורות פ"ב ח'. פ"ד ג'. פ"ה ד'. פ"ח א' ג' ד' י'. פ"ט ב' ה' ח'. ערכין פ"א ב'. פ"ב א' ד'. פ"ז ה'. פ"ט ה'. תמורה פ"ב א'. פ"ה ג' ד'. כריתות פ"א ב' ג'. פ"ג א' ג' ד'. פ"ו א'. מעילה פ"ו ה'. מדות פ"ב ב'. כלים פ"ג ב' ה'. פ"ה א' ג' ז'. פ"ז ב' ה'. פ"ח י'. פי"ג ד'. פט"ו א' ד'. פט"ז א'. פי"ז ד' ה' י' י"א. פי"ח ד'. פי"ט ג' ד' ט' י'. פכ"ה א' ב' ג' ה' ז'. פכ"ו ד'. פכ"ז ב'. פכ"ח ו'. אהלות פ"ב ג'. פ"ג א'. פ"ו ג'. פ"ז ה'. פ"ח ב'. פ"י ב' ג'. פי"א ז'. פי"ג ו'. פט"ו ט'. פט"ז ב'. פי"ח ב'. נגעים פ"א א'. פ"ב ב' ה'. פ"ד ד'. פ"ו ג'. פ"ח ו'. פי"א ג'. פי"ב ה'. פי"ג י"ב. פרה פ"א א' ב'. פ"ב ה'. פ"ג ה'. פ"ה א'. פ"ו ב'. פ"ח ח'. פי"א ד' ה' ו' ח'. נדה פ"א ד'. פ"ב ו'. פ"ג ב'. פ"ד ה' ז'. פ"ו א' י"ג. פ"ז ג'. פ"ט א' ה'. מקואות פ"ב י'. פ"ד א'. פ"ה ד'. פ"ו י'. טבול יום פ"א ה'. פ"ג א' ו'. ידים פ"ב א'. מכשירין פ"ב י'. פ"ג ג'. פ"ו ב' ה'. טהרות פ"א א' פ"ג ב' ח'. פ"ה ז' ט'. פ"ו ט'. פ"ז ב' ג' ד'. פ"ח ד'. פ"ט ד'. פ"י א' ג'. עוקצין פ"א ב':
2743
2744ב) בסוטה (י"ב א') ותרא אותו כי טוב רמ"א טוב שמו רי"א כו' ר' נחמיה אומר כו' אחרים אומרים נולד כשהוא מהול. כתבו שם התוס' (ועי' תוס' ע"ז ס"ד ב') אחרים אומרים כו' ומקשינן מדאמר ר"מ טוב שמו מכלל דאחרים לאו היינו ר"מ. ובשילהי הוריות אמר דאסקוהו לר"מ אחרים. ובפ"ק דברכות (ט' ב') אפליגו רמ"א (רע"א) אחרים אומרים (וברכות (מ"ז ב') סוטה (כ"ב) ב"ב (ט"ז ב') זבחים (מ"ו) וע"ל אחרים שנזכרו בלא ר"מ) ואמר רבי שראה בקונטרס צרפת שמועות שקיבל מאלישע בן אבויה קבעום בשם אחרים מפני שהיה שמו אחר אבל שאר שמועות קבעום בשמו. (וכ"כ ס' כריתות ימות עולם סי' י"ט) ולא מסתבר דהא לר' נתן אסקוהו יש אומרים ואית לך שכל שמועותיו קבעו כך ולר"מ נמי עשו כיוצא בו. (כתב הבאר שבע הוריות (י"ג ב') דא"א לומר מה שקיבל מאלישע קבעום בשם אחרים דהא מכח קנס קראו כן וי"ל דאותן שאמר קודם דאסיקו לו אחרים קראו בשמו עכ"ל. אך צ"ע איך לא אמר רק הלכות מועטות שנזכרו בשם אחרים אחר מעשה ההוא). אלא נראה דלאחר דאסקוהו אחרים חזר בו ואמר שנולד מהול וכן בפ"ק דברכות (וע"ש בתוס') עכ"ל התוס'. וכתב הב"ש שם דמ"מ לא רצו לבזותו לקרותו אחר בלשון יחיד. או י"ל לפי שאחרים היו עמו בעזרתו. וכן זהו הטעם שקראו לר' נתן י"א בלשון רבים עכ"ל. וכתב בתשו' חוט השני מ"ש הב"ש אחר דאסקוהו אחרים נזכר בשם אחרים הם דברי התוס' ספ"ק דסוטה. גם מ"ש דא"א לומר מה שקיבל כו' זכרוהו התוס' ודחוהו עכ"ל. ומ"ש התוס' דחזר בו אחר דאסקוהו לו אחרים כו'. וכ"כ ספר כריתות לשון לימודים שער א' סי' ל' ז"ל בר"ה (ח') דרש ר"מ עשר תעשר ובכריתות (י"א) אחרים אומרים דברה תורה כלב"א ואחרים היינו ר"מ. וי"ל דסוף ימיו כשקראוהו אחרים ממעשה דהוריות חזר בו מעשר תעשר ולא דרש לי'. וכן מצינו רבי חזר בזקנותו הזהב קונה את הכסף. ובירושלמי כלאים פ"ג חזר ר' ישמעאל בזקנותו (עי' ר' יוסי בן החוטף). וביפ"ת בשמות רבה פ"א סי' ק' אחר דחזר בו למה לתנא למיתני דבריו הראשונים ועוד הו"ל להסמיך דברי אחרים לדברי ר"מ ולמה הפסיק בדברי ר' יאשי' (ובדברי ר' נחמיה ור"ע) וכתב עוד אע"פ שקראו לר"מ אחרים לאו דוקא כ"מ שנאמר אחרים הוא ר"מ שלפעמים ימצא דעה מי שלא נודע שמו וצ"ל אחרים אומרים ולכן כל שנכתב דעתו אצל דעת ר"מ הוצרכו לקראו לר"מ בשמו להבדיל ביניהם עכ"ל. וקשה אם מזכיר אחרים סתם ולא נזכר דעת ר"מ שם א"כ לא נודע אם הוא ר"מ או אדם שלא נודע שמו הוא. ואם תאמר כ"מ שנזכר אחרים סתם ולא מזכיר ר"מ הוא ר"מ איך בכל הש"ס לא יזדמן דעה שלא נודע שמו כ"א על דבר שאמר ר"מ דעתו. הקב"ה לא אמר בשם ר"מ לפי שגמר מאלישע אחר (ע"ל רבה בר שילא) וע"ש:
2744
2745ג) ברוריה בת ר"ח ב"ת היתה אשתו אמרה לר"מ זילא בי מלתא דיתבה אחותי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרי ואזל ואמר אי לא איתעביד בה איסורא מתרחיש ניסא. נקט נפשיה כחד פרשא אמר לה השמעי לי אמרה דשתנא אנא אמר לה אמתין עד שיפסוק לך אמרה איכא דשפירן מנאי טובא אמר ש"מ לא איתעביד בה איסורא אזל לגבי שומר דידה ויהיב ליה תרקבא דדינרין ואם יעליל המלך עליך תפייסנו בחצי וחצי יהיה לך א"ל וכי שלמו ויכלו הדינרין במאי אנצל מן המלך א"ל תאמר אלהא דמאיר ענני א"ל מי יימר שאמת אתך שאנצל בזה. הוו כלבי דאכלי אינשי שקל קלא פתק בהו אתו עלייהו למיכליה אמר אלהא דמאיר ענני שבקוהו ויהב ליה. שמעה מלכא ובקש לתלותו אמר אלהא דמאיר ענני אחתוהו וא"ל מאי האי דלא מצינן לתלותו וסיפר הדברים חקקו לדמותו דר"מ אפתחי דרומא כל דחזי ליה לתפסיה. יומא חד חזיוהו רהוט אבתריה רהט לבית הזונות שיאמרו לא הוא הוה דלא הוה אזל לבית הזונות. א"ד אליהו אידמי ליה כזונה חבקתו כאילו היה רגיל אצלה. א"ד בישול עכו"ם הוה וטבל אחת מאצבעותיו ומצץ חברתה (עי' רבה קהלת בפסוק טובה חכמה עם נחלה) אמרו אי ר"מ הוה לא הוה עביד הכי וערק לבבל. וא"ד ממעשה דברוריה ערק. פירש"י שלגלגה על מ"ש חכמים נשים דעתן קלות (וכתבה בספרה חוץ מברוריה, שה"ק ל"ב א') ואמר חייך סופך להודות לדבריהם וצוה לאחד מן התלמידים לנסותה לדבר עבירה והפציר בה ימים רבים עד שנתרצית (ונכנס ר"מ תחת התלמיד ש"ק) וכשנודע לה הדבר חנקה עצמה ומחמת כיסופא ערק ר"מ. ע"ז (י"ח). ר"מ אע"פ שהוא מחבורה ג' היה בזמן כת ראשונה שאמר ר' יהושע על הלכה אחת שחולקת ברוריה על אביה יפה אמרה ברוריה (ע"ש), עי' מ"ש בדף מיוחד שא"א לומר שהיה ר"מ בזמן ר' יהושע. ולמדה ש' הלכות מש' חכמים ביומא דסתוא, והיה קיים בנשואי ר"ש ברבי (ע"ש). ונשא אשה אחרת בת זירוז (עי' ר' יהושע בן זירוז):
2745
2746ד) והיה לבלר ויודע כל התורה בדקדוק חסירות ויתרות בעל פה עירובין (י"ג א') א"ר שמעון בן אלעזר שהלך ר"מ לעבר שנים בעסיא ולא היה שם מגילה וכתבה מלבו וקראה ואמרו דמקיים בו ועפעפיך יישירו נגדך מגילה (י"ח ב') ובירוש' שם פ"ד הלכה א' שכתב שניה מתוך הכתב ובשניה קראו. ובגיטין (ס"ז א') ר"מ חכם וסופר פירש"י כדאמרינן בסוטה (כ') אמרתי לו לבלר אני. ובמ' קהלת ר"מ הוה כתבן טב מובחר והוה לעי ג' סלעין בכל שבת ואכל ושתי בחדא ומתכסי בחדא ומפרנס אוחרנתא לרבנן. ובעירובין (שם) גלוי וידוע לפני הקב"ה שאין בדורו כמותו ולא קבעו הלכה כמותו שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו שהיה אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומראה לו פנים. ובסנהדרין (כ"ד) הרואה ר"מ בבה"מ כאילו עוקר הרים וטוחנן זב"ז. ושם (ל"ח סע"ב) שהיה דורש תילתא שמעתא תילתא אגדתא תילתא מתלי וש' משלות שועלים היו לו. ובמשנה פ' ע"ע (מ"ט) משמת ר"מ בטלו מושלי משלים. ורבי וי"ג רב אמר הא דמחדידנא מחביראי שראה את ר"מ מאחוריו (עי' אבא אריכא ור' יהודה הנשיא). ובירושלמי רפ"ט דנדרים מקלו של ר"מ מי שאחזו בידו למד ממנו חכמה ע"ש הפי' פי' אחר עי' רשב"א שהיה משרת אותו והיה בידו מקלו של ר"מ. ובירוש' פ' היה קורא מתני' ז'. ומ"ק פ"ג הלכה ה' ר' יוסי חבירו היה משבח לאנשי ציפורי דר"מ אדם גדול אדם קדוש וצנוע. ופ"א שאל בשלום אבלים בשבת כו'. בגיטין (נ"ב א') הני תרי דהוו מינצו בהדדי כל בי שמשי ואקלע ר"מ להתם וערבינהו ג' בי שמשי עד דעבד שלמא ואמר השטן ווי דאפקיה ר"מ לההוא גברא מביתיה. וביומא (פ"ג ב') שהיה מדייק בשמא ומעשה כו' אתא לאושפיזא שהיה שמו כידור אמר רשע הוא כי דור תהפוכות, והטמין בע"ש כיסו בבית הקברות בקבר אביו וא"ל אביו בחלום שיקח כיס שמונח בראשו ולמחר סיפר לר"מ החלום וא"ל חלמא דבי שמשי בטלין ולאורתא שקל ר"מ כיסו (והא דלא אמר ליה דחלומות לא מעלין ולא מורידין כמ"ש הוא עצמו (עי' רשב"ג דיבנה) וי"ל דהיה ירא דלא יאמין לו וילך לחפש בקבר אביו וימצא. ע"כ אמר דחלום דבי שמשי לא מעלין כו' ואז ימתין עד לילה השני אולי יחלום שנית בליל חול ואז ביני לביני יקח כיסו בליל מ"ש וק"ל). והיה מתלוצץ בעוברי עבירה יומא חד אידמי ליה שטן כאשה בהך גיסא דנהרא לא הוה מעברא נקט מצרא וקעבר כי מטא פלגא דמצרא שבקיה יצה"ר א"ל אי לאו דמכריזין עליך ברקיע הזהרו בר"מ ובתורתו שויתיה לדמך תרתי מעי פ' י' יוחסין (פ"א א'). ואמר הזהרו בי מפני בתי (שם). בתוספתא דשבת פי"ב בפר"א דמילה (קל"ד א') שחלה ר"מ ועשה לו רשב"א תלמידו רפואה ולא הניחו וא"ל אע"פ שאני מתיר לאחרים לא מלאני לבי מימי לעבור על דברי חבירי. וכ"ה ירוש' פ"ק דברכות מתני' ב'. בימיו מצאו לכותים דמות יונה בהר גריזים פ"ק דחולין. ובימי שמעון הצדיק הוכשרו ובימי ר"מ חזרו לסורן ונפסלו (ע"ל ח"א ג"א תמ"ח ועי' ריטב"א ובס' מאור עינים פכ"א). קלופטרא מלכתא שאלה את ר"מ סנהדרין (צ' סע"ב). אשה שמעה דרשת ר"מ ובעלה ליצן אמר לה שתרוק בפניו של ר"מ (ע"ל בבא בן בוטא). ר' יהודה ענתותי שהצילו ר"מ ממיתה ע"ש באריכות:
2746
2747ה) אר"ע הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה א' מוטרפת בים והייתי מצטער על ת"ח שבה ומנו ר"מ כשעליתי למדינת קפוטקיא ישב ודן לפני בהלכה אמרתי לו בני מי העלך א"ל גל טרדני לחבירו עד שהקיאני ליבשה באותה שעה אמרתי כמה גדולים דברי חכמים מים שאל"ס אשתו אסורה יבמות (קכ"א סע"א) וכ"ז אירע לר"ע (ע"ש). כ"מ שאמר תלמיד אחד משום ר' ישמעאל לפני ר"ע הוא ר"מ. מתחילה למד מר"ע ואח"כ מר' ישמעאל ואח"כ מר"ע (ע"ש). והיה תלמיד מובהק לר"ע ומינהו וישב בראש ונתכרכמו פניו של ר"ש (ע"ש). וסמכו ר"ע ולא קבלו שהיה בחור ואח"כ סמכו ר' יהודה בן בבא סנהדרין (י"ד א') ומת בח"ל באסיא וצוה ליתן ארונו על גיף ימא ירוש' סוף כלאים. בטבריא לצד דרום דרך חמי טבריה קבר ר"מ תלמיד אלישע (גא"י). מת קודם ר' יהודה ור' יוסי כדאי' פ"ב דקדושין (נ"ב) עי' ר"י הנשיא וסומכוס:
2747
2748ו) ר"מ מזרע נירון ששלחו הקיסר להחריב הבית ושאל לתינוק פסוק לי פסוקך ואמר ונתתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל ואמר בעי לכפורי ידי' בההוא גברא ערק ונתגייר ויצא ממנו ר"מ גיטין (נ"ו א'), ע"ל ח"א ג"א תתכ"ט. כתב ג"נ נירון נתקן בר"מ ונירון היה שמלה ממשרקה כי כל השומע שורק מאכזריותיו והוא תיקונו. בילקוט ראובני בראשית דכ"ז ב' בשם מקובלים ר"מ ניצוץ מט"ט ואיתא במגלה עמוקות א' רנ"ב ויקרא א' זעירא שהוא מט"ט שר הפנים גימט' אלף חסר א' בסוד אם יש מלאך מליץ אחד מני אלף לכן בתורתו של ר"מ שהוא ניצוץ מט"ט אשר יניקתו וחכמתו מן אל"ף לכן היה כתוב בתורתו כתנות אור בא' ומט"ט אחז בעץ הדעת טוב ורע מט"ט וס"ס לכן "מיץ "אפים "יוציא "ריב ר"ת מאיר וסופי תיבות גימט' קל"ג גימט' בסמאל שנאתי בסמאל, אפים גימט' סמאל. והטעם שכלול מטוב ורע כי בא מנירון שנתגייר. ואיתא בילקוט ראובני "המון "גוים "נתתיך ר"ת נגה כי הגרים באים מקליפת נגה ואיתא בקהלת שלמה פי"ב קליפת נגה נקראת פרה אדומה לפי שהיא מטהרת הטמא כשהטוב מכריע ופעמים להיפך כו'. כ"מ בכתבי א"א מו"ר ודפח"ח ושפתים ישק. (ואמר מיץ אפים לשון רבים ולא אף, לפי שהיה ניצוצו של מט"ט שאחז בעץ הדעת טוב ורע טוב מסטרא דמט"ט ורע מסטרא דסמאל מ"ט פנים טהור נגד טוב ומ"ט פנים טמא נגד רע ע"כ לא עמדו על סוף דעתו של ר"מ כי היה יכול לטהר השרץ במ"ט פנים טהור ובמ"ט פנים טמא ע"כ הוצרך ר"מ ללמוד תורה מאחר שהיה אחוז מע"ה טו"ר לז"א ר"מ רמון מצא ר"ל תוכו של מט"ט הוא ט"ט סוד ט' נקודין דאותיות וט' טעמי דאורייתא ונשאר אותיות רמון מן מטטרון רמון מצא ר"ל אחוז באותיות רמון דמט"ט ותוכו דהן ב' טי"תין אכל אבל קליפתו זרק עכ"ל י"ר):
2748
2749ז) הלכה כר"מ בגזירותיו כתובות (נ"ז א', ס' ב') ולא בקנסותיו יבמות (ל"ז א') בתוס' ד"ה מי עביד. (תוס' זבחים (ק"ד א') בשם ה"ג ובתוס' ב"ק (ל' ב') ד"ה וחכ"א ופ' א"נ (ע"ב א', ע"ח א') ד"ה לטמא) ועי' עוד ב"ב (צ"ד ב') ביצה (כ"ז א') ד"ה אלא ר"מ. בכורות (כ"ח א') עירובין (מ"ז א'). כתב תשו' חות יאיר לאפוקי ממ"ד הלכה כר"מ בגזירותיו. וקיי"ל כר"מ בגזירותיו אפילו נגד ר' יוסי (ע"ש שכתבתי להיפך וצ"ע כי כעת אין הספר לפני) כ"ש נגד ר"ש. ועתי"ט ספ"ב דנדרים. וע"ש תוס' (כ' ב') וצ"ע דנימא הלכה כר"מ משום דהלכה כר"מ בגזירותיו בחומרותיו או שמא דלא חשבינן ליה הלכה כר"מ בגזירותיו אלא בקנסותיו עכ"ל. ועי' תוי"ט ע"ז פ"ק משנה ה' מש"ש לא נהירא כי שם לכ"ע גזרינן בדבר השייך למגזר ודו"ק. ולענ"ד מוכח בש"ס דקי"ל כר"מ מדהקשה לר"מ דקל טב הוא דלא כו' ולמה לו להקשות אר"מ ומדיוקא לקשי מת"ק ור"י דס"ל אפילו דקל טב שרי אע"כ מדהקשה מר"מ דהכי ס"ל ע"ש. קיי"ל כר"מ בגזירותיו אפי' לגבי רבים כדמוכח בכתובות (נ"ז א'). תוס' פ"ק דשבת (ט' א') ד"ה גזרה (י"א ב') ד"ה לא יעמוד. ובפ' כל גגות הכא לא קיי"ל כר"מ. עי' אורח מישור נזיר בחידושיו על הרמב"ם כתב הרמב"ם פ"ב דין י"ט עבד שנדר בנזירות וברח אסור לשתות יין כדי שיצטער ויחזור לרבו ובריבית ובהשגות א"א דהלכה כר' יוסי דאמר ישתה, עתוי"ט ולי נראה משום דקיי"ל הלכה כר"מ בגזירותיו דהיינו במקום שמחמיר כדאי' בעירובין (מ"ז א') וכתובות (נ"ז א') וכאן הוא מחמיר שיצטער ויחזור לרבו. אע"ג דרש"י כתב דקנסינן לעבד דליהוי ליה צער שיחזור לרבו ואין הלכה כר"מ בקנסותיו לאו דוקא שהוא קנס אלא ר"ל מחמירים עליו. גם הרמב"ם בחיבורו ובפי' המשנה והברטנורא לא נזכר לשון קנס ודוקא גבי רבית שייך לשון קנס בב"ק (ל' ב') וב"מ (ע"ב) וב"ב (צ"ד) אבל כאן שייך לומר דמחמירין עליו. ופשיטא לפי מ"ש בתוי"ט ספ"ב דנדרים דלתוס' מסופקים אי הלכה כר"מ גם בקנס אם כן דילמא הרמב"ם פסק הלכה כר"מ אף בקנסותיו. אע"פ שחולק ר"מ עם ר' יהודה בברייתא הלכה כר"מ הואיל ורוב סתם משנה כר"מ. (עירובין (צ"ו) גיטין (ד') סנהדרין (פ"ו) אע"ג דר"מ ור' יהודה הלכה כר"י כמ"ש האלפסי בפ' כל הכלים נגד בעל ה"ג). ומבואר בתוספות ביצה (ב' רע"ב) דמהני הסתם להיות רבים א"כ הכא דעת ר"מ נזכר סתם והוי רבים ור' יוסי יחיד והלכה כרבים (ע"ש באורח מישור):
2749
2750ה) מעשה בר"מ שהיה עולה לירושלים בכל רגל ומתארח אצל יהודה הטבח ואשתו יפה וצנועה והיתה זריזה מאד בכבודו של ר"מ ומתה ונשא אחרת ואמר לה אם יבא ת"ח א' ושמו ר"מ הזהרי בכבודו. כשבא הרגל ועלה ר"מ לירושלים ובא לבית ר"י הטבח ושאל על אשתו ואמרו כבר מתה. בכה ר"מ ורצה ללכת ותפשה אותו בבגדו ואמרה לו אדוני כבר צוה בעלי שאזהר בכבודך יותר מאשתו הראשונה אמר לה ר"מ אין לי רשות ליכנס בביתו עד שיתן לי רשות יצא ר"מ לחוץ ופגע בר"י הטבח ונתן לו שלום א"ל ר' יהודה אדוני כבר מתה אשתי וזו מזורזת בכבודך יותר והלך ר"מ לביתו והביאה אשתו לפניו לאכול ולשתות והיא משמשת לפניו והיה ר"מ בחור יפ"ת מאד ונשאה בו עיניו ושכרתו עד שלא ידע בין ימינו לשמאלו והציעה לו מטה ושכב עליה ר"מ והיא שכבה עמו עד אור הבוקר ומרוב שכרותו לא ידע בשכבה ובקומה והתל עמה כל הלילה. למחר קם ר"מ והלך לבית המדרש להתפלל כשחזר לבית הביאה לפניו מאכל ומשתה כבראשונה והיא היתה מדברת ומשחקת לפניו והיה ר"מ מתמה בעצמו איך היתה מעיזה פניה בפניו והיה מביט לארץ ולא רצה להסתכל בה אמרה לו ולמה לא תסתכל בי והלא שחקת כל הלילה עמי ועתה אתה מתבייש ממני אמר לה ר"מ ח"ו לא היו דברים מעולם. אמרה לו אם לא תאמין לי סימן כך וכך על בשרך הכיר ר"מ כי נשתגע עמה והיה מר נפש מאד ובכה וצעק ואמר אוי לי שאבדתי תורתי שלמדתי ועכשיו מה תקנה יש לי. אמר אלך אל ראש הישיבה ואפרוש עוני לפניו ומה שיחייבני אקבל עלי הלך לחזור לביתו והיה צועק בכל הדרך ובגדיו קרועים ואפר על ראשו ויצאו לקראתו כל קרוביו ואמרו לו מה אירע לך א"ל כך וכך א"ל מה בלבך לעשות א"ל אלך אל ר"י וכל מה שיצוה אקבל על עצמי אמרו לו שגגה היתה והקב"ה ימחול לך אל תשמיע קולך שלא תוציא לעז על בניך א"ל אם אשמע לכם הקב"ה לא ימחול לי על עונותי לעולם שנאמר מכסה פשעיו לא יצליח. מיד הלך לר"י וא"ל החכם מה אתה מבקש. א"ל אור העולם כך וכך אירע לי ע"כ באתי לפניך שכל מה שתאמר לי הן למות הן לחיים הן להאכילני לאריות אקבל עלי א"ל המתן עד שאפשפש בדינך. למחר בא לפניו א"ל ר"י פשפשתי בדינך וראיתי להאכילך לאריות וא"ל ר"מ אני מקבל עלי דין שמים. מיד צוה החכם וקרא לשני אנשים גבורים מישראל ואמר להוליכו אל היער מקום שהאריות מצויים וכפתו ידיו ורגליו והניחו אותו שם ואתם עמדו באילנות וראו מה יעשה לו אם יאכלוהו הביאו לי עצמותיו ונעשה עליהם מספד מפני שקיבל עליו דין שמים. ועשו כן ובחצי הלילה בא ארי א' והריחו והלך לו באו לפני ר"י וספרו לו. א"ל עשו כן גם בלילה שני וכן עשו בא ארי א' ונהם עליו והריחו והלך לו באו והגידו לחכם א"ל עשו גם בלילה ג' כן אם אין נוגעין בו הביאוהו אצלי כי אין עליו דין שמים ועשו כן ובחצי הלילה בא ארי א' נוהם ושואג אצלו והכהו בשיניו ויעקר לו צלע מחוליתו ואכל ממנה למחר הלכו והגידו לחכם א"ל הביאוהו אצלי הואיל ואכל ממנו כזית כאילו אכלו כולו מיד הוליכוהו והביאוהו לפניו וצוה לרופאים לרפאותו וכשחזר ר"מ לביתו יצא ב"ק ואמר ר"מ מצווה לחיי עוה"ב ומזומן הוא עכ"ל (בספר קטן אחד):
2750
2751ט) ר"מ אומר רא"א יומא (נ"ט). ר"א בן יעקב רבו, ר"א בר' יוסי בשמו חולין (ל"ח), ר' אלעזר בן שמוע חבירו. אר"א אמרנו לו למאיר. ר"א בר צדוק בשמו. ר' אלעזר בן דולאי. אלישע אחר רבו וע"ש וע"ל. אפרים מקשאה תלמידו. דוסתאי בר' ינאי תלמידו. שאלו דוסתאי מישבאב. רב הונא ור' אבין בשמו. זיוותאי חתנו (כ"כ יוחסין). זירוז חמיו. ר' חלפתא כפר חנניה תלמידו, חלפתא אביו של ר' יוסי חבירו. ר' חנינא בן גמליאל חולק עמו. ר' חנן בשמו. ר' חנניה סגן הכהנים. חנניה איש אונו. חנניה בן תרדיון חמיו. חתנו בשמו שבת (קנ"ג). ר' טרפון רבו. ידוע הבבלי תלמידו. ר' יהודה בן בבא סמכו, א"ר יהודה מאיר היה אומר חגיגה (י"ט סע"א) ר' יהודה אומר בשר"מ ע"ז (ס"ו), ריב"ב דן לפניו. ר' יהודה בן שמוע תלמידו. ר' יהודה בן אגרא בשמו. ר' יהושע בן זירוז בן חמיו. ר' יהושע בן ממל בזמנו. ר' יוחנן הסנדלר חבירו. ר' יוחנן בשמו. ר' יוסי בן החוטף חבירו. אבא יוסי בן יוחנן בשמו. ר' יוסי בן חלפתא חבירו וקראו מאיר. אבא יוסי בן יוחנן איש ירושלים בשמו. ר' ינאי הקדמון בזמנו. ר' יעקב בשר"מ. ר' יעקב כפר חטיא בזמנו. אבא ירמיה בשמו. ר' ישמעאל רבו (ע"ל), ר' לוי בשמו. א"ר נחמן אומר היה ר"מ. נימוס הגרדי שאלו. ר' נתן חבירו (ע"ל). סומכוס תלמידו. ר"ע רבו (ע"ל). ר' עקיבא בן דוסא בזמנו. א"ר פדא אומר היה ר"מ. רב תלמידו. רבי תלמידו (ע"ל). ר' שמואל פרגריטו בשמו. ר' שמעון תלמידו (ע"ל). ר' שמעון ברבי (וע"ל). ר' שמעון בן אלעזר תלמידו (וע"ל). ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו בש"ר מאיר ב"ר פט"ו. ר' שמעון שזורי חבירו. ר"ש בר קפרא. רשב"ג אומר ר"מ היה אומר האומר תנו שקל לבני כו' תוספתא כתובות ספ"ו. בשר"מ ב"מ (ק"ו ב'):
2751
2752מאישה ע"ל מישא:
[הגהות: מיישא, ברכות (כ"ג א') ר' מיישא בר ריב"ל, צ"ל בר ברי' דריב"ל ל"ת:]
[הגהות: מיישא, ברכות (כ"ג א') ר' מיישא בר ריב"ל, צ"ל בר ברי' דריב"ל ל"ת:]
2752
2753מאני לולי בנו:
2753
2754רב מארי בר (רב) ביזנא ביצה (כ"ח ב') מרי:
2754
2755מארי בר אבוה א"ר יצחק פסחים (פ"ג א') חולין (קכ"ה א'):
2755
2756מארי בר מר בזמן שמואל (לא מצאתי):
2756
2757רב מארי בר מר אמר מר עוקבא אמר שמואל יבמות (ע"ו א'). שלח ליה ר' אבא בעי מיניה מרב הונא ב"ק (צ"ו א'). שלח ר' אבא בר זבדא למרי בר מר בעי מיניה דר"ה כו' אדהכי נח נפשיה דר"ה א"ל רבה בריה הכי אמר אבא כו' ורבותינו רב חמא בר גוריא וחבירנו רב חסדא גיטין (פ"ו ב'). מרי בר מרי (צ"ל מר) ב"ב (צ"א א'). אמר רב חסדא דרש מרי בר מר עירובין (כ"א א') כמה דברים וסנהדרין (ל"ח א') רבה בר נחמני שדר למרי בר מר ביד אביי מגילה (ז' ב'):
2757
2758רב מארי הקדמון קודם רב נחמן פרק השואל (לא מצאתי):
2758
2759רב מרי השארית יוסף הביאו בתלמידי ר' יוחנן אמת שכן מצאתי בברכות (מ' א') כמה דברים שאמר רב מרי א"ר יוחנן. אך מצינו א"ר מרי לרב פפא ברכות (כ"ד א') ופליג עם רב זביד סוטה (מ' א') חולין (קי"ז א') שהיו תלמידי רבא ואמר רב אשי לרב מרי זבחים (כ"ט ב') ורב אשי נולד כשמת רבא ואיך יהיה תלמיד ר' יוחנן שקדם לו טובא. ואולי רב מארי הקדמון היה תלמיד ר' יוחנן וב' רב מרי הם. או ע"ד שכתבתי בכללים דמצינו שאומר משום פלוני אף שלא היה רבו ולא היה בדורו:
2759
2760רב מארי ברב חסדא ע"ש. וע"ש פנחס אביו ושאר אחיו ולא קמו קמי' רבא (ע"ש):
2760
2761רב מארי בר פנחס ברב חסדא אתא לקמי' דרב אשי ב"ק (קי"ז א'):
2761
2762מרי טבא בזמן שמואל (ע"ש) ומרי כמו מר:
2762
2763מרי בר רב הונא (כ"ה בעין יעקב ובגמרא עירובין ס"ד א') וצ"ל בר בריה דרב הונא בר ירמיה בר אבא וכ"ה בברכות (ל"א א') ובשס"ח ל"ת. ובעירובין (כ"א א') א"ל רב חסדא למרי בר"ה ברב ירמיה בר אבא אמרי אתיתו מברניש לביהכ"נ דדניאל בשבת ג' פרסאות (הוא מקום בבבל) אמאי סמכיתו אבורגנין הא אמר אבוה דאבוה (ר"ל ר' ירמיה בר אבא) משמיה דרב אין בורגנין בבבל. ובר"פ תפלת השחר (כ"ו א') א"ר מרי בר"ה בר' ירמיה ב"א אמר ר' יוחנן. ובשארית יוסף מנאו בתלמידי ר' יוחנן. וצ"ע כי אבי אביו ר' ירמיה היה תלמיד רב חבירו של ר' יוחנן:
2763
2764רמי בר מרי נכדו של ר' ירמיה בר אבא. ע"ל ר' מנשיא בר' ירמיה:
2764
2765מרי בר איסק קמי רב חסדא ב"מ (ל"ט ב') ושנים היו תוס' יבמות (כ"א ב') א' בימי רב אשי כדמשמע הכא ובב"מ (כ"ב א') רב אשי ואמימר ומר זוטרא אקלעו לבוסתנא דבי מרי בר איסק. ואחד היה בימי רב חסדא דאמר בב"מ (ל"ט ב') הנ"ל חנה בר איסק א"ד מרי בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאי אתא לקמי' דר"ח ור"ח נפטר בימי רבא (ע"ש) וביום שמת רבא נולד רב אשי עכ"ל:
2765
2766רב מרי בר איסור גיורא (ע"ל בסמוך רב מרי בר רחל) בניו רב אחא סבא ומר זוטרא (ע"ש):
2766
2767רב מארי בר רחל בת שמואל בר אבא הכהן. ובב"מ (ק"ג א') רב מרי ברה דבת שמואל ובשבת (פ"ח ב') וענין ההוא בגיטין (ל"ו סע"ב) רב (צ"ל מרי) ברה דבת שמואל. בת שמואל נשבית ונתעברה מעכו"ם ואח"כ נתגייר ושמו איסור גיורא (ע"ש) והיה רב מרי הורתו שלא בקדושת ישראל ולידתו בקדושה ומחמת כבודו תלאוהו באמו כ"כ רש"י בפ' א"נ (ע"ג ב') וכתבו התוס' שהוא בזמן רבא כדמשמע הכא (רב מרי בר רחל משכן ליה ההוא בית והדר זבניה לרבא כו') ובב"ב (קמ"ט) איסור גיורא הו"ל י"ג אלפי זוזי בי רבא (ע"ש) ול"ג בהחולץ (מ"ה ב') רב אכשרי' לרב מרי ב"ר אלא רבא אכשריה והיה בנו של איסור גיורא (ובשבת (קכ"ד ב') אתא לקמי' דרבא. ברכות (ט"ז א') רמי רב מרי ברה דבת שמואל לרבא אשתיק א"ל מידי שמיע לך בהא א"ל הכי אמר רב ששת. פירש"י בכמה מקומות קרי לי' בר רחל ובת שמואל היתה ונשבית כו'. ובסוכה (מ"ו א') חזינא לרבא. ובחולין (קי"ב ב') אתא לקמי' דרבא). ועוד מצינו רב מרי בר רחל אחר שהיה בנו של רבה כדאמרינן בשבת (קנ"ד א') רבה אבוה דרב מרי ב"ר עכ"ל, וכתבו התוס' בב"ב (שם) במ"ש רב מרי ב"ר הורתו שלא בקדושה הוה, ובפ' החולץ הנ"ל אמרי' אכשריה לרב מרי ב"ר ומנייה לפורסי דבבל כו' לפי שאמו מישראל מקרב אחיך קרינן ביה וזה ודאי היה גר ויכול להיות שהוא אותו שבכאן בנו של איסור גיורא. מיהו בשבת (קנ"ד) ישראל גמור היה דקאמר רבה אבוה דרב מרי ב"ר. וצ"ל דתרי רב מרי ב"ר הוו. מיהו מ"ש הרשב"ם דרב מרי בר איסור גיורא שבא על בת שמואל בגיותו והורתו שלא בקדושת ישראל שנשבית כדאמרי' בכתובות אין נראה דהא אמר ר' יוחנן (צ"ל חנינא) לרב שמן בר אבא (ע"ש) זיל אטפל בקרובתך דטהורה היא. ע"כ נראה מ"ש בעלמא רב מרי ברה דבת שמואל אחר הוה ושמא הוא שנזכר בשבת (שם) ומה שקורא אותו ע"ש אמו לפי שרוצה ליחסו אחר שמואל כדאשכחן רבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב וכן ר"ש בן פזי ואבא שאול בן אימא מרים עכ"ל (ע"ש). ובשבת (שם) רבא אחוה דרב מרי בר רחל ואמרי לה רבא אבוה דרב מרי ב"ר ללישנא בתרא (ר"ל רבא אבוה כו') קשיא הא דרב אכשרי' לרב מרי ב"ר ומנייה בפורסיה דבבל כו' דלמא תרי מרי בר רחל הוו. כתב רש"י ל"ג ואמרי לה אבוה ומאן דגריס גריס נמי ללישנא בתרא כו'. ובתוס' כתבו ל"ג ואמרי לה אבוה כו' דהא מוכח דאבוה דרב מרי גר הוה דרב אכשריה למרי בריה ומנייה אפורסיה דבבל כיון שאמו מישראל כו' וליכא למימר דרבא אבוה דרב מרי נמי גר הוה דא"כ הול"ל רבא גיורא כמו איסור גיורא. ועוד דאביו של רב מרי ב"ר משמע בב"ב (שם) דהיינו איסור גיורא דאמרי' איסור גיורא הו"ל כו' ורב מרי ברי' הורתו שלא בקדושה כו' אע"ג דהתם ל"ג רב מרי ב"ר בריה דומה הוא שאותו היה. מיהו אי אמרינן שהוא היה רב מרי בר רחל צ"ל דאיסור גיורא בא על רחל בת מר שמואל קודם שנתגייר דאמר התם הורתו שלא בקדושת ישראל ואמרינן בכתובות (כ"ג) דבנתיה דבת שמואל אשתביין ושמא אז בא עליה ואע"ג דאתו לקמי' דר' חנינא ואמרו נשביתי וטהורה אני לאו כולהו אמרי. (וצ"ע דהא אמר שם (כ"ג) בנתיה דשמואל אשתביין כו' עיילי לבי מדרשא דר' חנינא הא אמרה נשביתי וטהורה אני והא אמרה נשביתי וטהורה אני כו' ואמר לרב שמן בר אבא איטפל בקרובותיך הרי נראה דכולהו אמרי. וא"ל שהיתה עוד א' שלישית שלא אמרה טהורה אני ואותה ילדה את מרי בר רחל דהא כתבו התוס' בב"ב (שם) מ"ש רשב"ם דמרי כו' הורתו שלא בקדושה דהא ר"ח אמר לרב שמן איטפל בקרובותיך ולפי הנ"ל דלמא מרי היה מאותה שלא אמרה טהורה). מיהו תימא אי רב מרי בריה דאיסור גיורא היינו דיבמות (פ' החולץ הנ"ל) איך חי איסור כ"כ מימות רב עד רבא (דהגי' היה לפניו רב אכשריה למרי כו') והא רב יהודה תלמידו דרב ויום שמת רב יהודה נולד רבא, ואפילו רב מרי בריה כבר היה גדול בתורה הרבה בימי רב מדמנייה אפורסיה דבבל ורב מרי נמי איך יתכן שחי כ"כ. ע"כ נראה כפר"ח דגרסי' ביבמות רב אשי (וכ"ה בערוך) אכשריה לרב מרי ב"ר. (ומצינו ביבמות (צ"ב ב') אמר לרב מרי ב"ר לרב אשי הכי אמר אמימר) ואע"ג דביום שמת רבא נולד רב אשי יכול להיות שהיה רב מרי קטן בימי רבא ובימי רב אשי היה גדול בתורה וזקן ומינהו אפורסיה דבבל עכ"ל התוס'. אך קשה לי מ"ש התוס' דמרי ב"ר היה קטן בימי רבא זה אינו דהא בכ"מ שמזכיר מרי ב"ר עם רבא נראה שהיה גדול בימי רבא דוק לעיל. ועוד אראך שהיה נולד קודם רבא עכ"פ בערך י"ג או י"ד שנים. דהא איתא בתענית (כ"ד ב') אמר רב מרי ברה דבת שמואל אנא חזינא מלאכי דמלאי לארבי חלא והוה קימחא פירש"י זה היה ביום שהתפלל רב יהודה על הגשמים (ע"ש), ומסתמא כשראה רב מרי זה היה גדול דאין עדות לקטן אפילו יהיה בן י' שנים נקרא קטן (ע"ש) עי' ר' אלעזר בר' צדוק. ורבא נולד כשמת רב יהודה ורבא היה בן גילו של אביי (ע"ש). ורבא נעשה ראש אחר מיתת אביי ומלך אחר אביי י"ד שנים (ע"ש). ואביי חי ס' שנה א"כ חי רבא לערך ע"ד שנים ורב אשי נולד יום שמת רבא וכשאכשריה רב אשי למנייה אפורסיה מסתמא היה רב אשי גדול. אף אי נימא דמרי היה במות רב יהודה בן י"ג או י"ד שנים שיהיה מעשה דמלאכים סמוך למיתת רב יהודה א"כ יהיה רב מרי כשמנייה רב אשי אפורסיה יותר מק' שנה, י"ד שנה בעת מיתת רב יהודה וע"ד שנה שחי רבא וי"ח שנה שהיה עכ"פ רב אשי כשמנייה אפורסי'. ואיך יתכן שחי כ"כ כמו שתמהו התוס' אשר לא גדלה התמיה כ"כ שהרי רב מת ד"א ג' ורב יהודה מת ד"א נ"ח או ד"א ס' (ע"ל ח"א), הרי בין מיתת רב למיתת רב יהודה נ"ה או נ"ז שנים. א"כ י"ל דרב מנייה אפורסיה דבבל סוף ימיו והיה רב מרי ב"ר בן כ' שנים ובכל עסקים שהיה למרי עם רבא היה רבא ג"כ בן כ'. א"כ היה רב מרי בן כ' כשמנייה רב בסוף ימיו ונ"ה או נ"ז שחי רב יהודה וכ' של רבא יעלה צ"ה או צ"ז שנים. ולמה מחקו הגי' רב אכשריה מטעם זה והו"ל למחוק הגי' רב אכשריה מטעם דא"א להיות דאף אם רב אכשריה סוף ימיו א"כ הוה אז רב מרי לא פחות מכ' שנה ונ"ה או נ"ז שנה עד שמת רב יהודה וע"ד שנים חי רבא ונולד רב אשי ואמר רב מרי אליו הכי אמר אמימר אשר אז היה רב אשי עכ"פ ט"ו שנים א"כ יהיה רב מרי לפני רב אשי עכ"פ בן קס"ד שנים, ומקום הניחו לי ת"ל להתגדר. ולפי גי' התוס' רב אשי אכשריה הי' רב מרי אז יותר מבן ק' שנה, י"ד שנה היה במעשה שראה המלאכים כשגזר רב יהודה תענית אפי' יהיה בסוף ימיו של רב יהודה ונולד אז רבא וע"ד שנים חי רבא וט"ו שנים היה עכ"פ רב אשי כשמנייה הרי יותר מק' שנה וק"ל. וגם גיר' רב אשי לדעתי אין נכון דהא בודאי היה מרי זקן גדול בימי רב אשי למנות אותו על פורסיה דבבל. פירש הערוך ע' פרהדרין איגרדמין ממונה על השווקים. ובאמת בס' מ"ע חולק עליו ופי' חכמי עצה וב"ד כמו סנהדרין. וזה פשיטא קשה דהא אין מושיבין זקן בסנהדרין (עי' ר"א הגדול) א"כ נראה דגירסת רבא אכשריה יותר נכונה א"כ מה שהי' הגיר' רב אכשריה היה חסר רק נקודה שהיה כתוב רב' והכוונה רבא ונמחק הנקודה ונשאר רב. אבל גי' רב אשי צ"ל שנשמט בדפוס תיבה שלימה רב אשי וק"ל. ר"ש כתב בב"מ (ע"ג) אולי אחר מיתת איסור נשאת רחל לרבה והיה רבה אבי חורגו של מרי ב"ר כמו בן קנז חורגו דקנז. אמר רב מרי ברה דבת שמואל הכי אמר אביי ב"מ (ק"י סע"א). רב אחא סבא ומר זוטרא ורבה בני רב מרי (ע"ש):
2767
2768רב מרי ברה דבת שמואל בר שילת משמיה דאביי ב"ב (ס"א ב') לולי דמסתפינא אמינא דתיבת בר שילת ט"ס הוא והוא בר בת שמואל שלפני זה שאמר ג"כ משמיה דאביי דאל"כ למה מייחסו אחר אמו, וא"ל כמו שכתבתי לעיל בשם התוס' דרצה לייחסו אחר שמואל כמו רבנא עוקבא בני ברתיה דרב ור"ש ב"פ ואבא שאול כו' הו"ל להתוס' להביא ראיה מרב מרי ברי' דבת שמואל בר שילת וק"ל. ומה"ט לא הביאו היוחסין כי אחד הוא:
2768
2769מר בר רב שילא ט"ס ע"ל רבה בר שילא:
2769
2770רב מרי בריה דרב כהנא ביצה (ז' א') סוטה (ל' ב') ב"ק (כ"ג א', מ"ד ב', צ"א א') זבחים (נ"ה א') בכורות (י"ב, ל"ג ב') והשארית יוסף מנאו בתלמידי רב ולא ידעתי מנ"ל דהא רב כהנא אביו היה תלמיד רב:
2770
2771מרי בר מר עוקבא אמר שמואל חולין (מ"ג ב'):
2771
2772רב מרי בריה דרב אשי ב"מ (ק"ג א') ובאשר"י אינו אלא הגי' אמר רב אשי ועי' מר ברב אשי אולי אחד הוא:
2772
2773מרי רב חמא בר מרי. ר' יצחק ב"מ. רבה ב"מ. ר' תנחום ב"מ: היוחסין העתיק אבא מרי באות א' ולי נראה מרי שמם כמו אבא יוסי ואבא חנן, לכן כתבתים כאן:
2773
2774אבא מר בריה דרב פפא (ע"ש):
2774
2775אבא מרי ריש גלותא ואזל רב נחמן בר יצחק לפייס אשתו על קטט שלא רצתה לטבול עי' נדה (ס"ז ב') עי' רב אדא מסורא. ומהרש"ל בתשובות סי' ו' ואזל רב נחמן חתניה לפייס:
2775
2776אבא מרי א"ר נחמיה בר ברוך עי' רב נחמן בר ברוך א"ר אידי בר אבין נוסחא אחרינא אדא מרי (ע"ש). אמר רב יהודה פ' במה אשה:
2776
2777אבא מרי אחוה דר' יוסי ירושלמי תרומות פ"ח הלכה ט' ר' אבא מרי הוא אמורא. ונראה לי כי את ר' אסי קורא בירושלמי יוסי בכמה מקומות. וכמה פעמים בירוש' ר' אבא מרי וכ"פ ר' אמברי ופי' כמו אבא מרי וכן אבמרי (ע"ש):
2777
2778אבא מרי אמר רבה בר רב הונא אמר אבא מרי בשם רב גיטין (כ"ט סע"ב, ע"ו ב') ר' אבא אביו דר' אבא מרי:
2778
2779ר' אבא מרי ור' אלעזר ור' מתתיה ירושלמי ביצה פ"א הלכה ו' ופ' משילין הלכה ב' ור' פנחס בר חנניה שקלים רפ"ב:
2779
2780מר ינוקא ומר קשישא בני רב חסדא (ע"ש). כתבו תוס' ב"ב (ז' רע"ב) הקדים מר ינוקא שנולד בינקותיה של ר"ח ומר קשישא בזקנותיה. מר קשישא אמר לאביי מנחות (ק"ט סע"ב). אמר לרב אשי שבת (קי"ד ב') ב"ק (צ"ו ב') תענית (כ"ח סע"א) יבמות (קט"ו ב') אמרו לרב אשי פעם א' אקלע אמימר לאתרין ע"פ (ק"ז א'). מר קשישא בר"ח אמר לרב אשי כו'. א"ל רב אסי לרב אשי סוכה (ח' א'). וצ"ע אם רב אשי זה הקדמון שהיה בימי רב אסי ומר קשישא אמר לרב אשי הקדמון ואיך אמר אקלע אמימר לאתרין שהיה בזמן רב אשי האחרון. וע"ל מר ברב אשי מ"ש שם. ואמר לרב אשי הכי אמרינן משמיה דר' יוחנן גיטין (פ"ז א'). אמימר בריה דמר ינוקא:
2780
2781מר בריה דרבינא אמר רב נחמן בר יצחק וירא שמים יוצא ידי כולם ומנו מר ברי' דרבינא. פ' כיצד מברכין (ל"ט ב') ובפ' במה אשה (ס"א א'). ונעשו לו נסים דהוה צחי למיא ואיברי ליה עינא דמיא ושתה. ופ"א נפל עליו גמלא פריצא אתפרקא ליה אשיתא על לגוה ברכות (נ"ד א'). והיה מתענה תענית חלום כל השנה חוץ מפורים (מעצרת) ועיו"כ, תוס' והגאונים, והמרדכי כתב שאף ביו"ט היה מתענה פסחים (ס"ח ב'). והיה מעונג ועשתה לו אמו ז' בגדים לז' ימי השבוע שלא יעקצנו כנה ויבטל מלימודו פרק הדר (ס"ה א'). ובחופת בנו היו חכמים שמחים ביותר ושבר כוס זכוכית לבנה שוה ת' זוז. ובחופתו היה (רב המנונא זוטי) מזמר וי לן דמיתנן, כלומר אין אנו קיימין באיש וצריכין לפ"ז להיות קיימין במין ברכות (ל"א א'). ובשח"ט סקכ"ז מעשה זה במר ברי' דרבא. ולקחו ממנו משל בכל התלמוד על חסידותו אטו מר בריה דרבינא חתים עליה פ"ב דיבמות (כ"ב א'). ול"נ לא משום חסידות אמרו זה דהכי איתא התם רב הלל ראה שניות דמר בר רבינא וקחשיב כו' וא"ל רב אשי לרב הלל מי יאמר שממנו יצאו הדברים והא לא חתם עליו שנדע שבוודאי ממנו יצאו הדברים. אמר מותיבנא תיובתא כלפי שנאוי דרבא חולין (מ"ג ב'). מר בריה דרבינא אמר לבריה חלק (ק"ו ב') שבת (פ' סע"ב) ושם (קמ"ה ב') מר בריה דרבנא, וכן בברכות (כ"ה ב') שבת (ס"א א') קדושין (ל"ט א', מ' סע"א) ע"ז (ב' סע"ב) ופסחים (ל"ג א'). המנונא זוטא ע"ל. אר"ז אנא ומר בריה דרבינא תרגימנא נזיר (נ' ב'). ר' יוחנן אחוה. א"ל רב כהנא. משמיה דרב נחמן ברכות (נ"ח ב'). בעא מרב נחמן בר יצחק שבת (ק"ח א'). ורב נחומי בר זכרי':
2781
2782מר בריה דרב יוסף ורגיל לילך לבי אבידן ופעם א' באו לסכוניה פ' כ"כ (קט"ז א'), א"ל רב אשי פא"ט (מ"ח סע"ב) משמיה דרבא כירה (מ"ה ב') ביצה (כ"ז ב') גיטין (ע"ב סע"ב) ב"ב (קמ"ב ב') בכורות (ד' סע"א, מ"ז א'):
2782
2783מר קשישא בריה דרבא ס"פ המצניע (צ"ו) ושם בריה דרבה ומשמי' דר' אליעזר. אמר לרב אשי שם (צ"ה א'):
2783
2784מר (פירש"י שם חכם) ממשכי (שם מקום) אייתי תכלתא בשני רב אחאי מנחות (מ"ג א'):
2784
2785מר בר ישמעאל מתקיף על רב נחמן, פרק תפלת השחר (לא מצאתי):
2785
2786מר חולין (ק"ה ב') אמר אביי אמר לי מר כו' כמו י' פעמים אמר אביי אמר לי מר:
2786
2787מר בר אחא בריה דרבא עם רב מריון בריה דרבין (ע"ש):
2787
2788מר בר רב אדא בר אהבה:
2788
2789מר בר אידאי א"ל רב אדא בר שימי (ע"ש):
2789
2790מר בר אידי יבמות (ק"ו סע"ב) וברי"ף ואשר"י מר ברב אשי וכן נראה כי השיב על דברי מר זוטרא שהיה חבירו של רב אשי:
2790
2791מר בר אמימר (ע"ש):
2791
2792מר ברב אשי רב אסי אקלע לבי רב אסי (ובדפוס אמשטרדם לבי רב אשי) בהילולי דמר ברב אשי כתובות (ח' א') ונראה כי הוא בן רב אשי הקדמון כמ"ש למטה בסמוך (ע"ל מר קשישא בר"ח). והשארית יוסף מנאו בתלמידי רב ודאי על הקדמון כוונתו שהיה גדול בימי רב. אך צ"ע מנ"ל שהיה תלמידו:
2792
2793אבא מר ברב אשי סוטה (ל"ח סע"ב):
2793
2794מר ברב אשי לפני רבא פ' המוצא תפילין (ק"ב ב') והוא רב אשי הקדמון דיום שמת רבא נולד רב אשי. לא ראה בתוס' שם בענין דאמר מר ברב אשי הוה קאימנא קמיה דרבא נפלה לי רטיה אבי סדרא וקמהדר ליה. אמינא ליה לא סבר מר הא דאמר רב חסדא א"ל לא סבירא לי. כתבו התוספות הוה קאימנא קמי' דרבא ר"ח גריס קמי' דאבא (וכ"ה הגיר' בגמרא שלפנינו וכ"ה באשר"י) וברי"ף הוה קאימנא קמי' דר' אבא (אין נראה, דוק לפי דורו) וכן נראה דל"ג קמי' דרבא דיום שמת רבא נולד רב אשי עכ"ל. הרי עיניך רואות לדעת התוס' דאין זה בן רב אשי הקדמון כסברת היוחסין. והכרח דזה אינו דהא רב אשי הקדמון היה בימי רב וכן בנו מר ברב אשי דהא נזכר לעיל רב אסי אקלע לבי רב אשי בהלולי דמר ברב אשי ורב אשי מת תיכף אחר מיתת רב (ע"ש) א"כ היה מר ברב אשי הקדמון גדול כשמת רב, ורב אשי הקדמון היה תלמיד רבי שאמר אמר רבי (ע"ש). גם מצינו ר' חנינא אמר רב אשי (ע"ש) וידוע דר' חנינא היה תלמיד רבי שכן צוה דר' חנינא ישב בראש אף שאמר רב אשי בשם רב (ע"ש) עכ"פ גדול היה שהיה כמו חבירו ומצינו רב הונא היה תלמיד רב ורב חשדא תלמיד רב הונא. ואיך יאמר מר ברב אשי לאביו לא סבר מר הא דאמר רב חסדא דאיך יאמר לאביו שיסבור כרב חסדא שהיה תלמיד תלמידו אפי' היה חי רב אשי בזמן רב חסדא. ועי' הליכות עולם דאין מביאין שמועה מקטן ממנו. לכן תמהו התוס' בחולין (י"ד) שהביא רב הונא ראיה ממה שדרש רב רב חייא בר רב והוא קטן מרב הונא (ע"ש) ועי' בכללים. ועי' רב אשי הקדמון ותשכח דלכל הדעות רב חסדא קטן ממנו ואיך אמר לאביו לא ס"ל הא דר"ח. א"כ הוכרחו התוס' לפרש דמר ברב אשי זה הוא בר רב אשי האחרון. ע"כ גורסין לפני אבא, והיוחסין טעה. אבל בהכרח לומר כי שני מר ברב אשי היו אחד בן רב אשי הקדמון שהיה רב אסי בהלוליה כנ"ל. א"ל רב אושעיה למר ברב אשי חולין (נ"ח ב') לפי הענין שם נראה שהיה מר ברב אשי האחרון. אבל נמצא רב אושעיא בזמן רב אסי ורב אושעיא קמי' דרבא שנולד רב אשי ביום שמת רבא א"כ מר ברב אשי הקדמון הוא. אמר מר ברב אשי פסילנא לצורבא מרבנן לדינא דחביב עלי כגופאי פרק כ"כ (קי"ט א') נראה לפי הענין שהביא לפני זה אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה, א"כ מר ברב אשי זה היה האחרון:
2794
2795מר ברב אשי שחתם התלמוד בבלי. ועי' טביומי שהוא חתם. אמר הא דאבא דקטנותא היא שאמר בקטנותו ויש להשיב עליהן גיטין (כ"ט ב'). אמר רב אשי כו' אלא אמר מר ברב אשי פ' יש נוחלין (קכ"ב ב') ורב אחא מדיפתא ורב יהודה בר מרימר שוין בחכמה. רבינא אשכח למר ברב אשי וא"ל ליעבד מר ברכות (ל"ו א'). רב מרדכי בדורו. החרים לשד שישלם מה שהזיק חולין (ק"ה ב'). הלכה כמר ברב אשי בר ממיפך שבועה ואודיתא וי"ג וחוורי שם (ע"ו ב') וי"ג לית הלכתא כו' בר כו' עי' תוס' יומא (פ"ג) כתובות (צ"ו א') בתוס' ד"ה אלמנה כו' סנהדרין (כ"ט ב') חולין (שם) שבועות (מ"א א'). כתב הרי"ף פרק זה בורר בשם רב האי גאון דכל היכא דלא אתמר בהדיא לית הלכתא כמר ברב אשי הלכתא כוותיה ולא אשכחן בכולא גמ' דלית הלכתא כוותיה בר מהני ב' מיפך שבועה וחיורא וסי' הפך לבן עכ"ל:
2795
2796מר בריה דרב סמא ברב אשי:
2796
2797מר בר המדורי לפני שמואל אמר שמואל שבת (ק"ז סע"ב) ע"ל בן המדורי, ומסתפק אני אם מר שמו כי תיכף שם אמר רבא בר המדורי אסבר לי (ע"ש) ולא אמר מר בר המדורי:
2797
2798מר בר פופידתא מפומבדיתא דהו"ל בי תבנא כו' עירובין (ס' א') והביא אביי ראיה ממנו ולא ידעתי אם חכם הוא:
2798
2799מר בר חייא בזמן אמימר:
2799
2800מר כל מקום שתמצא בתלמוד והאמר מר הוא רב (כ"מ בשם ש"ל אות ו'):
2800
2801מר מארי בנו:
2801
2802מבוג רב אמר בשמו זבחים פ"ק (ט' ב') פירש"י שם חכם:
2802
2803מביא יין מעשה בבן מביא יין שנתן בנו פאה. לירק לעניים ובא אביו, פי' מביא יין כך שמו, ירוש' פ' מקום שנהגו הלכה ח':
2803
2804בסימא ר' מנחם בנו:
2804
2805מגבילה אחוי דר' אבא בר כהן אמר קומי ר' יוסי בש"ר אחא. ירוש' ברכות פ"ג מתני' א'. ושם בנזיר פ"ז הלכה א' גבילה:
2805
2806מהבאי ר' אלעזר בנו:
2806
2807מהללאל איסי בן מהללאל (עי' איסי בן עקיבא) עקביה בן מהללאל:
2807
2808מולדא ר' יוחנן בן מולדא:
2808
2809ר' מונא תנא דברייתא. ספרא מצורע פסוק ט"ו כ"ה ר' גמליאל בר' חנינא בעא קומי ר' מונא. ר' מונא ור' חנינא פליגי מ"ר ס"פ במדבר:
2809
2810רב מונא ורב חסדא תלמיד שמואל לא מצאתי וצ"ע כי ר' מונא קדמון. בש"ר יהודה שבת (ק"ח סע"ב). ר' יצחק בר גופתא לפני ר' מנא. א"ר יוסף הלכה כר' מונא כו' אמר ר' ירמיה בר אבא אמר רב הלכה כר' מונא ושמואל אמר אין הלכה כר"מ מגילה (י"ח ב'. ואמר שמואל הלכה כר' מונא כיצד מברכין (מ"ב א'):
2810
2811ר' מונא בר תנחום ע"ל ר' מנא:
2811
2812מונבז היה דן לפני ר"ע הואיל כו' א"ל ר"ע הריני מוסיף על דבריך בשבת (ס"ח ב') ובספרא ר"פ מצורע:
2812
2813ר' מוסיא ע"ל מנסיא:
2813
2814מחכו עליה במערבא עי' ר' יוסי בר' חנינא:
2814
2815ר' מחסיא בר אידי א"ר יוחנן. ר' מניומי בר חלקיה בשמו (ע"ש):
2815
2816מחסיא אבא בנו. רבא או רבה בנו:
2816
2817מטי תנא לקדשים. ירושלמי סנהדרין פ"ז הלכה י"א. פי' שם חכם. וע"ש פי' אחר:
2817
2818אנשי מידבא במשנה מקואות רפ"ז:
2818
2819מינא ר' אבא ור' שמואל בניו:
2819
2820ר' מיאשה בזמן האחרונים בבית שני. וכתב היוחסין [בסה"ד אצל אדמון וחנן] מ"ש הרמב"ם כי היה בחבורת אדמון וחנן אינו נראה כי בפאה (פ"ב משנה ו') העיד נחום הלבלר שקיבל מר' מיאשה ור' מיאשה קיבל מאבא שקיבל מהזוגות א"כ ר' מיאשה אחר הלל ושמאי בימי בניו של הלל (עי' אבטליון):
2820
2821ר' מיאשה ר' מאיר נקרא כך (ע"ש):
2821
2822ר' מיאשה בר ברי' דריב"ל ירוש' ברכות פ"ב מתני' ג' ביצה פ"ק הלכה ו' ובבבלי ברכות (כ"ד סע"ב), ושם (כ"ג א') בר ריב"ל ט"ס ובשס"ח לא תקנו. והיה לוי חולין (ק"ו ב'). בשריב"ל פ' המדיר (ע"ה א'). בירוש' ס"פ ח' שרצים ובפ"ב דע"ז הלכה ב' בר בריה דריב"ל הו"ל בלע וחד ב"נ לחש לי' כו' ואינשם כד נפיק א"ל מה לחשת ליה א"ל מלין פלן א"ל נח הוה מיית והוה כשגגה שיצאה מלפני השליט. שכב ובידו פקדון ונתן בעל הפקדון סימן א"ר אמי ידענא דלא הוה אמיד כתובות (פ"ה ב'). ר' מיאשה בר בריה דריב"ל נשתקע בחליו ג' ימים ואמר הרבה בנ"א ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון כששמעו ר' יוחנן ור"ל אזלו לבקרו, מדרש רות פ' באשר תמותי אמות ועי' יוסף בריה דריב"ל מעשה זה. ברבה סוף פ' אחרי מות ר' מנשיא בר בריה דריב"ל ט"ס:
2822
2823ר' מיישא ויש ר' מיישא אחר שדבר עם אמוראים ע"כ תבין מי אמר בשם ר' מייאשה הקדמון, או שיש חילוק ביניהם א' ר' מיישא וא' ר' מישא. ר' אבא בשמו. ירושלמי גיטין פ"ב הלכה ג'. ור' אבין חולין (קכ"א א'). ר' אחא בשמו ירוש' עירובין פ"ק ובכורים רפ"א. ור' אחא ר' כהן בשם רבנן דקסרין ירוש' שבת פ"ח הלכה ו'. אמר לר' זעירא מעשרות פ" הלכה ב'. ור' חזקיה ור' כהן ור' יעקב בר אחא. ר' חייא בר ייני בשמו. א"ר חנינא א"ר מיאשה. בש"ר יהודה בר אלעאי נדרים (ח' ב'). אמר בעי ר' יוחנן שבת (צ"ט ב'). בש"ר יוחנן, ירוש' שבת פ"ק הלכה א'. א"ר יונה אמר ר' מיאשה בכורים פ"ב הלכה ד'. בש"ר ינאי. ור' יעקב בר אחא (ע"ל). ור' ירמי' א"ל ר' אבהו לר' ירמיה הלכתא כוותן או כוותייכו א"ל כוותן דאנן קשינן ואתון דרדקי ב"ב (קמ"ב ב'). ר' כהן ע"ל. אמר לר' שמואל בר יצחק לא כן אלפן רבי ירושלמי ברכות ספ"ב. ור' ירמי' בש"ר שמואל בר יצחק שקלים רפ"ג. ר' שמעון בר זביד:
2823
2824מישא ר' שמעון בנו:
2824
2825ר' מיישא בר ירמיה ר' יוסי בשמו. ירושלמי סוף נזיר:
2825
2826ר' מישון בר נגרי ור' יודן ור' איבו בש"ר יוחנן (ע"ל מתון):
2826
2827מכריעין דברי חכמים פירש"י לא אתפרש מאן אינון קדושין (כ"ד ב') גיטין (מ"ב ב'):
2827
2828מכתיר פרק כיצד מעברין (נ"ג ב') נתייעץ במכתיר פי' על ר' יוחנן שהיה מכתיר ומסמיך התלמידים וי"מ שם חכם:
2828
2829מלאי אביו של ר' אלעזר. משום ר"א בר' שמעון חלק (צ"ח א') שבת (קל"ט א'). משום ר' יצחק מגדלאה כו' משום ר"ל:
2829
2830מלאה ר' שמלאי בנו:
2830
2831ר' מלוך ערבאה הדר בערבייא יתיב רב אחא בר עזא (ע"ש) קמי רב הונא ואמר א"ר מלוך אריב"ל הלכה כר"ש א"ל מלוך ערבאה קאמרת אין הלכה כר"ש קאמר כי סליק ר' זירא אשכח לרב ביבי דאמר א"ר מלוך אריב"ל הלכה כר"ש א"ל חיי דמר דאנא ור' חייא בר אבא ורב אסי אקלעינן לאתרי' דר' מלוך חולין (מ"ט א'). בזמן ר' אמי ור' אסי:
2831
2832רב מלכיא שפוד שפחות וגומות רב מלכיו. בלורית אפר מקלה וגבינה רב מלכיא. ביצה (כ"ח ב') כתובות (ס"א ב') מכות (כ"א א') ע"ז (כ"ט סע"א) נדה (נ"ב) א"ר אדא בר אהבה מכות (שם) ע"ז (ל"ה רע"ב). אקלע לבי ר' שמלאי שבת (מ"ו א'):
2832
2833רב מלכיו א"ר אדא בר אהבה א"ר מלכיו ביצה (כ"ח ב') א"ר מלכיו אר"א בר אהבה כתובות (ס"א ב'). אמר רבה (רבא) מאן חכים כרב מלכיו דגברא רבה הוא יבמות (קי"ג א'). כתב בשארית יוסף שהוא תלמיד רב, טעה כי נראה שהיה בזמן רבא:
2833
2834מלכיו רב כהנא בנו רבו דרב:
2834
2835ר' ממל אבוה דר' אבא. ר' אסי ב"מ צ"ע, ר' זירא ב"מ צ"ע. ר' יהושע ב"מ אלא שהיה בזמן ר' יהושע בן חנניה. לילי ב"מ. רבה ב"מ:
2835
2836ר' מנא מ' קהלת בפסוק טוב אשר לא תדור. הי' כהן עי' ר' יהודה נשיאה. כמדומה שהוא תלמיד ר' אסי עיין ר' תנחום בר פפא:
2836
2837יען כי בירושלמי על ענין אחד מזכיר לפעמים מנא, ולפעמים מני. ע"כ אסדר ע"פ א"ב שניהם כאן:
2837
2838ר אבא בר כהנא. הקשה לר' אבא בר פפי. ר' אבדימי דציפורין בעא מיניה. ר' אבין מת ביו"ט והספידו לאחר יו"ט. ר' אלעזר בר חגייא מסמיך ליה. א"ר אסי א"ר מני חולין (כ"א א') קדושין (י"ג א'). ר' ארמנייא שאלו והורו לו. ר' בורקי קמי'. ר' ברכיה עי' ר' תנחום בר פשא. התיר נדר לגמליאל דקונתיה ולר"ג בר ברי'. ר"ג בר עילאה בעא קומי'. שאלו ר"ג זוגא. בעא ליה ר"ג בר אינינו. כתב לר' הושעיא בר שמי. הורה לר' הלל דכפרי. ר' זריקא בשם זעירי. ר' חונא היתיב קומי'. שמע חזקי' דרש ירוש' דמאי פ"א הלכה ג'. ועי' ירוש' נזיר פ"ז הלכה ב'. א"ר מנא בר חזקיה נהיר אתה דהוה ר' יעקב בר אחא קאים הכא. נראה ט"ס וצ"ל א"ר מנא לר' חזקיה נהיר כו' דבירושלמי ר"פ הגוזל עצים שמע חזקיה דרש בש"ר יעקב בר אחא. ור' חייא בר אחא. ר' חייא בר אדא בעא קומי'. ר' מני אמר לר' חנינא מ"ק (כ' ע"ב). ר' חנניה לפניו. ר' מני א"ר חסדא מנחות (כ"א א'). א"ר מני בש"ר יהודה בש"ר יוסי הגלילי. בעא לר' יודן. ר' מני בעא מר' יוחנן מנחות (שם). ר' יונה בוצרייה בעא ליה. ר' יוסטא בר שונם בעא ליה. יוסטי בעא מיניה דר' מני או איסטי בר שונם שקלים פ"א. ור' יוסי ממלחייא. ר' מני א"ר ינאי נדה (ס"א ב') וכצ"ל. ר' יעקב א"ר מני ב"ב (נ"ט ב'). ר' יצחק מגופתי' קומי'. ר' נחמן בש"ר מני. ר' נפתלי שאלו. עולא קמי'. ר' עזרא בעא לי'. ר' ראובן בעא קומי'. רבב"ח בש"ר מני. בר שלמיא ספרא שאלו. ור' שמאי. א"ל ר' שמיי. ר' שמואל בר אבודמי. ר' תנחום בר פפא:
2838
2839ר' מנא בר תנחום ר' חייא בר אבא הלך לצור ואשכחיה שהתיר תורמסין סיפר לר' יוחנן וא"ל למה לא נדית אותו א"ל אדם גדול הוא ויודע למתק הים א"ל ר' יוחנן יודע השעה שהמים מקלסין להקב"ה ובאותה שעה הם מתמתקין ור' זכאי דאלכסנדריא ידע ג"כ ירוש' ע"ז פ"ב הלכה ט'. בש"ר חנינא ירוש' תרומות פ"ח הלכה ו'. יוסא (הוא רב אסי) בשמו ירוש' קדושין פ"א הלכה ג' ופ' הדר מע"ש פ"ד הלכה ג'. היה שושבינו דר' יעקב בר יפליטי:
2839
2840ר' מנא דשאב בשם ריב"ל פ' אלו קשרים (לא מצאתי שם) ור' יהושע דסכנין בש"ר לוי. תנחומא תצוה ופ' אחרי מות:
2840
2841ר' מנא דציפורין רבו של ר' תנחום בר חייא ושל תנחום בר ירמיה:
2841
2842ר' מנאה ע"ל ר' ביזנא בר זבדא:
2842
2843ר' מנאמן מ' חזית פ' כתפוח בעצי היער:
2843
2844ר' מנהמא בר זעירא:
2844
2845ר' מנהמא בש"ר מנשיו מדרש שמואל ס"פ ט"ו ובפי"ו ור' נחמן דיפו בש"ר יעקב דקסרין (ע"ש):
2845
2846מנהמא ר' חייא בנו:
2846
2847מנוח רב הונא בנו:
2847
2848ר' מני דצור בזמן ר' תנחום ברב אמי (ע"ש):
2848
2849ר' מני בריה דר' יונה קמי ר' יצחק בן אלישיב (ע"ש) והיתה אשתו כעורה ונתיפתה כו' וכמה נסים נעשו לו (ועי' ר' יונה) פ' סדר תעניות (כ"ג סע"ב) עש"ב. ואביו ר' יונה היה שותף עם ר' יוסי בר' חנינא בגרבי יין וכשמת ר' יונה א"ר מני לר' יוסי כל חבית שכתוב עליו יונה שלי הוא ירושלמי פ"ד דמע"ש הלכה ט'. א"ר מנא ר' יונה אבא ירושלמי שקלים רפ"ג, ר"ה פ"א סוף הלכה א'. שאל לר' יונה אביו ולר' בון בר כהנא ירוש' מ"ק ספ"ק. מתקיף ר' מני א"ל ר' יונה נדרים פ"א (ט' סע"ב). ר' מנא (בר יונה) כד הוה מורי בחבורתא מילין דשמע מן אבוי בבית וועדא הוה אמר כן אמר ר' יונה, ואם שמע מאבוי בביתא היה אומר כן אמר רבי בש"ר יונה ירוש' סוף מגילה הלכה י'. ר' אבא בר אלישיב בזמנו. כתב היוחסין באות ה' אצל הונא חסידי א"י ר' יונה ור' מני אביו (צ"ל בנו):
2849
2850ר' מני בש"ר לוי שאמר בש"ר אבא, תנחומא תבא:
2850
2851ר' מני בר פטיש פסחים (ס"ו ב', פ' ב') כריתות (ז' ב') נדה (מ' א'). משום ר' ינאי חולין (קל"ה א'). ור"ל ור' שמעון בן אליקים חולין (מ"ח ב'):
2851
2852ר' מני בר חלקיה (ע"ש):
2852
2853מנחם חבירו של הלל (במשנה חגיגה פ"ג ב') ויצא לעבודת המלך עם פ' אנשים לבושים זהב ונכנס שמאי תחתיו לאב"ד (חגיגה ט"ז). ובס' בן גוריון שהיה חכם גדול כמו נביא והתנבא על הורדוס כשהיה קטן שימלוך יותר מן ל' שנה ומלך ל"ז שנה ונתן לו עושר גדול:
2853
2854מנחם בן סגנאי עדיות פ"ז (ח') בזמן ר"ג ור' יוחנן בן גודגדא ובתוספתא סוף עדיות שהושיבוהו בישיבה לראש על שהעיד ההלכות והיו תמהין עליו:
2854
2855ר' מנחם מוזכר במשנה יומא (פ"ד ב') ומוסיף שם על דברי ר' יוסי. נראה כי הוא בנו של ר' יוסי שנקרא וורדימוס (ע"ש) כדאמרינן בפ' כ"כ היינו וורדימוס היינו מנחם. ויש דוחה זה דהול"ל ר' מנחם בנו א"כ זה ביומא אינו מנחם בנו של ר' יוסי. ובתוספתא א"ר יוסי מנחם בני אומר. ובספרא פ' ויקרא ט"ז ב' ר' מנחם בר' יוסי וכן בשבת (ע"ד ב') וב"ב (ל"ב ב') שבועות (ל"ו א') ובילמדנו תצוה ר' מנחם בר' יוסי, ובחלק (ק"ח א') א"ר מנחם בר' יוסף נראה ט"ס וצ"ל יוסי. ובמגילה (כ"ו א') אומר שהמשנה דברי ר' מנחם בר' יוסי סתימתאי שנראה שהוא תנא. ובכתובות (ק"א ב') ר' מנחם סתימתאי ע"ש רש"י. וברש"י נדרים (פ"א א') דמתקרי בנן של קדושים ע"ל ר' מנחם בר' סימאי כי טעה:
2855
2856ר' מנחם בר' סימאי נקרא בנן של קדושים אמר ר' יוחנן בנן של קדושים אמר ולמה נקרא בנן של קדושים דלא הסתכל בצורת מטבע. ע"פ (ק"ד א') וכ"ה בע"ז (נ' א'). וכתבו התוס' דלא הסתכל היינו רב מנחם לא הסתכל בצורה דזוזי ולא קאי על אביו ואמו כדאי' בפ"ב דמ"ק (כ"ה ב') כד נח נפשיה דר' מנחם בר' סימאי אשתנו כל צלמנייא משום דלא אסתכל בצורתא דזוזי. ובפסחים כתבו ג"כ התוס' כן ומסיים ותולה קדושתו באביו ואמו (ר"ל דקרו ליה בנן של קדושים ולא קדוש) שגם אביו היה קדוש. וכתב שם הרשב"ם שהוא תנא. ובירושלמי ע"ז רפ"ג כד דמך ר' נחום בר סימאי חפון איקונתא מחצלן כו' ולמה נקרא נחום איש קודש קדשים שלא הביט בצורת מטבע בימיו. בירושלמי מגילה פ"א הלכה י"ג ופ"ג הלכה י"ב, וחלק הלכה ו' למה נקרא נחום איש קודש קדשים שלא הביט בצורת מטבע בימיו. וכ"ה ברבה קהלת בפ' כל אשר תמצא ידך, והערוך ע' מחצל הביא הירוש' הנ"ל כד דמך ר' מנחם בר סימאי כו', הרי בכל המקומות הנ"ל דר' מנחם בר סימאי הוא בנן של קדושים שלא הסתכל אפילו בצורתא דזוזי וכשמת אשתעו כל צלמנייא והוו מחצליי', אשתעו כל כו' וכ"ה בערוך ע' מחצל אשתעו כל וכו' ובתוס' ע"ז ובפסחים הגירסא נשתנה כל כו'. ובנדרים פי"א (פ"א א') איסי בן יהודה לא אתא למתיבתא דר' יוסי אשכחיה ורדימוס בר' יוסי א"ל מ"ט לא אתי מר לבי מדרשא דאבא כו' פירש"י ורדימוס בר' יוסי היינו מנחם בר' יוסי (ע"ש) דמתקרי בנן של קדושים עכ"ל. שכח רש"י מאור הגולה כי ר' מנחם בר' סימאי הוא בנן של קדושים לא ר' מנחם בר' יוסי, ועלה במחשבתי לומר כי גי' הגמרא דמ"ק פ"ג (כ"ה סע"ב) אטעיתיה דאיתא שם דר' מנחם בר' יוסי ובעין יעקב הגירסא דר' מנחם בר' סימאי אשתעו צלמנייא והוו למחצליי'. אך ראיתי שם ברש"י שכתב ר' מנחם אשתעו צלמנייא כו' דר' מנחם בנן של קדושים שלא הסתכל אף בצורתא דזוזי כדאמרינן בע"פ עכ"ל. א"כ הגירסא לפני רש"י במ"ק היה ר' מנחם בר' סימאי כמו שהוא בע"פ ר' מנחם בר' סימאי. וכן הביאו התוס' הא דמ"ק ר"מ בר' סימאי. והכרח לומר דבעת כותבו פירושו בנדרים שכחה היה לפניו וטעה בין יוסי לסימאי וסמי מכאן כל דברי רש"י בנדרים, ובל"ז דברי מותר הם בנדרים וכל יתר כנטול דמי וק"ל. נחום בר' סימאי אמר בשם אבוי ירוש' ברכות פ' א"ע סוף מתני' ב'. ר' יוחנן דקרציון בש"ר נחום בר' סימאי ירוש' ברכות פ' אלו דברים הלכה ז'. ובס"פ משילין. ר' אייבו בר נגרי. ור' תנחום בר עלאי בשמו:
2856
2857ר' מנחם בן כפרי תנא דברייתא (לא מצאתי):
2857
2858ר' מנחם אחוה דר' גוריון קומי רבי ירוש' פ' המקבל הלכה ט':
2858
2859ר' מנחם דמן גליא ע"ל נחום. ר' פנחס ור' לוי ור' יוחנן בשמו ירוש' ברכות פ"ד מתני' ד'. ומ"ר אמור ס"פ כ"ז ובילמדנו אמור. ר' יוחנן בש"ר מנחם דגליל שח"ט סנ"ו. ר' יודן בש"ר מנחם גלילאה:
2859
2860ר' מנחם יודפאה ר' יוחנן בשמו זבחים (ק"י ב') מעילה (י"ג ב') יודאפה. עיין בתוס' פ"ג דמעילה. ר' יוסי בר' חנינא בשם מנחם יותפיה ירוש' לולב וערבה הלכה ו':
2860
2861ר' מנחם בן גופתא שבא עליו שרו של בעל פעור סנהדרין. ובירוש' חלק הלכה ב' מעשה במנחם איש גופתא אריה שהיה מגלגל בחבית ובא אליו שרו של פעור בלילה נטל השפוד ועמד עליו וברח ממנו בא אליו בלילה השני א"ל מנחם מה אתה מקללני נתיירא ממנו וא"ל עוד איני מקללך. ובילקוט בלק סי' כ"ד פנחס בן גבתא דאריה:
2861
2862ר' מנחם איש כפר שערים בזמן בני ר' חייא (לא מצאתי). אבין בר אדת בשמו (ע"ש):
2862
2863ר' מנחם בר תנחום ר' איסי בשמו (ע"ש):
2863
2864ר' מנחם בר מבסימא אחוי דיונתן קיפא בש"ר אמי ירוש' ס"פ אחרון דמעשרות:
2864
2865ר' מנחם א"ר הונא בר יהודה א"ר יוסף בר אבא. א"ר מנחם א"ר אמי פ' המדיר (ע"ד א'). א"ר מנחם א"ר אמי ברכות (ח' א'):
2865
2866מנחם בש"ר יונתן ירוש' פאה פ"ו הלכה ד':
2866
2867ר' מנחם בן נפח בש"ר אלעזר הקפר(ע"ש):
2867
2868ר' מנחם טלמיא רבה קהלת פ' ברבות הטובה. ר' חנניה ור' יונתן שאלון למנחם טלמיא ור' ברכיה בש"ר יוסי בן חנניה אמר שאל לון מנחם טלמיא מהו דין ויענך וירעיבך כו':
2868
2869ר' מנחם חתנהי דר' אלעזר בר אבונה. רבה פ' נשא פ' י"א, ובמ' חזית פ' באתי לגני בש"ר שמעון בר' יוסנה ושם פסוק הנה מטתו שלשלמה ומ' מגילה פסוק והשתיה כדת בש"ר יעקב בר אבונא:
2869
2870ר' מנחמה בש"ר יהושע בר נחמי' ילמדנו פ' אחרי מות ובש"ר ביבי בר אבין:
2870
2871מנחם בר יהודה בר לוי (ע"ש):
2871
2872מנחם איסי בן מנחם. ר' אלעאי בן מנחם. ר' אלעזר ב"מ. מנשיא ב"מ:
[הגהות: מנחם, א) בחלק (ק"ח א') ר' מנחם בר יוסף אולי צ"ל יוסי ל"ת. ב) במ"ק (כ"ה סע"ב) ר' מנחם בר' יוסי ובעין יעקב הגירסא בר' סמאי וכצ"ל ל"ת:]
[הגהות: מנחם, א) בחלק (ק"ח א') ר' מנחם בר יוסף אולי צ"ל יוסי ל"ת. ב) במ"ק (כ"ה סע"ב) ר' מנחם בר' יוסי ובעין יעקב הגירסא בר' סמאי וכצ"ל ל"ת:]
2872
2873ר' מני ע"ל מנא:
2873
2874מניומי חבר רב נחמן. בנו אבא בר מרתא (ע"ש):
2874
2875ר' מניומי בר חלקיה בזמן רב. לא מצאתי שהיה בזמן רב (ע"ל חלקיה אבוי דר' מנימין). ורב חלקיה בר טוביה ורב הונא בר חייא יתבו גיטין (נ"ז א'). א"ר מחסיא בר אידי א"ר יוחנן יומא (ג' ב') ובדף (ב' סע"א) ט"ס. א"ר חמא בר גוריא מנחות (ל"ב ב') וידוע דר' חמא ב"ג היה תלמיד רב ורב מניומי ב"ח אמר בשמו ואיך יהיה ר' מניומי בזמן רב:
2875
2876מניומי בריה דרב נחומי בזמן רבא ורב יוסף פ' המקבל ע"ש (ק"ט ב'). א"ר אשי א"ר מניומי בר נחומי. הוה קאי קמיה דאמימר כתובות (ס"ט א'. פ"א ב') וע"ש דאמימר היה הרבה אחר רבא ואיך מניומי דקאי קמי אמימר יהיה בזמן רב יוסף ורבא:
2876
2877מניומי אסיא אמר לרבא כלהו שקייני ע"ז (כ"ח ב'). רבא דרש רפואה א' וקרעינהו בני מניומי אסיא למנייהו שבת (קל"ג סע"ב):
2877
2878מניומי אבא בר מניומי. אדא ב"מ. רב אחא ב"מ. ר' אלעזר ב"מ. רב גידל ב"מ. רב הונא ב"מ. ר' חנינא או חנניה ב"מ. ר' יוסי או יוסף ב"מ. רב כהנא ב"מ. רב נחמן ב"מ צ"ע. רב נתן ב"מ. רב ב"מ. רבא ב"מ:
2878
2879מנימין בר חייא בזמן רבא. ע"ל בנימין:
2879
2880מנימין גר המצרי א"ר יהודה מנימין גר המצרי היה לי חבר מתלמידי ר"ע פ' הערל (ע"ו רע"ב) סוטה (ט') ובתוספתא קדושין פ"ה א"ל ר"ע בנימין טעית:
2880
2881מנימין סקסקאה ע"ל בנימין גנוביא:
2881
2882מנימין כנדוקא איגלי לי' כנדוקא דדובשא. פירש"י מוכר כדים, ומוסף הערוך פירש אולי גרסינן פנדוקא כמו פונדקי או כוורדקא שפירושו מבשל. אתא לקמיה דרבא פא"ט (מ"ט ב'):
2882
2883מנימין בר איהי אבוה אחיו (ע"ש):
2883
2884מנימין עבדיה דרב אשי סוכה (י' ב'):
2884
2885מנימין (ע"ל בנימין):
[הגהות: מנימין, כתובות (ס"א א') ובנימין בר איהי צ"ל מנימין וכ"ה בשס"ח:]
[הגהות: מנימין, כתובות (ס"א א') ובנימין בר איהי צ"ל מנימין וכ"ה בשס"ח:]
2885
2886רב מנסיא בר בריה דר' מנסיא משמיה דרב מנסיא רבה יומא (ד' ב') מנסיא בר ברי' דר' מסיא משמי' דר' מוסיא. ר' לוי בש"ר מנסיא ילמדנו אחרי מות:
2886
2887מנסיא ר' יהודה בר מנסיא. ר' שמעון ב"מ:
2887
2888רב מנשה תלמיד רב יהודה פ"ק דחולין (ד' א') סימן מכניס איזמל בזכרים. כתבו תוס' סימן לשמעתא דרב מנשה הכא מכניסן תחת כנפיו. ובפ"ב (ל"א א') א"ר מנשה באיזמל שאין לו קרנים וא"ל רב אחא ברב אויא. ושם (נ"א א') א"ר מנסיא הני דיכרי דגנבי. ובפ"ב דיבמות (כ"ה) אר"מ גזלן דדבריהם ופרק מי שהחשיך (קנ"ו) ובפ' כלל גדול (ע"ד ב') אר"מ. ובע"ז (כ"ו רע"א) רב מנשי פגע בהני גנבי כד א"ל תלמיד דיהודאי את פירש"י תלמיד רב יהודה. בשבת (קמ"ה סע"א) תני (מסופק אני אולי הוא אחר שאמרו עליו תני כמו על ברייתא עי' בכללים. ע"ל רבי) דבי מנשה ד"ת אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים ואין עד מפי עד כשר אלא לעדות אשה. תני דבי מנשה עירובין (צ"ה ב', צ"ז ב') יומא (ע"ז ב') בכורות (ל"ו רע"ב) א"ר אסי לרב אשי (הקדמון) הא תני ר' מנשה. ורב אסי היה. תלמיד חבר לרב וקשה איך יאמר בשם תלמיד רב יהודה ע"כ נראה שהוא קדמון לרב יהודה. ואולי רב מנשי היה תלמיד ר"י ולא רב מנשה:
2888
2889רב מנשה בזמן עולא. עולא אקלע לביתו ורבה אמר לעולא עירובין (ק"ד א'). לא ידעתי למה עשה לו מדור בפני עצמו כי עולא ורב יהודה בדור א' א"כ א' הוא הנ"ל שהיה תלמיד רב יהודה. מנשה יתיב קומי ר' זעירא ירוש' מגילה פ"ב הלכה ב'. ונראה כי הוא תלמיד רב יהודה הנ"ל אף דשם נקרא רב מנשה כן דרך הירושלמי. ובירוש' זעירא הוא ר' זירא שהיה תלמיד רב יהודה:
2889
2890רב מנשה בר זביד יתיב קמי' דרב הונא יבמות (י"ט סע"ב) אמר רב מנחות (ק"ח ב') שבועות (מ"ה ב') ואין ראיה שהיה תלמיד רב שהרי יתיב קמי' דר"ה. ומסופק אני אם הוא ברב זביד סתמא שאמר בשם אביי ובפני אמימר ומר זוטרא ורב אשי דהא יתיב קמי' דר"ה שקדם:
2890
2891רב מנשיא בר גדא אמר רב הונא סוכה (י"ג ב') יתיב קמיה דאביי ואמר משמיה דרב חסדא וא"ל אביי משמיה דרב מנחות (י"ז א'):
2891
2892רב מנשיא בר שגובלי בשם רב עירובין (כ"ט א') ונראה שכן היה הגיר' לפני השארית יוסף ע"כ הביאו בתלמידי רב. וגי' היוחסין נשתנה (עי' גרדסק), ע"כ לא הביא רב מנשיא בר שגובלי:
2892
2893מנשיא בן עזת שאל לר' יאשיה (רבה) בבית עלמין דהוצל סנהדרין (י"ט א'):
2893
2894רב מנשיא בר ירמיה אמר רב פסחים (ס"ח א') נזיר (ס"ה ב'):
2894
2895רב מנשיא בר' ירמיה מדיפתא ורבה בר שומני כ"ה הגירסא בעין יעקב אבל בגמ' מגיפתא ור' אבא ב"ש הוו מפטרי מהדדי אמרו כל חד נימא מלתא דלא שמיע לחבריה דאמר רב מרי ברב הונא כו' עירובין (ס"ד א'):
2895
2896ר מנשיא בר יהודה בזמן רבה בר נחמני. רב יהודה בר מנשיא אולי בנו:
2896
2897רב מנשיא בר יעקב מנחות (ל"ב א') ב"מ (כ"ו א') בזמן רב נחמן (שם):
2897
2898רב מנשיא בר תחליפא תנא הלכתא ספרא ספרי. ולא זימן עליו רמי בר חמא. אמר רבא לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא זימן עליו פ' ג' שאכלו (מ"ז ב'). אמר רב שם (מ"ט ב'). משמיה דרב פסחים (ו' ב'). והשארית יוסף מביאו בתלמידי רב. ונראה כי היה בזמן רבא (עי' רבה ב"ת והונא ב"ת). א"ר עמרם ארבב"ח שאלו את ר' אלעזר בן פדת יומא (ע"ח). אולי רב הונא ור' ירמיה ורבה אחיו :
2898
2899רב מנשיא מדויל בזמן שמואל בני בשכר שלחו ללוי כולה מאי עד דאזיל נח נפשיה דלוי אמר שמואל לרב מנשיא אי חכימת שלח להו פרק תולין (קל"ט א'). רב מנשיא אמר שמואל מנחות (ל"ה סע"ב) ולא מצאתי תיבת מדויל. רק מצינו בגיטין (פ"א א') רב יוסף בריה דרב מנשיא מדויל שלח לשמואל ובכמה מקומות ר"י בר"מ מדויל (ע"ש). ואולי בפרק תולין ומנחות הנ"ל חסר תיבת מדויל או אחר הוא:
2899
2900מנשיא בר מנחם בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים א"ר נחמן הלכה כמנשיא ב"מ א"ל רבא לר"נ מנשיא ב"מ תנא הוא בתמי' שבת (קמ"ד ב') בזמן רב. לא ידעתי מנ"ל שהיה בזמן רב:
2900
2901רב מנשיא בריה דרבא ביצה (ל' ב'):
2901
2902מנשיא בר מנשה ירושלמי במה אשה פ"ו הלכה ה', אולי הוא מנסיא הנ"ל:
2902
2903מנשי מבירי דנירש. רב גידל בנו:
2903
2904רב מנשיא ביצה (ל' ב') מנחות (ל"ה ב') ופ' תולין (קל"ט א') הנ"ל [אצל ר' מנשיא מדויל] סתם רב מנשיא:
2904
2905ר' מנשי ר' מנהמא בשמו:
2905
2906ר' מנשיה (צ"ל ר' מיישא) בר בריה דריב"ל (ע"ש):
2906
2907מנשיא גידול בר מנשיא. ר' יוסי ב"מ. עולא ב"מ:
2907
2908מסיא ע"ל מנסיא:
2908
2909מספרתא ר' יהודה בנו:
2909
2910מעדיה רבי בן מעדיה. ר' יוסי דכפר דן בשמו. ירוש' פ"ב דדמאי הלכה א':
2910
2911מערבא אמרי במערבא ר' ירמיה. מחכו עליה במערבא ר' יוסי בר' חנינא (ע"ש):
2911
2912מר כתבתי לעיל אחר מארי:
[הגהות: מר, יבמות (ק"ו סע"ב) מר בר אידי וברי"ף ואשר"י הגירסא מר ברב אשי:]
[הגהות: מר קשישא, סוכה (ח' א') מר קשיש צ"ל קשישא וכ"ה בשס"ח:]
[הגהות: מר, יבמות (ק"ו סע"ב) מר בר אידי וברי"ף ואשר"י הגירסא מר ברב אשי:]
[הגהות: מר קשישא, סוכה (ח' א') מר קשיש צ"ל קשישא וכ"ה בשס"ח:]
2912
2913רב מרדכי שאל לרב יוסף ולאביי שבת (צ"ט ב'). אמר לרב אשי הכי אמר אבימי מהגרוניא משמיה דרב הונא ורבא. אמר רב אדא אזל רב מרדכי אמרה קמי רב אשי אמר לרב אשי מתיב רב אויא כו' וא"ל רב אשי חזינא רב הונא בר אויא בחלום פירשב"ם נתקיים חלומי ע"ש. אמימר (עי' בסמוך). אמר לרב אשי בכורות (ה' א'). אמר לרב אשי הכי אמרי משמיה דרבא ב"ק (נ' סע"א). רב אשי הוה עצב דלא הניח עירוב תבשילין א"ל רבינא אמאי עצב מר והאמר רבא מניח ע"ת מיו"ט לחבירו ומתנה א"ל אימר דאמר ביו"ט של גליות ולא בר"ה א"ל והא נהרדעי אמרי אף ביו"ט של ר"ה א"ל רב מרדכי לרבינא (מנהרדעי לא תותביה למר רש"י) בפירוש שמיע לי מן מר דלא ס"ל לדנהרדעי ביצה (ו' א'). פירש"י רב מרדכי תלמידו של רב אשי היה דאמר בסוטה (מ"ו ב') גבי לויה לרבו עד פרסא ורב מרדכי לוויה לרב אשי (עכ"ל) מהגרוניא ועד בי כיפה ואמרי לה עד בי דורא. וכן פירש"י בגיטין (נ"ט א') דאיתא התם רב יימר אמר כו' מר ברב אשי אמר כו' אפכוהו ושדרוהו לקמי' דרב מרדכי (בני הישיבה טעו והפכו הדבר רש"י). ובס' באר שבע דצ"ב א' כתב דלא טעו אלא בכוונה הפכו משום דרב מרדכי אוהבו של מר ברב אשי וחשבו אולי יודה למר ברב אשי. וכה"ג פירש"י ממש בקדושין (מ"ד ב') אמר שמואל צריכה גט ומיאון אמר קרנא דברים בגו אפכוהו שדרוהו קמי' דרב (ע"ש). אמר להו זילו אמרו לבר מר לאו הכי הוה עובדא כי הוה קאי מר (רב אשי) חדא כרעא אארעא וחד כרעיה אדרגא כו'. פירש"י אמרו לבר מר לבנו של רבי דרב מרדכי תלמיד רב אשי היה בכמה מקומות. ובסוטה אמרי' גבי לויה תלמיד לרב אין לו שיעור רב מרדכי לוויה לרב אשי כו'. אבל בעין יעקב הגי' לויה רב מרדכי לרב שימי בר אשי מהגרוניא כו'. וכ"ה בברכות (ל"א א') רב מרדכי לויה לרב שימי בר אשי מהגרוניא ועד כו'. ונראה דט"ס וצ"ל ג"כ לויה לרב אשי כהגי' בסוטה דלא תמצא בכל הש"ס שאמר רב מרדכי בשם שימי בר אשי ואילו היה רבו איך לא יאמר דבר בשמו. ועוד דהא רב מרדכי שאל מרב יוסף שהיה רבו דרבא ומאביי (ע"ל) חבירו דרבא ובעא מרבא כנ"ל. וכן שימי בר אשי אמר משמיה דרבא ואותיב לרב פפא שהיה תלמיד רבא. וא"כ רב מרדכי היה כמו חבירו דר"פ. ואיך רב שימי בר אשי תלמיד חבירו של רב מרדכי יהיה רבו דרב מרדכי. ואל יקשה לך דהא רב כהנא שהיה רבו של רב אשי ור"כ לויה לשימי בר אשי ור"כ אמר משמיה דרב שימי בר אשי, ואם ר"כ רבו של רב אשי היה תלמיד רב שימי בר אשי ואיך לא יהיה רב מרדכי שהיה תלמיד רב אשי תלמיד רב שימי בר אשי. אי משום הא לא איריא לפי שהיה רב אשי נשיא ומימות רבי עד רב אשי לא היה תורה וגדולה במקום אחד ע"כ נחשב רב מרדכי לתלמיד לגבי רב אשי. ע"כ נראה דבברכות ט"ס וצ"ל רב מרדכי לויה לרב אשי. ובשס"ח ל"ת. ונראה כי האריך ימים ששאל לרב יוסף רבו דרבא וראה את מר ברב אשי ורב אשי נולד כשמת רבא. שאל מאביי (ע"ל). אבימי מהגרוניא (ע"ל). רב אדא (ע"ל). אמר לאמימר ומר זוטרא ורב אשי שבת (נ' ב'). רב אשי בנו. בעא מרב יוסף (ע"ל). רב יימר (ע"ל). מר ברב אשי (ע"ל). אמר לרבא מתיב רב קטינא שבת (שם סע"ב). רבא (ע"ל). אמר לרבינא (ע"ל). אמר לרב אשי הכי אמר רב שישי ברב אידי (ע"ש):
2913
2914מרי כתבתי לעיל אחר מארי:
[הגהות: מרי, א) בב"ב (צ"א א') מרי בר מרי צ"ל בר מר. ב) בעירובין (ס"ד סע"א) דאמר מרי ברב הונא בר' ירמיה (בר' אבא) כצ"ל כי כן הוא ענין ההוא ברכות (ל"א א') ל"ת. ג) בגיטין (ל"ו סע"ב) רב ברה דבת שמואל, צ"ל רב מרי ברה דבת שמואל כי כן ענין ההוא בשבת (פ"ח ב'):]
[הגהות: מרי, א) בב"ב (צ"א א') מרי בר מרי צ"ל בר מר. ב) בעירובין (ס"ד סע"א) דאמר מרי ברב הונא בר' ירמיה (בר' אבא) כצ"ל כי כן הוא ענין ההוא ברכות (ל"א א') ל"ת. ג) בגיטין (ל"ו סע"ב) רב ברה דבת שמואל, צ"ל רב מרי ברה דבת שמואל כי כן ענין ההוא בשבת (פ"ח ב'):]
2914
2915מרים ר' אלעזר בנו:
2915
2916מרייא אבא בר מריא (לא מצאתי). ר' חייא ב"מ. ר' יוחנן ב"מ:
2916
2917ר' מריון לפני ריב"ל. אמר ריב"ל ואמרי לה תנא רבה בר מריון (ע"ש) בדבי ריב"ז (ע"ש) ב' תמרות יש בגי בן הנום עירובין (י"ט א'), אבל בסוכה (ל"ב רע"ב) א"ר מריון אריב"ל ואמרי לה תני רבה ב"מ משום ריב"ז ב' תמרות כו' ובעין יעקב בעירובין וסוכה ואמרי לה תנא רבא (או רבה) בר מרי:
2917
2918רבי בר מריון דיו (עוף)שדא בישרא בצינייתא (בין דקלים) דבי בר מריון אתא לקמי' דאביי ב"מ (כ"ד ב'). רבא רמי צדקה איתמי דבי בר מריון ב"ב (ח' א'):
2918
2919רב מריון בר אבין לפני רבינא ב"ב (כ"ו א'). מריון ברי' דרבין ומר ברי' דרב אחא בריה דרבא הו"ל גמלא מ"ק (י"א סע"ב):
2919
2920מריון ר' יצחק בר מריון. רבה ב"מ. ר' תנחום בר מריון:
2920
2921מרימר ומר זוטרא תלמידי רב הונא. לא מצאתי דמרימר יהיה תלמיד רב הונא. אך מר זוטרא דרש משמיה דר"ה ס"פ בכל מערבין ומצינו הרבה מרימר עם רבינא שהיה בזמן רב אשי כמו שאכתוב בסמוך ואיזה שייכות למרימר עם מר זוטרא. אמת נראה כי היה מרימר א' קדמון דא"ר חסדא (אמר ר' ירמיה שס"ח) דרש מרימר גיטין (פ"ח א') אבל שיהיה מרימר עם מר זוטרא ותלמיד רב הונא לא מצינו:
2921
2922מרימר ור' אבא בר זבדא תלמידי רב הונא תלמיד רב. גם זה לא מצאתי שיהיה מרימר ור' אבא ב"ז גבי הדדי רק ר' אבא בר זבדא הוא תלמיד ר"ה ולמה עשה לו מדור ב':
2922
2923מרימר ואי תימא רב יימר אמר למר זוטרא אקלעי לפרקיה דרב פנחס ברב אמי (ע"ש) אי הכי קשיא אלא מחוורתא כדרב הונא כו' פסחים (ק' רע"א). ומרימר קרי עליה יימר שרי בוכרא (ע"ש). ואמר ליה רבינא בשבת (ק' סע"א, קכ"ט רע"א) יומא (פ"א ב'). ואותיב רבינא למרימר שבת (פ"א ב'). אמר רבינא אמר לי אמימר אמר מרימר משמיה דרב דימי גיטין (י"ט סע"ב). אמר לרבינא הכי אמר אבוך משמיה דרב (יוסף) נדרים (ס' ע"ב) ושם (צ' סע"א) הכי אמר אבוך משמיה דרב פפי. וצ"ע שאמר אבוה דרבינא משמיה דרב יוסף שהיה רבו של רבא ומשמיה דרב פפי שהיה תלמיד רבא:
2923
2924מרימר האחרון א"ל (רב אחא לית) הלכתא כרבא ביתרת חולין (מ"ז א'):
2924
2925מרימר בר חנינא בזמן רבא ב"מ(צ"ז א'):
2925
2926מרימר הונא מר בר מרימר. יהודה מר בר מרימר. כתב בדורות עולם מרימר היה ראש אחר רב אשי. וכתב היוחסין [דור שביעי של אמוראים] ולא נהירא שהרי בסוף מ"ק איתא דחקי רגלי' דרב הונא בר נתן נראה שהיה ראש אחר רב אשי (ע"ש). ועי' בחלק א' ד"א קפ"ז מש"ש:
2926
2927בר מרינא קומי ר' זעירא ור' חייא בר ווא ירוש' ברכות פ"ז מתני' א'. שאל לר' סימון ולר' אמי ירושלמי ר"פ ר"א דמילה:
2927
2928ר' מרינוס אביו של ר' שבתאי תוספתא דטהרות ובנו ר' שבתאי לפני ר' חייא (ע"ש):
2928
2929ר' מרינוס בר אושעיא ירושלמי כיצד מברכין מתני' ה'. וב"ר פס"ד בר' יהושע והוא בילקוט ירמיה סי' כ' ואיוב סי' ג' אושעיא ע"כ יהושע ט"ס:
2929
2930ר' מרינוס נדה (ל"ז א'). א"ר יוסף הלכה כר' מרינוס פ' אע"פ (ס' א'). ובפח"ה (נ"ו א') פי' ר' מרינוס משמו. פירשב"ם משמו של ר' יוחנן ותוס' כתבו משמו של ר' אלעזר. ר' מרינוס הוה ערב לכלתיה והוו דיינין קמי ר' חמא אבי בר קפרא ור' הושעיה (נראה ט"ס וצ"ל ר' חמא אבי ר' הושעיה ובר קפרא) שאלו לר' חייא רובה ור' חייא שאל לרבי ירושלמי שבועות פ"ו הלכה ב'. ור' חנינא בשם אבא נהוראי ב"ר ס"פ צ"א:
2930
2931מרינוס ר' אלעזר בנו:
2931
2932מרתא דודו של רב. והיוחסין מסתפק אם מרתא איש או אשה (עיין שמואל בר מרתא) ורשב"ם בפח"ה (נ"ב א') כתב שם חכם אחיו של ר' חייא כדאמרינן ביבמות מרתא ואייבו וחנא ור' חייא עכ"ל. ואינו ביבמות כ"א בסנהדרין (ה' א') וכ"מ אח"כ בשס"ח כדאמרינן בסנהדרין, ועי' ר' יהושע בן גמלא דמרתא אשה. ועי' בפח"ה הנ"ל דביתהו דרבב"ח כי שכבה אמרה הני כיפי דמרתא, ואחר דכיפי הם תכשיט נשים (עי' ערוך ערך כף האחרון) היה נראה דמרתא אשה והניח רבב"ח לדודתו מרתא. אכן ראיתי בפ' ע"פ (ק"ג רע"א) מרתא משמיה דר' יהושע נראה דמרתא שם איש. בירוש' פ' אעפ"י מעשה במרתא שפסקו לה חכמים סאתים יין בכל יום כו' כתב ביפ"מ ואין זו מרתא בת בייתוס הנזכרת בפ' הניזקין וע"ל אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי היה נראה דמרתא אשה ולפעמים קראו אבא בר מרתא על שם אמו ולפעמים בר מניומי ע"ש אביו וצ"ע. בניו ר' יהושע וצ"ע. ורב שמואל:
2932
2933משה בר עצרי אביו של ר' הונא הכהן (ע"ש):
2933
2934ר' משון בר נגרי (ע"ל מתון):
2934
2935משולם יוחנן ב"מ. יונתן ב"מ. ר' יוסי ב"מ:
2935
2936רב משרשיא בר חלקאי בזמן רב כהנא
2936
2937רב משרשיא רב כהנא חמיו (ע"ש):
2937
2938רב משרשיא בן רבא תלמיד אביי קדושין פ"ק (ל"ג א'). אמר רבא חכים ברי בטריפות כר' יוחנן, פא"ט (נ' א'), רבא בר משרשיא אולי בנו:
2938
2939רב משרשיא בר חנין אמר לרבינא:
2939
2940רב משרשיא בריה דרב אחא אמר לרבינא חולין (ס"ז ב'):
2940
2941רב משרשיא בר רב וזה רב בזמן רב הונא בר יהושע פ' עושין פסין. ע"ל אבא אבוה דרב מ"ש שם. ועי' רב אחא בר רב. אך לא מצינו בש"ס מ"ש רב זה בזמן ר"ה ב"י ואולי איזה ט"ס יש:
2941
2942רב משרשיא שהוא בן בנו של רב אחא בר רב (ע"ש):
2942
2943רב משרשיא ברי' דר' חייא ב"ב (פ"ב א'):
2943
2944רב משרשיא ברב אמי ב"ב (פ"ה ב'). אמר לרב אסי קדושין (ס' א'):
2944
2945רב משרשיא ברי' דרב נתן אמר רבינא אמר לי רב משרשיא בר נתן ע"פ (קט"ו א'):
2945
2946רב משרשיא ברי' דרב אידי גיטין (ל' ב') ע"ז (י"ג א'). והיוחסין מביא רב משרשיא בר אידי פ' הקומץ זוטא ט"ס הוא:
2946
2947רב משרשיא בר רב דימי גיטין (ע"ח א'):
2947
2948רב משרשיא מתוסנייא שלח לרב פפי ילמדנו רבינו פ"ב דיבמות (כ"א א'):
2948
2949רב משרשיא בר פקוד הרגו מלך פרס בימי רב סמא בר רבא. עי' ח"א ד"א רל"ד:
2949
2950רב משרשיא בריה דרב ביבי בנו רב ביבי פ"ק דעירובין כ"כ היוחסין (ע"ש) וצ"ע:
2950
2951רב משרשיא אמר רב משרשיא דבי רב אמרי שבת (ט"ז ב'). דרב משרשיא בדותא הוא גיטין (פ"ח ב'). אמר לבריה הוריות (י"ב א'). בש"ר אידי ירוש' סוף ר"ה. מתקיף ליה מר זוטרא חלק (ק"ו ב'). מתקיף לרב יוסף ברב אלעאי סוכה (כ"ו א'). אמר לבריה כי עיילת קמי' דרב פפא בעי מיניה א"ל רב פפא אי דייקינן כולי האי לא הוי תנינן עירובין (מ"ח א'). אמר לרבא שם (מ"ו א', ס"ח א') גיטין (כ"ה א'). איתיביה לרבא שבת (קנ"ד סע"ב) ב"ב (קנ"א ב') זבחים (י' ב'). וכתבו התוס' שהיה תלמיד רבא ולא של רבה וכ"כ תוס' מנחות (ג' ב'). משמיה דרבא ב"ק (ה' סע"א). א"ל רבינא יבמות (ל"ו סע"ב). רב יצחק ברב משרשיא. רב סמא בנו. כי נח נפשיה דרב משרשיא טעון דיקלי שיצי מ"ק (כ"ה סע"ב):
2951
2952רבי מתון אריב"ל ב"ק (צ"ו סע"א). בעא מר' יוחנן וא"ל ר' יוחנן מתון מתון ירוש' פ' מגלחין הלכה ז'. וצ"ע דמתון שם נכרית עי' רב אדא בר אהבה ולא מסקי בשמיה:
2952
2953ר' מתון בר נגדי כ"ה בס' תפארת הגרשוני פ' קרח אבל בב"ר פ' פ"ב ר' משון בר נגרי ור' יודן ור' איבו בש"ר יוחנן:
2953
2954מתון דוסתאי בר מתון. יוסטא ב"מ:
2954
2955מתיא בן שמואל נ"א מתתיהו (במשנה) רפ"ג דיומא (כ"ח א') ופ"ג דתמיד חולק על ת"ק והלכה כמותו שאמר עד שיאור בחברון ונראה שהיה בסוף הבית וממונה על הפייסות בביהמ"ק כדאי' ביומא ועי' במנחות (ק') ובפ"ה דשקלים. והוא א' מט"ו חסידים שהיו ממונים במקדש ולא ידענו אם היה כהן כי גם מרדכי שנקרא פתחי' היה א' מהם ממונה על הקינים וכן החסיד ר' נחוניא חופר שיחין (ע"ש). ונחומא בן אפקשיון ור' ישמעאל ור"ע וריב"ב פליגי (ע"ש):
2955
2956ר' מתיא בן חרש אבות פ"ד במשנה יומא (פ"ח משנה ו'). צדק צדק תרדוף הלך אחר ר' מתיא לרומי. סנהדרין (ל"ב ב') ועי' ר' יוסי בן קסמא. ברמב"ם ספ"ו בסנהדרין בהג"ה שבימיו לא היה ב"ד גדול ממנו. כשיצא לח"ל קרע בגדיו ע"ל ריב"ב וחנניה אחי ר' יהושע. ביומא (ד' ב') דברי ר"י הגלילי רע"א כו' ר' נתן אומר כו' ר' מתיא ב"ח אומר. ר' אליעזר הגדול רבו כדאי' במעילה. שלח לראב"ע ד' חלוקי כפרה סוף יומא (פ"ו), עסק עם ר' יאשיה בד"ת ופירש יאשיה לדרך ארץ, א"ל רבי מה לך לעזוב דברי אלהים חיים אע"פ שאתה רבי ואני תלמידך (אדר"נ רפ"א). באדר"נ פכ"ט הלך ר' מתיא ב"ח אצל ר' ישמעאל בן אלעזר הקפר ללודקיא לבקרו (אבל במכילתא פ' יתרו בחדש השלישי פ"ז הלך אצל ר"א הקפר ללודיא א"ל רבי) וא"ל שמעת ד' חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש א"ל שמעתי וג' הם ותשובה על כל אחת. ובסוף יומא ובנדרים אמר בש"ר ישמעאל (ע"ש). אמר לר' נתן רבי אדר"נ רפ"א. רשב"י מצאו ברומי ושאל ממנו ד' חלוקי כפרה כו' ונראה שהיה זקן ממנו. וביומא (נ"ג סע"ב) שאל ממנו כו' ובמעילה (י"ז א') שאל מרשב"י מנין לדם שרצים שטמא. ר' ישמעאל בר' יוסי אמר ג' דברים משמו. בילקוט פ' ויחי בשם מ' אבכיר ר' מתיא בן חרש היה יושב בביהמ"ד ועוסק בתורה וזיו פניו דומות לחמה וקלסתר פניו למלאכי השרת שמימיו לא נשא עיניו באשה. פ"א עבר השטן ונתקנא בו אמר אפשר אדם כזה לא חטא אמר לפני הקב"ה רבש"ע ר' מתיא ב"ח מה הוא לפניך א"ל צדיק גמור הוא. אמר תן לי רשות ואסיתנו א"ל אין את יכול לו אעפ"כ א"ל לך. נדמה לו כאשה יפה שלא היתה כדמותה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה המלאכים שנאמר ויראו בני אלהים את בנות האדם עמד לפניו כיון שראה אותו הפך פניו לאחוריו שוב בא ועמד לצד שמאל הפך פניו לימין היה מהפך לכל צד אמר מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצרי ויחטיאני קרא לתלמיד שהיה משרת לפניו וא"ל לך והבא לי אש ומסמר והביא לו ונתנם בעיניו. כשראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו. באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל וא"ל לך לרפא את מתיא ב"ח. בא ועמד לפניו א"ל מי אתה א"ל אני רפאל ששלחני הקב"ה לרפאות עיניך. א"ל הניחני מה שהיה היה. חזר לפני הקב"ה א"ל כך וכך אמר לי מתיא ב"ח א"ל לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצה"ר מיד ריפא אותו עכ"ל. ר' מתיא היה פלטי בן ליש שלקח מיכל בת שאול ונעץ חרב בינו לבינה עכ"ז לא היה לו לעכבה דהול"ל לשאול אין אני רוצה ליקח אותה ובמקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב ועליו נאמר נשי עמי תגרשון מבית תענוגיהן ואע"פ שלא נגע בה מ"מ נהנה ממראית עין שזן במה שאינו שלו רצה עתה לתקן וציער עצמו ועור עיניו ולענין זה נמסר לשטן להסיתו כו' ונתאזר נגד יצרו ולא רצה להביט בפניה כו' ושניהם פלטי ור' מתיא ניצוץ יוסף הצדיק (ג"נ). בעיר עלבון נקבר באבן (גא"י). ר' אלעזר ור' יהושע ור' יוחנן בניו. ר' אסי בן מתיא:
2956
2957שלחו מתם ר' אלעזר סנהדרין ספ"ק (י"ז ב'):
2957
2958רב מתנה ר' יוחנן היה לו בן מתנה ושלחו אל בבל ללמוד משמואל והוא נשאר לו לבדו. חבירו רב יהודה (ע"ש):
2958
2959ר' מתנה דרש בפפוניא אין לשין אלא במים שלנו כו' פסחים (מ"ב א') והיוחסין כתב רב מתון. פפונאי שאלו לו מצא קן בראשו של אדם חולין (קל"ע ב'). ר' אבא ור' יוסי בר אבא שאלו את רב מתנה ולרב יהודה ברכות (י"א ב'). ר' אבא בר כהנא ור' ברכיה ור' זעירא בשמו. ירושל' תענית פ"ג הלכה י"ב. ר' אבא בר ממל. אמר לאביי שבת (ב' סע"ב). אמר רב אשי אמריתו לשמעתא קמיה דרב מתנה זבחים (כ"ט א') היינו רב אשי הקדמון. ר' ברכיה (ע"ל). רב הונא בר חייא. רב הונא בר מניומי לקמיה. א"ר זירא אר"מ אמר שמואל כתובות (מ"ג ב') ברכות (ל"ו א') שבת (כ"א ב') מנחות (ל"ג א'). א"ר זירא אר"מ אמר רב כתובות (מ"ג ב'). ר' זעירא ע"ל. ר' חלבו ור' יוסי בר מנישא ירושלמי מכות פ"ב הלכה ג'. רב חנא שדר לקמיה. ור' חיננא ור' פרנך. א"ר חסדא קדושין (ל"ב סע"א). רב יהודה חבירו (ע"ש). ר' יוסי בר מנישא (ע"ל). ר' יוסי בר אבא (ע"ל). ר' יצחק בר שילא אר"מ. בשם לוי (עי' בסמוך). י"ג שנה לא בא לנהרדעא א"ל רב נחמן (עי' רב יהודה). מר עוקבא בשם לוי ואבוה דשמואל שבת (ק"ח ב') מ"ק (כ"ו ב'). ור' עמרם ר' בא בר ממל בשם רב ירוש' מכות פ"א הלכה ה'. ר' פרנך וע"ל. בשם רב (ע"ל). אמר רבה אר"מ ב"ק (נ"ו ב'). רבה בר שילא אמר ר"מ. רבינא בר שילא תלמידו. אמר שמואל סוכה (י"א ב') וע"ל. וא"ל שמואל לא תיתיב אכרעך עד דמפרשת לי מכות (י"ג ב'). ור' שמואל בר נחמן:
2959
2960מתנה אביו של רבה עי' טוביא בר מתנה שכתבתי כי הכרח שהיה ב' מתנה:
2960
2961מתנה רב אדא בר מתנה. ר' אחדבויה ב"מ. ר' אמי ב"מ. רב הונא ב"מ וצ"ע. ר' חייא ב"מ. ר' טוביה ב"מ. וע"ש:
2961
2962מתניא בנו של ר' יודן (ע"ש):
2962
2963ר' מתניה סליק לסחורה ושמע ר' יוחנן ור' ישמעאל בני יהושע אומרים ירושלמי יבמות פ"ד הלכה י' עי' אבא מרי. ור' יודן בר שלום:
2963
2964מתתיהו בר שמואל ע"ל מתיא בן שמואל. כתב הלחם שמים דהכל אחד:
2964
2965מתתיהו בר יהודה מנחות (ע"ט ב') חולין (ס"ז א') תלמיד שמואל פא"ט. והיוחסין הביא יהודה בר מתתיה אולי הוא בנו:
2965
2966נאנאי ברי' דרב יוסף בר רבא וביבמות (ס"ו סע"ב) נאנאי אמר לרב כהנא. ע"ל ינאי ור' אבא:
2966
2967נאוי אבימי בנו:
2967
2968נבו מעשה בבנו של נבו בזמן ר' יוסי תוספתא פסחים פ"ג:
2968
2969נגדא ויקרא רבה פ' קדושים ע' כ"ה. פירש המתנות כהונה שם חכם. וכצ"ל בב"ר פ' לך לך פמ"ו:
2969
2970נגדי או נגרי עי' ר' אבין בר נגרי. ר' איבו בנו. ר' משון או מתון בנו:
2970
2971נדב רב שמואל בנו:
2971
2972נדבך אשיאן בנו:
2972
2973ר' נהוראי אבות פ"ד. במשנה נזיר פ"ט ה'. קדושין פ"ד י"ד. וזהו ר' נחמיה (ע"ש). בשבת (קמ"ז ב') ובעירובין (י"ג ב') לא ר"מ שמו אלא ר' נהוראי שמו (הגיר' האמיתית אלא ר' מאישה שמו דלא כמ"ש הרמב"ם דר"מ הוא ר' נהוראי) ולמה נקרא שמו ר"מ שהוא מאיר עיני חכמים בהלכה, ולא נהוראי שמו אלא ר' נחמיה שמו ואמרי לה ר' אלעזר בן ערך שמו ולמה נקרא שמו נהוראי שמנהיר עיני חכמים בהלכה. וכתב היוחסין [בסה"ד] מ"ש פ"ק דעירובין הנ"ל הוא בעבור כי ר"מ היה ג"כ שמו ר' מיאשה הוסיף לומר שיש חכם א' שיש לו ג"כ ב' שמות ר' נהוראי ור' נחמי' כמו ר' מיאשה כינו שמו מאיר לשון אור כמו כן חכם אחד ששמו נחמיה כינו אותו נהוראי לשון אור וזהו ר"א בן ערך. (וכן ראיתי בת"ח בעירובין שפירש כן. ובס' מלא רצון צ"ו ג' כתב פירוש זה בשם הג"מ שמואל ר' חיים ישעי' וכתב דפח"ח ולא ראה כי כבר יצאו הדברים מבעל ס' יוחסין ות"ח). וכן בע"פ כשאמר מחכם אחד שיש לו הרבה שמות זכר אחרים שיש להם שמות איסי בן גמליאל יוסף איש הוצל ר' יצחק נפחא (ע"ש) ואח"ז מצאתי כי ר"ח פירש כן כי ר' מאיר נקרא ר' מיאשה. ור' נחמי' הוא ר' נהוראי וכן ר"א בן ערך נקרא נהוראי. והנה מ"ש כי ר' נהוראי הוא ר' נחמיה כן נראה ברש"י בסנהדרין (כ' ע"ב) ר' נחמי' אומר כו' ור' נהוראי אומר (הגי' שלפנינו אינו כן רק כן נוסח הילקוט שמואל א' סי' ח') פירש"י ל"ג לה בתוספתא ושיבוש הוא בספרים דקי"ל בעירובין דר' נחמיה הוא ר' נהוראי. אבל מ"ש לא ר' נהוראי שמו אלא ר"א בן ערך ז"א דבמשנה סוף נזיר (ס"ו) חולק ר' נהוראי עם ר' יוסי ובסוף קדושין חולק ר' נהוראי עם ר"מ ור' יהודה. ובר"ה (כ"ב ב') מעשה בר' נהוראי שהלך אצל העד להעיד עליו בשבת באושא לפני רשב"ג אביו של רבי. ור"א בן ערך לא היה בזמנם ע"ש. (אף שבגמרא שלפנינו אינו מפורש שבא ר' נהוראי לפני רשב"ג מ"מ האמת כן הוא שבא לאושא ובימי רשב"ג היו סנהדרין באושא. עי' ר"ג הזקן). ומ"ש הרמב"ם ר' מאיר הוא ר' נהוראי ז"א דאיתא בפ"ק דסנהדרין ר"ע סמכו לר' מאיר ולא קבלו. וסמכו ר' יהודה בן בבא את ר"מ ור' יוסי ור"א בן שמוע ור' יהודה ור"ש ורב אויא מוסיף שסמך גם את ר' נחמיה הרי ר"מ לחוד ור' נחמיה לחוד. גם איתא סתם מתניתין ר"מ סתם תוספתא ר' נחמי' (עי' ר"ע) עכ"ל היוחסין. ובסוטה (י"ב, י"ג) ומגילה (ט"ו ב') פליגי ר"מ ור' נחמי'. ובחלק (צ"ט א') רמ"א כו' ר' נתן אומר כו' ר' נחמיה אומר ובספרא ר' נהוראי אומר כו' ובברכות (מ' סע"א) רמ"א כו' ר' נחמיה אומר כו' ר' יהודה אומר כו'. ונדרים (ל"א ב') ר' נחמיה אומר כו' רמ"א. אך צ"ע מהו שהחליטו רש"י ויוחסין כי ר' נהוראי הוא ר' נחמיה כפי משמעות לשון הגמרא. דאיתא במ"ר פ' עקב פליגי ר' נהוראי ור' נחמיה מה ראו כו' ובמ' רות א"ר נהוראי א"ר נחמיה בק"ש רמ"ח תיבות והקשה הא רמ"ה הם ומשני הש"ץ חוזר ה' אלהיכם אמת. ובחלק (צ"ז א') תניא ר' נהוראי אומר דור שב"ד בא נערים ילבינו כו' תניא ר' נחמיה אומר דור שב"ד בא העזות תרבה. ברבה רות על פסוק אני מלאה הלכתי אליהו זכור לטוב שאל לר' נהוראי מה דין דכתיב ושחרים הוליד בשדה מואב ד"ה א' ח' (ע"ל נהוריי) אליהו שאלו. בש"ר יהושע תמורה (י"ד סע"ב) ובמדרש רבה במדבר פ"י. ר' יהודה בר' סימון בשמו. א"ל ר' פליפס. ר' נהוראי קבורתו בעכברא (עי' ר' ינאי):
2973
2974(ר') נהוראי משמי' דשמואל חולין (נ"ה ב') צ"ע כי קדים ר' נהוראי הרבה לשמואל. א"כ ב' הם א' תנא וא' אמורא. ר' מנאה משום זקן א' ומנו ר' נהוראי (עי' ר' ביזנא בר זבדא):
2974
2975נהוראי ר' יוסי בנו:
2975
2976נהוראי בר שינייא בש"ר שמעון ירושלמי מעשרות פ"ק הלכה ד':
2976
2977אבא נהוראי ר' חנינא ור' מרינוס בשמו:
2977
2978ר' נהוריי אליהו שאלו זועות ושרצים למה נבראו ירושלמי פרק הרואה מתני' ג'. ר' סימון בש"ר יוסי בש"ר נהוריי ירושלמי יבמות פ"א הלכה ו' (ע"ל ר' נהוראי ששאלו אליהו ודאי א' הוא):
2978
2979נהוראי סבא נעשה לו נס בים (זוהר ויקרא עט"ו):
2979
2980רב נהילאי בזמן רב הונא:
2980
2981רב נהילאי בר אידי (עי' רב חנילאי):
2981
2982נהרבלאי ברכות (נ' א') ביצה (ח' ב') פירש"י בסנהדרין (י"ז ב') מפרש שהוא רמי בר בריבי ושם ברש"י בר רביוני. ובערוך בר ברוכי וכ"ה בשס"ח:
2982
2983נהרבלאי מתנו רב ביבי בר ביזנא (ע"ש):
2983
2984נהרדעי אמוראי דנהרדעא רב חמא (ע"ש). נהרדעי אמרי מ"ק (י"ט ב', כ"ז ב') המפקיד (ל"ו רע"ב) ושמואל היה בנהרדעא ואי מבבל הוא (ע"ש). אמרי נהרדעי משמיה דרבא שבועות פ"ק (ז' א'):
2984
2985נוולא פירש"י בב"מ פ' א"נ (ס"ז א') את ונוולא אתה והוא. לא ידעתי מי הגיד לו שהוא חכם הא פי' רש"י שם בשם תשו' הגאונים כי ונולא לשון ארמי בין בזכר בין בנקבה כשרוצה לומר אתה והוא או אתה והיא ואני אומר שזה שמה עכ"ל. יהיה איך שיהיה הוא שם אשה כמ"ש ההיא אתתא דאמרה לההוא גברא זיל זבין לי ארעא מקרובי זבן לה א"ל אי הוו לי זוזי מהדרת לה א"כ את ונוולא אחי, ואיך הביא היוחסין בשמות חכמים. וראיתי בספר אסיפת זקנים בב"מ (שם) בשם ר' צמח בר פלטוי גאון בתשו' שפירש את ונולא אחי, אמר לה קרוב הוא שלך את ונולא את והוא. וכן אי' בפ' המפלת (כ"ה) ותניא משום רבותינו העידו על סנדל שצריך צורת פנים וא"ר ביבי א"ר יוחנן מעדותו של ר' נחוניא נשנית משנה זו א"ר זירא זכה בה רב ביבי בשמעתיה אנא ונוולא הוה יתיבנא קמי' דר' יוחנן כי אמרה לשמעתיה וקדים איהו ואמר (ע"ל רב ביבי בר אבין) וזהו אנא ונוולא אני והוא בלבד. וכן בפ' מי שאחזו יומא חד הוה יתיב איהו ונוולא בביתא דשלמה ואשמדאי בלבד וא"ל שלמה לאשמדאי כתיב כתועפות ראם לו כו' אלו מלאכי השרת ע"כ בסי' של"ע עכ"ל. א"כ נראה כי תיבת נוולא פירושו הוא וכ"נ מפירש"י א"כ למה הביאו היוחסין, ואולי סבר כי ניולי (ע"ש) הוא שם חכם:
2985
2986נורי ר' יוחנן בנו:
2986
2987נזירא בר נזירא מ' שמואל פי"ט. ב"ר פי"ב וס"פ פ"ב ר' לוי בש"ר נזירא. אבל בפי"א אותו ענין שבפ' י"ב הגי' זעירא ובילקוט תהלים ריש סי' צ"ב ב' פעמים נזירא:
2987
2988נזירא ור' שמעון:
2988
2989נחום הלבלר פי' סופר. תלמיד ר' מיאשה. ובתנחומא פ' במדבר ר' תנחום הלבלר בש"ר מיאשה (ע"ש שקיבל מהזקנים) בדור האחרון מבית שני. ובפ"ב דפאה (משנה ו') שהיה בימי ר"ג הזקן בלשכת הגזית לפחות מ' שנה קודם חורבן הבית כדאיתא בפרק היו בודקין:
2989
2990נחום המדי במשנה שבת פ"ב א'. ב"ב פ"ה ב' הוא נחום סתם. והיה בזמן בית שני ואחר החורבן דבנזיר פ"ה במשנה ד' (ל"ב ב') התיר הנזירים שעלו מן הגולה ומצאו ביהמ"ק הרב ואמר אילו הייתם יודעים הייתם נודרים, וי"א בגמרא (כתובות (ק"ה א') ר' נתן אומר) כי הוא מג' דייני גזירות שהיו בירושלים (ע"ש). בפ"ק דע"ז אמר כמה דברים ואמרו נשתקע הדבר ולא נאמר ובנזיר פ' ב"ש זו טעה נחום המדי. כתב הרמב"ם שלא נזכר רק פ"ב דשבת. ונזכר עוד בפ' המוכר את הספינה במשנה (ע"ח א') ובנזיר הנ"ל:
2990
2991נחום הזקן בברייתא בברכות (מ"ח סע"ב) רא"א כל שלא אמר ארץ חמדה בבהמ"ז לא יצא נחום הזקן אומר צריך שיזכיר ברית ור"י אומר צריך שיזכיר תורה. פלימו אמר ברית ותורה. והיוחסין מסתפק אם הוא נחום הלבלר או נחום המדי. וצ"ע דפלימו היה בזמן רבי שנעשה נשיא קרוב לצ' שנה אחר החורבן עי' חלק א' ושני נחום הנ"ל קדמו טובא:
2991
2992נחום איש גם זו בערוך ערך גמזו י"מ שם מקום ובד"ה ב' סי' כ"ח יש מקום גמזו. וכתב בס' תאוה לעינים כי בד"ה גימזו ביו"ד וכאן בפת"ח לכן דרשו גם זו לטובה. ועוד מדאמר איש גם זו ולא נחום גמזו א"כ י"ל מעיר גמזו היה. היוחסין שכחו להביאו בסדר א"ב בתנאים. רבו של ר"ע כ"ב שנה חגיגה (י"ב סע"א) שבועות (כ"ו ע"א) וב"ר (פכ"ג). ברכות (כ"ב א') ילחשו לר"ע. והיה מלומד בנסים תענית (כ' א') ובחלק (ר"ח) ע"ש מעשיו הנפלאים, והיה אומר גם זו לטובה לכן נקרא גם זו וכן תלמידו ר"ע אמר כל ביה דעבדין מן שמיא לטב (ע"ש). ור' ישמעאל שימש אותו. כתב ג"נ נחום איש גם זו עיבור של לוט, בתענית הנ"ל נס שנעשה לו בעפר שמלאו במקום זהב שגנבו ממנו והמלך כבש מדינה עם העפר כן אברהם כשהציל את לוט היה עפר חרבו. ונקטם ידיו ורגליו על שלא ריחם בסדום יד עני ואביון לא החזיקו (כדאי' בתענית ובירושלמי סוף פאה). וניצול מסדום ותיכף נהפך סדום, גם פה תיכף שיצא מן הבית נחרב הבית וזה אומרו שמובטח כל זמן שאני בבית אין הבית נופל כמ"ש המלאך כי לא אוכל לעשות דבר עד בואך שמה עכ"ל. רפאדיה קבור נחום איש גם זו ועליו מצבה ולמטה הימנו קבר ר' ישמעאל (גא"י):
2992
2993נחום איש קודש קדשים וכן נחום בר' סימאי עי' ר' מנחם בר סימאי:
2993
2994נחום בן ירמיה ע"ל ר' תנחום:
2994
2995ר' נחום אחוה דר' אילא ביצה. בעא קומי ר' יוחנן. ירוש' פ' משילין סוף הלכה ב':
2995
2996נחום בר נפח ע"ל מנחם:
2996
2997ר' נחום בר פפא ע"ל נחמן:
2997
2998נחום שמעי' דר' אבהו הוה מסתמיך אכתפיה בעא מחלוקת כו' ואח"כ סתם כו' פ"ד דיבמות (מ"ב סע"ב) והיוחסין בשם רש"ג ז"ל נחום שמעי' דר' אבהו כדבעי מיניה מרבי בעירובין סתם במתניתא ומחלוקת בברייתא מאי וא"ל רבי לא שנאה ר' חייא מניין לו עכ"ל. אינו בעירובין כ"א ביבמות ובנוסח אחר כנ"ל:
2998
2999ר' נחום א"ר אידי בר גרשון א"ר לוי בן פרטא א"ר נחום א"ר בירים (ע"ש). ר' זעירא שלחו לר' ינאי בר' ישמעאל ירוש' תענית פ"ב הלכה ב'. ברכות פ"ד מתני' ג'. בש"ר חייא בר בא ירוש' ר"פ המוכר את הבית. בשם שמואל בר אבא ירוש' פ' כיצד מעברין:
2999
3000נחום איש גליא וא"ר יוסף הלכה כמותו פ' אע"פ (ס' סע"א) ע"ל ר' מנחם:
3000
3001נחום בן קנה עי' ר' נחוניא בן הקנה:
3001
3002נחום רבה בר נחום וצ"ע. שמואל בן נחום:
3002
3003נחומא בן אפקשיון ר' ישמעאל אומר ר"ע אומר נחומא בן אפקשיון אומר כו' מתיא בן שמואל אומר כו' ריב"ב אומר יומא (כ"ח רע"ב):
3003
3004רב נחומי בר אדא עי' רב נחמן:
3004
3005רב נחומי ואמרי לה רב חנניה בר מניומי אמר לאביי (ע"ל ר' חנינא ב"מ). מניומי ברי' דרב נחומי:
3005
3006ר' נחומי ורבה פליגי עירובין (ע"א ב'):
3006
3007רב נחומי בר זכריה בעא מאביי שבת (קכ"ז א') עירובין (ק"ב א'). משמיה דאביי ביצה (ט"ז א' ב') ומר ברי' דרבינא שבת (קל"ו א'). ובכריתות (ט"ו א') מר בריה דרבנן (צ"ל דרבינא ובשס"ח ל"ת) ורב נחומי ב"ז תרגימנא ובב"ק (כ"ה ב') רב נחמן ב"ז רמי לאביי נ"ל שצ"ל רב נחומי:
3007
3008ר' נחומי זקינו של רבא בר מניומא בזמן רב נחמן. לא מצאתי ועי' מניומי ברב נחומי אולי איזה ט"ס הוא:
3008
3009ר' נחומי בר חייא בר אבא ע"ל נחמי':
3009
3010ר' נחוניא בן הקנה פ"ג דאבות. במשנה ברכות פ"ד ב'. בזמן הבית תלמיד ריב"ז חכם גדול וחסיד ועשה ס' הבהיר על סודות הקבלה, ונראה שהוא ר' נחוניא הגדול ושאלו ר"ע באיזה זכות האריך ימים ואמר שלא קיבל מתנות ולא עמד על מדותיו וותרן בממון הייתי (בעין יעקב אינו) פ' בני העיר (כ"ח א') אבל שם חזר ואמר (צ"ל שם לפני זה) ששאלו את ר' נחוניא בן הקנה במה האריך ימים ואמר שלא נתכבד בקלון חבירו ולא עלתה קללת חבירו עמו, וותרן בממון הייתי אלו ב' מדות היו בר"נ הגדול. ואולי זה שלא קבל מתנות שלא להתכבד בקלון חבירו שהיו נותנים לו ולא לחבירו, ובפ"ד דברכות במשנה שהיה מתפלל בכניסתו לביהמ"ד. אריב"ז נראין דברי ר' נחוניא בן הקנה ב"ב (י' ב') מדקראו ר' נחוניא נראה דלא היה תלמידו. והוא רבו של ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג (ע"ש) גם רבו של ר' ישמעאל חבירו של ר"ע. וקיבל ממנו סודות הקבלה הורידו למרכבה לידע אם נגזרה משמים גזירת עשרה הרוגי מלכות עש"ב. בהקדמת ס' מג"ע ר' נחוניא בן הקנה חבר ס' הפליאה נחוניא עם הכולל גימ' פליאה. בעדיות וחולין (קכ"ט סע"ב) פליג עם ר"א ור' יהושע (ע"ל ר' נחוניא בן אלחנן) נראה ט"ס בן אלקנה אלא הוא סתם ר' נחוניא. כתב היוחסין [בסה"ד] בענין ר' ישמעאל (בן אלישע כ"ג הנ"ל) וידוע דר' נחוניא בן הקנה לא ראה החורבן, ידיעה זו נעלמה ממני מנ"ל שלא ראה החורבן ואדרבה דהוא העלה למרכבה את ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג לידע אם נגזרה משמים גזירת י' הרוגי מלכות ור' ישמעאל היה ראשון מן י' הרוגי מלכות עם רשב"ג הזקן בשעת החורבן. ולדעת היוחסין נהרגו אחר החורבן א"כ ראה ר' נחוניא בן הקנה החורבן:
3010
3011ומצאתי בספר קבלה כתב יד ישן נושן ראיתי להעתיקו פה כי לא ידעתי באיזה דור היה ובאשר הוא מיוצאי חלציו של ר"נ בן הקנה כתבתי אותו פה. ז"ל אמר קנה אבן גדוד בנו נחום ממשפחת רם ר' נחוניא בן הקנה אשר הוא הבין סתרי תורה, בשנת ד' אלפים ראה אבי בחלום הנה כלתך אשת בנך מעוברת ויולדת לך בן וקרא שמו נחום ויהי היום והמליטה אשתי זכר וקראתי שמו נחום ובהיותו בן ג' שנים הכיר לבוראו והתחיל לדבר ג' ימים רצופים בפ' אנכי ה' אלהיך ונרתע אבי ז"ל מפניו והנה ג' אנשים באו ונער אחד קטן ביניהם א' שחור פי' נגד מדת גבורה מדה"ד כו' והב' לבן פי' נגד מדת חסד כו' והג' ירוק נגד ת"ת והנער פי' מלכות כו' ואני כשראיתי ברח דמי ממני אך בני נחום נתחזק ונקרב אליהם ותפש בכנף בגדיהם וא"ל למה באתם כו' וכראות אבי לקח הנער שהבין שנכנס לשאול מה למעלה מה למטה כו' א"ל אבי ז"ל קנה קח את בנך נחום וישבו לפניך וכתבו לכם מ"ע ול"ת שרשם כו' והנה האנשים שבאו לאבי עודם עומדין שם ושאל אותם בני נחום למה באתם וענה א' שצורתו לבנה להשמיעכם מקרא כו' וי' שנים היינו יושבים לפני אבי ולומדים ממנו דברים נפלאים ואחר י"ג שנים נפטר אבי כו' אמר לג' אנשים ולאביו קנה ולאבי אביו אבן גדוד למה כו' עכ"ל:
3011
3012ר' נחוניא הגדול עי' לעיל ר' נחוניא בן הקנה:
3012
3013ר' נחוניא בן אלנחן איש כפר הבבלי בעדיות פ"ו (משנה ב' נ') חולק עם ר"א ור' יהושע נ"א נחמיה. ובכורות (י"ב) ובחולון (קכ"ט סע"ב) אומר ע"ז ר' נחוניא בן הקנה נראה ט"ס. כי הוא הענין הנזכר בפ"ו דעדיות משנה ג' ושם מזכיר סתם ר' נחוניא ור"א ור' יהושע ובוודאי הוא ר"נ בן אלנחן הנזכר לפני זה במשנה ב'. ובברייתא ר' נחוניא בש"ר נחוניא הגדול:
3013
3014ר' נחוניא בן גודגדא (עי' ר' יוחנן בן גודגדא) במשנה עדיות פ"ה ט'. גיטין (נ"ה א') יבמות (קי"ב ב'):
3014
3015ר' נחוניא חופר שיחין (רפ"ה דשקלים) החסיד חופר שיחין ובורות לעולי רגלים מט"ו חסידים שהיו ממונים במקדש (עי' מתיא בן שמואל) ומעשה שנפלה בתו לבאר ואמר ר' חנינא בן דוסא בשעה זו עלתה יבמות (קכ"א ב') וב"ק (נ' א') ובירוש'. העיד לפני ר' יהודה סוטה (י"ח ב'):
3015
3016ר' נחוניא בריה דרב יוסף ע"ל נחמיה ברי'. ויש רב יוסף ברב נחוניא:
3016
3017נחוניא בן יוסף בן פכסס (ע"ש).
3017
3018ר' נחוניא איש בקעת בית תורתן ור' יוחנן אמר בשמו מ"ק (ג' ב') תענית (ג' א') סוכה (מ"ד א') זבחים (ק"י ב') והיוחסין הביא באות י' ר' יוחנן איש בקעת ב"ח בזמן ר' יוחנן ובאות נ' נחמיה איש בקעת ב"ח בסוכה. מזכה שטרא לשנים, אבל הגי' שלפנינו ר' נחוניא:
3018
3019ר' נחוניא בש"ר דוסא בר טבת (ע"ש) אמר ר' נחוניא אמרו לי כל מורי הוראות הלכה כרכיש בר פפא חולין (נ"ה ב'):
3019
3020ר' נחוניא א"ר יוחנן מעדותו של ר' נחוניא נשנית משנה זו, ע"ל נוולא:
3020
3021ר' נחוניא דבית חוורן ע"ל חוניא:
3021
3022נחוניא ר' אבדימי ב"נ. רבינא ב"נ:
3022
3023ר' נחמיה העמיסוני ואמרי לה ר' שמעון העמיסוני (ע"ש) היה דורש כל אתין שבתורה כיון שהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש עד שבא ר"ע ודרש לרבות ת"ח פרק כל שעה (כ"ב ב') קדושין (נ"ז ב') ב"ק (מ"א) בכורות (ו'):
3023
3024נחמיה איש בית דלי ור"ע מצאו כשיצא לנהרדעא לעבר שנים וא"ל ששמע מר"ג הזקן בזמן הבית כי ע"א כשר לעדות אשה ואז א"ל כי ר' יהודה בן בבא אומר כמוהו ור"ע העיד זה משמו ושמח ר"ג נכדו של ר"ג הזקן סוף יבמות (קט"ו, קכ"ב א') במשנה. ועדיות פ"ח משנה ה'. ר"ע העיד משמו:
3024
3025ר' נחמיה בן אלנחן ע"ל נחוניא:
3025
3026ר' נחמיה פ"ח דתרומות (משנה ז') ופ"ג דמעשרות (מ"ה) ושבת פ"ח ד' פ' י"ז ד'. יבמות פ"ה ו'. נדרים פ"ג י"א. נזיר פ"ט ד'. סוטה פ"ה ד'. סנהדרין פ"א ו'. פ"ט א'. פ"י ג'. זבחים פי"ג ו'. נדה פ"ט ג'. זבים פ"ד ג' ז'. טבול יום פ"ג א'. מכשירין פ"ג ב'. כלים פי"ח ה'. נגעים פי"א ה'. נדרים פ"ד ג'. אם הוא ר' נהוראי (ע"ש), וברבה פ' ויחי פ' צ"ח שהוא מזרע נחמיה התרשתא. וסמכו ר' יהודה בן בבא (ע"ש) וסתם תוספתא ר' נחמיה אליבא דר"ע רבו. עי' סנהדרין (פ"ו). ובתוס' יומא (מ' ב') ר' נחמיה תלמיד ר"ע וב"ר פס"א. בשם אביו פסחים (נ"ד א'). ובספרא מצורע בפ' ולקח כבש אחד שאל ר"ע את ר"נ. ושם בסמוך ר' נחמיה ור"א בן יעקב וזבחים (ס"ה א') וב"מ (ס"ב). ז' זקנים הלכו לעבר השנה ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ור' נחמיה וראב"י ור"י הסנדלר (ע"ש). ר' נחמיה ור' אלעזר אומר תוספתא מנחות פ"ז. בש"ר אלעזר בר' יוסי הגלילי ב"ר פכ"ו. פליג עם ר' יהודה מכות (י"א) מדות (י"א), ור"ש עירובין (ה'), ר' יהודה ור' נחמיה הלכה כר"נ (ס' כריתות ימות עולם שער ג'):
3026
3027נחמיה איש שיחין העיד את ר"ע ירושלמי ספ"ב דסוטה. ועני אחד ביקש ממנו ליתן לו תרנגולת ונתן לו מעות שיקנה בשר ואכל ומת ואמר ספדו להרוגי נחמיה סוף פאה. וב"ר פי"ב ר"נ איש כפר סיחין:
3027
3028ר' נחמיה איש בקעת חורותן ע"ל נחוניא:
3028
3029ר' נחמיה דיפו בש"ר יעקב דקסרין (ע"ל ר' מנהמא):
3029
3030נחמיה או רב נחמן בר ברוך ע"ל נחמן:
3030
3031רב נחמיה בר (רב) יוסף שבת (נ' ב') בכורות (ט' ב') א"ל מר זוטרא בריה דרב הונא בריה דרב פפי לרבינא אתון הא דר"י ב"י אהא מתניתו (ע"ש). אשת רב יוסף ברי' דרבא אתאי לקמיה כתובות (ס"ה א'). אשכחינהו לרב פפי ולרב פפא ולרב הונא בריה דרב יהושע מ"ק (י"ט ב'). ע"ל ר' נחמי' ברב יהושע אולי א' ט"ס וכעת אין הגמרא לפני. קמיה דרבא פ' א"צ (כ"ח סע"א). שלח לרבה בר רב הונא זוטא לנהרדעא כתובות (ס"ט א') ב"ב (ס"ו ב'). עי' רב המנונא ברב יוסף. רב דימי בנו:
3031
3032ר' נחמיה חתניה דבי נשיאה א"ר נחמיה ראיתי לר' אמי ור' אסי יומא פ"א ופ"ח (ע"ח א'):
3032
3033נחמיה בריה דרב הונא בר חנילאי לא מצאתי רב הונא בר חנילאי. ובעירובין (מ"ג ב') ר' נחמיה בריה דרב חנילאי נפק חוץ לתחום א"ר חסדא לרב נחמן תלמידך נחמיה בצער וא"ל עשה מחיצה של בני אדם ויכנס:
3033
3034רבנא נחמיה ורבנא עוקבא בני ברתיה דרב (ע"ש):
3034
3035ר' נחמיה בר עוקבן ור' יוסי ור' יעקב בר זבדי ירושלמי:
3035
3036ר' נחמיה בר מר עוקבן בריה דרב יוסף ירוש' ר"פ חרש:
3036
3037רבנא נחמיה אחוה דריש גלותא ורבין ואביי יתבי קמיה שבת (כ' ב'):
3037
3038דבי רב נחמיה ריש גלותא בעא מרב אשי ב"מ (צ"א ב'). וע"ל עוקבא אולי בנו:
3038
3039ר' נחמיה בן אלעזר מ' איכה פ' ולא זכר הדום רגליו:
3039
3040ר' נחמי' ברב שמואל בר נחמן ע"ל רב נחמן:
3040
3041ר' נחמיה הפחה תנחומא פנחס:
3041
3042ר' נחמיה בריה דר' חייא בר אבא ירוש' ברכות פ"ג. דמאי פ"א הלכה ב' ר' נחומי:
3042
3043ר' נחמיה ברב יהושע אשכח לרב פפי ולרב פפא מ"ק (י"ט ב'):
3043
3044ר' נחמיה ור' יהושע בש"ר אחא רבה ריש פתיחתא דאיכה אולי הוא ר' נחמיה ברב יהושע:
3044
3045ר' נחמיה בש"ר נחמי' ירוש' כלאים פ"א הלכה ב'. ור' עזריה ור' ברכיה. בעא ר' נחמי' מרבה יבמות (ק"ב סע"א):
3045
3046ר' נחמיה או רב נחמיה הונא מר בר' נחמי' ר' טובי בר' נחמיה. ר' יהודה או ר' יודן בר"נ. ור' יהושע הכהן בר"נ. ר' שמואל אחיו דר"נ צ"ע:
3046
3047נחמיה חייא בר נחמיה. עוקבא ריש גלותא ב"נ. רבא ב"נ וצ"ע:
3047
3048רב נחמן
3048
3049א) רב נחמן סתם הוא בר יעקב כ"כ תוס' ב"ב (מ"ו ב') בעא רב נחמן ברב חסדא לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו אריס מעיד או אינו מעיד הוה יתיב רב יוסף קמי' א"ל ר"י הכי אמר שמואל. כתבו תוס' רב נחמן סתם שבכל הגמרא הוא רב נחמן בר יעקב. תדע דבכל הגמרא לא תמצא רב נחמן בר יעקב שנזכר שמו ושם אביו אלא א"כ יש רב נחמן אחר אצלו כי הכא (שנזכר רב נחמן ברב חסדא וסנהדרין (ח' א', כ"ד ב') כתובות (ק"ד ב') ע"ש. או רב נחמן בר יצחק תוס' עירובין (מ"ג ב'). ובפח"ה (נ"ב א) ר' חייא מהורמיז אשתעי לר"נ בר יצחק משמי' דר"נ בר יעקב. ואני אכתוב לקמן הרבה שנזכר רב נחמן בר יצחק ונזכר רב נחמן סתם ולא אמר רב נחמן בר יעקב) ובירוש' פליגי בכ"מ ר"נ בר יעקב ורב ששת (ובבבלי יומא (ו' ב') פליגי ר"נ ורב ששת) משמע דהוא ר"נ סתם דהוא בר פלוגתי' דרב ששת בגמ' שלנו ולא כמו שמשמע מפירש"י. בגיטין (ל"א ב') דר"נ בר יצחק הוא ר"נ סתם דהוה חתניה דבי נשיאה כדמוכח בהעור והרוטב (קכ"ד א') וז"ל א"ר נחמן לעולא א"ר יוחנן הכי אמר לי' אין א"ל רב נחמן האלהים אם אמרה ר' יוחנן לי מפומיה לא צייתנא ליה כי סליק ר' אושעיא אמר לר' אמי הכי אמר עולא והכי אהדר ליה ר"נ א"ל משום דר"נ חתניה דבי נשיאה מזלזל בשמעתא דר' יוחנן). ועוד דאמרי' בגיטין (ל"ט ב') א"ר נחמן בר יצחק אנא אמינא אין הלכה ורבנן דאתי ממחוזא אמרי א"ר זירא משמיה דר"נ הלכה אלמא ר"נ סתם לאו היינו ר"נ בר יצחק. ובעירובין (מ"ג ב') אמר יתיב ר"נ בר יצחק אחורי דרבא ויתיב רבא קמיה דרב נחמן (וכ"ה בב"ב קנ"ב א') וכן בכמה מקומות אמר רבא אמר ר"נ ור"נ בר יצחק היה תלמיד רבא כדמשמע פ' לא יחפור עכ"ל התוס' בב"ב. ובגיטין (שם) רבא ור"נ בר יצחק הוו יתבי חליף ואזל רב נחמן בר יעקב בגוהרקא דדהבא ופרס עלי' סרבלא דכרתי רבא אזל לגביה ר"נ בר יצחק לא אזל א"ל רבא דלמא מאינשי דבי ריש גלותא הוא רבא צריך להו אנא לא צריכנא. (פירש"י רב נחמן בר יצחק חתניה דבי נשיאה הוה בפ' העור והרוטב) כדחזי דר"נ בר יעקב הוא אזל לגביה. כתבו שם התוס' רש"י פירש דר"נ בר יצחק הוא סתם ר"נ שהיה חתן ריש גלותא (וכ"ה בתשו' רש"ל דבהעור והרוטב ריש גלותא (ועי' אבא מרי ר"ג דר"נ בר יצחק הי' חתנו). וצ"ע דהא בעור והרוטב אמר שהי' חתניה דבי נשיאה וכ"כ רש"י. וכ"מ ממ"ש רבא לר"נ בר יצחק על ר"נ בר יעקב דלמא מאינשי דר"ג הוא. ובפ' מי שאחזו בי ר"ג מצערין לר' עמרם חסידא שמעה ילתא פירש"י אשת ר"נ בת הנשיא ואשת אב"ד וחשוב (ע"ל). ובפ' א"צ כתבו התוס' דבת ר"ג היתה. ובפ' המוכר הבית דאמר ר"ה לר"נ דמקרביתו לבבא דר"ג פירשב"ם ר"נ חתנא דבי נשיאה ורגיל במקום דיינים. ורש"י כתב בפ' עשרה יוחסין דר"נ שילתא אשתו היה חתן הנשיא ודיין לר"ג. ולפ"ז האמת שהיתה בת הנשיא אלא שבעלה ר"נ היה אב"ד אצל ר"ג ע"כ היתה חשובה בבית ר"ג) ואין נראה אלא כי רב נחמן סתם הוא ר"נ בר יעקב חבירו של רב ששת ומ"ש ר"נ בר יצחק שא"צ לו לפי שהיה עשיר עכ"ל התוס' בגיטין:
3049
3050והנה אביא לך ראיות ברורות לדעת התוס' דר"נ סתם הוא בר יעקב ולא בר יצחק. בברכות (ס"א א') ועירובין (י"ח ב') א"ר נחמן מנוח עם הארץ היה מתקיף לה ר"נ בר יצחק כו', הרי דר"נ סתם לאו רב נחמן בר יצחק וכ"כ התוס'. ובפסחים (מ' סע"א) א"ר הונא ברב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל א"ל ר"נ בר יצחק לר"ה קאמר מר. ובשבת (נ"ז ב') אמר רב נחמן אמר שמואל כו' א"ל רב נחמן בר יצחק מתניתין נמי דיקא. ובעירובין (ע"ב ב') א"ר נחמן הלכה כרב יהודה הסבר אר"נ בר יצחק מתניתין נמי דיקא. וביומא (נ"ד א') א"ר נחמן וחכמים אומרים כו' אר"נ בר יצחק אף אנן נמי תנינא. ובשבת (ס"ט ב') א"ר נחמן אמר רבה בר אבהו כו' מתקיף לה ר"נ בר יצחק. בנדה (ט"ז א') בעו מרב נחמן ובאותו פלפול אמר אר"נ בר יצחק וכן בב"מ (צ"ג סע"א). וביבמות (ק"א ב') א"ר נחמן חליצה בשלשה א"ל רבא כו' אלא אר"נ בר יצחק. וכנ"ל בפ' השולח ובפ' מי שהוציאוהו ובפ' א"צ (כ"ה א') א"ר נחמן והקשה עליו ואמר אלא אמר רב נחמן בר יצחק. ושם (כ"ו ב') דרש רבה ב"ר הונא כו' א"ל ר"נ אבא תני כו' אמר אביי כוותיה דרבה בר"ה מסתברא כו' אר"נ בר יצחק, ומזה מוכח אף שמזכיר ר"נ בר יצחק מזכיר את ר"נ סתם ולא מזכירו ר"נ בר יעקב דלא כסברת התוספות שכתבו דלא מזכירו ר"נ בר יעקב אלא במקום שמזכיר רב נחמן אחר דהיינו ברב חסדא או ברב יצחק. אבל מ"מ מוכח דסתם רב נחמן אינו ברב יצחק:
3050
3051בגיטין (ס"ז ב') רב עמרם חסידא כי הוה מצערין ליה בי ריש גלותא כו' שמעה ילתא פירש"י אשת רב נחמן בת הנשיא ואשת אב"ד וחשובה כדאי' בהעור והרוטב. ובפ' א"צ (כ"ה סע"א) רב נחמן שרי לילתא למיפק באלונקי פירש"י אשתו של ר"נ. וכתבו תוס' הא לא התירו אא"כ יש בה צורך רבים וי"ל דלמא נמי הולכת לצורך רבים דבת ראש גולה היתה ורבים צריכין ממנה עכ"ל. צ"ע דהא כתבו התוס' הנ"ל ורש"י הנ"ל דילתא היתה בת הנשיא. ובסוכה (י' ב') רב חסדא ורבה ברב הונא אקלעו לבי ר"ג אגנינהו ר"נ בסוכה כו' פירש"י ר"נ אב"ד היה ונגיד ומצוה בבית ראש גולה ועושין על פיו. ר"נ אקלע לסורא עול לגבי' רב חסדא ורבה ברב הונא סוכה (י"ד ב') ואמרו נעקרה להא דרב ושמואל שבועות (מ"ח ב'). ובסוכה (ל"א א') ההיא סבתא אתאי קמיה דר"נ אמרה ליה ר"ג וכלהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה יתבי ובברכות (נ"א ב') עולא אקלע לבי רב נחמן ואכלו ובירך א"ל רב נחמן לעולא לשדר מר כסא דברכתא לילתא ולא שלח ובכעסה שברה ת' דני דחמרא ושלחה לעולא ממהדורי מילי כו'. ואח"ז מזכיר תיכף ר"נ בר יצחק. הרי מבואר שילתא שהיתה אשת ר"נ סתם היא היתה בת הנשיא. ולדעתי דאי' ביבמות (פ' סע"ב) דרבה בר אבהו אמר לרבנן עיינו ברב נחמן אי בשרו מעלה הבל ואתן לו בתי לפי שר"נ לא הי' לו זקן אלא מעט הנה ומעט הנה, ובאגרת רש"ג כתב שהוא מזרעו ומבני דוד אתי וידוע כי הנשיאים היו מזרע דוד א"כ ילתא היתה בת רבה בר אבהו. אף דבשלשלת הקבלה (ל"ה) כתב דלעיינו ברב נחמן בר יצחק אזל לשיטת רש"י דסתם ר"נ הוא בר יצחק. אך מצינו במקומות רבים שר"נ סתם אמר בשם רבה בר אבהו וכתבו התוס' כי היה רבו של ר"נ (ע"ש) אבל ר"נ בר יצחק מצינו רק במקום אחד שאמר בשם רבה בר אבוה. א"כ אם היה חתן רבה בר אבוה יותר מסתבר שהוא ר"נ סתם שבמקומות רבים אמר משמו, וקצת ראיה שהיה לר"נ בן שמו רבה ויהיה ע"ש חמיו. ובב"ב (ס"ה א') אר"נ לרב הונא הלכתא כוותין או כוותייכו א"ל רב הונא הלכתא כוותייכו דמקרביתו לבבא דר"ג דשכיחי דייני. פירשב"ם הלכתא כוותייכו שמואל ור"נ תלמידו היה. דמקרביתו בי ר"ג ר"נ חתנא דבי נשיאה היה ורגיל במקום הדיינים דשכיחי דינים וראה מעשים בכל יום היאך דנין. ובפ"י דכתובות (צ"ד ב') רמי ומר עוקבא בני חמא באו לפני רב ששת ורב נחמן ואר"נ לר"ש אנא דיינא (עפ"י ר"ג והישיבה) ומר לאו דיינא. וב"ב (קנ"א א') ענין כזה ומעשה אחר. ובסנהדרין (ה') אר"נ כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי. ובכורות (ל"ז א') כגון אנא חכם כו'. ובב"מ (ס"ו א') אר"נ כולי עלמא לגבי דידי בדיני דרדקי. וב"ק (צ"ו ב') אר"נ לרבא לא אמינא לך כי יתיבנא בדיני לא תימא לי מידי דאמר הונא חברין עלאי אנא ושבור מלכא (שמואל) אחי בדיני. וקרא את ר"ה חברין ע"ש בהרבה מקומות. נמצא זה שהיה בקי בדינים שהיה חתן הנשיא היה חבירו של רב הונא ורב ששת. ובר"פ א"צ (כ"ה א') אר"נ נפלון חברין ברברבתא פירוש רב הונא ורב חסדא חבירו של רב נחמן פירש"י כי שלשתן ר"נ ור"ה ור"ח היו תלמידי רב. וידוע דרבא היה תלמיד רב חסדא ואיך ר"נ בר יצחק שיהיה לפירש"י ר"נ סתם שהיה חבירו של ר"ח יהיה תלמיד רבא שהיה תלמיד חבירו רב חסדא. ועוד דרב נחמן סתם לרש"י יהיה ר"נ בר יצחק שהיה תלמיד רב ושמואל ורב מת ד"א ג' ורבא מת ד"א קי"א ורב נחמן בר יצחק מלך אחר מות רבא ומסתמא גדול היה רב נחמן כשלמד לפני רב א"כ יהיה רב נחמן בר יצחק במותו בערך ק"ל שנה ויותר. ובע"ז (ס"ג א') אר"נ בר יצחק אמר רב חסדא נראה כי רב חסדא רבו והא ר"ח חבירו של ר"נ סתם א"כ ר"נ סתם אינו רב נחמן בר יצחק. ובפ' י' יוחסין (ע' ע"א) ההוא גברא אזמניה לרב יהודה (שהיה בפומבדיתא) לדינא לקמיה דרב נחמן (לנהרדעא) אזל רב יהודה לגבי רב הונא (לימלך בו אם יש לו לילך לפני ר"נ) א"ל איזיל או לא איזיל א"ל רב הונא מיזל לא מיבעי לך משום דגברא רבה את (שאתה גדול ממנו את ראש בפומבדיתא ופירש"י בסנהדרין (ל"ב) גולה הוא פומבדיתא שעיקר ישיבת בבל שם ור"נ בנהרדעא. ועי' ערוך ע' נהר השני כי ר"נ היה בנהרדעא. וביוחסין [בסדר האמוראים לזמניהם] ר"נ בשלחי ומחוזא עם רבנן בנהרדעא ולא אשכחן דעייל קמי רב הונא דקראו חברין) אלא משום יקרא דבי נשיאה (שהוא דיין לריש גלותא וחתן הנשיא רש"י) קום זיל אזל אשכח לרב נחמן דהוה בני כו' א"ל רב נחמן נשדר מר שלמא לילתא כו' ואר"נ לדונג בתו כו'. הרי סתם ר"נ שהיתה אשתו ילתא בת הנשיא היה לראש בנהרדעא, ובס' יוחסין [שם] בשם דורות עולם ובשם אגרת רש"ג כתב רב יהודה מלך בפומבדיתא ואחריו רבה ואחריו רב יוסף ואחריו אביי ואחריו רבא ואחריו ר"נ בר יצחק מלך בפומבדיתא הרי ר"נ בר יצחק לא מלך בנהרדעא. א"כ איך יהיה ר"נ סתם ר"נ בר יצחק שהזמינו את רב יהודה לר"נ לנהרדעא שמעולם לא מלך שם. וזו ראיה שאין עליה תשובה כדעת התוס' דר"נ סתם הוא בר יעקב ולא בר יצחק. ובסוף מ"ק (כ"ח א') רב נחמן היה גוסס וביקש לרבא דלימא למלאך המות דלא לצערי' ואחר מותו אמר לרבא דלא הו"ל צערא ואי אמר לי קוב"ה דליהדר להאי עלמא לא הוה בעינא דנפישי בעיתותא דמ"ה. גם מזה הוכחה דר"נ סתם אינו בר יצחק דהא ר"נ סתם שהיה רבו דרבא (ע"ש) מת בחיי רבא ור"נ בר יצחק מלך אחר מות רבא כו':
3051
3052והיה נראה מקום לומר קצת סמך לפירש"י דר"נ סתם הוא בר יצחק דאי' בקדושין (ל"ג סע"א) אביי יהיב ידא לסבי (פשט ידו לזקנים ונשענים עליו) רבא משדר שלוחי' (לפשוט להם יד אבל הוא עצמו לא) רב נחמן משדר גוזאי (סריסים שהיו תמיד לפניו לפי שהיה שר חתן הנשיא ואב"ד היו רגילים לעמוד לפניו ולכוף מאן דלא ציית דין וכשהיו זקנים עוברים לפניו היה שולח הסריסים להחזיק בידן אבל הוא עצמו לא שלא לזלזל בתורתו רש"י) אמר אי לאו תורה כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא (ע"ל אביי). א"כ מדהקדים אביי ורבא לרב נחמן מוכרח לומר דר"נ סתם הוא בר יצחק שהיה תלמיד רבא ע"כ הקדים את רבא לר"נ. ובתשו' חוט השני כתב ב' רב נחמן סתם היו. לרש"י ר"נ בר יצחק. ולתוס' ר"נ בר יעקב. ועוד א' הנ"ל בקדושין דאמר אי לאו תורה כמה נחמן בר אבא איכא בשוקא. אם לא שנדחק לפרש שר"ל בר אביהם והוא דוחק. ולומר דב' רב נחמן היו אין דוחק כולי האי עכ"ל. (וע"ל שיש ר"נ בר אבא). ולפ"ז יתורץ מה שהקשיתי למה מקדים אביי ורבא לרב נחמן דלפי דבריו היה זה רב נחמן בר אבא. אבל רש"י פירש סריסים היו לפניו שהיה שר חתן הנשיא ואב"ד א"כ יהיה ר"נ סתם חתן הנשיא ואב"ד וגם רב נחמן בר אבא יהיה ג"כ חתן הנשיא ואב"ד וזהו רחוק מן הדעת. אלא מה שהקדים אביי ורבא לר"נ היינו כי כל אחד עשה התרוממות, אביי בעצמו יהיב ידא לסבא ורבא שלח שלוחים ולא הוא עצמו ואפשר דשלוחיו היו תלמידיו כי ר' אליקים היה שמעיה תלמידו. אבל ר"נ נהג ברמה ושלח סריסים:
3052
3053ב) ילתא אייתא דמא לקמיה דרבב"ח והדר לקמיה דרב יצחק ברב יהודה נדה (כ' ב') וכתבו התוס' הא דלא אתיא קמי' דר"נ בעלה שמא לא היה בקי (ואולי שמא יהיה לבו נוקפו ומחמיר). דביתהו דרב הונא (אחר מות ר"ה) הוה לה דינא קמי' דרב נחמן אמר איקום מקמה דאשת חבר כחבר וכדי שלא יסתתם טענות חבירו אפרח עליה בר אווזא שבועות (ל' ב'). א"ר נחמן לרב יצחק ברכני מר וא"ל משל לאילן כו' במה אברכך הרי לך בנים ותורה ועושר אלא יהי רצון שיהיו צאצאי מעיך כמותך תענית (ה' סע"ב). והיו נראין הדברים דקצת ראיה מזה לפירש"י דסתם ר"נ הוא בר יצחק שהי' עשיר כמ"ש לעיל בשם התוס' דא"צ לבני נשיאה שהיה עשיר. אך באמת רב נחמן היה עשיר ששברה ת' דני דחמרא ורב נחמן בר יעקב בגוהרקא דדהבא וסרבלא דכרתי. אמר רב נחמן לדרו עבדו בפסוקא קמא צערן ברכות (י"ג ב'). וא"ל אטמין לי צונן שמע ר' אמי ואקפיד א"ר יוסף מ"ט אקפיד שבת (נ"א א'). וא"ל ע"פ (קט"ז א'). אר"נ לחמא בר אדא שליח ציון זיל לגבי ר' יעקב בר אידי אדאזל נח נפשיה ואשכח לר' זריקא ביצה (כ"ה ב'). בפסחים (מ' א') אמר רבה בעל נפש לא ילתות א"ל רב נחמן מאן ציית ליה לאבא (לרבה קרי אבא לשון רבנות) דהא רב הונא ורבא בר אבין לתתי. כד אתי לשכנציב מכריז מאן הויא לי ליומא יומא (י"ח ב') יבמות (ל"ז ב'). רב נחמן גזר תעניתא בעא רחמי ולא אתי מטרא אמר שקלוה לנחמן חביטו מן גודא לארעא חלש דעתיה ואתא מטרא תענית (כ"ד א'). אמר רב יוסף דרש רב נחמן בר יצחק להני קראי כסיני קדושין (כ' ב') וכתב מהרש"ל שם בס"א אינו תיבת בר יצחק, צ"ע למה מחקו ואולי לפי דאיתא במ"ק (י"ב א') ובעירובין (ל' א') אר"נ בר יצחק סיני אמר פירש"י רב יוסף. ואיך יתכן שישבח אותו בשבחו לקראו סיני, או נ"ל דמצינו אמר רב יוסף אמר רב נחמן תענית (ל' ב') ובב"ב (מ"ו ב') יתיב רב יוסף קמי' דר"נ דנראה דהי' רב יוסף תלמיד ר"נ ורב יוסף היה רבו של רבא ורבא רבו של ר"נ בר יצחק ואיך יאמר על תלמיד תלמידו סיני. ואח"כ עיינתי בס' חכמת שלמה וכתב בס"א אינו תיבת בר יצחק ונ"ל שהוא סתם ר"נ דאל"כ יהיה קשה לתוס' בס"פ כל הגט שר"נ בר יצחק הוא חבירו של רב אשי (אינו שם בתוס' ע"ל ר"נ בר יצחק) והוא קטן מן רבא דיתיב אחורי דרבא א"כ רב יוסף שהוא רבו של רבו איך קלסיה לר"נ בר יצחק עכ"ל. ושמחתי שכוונתי לדעתו. אבל על ר"נ סתם שהיה רבו של רב יוסף יצדק שקראו לרבו סיני. אכן ראיתי בערכין (ל' ב') א"ר יוסף דרש ר"נ בר יצחק להני קראי כסיני. וכן בערוך ע' סן דרשינהו ר"נ בר יצחק להני קראי כסיני, וקשה להגיה שיזדמן טעות בג' מקומות. א"ר נחמן אבא מן ספרי דייני דמר שמואל הוה. ולפ"ז לדעת התוס' הוא יעקב דר"נ סתם הוא בר יעקב וכ"כ היוחסין וגם על רב יצחק כתב היוחסין שהיה ספרא דמרי שמואל (ע"ל רב נחמן בר יצחק). והוא תקן שבועות היסת (שבועות מ' סע"ב) פירש הערוך לשון כבדות שהכבידו עליו לישבע וי"מ לשון כי יסיתך שהוא לשון עצה ור"ן פירש לשון הסתה שיסיתוהו בב"ר לישבע. א"ר נחמן אי משיח מן חייא הוא אנא, חלק (צ"ח ב'), ופירש הבאר שבע אם יש דוגמתו בחיים כגון אנא שאני מושל ושבט לרדות שהוא חתנו דר"ג. ובחידושי אגדות ר"נ חתני' דר"ג (ע"ל שהיה חתנו דנשיא) מבני דוד ואפשר שהיה הוא ג"כ מבני דוד או שהיה ירא חטא כדאי' סוף סוטה (עי' מ"ש אצל ר"נ בר יצחק). או י"ל דמעלת משיח שיהיה מורח ודאין דין אמת וזה היה מעלתו שאמר כ"ע לדידי בדינא כדרדקי (ע"ל) והלכה כמותו בדינא ואמר כגון אנא דן יחידי (ע"ל):
3053
3054ג) שמואל היה רבו דרש ר"נ משום רבינו ומנו שמואל וחברינו ומנו עולא ברכות (ל"ח ב'). אר"נ ואיתימא רב ביבי בר אביי כו' דרש רב נחמן משום רבינו (ומנו כצ"ל) שמואל כו' הדר אוקי ר"נ אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הוא בידי עירובין (ט"ז ב'). אמר שמואל חולין (נ"ד א') כתובות (י' רע"א) יומא (פ"ג ב'). רבא היה תלמידו (ע"ש) יתיב ר"נ בר יצחק אחוריה דרבא ורבא קמי' דר"נ בר יעקב (ע"ל) אר"נ כו' איתיביה רבא א"ל אנא סברי למיעבד עובדא השתא דאותיבתן את ואותבן רב המנונא בסורא לא עבדינן עובדא ב"ב (ל"א ב'). גם מזה מוכח דר"נ סתם אינו ברב יצחק שהיה תלמיד רבא דא"כ הול"ל דאותבן מר. אמר רבא לאו אמינא לכו לא תתלו בוקי סריקי בר"נ ב"ב (ז' א', קג"א ב') ובע"ז (ל"ז ב') וחולין (נ'):
3054
3055ד) רב נחמן ורב הונא הלכה כר"ה באיסורא וכר"נ בדינא (ע"ש) ובס"כ י"ע ש"ג סכ"א הלכה כרב ששת באיסורא וכר"נ בדינא (ע"ש). והרא"ש פ' הזהב הלכה כר"נ בדינא דוקא נגד ר"ש. והש"ך בח"מ סס"ז ס"ק קכ"ב השיג ע"ז רק נגד כל חולק (וכ"כ תוס' פרק האומנין) וע"ת רמ"ע קי"א וע"ת בית יעקב סי' י"א מה שהקשה על הש"ך עשב"ג ויישוב על הקושיות. והני כללי חד לגבי חד אבל גבי ב' לא ועי' תוס' נדה (ח') וע"ז (ל"א) ד"ה ולא פליגי. ועי' תשו' חו"י שמצוי הוא שהש"ס יפסוק נגד הכלל א"כ מה הקשה בב"מ (ק"י) על מ"ש הלכתא כרב כהנא והא קי"ל כרב נחמן וק"ל:
3055
3056ה) מת ד"א ע"ט (ע"ל ח"א) קבורתו בכפר ברעם (גא"י):
3056
3057ו) בנתיה דרב נחמן בחשן קידרא בידייהו סבר רב עיליש שהן צדקניות ואשתביין עמו ושמע רב עיליש שאומרת זו לזו שיאמרו לשביין שירחיק אותן שלא יפדו אותן כו' ומה שהגיסו הקדירה היה ע"י כישוף גיטין (מ"ה א'). כתב ג"נ אות ב' בנות ר"נ הם ב' בנות לוט הנשארות בסדום כמ"ש וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו וגו' ויהי כמצחק ונשארו בסדום מתאות המשגל והזמה כן עתה מעשיהן של אלו, ורב עיליש הוא תיקון בלע מלך סדום והיו שבויים ביד המלאכים וניצול בזכות אברהם דמתיל ליונה וחביריו נטבעו ולא ניצולו וכן ג"כ רב עיליש תיקונו ניצול ואחרים לא ניצולו, והואיל והתחתן לאברהם עשה התעוררות ולכן נתקן עתה ברב עיליש עכ"ל. ילתא גלגול מעכה (ע"ש):
3057
3058ז) אבא בר אבימי בזמנו. ר' אבא בעא מיניה. אביי משמו ותלמידו. אבימי בר פפא. אבימי בר פפי. א"ר אדא בר אהבה ובשמו. אדא בר אבימי. ור' אדא בר מתנא. רב אחא בר יעקב. בש"ר אחא בר חנינא. א"ל רב אחא בר הונא. רב אחא בר מניומי בשמו. רב אחא בר נחמן. רב אחדבוהי ברב מתנא. איבו. ר' אידית בזמנו. ר' אמי (ע"ל). אמימר בשמו. ר' אסי חבירו. אמר לרב אשי. (עי' רב חנן מחוזנאי כי ט"ס הוא). רב ביבי תלמידו. רב ביבי בר אבין קמי'. רב ביזנא בזמנו. רב גידל בר מניומי קמי'. רב דימי בר יוסף בשמו ובעא מיניה. הון בנו בעא מיני'. רב הונא חבירו (ע"ל). רב הונא בר חנינא אר"נ. רב הונא בר חייא קמי'. רב הונא בר חייא אבוה דלוי חולק עמו וקמי' דר"נ. רב הונא בר חלב בעא מיניה. רב הונא בר' יהודה אר"נ. בש"ר הונא בר נתן. א"ל רב המנונא. רב זביד בשמו. מר זוטרא בר טובי' אר"נ. מר זוטרא ברב נחמן בשמו. ר' זירא אר"נ ר"ה (כ" ב') כתובות (צ"ח א') ב"ב (י"ב א'). זעירא שאל לר"נ. אמר זעירי. תנא חגא. אמר לר' חייא ברב מתנה. ר' חייא מהורמיז בשמו. חייא בר אמי. ור' חייא בר אבא. ר' חייא פרוזאה. ר' חייא בר יוסף קמי'. חמא בר אדא שליח ציון (ע"ל). ר' חמא בר ברתיה דחסא. ר' חנינא חוזנאה בזמנו. אבא חנן בזמנו. חסא רבו וצ"ע. רב חסדא חבירו (ע"ל). טבי רמי לר"נ. רב טבלא אזל לגביה. רב טובי בר מתנא אתא לקמיה. ר' ייבא סבא בעא מיניה. רב יהודה (ע"ל). בש"ר יוחנן שבת (קמ"ו ב'). רב יוסף בר מניומי. רב יוסף בר חמא אר"נ. רב יוסף אמר רב נחמן וע"ל). בש"ר יעקב. ר' יצחק ברכו (ע"ל). א"ר יצחק ואיתימא רב הונא ברב יהושע שבת (קל"א רע"ב). ר' יצחק בר שמואל בר מרתא קמי'. ר' יצחק בר' יהודה (ע"ל). שלח לר' ירמיה בר אבא. אר"נ אומר היה ר"מ כתובות (פ"ה) גיטין (ג', כ"ג, כ"ו) ב"ק (ג'). בש"ר מני. ר' מניומי חבירו. ר' מנשיא בר יעקב בזמנו. מר בר ישמעאל מתקיף לה וצ"ע. מר ברי' דרבינא משמי'. נחמיה בר חנילאי תלמידו. רב נחמן ברב חסדא א"ל ילמדנו רבינו. רתח על רב סחורה. רב ספרא חבירו. עולא חבירו (ע"ל). ואותיב לעולא זבחים (ט"ו א') חולין (ע"ו ב') ונקרא מר (ע"ל). עולא בר עילאה לפניו. ר' עילאי אבוה דרבה לפניו. ר' עוקבא בר חמא איתיבי'. רב עוקבא בר אבא איתיבי'. א"ל ר' עינא סבא. ר' עמרם בשמו. ר' עמרם חסידא לקמי'. רב ענן (ע"ל). רב פפא בר שמואל קמי'. אמר רב סוטה (י"ב סע"ב) פסחים (י"ג א', מ"ה ב', ק"י סע"ב) בכורות (כ"ג ב') ורב רבו (ע"ל). רבא תלמידו (ע"ל). רבה איתיב לי' ביצה (ל"ב סע"ב) חגיגה (י"ט א'). קרא את רבה אבא (ע"ש). ורבה בר נתן. בשם רבב"ח ב"ק (ק' ע"ב) וע"ל. רבה בר שילא אר"נ. רבה ברב הונא אר"נ. רבה בר אבין. א"ל רבה זוטי. רבה בר אבוה רבו (ע"ל). לרבא ברב הונא זוטי קרא אבא. רבה בר חנינא קמי'. רמי בר שמואל א"ל. רמי בא לפניו. רמי בר חמא אר"נ ואיתיבי'. רב שבא. רב שיזבי אר"נ. א"ר שילא. שמואל רבו (ע"ל). ר' שמואל בר ביסנא אר"נ. רב ששת חבירו (ע"ל):
3058
3059רב נחמן אבין ברב נחמן. ר' אחא בר"נ. הון בר"נ. הונא בר"נ. הונא מר בר"נ. מר זוטרא בר"נ. ר' חייא בר"נ. ר' ישמעאל בר"נ. רבה בר"נ. רבין בר"נ (עי' אבין):
3059
3060רב נחמן בר נחמן בר יעקב ירוש' מע"ש פ"ד הלכה ד':
3060
3061רב נחמן בר יצחק
3061
3062א) לדעת רש"י הוא סתם ר"נ ותוס' כתבו דסתם רב נחמן הוא בר יעקב. ולרש"י היה חתן הנשיא לכך אמר שא"צ לבני נשיאה ולתוס' לפי שהיה עשיר (ע"ל ר"נ סתם באריכות). אע"פ שאביו היה סופר של מר שמואל מ"מ לא נסמך. עי' ב"מ (ט"ז ב') א"ר נחמן אבא מן ספרי דייני דמר שמואל הוה. אמת לרש"י דר"נ סתם הוא בר יצחק א"כ אביו שלו היה סופר מר שמואל כמ"ש היוחסין כאן, אכן לדעת התוס' דסתם ר"נ הוא בר יעקב א"כ ר' יעקב היה סופר מר שמואל וכ"כ היוחסין ר' יעקב אביו של ר"נ היה סופר מר שמואל א"כ מזכי שטרא לבי תרי. והיוחסין עצמו כתב דעיקר כדעת התוס'. והי' נ"ל קצת סמך דאי' בביצה (כ"ה ב') אר"נ בר יצחק אנא אפיקתי' למר שמואל משמשא לטולא והיינו לפי שאביו היה סופר למר שמואל לכן היה בנו רב נחמן רגיל אצלו ואפקיה משמשא לטולא. והיה נראה קצת סמך לרש"י דסתם ר"נ הוא בר יעקב דאיתא במגילה (כ"ח ב') ובעין יעקב מועד קטן ההוא דהוה תני ספרא וספרי ותוספתא ושכיב אתו ואמרי לרב נחמן ליספדיה מר אמר היכי נספדיה הי צנא מלא ספרא דחסר תא חזי מה בין תקיפא דא"י לחסידי בבל פירש"י ר"נ בר יצחק מחסידי בבל דאמר בשילהי סוטה לתנא לא תתני יראת חטא דאיכא אנא (כ"ה בעין יעקב א"ר נחמן בר יצחק לא תתני אבל הגי' בגמ' א"ר נחמן סתם לא תתני) א"כ לגיר' העין יעקב דר"נ בר יצחק אמר לא תתני ובמגילה קרא את ר"נ סתם חסידי בבל א"כ הוא כפי' רש"י. אבל לפי גירסת הגמרא דבשני המקומות הוא ר"נ סתם אין הכרע. ובשבת (ל"ז ב') ר"נ בר יצחק מרי דעובדא פירש"י שהיה מדקדק במעשיו. א"כ י"ל כפירש"י דסתם ר"נ מחסידי בבל הוא ר"נ בר יצחק שהיה מדקדק במעשיו. אכן בשס"ח בחלופי גירסאות כ' דלספרים דגרסי ר"נ סתם מרי דעובדא ניחא טפי (ע"ש) א"כ עדיין נשאר בספק:
3062
3063ב) רב נחמן ברב חסדא אמר עליו מנה בן פרס פ' סדר תעניות טעה ע"ש. (כ"א ב') כי ר"נ בר יצחק אמר על עצמו שהוא מנה בן פרס ורב נחמן ברב חסדא הוא מנה בן מנה (ע"ש) קרא עצמו מנה בן פרס שאביו יצחק לא נסמך בשם רב. בשבת (קנ"ו ב') אימיה דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוי לא שבקתיה גלויי רישיה אמרה ליה כסי רישך כי היכי דליהוי עלך אימתא דשמיא ובעי רחמי (שלא ישלוט בך יצה"ר) לא הוה ידע אמאי קאמרה ליה יומא חד יתיב קא גריס תותי דקלא נפל גלימא מעלוי רישיה וחזא לדקלא אלמיה יצריה סליק פסקיה לקיבורא (אשכול תמרים) בשיניה. ביומא (כ"ב ב') בן שנה שאול במלכו (שמואל א' י"ג) א"ר הונא כבן שנה שלא טעם טעם חטא מתקיף לה ר"נ בר יצחק אימא כבן שנה שמלוכלך בטיט וצואה חזא ר"נ סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לכם עצמות שאול בן קיש הדר חזי סיוטא בחלמיה אמר נעניתי לך שאול בן קיש מלך ישראל. והיה אנינא דעתי' יומא (ל' א'). א"ר יוסף דרש ר"נ בר יצחק להני קראי כסיני ומהרש"ל מוחק בר יצחק (עי' ר"נ סתם מש"ש). בכתובות (כ"ב) א"ר נחמן בר יצחק ואי כתב בי' שטרא דנן נפק לקדמנא בי דינא תו לא צריך ודלמא ב"ד חציף כו' דכתיב ביה בי דינא דרבנא אשי כתב רש"י אורחא דמילתא נקיט שהוא היה ראש ישיבה במתא מחסיא בימי ר"נ בר יצחק דהוא מרא דשמעתא עכ"ל. ובמנחות (ק"ב א') א"ר אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב נחמן כתבו תוספות קמי' דרב כהנא גרסי' והוא רב כהנא האחרון שהיה בימי רב אשי אבל רב נחמן לא גרסי' דרבו של רבא היה ונפטר מקמי רבא (ע"ל רב נחמן) וביום שמת רבא נולד רב אשי ואי גרסי' קמי' דרב נחמן בר יצחק ניחא עכ"ל התוס' ואזלו לשיטתן דסתם ר"נ אינו בר יצחק. והנה ניחא זו לא ניחא לי דהא כתב היוחסין [בסדר אמוראים לזמניהם דור ה'] בשם דורות עולם ובשם רש"ג דר"נ בר יצחק מלך אחר רבא ד' שנים ונפטר ד"א קי"ז (עח"א ד"א קי"ג). ובס' שנות חיים פ' מצורע דקכ"ג ע"ג רבא מת תרס"ג לשטרות ור"נ בר יצחק מת שנת תרס"ו ואם רב אשי נולד כשמת רבא א"כ היה רב אשי בן ג' או ד' שנים במיתת ר"נ בר יצחק ואיך אמר רב אשי שמעתתא קמי ר"נ בר יצחק ואיך כתב רש"י דרב אשי היה ר"י בימי ר"נ בר יצחק והוא תמוה מאד וצ"ע. והיוחסין באגרת רש"ג כתב מת תרס"ג דהוא ד"א קט"ו. והאריך ימים. וכן נראה דהיה בימי ר' אמי ור' אסי וגם בימי רב אשי וצ"ע. והיה מכתף ועייל מכתף ונפיק להביא כלי תשמיש לכבוד שבת אמר אי מקלעין לי ר' אמי ור' אסי לא מכתיפנא א"ד אילו אקלע ר' יוחנן כו' שבת (קי"ט א'). וצ"ע אם ראה את ר' יוחנן ור' אמי ור' אסי:
3063
3064ג) אבא מרי ר"ג חמיו. ר' אבין בזמנו. רב אדא בר אהבה (ע"ש). ורב אויא. א"ל רב אחא גלילאה. רב אחא נ"א ר' חייא בר יוסף מסתמיך אכתפיה דר"נ בר יצחק בר אחתי'. ר' אמי ור' אסי בדורו (ע"ל). אמימר בשמו. א"ר אסי חולין (ה' ב') צ"ע. רב אשי בדורו (ע"ל). א"ל רב ביבי בר אביי. וגידל דמן נירש. רב הונא בר' יהושע חבירו. רב הונא בר נתן אקלע לגבי'. ר' חונה בשמו. ור' חייא בר אבא. ר' חייא מהורמין בשמו. בעא לר' חייא בר אבין ב"ב (צ"ז א') וא"ל תנוח דעתך שהנחת דעתי פסחים (ל"ב ב') וא"ל ברכות (ו') שבת (ק' ע"ב). ור' חמא אבוה דר' יהושע. אמר לר' חנן ברב חסדא. א"ר חסדא ע"ז (ס"ג א'). בש"ר יהושע בן לוי. ר' יוחנן בר רבינא בזמנו. ר' יוסף צירנאה בזמנו כ"כ היוחסין (לא מצאתי זכרו). ור' יעקב בר אידי. מר בר רבינא בעא מיניה. ורב נחמן ברב חסדא (וע"ל). אמר לרב פפא משמי' דרבא כריתות (ח' א') חבירו (צ"ד). בשם רב ר"פ א"ע. אמר רב סוכה (מ"ו א'). רבא רבו תוס' ב"ב (מ"ו ב'). רבא הקפיד עליו שם (פ"ו א') ועי' פ' לא יחפור. רבה בר שומנא בזמנו. אמר רבה בר אבהו ר"פ במה אשה. רבינא בעא מיניה. רב שלמן תני קמי'. שימש למר שמואל (ע"ל). וצ"ע במה שכתבתי אצל ר"נ בר יעקב אם אין שייכים לכאן:
3064
3065רב נחמן ברב חסדא (ואחיו ע"ש) משמיה דרב חסדא שבת (קמ"ז א'). משמיה דר' טבלא. שלח לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו סנהדרין (כ"ד ב') כתובות (ק"ד ב') ב"ב (מ"ו ב'). והוה יתיב רב יוסף קמי'. ובסנהדרין (ח' א') א"ל רב נחמן בר יעקב הא אמר אבוה דאבוך משמי' דרב. רמא כרגא ארבנן א"ל רב נחמן בר יצחק עברת על תנ"כ ב"ב (ח' א'). ר' נחמן בר יצחק אמר עליו שהוא מנה בן מנה (ע"ש). דרש העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי דרש כו' אמר רבא הא בורכא היא אר"נ בר יצחק אנא אמריתה חולין (פ"ח ב') ושבועות (י"ב ב') אנא אמריתה משמיה דרב שימי מנהרדעא:
3065
3066רב נחמן בר גוריא אקלע לנהרדעא שבת (צ"ה א') תלמיד רב (עי' חמא בר גוריא שהי' תלמיד רב):
3066
3067רב נחמן בר כהן פרק שני דייני גזירות (ק"ה ב') קדושין (ל"ג ב'). כי אתא רב דימי אמר דרש רב נחמן ב"כ סנהדרין (ז' ב'):
3067
3068רב נחמן בר שמואל בר נחמן בירושלמי מגילה פ"א סוף הלכה א'. קומי ר' אמי ירוש' ב"ב פ"ט הלכה ו'. ר' תנחומא בשמו מ' קהלת פסוק אין טוב באדם שיאכל. ובתנחומא פ' נח ר"נ ב"ש בר נחמני וכ"ה בירושלמי פ"ק דשבת הלכה ד' בש"ר שמואל בר נחמני. ובמ' קהלת פסוק את הכל עשה יפה בעתו ר' נחמיה בר"ש בר נחמן:
3068
3069רב נחמן ברב זבדא ואמרי לה רב נחמן בר רבא אמר רב שבת (כ"ה ב'):
3069
3070רב נחמן בר רבא אמר רב שבת (כ"ה ב') והיוחסין מביא ר' אבא ברב נחמן בר רבא (לא מצאתי זכרו):
3070
3071רב נחמן בר זכריה (ע"ל רב נחומי):
3071
3072רב נחמן בר מניומי לאביי. אולי הוא ר' חנינא בר מניומי:
3072
3073רב נחמן בן פרטא בזמן רב אשי. ר"נ מפרפטיא לרב אשי קדושין (פ"א א'):
3073
3074רב נחמן בר ברוך אמר אדא מרי אר"נ בר ברוך אמר אשי בר אבין א"ר יהודה שבת (ס"ו ב') אמר אדא מרי א"ר נחמיה בר' ברוך א"ר חייא בר אבין א"ר יהודה מ"ק (ט"ז א') בא' מהמקומות טעות:
3074
3075רב נחמן בר אבדימי אולי הוא ר' חנינא בר אבדימי:
3075
3076רב נחמן בר חנין (לא מצאתי זכרו):
3076
3077רב נחמן בר פפא ב"מ (פ' סע"ב, פ"א א') שדי ביזנא ולא צמחו בעא רחמי ואתא מטרא פ' א"ט (ס' ב'). נחום ב"פ משום ר"א הקפר יומא (ס"ז א'). רב פפא בר נחמן אולי בנו. כתב גא"י ובמסעות בנימין בפומבדיתא שם נקבר רב נתן ורב נחמן בר פפא:
3077
3078רב נחמן בר נתן לא מצאתי זכרו והשארית יוסף מנאו בתלמידי רב:
3078
3079רב נחמן בריה דרב יוסף כתבתי נחמיה ברב יוסף:
3079
3080רב נחמן בר אושעיה כתבתי נתן בר אושעי':
3080
3081רב נחמן בר אושפזתי לרב פפא פ"ג דתענית והערוך (ערך בר) פירוש אושפזתי שם אמו של רב פפא. והגי' שם אושפרתי. והנה היוחסין הבין דרב נחמן הוא בן אושפזתי ולא ר"פ דאל"כ למה הביאו בשמות ר"נ. ועי' תענית (כ"ד ב') רב פפא גזר תעניתא חלש ליביה וטעם מידי שרף פינכא דדייסא בעא רחמי ולא אתא מטרא א"ל רב נחמן בר אושפזתי אי שריף מר פנכא אחריתי הוה אתי מטרא. ובעין יעקב הגירסא א"ל רב נחמן בר אושעיה אי שריף מר כו' ומצינו בפ' במה אשה רב נחמן בר אושעיא. אכן כתבתי רב נתן בר אושעיה כי לא תמצא נחמן בר אושעי' וט"ס הוא (ע"ש). ואולי בעין יעקב ג"כ צ"ל א"ל רב נתן בר אושעי' אי שריף מר כו'. ורציתי ליישב בעד הערוך שקרא לר"פ ע"ש אמו כי לא היה לרב פפא אב ידוע (ע"ש). אך שדיתי בו נרגא (עי' ר' זירא). יהיה איך שיהיה טעה היוחסין במה שהביא רב נחמן בר אושפזתא:
3081
3082רב נחמן מנהרדעא עי' חנן מנהרדעא:
3082
3083רב נחמן ברב איקא ע"ל חיננא:
3083
3084רב נחמן בר אדא אמר שמואל עירובין (ל"ד סע"ב). ברב אדא אמר שמואל שם (פ' א'). א"ר יונה תנא נחמן ב"א ור' יוסה אמר תנא נחמן סבא ירושלמי מגילה רפ"ב וברכות פ"ב מתני' ד'. ובעירובין (ק"ב א') נחומי ב"א. וביצה (ל"א ב') נחומי ב"א אמר שמואל וכן הביאו היוחסין והכל אחד:
3084
3085נחמן סבא עי' לפני זה:
3085
3086רב נחמן דיפו בש"ר יעקב דקסרין ב"ר פנ"ג (ע"ל ר' מנהמא ור' נחמיה):
3086
3087רב נחמן בר הונא ראש ישיבה בסורא ג' שנים. מת ד"א רי"ד עי' חלק א':
3087
3088נחמן ר' יהושע ב"נ. ר' יצחק ב"נ. ר' ישמעאל ב"נ. רב פפא ב"נ. ור' שמואל ב"נ:
[הגהות: נחמן, א) קדושין (ו' ע"ב) א"ל רב נחמן לרב אשי, ט"ס כי ענין ההוא בגיטין (פ"ה ב') רב חנן אמר לרב אשי. ב) חולין (צ"ה סע"ב) רב נחמן מנהרדעא, צ"ל רב חנן ל"ת. ג) במכות (כ"א א') רב נחמן ברב איקא, צ"ל רב חיננא ל"ת. ד) באשר"י פרק אלו טריפות מי אמר רב נחמן הכי והאמר רב נחמן בר מניומי ט"ס וצ"ל רב יוסף בר מניומי:]
[הגהות: נחמן, א) קדושין (ו' ע"ב) א"ל רב נחמן לרב אשי, ט"ס כי ענין ההוא בגיטין (פ"ה ב') רב חנן אמר לרב אשי. ב) חולין (צ"ה סע"ב) רב נחמן מנהרדעא, צ"ל רב חנן ל"ת. ג) במכות (כ"א א') רב נחמן ברב איקא, צ"ל רב חיננא ל"ת. ד) באשר"י פרק אלו טריפות מי אמר רב נחמן הכי והאמר רב נחמן בר מניומי ט"ס וצ"ל רב יוסף בר מניומי:]
3088
3089נחמני אביי נקרא כן (ע"ש):
3089
3090רב נחמני הכהן:
3090
3091נחמני אביו של רבה ור' אושעיא ור' חנינא היה כהן:
3091
3092נחמני ר' חייא ב"נ. ר' ינאי ב"נ. ר' יעקב ב"נ. ר' שמואל ב"נ:
3092
3093נחשא ר' פרוזדירה בנו:
3093
3094נחשון עניני בנו:
3094
3095ניולי אמר רב הונא פא"ט (מ"ה ב') פירש"י שם חכם:
3095
3096ניותי פ' כ"כ, פירש"י על שם מקומו, מניות ברמה:
3096
3097ר' ניחא בר סבא ר' יוחנן בש"ר זעירא ירושלמי ר"פ אחרון דכלאים. בעא לר' יונה ירוש' ר"פ יש מותרות. ור' יונה בש"ר המנונא ירוש' ס"פ הערל:
3097
3098נימוס א"ר יוסי סח לי נימוס אחיו של ר' יהושע הגרסי פ"ק דבכורות (י' ע"ב):
3098
3099נימוס הגרדי שאל את ר"מ חגיגה (ט"ו ב'). ושמות רבה ר"פ בא שאל את חז"ל והלך אצל אבא יוסף הבנאי. ובפתיחתא דאיכה לא עמדו פילוסופים לאומות העולם כבלעם וכאבנימוס הגרדי. וכ"ה בב"ר פ' תולדות פס"ה. ותמוה איך נקרא נימוס הנ"ל אחיו של ר' יהושע הגרסי בשם נכרי. ואולי צ"ל אבגימוס בג'. מתה אמו והלך ר"מ להראות לו פנים מ"ר רות:
3099
3100ניקומכי תני קומי זעירא ירושלמי פסחים פ"ח הלכה ח'. מ"ק פ"ק הלכה ה'. נגמר הדין הלכה י"א:
3100
3101ניקנור שהיה בבית שני נזכר במשנה שהיה חסיד ובפ"א דמדות ובפ"ב שיש פתח בעזרה והוא שער ניקנור וב' פשפשין היו לו א' מימין וא' משמאל וכ"ה בשקלים פ"ו ומכוון נגד קדשי קדשים לכן אמר בברכות לא יקל ראשו נגד שער ניקנור. ובסוטה פ"ק בפתח שער ניקנור משקין הסוטות ומטהרין היולדות והמצורעים. ובפ' כיצד צולין שלא נתקדשו שערי ניקנור מפני שמצורעים עומדים שם ומכניסים ידיהם לבהונות. ובפ"ג דיומא ובתוספתא פ"ב שנעשו נסים לדלתותיו ומזכירין אותו לשבח. שהלך לאלכסנדריא של מצרים ועשה ב' דלתות נחושת והביאם אל הים והיה סוער על המלחים והשליכו א' להקל ורצו להשליך השניה וקשר עצמו בדלת ואמר אם רצונכם להשליכה תשליכוה עמי ואז עמד הים מזעפו, והיה מצטער על אותה שהשליכו והשליך הים הדלת ההיא למקום שיצא אותו חסיד. וי"א דג גדול בלעו והקיאו. ובמדות פ"ב כל השערים של זהב חוץ משל ניקנור מפני שנעשו בהם נסים וי"א לפי שמצהיבין כזהב. וביוסיפון בן גוריון אמר שנקרא שער ניקנור שהרגו שם לניקנור שר היונים ותלו אותו בשער בימי חשמונאים וכ"נ ספ"ב דתענית:
3101
3102ניתאי הארבלי ארבל שם מקום בית ארבאל (הושע י') והיא שומרון וי"א מקום סמוך לנינוה. אבות פ"א, במשנה פ' א"ד (ט"ז א). והוא אב"ד מן הזונות (ועי' ר' יהושע בן פרחיה) וקבור בארבאל בין ציפורי לטבריה. ובמ"ב פ' וישלח דינה נקברה בארבאל ואצלה ניתאי הארבלי. ובגא"י כתב בארבאל נקבר ניתאי ור' זעירא ועל השדה קבורים ד' שבטים ודינה אחותם ושת בן אדם הראשון:
3102
3103ניתאי איש תקוע הביא חלות מביתר ולא קיבלו ממנו שהיה ח"ל משנה סוף חלה. ובירושלמי שהיה אדם גדול וראוי לסמוך עליו לכן לא קיבלו ממנו שלא ילמדו לקובעו חובה. ושם במשנה בן אטיטס (כ"ה בערוך) וי"ג אנטינוס (ובתמורה (כ"א א') הגירסא אנטיגנוס) העלה בכורות מבבל ולא קיבלו, יוסף הכהן הביא בכורים יין ושמן ולא קיבלו, אריסטון הביא בכוריו מאפמיא וקיבלו. כולם חסידים ואנשי שם לכן הזכרתים:
3103
3104ניתאי תלמיד שמואל ב"ב (קי"א א'):
3104
3105ניתאי ואמרי לה זיוותאי (ע"ש):
3105
3106ננס אבא שאול בן ננס. שמעון ב"נ:
3106
3107ננס הקצב ע"ל ר' יהושע בן אלם:
3107
3108ר' נסה ירוש' ברכות פ"ג סוף מתני' א'. כמה זימנין אכלית עם ר' תחליפא ועם איניניה (ובירושלמי ספ"ב דסנהדרין ר' חנינא) בר סיסי חביבי ולא זמין עלי עד שהבאתי ב' שערות ירוש' ברכות פ"ז מתני' ב'. ר' נסה בש"ר לעזר שם פד"מ הלכה י"ג שביעית פ"ד הלכה ב'. בש"ר בון בר חייא הגוזל בתרא הלכה ה'. בש"ר יונה ובש"ר יוסי בר חנינא ר"פ המפקיד. ר' יונה בשמו פ' עושין פסין. ר' ניסא אמר לא חכים אנא לאבא ואמרה לי אימא אבוך אמר מדליקין שמן שריפה בחנוכה סוף תרומות. ר' רדיפאה בשמו ירושלמי עירובין ספ"ק:
3108
3109ר' נסה דקסרין איכה רבה סוף פתיחתא דאיכה. ומגילה פסוק חור כרפס ניסא:
3109
3110נפח ר' מנחם בנו:
3110
3111נפחא ר' יוחנן נקרא כך:
3111
3112נפחא אביו של ר' יצחק נפחא. וצ"ע כי נראה נפחא שם עיר. א"ר יהודה מעשה בבן נפחא שהיו לו ה' חצירות באושא כו' פ' הדר (ע"ב סע"ב) ע"ש:
3112
3113ר' נפתלי שאל לר' מנא והיה כהן ירוש' תענית רפ"ד ומגילה פ"ד הלכה ח' אצבעותיו מקומות. ר' יעקב בן נפתלי (לא מצאתי זכרו). ויש ר' יצחק ב"נ:
3113
3114נקוסא או נקובא, ר' יהודה בנו:
3114
3115נרבאי ר' יוחנן בנו:
3115
3116נריה ר' יהודה בנו:
3116
3117נרשייה ר' שמעון בנו :
3117
3118נש אבא שאול בנו:
3118
3119ר' נתן הבבלי (משנה ברכות פ"ט מ"ה. שקלים פ"ב ה') . א) לבלר אב"ד בישיבתו של רשב"ג אביו של רבי. חבירו של ר"מ (ע"ש באריכות למה נקרא יש אומרים). יש אומרים ע"ז (ט"ו) שבועות (ל"ה ב') חולין (פ' א') פסחים (כ"ט א') מנחות (ע"ו ב'). ובב"ב (ט"ו ב') וכתבו שם בתוספות הני יש אומרים לאו ר' נתן ובשל"ה דת"ט ע"ב. והוא דיין ונחית לעומקא דדינא (ב"ק (נ"ג א') ב"מ (קי"ז ב') פירש"י אב"ד היה) וכל אבותיו היו ראשי גולה בבבל. עי' בערוך שהיה אביו ר"ג בבבל ועלה ר"נ לא"י והיה אב"ד ואליהו מדבר עמו א"ל אליהו אכול שליש ושתה שליש והנח שליש כשתכעוס תעמוד על מילואך גיטין (ע' א') ובב"מ (נ"ט ב') במעשה דר"א ור' יהושע בתנורו של עכנאי אשכח ר"נ לאליהו (ע"ש). והלך לכרכי הים למדינת קפוטקיא שמלו בניהם ומתו. וראה שהיו ירוקין וא"ל המתינו ומלו וחיו והיו קורין אותן על שמו נתן הבבלי שבת (קל"ד סע"א) חולין (מ"ז ב') ורבה שה"ש פסוק מה יפו פעמיך. ב) שמואל ירחינאי ראה ספרו של ארה"ר וכתוב בו רבי ור' נתן סוף משנה ב"מ (פ"ו). א"ר נתן לרבי שניתם משנתכם כר"י בן ברוקה כו' ואמר רבי ילדות היתה בי והעזתי פנים בנתן הבבלי פירשב"ם ילדות ושטות היתה בי שהעזתי פנים ודחיתיו בדבר שאינו ב"ב (קל"א א') ובירוש' כתובות פ"ד הלכה י"ב ר' זעירא בש"ר יוחנן רבי שאל את נתן הבבלי מה ראו לומר הלכה כר' יוחנן בן ברוקה לא את שנית לנו אתא לגבי אביו א"ל קפחת את נתן הבבלי. ועי' מנחות (מ"ד א') בתוס' ד"ה לבית מדרשו של ר"ח. ג) ר' נתן בבלאה הוא גיטין (ס"ה ב'). ובב"ב (ע"ג א') ר' נתן בבלאה הוא קרי לי' בוצית וסומכוס מא"י קרי דוגית. ובכתובות (נ"ב א') א"ר נתן שאלתי את סומכוס. ד) ועשה ספרים הרבה כמו משניות ואדר"נ. ה) בס' תולדות אדם וחוה מהג"מ ירוחם בר משולם בחלק חוה בה' יבום וחליצה ח"ג כתב הרמ"ה רבי ור' נתן הלכה כר"נ אע"ג דהלכה כרבי מחבירו שאני ר' נתן דרביה דרבי הוה ורבו דאבוה כ"כ היוחסין בסה"ד וצ"ע שהרי אביו היה נשיא ור"נ אב"ד. (כתב בס' גא"י בפומבדיתא נקבר ר' נתן. ולא ידעתי אם זה הוא. ובמסעות בנימין בפומבדיתא נקבר ר' נתן ור' נחמן בני רב פפא). ח) רב אדא בר' שמעון בשמו. אחרים אומרים משום ר' נתן תוספתא מעשרות פ"ב. ור' דוסא עירובין (פ"ג). ר' חנינא בן אורי בשר"נ. ר' חנינא חלש עאל לגביה ר"נ חולין (מ"ז ב'). חנניה בן אחי ר' יהושע (ע"ש). ר' יאשיה (ע"ש). משום ר' יוסי הגלילי (ע"ל). בשם אבא יוסי המחוזי. ור' יעקב אמרו גיטין (י"ד ב'). ר' יצחק בש"ר נתן שאמר משום ריה"ג שאמר משום ר"י בן נורי מנחות (ל"ח ב'). יונתן הקיטוני פליג עמו. בש"ר ישמעאל פסחים (ס"ז ב') נדה (מ"ג ב'). ר' ישמעאל בר' יוסי משמו. ר' ישמעאל בר' נחמן אר"נ. ר"מ חבירו (ע"ל). ר' מתיא בן חרש א"ל רבי (אדר"נ רפ"א). ר' נתן בר שילא העיד בשמו. סומכוס (ע"ל). ר' סימון בשר"נ ויקרא רבה פ"י. אמר ר' נתן לא שאמר ר"ע שבועות (ו' רע"ב) ומנחות (פ"ג סע"ב) ר"נ ור"ע. רב ור' נתן ח"א כו' פרק אע"פ (נ"ה א'). רבי תלמידו (ע"ל). רשב"ג (ע"ל):
3119
3120ר' נתן בן אבישלום ר' יוסי אומר כו' ר' יונתן בן יוסף אומר כו' ר' נתן בן אבישלום אומר כו' ר' יוחנן הסנדלר אומר כו' ר' יהודה אומר ברכות (כ"ב א'):
3120
3121ר' נתן ברבי אמר כו' רשב"י אומר כו' ספרי פ' ואתחנן:
3121
3122רב נתן בר אושעיא ולא היה תנא דברייתא (עי' בכללים), דתניא רב נתן בר אושעיא נזיר (נ"א סע"א). אביי אשכחינהו לחבריה דר"נ בר הושעיא נזיר (מ"ד ע"ב). א"ר חסדא אר"נ בר הושעיא חולין (קל"ח א'). פליג עם רב יהודה רי"א כו' ר"נ ב"א אמר קדושין (ל"ב רע"א). בעא מר' יוחנן שבת (ק"ב סע"ב) וקדושין (ע"ד ע"ב). שבת (פ"א ב') הושעיה. נתן בר הושעיה א"ר יוחנן ירוש' פ' המדיר הלכה ג'. רב נתן בר הושעיה מתקיף לשמואל גיטין (י"ח א'). והיוחסין כתב גם נחמן בר אושעיא ויצא לו זה דבשבת (ס"ה א') רב נחמן בר אושעיא והביאו בשארית יוסף בתלמידי ר' יוחנן נחמן ב"א אך ברי"ף בשבת שם הגירסא רב נתן ב"א. וכן נראה כי לא נמצא ר' נחמן ב"א עוד זכרו בש"ס (עי' רב נחמן בר אושפזתי). ר' יהודה בר אשתיתי בזמנו:
3122
3123ר' נתן בר טובי ר' זירא כד חליש מגירסא אזל ויתיב אפתחיה דר"נ ב"ט אמר כי חלפי רבנן איקום מקמייהו ואקבל אגרא. וקבל מר"ז שאמר הלכה בש"ר יוחנן ולמדה מ' זימני ברכות (כ"ח א'). בש"ר יוחנן ירושלמי פרק תפלת השחר מתני' א':
3123
3124ר' נתן בר מניומי א"ר כהנא דרש ר"נ ב"מ משמיה דר' תנחום ב' דברים שבת (כ"א עמוד א' ב') חגיגה (ג' א') וב"ק (ס"ב ב'). תלמיד רב (לא מצאתי):
3124
3125רב נתן בר' ברכיה תלמיד ר' ירמיה (לא מצאתי):
3125
3126רב נתן בר אמי אכפיה רבא לרב נתן בר אמי ת' זוזי לצדקה ב"ב (ח' ב') כתובות (מ"ט ב'). תרגמא קמיה דרבא שבת (ק"נ ע"ב). א"ל רבא חוש להא דאביי ב"ב (קל"ה א'). אתא לי' שמועה דאימיה מבי חוזאה אתא קמי' דרבא מ"ק (כ' סע"א). אמר לרבינא סנהדרין (ל' רע"א):
3126
3127נתן בר מר זוטרא אמר רב אשי אמר לי נתן בר מר זוטרא סנהדרין (כ"ט א'):
3127
3128נתן אבא ב"נ. איסי ב"נ. אמי ב"נ. רב יהודה ב"נ. ר' יוסי ב"נ. ירמיה ב"נ (לא מצאתי). ר' נחמן ב"נ (לא מצאתי). רבא ב"נ. ר' שמואל בר נתן:
[הגהות: נתן, חולין (צ"ה סע"ב) רב נתן בר אביי נ"ל דצ"ל בר אבא ל"ת:]
[הגהות: נתן, חולין (צ"ה סע"ב) רב נתן בר אביי נ"ל דצ"ל בר אבא ל"ת:]
3128
3129רב נתן ר' חייא בר"נ. רב כהנא בר"נ. רב משרשיא בר"נ:
3129
3130נתן בר שילא ריש טבחייא דציפורי העיד ' לפני רבי חולין (נ"ח ב') משום ר' נתן שם (נ' ע"ב):
3130
3131רב נתן בר אבא אמר רב ג' דברים ביצה (ל"ב ב') תרגמיה קמיה דרב ב"מ (מ"א א'). קומי שמואל ירוש' ע"ז ספ"ב. הלך עם ר' אלעזר לר' שמואל בר אבא לנחם אבל ירוש' מ"ק פ"ג סוף הלכה א'. ויש אבא בר נתן. ואולי יעקב בר אבא (ע"ש) אחיו:
3131
3132רב נתן בר אביי אתא קמי' דרב חסדא חולין (צ"ה ב') אולי צ"ל בר אבא. וע"ל ר' נתן בר אבין שכתב היוחסין תלמיד רב חסדא אולי זה הוא:
3132
3133רב נתן בר אבין יתיב קמיה דרב ובדק ברוב עורו א"ל כו' חולין (מ"ה ב') תלמיד רב חסדא (לא מצאתי) וע"ל ר"נ בר אביי שהיה קמי רב חסדא ונתחלף לו בין אביי לאבין. וזה האות שאינו מביא ר' נתן בר אביי:
3133
3134ר' נתן כהן אחוי דר' חייא בר אבא פריש בימא א"ל לאחיו צלי עלי א"ל הן דאת קטר לולבך קטר אלפך מדרש קהלת בפסוק עת ללדת:
3134
3135רב נתן בר מר עוקבא אמר רב יהודה ברכות (י"ג ב'):
3135
3136(רב) נתן (בר) אסיא הלך ביו"ט שני של גליות ונגדיה רב יוסף פסחים (נ"ב א'):
3136
3137רב נתן דרומאי שאלו אותו ר' חיננא ור' יונתן ירושלמי פ' הדר:
3137
3138רב נתן ריש גלותא אקלע להגרוניא לביתו ורפרם וכלהו רבנן אתו לפרקא ורבינא לא אתא ובעא רפרם למחר לאפוקי לרבינא מדעתי' דר"ג א"ל מ"ט לא אתא מר לפרקא כו' א"ל רבינא לא סבר מר כו' יומא (ע"ח א'). א"ר שמואל בר אבא א"ר יוחנן מתיב רב נתן כו' אמר רבא נזיר (נ"א א'). רב יהודה ורב נתן ח"א ר"פ משילין:
3138
3139ר' נתן ביראה כתובות (ע"ה א'):
3139
3140רב נתן אבוה דרב הונא בר נתן זבחים ספ"ז פסחים (מ"ג ב') קמי רב פפא פ' ע"פ (קי"ז סע"ב) וכצ"ל וכ"ה בשס"ח:
3140
3141רב נתן דבית גוברין כתבתי יונתן (ע"ש):
3141
3142רב נתן בן אבטולמס (ע"ל יונתן):
3142
3143ר' נתן בן עמרם (ע"ל יונתן):
3143
3144ר' נתן בר יצחק בר אחא (ע"ל יונתן):
3144
3145ר' נתן בר יוסף כתבתי יונתן (ע"ש):
3145
3146נתן דצוצייתא בשבת (נ"ו סע"ב) אמר רב אין לך גדול בבעלי תשובה יותר מיאשי' בדורו ואחד בדורנו ומנו אבא אבוה דר' ירמי' בר אבא ואמרי לה אחא אבוה דאבא אבוה דר' ירמיה בר אבא. א"ר יוסף ועוד א' בדורנו ומנו עוקבא בר נחמיה ריש גלותא והיינו נתן דצוציתא א"ר יוסף הוה יתיבנא בפירקא והוה קא מנמנם וחזאי בחלמא דקא פשיט ידיה וקבליה. פירש"י דצוציתא על שם שאחזו המלאך בציצית ראשו. ובתוס' דר"ת מצא במדרש שהיה נר דולק על ראשו. וכן פירש"י בפרק דיני ממונות. אינו בפ' ד"מ כ"א ס"פ ז"ב (ל"א סע"ב) ז"ל שלחו ליה למר עוקבא לדזיו לי' כבר בתיה (פי' משה) שלום עוקבן הבבלי קבל קדמנא (ע"ש) פירש"י לדזיו לי' כבר בתי' לפי שמקרין עור פניו כמשה שגידלתו בתי' בת פרעה פירוש אחר לדזיו ליה על שם שהי' חכם וחכמת אדם תאיר פניו. ומצאתי בס' הגדה שהיה מר עוקבא בעל תשובה שנתן עיניו באשת איש ונפל לחולי לימים נצרכה ללוות ממנו ומתוך דוחקה נתרצית לו וכבש יצרו ופטרה בשלום ונתרפא וכשהי' יוצא לשוק היה נר דולק בראשו מן השמים ועל שם כך קראו לו נתן דצוציתא בשבת (נ"ו) הכא נמי להכי כתבו לי' הכי ע"ש האור שהיה זורח עליו עכ"ל. וכתב רש"י מר עוקבא אב"ד היה, בפ' במה בהמה עכ"ל. והגאונים כתבו בעבור שהיה מסלסל בשערו בקטנותו ועשה קווצותיו תלתלים. ועוד כתבו שיצא לשון אש מציציותיו עד שברחו ממנו היושבים לפניו ועי' שאלתות פ' וארא ופ' כי תשא ג"כ. ובערוך ע' נתן כתב ע"ש המלאך דהוי ניצוצין דנור דפשיט ידיה וקבלי' בתשובה. פירוש אחר שהי' לו חלוק של שעיר עזים ששורטין בשרו שיהא לו כפרה שהי' בע"ת עכ"ל. ובאות ע' כתב היוחסין מר עוקבא אב"ד בזמן שמואל ואמרו שהוא בע"ת ויצא לו אור בראשו והוא נתן דצוציתא. וזה א"א כי נתן דצוציתא היה לפני רב יוסף ומר עוקבא לפני שמואל. ואפשר שהיו שנים והאמת כי נתן דצוציתא היה (אבא) אבוה דר' ירמיה עכ"ל. האמת הזה הוא שקר במ"ש כי נתן דצוציתא הוא אבא אבוה דר' ירמיה דהא מפורש דאמר רב יוסף עוד א' בדורנו ומנו עוקבן בר נחמיה ר"ג והיינו נתן דצוציתא שאחזו המלאך בציציות ראשו ע"ש זה יקרא נתן דצוציתא. וצ"ע מ"ש רש"י ס"פ ז"ב הנ"ל דמר עוקבא שהיה אב"ד היה בע"ת. ובשבת מפורש עוקבן בר נחמיה ור"ג שהיה בזמן רב יוסף ולא אמר מר עוקבא. ועוד דאי' בב"ב (נ"ה רע"א) אמר רבה הני תלת מילי אשתעי לי עוקבן בר נחמיה ריש גלותא משמי' דשמואל כו'. וידוע דרבה וחבירו רב יוסף היו תלמידי רב יהודה שהיה תלמיד שמואל הרי בימי רב ורב יוסף היה עוקבן בר נחמיה ר"ג. ומר עוקבא היה אב"ד בימי שמואל ואין ספק כי מר עוקבא לחוד ועוקבן בר נחמיה לחוד. ואולי אותו ס' הגדה שמצא רש"י שמר עוקבא היה בע"ת ט"ס היה מר עוקבא וצ"ל עוקבן בר נחמיה. ואני מצאתי כי נתן דצוציתא היה בזמן ר"ע בס' מעשיות של ר' ניסים בר' יעקב לדונש חתנו (דל"ז א') וז"ל:
3146
3147ויהי איש אחד עשיר ושמו נתן דצוציתא ויאהב אשה בעולת בעל ושמה חנה והיה בעלה עני מאד והאשה יפ"ת עד מאד ויצר לנתן להתחלות בעבור חנה ואמרו לו הרופאים לא תוכל להרפא עד שתשכב עמך ואמרו חכמי ישראל ימות ולא יעבור. אמרו הרופאים תבוא ותדבר עמו אמרו חכמים לא יתכן ויאריך חליו עד מאד והיו חובות הרבה לבעל חנם ויתנהו לבית הסוהר ואשתו היתה טווה ביום ובלילה והיתה קונה לחם לבעלה. ויהי ימים רבים בבית הסוהר ותקצר נפשו למות. ויהי היום ויאמר לאשתו הפודה נפש אחת ממיתה כאילו מקיים נפשות רבות ואני קצתי בחיי חמלי עלי ולכי לנתן ובקשי ממנו שילוה לך ממון ותפדי נפשי ממות ותאמר לו הלא ידעת שהוא חולה ונוטה למות בעבורי ובכל יום באו שלוחיו בממון הרבה ואיני מקבלת מהם ואומרת להם שלא יראו פני לעולם ואיך אלך אליו ללוות ממנו. אם היה בך דעת לא היית אומר לי דבר זה, ושמא בהאריך אסורך נשתטית ויצאת מדעתך ותקצוף עליו ותלך לביתה בחרי אף ולא באה אליו. ויהי ביום הרביעי ותחמול עליו ותאמר אלך ואראנו בטרם ימות ותלך ותמצאהו נוטה למות. ויאמר לה הקב"ה יבקש חמסי ממך ויתפשך בעוני, אבל אני רואה שתרצי שאמות ותנשאי לנתן לאשה. ותאמר גרש אותי ועזבני ואלך ואבוא אליו ויאמר לה הלא זה דברי שאת חפצה להנשא לו. ותזעק בקול גדול ותפול על פניה ותאמר מי שמע כזאת ומי ראה כאלה לומר לכי ונאפי ותטמאי ותוציאני מבית הסוהר ויאמר לה בעלה לכי מעלי ועזביני עד שירחם הקב"ה עלי. ותלך לביתה ותחשוב בצרתה ובצרת בעלה ותחמול עליו ותתפלל חנה ותאמר אנא ה' הצילני והושיעני שלא אכשל בעבירה. ותלך לבית נתן ויראו סריסיו וימהרו להגיד לנתן הנה חנה עומדת בשער ויאמר להם אם אמת הדבר תהיו חפשים ותבא בחצר ותאמר לו שפחתו הנה חנה בחצר ויאמר לה גם את תהיי חפשית. ותבוא חנה וישא עיניו ויאמר לה גברת מה תרצי ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך ותעש ותאמר שאלתי ובקשתי שתלוה לאישי כך וכך שהוא חבוש בבית הסוהר ולך תהיה צדקה לפני ה'. רצו עבדיו ליתן לה כחפצה. ויאמר לה הנה נא עשיתי רצונך ואת ידעת שאני חולה מאד מאהבתך ועתה עשי רצוני ותחייני, ותאמר לו חנה הנני בידך ותחת כנפיך ואין לי פה להמרות פיך אבל אודיעך שבאה לך שעה לקנות חיי עולם הבא והזהר ולא תפסיד שכרך וטוב העולם מדבר מועט ואל תאסרני על בעלי וחשוב שהגעת לחפצך ואל תאבד טובה הרבה ותשאר כאשר יכלה ויתם בחרטה וחשוב ביסורי הקב"ה ואל תעשה דבר שתתנחם באחריתך וזו לך שעה קלה ותמנע לקנות חיים ארוכים ושכר טוב בעוה"ז ובעוה"ב שלא יוכל אדם להגיע לדבר זה אלא בעמל רב ויגיעה רבה ואתה יכול להגיע לרצון בוראך בשעה קלה אם תשמע לשכלך ותגער ביצר שכלך וטוב לך. ויהי כשמוע האיש דבריה ויגער ביצר הרע ויקם ממטתו ויפול על פניו ארצה ויתנפל לפני ה' ויתפלל להכניע יצרו ולשבר תאותו ולהדריכו בדרך ישרה וטובה ולסלוח לו עוונותיו ולשוב בתשובה שלימה ויענהו ה' ויעתר לו ויאמר נתן לחנה ברוכה את לה' וברוך טעמך אשר כליתיני היום הזה מבוא בדמים ועבירה וידיך הושיעו לי לכי לשלום לביתך. ותלך האשה ותפדה את בעלה ותוציאהו מבית הסוהר ותגד לו את אשר עשתה ולא האמין לה אישה כי חשדה כי נתן בא אליה והיא העלימה ממנו. ויהי כי ארכו הימים וישקף ר' עקיבא בעד החלון וירא איש רוכב על סוס ועל ראשו זיו גדול וזוהר ומזהיר כשמש ויקרא לאחד מתלמידיו וא"ל מי זה האיש הרוכב על סוס ויאמר זהו נתן רועה זונות ויאמר לתלמידיו התראו אתם כלום על ראשו ויאמרו לא ויאמר להם מהרו והביאוהו אלי ויבוא לפניו ויאמר לו בני על ראשך אור גדול בלכתך ואני יודע שאתה מיורשי העוה"ב הודיעני מה עשית ויודיעהו דברי חנה ויתמה ר"ע על התאפקו והכנעו בכבוש יצרו ושובו בתשובה שלימה, ויאמר לו אמנם עשית דבר גדול וע"כ הזריח הקב"ה אור על ראשך הזיו הגדול הזה שראיתי. והנה זה בעוה"ז ועאכ"ו בעה"ב ועתה בני שמעני ושב לפני ואלמדך תורה. ויעש כן וישב לפניו ויפתח הפותח ואין סוגר דלתות לבו בתורתו. ויהי לימים מועטים הגיע למעלה גדולה בחכמה וישב בצד ר"ע במעלה אחת. ויהי היום ויעבור בעל חנה על מדרשות ר"ע וירא את נתן בצד ר"ע במעלה אחת וישאל לאחד מן התלמידים איך עלה נתן לזו הגדולה ויספר לו כל המעשה הזה. וזה העת האמין האיש לדברי חנה אשתו וישקט רוח הקנאה שעבר עליו שחשד אותה ויבוא לביתו וישק ראש אשתו ויאמר לה מחלי לי על שחשדתיך בדבר נתן עד שראיתיו היום בצד ר"ע ושאלתי והגידו לי כל דבריו, הקב"ה ירבה שכרך כפלי כפליים כי הייתי בדאגה גדולה בנפשי עד שהושיעני הקב"ה ברחמיו בדבר הזה שנגלה אלי היום עכ"ל:
3147
3148ועפ"ז יש לומר דיקשה לך דעוקבן בר נחמיה נקרא נתן דצוציתא למה קראו אותו נתן ולא עוקבן בר נחמיה צוציתא שהוא ע"ש ניצוצי דנורא. אלא לפי שנתן שהיה בימי ר"ע היה נקרא צוציתא ע"ש האור גם עוקבן שהיה לו אור נקרא ע"ש נתן. וה' אמת הוא יודע האמת. דוגמא לזה ע"ד דאיתא בפי"נ ויהונתן בן גרשם בן מנשה וכי בן מנשה הוא והלא בן משה אלא שעשה מעשה מנשה מכאן שתולין הקלקלה במקולקל. בחדא"ג כתב עי"ל שתלה במנשה כמו מנשה עשה תשובה בכל לבו כן עשה יהונתן תשובה בכל לבו ע"ש. ובס"פ במה בהמה מקיש ראשונים לאחרונים מה אחרונים לא עשו ותלה בהן לשבח כו'. עוד י"ל באשר יש לדקדק במ"ש רב יוסף ועוד א' בע"ת בדורנו ומנו עוקבן בר נחמיה והיינו נתן דצוציתא ולא אמר הוא נתן דצוציתא כמו שמצינו שאמרו אבא בר מרתא הוא אבא בר מניומי (ע"ש) הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי הוא איסי בן גור אריה הוא איסי בן גמליאל הוא איסי בן מהללאל (ע"ש) וכן ר' יצחק בן טבלא הוא ר' יצחק בן חקלא הוא ר' יצחק בר' אלעאי (ע"ש) אלא נקט לשון והיינו נתן דצוציתא הכוונה כמו עוקבן בר נחמי' שהיה אור על ראשו ממש כמו נתן דצוציתא כו':
3148
3149עיין יוחסין [אחר אגרת רש"ג] דורות העולם בקיצור מן יהודה כו' עד יהויכין נחמיה משולם חנניה ברכיה חסדיה ישעיה עובדיה שכניה שמעיה חזקיה יוחנן שפט עכן נתן דצוציתא הונא נתן נחמיה עוקבא אבא בר הונא נתן מר זוטרא מרימר כהנא הונא מר זוטרא הונא מר כפנאי בוסתנאי חסדאי שלמה ריש גלותא דוד בן זכאי שעשה המחלוקת עם רבינו סעדיה פיומי ז"ל עכ"ל. ועי' יוחסין [מס' יסוד עולם עם הגהות הרמ"א]. ועי' ח"א ד"א תשנ"ז מ"ש שם:
3149
3150ר' נתנאל פר"א פי"ו ופכ"ה. א"ר נתנאל ראו אבותיו של משה תארו כמלאך אלהים מלו אותו לשמונה וקראו שמו יקותיאל:
3150
3151סבא פ"ק דחולין (ו' א') אשכחיה ההוא סבא לר' שמעון בן אלעזר, כתבו התוס' ההוא סבא י"מ דכל מקום שהוא מזכיר ההוא סבא הוא אלי' וא"א לומר כן בפ' ב"מ (ל"ג ל"ד) בעובדא דרשב"י דיהב בי' עיני' ונח. ברכות (ו' ב') תנא לי' ההוא סבא משום רשב"י שם (ח' ב') אמר ליה ההוא סבא (ע"ש). בשבת (כ"ג ב') תנא לה ההוא סבא בלבד שלא יקדים שם (קמ"א רע"ב) א"ל ההוא סבא לר' אבהו ושם (צ"ה ב') בעא ההוא סבא מר' זירא אשתיק. שם (קי"ט א') פגע ההוא סבא ביוסף מוקיר שבתא (ע"ש). פסחים (ט"ו ב') א"ל ההוא סבא לר' ירמיה. סנהדרין (ק' א') יתיב ר' ירמי' ואמר כו' א"ל ההוא סבא יישר וכן א"ר יוחנן. ובפסחים (נ"ג ב') א"ל ההיא סבא לרב יהודה יישר. חגיגה (כ"ה ב') ההוא סבא אמר לרבה בר עולא. תענית פ"ג (כ"א א') ההוא סבא תנא לי' לאילפא. סוכה (נ"ב סע"א) תנא ההוא סבא לאביי. גיטין (ע"ו סע"ב) א"ל ר' אלעזר לההוא סבא. ס"פ אלו עוברין א"ל ההוא סבא לרבא. פ"ק דקידושין (י"ב ה') א"ל ההוא סבא אנא תנינא לה. פרש"י טועה אתה במשנה זו דאנא תנינא לה. שם (ע"א א') רבא סבר למדרשי' בפרקיה א"ל ההוא סבא. אמר שמואל משמי' דסבא (שם). מכות (י"א א') אמר ההוא סבא מפרקי' דרבא שמיע לי. שם (י"ט ב') יתיב ר' חנינא ור' אושעי' אפתחי ירושלים תנא לי' ההוא סבא בדבי רשב"י. ע"ז פ"ב (ל"ז א') אר"א לההוא סבא. נדה (כ"ז ב') אמר ההוא סבא לר' אמי אסבר לך. ופ"ק דנדה (ח' ב') א"ל ההוא סבא הכי אמר ר' יוחנן. פ"ק דזבחים (י"ב ב') בעי ר' ירמי' כו' א"ל ההוא סבא כי פתח ר' יוחנן כו':
3151
3152סבא קרויא (או סרוי' ע"ש במקומם) בעא מר' יוחנן פ' כירה (מ"ה ב'):
3152
3153סבי דפומבדיתא רב יהודה ורב עינא סנהדרין (י"ז ב'). הוו תנו מעשה בראשית ואמרו לרב יוסף דלגמר להו מעשה מרכבה חגיגה (י"ג א'). קמי רבא פסחים (קי"ז ב') עירובין (ע"ט ב', פ' רע"א):
3153
3154סבי דסורא רב הונא ורב חסדא סנהדרין (י"ז ב'):
3154
3155סבי דהגרוניא א"ר אדא בר אהבה וכן תני סבי דהגרוניא א"ר אלעזר בר' צדוק שבת (י"א א'):
3155
3156סבי דנזוניא לא אתו לפרקיה דרב חסדא אמר לר' המנונא צנעינהו קדושין (כ"ה א'):
3156
3157סבי דבי רב רב המנונא פ"ק דסנהדרין (י"ז ב') ורש"י ב"ק (ע"ה א') ותוס' כתבו דהוא רב הונא (ע"ש):
3157
3158סבי נהוג עלמא כג' סבי כר' אלעאי כו' ור' יאשיה כו' וכר"י ב"ב ברכות (כ"ב א') חולין (קל"ו ב'):
3158
3159סבא ניחא בנו:
3159
3160בן סבר מעשה בבן סבר שהיה רודף לעשות צדקה כל ימיו פעם אתם נודע לו שיש יתום במדינה אחת קרובה אליו ורוצה לישא אשה ולא היה בידו במה להכניסה לחופה נטל בן הסבר כל מה שמצא בביתו והלך ונתן לאותו יתום ובחזירתו פגע בנהר אחד שהיה ארכו ד' פרסאות והיה שם תנין אחד שהזיק לכל עובר ושב. כשהגיע בן סבר לאותו תנין עשה עצמו כעין גשר ועבר עליו בן סבר ולא הזיקו. כשעבר הנהר פגע באדם אחד מכוער ביותר א"ל אתה בן סבר א"ל הן, א"ל מאין באת והסיח לו כל מה שאירע לו א"ל האיש ההוא פנקסך עמי שהגיע זמנך לפטור מן העולם. באותה שעה נשתנו פניו לירקון ונשא עיניו כלפי שמים ואמר רבש"ע מי שהתעסק בתורה וגמ"ח ימות בשנים מועטות זו תורה וזו שכרה ואמות חוץ מדירתי כבהמה ולא יתעסקו בי אנשי ביתי. באותה שעה יצאה ב"ק ואמרה הרי לך זמן עד שתלך על מטתך. כיון שעבר ממלאך המות פגע בעיר א' ובני אדם יוצאים משם א"ל ב"ס יש כאן חכם גדול או תלמיד אחד ואקבל פניו אמרו לו יש כאן חכם גדול ושמו שפיפון בן ליש הלך אצלו כיון שראה אותו שפיפון שמח בו והביאו אליו וראה שפניו מוריקות. א"ל שפיפון מה לך ב"ס שמא פת אתה צריך או כלום וא"ל ב"ס א"צ אני לכלום הרי כל טוב עמי א"ל שפיפון א"כ למה פניך מוריקות וסיפר לו כל מה שאירע לו בדרך א"ל שפיפון חזק עצמך אל תירא מובטח אני שהקב"ה יצילך מן המיתה. כיון שעברו ה' ימים בא ענן גדול והקיף את כל ביתו של שפיפון, אמרו תלמידיו איך אתה רואה ענן גדול שמקיף ביתך א"ל ראו אם לכל העיר מקיף או לבית זה לבד. באותה שעה בא מלאך המות לפני שפיפון וא"ל תן לי פקדון שיש לי בידך. א"ל שפיפון איזה פקדון יש לך אצלי א"ל חייך וחיי בן סבר. א"ל שפיפון לך לך למלאכתך אין לך אצלי כלום. הלך מה"מ והשיב הדברים לפני הגבורה ואמר רבש"ע אין מניח אותי שפיפון ליכנס לביתו שהשביעני בשמך הגדול. א"ל לך אמור לו חייך אני איני מבקש אלא חיי בן הסבר הלך מה"מ וא"ל חייך שפיפון אין אני מבקש אלא חיי ב"ס והשיבו שפיפון כבראשונה. באותה שעה יצאה ב"ק ואמרה מה אעשה לשני צדיקים אלו שאנו גוזרים גזירה וא"א לקיימה שנאמר ותגזר אומר ויקם לך וכתיב צדיק מושל ביראת אלהים ומי מושל בי צדיק שאני גוזר גזירה וצדיק מבטלה ובשבילו אני מבטלה אמר להם לכו והוסיפו לו ע' שנים לכל א' וא' על שנותיו (ס' קטן מעשיות) ועיי' יהודה הסבר ואולי זה הוא:
3160
3161סברין ר' יצחק בנו:
3161
3162ר' סוביה רשב"ל בשמו ירוש' פסחים פ' אלו דברים סוף הלכה א' ואולי צ"ל בש"ר לוי סוביה:
3162
3163סוגא ע"ל פוגא:
3163
3164סוטרי רב שמואל בנו:
3164
3165סומה בר כתבה בשם ר"ל מ"ר נשא פי"ד:
3165
3166סומכוס במשנה ר"פ בכל מערבין. ב"מ פ"ו משנה ה'. בפ' או"ב משום ר"מ במשנה (פ"ב א') והוא תלמידו המובהק. ואחר מיתת ר"מ א"ר יהודה שלא להניח מתלמידיו לבית המדרש שקנטרנין הם ודחק סומכוס ונכנס קדושין (נ"ב ב') נזיר (מ"ט ב'). ובפ"ק דעירובין (י"ג ב') שהיה אומר על כל דבר טומאה וטהרה מ"ח טעמים. והיה מפולפל מאד כרבו. והיה חבירו של רבי [יוחסין בסדר הקבלה מס' יסוד עולם עם הגהות הרמ"א] והוא מא"י (ע"ל נתן הבבלי). ובברייתא סומכוס בן יוסי. ירושלמי רפ"ב דברכות סומכוס בר יוסף וכ"ה באלפסי רפ"ב דברכות כל המאריך באחד מאריכין לו ימיו. ובבבלי (י"ג ב') אמר דבר זה סומכוס אבל באשר"י בר איסי ט"ס. א"ר אבא שאלתי את סומכוס כתובות (פ"א סע"א) וזה ר' אבא הוא אבא אריכא (ע"ש). יהודה בן נקוסא. ר' נתן שאלו:
3166
3167סורחב בר פפא משמיה דזעירי כתובות (י"ז רע"ב):
3167
3168סורמקי ר' אבא (לא מצאתי) ורב חביבא בניו:
3168
3169רב סחורה משתבח רבא לרב נחמן ברב סחורה דאדם גדול הוא א"ל כשיבוא לידך הביאהו לידי הו"ל נדרא למשרי אתא לקמי' דר"נ א"ל נדרת אדעתא דהכי אין אדעתא דהכי אין כמה זמנין אקפד ר"נ א"ל זיל לקילעך (פי' לאושפיזך הואיל ואיני יודע לפתות לך) נפק רב סחורה ופתח פתחא לנפשיה איזה דרך ישרה שיבור לו האדם כו' ותפארת לו מן האדם והשתא דאיקפד ר"נ אדעתא דהכי לא נדרי ושרי לנפשיה, נדרים (כ"ב סע"ב). רב סחורה האיר במשנה אחת עיני רבה וקרע בגדיו עליו בעת פטירתו. טעה כי כן הוא בב"מ (ל"ג א) במשנה היה אביו ורבו נושאים משאוי מניח של רבו ואח"כ של אביו. ובגמרא רבו שאמרו שלמדו חכמה ולא שלמדו מקרא ומשנה דברי ר"מ ר' יהודה אומר כל שרוב חכמתו ממנו. ר' יוסי אומר אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת זהו רבו אמר רבא כגון רב סחורה דאסברן זוהמא ליסטרון (פרש"י בסדר טהרות היא שנויה ולא הייתי יודע מה כלי הוא ולמדני שהוא כף גדולה שמסלקין בה זוהם הקדירה והקלחת לצדדים). שמואל קרע מאניה עלי' דההוא מרבנן דאסבריה א' יורד לאמת השחי וא' פותח כיון (משנה היא בתמיד). והבין כי גם רבא קרע עליו מדהביא שמואל קרע אך קרא וטעה וק"ל. ועוד דרב סחורה היה רבו מובהק דרבא כמ"ש תוס' פ"ק דע"ז (י"ט א') אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא משמע שרב סחורה היה רבו מובהק שהרי בכמה מקומות אמר הרבה דברים משמו (ברכות (ה' א') ובדף (כ"ו א') אמר רבא אר"ס אר"ה. שבת (כ"ד א') סנהדרין (מ"ט ב') יבמות (ק"ו א') מנחות (מ' ע"ב), וב"ק (כ"א א') אר"ה) והא דאמר ס"פ אלו מציאות הנ"ל דאסברן זוהמא ליסטרון התם אית דגרסי רבה ואית דגרסי רבא וה"פ אפילו לא קבלתי ממנו אלא דבר זה שאין בו כ"כ דבר חידוש אני חייב לקרוע עליו עכ"ל התוס'. וכ"כ התוס' יבמות (ק"ו א'). ובר"פ ד"מ (מ"ט ב') כתבו דה"פ משמי' דנפשיה לא אגמרן טפי (רק זוהמא ליסטרון ר"ל ובשאר מקומות א"ל רב סחורה משמי' דרב הונא) א"נ הכי קאמר אפילו לא למד ממנו אלא דבר זה בלבד נחשב רבו בכך א"נ בההיא שעתא אכתי לא גמר מיניה טפי עכ"ל. יצא לך מזה כי רבא למד מרב סחורה הרבה דברים ואיך כתב שקרע עליו בשביל שלמד ממנו זוהמא ליסטרון מלבד שהדבר עצמו לא נזכר שרבא קרע עליו. ואלף מחילות מעצמות הקדושים בעלי התוס' שבב' מקומות בע"ז וביבמות (ק"ו) כתבו שאמר רבא שראוי לקרוע אפילו לא למד מרבו רק דבר א' דלא לענין קריעה אתמר כ"א לענין דברים הנזכר במשנה שחייב לנהוג כבוד ברבו יותר מאביו. וכ"כ התוס' עצמן בר"פ ד"מ אפילו לא למד ממנו אלא דבר זה בלבד נחשב רבו. ועוד דהתוס' דקדקו וכתבו שאמר רבא שראוי לקרוע עליו אבל לא כתבו שרבא קרע עליו כמו שהבין היוחסין וק"ל. ובעירובין (נ"ד ב') אמר רבה (ובעין יעקב רבא) אר"ס אר"ה אך ט"ס הוא כי ענין זה הוא בע"ז (י"ט) הנ"ל אמר רבא. קבורתו עיי' ר' אבא בר יהודה:
3169
3170סחורה ר' אבינא בר סחורה. רב הונא ב"ס:
3170
3171סיגנאי מנחם בנו:
3171
3172ר' סידור ירוש' פ"ב דחלה הלכה ב' תנא ר' סידור וכ"ה בב' דפוסים:
3172
3173סילני שאל לר' חייא בר בא שבועות רפ"ג:
3173
3174רב סימא בריה דרב אידי לרב אשי מנחות (כ"ה א'):
3174
3175רב סימא ברב אשי ע"ל ר' סמא:
3175
3176ר' סימאי פר"ע (פ"ח). תניא ר' סימאי אומר מניין לתחיית המתים מן התורה ר"פ חלק. ר' אלעזר בש"ר סימאי, רבה וירא פמ"ח, וענין ההוא ברבה קהלת בפ' שלח לחמך ע"פ המים ר"א בר' סימא. ובמ' נשא פ' י"ד ענין ההוא ר"א בר' חיים וט"ס הוא וצ"ל ר"א בש"ר סימאי. ובמ' קהלת בפ' דור הולך ודור בא סימאיי. ר' חייא בשמו (עיי' ר' חלבו). א"ר חייא בר אבא אר"ס חלק (ק"ו א') סוטה (י"א א'). ר' יונתן בעא מינה. ר' יעקב בר אידי בשמו. דרש רב נחמן בר חסדא העיד ר' סימאי משום חגי זכריה ומלאכי ר"ה (י"ט ב'). ור' צדוק הלכו לעבר שנים בלוד והורו בטרפות כרבי בזפק:
3176
3177ר' סימאי אבא יוסי בן סימאי. ר' מנחם בנו נקרא בנן של קדושים כי ר' סימאי היה ג"כ קדוש (ע"ש). ר' עזרי' בר' סימאי:
3177
3178ר' סימון אריב"ל ב"ר פ"ד ופ"י פל"ט, וי"ר פ"א ופל"ד במדבר רבה פ"ד ופי"ב. דברים רבה פ"י, בש"ר נתן ויק"ר פ"י. בש"ר שמעון בן חלפתא ריש שה"ש רבה:
3178
3179ר' סימון (בן זבדי)
3179
3180א) אחיו של ר' יהודה בן זבדי (ע"ל אבא בר זבדא). כד דמך ר' סימון בר זביד עאל ליא (ר"ל אילא) ואפטר עלי' ירוש' פ"ב דברכות מתני' ח' ובס"פ הישן בש"ר אילא, ובפ' האשה בפסחים קומי ר' אילא. ר' חזקיה ור' פנחס בש"ר סימן ב"ז רבה קהלת פ' אמרתי אני בלבי אנסכה בשמחה. ור' יונה בש"ר סימון ב"ז (שם). ר"ס ב"ז בעא קומי ר' יוסי ירוש' שביעית פ"ב הלכה ח'. ר' פנחס (ע"ל). בשם רב ב"ר וישב ס"פ פ"ה. ובירוש' פ' י' יוחסין הלכה ב' ר' אבא אחוי דר' יהודה ב"ז ט"ס הוא כי בירוש' ב"ב ר"פ חזקת הבתים אי' ר"ס אחוי דר' יהודה ב"ז. ור' שמואל בר נחמני ר"פ מי שהיה טמא. ור' שמואל בר נחמן נדרים פ"ו הלכה י"ג. ומסופק אני אם ר' סימון סתם הוא בן זבדי:
3180
3181ב) ר' אבא שביעית פ"ו. בש"ר אבדימי דמן חיפא. ור' אחא. ר' אחא בר שלקי. ר' אילא (ע"ל). בש"ר איניי בר סיסי. ור' אלעזר יתבי וחלף ר' יעקב בר אחא שבת פ' ב"מ (ל"א ב'). א"ר אמי א"ר יוחנן כתובות (ל"א א'). א"ר זירא לר' סימון לוכחינהו מר להני דבי ר"ג שבת (נ"ה א'). ר' חזקיה (ע"ל). בשם חילפייא שביעית פ"ו. ר' חלקיה בשמו. ר' יהודה גזורה. ור' יהודה בן פזי. בש"ר יהושע (עיי' תדאי). ר' יהושע דסכנין בשמו. ר' יהושע בר אביון. בשריב"ל ערכין (ט"ז א') ב"ק (קט"ו ב'). ר' יוחנן דיפו בזמנו. ר' יונה (ע"ל). בש"ר יונתן דבית גוברין. בש"ר יוסי בר' נהוראי ירוש' יבמות פ"א. בעא לר' יוסי (ע"ל). ור' יעקב בר אחא (ע"ל). בש"ר פדה. בש"ר פדיה תרומות ספ"ד. ור' פנחס (ע"ל). ור' פנחס בר חמא בשם רב (ע"ל). בש"ר שמואל בר נחמן (ע"ל). בשם ר"ל ירוש' כיצד מברכין מתניתין ז' ומ"ר איכה פ' ויצא מן בת ציון. בש"ר שמעון נזירא. בש"ר שמעון בר אבא. ור' תדאי בש"ר יהושע:
3181
3182ר' סימון ר' יהודה בר' סימון. ר' יוסטא בנו, ר' יוסי בר"ס. ר' יצחק בר"ס. לוי ב"ס. ר' שמעון בר"ס:
3182
3183ר' סימון דתרי בש"ר הושעי' ר' אלעזר בש"ר הושעיה ירוש' פ' כירה הלכה א':
3183
3184ר' סימון בריה דריב"ל ר' ברכיה בנו:
3184
3185רב סימונא מרבנן סבוראי. וכן רב גדא ס' כריתות ימות עולם סי' ש"ג:
3185
3186סיני הוא רב יוס (ע"ש ועיי' רב נחמן):
3186
3187סיגנא ר' יהודה בנו:
3187
3188סיסי ר' אינייא ב"ס. ר' חנינא ב"ס. ר' יהודה ב"ס. ר' יעקב ב"ס. לוי ב"ס:
3188
3189ר' סיסיי ר' איבי דמן חיפה ור' לוי בש"ר סיסי ירוש' ברכות פ"ב. ר' יוחנן בשמו מעשרות רפ"א. וערוך ע' פלקט ואלבישך רקמה ר' סיסי אמר פורפורין עקילס תרגם פוקרטין:
3189
3190בן סירא הוא ישוע בן סירך או סירא, י"א שהוא בנו של יהושע כהן גדול הנזכר עזרא ג' ובחגי וכ"כ בתחלת ס' שבט יהודה. ובלקוטי מהרי"ל כתב שהיה בן ירמי' ואמו בת ירמיה שנתעברה באמבטי. וכתב בנ"ד ג"א תמ"ח לפי דעתי גוזמא בעלמא הוא כי לא מצאתי דבר זה בתלמוד גם מרבותי לא שמעתי שנמצא זה בשום אגדה או מדרש עכ"ל. ר"ל דיהיה דבר זה שתתעבר אשה באמבטי ע"כ הוי גוזמא ושקר. ולא ראה שכן אי' בחגיגה (ט"ו א') באמבטי עברה. וע"ל ר' זירא. ועי' בס' בן סירא בהקדמה. ובש"ק (י"ט סע"ב) בן סירא בנו של ירמיה מבתו כנראה בכתובות עכ"ל. (לא ראיתי מזה בכתובות). וי"א שהיה בימי שמעון הצדיק ובן סירא נכדו השלים חבורו. ע"ל ח"א ג"א רצ"ח וג"א תמ"ח:
3190
3191סלא עיי' אבא סלא ואחא סלא:
3191
3192רב סלא חסידא רב יהודה אחיו. רב יוסף בנו:
3192
3193רב סלא א"ר המנונא תענית (ז' ב') פ' י' יוחסין (ע' ע"א). א"ר ירמיה ביצה (ל"א א'):
3193
3194רב סמא בר (רב) ירמיה כתובות (ל"ג א'):
3194
3195רב סמא בריה דרב מרי רב חנא בר אדא בשמו פ' הרואה (ס"ב ב'):
3195
3196רב סמא בריה דרבה (דרבא) זבחים (ט"ז א') חולין (מ"ז ב') ב"רו (מ"ב ב') ראש ישיבה בפומבדיתא כ' שנים עיי' ח"א ד"א רי"ו. וד"א רל"ד מת:
3196
3197רב סמא בריה דרב ייבא א"ל רב פפא ב"ב (ט' א') ע"ל רב ספרא:
3197
3198רב סמא בר יהודה:
3198
3199רב סמא בר אחי ט"ס וצ"ל אסי (ע"ל):
3199
3200רב סמא בר חלקאי בשם אבוברם (ע"ש) ואמר לרבינא זבחים (ק"ג א') סימאי:
3200
3201רב סמא בר רקתא אמר מקודשת רבינא אמר אינה מקודשת קדושין (ט' א'), ב"מ באשר"י (י' ע"ב) קמי' דרבינא משמי' דרב אויא ובגמרא (י') בשס"ח אינו נזכר רק סתם רב סמא:
3201
3202רב סמא בריה דרב משרשיא אמר רבינא לרב אשי אמר לן רב סמא בר"מ משמך דאמרת לי' משמי' דרבא חולין (י"ז ב'):
3202
3203רב סמא ורבינא יתבו קמיה רב אשי כו' איכסיף רב סמא א"ר אשי חד מינייהו כתרי מינן. רבינא מא"י הוה מנחות (מ"ב א'):
[הגהות: סמא, ב"ק (י"ח א') רב סמיא ברב אשי ובמנחות (כ"ה א') סימא ובמקומות אחרים סמא ל"ת:]
[הגהות: סמא, ב"ק (י"ח א') רב סמיא ברב אשי ובמנחות (כ"ה א') סימא ובמקומות אחרים סמא ל"ת:]
3203
3204רב סמא בריה דרב אסי אמר לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי כתובות (ל"ג רע"ב). מנחות (כ"ה א') רב סימי בריה דרב אשי לרב אשי. ועיי' כתובות (ס"ט א'). מת בחיי אביו (רש"י) ועיי' זרע ברך מנ"ל לרש"י שמת בחיי אביו. ואגבי רבינא לברתי' דרב אשי ממר ברי' דרב אשי כו' ומבריה דרב סמא ברי' דרב אשי. אמר לרבינא זבחים (י"ט ב', כ"ד א') וב"ק (י"ח א') סמיא:
3204
3205רב סמא ברב אשי הנ"ל לפני זה. אמר לרב אשי כתובות (ל"ג ב'). אמר לרבינא גירסת רש"א ברב אשי (ע"ל רבה בר ירמיה):
3205
3206רב סמיא אר"ל א"ר סמיא פ' הערל (ע"ד א'):
3206
3207סמליון סוטה (י"ג ב') פירש"י שם חכם והערוך פירש שם מלאך והתוס' כתבו שני הפירושים:
3207
3208אבא סמוקיד ר' ברכיה בר' חלבו משמו במדבר רבה פ"ג ופי' במתנות כהונה כך שמו. ובירוש' ר"פ הרואה ר' ברכיה ור' חלבו בש"ר אבא סמוקה ואולי באחד המקומות ט"ס:
3208
3209סמקאי חילפי בנו:
3209
3210סנסן ר' חנינא בנו:
3210
3211ססרטאי רב שמואל בנו:
3211
3212רב סעורם אחוה דרבא ב"מ (ע"ג ב') וכשהי' רבא גוסס פייס למה"מ דלא לצערי' ואחר מותו נראה אליו רבא וא"ל דלא הו"ל צער רק כהקזת דם סוף מ"ק (כ"ח א'). רב ספרא בנו:
3212
3213רב ספרא
3213
3214א) ירא שמים ובב"ב דקיים ודובר אמת בלבבו בענין החמור. ובב"ק (קט"ז א') נעשה לו נס שהלך עם הרבה אנשים בדרך ונתלוה להם ארי' בדרך וככל יום שדא א' לו חמור ואכלו וכשהגיע היום של רב ספרא שדא לי' ולא אכל הארי חמור שלו ונראה לפי שלא חמד דמי החמור. לא ידעתי מענין החמור. והרשב"ם ב"ב (פ"ח א') ורש"י במכות (כ"ד א') בשם שאלתות דרב אחאי גאון דהוה קרי ק"ש וא"ל אדם א' הב לי עסקך בכך וכך ושתק וסבר משום מיעוט ממון שתק והעלה לו דמים מרובים ולאחר תפילתו לא רצה לקבל אלא במיעוט מעות ראשונות משום דגמר בלבו להקנותו בכך ובמ"מ שע"ד דל"ג הביא בענין אחר ונראה ט"ס ע"ש. והביא ג"כ שוב מעשה ברב ספרא שיצא חוץ לעיר לטייל עם תלמידיו פגע בחסיד אחד א"ל לרב ספרא למה טרח מר כ"כ כסבור שיצא לקראתו להקביל פניו. א"ל ר"ס לא היתה כוונתי להקביל פניך אלא לטייל אמרו תלמידיו לר"ס למה אמרת לו כ"כ א"ל ולמה הייתי משקר א"ל היה לך לשתוק א"ל אילו שתקתי לא הייתי מקיים ודובר אמת בלבבו עכ"ל. (ועיי' חולין (צ"ד סע"ב) ולדעתי כוונתו על גמרא זו אבל הוא בענין אחר ע"ש). היה מחריך רישא דבהמה לכבוד שבת, שבת (קי"ט א'). רב ספרא רווק הדר בכרך הוה ע"פ (קי"ג סע"א) וקדושין. ר' אבהו משתבח למינאי בר"ס דאדם גדול הוא, ע"ז (ד' א'):
3214
3215ב) אמר ר' חייא א"ר ספרא משום חד דבי רבי ברכות (ל"ד ב') וכן הגי' בב"י א"ח סק"א והוא ר"נ ברבי וכ"כ בהליכות עולם ובס' כריתות ימות עולם שער ג' ס"ך וע"ל דבי, ובאשר"י הגי' משום חד דבי ר' ינאי וברי"ף הגי' חד דבי ר' אמי ואין שם תיבות א"ר חייא, אקלע עם רבא לבי מר יוחנא בר חנא ואמרי לה לבי מר יוחנא ברי' דרב חנא בר ביזנא עבד להו עגלא תלתא ואמר רבא. לשמעי' זכה לי במתנות כו' זכה לי' רבא אכל ור"ס לא אכל אקרייה לר"ס בחלמא מעדה בגד כו' אתא קמיה דרב יוסף א"ל רב ספרא דלמא משום דעברי אשמעתא דמר אקריין בחלמא כו' וא"ל מ"ט אקריין הכי כלפי רבא כו' ולקריין לרבא (ומשני) רבא נזוף היה (ע"ש). עאל לבית הכסא אתא רב אחא נחר ברכות (ס"ב ב'). ר"ס נפק מא"י אתלוו בהדי' רב הונא ורב כהנא ברב איקי פסחים (נ"ב ב') צ"ל ר"ה ברב איקי ור"כ. רב יוסף קרי עלי' בעצו ישאל ומקלו יגיד לו (שם). אביו שאל את ר' זעירא ירוש' סוף כלאים. אמר על רבא משה שפיר קאמרת (ע"ש), בחולין (צ"ג א') א"ר אבא כו' אר"ס משה (פרש"י ת"ח) אמר רבא משה כו'. עבד עסקא עם איסור ופליג בלא דעתי' דאיסור אתא לקמי' דרבה ברב הונא כו' א"ל אביי הא א"ר יוסף בר מניומי אר"נ ב"מ (ל"א סע"ב). בב"ב (קמ"ד א') אביו הניח זוזי ועבד בהו עסקא ותבעו אחיו לפני רבא. כשמת צוה אביי שיקרעו עליו שהלכותיו מצויין בכל יום בבית המדרש א"ל אביי לר"ס כי סלקת להתם כו' כי סליק אשכח לר' זריקא חולין (ק"י ב'):
3215
3216ג) א"ר אבא ואותביה לר' אבא ושלחו ר' אבא לגבות מעות מר' יוסף בר חמא (ע"ש). אבא בר מרתא ור' אבהו ור' יצחק נפחא ור' חנינא בר פפא. אר"ס ר' אבהו משתעי ברכות (ס"ג א') אמר לאביי בכורות (ד' א'). יומא (י"א א') עירובין (מ"ה ב'). איתיב לאביי א"ל רב יוסף הכי אמר ר"ס עירובין (ק"ג א'). אמר לר' אושעיא. רב אחא. רב אחא בר יוסף. ורב אחא ברב הונא. איסור עביד עסקא עמו (ע"ל) ואיסור גיורא. א"ר אמי א"ר יוחנן שבת (ה' ב') עירובין (כ' ב'). רב דימי אחיו. ורב דימי בר חיננא. ורב הונא בר חנינא. רב הונא ברב איקא (ע"ל). א"ר זירא אר"ס א"ר המנונא חולין (ע' א'). ור' זריקא (ע"ל). א"ר חייא קטוספאה. א"ר חייא אמר רב ספרא ברכות (ל"ד ב') וכ"ה בשס"ח ולא ידעתי איזה ר"ח (ע"ל). אר"ס א"ר חייא שבת (ל"ז א'). בש"ר יהושע בן חנניה קדושין (ל' ע"א) וצ"ע כי קדמו טובא. בש"ר יהושע. דרומא ע"ז (ל' ע"ב). מר יוחנא בר חנא. א"ר יוחנן סנהדרין (ל"א ב'). ר' יוחנן אחיו. ורב כהנא. רב נחמן (עיי' למטה). עוירא סיפר לו. רמי לרבא פסחים (נ"ט ב') וט"ס שם רב. וכ"מ בילקוט פנחס רמז תשפ"ב. ורב כהנא לפני רבה (ע"ש). רבא אמר קפחינהו רב ספרא לג' רבנן סמוכי (עיי' ר' אבא בר מרתא). רבה אמר עליו ר"ס חברין שבת (קכ"ד א'). ורבה ברב הונא (ע"ל), ורמי בר חמא, א"ר ששת לר"נ ספרא חברך בכורות (י' ע"ב).
3216
3217רב ספרא בריה דרב ייבא אמר לרבינא ב"ב (ה' א') ע"ל סמא:
3217
3218רב ספרא בר טוביה:
3218
3219רב ספרא בר סעודם אחוה דרבא (ע"ש):
3219
3220ספרא ר' אבא בנו וצ"ע. רב יהודה ב"ס. רבה ב"ס:
3220
3221סתריאל ר' ישמעאל בנו:
3221
3222עאדא א"ר שמלאי (ע"ל אדא):
3222
3223עגיל ר' חנינא בנו:
3223
3224עדה קדושה (ע"ל קהלא קדישא) ר' יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא:
3224
3225עדי בערוך ערך נימוס כתב אדם מפורסם בחסידות. וז"ש רש"י במגילה (י"ב סע"ב) מרדכי מוכתר בנימוס הוי ל"ג כעדי והערוך גרס כעדי ופירש כנ"ל. ורבים השתבשו בכוונת רש"י ולא ידעו ולא יבינו. ועי' בעין יעקב הנדפס עם פירוש רי"ף פירוש אחר:
3225
3226עדל בחולין (קל"ד א', ע"ש ברש"י אדם שוטה ששמו בן תדל) על שם ערל שפתים ובערוך בערך בן ערל כתב ויש ששונה עדל בדלי"ת והיה אדם שלא היה מדקדק בשמועותיו וכן א"ל אם שונה אתה בן עדל דליכא חשש שמא טעות הוא דהא קאמר טעמא ואבא מרי ז"ל היה שונה בלשון בן גדל (נ"ל שצ"ל תדל) פי' ר"ת תן דעתך לומר כלומר תן דעתך כדבריו דהא קאמר טעמא
3226
3227עוא קמי' דרב חסדא ור' יוחנן רבו (לא מצאתי זכרו):
3227
3228רב עובדיה קמי' דרבא והריח דם חמוד בנדה. עי' רבא ותראה שטעה כי רבא הריח דם ולא ר' עובדי'. תני קמי' דרבא ברכות (ט"ו ב'). רבא שרי לרב יאשיה ולרב עובדיה ב"ב (כ"ב א') וע"ש. קבורתו עי' ר' אבא בר יהודה:
3228
3229עובד גלילאה חולין (כ"ז ב') סנהדרין (ע' א'):
3229
3230עוזיאל יונתן בנו:
3230
3231ר' עוזיאל בריה דר' נחוניא דבית חוורן בשם חוניא דבית חוורן (ע"ש). ור' חזקיה ירושלמי שבת פ"א הלכה ז', וירוש' ביצה פ"ג הלכה ב':
3231
3232ר' עוזיאל בר עוזיאל משמיה דעוזיאל רבה ירושלמי. ובמ"ק פ"א (ה' א') אמר ר' עוזיאל בר בריה דר' עוזיאל רבה:
3232
3233עויה ע"ל אויה כי רוב פעמים כתוב באל"ף:
3233
3234ר' עוירא סבא איתבי' לרב נחמן (ע"ל עינא סבא):
3234
3235עוירא רב אחא בר עוירא:
3235
3236רב עוירא
3236
3237א) פסחים (ק"י ב') מפטיר כנסיות. פירש"י מכנים ומוציא התלמידים לבית המדרש. לפני רבי רבה (ר' יהודה הנשיא רש"י) והוה רב הונא ציפוראה ור' יוסי מדאה יושבין לפניו ובאת לפני רבי מחט בעובי בית הכוסות והפכה רבי כו' חולין (נ"א א') ודבר זה סיפר רב עוירא כשבא מא"י לפני רב ספרא ולפני אביי. והיוחסין באות ה' אצל רב הונא ציפוראה חולק על רש"י שפירש רבי רבה ר"י הנשיא דאיך היה לפני רבי ולפני אביי ורב ספרא אלא ר"ל רבי רבה גדול הדור עכ"ל. ובאמת בחולין (נ"ד א') אמר שם רב שימש את רבי רבה ואת ר' חייא ולא פירש"י שם כלום כי שם הכרח דרבי רבה הוא ר"י הנשיא. אך סוף כתובות (קי"ב א') ר' עוירא ור' חלבו ור' יוסי בר חנינא אקלעו להאי אתרא. וידוע דר' יוסי ב"ח היה תלמיד ר' יוחנן ור' יוחנן היה בזמן רבי. א"כ אולי האריך ימים או ב' היו:
3237
3238ב) רב עוירא משמי' דרבא חולין (נ"ה א') ב"ב (קל"א ב'). רב אדא קמי' דרבא משמי' דרב עוירא מנחות (מ"ג רע"א). דרש רב עוירא ואיתימא ריב"ל סוכה (נ"ב א'). דרש רב עוירא זימנין משמי' דרב זימנין אמר לה משמיה דרב אשי פסחים (קי"ט ב'). ואולי זה גרם לבעל שארית יוסף שמנה רב עוירא בתלמידי רב. אכן בעין יעקב הגי' דרש רב עוירא זימנין אמר לה משמי' דר' אמי וזימנין משמי' דר' אסי וכ"ה בברכות (כ' ע"ב) וסוטה (ד' ב') וחולין (פ"ד ב') גיטין (ז' א') ב' דרשות, א"כ בפסחים ט"ס וטעה בעל ש"י:
3238
3239עולא נקרא עולא רבה כתובות (ס"ה ב') קדושין (ל"א א'). ור' עולא סבא פ"ק דגיטין. ועולא נחותה ירושלמי סוף כלאים. והיה עולה מבבל לא"י נדרים (כ"ב). דרש רב חסדא רבותינו היורדין ומנו עולא משמיה דר' יוחנן ברכות (ל"ח ב'). כי אתא אמר קדשוהו לירחא במערבא ר"ה (כ"ב ב'). א"ר אבא לרב אשי הכי אמרי במערבא משמיה דר' עולא ב"ק (כ"ז ב'). דרש רב עולא שבת (ל"א ב'). אקלע לבבל חזי צנא מלא תמרי בזוזא אמר מלא צנא דדובשא בזוזא ובבלאי לא עסקי בתורה ובלילה צערוהו כו'. וחזא פורחות אמר להו השתא אתא מטרא ולא אתא מטרא אמר כי היכי דמשקרי בבלאה קמשקרי מטרייהו תענית (ט' ע"ב). עולא אקלע לפומבדיתא חזא רבנן דקמנפצי גלימייהו אמר קמחללין רבנן שבתא אמר להו רב יהודה נפוצו לי' באפי' שבת (קמ"ז רע"א). עולא אקלע לפומבדיתא א"ר יהודה לרב יצחק בריה אמטי לי' כלכלה דפירי וחזי היכי מבדיל לא אזל ושלח את אביי פסחים (ק"ד ב'). וצ"ע כי אביי בן גילו של רבא (ע"ש) ורבא נולד כשמת רב יהודה ואיך היה אביי גדול כ"כ בחיי רב יהודה ששלחו לראות איך עולא יבדיל וע"ש דאין עדות לקטן אפילו בן י' (עי' ר"א בר"צ). לא רצה לראות דם בפומבדיתא מפני כבודו של רב יהודה שהיה אתרי' דרב יהודה נדה (כ' ב'). עולא יהיב מתנתא לכהנת איתביה רבא לעולא כו' א"ל רבי מטונך כו' חולין (קל"א ב'). וכן הביאו תוס' זבחים (ל"ד סע"ב). וגי' הרי"ף והאשר"י כי אתא עולא אמר הבו מתנתא לכהנת. ובנזיר (נ"א א') איתביה רבא לעולא, מדאיתיב רבא לעולא נראה כי עולא רבו דרבא ואיך אמר עולא לרבא רבי מטונך. ועוד דהא רב חסדא רבו דרבא ורב חסדא אמר רבותינו היורדין ומנו עולא (ע"ל) וצ"ע. וכן רבה היה רבו דרבא ואמר אמר רבה אמר עולא ויתיב קמי' דעולא כתלמיד שאומר בשם רבו. ילתא אשת רב נחמן שלחה ליה ממהדורי מילי על שלא שלח לה כסא דברכתא (ע"ש). אמר רב נחמן בר יצחק קבע עולא לשבשתי' כר' בנימין בר יפת ברכות (ל"ח ב'). עולא רכב ור' אבא אזל לימינו ורבב"ח משמאלו א"ר אבא לעולא ודאי דאמריתו משמיה דר' יוחנן פסחים (נ"ג ב'). ור' אבא איתיביה ואמר לר' אבא דמי האי מרבנן כו'. חזא לרבב"ח דיתיב באגנא דמיא שבת (קנ"ז ב') ע"ש. והגי' שלפנינו חזא לרבה ברב הונא. אמר עולא הא דרב הונא כחומץ לשינים וכעשן לעינים ונראין דברי תלמיד הוא ר' ירמיה בר אבא קדושין (מ"ה סע"ב). ובתענית (ד' ב') אמר הא דרב חסדא קשים כחומץ לשינים וכעשן לעינים. אמר מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין חולין (ס"ח). רבה ורב יוסף אחורי דר' זירא ור"ז קמי' דעולא פסחים (ל"ז ב'). תרגמא עולא וכן אמר ר' אפס יומא (ס"א א'). בעירובין (נ"ה ב') מ"ט עולא אמר כו' ר' יוחנן אמר כו' וצ"ע למה הקדימו לר' יוחנן רבו. מת בחוץ לארץ ונקבר בארץ ישראל כתובות (קי"א א'):
3239
3240ר' אבא איתיב ליה וע"ל. ר' אבא בר כהנא א"ר אסי בשמו. אביי (ע"ל). אבימי בר פפא. א"ר אושעיא חולין (ע"ו א'). ורב הושעיא איתיב לעולא זבחים (ל"ב ב'). רב אחא בר אדא בשמו. ר' אלעזר רבו תוס' חולין (ל"ד א'). ואמר בש"ר אלעזר ב"ק (י"א א' ב') כמה הלכות. ועירובין (כ"א ב') כתובות (ע"ד א'). ר' אסי בשמו (ע"ל). ר' אסי בר היני. רב אשי אמר לרבה הא אמר עולא. בתא. ר' דוסתאי דמן בירי רמי לי'. רב הונא (ע"ל). רב הונא בר חייא בשמו. רב המנונא קמי'. ר"ז קמי'. אמר בן זכאי. ור' זעירא. ר' חגא בשמו. ר' חייא בר אבא בשמו. ר' חייא בר אמי בשמו. ר' חייא בר אסי צ"ע. ורב חנא בר חנילאי. א"ר חנינא מנחות (ל' ע"ב). רב חסדא (ע"ל). ואמר לעולא מאן ציית לר' יוחנן רבך. רב יהודה א"ל חולין (ס"ח ב'). ואמר לרב יהודה שם (ע"ו א'). ורב יהודה בשמו ע"ז (מ' ע"א). רב יהודה בר אמי בשמו. אריב"ל חולין (קכ"ב א'). רב יהושע בר אבא בשמו. א"ר יוחנן עירובין (ס"ז ב'). ראה את רב יצחק ברב דגדל ולא נסיב וע"ל. ורב בשמו. ורב כהנא ר"ה (כ"ב ב'). קומי רבי מנא ריש שקלים. רב מנשה בזמנו. רב נחמן איתיב ליה וקראו מר. עולא בר אבא בשמו. רב עמרם שמע ממנו. בשם בר פדא. קמי בן פזי חולין (מ"ו א'). אמר רב שבת (קמ"ג ב'). רבא בר עולא אולי בנו. רבא איתיב ליה (ע"ל). רבה ברב הונא (ע"ל). רבב"ח חבירו תוס' חולין (ל"ד א'). רבה אמר עולא מעילה (ג' ב') יומא (נ"ד א'). וא"ל רבה לדידך קשיא פסחים (צ"ג ב'). רבין בר חיננא בשמו. בשם ר"ש בן יהוצדק. אר"ל פסחים (נ"ו ב') חגיגה (ח' ב') ב"מ (ק"א א') זבחים (ל"ב ב'). אקלע לבי רב שמואל בר יהודה:
3240
3241עולא או רב עולא. רב אחא ב"ע. ר' בנאה ב"ע. רבא או רבה ב"ע. רבינא בר"ע:
3241
3242עולא בר עילאי לפני רב נחמן. רב עולא ברי' דרב עילאי שבת (קכ"ט א') יומא (ל"ה) ביצה (כ"ב א') ב"ק (ז' א') זבחים (י"א ב'). הו"ל דינא קמי' רב נחמן שלח ליה רב יוסף עולא חברינו עמית בתורה ומצות שבועות (ל' סע"א):
3242
3243רב עולא בר אשי בעי מאביי מגילה (לא מצאתי):
3243
3244רב עולא בר אבא שפל ברך שייף עייל שייף נפיק וגרס בתורה ולא אחזיק טיבותא לנפשיה סנהדרין (פ"ח ב'). אמר עולא כתובות (ע"ד א'):
3244
3245עולא בר חיננא סוכה (ל"ג א') תנא עולא בר חיננא נקטם ראשו כו' בעי ר' ירמיה נקטם ראשו מעיו"ט. ושם (ל"ו א') ובנזיר (נ"א ב', ס"ה א') עולא בר חנינא:
3245
3246עולא בר זכאי חולין. אמת שכן היה נראה שם (נ"ב א') בתוס' ד"ה נעקרה כו' דפריך לרב כהנא ולר' אמי מעולא בר זכאי עכ"ל. אבל לשון הגמ' אמר עולא בן זכאי אמר הכוונה עולא אמר שבן זכאי אמר כך וכך. וכ"נ מפירש"י שכתב בר זכאי לא ידעתי מנו. דהו"ל לרש"י לרשום עולא בר זכאי לא ידענו מנו. ועוד דהרבה בש"ס שנזכרו ולא ידענו מנו. אלא הכוונה אחר דקראו בן זכאי ולא הזכירו בשמו לא ידענו מי הוא זה שהיה בן זכאי לפי שיש ר' יוחנן בן זכאי אם הכוונה על ר' יוחנן או על אדם אחר שהיה בנו של זכאי. וטעה היוחסין וסבר כי עולא הוא בן זכאי:
3246
3247עולא בר ישמעאל חלק (צ"ב א') וירושלמי כתובות פ' המדיר הלכה ג'. בש"ר לעזר מעשרות רפ"ג. ר' זעירא. עולא בר ישמעאל בש"ר לעזר ירוש' חגיגה פ"א הלכה ד'. ר' זעירא ראה בחלום שהאכילו לעולא ב"י בשר שמן רמז שיקבל ממנו איזה טעם הגון מע"ש פ"ב הלכה ז'. בש"ר יוחנן ריש דמאי ושם סוף פ"א א"ר יונה ויאות מקשה. ור' יונה בש"ר לעזר כלאים רפ"ט. בש"ר יצחק ירושלמי נדרים פ"ד הלכה ב':
3247
3248רב עולא בר (רב) אידי ב"ק (מ"ב א'):
3248
3249עולא משגש ארחתיה דאימיה ב"ב (ט' סע"א) אשתעי לרבא משמי' דר' אלעזר. פירש"י לרב ששת קרי ליה הכי. ואימיה ר"ל מינקתו. והערוך ור' צמח גאון ובתוס' בשם ר"ח על רב אחדבויה בר אמי (ע"ש) כי גרם שתגלה אמו שדיה כי הניקה לרב ששת. והר"ן פי' דא"א דרבא קרא לרב ששת עולא משגש דר"ש גברא רבה הוא לגבי רבא. ויש גורסין אילעא וי"ג עילא וי"ג עיולא:
[הגהות: עולא, חולין (קל"א סע"ב) איתיבי' רבא לעולא וא"ל עולא לרבא רבי מטונך וצ"ע ע"ש ל"ת:]
[הגהות: עולא, חולין (קל"א סע"ב) איתיבי' רבא לעולא וא"ל עולא לרבא רבי מטונך וצ"ע ע"ש ל"ת:]
3249
3250עולא בר מנשיא משמיה דאבימי גיטין (ע"ט א'):
3250
3251עולא בר רב לפני רבא פסחים (קי"ז ב'). קמי' דרבא ושבחו יומא (פ"ז ב') בעא מרבא מגילה (כ"א סע"ב). בעי מאביי שם (כ"ד ב'):
3251
3252עולא דקסרין בש"ר חנינא ירושלמי נדה פ"ב ופסחים:
3252
3253עולא ביראה פירש"י דמן בירי. בעא מאביי. א"ר אלעזר מגלחין (כ"ו א'). א"ר חלבו אמר עולא ביראה א"ר אלעזר מ"ק (כ"ו א') וסוף תעניות. עולא בריי ר' לעזר בש"ר חנינא ירושל' מגלחין הלכה ז'. ר' ברכיה ר' חלבו ירושלמי מגלחין שם. ר' חלבו בשמו מגילה (ד' א'). בש"ר שמעון ויק"ר פי"ג:
3253
3254עולא שכפר תני קומי ר' דוסא ירושלמי ע"ז ספ"ב. א"ל ר' זעירא (שם):
3254
3255עולא חזנא ור' יוסה ירוש' יומא רפ"ז מגילה פ"ד וס"פ אלו נאמרים:
3255
3256עופרן רבה בנו:
3256
3257מר עוקבא אב"ד בימי שמואל רש"י קדושין (מ"ד ב') ושבת (ק"ח ע"ב) הוא וב"ד בכפרי. ורש"י במ"ק (ט"ז ב') כתב שהיה נשיא. ותוס' סנהדרין (ל"א סע"ב) כתבו מר עוקבא ריש גולה. וכשהיו יושבין לדין היה מר עוקבא על שמואל ובשעת התלמוד היה מר עוקבא לפני שמואל בד' אמות שלו (דשמואל היה רבו בתורה רש"י שם). והיה מלוה למר שמואל עד אושפיוא מ"ק (ט"ז ב'), אמר שמואל לרב יהודה שיננא רישך בקרירי ורישא דרישך בחמימי הא מר עוקבא וב"ד קיים שבת (נ"ה א'). כתובות (ס"ז ב') שהיה מלומד בנסים ובשעת פטירתו מצאו (שבעה) אלפי דינרי זהב שעשה צדקה ואמר אורחא רחיקא וזוודין קלילי ובזבז שליש (צ"ל פלגיה) נכסיו (אע"ג דאמר המזבז אל יבזבז יותר מחומש בשעת מיתה רשאי. שלחו ליה לדזיו ליה כבר בתיה שלום, עוקבן הבבלי קבל קדמנא על ירמיה אחיו שהיה מעביר עליו הדרך (ר"ל שסירסו) וא"ל השיאוהו ויראה פנים בטברי' סנהדרין (ל"א סע"ב). ואמרו שהי' בעל תשובה והוא נתן דצוציתא. ע"ש כי איננו כן, ועח"א ד"א תשנ"ז מש"ש בשום י"ע עוקבן דצוציתא. גניבא היה מצער ליה ושלח לר' אלעור בני אדם העומדים עלי ובידו למוסרם למלכות ושלח ליה דום לה' והשכם והערב עליהם לבית המדרש ומיד נתנוהו לגניבא בקולר גיטין (ז' א') וע"ש. ואמר שהוא חלא בר חמרא לגבי אבא בהא מילתא אבא כי אכל בשרא לא אכל גבינה עד למחר מע"ל. ואנא בסעודה אחרת אכילנא חולין (ק"ה א'). שכיב ליה בר חמוה סבר למיתב עליו שבעה ושלשים א"ל רב הונא צודנייתא בעית למיכל לא אמרו לכבוד אשתו אלא חמיו וחמותו מ"ק (כ' ע"ב). הוה עניא בשבבותיה דהוה שדי ליה כל יומא ד' זוזי בצינורא דדשא יום אחד רצה לראות מי הוא וכדי שלא לביישו ברח לתנור אש כתובות (ס"ז ב'). כתב ג"נ אות מ' מר עוקבא ניצוץ יהודה ואשתו מתמר ובתמר כתיב היא מוצאת שלא להלבין פני יהודה לז"א מאי כולי האי דאמר מר נוח לו לאדם להפיל א"ע לכבשן אש כו':
3257
3258בשם אבא אבוה דשמואל. ר' אושעיא בשמו. רב אחא בר יוסף אתא קמי'. א"ל רב הונא (ע"ל) ובשמו ירוש' שביעית פ"ז. ר' זירא בשמו שבת (ק"ח ב'). א"ר זכאי. רב חנינא התיר לו כתובות (ס' ע"ב). רב חסדא בשמו ברכות (כ"ט ב') שבת (קט"ז ב', קי"ט ב') עירובין (כ"א סע"ב) גיטין (פ"ח א') ע"ז (י"ז א') פסחים (מ' ע"א) ערכין (ט"ו ב'). טאבי בזמנו. ר' טבי בר מרי, טבא בשמו. קמי' ריב"ל מסדר אגדתא ברכות (י' ע"א). ר' עוקבא בשריב"ל ירוש' פ"ר. רב יוסף (ע"ש). ר' יוסף בר אבא בשמו. ר' ינאי רבה שלח ליה שבת (ק"ח ב'). ר' ירמיה בשמו. בר לואי לפניו. בשם ר' לוי שבת (שם). לילי בר מאני בשמו. מארי בר מר בשמו. רב ענן א"ל מר. רבא אמר והקשה עליו ומשני בתר דשמעה מר' עקיבא וכתבו התוס' בתר דשמעה ממר עוקבא ובעלמא נמי אמרינן שהיה רבא בימי מר עוקבא תוס' נזיר (נ"ג א'). והוא תימא מאד דמר עוקבא חבירו של שמואל וכשמת רב יהודה תלמיד שמואל נולד רבא ואיך יהיה מר עוקבא קיים עד שישמע ממנו רבא. ולדעתי לא כמ"ש התוס' להגיה במקום ר' עקיבא מר עוקבא אלא רב עקביה דאמר רבא עליו מאן חכים כרב עקביה (ע"ש). ויותר נראה כי מ"ש התוס' שהיה רבא בימי מר עוקבא ט"ס וצ"ל בימי בר עוקבא כי רבא הטריף תורא לבני בר עוקבא חולין (מ"ג ב') ע"ש. אמר שמואל שבת (ק"ט א'). משמיה דשמואל עירובין (פ"א א') ר"ה (כ"ב א') יבמות (י"ב א', ע"ו א'). הוה שכיח קמי ר' שמעון בן פזי:
3258
3259מר עוקבא מרי בר מר עוקבא. ר' נתן בר מר עוקבא:
3259
3260מר עוקבא בר חייא רב חסדא אמר בשמו יבמות (ס"ג ב'):
3260
3261רבנא עוקבא ורבנא נחמיה בני ברתיה דרב ב"ב (נ"א ב'). ונקראו שרי גאים ר"ל עשירים וקרובים למלכות חולין (צ"ב א'). אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש פסחים (קט"ו א') פירוש נתן לו רשות לדרוש ורש"י ביצה (כ"ט א') אדבריה הנהיגו ומטייל עמו במבואות העיר. בסוטה (ל"ט סע"א) לרב עוקבא:
3261
3262רב עוקבא ממישן אמר לרב אשי ביצה (ל"ו א') שבת (מ"ג סע"א) ושם (ל"ז ע"ב) אתון דמקרביתו לרב ושמואל עבידו כוותן אנן נעביד כר' יוחנן. נראה שהוא רב אשי הקדמון:
3262
3263רב עוקבא בר אבא איתיביה לרב נחמן עירובין (ל"ד ב'):
3263
3264עוקבן בר נחמיה ריש גלותא אשתעי לרבה משמיה דשמואל ב"ב (נ"ה א') וברי"ף לרבא. והוא נתן דצוציתא (ע"ש). ויש נחמיה בר מר עוקבן:
3264
3265מר עוקבן ברירן דרב יוסף ר' נחמיה בנו:
3265
3266ר' עוקבא א"ר עוקבא א"ר פרנך א"ר תנחום ור' ביתא בר ביזנא משמו (ע"ש):
3266
3267רב עוקבא בר חמא ואחיו רמי שניהם חתני דרב חסדא, ברכות (מ"ד א'). מר עוקבא בר חמא ערכין (כ"ה א'). א"ר יוסי בר חנינא זבחים (נ"ה ב'). איתיב לרב נחמן ב"מ פ' א"נ (מ"ח א'). אתו קמי' רב ששת ורב נחמן כתובות (צ"ד ב'):
3267
3268עוקבא רב חמא ורב שימי בניו:
3268
3269רב עוקבא בר חיננא מפרישנא רמי לרבא פסחים (צ"א א'). ע"ל רב איקא ברב חיננא מפשרוניא לרבא אולי אחד הוא:
3269
3270רב עוקבא מפשרוניא אולי הוא הנזכר לפני זה ועי' רב איקא:
3270
3271עוקבן הבבלי ור' ירמיה אחיו (ע"ל מר עוקבא):
3271
3272עוקר הרים עיין רבה:
3272
3273ר' עזרא (בר כ"ה גי' הילקוט פ' שמות סי' קס"ו) ברי' דר' אבטולס דהוא עשירי לר' אלעזר בן עזריה דהוה עשירי לעזרא. פירש"י ראב"ע עשירי לעזרא הסופר. בא לפני ר' פרידא (ע"ש). והוא בר אוריין ודרש לפני ר' פרידא ) יבא אדיר ויפרע לאדירים מאדירים באדירים מנחות (נ"ג א'). וכתב היוחסין [בסה"ד אצל ר"א בן עזריה ובסדר תנאים אות א'] כי יש גירסא דר' עזריה בן אבטולס הוא אביו של ר"א בן עזריה והוא שבא לפני ר' פרידא וכ"ה הגי' בתשו' ריב"ש סי' צ"ד לכן למעט גי' זו כתב דר' עזריה בן אבטולס הוא י' לראב"ע וראב"ע היה י' לעזרא. לפי שר' פרידא היה בזמן ר' אמי וכן מפורש בפ' תפלת השחר דראב"ע הוא י' לעזרא. ע"ש קצת בלבול בדבריו. אך עיקר כוונת היוחסין כמ"ש. ומ"ש הכרח דר' עזריה (ר"ל לפי נוסח שלנו ר' עזרא) אינו אביו של ר"א אחר שבא לפני ר' פרידא שהיה בזמן ר' אמי, אי משום הא י"ל כדעת הרמב"ם כי ר' פרידא נולד קודם החורבן (ע"ש). וכתב היוחסין דאפשר שהיה הגירסא לפני הרמב"ם שר' עזריה אביו של ראב"ע בא לפני ר' פרידא כגיר' הנ"ל. ואל תתמה איך היה ר' פרידא בזמן ר' אמי שהרי ר' פרידא היה חי יותר מת' שנה. אכן בלבול הגירסאות גרס לפלפול זה לפי שהיה כתוב ר' עזריה בר אבטולס וכן הגי' בעין יעקב, אבל לגי' הגמ' ר' עזרא בן אבטולס אין לטעות לומר כי ר' עזרא בר אבטולס היה אביו של ראב"ע:
3273
3274ר' עזרא בעא קומי ר' מנא ירוש' ריש תרומות ופ"ז הלכה א' ופסחים ספ"א ומגילה ספ"א וס"פ כלל גדול:
3274
3275ר' עזריה אביו של ר' אלעזר בן עזריה עיין ר' עזרא:
3275
3276ר' עזריה ר' יהודה הוה שכיח קמי ר' עזריה רקנטי ומ' רות. ור' יהודה בר' סימון. בש"ר יהודה בר עילאי ב"ר ס"פ מ"ב. בש"ר יהודה בר' סימון מ' איכה פ' גדע בחרי אף ור' יונתן בר חגי בש"ר יצחק ב"ר פמ"ב. ובש"ר יצחק בר מריין בש"ר חנינא מ"ר קהלת פ' לא ידע האדם את עתו. וילמדנו פ' ראה ופ' תצא. ור' נחמיה ור' ברכיה אמרו שוח"ט סכ"ד. ר' עזריה ור"י בר' סימון בשריב"ל ב"ר פט"ו ופ' כ"ו. ר' עזריה זה איני יודע מי הוא כי יש דורות מתחלפים עמו ואולי ב' או ג' ר' עזריה היו. ר' כהן בשמו. קבורת עזריה עי' ר"א בן ערך:
3276
3277ר' עזריה דכפר חנן בזמן ר' יוסי בר חנינא (לא מצאתי) ר' אבא בר כהנא ור' חנן תרווייהון בש"ר עזריה דכפר חטיה ויקרא רבה פ' צו פ"ז:
3277
3278ר' עזריה בר' סימאי ע"ל ר' יהודה:
3278
3279עזת מנשיא בנו:
3279
3280עטל ר' חנינא בנו:
3280
3281עיא הוא ר' חייא (ע"ש) ורבי קראו כן לגנאי:
3281
3282עיזקא ר' חנינא בנו:
3282
3283ר' עילא א"ר יוחנן (ע"ל אילא):
3283
3284רב עילא חלש עאל לגביה אביי מנחות (פ"א א') ואולי צ"ל ר' אילעאי:
3284
3285ר' עילאי ר' יהודה בנו:
3285
3286רב עילאי אבוה דרבה (ע"ש) לפני רב נחמן:
3286
3287ר' עילאה אשכחיה ר' יונה ע"ז (י"ג ב'):
3287
3288עילאי או רב עילאי או ר' עילאה ר' אבא בנו ורב הונא ועולא ור' תנחום:
3288
3289רב עילש (סוף תמיד נשחט). ידע בלשון העופות והלך להוציא בנותיו של רב נחמן (ע"ש) גיטין פ' השולח. ובערוך ערך מל כתב וז"ל בגיטין פ"ד שהיה רב עילש יודע שיחות העיפות ויונה צפצפה לפניו עילש ברח וערק וניצל עכ"ל. ראה נא אחי כי לא כן הוא וז"ל הגמ' שם (מ"ה א') רב עילש אשתבא יומא חדא יתיב גביה ההוא גברא דידע בלישנא דציפורי אתא עורבא וקא קרי א"ל (רב עילש לההוא גברא רש"י) מאי קאמר א"ל עילש ברח עילש ברח אמר עורבא שיקרא הוא ולא סמיכנא עליה אדהכי אתא יונה וקא קריא א"ל מאי קאמר א"ל עילש ברח עילש ברח. אמר כנ"י כיונה מתילא ש"מ מתרחש לי ניסא קא ערק איהו וההוא גברא (רב עילש ואותו האיש המבין בלשון העופות רש"י) לדידי' אתרחיש ליה ניסא עבר במברא וההוא גברא אשכחוהו וקטלוהו עכ"ל הגמ'. הרי רב עילש לא ידע לשון העופות אלא ההוא גברא ואיך כתבו הערוך והיוחסין להיפך. גם מוסף הערוך לא הרגיש לתקן זה. אמר רבא רב עילש גברא רבה ב"מ (ס"ח ב'). סבר רב עילש למימר קמיה דרבא כו' א"ל דייני דחצצתא כו' איכסיף א"ל אני ה' בעתה אחישנה ב"ב (קל"ג רע"ב). א"ל רב עילש לרבא כו' איכסף רבא גיטין (ע"ז ב') א"ל רב עילש לרבא ב"מ (צ"ו סע"א). רב עילש תיקן בלע מלך סדום (עיין רב נחמן):
3289
3290רב עינא בסוכה (מ"ח ב') מתיב רב עינא ר"ה (כ"ז א'). רב יהודה ורב עינא חד אמר כו' אמר מר זוטרא מאן דתני סוכה (נ' רע"ב). ובחולין (פ"ד ב') אמר רבה לשמטי' לאמורא מיניה פירש"י יחתכו את לשונו פ"א ישמטו מתורגמניה, וכ"פ הערוך ע' אמר:
3290
3291רב עינא סבא לרב נחמן ובחולין אמר רבה לשמטיה לאמורא שם אינו רב עינא סבא אלא רב עינא סתם (עי' לפני זה) והבין כי סתם רב עינא הוא סבא ע"כ לא הביאו לרב עינא סתם. איתיב לרב נחמן ור"נ א"ל פתיא אוכמא (ע"ש) מגילה (י"ד סע"ב) ופסחים (פ"ח א'):
3291
3292עיני בן היקף ע"ל תנא דבי אליהו (ע"ש):
3292
3293עיפא ואבימי בני רחבא חריפי דפומבדיתא (ע"ש) ועיין איפי:
3293
3294עיקש חזקיה אביו:
3294
3295עכברי חנניה בנו:
3295
3296עכמאי ר' יוחנן בנו או יונתן בנו:
3296
3297ר' עמיהוד בקדמה לסמ"ע דור ב' אחר החורבן ר"ט ור"ע ר"א המודעי ור' עמיהוד עכ"ל. לא מצאתי זכרו בש"ס:
3297
3298רב עמרם אמר בענין יצירת הולד נדה (כ"ה ב') ור' אבא בר ממל. מתקיף רב עמרם כו' א"ל אביי בכורות (ט"ז א'). א"ל ר' אבין (ואולי צ"ל רב אידי בר אבין כי שם לפני זה מזכיר ר' אידי בר אבין אר"ע) מ"ש כו' א"ל אף לדידי קשיא שאילת לרב נחמן כו'. א"ר אידי בר אבין א"ר עמרם א"ר נחמן אמר שמואל ברכות (מ"ט ב') א"ר אידי בר אבין אמר רב עמרם א"ר יצחק אמר ר' יוחנן מנחות (ע"ט ב') מכות (ט"ז א') שבועות (כ"א א') זבחים (ו' סע"ב) תמורה (ג' א'). א"ר ביבי בר אבין א"ר עמרם א"ר יצחק אמר ר' יוחנן, כן הביא היוחסין ולא מצאתי ואולי צ"ל רב אידי ב"א. א"ר דימי בר אבין אר"ע א"ר יצחק א"ר יוחנן, כן הביא היוחסין ולא מצאתי ואולי צ"ל רב אידי בר אבין. רב המנונא סבא ורב חנניא בר שלמיא ותלמידו רב א"ל רב עמרם הכי אמר רב (ע"ש). א"ר חייא בר אבין א"ר עמרם. ר' חנניא בר שלמיא (ע"ל), בעא מרב חסדא ב"ב (ע' ע"א), אמר רב חסדא חולין (נ"ב ב'). א"ר יוחנן שבועות (י"א ב'). א"ר מנשיא בר תחליפא אר"ע ארבב"ח. ר' מתנה ר' בא בר ממל בשם רב ירוש' מכות פ"א. שלח לרב נחמן כתובות (צ"א). ורב נחמן ורמי בר חמא אזלי בארבא וקרא את רב עמרם סבא בכורות (כ"ז). שמעתי מן עולא גיטין (כ"ו ב'). אמר רב מ"ק (י"ט ב'). רבא קראו תדורא פירש"י אין לב, ס"א תרדא משועמם ב"ק (ק"ה ב'). רבה קראו תרדא ופקע ארזא דבי רב ואמר משום לתאי דידי פקע על שחרפו וגדפו ומר אמר כו' ספ"ק דב"מ (כ' ע"ב). רבב"ח (ע"ל). רמי בר חמא (ע"ל). רמי בר יחזקאל שלח לי' נימא לן מהני מילי דרב אסי. יתיב כי אמר רב ששת כתובות (י"א ב'). וא"ל רב ששת יבמות (נ"ו א'). ורמי לר"ש ור"ש קראו ברי ע"ז (ע"ו א', ע"ז א'). א"ל ר"ש דלמא מפומבדיתא את דמעיילי פילא בקופא דמחטא ב"מ (ל"ח ב'). הא מלתא אמר לן רב ששת ב"ב (נ"ג ב'):
3298
3299רב עמרם בריה דר' שמעון בר אבא א"ר שמעון בר אבא א"ר חנינא שבת (קי"ט ב'), א"ר חנינא סנהדרין (ע' ע"א):
3299
3300רב עמרם חסידא בקדושין (פ"א א') הנך שבייתא דאתאן לנהרדעא אסקונהו לבי רב עמרם חסידא אמר שקולו דרגא מקמיהו בהדי דקא חלפא חדא מנייהו נפל נהורא שקל רב עמרם דרגא דלא הוו יכלין לי' עשרה למדלייה דלייה לחודיה סליק כי מטא לפלגא דדרגא רמא קלא ואמר טרא בי עמרם אתו רבנן אמרו ליה כסיפתינן א"ל מוטב תיכספו בי עמרם בעלמא דין ולא בעלמא דאתי אשבעיה ליצריה דינפוק מיניה ונפק מיני' כעמודא דנורא (ע"ש). כתב בג"נ אות ש' שכם בן חמור נתקן ברב עמרם חסידא על שבא על דינה בת יעקב רמז והיה בית יעקב אש ועתה ניצל מעבירה עכ"ל. רב הונא בר מניומי זבין מאנשי ביתו תכלת. אמו הניחה לו מלוגא דשטרי ואחיו באו לפני רב נחמן ב"ב (קנ"א א'). ילתא אשת רב נחמן עשתה לו רפואה, בריש הנזקין. אינו שם כ"א בר"פ מי שאחזו (ס"ז ב'). אתא לקמי' דר' חייא בר אשי סוכה (י"א א'). בב"מ ס"פ שנים אוחזין (כ' ע"ב) קרא לו רבה תרדא (ע"ל רב עמרם). נראה כי הבין דרב עמרם סתם הוא רב עמרם חסידא. ובע"ז (ל"ט א') שמת קודם רב יוסף:
3300
3301עבירם רב חייא בר עמרם. ר' יונתן בנו:
3301
3302עמרם צבעא אפוטרופוס דיתמי הוה אתא לקמי' דר"נ גיטין (נ"ב ב') לא ידעתי אם חכם היה:
3302
3303עניני ע"ל ענני:
3303
3304רב ענן והיה אליהו עמו סוף כתובות (ק"י א') אחד הביא לו גילדני ולא רצה לקבל לפי שאמר לו דינא אית ליה ואמר האי גברא דינא דמר לא בעינא ותקבל דלא למנען מאקרובי בכורים, שדרי' לקמי רב נחמן נדייניה מר להאי גברא דאנא פסילנא לי' לדינא סבר ר"נ ש"מ דקרובי' הוא ואקדמי' לדינא דיתמי דהוי קמי' כיון דחזא בעל דיניה יקרא דעביד ליה אסתתם טענתיה מהאי מעשה אסתלק אליהו. יתיב בתענית ובעי רחמי ואתא והוה מבעית לי' ועביד תיבותא ואנחי ויתיב קמי' עד דאפיך סדריה סדר אליהו רבה (למד חוץ לתיבה) וסדר אליהו זוטא (שלמד תוך התיבה) ע"כ. היה לובש כלי שחור להתעסק בתבשילי שבת פ' כ"כ (קי"ט א'). שלח לרב הונא חברין כד אתיא האי אתתא אגבה עישור נכסין ושלח לו ר"ה את רב ששת וא"ל ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלין ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא. ואזל למר עוקבא וא"ל חזי מר מה דעביד ליה רב הונא כתובות (ס"ט א'). ורב חנן אזלי קדושין (ל"ט א') עיין רב חנן. משום ר"א. א"ל רב נחמן מר אמר שמואל בדק כו' והונא חברין אמר רב בדק כו' חולין (נ"ו א'), וצ"ע למה קראו מר דהא רב הונא היה חבירו של רב נחמן ור"ה רגז על רב ענן שקראו חברין. א"ל רב נחמן כי הויתו בי מר שמואל קדושין (כ"א ב'). אמר רב שבת (י"ב ב') וספ"ד דברכות וירוש' ר"פ כירה וס"פ יש מותרות. שמואל א"ל קדושין (ל"ט א') יבמות (פ"ג ב'). אמר שמואל שבועות (מ' ע"ב). חולין (ד' ע"ב, ל"ח יא') יבמות (צ"ז א'). שמעית מיניה דמר שמואל גיטין (מ"ד ב'), וסתר לחי שהתיר שמואל לאיבות בר איהי עירובין (ע"ד ב'): (רב) ענן בר תחליפא לרב יוסף (לא מצאתי שדיבר עם רב יוסף. אכן בסנהדרין (צ"ז ב') שלח רב חנן ב"ת לרב יוסף (ע"ש) ונראה כי חנן ט"ס וצ"ל ענן ב"ת כי לא נזכר עוד בש"ס ע"כ השמיטו היוחסין). זימנין סגיאין הוה קאימנא קמי' דשמואל פסחים (ק"א א') וכתובות (ס"א א'). לדידי מפרשא לי מיני' דשמואל מ"ק (י"ח א') וצ"ע אם תחליפא זה אביו של רב הונא שהיה לפני רבא איך בנו רב ענן קמי' דשמואל:
3304
3305(רב) ענן בר חייא סוף יבמות (קט"ז רע"א) ההוא גיטא דאשתכח בסורא וכתב בי' אנא ענן בר חייא נהרדעא פטרית ותרכית כו'. העיד עם רב חנן בר רבא קמי מר שמואל וגניבא:
3305
3306רב ענן (ס"א חנן) בר רבא אמר רב ר"ה (ק"א א') עיי' רב חנן בר רבא:
3306
3307רב ענן בר יוסף בש"ר אידי שח"ט ס"ה:
3307
3308ענן רבה בנו וצ"ע:
3308
3309עניני בר נחשון שרצה ר' חיננא למסור לו שם המפורש, מ' קהלת פסוקי את הכל עשה יפה בעתו:
3309
3310ענני בר ששון זבחים (פ"ח ב'). דרש אפתחיה דבי נשיאה ואקפד ר' אמי מ"ק (כ"ד ב'). ענני בר ששון משמי' דר' ישמעאל בר' יוסי שבת (ס"ד ב') והנחלת שמעוני טעה בזה:
3310
3311עופרון ע"ל עופרן:
3311
3312עקביא בן מהללאל (במשנה בכורות פ"ג ד' ' ' (כ"ה א'). נגעים פ"א ד'. פ"ה ג'. נדה פ"ב ו') בזמן הלל ברכות (י"ט א') פסחים (ס"ד ב') ור' יהודה בר אלעאי העיד עליו שאין עזרה ננעלת בערב פסח על אדם מישראל בענוה ויראת חטא כמותו. ובאבות פ"ג הורה ענוה ושפלות הסתכל בשלשה דברים מאין באת כו'. ובעדיות (פ"ה ו') כשאמרו לו שיחזור מההלכות שאמר ויעשוהו אב"ד אמר מוטב אהיה שוטה כל ימי ולא אהיה רשע שעה אחת שלא יאמרו בשביל שררה חזר בו. וצוה לבנו שהיה חכם שיקח סברת חכמים ולא סברתו והתנצל מה שלא עשה בן בג' הלכות כי הוא שמע מפי המרובים כמה חכמים אבל בנו לא שמע כ"א ממנו לבדו. וא"ל בנו שיצוה עליו לחכמים ולא רצה וא"ל מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקיך. ובעבור שאחר מיתות שמעיה ואבטליון במ"ש אין משקין הגיורת ואמרו הלא שמעיה ואבטליון השקוה א"ל דוגמא השקוה ר"ל גרים כמותם, פ"א שלא השקוה מי כיור אלא דוגמא להם כדי להפחידה, י"א שנתנדה אר"י בר אלעאי ח"ו שלא נתנדה. וכתב היוחסין (בסה"ד אחר השלמת ענין הכהנים) אולי נתנדה ולא מת בנידויו שכן נראה קצת בספרי. קבורתו חוץ לכפר מנדא ור' יששכר ורשב"ג (גא"י):
3312
3313עקביה ר' יעקב בר אחא אמר עקביה שאל את רשב"ל כו' ר' ירמיה עקביה שאל לר"י חנינא. ירוש' סוטה פ"ד הלכה ד':
3313
3314רב עקביה אמר רבא מאן חכים למיעבד אי לאו רב עקביה דגברא רבה הוא בענין יורה גדולה פסחים. אינו שם כ"א בע"ז (ע"ו ב') ההוא דודא (פי' קלחת) אהדר לה רב עקביה גדנפא ואמר רבא מאן חכים כו'. ובערוך הגי' רב עוקבא. ואולי יצא לו טעותו דבב"מ (ע' א') ההוא דודא דבני מר עוקבא תקיל ויהיב. אבל ראיתי בתוס' שבת (מ"ב ב') שכתבו ובשלהי ע"ז מר עוקבא זבין יורה מנכרי אהדר ליה גדנפא הוא כגי' הערוך. אבל בערוך כתב רב עוקבא ובתוס' מר עוקבא וזה קשה בעיני כאשר כתבתי שם. וכ"מ בתוס' נזיר (נ"ג א') מר עוקבא שהיה בימי רבא (ע"ש):
3314
3315עקביה איסי בנו. ויש ר' יוסי בר עקביה וצ"ע. ר' חנינא או חנניה בר עקביה:
3315
3316ר' עקיבא
3316
3317א) פ"ג דאבות י"ג. י' במשנה ברכות פ"ד ג'. פ"ה ב'. פ"ו ח'. פ"ז ג'. פאה פ"א ו'. פ"ג ב' ו'. פ"ד ה' י'. פ"ז ז'. פ"ח ה'. כלאים פ"א ג'. פ"ג ג' ו'. פ"ה ז'. פ"ו א'. פ"ז ה'. שביעית פ"א ח'. פ"ג י'. פ"ד ו'. פ"ז ב'. פ"ח ט'. פ"ט ו'. תרומות פ"ג ג'. פ"ד ה' ח' י"ג. פ"ו ו'. פ"ט ב'. מעשרות פ"ג ה' ט'. פ"ד ו'. מע"ש פ"ב ד' ז' ט'. פ"ה ח' ט'. חלה פ"ב א' ג'. פ"ג ו'. פ"ד ד' ה' ט'. ערלה פ"ג ז'. בכורים פ"ג ט'. שבת פ"ב ג'. פ"ח ה'. פ"ט א'. פי"א א'. פט"ו ג'. פי"ט א'. עירובין פ"א ב'. פ"ב ד' ה'. פ"ד א'. פ"ה ח' ט'. פ"ו ט'. פ"י ט"ו. פסחים פ"א ו'. פ"ג ד'. פ"ו ב'. פ"ז א'. פ"ט ב' ו'. פ"י ו' ט'. שקלים פ"ג א'. פ"ד ג' ד' ו' ז'. פ"ח ז'. יומא פ"ב ג'. פ"ז ג'. פ"ח ט'. סוכה פ"ג ד' ט'. ביצה פ"ג ג'. ר"ה פ"א ו' ט'. פ"ד ה'. תענית פ"ג ג' ד'. פ"ד ד'. יבמות פ"ד י"ב י"ג. פ"ח ד'. פי"ב ג' ה'. פט"ו ו' ז'. פט"ז ז'. כתובות פ"ג ג'. פ"ה ב'. פ"ט ב' ג'. פי"א ד'. נדרים פ"א א'. פ"ז א' פ"ט ה' ו'. פ"י ו'. פי"א ד'. נזיר פ"ד ה'. פ"ו א' ו'. פ"ז ד'. סוטה פ"ה א' ב' ג' ד'. פ"ח ה'. פ"ט ג' ד' ט"ו. גיטין פ"ח י'. פ"ט י'. ב"ק פ"ג ח'. פ"ו ד'. פ"ח ו'. ב"מ פ"ב ו'. פ"ג י"ב. ב"ב פ"א ו'. פ"ב ט'. פ"ג א'. פ"ד ב' ט'. פ"ו ד'. פ"ז ב'. פ"ט י'. סנהדרין פ"א ד'. פ"ג ד'. פ"ז י"א. פ"ט ו'. פ"י א' ג' ו'. פי"א ד'. מכות פ"א ז' י'. פ"ב ז'. שבועות פ"ב ה'. פ"ג א' ה'. עדיות פ"א ח' י'. פ"ב א' ב' ו' ז' ח'. פ"ח א' ה'. ע"ז פ"ב ג'. פ"ג ה' ו'. הוריות פ"א ב'. פ"ב ה'. זבחים פ"ח י"א. פ"ט ג'. פי"ב ד'. מנחות פ"ד ג'. פ"ט ה'. פ"י ד'. פי"א ג'. פי"ב ה'. חולין פ"ב ד'. פ"ח ד'. פ"ט ד'. בכורות פ"ב ו' ז' ח' ט'. פ"ג א'. פ"ד ד'. פ"ו ו'. פ"ז ה'. פ"ח ו'. פ"ט ה'. תמורה פ"א א'. כריתות פ"ב ה'. פ"ג ז' ח' ט' י'. פ"ה ב' ג' ד' ה' ז'. מעילה פ"א ב' ג'. פ"ה א'. פ"ו ו'. כלים פ"ב ב' ד'. פ"ג ח. פי"א ו'. פי"ב ה'. פי"ד א'. פי"ז ה' י"ג י"ז. פ"כ ד' ו'. פכ"ב ז' ט' י'. פכ"ה ד' ז'. פכ"ז ה'. פכ"ח ב' ז'. פ"ל ב'. אהלות פ"א ג'. פ"ב ב' ו' ז'. פ"ג ה'. פ"ה א' ב' ו'. פי"ג ג'. פט"ז א'. נגעים פ"א ב' ד'. פ"ב א'. פ"ד ז' ח' ט'. פ"ה ג' ד'. פ"ו ה'. פ"ז ב' ד'. פ"י א'. פי"ב ג'. פי"ד י'. פרה פ"ב ה'. פ"ג ד' ט'. פ"ח י"א. פ"י ד' ה'. נדה פ"ב ג'. פ"ה ח'. פ"ו י"ב. פ"ח ג'. פ"י ג'. זבים פ"א ב'. פ"ב ב'. מקואות פ"ג ג'. פ"ז א'. פ"ח ג'. טבול יום פ"ג ד' ה'. ידים פ"ג א' ה'. פ"ד א'. מכשירין פ"ד ט'. פ"ה ד'. פ"ו ח'. טהרות פ"ה א' ב'. פ"ז ט'. עוקצין פ"ג ה' ו' ח':
3317
3318ב) בן יוסף (ויוסף היה) נר צדק מבני בניו של סיסרא. וביוחסין בסה"ד ר' טרפון אמר עליו אשריך אברהם אבינו שיצא ר"ע מחלציך וקשה הא בן גרים היה כיצד יצא מאברהם ואולי אביו יוסף נשא בת ישראל. והכרח לזה כיון שהיה ראש ישיבה ועיבר שנים אם לא היה אמו מישראל לא הוה קרינן ביה מקרב אחיך (עיי' שמעיה). בע"מ ר"ע בא מסיסרא שבא על יעל אשת חבר הקיני. אך לדעת ר"ע עכו"ם הבא עלב"י הולד ממזר. אכן אי' בילקוט יהושע סי' ט' דיעל היתה גיורת א"כ י"ל דנתגיירה אחר שבא עלי' סיסרא (ז"ר):
3318
3319ג) ר"ע נולד ג"א תש"ס (עיי' ח"א) והחורבן היה ג"א תתכ"ח א"כ היה בזמן החורבן בן ס"ח שנים ונהרג ג"א תת"פ א"כ חי אחר החורבן נ"ב שנה. וי"א שנהרג ע"ג שנה אחר החורבן הוא שנת ג"א תתק"א וחי ק"כ שנה א"כ נולד ג"א תשפ"א א"כ היה בזמן החורבן בן מ"ז שנה ומ' שנה לימד ומ' שנה פרנס את ישראל ואיך בקשו למנות אותו ג' שנים אחר החורבן כשהעבירו את רבן גמליאל להיות נשיא. אכן לדעת הספר כריתות הבאתיו אצל ר' ישמעאל כ"ג כי מ' שנה היה ריב"ז נשיא אחר החורבן ואחריו ר"ג דיבנה וג"ש אחר זה העבירו א"כ היה אז ר"ע בן צ' שנה לכן בקשו למנותו לנשיא. והתחיל ללמוד כשהיה בן מ' שנה אחר שנשא בת כלבא שבוע והיה צנוע קודם שנשאה ורעיא דכלבא שבוע היה (ע"ש) והדיר אביה הנאה ממנו ולמד ב"ד שנה והביא עמו כ"ד אלף תלמידים, והתיר חמיו נדרו ונתן לו חצי נכסיו. בנדרים (נ' ע"א) ובכתובות (ס"ג א'). וי"א שאחר כ"ד שנה שלמד אצל ר"א ור' יהושע בא לביתו והיה בן ס"ד שנה ואז נשא אשתו הנ"ל. ונראה שהיה לו אשה קודם שנשאה וממנה היה לו בן נקרא ר' יהושע בן קרחה (ע"ש באריכות ראיות הכרחיות). וחי ק"כ שנה כמשה והלל וריב"ז ובסוף ספרי (ורבה פ' ויחי) מ' שנה שימש ומ' שנה פרנס את ישראל. ובדורות עולם כתב שהיה ר"י אחר מיתת ר"ג (דיבנה) ואחריו רשב"ג אביו של רבי:
3319
3320ד) וכל תלמידיו הנ"ל על שלא נהגו כבוד זה לזה מתו באסכרה מפסח עד עצרת. ג"א עד פרס העצרת שהוא ט"ו יום קודם זה עד ח"י אייר, והיינו ל"ג בעומר ומותר אז לישא אשה והסימן בן י"ח לחופה. והיה העולם שמם ער שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנאה לר"מ ור' יהודה ור' יוסי (ובס' הכוונות שער העומר קחשיב ר' נחמיה במקום ר' יוסי) ור"ש ור"א בן שמוע יבמות (ס"ב ב') ובב"ר פ' ויוסף אברהם (פס"א) קחשיב ב' יותר ר"י הסנדלר וראב"י. וא"ד ר' יהודה ור' נחמיה ור"מ ור' יוסף (צ"ל יוסי) ורשב"י ור' חנינא בן חכינאי ור' יוחנן הסנדלר. (ובספר הכוונות בהג"ה ז' תלמידי ר"ע גדול שבכולם ר"מ והקטן ר"י הסנדלר והוא היה הסנדל להלביש עקב ר"ע מהרח"ו). ובתנחומא ס"פ חיי שרה ר"ע היו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם ואלולי שהעמיד ז' תלמידים בזקנותו לא היה תלמיד שיהא קורא על שמו. עד שבא ר"ע ולימד שבת (ס"ד ב'). ובר"ה (י"ז סע"ב) ונדרים (כ"ה ב', ס"ו א') ב"מ (ס"ב) בכורות (ו' ב') עד שבא ר"ע ודרש את ה' אלהיך לרבות ת"ח (עיי' נחמי' העמסוני). עד שדרש ר"ע חייך קודמין (ע"ל פטירה):
3320
3321ה) והיה בבני ברק סנהדרין (ל"ב ב') ונקרא אוצר בלום או בלום ר"ל שלמד בערבוב הכל יחר ואח"כ בירר כל דבר בפני עצמו גיטין (ס"ז א') ולא אמר מימיו הגיע העת לעמוד מביהמ"ד חוץ ע"פ ועיוה"כ פסחים (ק"ט א'). במשתה בנו על כל כוס אמר חמרא וחיי לפום רבנן שבת (ס"ז ב'). ובירושלמי ס"פ כיצד מברכין כשעשה ר"ע משתה לשמעון בנו על כל חבית היה מברך ואמר חמרא טבא לחיי רבנן ותלמידיהון. שאל ר' יהושע בנו של ר"ע י"א שהוא ר' יהושע בן קרחה (ע"ש) שבן עזאי אמר על ר"ע כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה. (ובס' הליכות עולם שער א' כתב ראב"ע אמר כך על ר"ע, ע"ס או שיש איזה השמטה דהתוס' בפ' י"נ כתבו בשם מגילת סתרים מ"ש בן עזאי חוץ מן הקרח הזה אמר זה על ר"א בן עזריה שהיה קרח (ע"ש) וע"ל ר"י בן קרחה). ובשלשלת הקבלה (דכ"ח סע"ב) כתב הישיבות היו קוראין לר"ע קרח לפי שהיה קורח כל החכמים בפלפולו, בעשרה מאמרות ח"ה מח"ד סי' י"א כתב לא עבר בן עזאי על הלכות דרך ארץ לומר דכל חכמי ישראל כקליפת השום אלא כבוד גדול נתכבדו אצלו חכמי ישראל ור"ע בראש כו' שחכמי ישראל הם שומרים לתורה כו' כמו הקליפה לשום חוץ ר"ע קרח הוא טהור הוא שהפרי עצמה תורה שבע"פ. שום בא"ת ב"ש בפ"י (ע"ש). ובס' יקרן עור כתב ר"ע היה בסוד קרח אנכי איש חלק כדאי' בס' מאורי אור וז"ס מבטן מי יצא הקרח הזה מי דאיהו בינה יצא הקרח שהוא יעקב איש חלק. ובזוהר בראשית עפ"ז סוד קרח הוא ביסוד ומדת יעקב נקרא זה וז"ש מבטן מי יצא הקרח הזה (ע"ש). ולולא דמסתפינא אמינא ע"ד דאיתא בתענית (ג' סע"ב) שמשי דביני קרחי פרש"י נראה במקום א' מעונן ובמקום א' אורה ובתוס' מכאן ומכאן יורדין גשמים ושמש באמצע כקרח שיש לו שערות במקום א' וקרח במקום אחר עכ"ל. כך י"ל דר"ע שהיה ממשפחת גרים ומצדם היה קרח ואור מצד עצמו כנ"ל. ביבמות (ט"ז א') א"ל ר' דוסא בן הרכינס אשריך ר"ע ששמך הולך מסוף העולם וע"ס ולא הגעת לרועה בקר. ובירוש' שם פ"א הלכה ו' שקרא על ר"ע כפירים רשו ורעבו מכירו אני שאדם גבור בתורה הוא. ולא הניח כמותו בא"י כשירד לנהרדעא לעבר שנים (ע"ל חנניה בן אחי ר' יהושע). ומפני שאמר על דור המדבר ועל י' שבטים שאינן עתידין לחזור א"ר יוחנן שבקיה ר"ע לחסידותו סנהדרין (ק"י ב'). והיה עניו ומקבל מוסר ערכין (ט"ז ב') א"ר יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ הרבה פעמים לקה עקיבא ע"י לפני ר"ג שהייתי קובל עליו והיה מוסיף לי אהבה (ע"ש). ואמרו בעירובין (נ"ג א') לבן של ראשונים כפתחו של אולם זה ר"ע ושל אחרונים ר"א בן שמוע כפתח היכל (עיי' שם). ובשה"ר אחרונים ריב"ז ור"א ור"י ור"ע ור"מ. ונכנס לפרדס ויצא בשלום חגיגה (י"ד). והיה מתלוצץ בעוברי עבירה ואדמי לי' שטן כאשה בריש דקלא וסליק ובחצי הדקל שבקיה יצה"ר וא"ל אלמלא דמכרזי ברקיע הזהרו בר"ע ותורתו שויתי לדמך כתרתי מעי קידושין (פ"א א'). באדר"נ פי"ו שולטן א' שיגר לו ב' זונות יפות מקושטות ולא פנה אליהן כו' ואמרו שריחן אליו כבשר נבלות ושרצים. והיה פרנס וגזבר עניים קידושין פ"ק ומע"ש פ"ה ערש"י פ"ק דב"מ והטעם עיי' ס' קרן עור אופן ג'. בירוש' ס"פ כשם דרש ר"ע אליהוא בן ברכאל זה בלעם א"ל ראב"ע אם הוא כבר כסה עליו המקום ואם לא הוא עתיד להתוכח עמך. נכנס אחר ר' יהושע לבית הכסא ולמד ממנו ג' דברים וא"ל בן עזאי עד כאן העזת פניך ברבך ואמר לו תורה היא וללמוד אני צריך וכן בן עזאי נכנס אחריו לבית הכסא וא"ל כו' וא"ל ר' יהודה עד כאן כו' ברכות (ס"ב א') וירוש' שם פ"ט הלכה ח' בשמחות ספ"ד וירוש' נזיר פ"ז הלכה א' וד"א זוטא פ"ח אר"ע זו תחלת זכותי לפני חכמים השכמתי ומצאתי הרוג והייתי מטפל בו ג' תחומי שבת עד שהבאתיו למקום קבורה וקברתיו ואמרו לי ר"א ור' יהושע על כל פסיעה כאילו שפכת דמים דנתי ק"ו בעצמי עכשיו שנתכוונתי לזכות חטאתי ק"ו בשעה שלא נתכוונתי לזכות עאכ"ו. ובמס' כלה פעם אחת היו יושבים זקנים בשער ועברו ב' תינוקות א' כיסה ראשו וא' גילה ראשו אר"א ממזר א"ר יהושע בן הנדה אר"ע ממזר ובן הנדה אמרו לר"ע היאך מלאך לבך לעבור על דברי חביריך (אולי מצד ענוה אמרו חביריך כי רבותיו היו) א"ל אני אקיימנו הלך אצל אמו והיתה מוכרת קטניות בשוק אמר לה בתי אם את אומרת לי דבר שאני שואלך אני מביאך לחיי עוה"ב אמרה לו השבע לי היה ר"ע נשבע בפה ומבטל בלבו אמר לה בנך זה מה טיבו א"ל נדה הייתי כשנכנסתי לחופה ופירש ממני בעלי ובא עלי שושביני והיה לי בן זה נמצא היה ממזר ובן הנדה. אמרו גדול היה ר"ע כשהכחיש רבותיו באותה שעה אמרו ברוך ה' אלהי ישראל אשר גילה סודו לר"ע בן יוסף. היה ר' טרפון אומר עליו כל הפורש ממך כפורש מחייו (ע"ש) אשריך אברהם אבינו שיצא ר"ע מחלציך. והיה יודע ע' לשון כתב בשה"ק כ"ח סע"ב וכ"ט א' כנראה ברש"י פ"ג בסנהדרין ואינו שם כ"א פ"ק דסנהדרין. בסוף מ"ק (כ"א ב') שמתו בניו והספידום כל ישראל ואמר שהוא מנוחם בשביל כבוד שעשיתם. ובשמחות פ"ח שמת בנו שמעון והיה חכם גדול ואמר שהוא מנוחם שירע שבנו מזומן לעוה"ב שהיה חכם גדול ולמוד תורה וזיכה לרבים ואפ"ה לא ביטל בית מדרשו כל זמן שהיה חולה עד שיצאה נשמתו והביאו לו ספסל לבית הקברות וישב ודרש כל היום. ר"ע היה מהלך בבית הקברות פגע אדם א' ערום ושחור כפחם וטען עצים הרבה ורץ כסוס גזר עליו ר"ע והעמידוהו וא"ל מה העבודה הזאת הקשה אם עבד את ואדונך קשה אפרוק אותך ואם עני אתה אעשירך א"ל בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו הממונים עלי א"ל מי אתה ומה מעשיך א"ל מת אני בכל יום שולחין אותי לחטוב עצים ושורפין אותי בהם א"ל מה היה מלאכתך בעולם שהיית א"ל גבאי מס הייתי והייתי נושא פנים לעשירים ומצער לעניים א"ל כלום שמעת מהממומם עליך אם יש תקוה לפורענותך א"ל שמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות שאלו היה לי בן שיהיה עומד בציבור ואומר קדיש והקהל יענו אמן יהש"ר מברך יתירו אותי מן הפורעניות אבל לא הנחתי בן זכר אלא אשתי מעוברת ולא ידעתי אם תלד זכר ואם יהיה זכר מי מלמדו תורה שאין לי אוהב בעולם. באותה שעה קבל ר"ע לחפש אחריו א"ל ר"ע מה שמך א"ל עוקבא ושם אשתו שושיבא ושם עירו לנוקעה. מיד הלך ר"ע ושאל עליו ואמרו ישחקו עצמותיו בגיהנם שאל על אשתו אמרו ימח שמה וזכרה שאל על בנו א"ל הרי הוא ערל ואפילו מצות מילה לא עסקנו בו מיד נטלו ר"ע ומלו והושיבו לפניו ולא היה מסבל עול תורה עד שישב ר"ע בתעניות מ' יום יצא ב"ק וא"ל על מה אתה מתענה אמר רבש"ע והלא לפניך ערבתי אותו מיד פתח הקב"ה לבו ולמדו תורה וק"ש ושמונה עשרה וברכת המזון והעמידו לפני הקהל ואמר ברכו את ה' המבורך וענו אחריו ביהמל"ו ואמר קדיש והם ענו אחריו איש"ר והתירו את אביו מן הגיהנם מיד בא לר"ע בחלום וא"ל תנוח דעתך שהנחתני והצלתני מדינה של גיהנם פתח ר"ע ואמר ה' שמך לעולם ה' זכרך לדור ודור (ס' קטן). ובתד"א זוטא ספי"ח מעשה כזה ממש אירע לריב"ז ע"ש בזקוקין דנורא. כשהיה מתפלל בציבור היה מקצר ועולה ברכות (ל"א א'). שמחות רפ"ט כשמת אביו של ר"ע חלצו לפניו והוא לא חלץ. ר"ג ראה ספינה שהיה בה ר"ע שנטבעה ונצטער עליו ואח"כ מצאו שדן א"ל מי העלך א"ל דף של ספינה נזדמן לי וכל גל וגל שבא עלי נעניתי ראשי סוף יבמות (ע"ל ר' מאיר). ר"ג וראב"ע ור' יהושע שמעו קול המונו של רומי ק"כ מיל ושועל יצא מבית ק"ק ובכו ור"ע משחק מכות (כ"ד א') ורבה איכה. דברים שלא נתגלו למשה נתגלו לר"ע במדבר רבה פי"ט. ובפ"ב דעירובין (כ"א ב) חסידותו שהיה תפוס ולא אכל בלא נטילת ידים ואמר מוטב שאמות ולא אעבור על דברי חכמים וזה היה בזקנותו ובבית האסורים (עיי' יהושע הגרסי) וענין הויכוח שעשה פפוס בן יהודה עמו כשגזרו שמד ושלא יעסקו בתורה (ע"ש). הרמב"ם סוף ספר משפטים כתב כי ר"ע היה נושא כליו של בן כוזיבא מלך ביתר שחשב שהוא משיח (עיי' ח"א ג"א תת"ב):
3321
3322ו) והיה עני ומן ו' דברים נתעשר נדרים (נ' ע"א). א) מן חמיו כלבא שבוע הנ"ל. ב) עוד מצא איל של ספינה מלאה דינרי זהב. ג) ועוד תיבה מלאה זהב. ד) פעם אחת הוצרכו ר"ע ותלמידיו מעות והלכו למטרונה אחת אמרה לר"ע אלוה לך ותהיה את והקב"ה והים ערבים בדבר קבע לה זמן לפרעון כשהגיע הזמן חלה ר"ע הלכה המטרוניתא על שפת הים אמרה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שר"ע חולה ולא היה בידו לפרוע חובו ראה שאת ערב. מיד נשתטית בת הקיסר (כ"כ הר"ן והרא"ש אבל ברש"י נשתטה הקיסר) ונטלה ארגז מלא אבנים טובות ודינרי זהב וזרקתם לים והים הביאה במקום שהיתה המטרונא יושבת על שפת הים ונטלה הארגז והלכה לה לימים נתרפא ר"ע ובא אצלה עם המעות א"ל חזרתי אצל הערב והוא פרע כל החוב והא לך מה שנתן לי יותר. ה) ומן אשתו של טורנוסרופוס שהיה ר"ע מקפחו בקראי בפני הקיסר ומקנתרו בדברים פ"א בא לביתו סר וזעף א"ל אשתו מפני מה פניך זועפים א"ל מפני ר"ע שמקנתר אותי בכל יום א"ל אלהיהם של אלו שונא זמה הוא תן לי רשות ואכשיל אותו בדבר עבירה לפי שהיתה יפ"ת נתן לה רשות ונתקשטה והלכה אצל ר"ע וגלתה שוקה כשראה ר"ע רק ושחק ובכה אמרה לו מה אינון ג' א"ל ב' אפרש לך שלישית לא אפרש לך (וברש"י שהפצירה בו וגילה לה) רקקתי על שבאת מטיפה סרוחה. בכיתי על האי שופרא דבלי בארעא. ושחק שצפה ברוה"ק שעתידה להתגייר ולהנשא לו. ולא רצה להודיעה. אמרה כלום יש תשובה אמר לה אין. הלכה ונתגיירה ונשאת לר"ע והכניסה לר"ע ממון הרבה. ו) ומן קטיעה בר שלום (ש"ק כ"ט רע"א שר הקיסר שנתגייר) שנתן כל ממונו לר"ע ותלמידיו פ"ק דע"ז (י' סע"ב) שדבר טוב על ישראל וגזר הקיסר מיתה עליו וקודם מותו מל עצמו והניח כל נכסיו לר"ע וחביריו ודרש ר"ע מחצה לאהרן ומחצה לבניו. ועשה לאשתו ירושלים דדהבא שבת (נ"ט). והיה מכבד עשירים עירובין (פ"ו א'):
3322
3323ז) ר' אליעזר למד לו בנטיעת קישואין ע"י כישוף והדר גמרה מר' יהושע סנהדרין (ס"ח א'). אר"ע שבתי היתה (שהיה פסח א') אצל ר"א ור"י ולשתי להם עיסה ביין ודבש ולא אמרו לי דבר פסחים (ל"ו א'). ר"א נתן רשות לר"ע לברך ברכות (ל"ז א'). אר"ע צופה הייתי בר"ג ור"י סוכה (ל"ז ב'). דנתי לפני ר"ג ילמדנו רבינו פסחים (מ"ח ב'). ר"ע ור' ישמעאל נקראו אבות העולם שקלים רפ"ג וירוש' ר"ה פ"א סוף הלכה א'. א"ר ישמעאל צאו ואמרו לר"ע טעית יומא (ע"ה א') ושאלו ר' ישמעאל ב"ר ע"א ופכ"ב ופנ"ג. (ע"ל ר' ישמעאל כ"ג). כתב רש"י בפ' הזהב ר"ע מתלמידי ב"ש היה והתוס' חולקין עליו. שימש את נחום איש גם זו כ"ב שנה חגיגה (י"ב) שבועות (כ"ו א') ב"ר פ"א וב"ר פכ"ב ופ' נ"ג. שהיה רגיל לומר גם זו לטובה וכן ר"ע אמר כל מה דעבדין משמיא לטב ברכות (ס' סע"ב). למד סתרי תורה מר' נחוניא בן הקנה (לא ידעתי מנ"ל). ותראה באבות במאמר הכל צפוי והרשות נתונה כמה ידע סודות התורה. וקצת למד מר' טרפון אבל נקרא חבירו (ע"ש) אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך ריב"ז כו' והלא ר"ע תלמידך כו' סוטה (כ"ג ב') והיה תלמיד תלמידו (עיי' ר' יהושע בן הורקנוס). אמר אני עשיתי לר"ג ולר' יהושע את כספן זהב מע"ש פ"ב משנה ז'. אמר ר' יהודה פ"א היינו יושבין לפני ר"ע וט"ב חל בע"ש וגמע ביצה מגולגלת להראות הלכה שאין משלימים בע"ש עירובין (מ"א א'). היה ארוך בדורו ור"מ מגיע לכתפו במדבר רבה פ"ט (ע"ל אבא שאול). הקדים את ראב"ע קודם ר"ע אעפ"י שר"ע היה חשוב ממנו שהיה ראש לחכמים לפי שראב"ע היה ממשפחה מיוחסת יותר מר"ע גם מפני נשיאותו תוס' כתובות (ק"ה א'). וכתב המהרי"ט שם ובפ' בתרא דיומא גבי מנין לפ"נ שדוחה שבת קתני נענה ר"ע נענה ראב"ע וחשיב ר"ע ברישא. צ"ל דזה היה קודם שנתמנה ראב"ע לנשיא. אך תימא מההיא דר' טרפון דחשיב לי' אחר ר"ע דאף למ"ד דהיה חבירו מ"מ היה גדול ממנו הרבה עכ"ל. הקדים את בן עזאי תלמידו תוס' סוטה (ד' א') ועיין בכללים:
3323
3324ח) סתם מתני' ר"מ. סתם ספרא ר' יהודה (עיי' אבא אריכא). סתם ספרי ר"ש (ע"ש). סתם תוספתא ר' נחמיה. וסתם סדר עולם ר' יוסי. וכולהו אליבא דר"ע שהיו תלמידיו סנהדרין (פ"ו). במכות (י"ז א') זו דברי ר"ע סתימתאי פירש"י רגיל רבי לסתום דבריו במשנה עכ"ל ובכורות (ל' ע"א). בש"ק (דכ"ח ב') ר"ע חבר מכילתין וס' יצירה, ויש ס' יצירה שחבר אברהם אבינו והרמב"ן חבר עליו פירוש. אבל בשפתי ישנים ובהקדמת הזוהר בפסק ר' יצחק דלאטיש כתבו שהכל אחד הוא. ר"ע אקלע לגנזיק ובעו מיני' כו' ע"ז (ל"ד א') וכתבו התוס' ל"ג ר"ע אלא מר עוקבא דר"ע לא היה מסתפק. ושם (ל"ט א') ר"ע אקלע לגינזק וב"ר פל"ג אקלע לגינזק של מדי:
3324
3325ט) הלכה כר"ע נגד רבו ר"א כדאי' בפ' כיצד מברכין (כ"כ ס' כריתות ימות עולם שער ג' ס"ד ברכות (ל"ו רע"א) ר"ע במקום ר"א עבדינן כוותיה (עיי' רבא בפסק הלכה). ר"ע ור' ישמעאל הלכה כר"ע עיי' תוי"ט עדיות פ"ב וכ"פ הרי"ף יבמות פט"ו. ובקדושין פ"ק וכ"כ שם הרא"ש. ועיי' ר' טרפון בפסק הלכה. הלכה כר"ע מחבירו עירובין (מ"ו ב') ועיי' בתוס' שם (ס"ה ב'). כתובות (פ"ד ב') דלא מרבו. וכתב התוי"ט נגעים פ"א מ"ד דלא מחביריו וכ"כ תשובת ש"א סקס"ט (רצ"ה סע"ג) אכן בתוי"ט ספ"ק דשביעית משמע דס"ל אפי' מחביריו והכי משמע בתוס' יומא (ד' ע"ב). ובתו' פסחים (קט"ז ב') דקיי"ל כר"ע מחביריו. כתב תשו' חו"י אפי' אי קיי"ל מחביריו היינו בדפליגי עליה יחידים משא"כ אם נחלק עם חכמים. הרמב"ם פסק כר"ע נגד ר"א בן יעקב (ע"ש). ובשדה יהושע כ' הא דאמרי' הלכה כר"ע מחבירו היינו כשהבר פלוגתא מפורש בשמו במשנה או בברייתא אבל כשאין מפורש בשמו אלא בסתם אז אין הלכה כמותו דאמרינן האי סתמא אליבא דרבים הוא ויחיד ורבים הלכה כרבים והלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. וכתב היוחסין [בהגהת הרמ"א לקבלת הראב"ד] כתב הרמב"ם בימי ר"ע היו ר"ט ור"א המודעי וראב"ע ור' ישמעאל וריב"ק וחנניה איש אונו ושמעון בן ננס ור' יוחנן בן ברוקה ור' ישמעאל בנו ור' יוחנן בן גודגדא ור"א חסמא ור' יהודה בן תימא:
3325
3326י) יום שמת נולד רבי קדושין (ע"ב ב') ומ' קהלת פ' וזרח השמש וב"ר פ' נח. משמת בטלה כבוד התורה משנה ס"פ ע"ע מ"ט. ובגמרא בטלו זרוע תורה ונסתמו מעיינות החכמה. פ"ק דע"ז (ה' א') כשהראה הקב"ה לאדה"ר דור ודורשיו כו' בשהגיע לדורו של ר"ע שמח בתורתו ונתעצב במיתתו. ובמנחות (כ"ט ב') הקב"ה הראה למשה שיבא ר"ע בסוף כמה דורות והלך וישב לסוף י"ח שורות ושמע דבריו. וכשהיו אומרים לו מנין לך ואמר הלכה למשה מסיני שמח משה, והיה דורש ר"ע על כל קוץ תילי תילין של הלכות. ואז אמר למשה חזור לאחוריך והראהו שהיו שוקלין בשרו במקולין (פירש"י במקום שקצבים שוקלין בשרו כדאיתא בברכות (ס"א ב') שהיו סורקין בשרו במסרקות של ברזל). אמר רבש"ע זו תורה וזו שכרה. וא"ל הקב"ה שתוק כך עלתה במחשבה לפני. ובברכות (שם) אמרו מלאכי השרת זו תורה וזו שכרה והשיב הקב"ה ממתים ידך ה' ממתים מחלד. ולא השיב להם כמו למשה שתוק כו'. וא"ל ר"א עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה תהי מיתתך. ועיי' בפסחים (ס"ט א'). ובסנהדרין (ס"ח) שר"א קודם מותו א"ל מיתתו. כתב ש"ק (דל"א) נחבש ה' בתשרי. ובס' שנות חיים פ' חיי שרה וז"ל במדרש יום הריגת ר"ע היה ביום הכפורים והחזירוהו לבית הסוהר ומינו שומרים עליו כדי שלא יקברו אותו כו' עד מוצאי יו"כ בא אליהו וביטל כהונה לכבודו וקברו. ועיי' ילקוט משלי סי' ט' באריכות ונקבר במערה באנטיפרוס. ובגא"י כתב שנקבר בטבריה על מערה וכ"ד אלף תלמידיו מפוזרים בתחום מטבריה. בפ"ח דשמחות כשנהרג בקסרין ונקרא ג"כ רומי זעירא שהיה מגדול צור, ובאה השמועה לר"י בן בבא ולר"ח ב"ת קרעו בגדיהם ודרשו על ר"ע לא נהרג מפני גזל או שלא עמל בתורה בכל כחו אלא שלא יראה הרעות ולא עבר יב"ח עד שלא היה מקום ביהודה שלא היו שם הרוגים. בירוש' סוטה פ"ה הלכה ז' מובא בתוספתא פ' כשם. ר"ע היה מתדין קמי טורטסרופס הרשע אתא עונתה של ק"ש שרי קרי וגחך א"ל סבא סבא או טיפש את או מבעט ביסורין א"ל תיפח כו'. י' הרוגי מלכות הכתובים במחזורים שנראה מהם שהיו עם רשב"ג בזמן א' ואינו כן כי רשב"ג נהרג בשעת החורבן ור"ע קרוב לס' שנה אחריו. וה' האחרונים ר"י בן בבא ורחב"ת ור' סימאי (ט"ס וצ"ל) ור' חוצפית ור' ישבב הסופר בזמן שכבשו ביתר אחר החורבן ע"ג שנה (עי' ח"א ג"א תת"פ. ועיי' בחיי פ' מקץ. ומקודם כתב היוחסין ר"ע היה בזמן הבית וחי עד שנכבשה ביתר נ"ב שנה אחר החורבן או ע"ג שנה לדעת הס"ע (ע"ל עקילס הגר). והוא היה הראשון בי' הרוגי מלכות (ר"ל העיקר לכ"א ר"ע וחבריו). וכשהוציאוהו להריגה זמן ק"ש היה והיה מכוון לקבל עול מלכות שמים באהבה א"ל תלמידיו עד כאן א"ל כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה בכל נפשך אפילו נוטל את נפשך ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו והיה מאריך באחד עד שיצאה נשמתו באחר יצא ב"ק אשריך ר"ע שיצאה נשמתך באחד ברכות (ס"א ב'). עיי' ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג ור' חנניה בן תרדיון אימת נהרגו. ה' דברים צוה לרשב"י וז' דברים לבנו פסחים (קי"ב):
3326
3327יא) ר"ע היה בורא נפשות הגרים כי שורש נפשו מקין (ע"ל אביי ושמאי) דוגמת אביי ובן עזאי (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה). בכוונות האר"י ר"ע גלגול יעקב אותיות עקיב וע' י"ר פ' וישלח ויאמר אלהים אל "יעקב "קום "עלה "בית "אל ר"ת עקיבא. וע"ש פ' וישב מענין ר"ע. ובריא"ז שנסתפק איך לכתוב עקיבא באל"ף או בה"א והראו לו בחלום פסוק "אור "זרוע "לצדיק "ולישרי "לב "שמחה ס"ת ר' עקיבה. וכתב בנוף ג' מנוף עץ חיים כשם שיעקב היה רועה צאן לבן חמיו כן ר"ע רעיא דכלבא שבוע חמיו. וכמו יעקב היה לו ב' נשים כן ר"ע בת כלבא שבוע נגד רחל ואשת טורנוסרופוס (ול"נ כי קודם שנשא בת כלבא שבוע היתה לו אשה עיי' ריב"ק) נגד לאה. ור"ע ניצוץ משה שהיה רועה צאן יתרו וצפורה דוגמת בת כלבא שבוע ואשת טורנוסרופוס דוגמת מלכת כוש ונדר בו כלבא שבוע כמו ויואל משה. ואמר פסוק זה בא לידי כו' שאחז"ל פ' ותמנע כמו פ' שמע ישראל והוא חטא גלגול יעקב שלא רצה לקחת את תמנע כו', וכתב שם פ' ויחי אשתו נגד רחל כו' וז"ש רחילא בתר רחילא (עיי' ריב"ק כי שם אשתו היה רחל). בעמק המלך ד"מ ב' ר"ע היה גלגול זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני שהרג בשכם שנימולו כ"ד אלף לכו נהרגו בזנות עם זמרי. וגלגולם היו כ"ד אלף תלמידי ר"ע כמ"ש בעשרה מאמרות מאכ"ח סכ"ב (ע"ש) ר"ע היה גלגול שמעון ור"א היה גלגול ראובן ובר"צ איתא דר"ע גלגול יששכר. ועמגע"א ע"ג ופ"ח כמו שיצאה לאה לקראת יעקב ונולד יששכר כן יצאה יעל לקראת סיסרא ויצא ממט ר"ע. ובחס"ל (מעין ה' נהר כ"ה) וגלגול נפש זמרי הוא ר"ע והוא תיקונו וכזבי היא איזבל ותיקונה היתה אשת טורנוסרופוס שלקח ר"ע, ואיזבל היתה רודפת את אליהו שהוא פנחס להנקם ממנו, וזמרי היה בן דינה קודם שנשאה שמעון, וכ"ד אלף שהומתו משבט שמעון היו כ"ד אלף תלמידי ר"ע שלא חלקו כבוד זה לזה בזכרם עון שטים שלא הוטהרו ממנו ומתו מיתה תניינא עכ"ל. במגע"א ע"ג מן ו' מילי נתעשר ר"ע סוד ו' סדרים תורה שבע"פ לכן דרש ר"ע בכל התורה ווי"ן יבמות (ס"ח ב') כמ"ש התוס' בסנהדרין (נ' ע"ב). ואמר לר' ישמעאל אחי בת ובת אני דורש שם (נ"א ב') ואמר אחי אחי בסוד הגלגול כי ר' ישמעאל גלגול יוסף ור"ע גלגול שמעון (עיי' ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) ותחלה לא הכירוהו אבל לבסוף בא לתקן ולהכיר האחוה שהוא מצד אות ו' וכששכח משה ווי העמודים ולא יכול לכוון החשבון עד שבא עליו נשמה של ר"ע אז אמר ואת האלף עשה ווי"ם כו' ודרש כל אתין (ע"ל) וז"ס ויוצא אליהם את שמעון (ע"ל נחמיה העמסוני) וז"ס וילכו לרעות את צאן אביהם נקוד רומז על סוד זה כו' וכשיצאה נשמתו באחד זכה להיכל אהבה כדאיתא בזוהר שמות עתנ"ו. ובס' הכוונות יששכר חמור גרם הוא סוד שאמר ר"ע כשהייתי ע"ה מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור פסחים (מ"ט ב') ע"ל ר' יהושע בן קרחה. ר"ע היה בעקבו של עשו ויעקב אחז בעקבו ונטל ממנו את ר"ע ועקבו היינו ו' ר"ע שדרש ו' (כתבי האר"י) ע"ל ר"א בן חרסום. ו' של השם סוד עשירות וז"ס מן ו' מילי נתעשר כנ"ל:
3327
3328יב) ר' אושעיא בן ר' יהודה הבושם העיד לפניו. ר' אחא בשמו. ר"א בן הורקנוס רבו. ראב"ע בזמנו (ע"ל). ר"א בן שמוע. ראב"י תלמידו. ר"א חסמא. ר"א המודעי. ר"א בן פילא או פאבי השיב על דבריו. בלצה שאלו. ר' ברכיה בשמו. ר"ג רבו. ר' דוסא בן הרכינוס (ע"ל). זונין א"ל. ר' חדקא. ר' חנינא בן אנטיגנוס. חנן בן פנחס. ר' חנן בן פטום. חנניה איש אונו בשמו. ר' חנניה בן חכינאי. ר' חנניה בן עקשיה. ר' טרפון רבו או חבירו (ע"ש). ר' יהודה. ריב"ב א"ל עקיבא אתה עתיד ליתן את הדין. ר' יהודה בר אלעאי. ר' יהודה בר אבא חולק עמו. ור' יהודה גלוסטרא. ר' יהודה בר נחמיה (ע"ש). ר' יהושע הגרסי משרתו. ר' יהושע בן קרחה בנו (ע"ש). ר' יהושע בן כפוסאי חתנו. ר' יהושע רבו שבת (ל"ט). ר' יוחנן בן גודגדא בזמנו. ר' יוחנן בן מתיא בזמנו. ר יוחנן בן נורי חבירו. ר' יוחנן בן תורתא. ר' יוחנן הסנדלר (ע"ל). ר' יוחנן בשמו. ר' יונתן בר' יוסי תלמידו. ר' יונתן בן יוסף בזמנו. ר' יוסי הגלילי תלמיד חבר (ע"ש). ר' יוסי (ע"ל). ר' ינאי הקדמון בזמנו. ר' יעקב בן בתו של אלישע. ר' ישבב הסופר חבירו. ר' ישמעאל חבירו. סח לו ר' ישמעאל בן לוגא. רב כהנא בשמו. לוי הסדר בזמנו. ר"מ תלמידו (ע"ל). מונבז לפניו. מנימין גר המצרי. ר' נחוניא בן הקנה רבו. נחום איש גם זו רבו. ר' נחמיה תלמידו. העיד בשם נחמיה בית דלי. נחמיה איש שיחין העיד אותו. ר' שמעון בן עזאי. רשב"י תלמידו. ר' שמעון או ישמעאל בן לוגא. ר"ש השקמוני. ר"ש התימני. שמעון בנו (ע"ל). ר"ש בן אלעזר תלמידו וצ"ע. ר' שמעון בן יהודה בשמו. רב ששת בשמו:
3328
3329ר' עקיבא בן דוסא בזמן ר"מ כ"כ באגרת רש"ג ביוחסין וע"ל ר' יעקב בן דוסא:
3329
3330ר' עקיבא אמורא משמיה דבר פדא ב"מ (קי"ד) ושם הגי' ר' יעקב. ובפ' הרואה א"ר ביזנא בר זבדא א"ר עקיבא א"ר פנדא (ע"ש):
3330
3331עקיבא בר זבדי לא מצאתי ואולי צ"ל ר' יעקב בר זבדי:
3331
3332ר' עקיבא דקסרי ע"ל ר' יעקב דקסרין:
3332
3333עקיבא איסי בר עקיבא. ר' חנינא בר עקיבא:
[הגהות: עקיבא, זבחים (נ"ב א') דמים ליסוד דברי ר' עקיבא א"ר ישמעאל כצ"ל בשס"ח וילקוט:]
[הגהות: עקיבא, זבחים (נ"ב א') דמים ליסוד דברי ר' עקיבא א"ר ישמעאל כצ"ל בשס"ח וילקוט:]
3333
3334עקילס הגר (ע"ל אונקלוס) תרגם התורה לפני ר"א ור' יהושע כדאי' בירוש' בפי"ק דמגילה הלכה י"א וקלסו אותו ואמרו יפיפית מבני אדם. ולדברי המאור עינים פ' מ"ה שתרגם בלשון יון והכריח בראיות שאונקלוס ועקילס שניהם גירי צדק ובזמן א' מ"מ אין אדם א' בב' שמות רק אונקלוס הגר היה חבר קדמון ועקילס תלמיד חדש לר"א ולר"י כי אונקלוס התגייר בימי הלל והיה בימי ר"ג הזקן, ועקילס נתגייר זמן רב אחר החורבן שהרי בש"ר פ' משפטים פ' ל' אמר עקילס לאנדרינוס קיסר שרוצה להתגייר. ושם בתנחומא ובב"ר פ' ע' פ' ויצא פ' וידר יעקב כתב שם היפ"ת סי' ה' עקילס היה בן אחיו של אנדרינוס ואנדרינוס החריב ביתר יותר מנ"ב שנה אחר החורבן וקורין אותו אקווילא ונתגייר וא' נקרא אקווילא ישראל מימר עכ"ל המ"ע. ובשלשלת הקבלה דכ"ח א' עקילס בא לח"י להתגייר (והוא בב"ר פ' ויצא פ' ע' ומ' קהלת סוף פ' טוב אחרית דבר). ושאל שאלות לר"א ונמצא רגזן כב"ש ובא לר' יהושע ומצאו עניו כהלל ונתגייר ל"א לחורבן שהיה ק"ד לנוצרים (אינו מכוון כי ק"ד למספרם שמתחיל מן ג"א תשס"א א"כ הוא ג"א תתס"ה ול"א אחר החורבן הוא ג"א תתנ"ט וצ"ל ל"ז לחורבן) וד' לאנדריאנוס ונתגייר באי פונטו והעתיק התורה מיהודית ללשון יון. וכן בת"כ פ' בהר מזכיר עקילס בפונטו עכ"ל. והוא בת"כ פ' בהר פ"א סי' ט' לא כמו שהוציא עקילס לעבדיו פנדוס. ופי' הקרבן אהרן פנדוס מקום היה בסוריא והיה לעקילס שם עבדים. וברבה פ' שמיני ס"פ י"א. ובמדרש חזית פ' לריח שמניך בתוך עלמות תרגם עקילס אתניסאה. וביפ"ת פ' שמיני שם פירש שהיה מעיר אתנס ובמוסף הערוך ע' אפקלטורין ז"ל בריש מדרש איכה ואלבישך רקמה תרגם אונקלוס אפקלטורין. ובמדרש חזית פ' גן נעול הגי' תרגום עקילס אפליקתא ונ"ל שיש לגרוס תרגום עקילס כי הוא תרגם כל המקרא בלשון יוני ואונקלוס תרגם בלשון בבלי ואם לא אונקלוס ועקילס איש אחד היה ועשה שני תרגומים אחד בבלי ואחד יוני עכ"ל:
3334
3335במדרש רבה פ' שמיני ס"פ י"א על הפסוק בתהלים ס"ס מ"ח שיתו לבכם לחילה וגו' הוא ינהגנו על מות תרגום עקילס עולם שאין בו מות. פי' הערוך והביאו ג"כ המתנות כהונה בלשון יון תנסיא מות, ופירשו אחריו עולם שאין בו מות. ובס' המעריך בלא אל"ף בראש מורה מות, ובס' מעריך המערכה כתב יש מין מרקחת ושמה אתנסיא שמצלת מן סם המות וניכרת לרופאים. וביפ"ת פ' הנ"ל כתב וז"ל אתניסאה תמיהני על בעל הערוך שכתב תנסיא בלשון יון מות, מי הזקיקו לזה, אלא ברור שהיה מעיר ששמה אתנס כדאשכחן באיכה רבתי בפ' רבתי בגוים חד מאתנס ונזכר שם כמה פעמים עכ"ל. ולי הקטן אחר מחילה אלף נ"ל ברור כי דברי הערוך ברור מכל המפרשים הנ"ל וחלילה פה קדוש יפרש שפירושו שהיה מעיר אתנס. דהנה מדרש הנ"ל נזכר בד' מקומות, בירושלמי מ"ק פ"ג הלכה ז' תרגום עקילס אתנאסירה עולם שאין כו'. ובירושלמי מגילה פ"ב הלכה ג' תרגום עקילס אתאנסיתא עולם כו'. ובמדרש חזית בפ' לריח שמניך תרגום עקילס אתנסיא עולם כו'. הרי צ"ל לדעת היפ"ת שבכל הד' מקומות הוא פירושו שהיה עקילס מעיר אתנס, והלא בב"ר פ' לך לך ר"פ מ"ו אני אל שדי תרגום עקילס אבסיוס ואנקוס פי' יד"מ בשם מ"ע שהוא בלשון יון בלתי נפסד. ובפ' ויצא פ' ע' מזכירו ז"ל עקילס הגר שאל את ר"א. ובירושלמי פ"ק דמגילה (שם) א"ר חייא בר אבא תרגם עקילס הגר התורה לפני ר"א ור"י וקלסוהו ואמרו יפיפית מבני אדם. ובמ' חזית בפ' גן נעול ואלבישך רקמה תרגום עקילס אפליקטא. ובירוש' פ"ק דקידושין הלכה א' עקילס הגר תרגם לפני ר"ע והיא שפחה נחרפת כתושה כמו ותשטת עליו הריפות. וברבה אסתר בפ' חור כרפס ותכלת תרגם עקילס איירינון קרפסינון. הרי לא מזכיר בשום מקום שהיה מעיר אתנם כ"א בד' מקומות הנ"ל על מ"ש על מות אתנסיא עולם שאין בו מות. ועוד דבכל המקומות מביא שתרגם התיבה בלשון יון, אל שדי אבסיוס, ועל רקמה אפליקטא, חרופה כמו הריפות, וכאן על תיבת על מות לא פירשו בלשון יון לדעת היפ"ת כי אתנסיא לדעתו מעיר אתנס. אלא ברור ואמת כי תיבת אתנסיא הוא לשון יון, פי' על ינהגנו על מות ר"ל עולם שאין בו מות. ועוד בס' מאור עינים פמ"ה עקילס הגר תרגם התורה בלשון יון. ובש"ק דכ"ח שנתגייר באי פונטו וכן בת"כ פ' בהר שהיה לעקילס עבדים בפונטו. ובמוסף הערוך ע' פנטוס בארץ שנער (בראשית י') תרגום ירושלמי פונטוס והוא מחוז באסיא ומשם יצא עקילס הגר עכ"ל. ועיי' מ"ש בחלק א' ג' אלפים תתפ"ד. הרי האמת יעיד על עצמו. ומ"ש ואולי איש א' הוא לא ראה מ"ש לעיל. וכתב מוסף הערוך ע' פנטוס בארץ שנער תרגום בארעא דפנטוס והוא מחוז באסיא ומשם יצא עקילס הגר, ע"ל ח"א שנת ג"א תתפ"ד שהיה כומר ונעשה גר צדק. וב"ר פ' ס"ט ופ' ע' ומ' קהלת פ' טוב אחרית דבר שאל לר' יהושע. ועיי' יפ"ת ר"פ ויגש עקילס אינו אונקלוס:
3335
3336עקשיא בניו ר' חנניה ור"ש:
3336
3337ערובא ר' פנחס בנו:
3337
3338ערך ר' אלעזר בנו:
3338
3339ערל ע"ל עדל:
3339
3340עשבי רבה בנו:
3340
3341עשתור בנימין בנו:
3341
3342עתליא אדא בנו:
3342
3343פאבי ר' אלעזר בן פאבי. ר' ישמעאל כהן גדול בן פאבי:
3343
3344ר' פדא קידושין (י"ז ב'). א"ר יהודה בר חייא שמעה אילפא אמרה קמיה דרב פדא זבחים (י"ג ב'):
3344
3345בר פדא ור' יוחנן חולקין חולין (קכ"ד רע"ב). וכתבו התוס' תמורה (י' ע"א) זה בר פדא הוא בן אחותו של בר קפרא כדאי' מעילה (ד' ב') א"ל בר קפרא לבר פדא בן אחותו ראה מה אתה שואלני למחר. ואין זה בן פדת דבן פדת הוא ר' אלעזר עכ"ל. והגירסא שלפנינו במעילה לבר פדת בן אחותו כו' ובש"ס חדשים לא תקנו. ועיי' ר"א בר' פדת מה שטעה היוחסין. ועיי' ר' חייא בר אדא בן אחותו של בר קפרא מ"ש שם. בערוך ע' זחל בשם הפסיקתא דפרה זחלין אפוי דבר פדא פי' צהבו פניו. רב ביבי משמי' דבר פדא ר' פנחס ור' ירמיה בש"ר חייא בר אבא מ' קהלת בפ' אי לך ארץ. אילפא א"ל ר' יעקב משמיה דבר פדא (ע"ל עקיבא אמורא). ר' מתנא אמר כו' בר פדא אמר, נזיר (ה' א'). אמר עולא משמי' דבר פדא אומר היה ר"מ כי אתא רבין פריש משמיה דבר פדא קדושין (נ"ד ב') ע"ל ר' יהודה בן פדיה ב"א של ב"ק:
3345
3346פדאי חנינא בר פדאי. ר' יוסיבר פדאי:
3346
3347ר' פדיה רבו של ריב"ל וא"ל בר קפרא. לא מצאתי שא"ל בר קפרא רק ב"ק אמר לר' פדא בן אחותו הנ"ל. ר' אסי וריב"ל בשמו ירוש' נזיר פ"ו הלכה י'. רב הונא משמו חלה פ"ג הלכה ג'. זעירא בשם ר' פדייה תרומות פ"ד הלכה ח'. דרוש' תענית רפ"ד ר' זעירא ר' חייא ריב"ל בש"ר פדייה. ר' חייא בשמו ירוש' נזיר פ"ו הלכה י' ע"ש. ריב"ל בשמו פאה פ"ד הלכה ה' תרומות פ"ה וע"ל. ר' יונה ר' חייא (ע"ש) ר' יוסי בשמו מע"ש פ"ב הלכה ו'. ר' סימון בשמו ירוש' אלו דברים וחומר בקדש:
3347
3348פדיה ר' יהודה בן פדיה. ר' יהושע בן פדיה:
3348
3349ר' פדת הזקן בנו ר' אלעזר (ע"ל בר פדא) והאריך ימים. כתב היוחסין בסדר הקבלה עם הגהות הרמ"א ר' פדת חבירו של רבי, ור' פדת בר"א נכדו. ומי שאמר בש"ר פדת הזקן או נכדו אכתוב בסמוך:
3349
3350ר' פדת בן ר' אלעזר (בן פדת) אורי ר' אלעזר לר' פדת ברי' ברכות (י"א ב', נ"ו א') מ"ק (כ' ע"א). א"ר זירא לר' פדת חזי דמינך ומאבוך כו' פירש"י ר' פדת בר"א בן פדת נדה (ח' ע"א). ובתוס' שם אעפ"י שמתו בניו של ר"א (ע"ש) מ"מ נשאר לו זה הבן:
3350
3351אלו אשר אמרו בש"ר פדת ובקצתן יש להסתפק אם בש"ר פדת הזקן או ר' פדת נכדו:
3351
3352בש"ר הושעיא ירוש' ב"ק פ"ד הלכה ח' וסוף שבועות. ר' חגי בשמו. ר' חנן בר אמי א"ר פדת א"ר יוחנן. ריב"ל בש"ר פדת (כמדומה שצ"ל פדייה הנ"ל דאחר דאמר בש"ר יוחנן איך יאמר ריב"ל בשמו) ירוש' פ' תפלת השחר ופ' המוצא תפילין. נז"ר יוחנן (ע"ל). בש"ר יעקב בר אידי. ר' יצחק בר ביסנא שאלו. ר' יצחק בן אלעזר הספידו מ"ק (כ"ה ב'):
3352
3353פוגא ואמרי לה סוגא:
3353
3354פוגא שמעיה דר' יוסי בר חנינא ב"ב (צ' ע"ב):
3354
3355פופידתא מר בנו:
3355
3356ר' פזי א"ר יהודה בן פוי בש"ר פזי פ' א"נ. אינו שם כ"א בירוש' סנהדרין פ"ב הלכה ג' אר"י בן פזי בש"ר פזי בש"ר יוחנן. וא"כ הוא חכם ואינו בת ר' חייא. והתוס' ב"ב (קמ"ט א') כתבו דר"ש בן פזי מייחסו אחר אמו משמע דפזי שם אשה (ע"ל מרי בר רחל ור' יוסי בן פזי). בירוש' פ' הבונה הלכה ג' וסוף הוריות אילין דר' הושעי' ודבר פזי הוון שאלין בשלמא דנשיא בכל יום והוון אילין דר' הושעיה עלין קדמאי ונפקין קדמאי אזלין אילין דבר פזי ואיתחתנן בנשיאותא אתון בעיין מיעול קדמאי אשתאלת לר' אמי א"ל והקמות את המשכן כמשפטו קרש שזכה להנתן בצפון ינתן בצפון כו' ר"ל מי שהיה דרכו ליכנס תחלה יכנס תחלה. בירושלמי פ' כל הצלמים סוף הלכה א' ובס"פ עגלה ערופה חד מאלו ר' פזי רצה הנשיא להתחתן עמו ולא רצה שאמר שאינו כדאי להתחתן במשפחת הנשיא וצוה לפני מותו פנו חצר מפני הטומאה והכינו כסא ליהושפט מלך יהודה אמר יבוא זה שרץ אחר הכבוד אחר זה שברח מן הכבוד. חולין (מ"ו א') עולא קמי בן פזי ושלח ליה דבי נשיאה. ר' איבו ובן פזי ור' יודן ור' יוחנן (ע"ש):
3356
3357פזי ר' איני בן פזי. הלל בן פזי. ר' חנינא ב"פ. ר' יהודה ב"פ. ר' יוחנן ב"פ. ר' יוסי ב"פ. ר' יצחק ב"פ. ר' שמעון בן פזי:
3357
3358בן פטירי (ע"ש):
3358
3359פטיש ר' מני בנו:
3359
3360פטרום ר' יוסי או יוסף בנו:
3360
3361פטריקי עיי' אפטוריקו:
3361
3362פיטום חנן בן פיטום, לוי בן פיטום:
3362
3363בר פיולי קמיה דשמואל חולין (צ"ו א) פירש רש"י כך שמו. פי' הערוך שם חכם איכא דאמרי שם טבח:
3363
3364ר' פילא תחליפא דקיסרין בשמו:
3364
3365ר' פילא ר' אלעזר בן פילא, ר' יודן ב"פ:
3365
3366פכסס או פסקס יוסף בנו:
3366
3367פולופי בר פרוטה לפני ר' יונה ירושלמי תענית י פ"ד הלכה ג'. מגילה פ"א סוף הלכה א'. ר' פלופא. ובפ"ד הלכה ב' פילפי בר פרוטי לפני ר' יונה ומס' סופרים פ"א ופ' כ"א. ר' מנא קומי. התיב לר' זעירא בתענית הנ"ל. ר' פליפי אמר לר' נהוראי ב"ר ויצא ס"פ ע"א:
3367
3368פלטיא דנוה ר' ישמעאל אמר בשמו מ' קהלת פ' והארץ לעולם עומדת:
3368
3369פלטיון איש רומי דרש נתלש הר סיני וניצב בשמי מרום וישראל נתונים תחתיו מ' חזית פ' מי זאת עולה מן המדבר:
3369
3370פלימו פסחים (ח' ב', כ"ד א') סנהדרין (י"א ב'). תנא פלימו אומר ר"ה (כ"ד א'). כתב היוחסין [בסדר הקבלה להראב"ד] חבירו של רבי. במנחות (ל"ז א') בעא מרבי אדם שיש לו ב' ראשים. א"ל קום גלי או קבל שמתא. דאי' בזוהר בראשית עק"פ באתר דגלי קין כו' לאתר שמה ארקא וכל דאתילדין אינון בתרין ראשין עכ"ל. מש"ה א"ל קום גלי פי' לההוא אתר דגלי קין ושם תבעי הך ביעא אבל בהאי אתר הוא דבר זר והוי כחוכא ואטלולא (ס' צאן קדשים). אדהכי אתא גברא דאתיליד ליה ברא בב' ראשים (עיי' נחום הזקן). תנא פלימו אומר אני ראיתי בית שקירה ר"ח בן דוסא בתפלתו תענית (כ"ה א'). קדושין (פ"א סע"א) פלימו הוה רגיל לומר כל יומא גירא בעיני דשטנא יומא חד בעי"כ אידמי ליה כעניא קרא אבבא אפיקו ליה ריפתא א"ל יומא כי האי כולי עלמא מגוואי ואנא אבראי עיילי' וקריבו ליה ריפתא א"ל יומא כי האי כולי עלמא אתכא ואנא לחודאי אותבוהו אתכא והוה מלי נפשיה שיחנא וכיבי ועביד מילי דמאיסא א"ל תיב שפיר א"ל הבו לי כסא יהבו ליה אכמר שדי ביה כיחו נחרו ביה שקא ומית שמעו דהוו קאמרי פלימו קטל גברא ערק וטש בבית הכסא אזל בתריה נפל קמיה כד חזייה דהוה מצטער גלי ליה נפשיה א"ל מ"ט אמרת הכי (למה הורגלת לקללני) אלא היכי אימא א"ל לימא מר רחמנא יגער ביה בשטן ע"כ. כתב בג"נ פלימו היה מניצון נבל ונבל ולבן אחד הוא ושניהם צרי עין ועתה נתקנו ובאו בחסיד פלימו ובא השטן להשכילו לראות היאחז צדיק דרכו כראשונות בצרות עין והראה עצמו כעני ועבד מה דעבד לראות אם יגרשנו כאשר עשה בהיותו בסוד נבל שלא רצה לתת לדוד מאומה. והוה רגיל לומר גירא כו' כי היה מכיר ערכו והיה אומר אל יסיתני השטן עוד והכיר עצמו בחוזק הנדיבות כ"א דחה דחוני לא תראה לי עוד והנה כלו הפך לבן טהור. ג"כ אמרו כי מת באותו זמן בעי"ת כל זה לתיקונו וכנגד הצער שציער ליעקב ברדפו אחריו ע"כ בא השטן עתה לצערו ורמז בדבריו כולי האי לא צערתיך כמעט הגיע למות מפחד ואימת מלכות שהרג נפש בביתו וברח עד שנגלה אליו. וראה מה מתוק כי לבן נבל עולה קס"ד וב' כוללים גימ' פלימו עכ"ל:
3370
3371ר' פנדא א"ר עקיבא א"ר פנדא א"ר תנחום ברכות (נ"ה ב'). עיי' ר' ביזנא בר זבדא:
3371
3372פנחס איש חברה מינוהו ע"פ הגורל לכהן גדול ומצאוהו חוצב ומלאו את המחצב דינרי זהב ספרא אמור פ"ב פסוק והכהן הגדול מאחיו. ובתוספתא יומא פ"א איש הבירה. עיי' ר' חנינא בן גמליאל:
3372
3373ר' פנחס בן ערובא אמר אני הייתי בין גדולי רומא כשמת טיטוס ופצעו את מוחו ומצאו יתוש כצפור דרור משקל ב' סלעים, י"א כגוזל בן שנה גיטין (נ"ו ב'). ור' יוחנן אמר בשמו בכורות (ל"ח סע"ב):
3373
3374ר' פנחס ור' רחמאי בזמן רשב"י (ע"ש):
3374
3375ר' פנחס בן יאיר (במשנה סוטה פ"ט ט"ו) בעל היוחסין לא הביאו בסדר זכרון החכמים ובסדר הקבלה להראב"ד כתב שהיה חבירו של רבי. ובסדר הדורות אצל רשב"י כתב היוחסין רפב"י החסיד הנזכר בפ"ק דחולין (ז' א') שחלק הנהר כו'. ורבי נפק לאפיה וא"ל סעוד אצלי ואמר הן וצהבו פניו של רבי (שלא היה רגיל ליהנות מאחרים רש"י) וגבה טורא בינייהו. ומעשה זה בירושלמי תענית רפ"ג בענין אחר. רבי ור' ישמעאל בר' יוסי ור"א הקפר ורפב"י יושב לפניהם (ע"ש). ובירוש' דמאי פ"א הלכה ג' וב"ר פ' ח"ש פ"ס חמורו לקחו ליסטים ולא אכל ג' ימים ודחפוהו לחוץ שלא ימות ויסריח המערה וכשבא לביתו ארפב"י זה ג' ימים שלא אכל ונתנו לו לאכול ולא אכל אמר שמא לא תקנו השעורים אמרו עבדיו שתקנו ואמר שמא דמאי הן אעפ"י שאין צריך להרים דמאי אלא שהחמירה על עצמה והרימו דמאי ואכלה וכ"ה בשקלים רפ"ה. ובירושלמי דמאי ומ' עקב פ"ג שני עניים הפקידו אצלו ב' סאין שעורים וזרע אותן וקצרן והוצרכו להביא גמלים ליקח השעורין. היה מקום אחד שאכלו עכברים התבואות ואתו לגבי רפב"י ואמר שמא לא תקנתם התבואות ותקנו ושוב לא אכלו. ומלך ישמעאל בלע עכבר מרגליות שלו אתא לגבי רפב"י וגזר שיתאספו כל העכברים ויפלטו המרגליות וכן היה. בא למקום אחד ואמרו לו שאין המעיינות מספיקים מים כמקדם אמר שמא אין אתם מתקנין התבואות ותיקנו וסיפק כבראשונה (הכל שם). וע"ש עוד הרבה מעשים וניסים. בשבת (ל"ב ב') כשיצא רשב"י ובנו ר"א מן המערה שמע רפב"י חתניה נפק לאפי'. וכתב היוחסין [בסה"ד אצל רשב"י] דמ"ש שהיה חתנו נראה שהוא ט"ס בגמרא. ובזוהר פנחס (עתמ"ד) נראה שהיה חותן רשב"י וכ"כ גם בשלשלת הקבלה (ובזוהר בלק עש"ע ר' פנחס אזל למיחמי ברתי' אמיה דר"א. ועיין זוהר שמיני עמ"ב רפב"י פגע לר"א נחת ר"א ונשק רפב"י ופתח רפב"י ואמר יברכך ה' כו' פתח ר"א ואמר עטרת זקנים בני בנים כו' ממדרש זה נראה שהיה ר"א בן בתו של רפב"י וע"ש מעשה מחמור שלו, הרי רשב"י היה חתן רפב"י גם קצת הכרח כי ראב"י שהיה תלמיד ר"ע אמר בשם רפב"י ורשב"י היה ג"כ תלמיד ר"ע). והאריך ימים וכשמת רשב"י ראה לרפב"י ולרב המנונא סבא שבא ללוותו שמתו מקודם. (ועיי' באדרא זוטא פ' האזינו). ותמוה כיון שמת קודם רשב"י (ורשב"י מת קודם בנו ר"א ור"א מת בחיי רבי כי רבי רצה ליקח אשתו) ואיך יהיה רפב"י בבית רבי. ובתוספתא רבב"ג משום ר' יהודה בן יאיר (ע"ש) אולי הוא אחי רפב"י עכ"ל היוחסין. ובירוש' תענית ע"ג הלכה ד' ר' ברכיה ר' אבא בר כהנא ר' יהושע בן יאיר בשם רפב"י. ר' אלעזר בן תדאי בזמנו. ר"א בן יעקב בשמו. עיי' ג"נ רפב"י ור"י ב"ז ורבינו הקדוש ניצוץ אחד (וצ"ע אחר דהיה בדור רבי כנ"ל איך היו ניצוץ אחד). ובעשרה מאמרות בפ"י י"מ רפב"י ניצוץ אברהם וחמורו שנגנב לתקן נפש ישמעאל שיש בהם גנבים ועיי' ילקוט ראובני פ' בלק דקנ"ד ג' בשם ע"ה ד"ח. ישמעאל עם ו' אותיות גימ' אתון (ג"נ). הרע שבעשו נתגלגל בחמורו של רפב"י (עב"א תפ"ח). בע"ז (כ' ע"ב) רפב"י סובר חסידות גדולה מכולן דהוא בדרגא דחסד כדאי' בזוהר אחרי עקי"א. ועיי' בראשית על"ח דרגא דאברהם ובזכות אברהם פסק להנהר ג"פ. גינאי נהרא עם הכולל גימ' אשל (עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ד פי"ד). הוא חבר מ' תדשא גימ' זה רבי פנחס בן יאיר (בס' זקוקין דנורא ריש הספר) ונ"ל שצ"ל פינחס (ביו"ד) או זהו דרבי פנחס ב"י. קבורתו בכפר ברעם (גא"י):
3375
3376פנחס אחיו של שמואל הכהן מגילה (כ"ב סע"א) וגיסו סנהדרין (כ"ח ב') בעא משמואל וקרי שמואל עליו פנחם בזזו בז שידע הלכה אחת ערכין (צ"ל בכורות (ל"ט א') פרש"י שאין הדעת סובל שיהיו חגרים בוזזים ר"ל אינך מחודד). וחתך צפרניו במועד. מר שמואל אזל לגביה כשהיה אבל וחזא דטופרי' נפישין וא"ל אמאי לא שקלת א"ל אילו בדידי' הוי מי מזלזלת כולי האי והוי כשגגה ואתרע מלתא במר שמואל מ"ק (י"ח א'). א"כ נראה דפנחס הוא בן אבא בר אבא שהיה אביו של שמואל וצ"ע:
3376
3377ר' פנחס בר חמא ב"ב (קט"ז א') כמה דרשות. שמות רבה רפ"ט ובשח"ט תהלים סי' י"ט ובילקוט שם ר' פנחס הכהן בר חמא. ורצה רופא אחד ללמדו שם המפורש ולא רצה לפי שקבל מעשר ירושלמי יומא פ"ג הלכה ז' ומ' קהלת פ' את הכל עשה יפה. בש"ר אייבו ב"ר כמ"ב. בש"ר חלקיה הדרומי ילמדנו פ' קדושים. בש"ר חלקיה בש"ר סימון בש"ר ראובן שם משפטים. ואולי אביו חמא הוא חמא בר אבא אחיו של שמואל ופנחס הנזכר לפני זה דודו. ואולי ר' חנינא בר חמא הכהן אחיו:
3377
3378ר' פנחס הכהן במדרשות אולי הוא בר חמא הנ"ל. ותמוה שלא הזכיר היוחסין פנחס בר חמא שהוא כהן ובאות ש' כתב שמואל אחיו של פנחם הכהן בר חמא עכ"ל:
3378
3379רב פנחס ורב מרי בני רב חסדא כהנים חסידים ואליהו מדבר עמהם (ע"ש שאר אחיו) כתובות (ס"א א') ולא קמו קמיה דרבא ואקפד עליהם. רב מארי בנו:
3379
3380רב פנחס ברב מרי זבחים (ד' ב'). והיוחסין הביא ר"פ בריה דרב מארי בר איסור גיורא נראה, כי טעה שלא היה לרב מרי בר איסור גיורא בן שמו פנחס (עיי' רב אחא סבא):
3380
3381רב פנחס ברי' דרב אמי זבחים (ד' א'). א"ל רב אשי שם (ז' ב'). אמר רב יימר ואי תימא מרימר למר זוטרא אקלעי לפרקיה דר"פ בר אמי ר"פ ע"פ (ק' רע"א). ורב פפא ור"ה ברב יהושע כתובות (פ"ה א'):
3381
3382ר' פנחס צפוראה לא מצאתי זכרו ואולי צ"ל ר" פנחס בש"ר הונא צפוראה כי כן הוא ביומא (ע"ז סע"ב):
3382
3383ר' פנחס החבר בשם ר' יונה לא מצאתי זכרו ואולי הוא פנחס איש חברה הנ"ל שנתמנה לכ"ג. אך מ"ש בש"ר יונה אין לו שחר:
3383
3384ר' פנחס בר' חנניה ור' אבא מרי, שקלים רפ"ב:
3384
3385ר' פנחס בר אביי ירושלמי מ"ק רפ"ב:
3385
3386ר' פנחס בן לוי שקלים פ"ב:
3386
3387ר' פנחס דיפוי ירוש' פסחים פ"ק סוף הלכה א':
3387
3388ר' פנחס דדהובא במדרש קהלת פ' לשחוק אמרתי מהולל. אל יטעך לבך דשם מקום הוא כי ט"ס הוא וצ"ל דחוכה מערבב כו' וכ"ה במ' אחרי פ"כ:
3388
3389ר' פנחס הנזכר סתם בש"ר אבא בר פפא. ר' אבא בר זמינא בשמו. ר' אבין בשמו. בש"ר אלעזר בן מנחם. בש"ר אלעזר בן יעקב רבה רות פ' ויחרד האיש וגו' כנור היה תלוי מראשותיו של דוד. ורב ביבי משמיה דבר פדא. ורב הונא. בשם רב הונא צפוראה. בש"ר הושעיא ירוש' ר"פ אין עומדין ורפ"ג דמגילה ור"פ שני דייני גזירות. ור' חונה. ור' חזקיה. ר' חזקיה חוקק. בש"ר חלקיה הדרומי. בש"ר חייא בר אבא. בש"ר חנינא קסקתאי ילקוט ס"פ משפטים. ר' חנינא דציפורן בשמו. ור' חנניה. ור' יוחנן. ור' יוחנן בן מרי בשמו. בש"ר יוסי. קומי ר' יוסי ירוש' יבמות פי"א. בש"ר יוסה בר אילעאי. ור' יוסף ירוש' קדושין פ"א הלכה ו'. ור' ירמיה. ולוי. בש"ר מנחם דגליא. ור' סימון. משמיה דבר פדא. משמיה דרב חגיגה (כ"ו א') וכן הביא השארית יוסף ר' פנחס בתלמידי רב בודאי גמרא זו אטעיתיה וט"ס וצ"ל משמיה דרבא כדאי' בפ' כירה (מ"ו ב') וגיטין (פ"ג ב') נדרים (ע"ג ב') ב"מ (ס"ב א') נדה (מ"ו ב') יבמות (כ"ב ב', כ"ט ב') משמיה דרבא א"כ היה תלמיד רבא. והנאני מאד כי מצאתי פרש"י סנהדרין (פ"ה סע"א) כדאמר ר' פנחס בסוף חומר בקודש בשם רבא. וביבמות (כ"ב ב') בשם רב פפא ט"ס כי ענין ההוא נאמר משמיה דרבא. בש"ר ראובן, רבה ר"פ וישלח. ובילקוט ר' פנחס בר' ראובן ט"ס וצ"ל בש"ר ראובן. אמר רב פפא בשם רבי ב"ר פל"ב. בש"ר שמואל בר יצחק ירוש' ברכות פ"ג. בש"ר שמעון שקלים פ"ה. בש"ר תנחום בר חנילאי:
3389
3390פנחס בן גבתא ע"ל מנחם בן גופתא:
3390
3391פנחס ר' אחא ב"פ. ר' אליעזר ב"פ. רב הונא ב"פ. ר' יוחנן ב"פ:
3391
3392פנטי לוי בנו:
3392
3393פנטקקה ר' אבהו חזא בחלמא פנטקקה יצלי וייתי מטרא ירוש' תענית פ"א הלכה ד', וע"ש הענין. פירוש שם איש וע"ש פירוש אחר והמוסף הערוך פי' בלשון יון כולו רעות:
3393
3394ר' פס הוא ר' אפס בבבלי:
3394
3395פנקאי רבו של ר' יוחנן בן נרבאי עי' יוחנן כ"ג:
3395
3396פסיסא גביהה בנו:
3396
3397פסקס ע"ל פכסס:
3397
3398רב פפא סבא היו לו י"א בנים. דארו. סורחב. רכיש. רפרם. אבא. אחא. רמי. חנינא. אבא מרי. נחמן. אדא. כתב שלשלת הקבלה ל"ד סע"א בשם ס' היוחסין ומתו כולם בחייו, לא ידעתי היכא מצא זה בס' יוחסין. וכתב בס' יוחסין אות ד' דארו היה בזמן רב (ע"ש שאמר בשם רב וכן רכיש (ע"ש) אמר בשם רב) ומהם בני רב פפא שהיה בזמן אביי ורבא (רפרם היה בזמן רבא ע"ש). וכתב שקיבל מאביו שקיבל מחכמים וזקנים שמועילים לשכחה ויאמרו אותם ז' פעמים והסגולה כזכירת אליהו עכ"ל. ועי' ביש"ש ב"ק בהקדמה טעם לאמירתן. אמר רב פפא סבא משמי' דרב קדושין (ע"א ב') סנהדרין (מ"ט ב') מנחות (ל"ג ב') ע"ל ר' אבין סבא. כתב בס' גא"י בני אביי ובני ר"פ. קבורים בעיר מבנית, לא ידעתי איזה רב פפא:
3398
3399רב פפא סתם
3399
3400א) תלמיד רבא תוס' שבת (צ"ג א') רש"י עירובין (כ"ו א') משמיה דרבא (שם) פסחים (ז' סע"א) מגילה (כ"ו ב') ע"ז (ח' ב') משמיה דרב צ"ל רבא וכ"ה בדפוס אמשטרדם, ב"ב (קכ"ו א'). אמר רב פפא בדק לן רבא עירובין (נ"א א') מ"ק (י"ג סע"א) נדרים (צ' ע"ב) מנחות (צ"א ב') בכורות (מ"ז א') רבה בדק לן ט"ס וצ"ל רבא, ובשס"ח ל"ת, וכצ"ל בכתובות (ס"א א') ע"ל רב הונא בר חיננא:
3400
3401ב) נשא כהנת ואכל בשביל אשתו חולין (קל"ב א') והיה עשיר פ' ע"פ (קי"א ב') דקיימא ליה שעתא (ע"ל אביי) וכן נראה סוף הוריות (ע"ל רב הונא ברב יהושע, ואכל הרבה ע"ש) ונשא בת אבא סוראה ובנו (אבא מר) לקח ג"כ בת אבא סוראה רש"י כתובות (נ"ב ב'). ורבא א"ל סודני ברכות (מ"ד ב') פירש"י שהיה מבשל שכר ע"ד שאמרו תמרי בחלוזך לבי סודנא רהיט. וכמ"ש ע"פ (קי"ג א') אי לא רמאי שכרא לא איעתרי. ובשבת (ק"מ ע"ב) אר"פ מאן דאפשר למשתא שכרא ושתי חמרא עובר על בל תשחית, וכתב בחדושי אגדות לפי שהיה מבשל שכר למכור. ובנדה (י"ב רע"ב) פירש"י סודני פ"א ת"ח ע"ש סוד ה' ליראיו, והערוך כתב ירא שמים כדכתיב סוד ה' ליראיו. ובמנחות (ע"א א') פירש"י שני פירושים. ולולי דמסתפינא הייתי מפרש שקראו כן על שם חמיו אבא סוראני. וישב בתענית על שאמר הני רבנן חלק (ק' רע"א):
3401
3402ג) רב נחמן קראו בר אושפיזתא תענית (כ"ד ב') פירש"י (אינו ברש"י כ"א בערוך ע' בר) שם אמו כך (ע"ל רב נחמן בר אושפיזתא). ואולי מזה יצא להחסיד בקבלתו כי רב פפא לא היה לו אב ידוע (ע"ל ר' זירא) לפי שרב נחמן קראו ע"ש אמו. וכתב היוחסין [אות א' אצל אבוה דר"פ] אך בב"מ (כ"ח ב') אבוה דר"פ בא לפני רבה ברב הונא. ובסוטה (ט"ס וצ"ל ביבמות ק"ו א') בת חמוה דר"פ נפלה לפני יבם שאינו הגון לה אתא לקמי' דאביי כו' א"ל אביי לר"פ אבוך היכא א"ל במתא אמך היכא א"ל במתא יהיב ביה עיניה ושכיב (ע"ש) הרי היה לו אב ידוע עכ"ל. ואזל לימין אביי (ע"ש). וכתבו התוס' פ' ע"פ מצדד אצדודי הוי דאמר ביומא (ל"ז א') ההולך לימין רבו ה"ז בור. ואביי קראו יתמי כתובות (י"ז ב'):
3402
3403ד) בפסחים (קי"ב ב') אל תשב על מטה ארמית משום מעשה דר"פ פירש"י ורשב"ם וערוך ע' ארם שהיתה נכרית אחת חייבת לו ממון והיה נכנס מדי יום ביום בביתה לגבות יום אחד חנקה את בנה ונתנתו במטתה וכשבא ר"פ אמרה לו שב עד שאביא מעותיך וכן עשה וכשבאת אמרה לו המתה את בני וברח לו מן המדינה עכ"ל. אכן בפ"ק דברכות (ח' ב') ואל תשב במטה ארמית משום מעשה דר"פ דאזל לגבי ארמית הציעה לו את המטה ואמרה לו שב אמר לה לא אשב עד שתגביהי המטה הגביהה את המטה ומצא שם תינוק מת מכאן אמרו אסור לישב על מטה ארמית עכ"ל, והוא היפוך ממה שכתבו. ואולי מצאו באיזה אגדה מעשה אחר וב' פעמים נזדמן לו כך ואחר שהעלילו עליו היה נזהר, אך קשה איך אמרו בברכות מכאן אמרו אסור לישב כו' הא ממעשה שהעלילו עליו אמרו מכאן שאסור לישב על מטה ארמית וצ"ע:
3403
3404ה) רב פפא מלך אחר רבא ואביי כדמוכח פרק בתרא דמ"ק. ולא היו יודעים התלמידים אם מדעתו אמרה ר"פ או משום רבו שבת (כ"ז א') ותוס' שבועות (כ"ו רע"א). ראה בחלום דעייל לאגמא ונעשה ראש ישיבה ברכות (נ"ז א') בנירש קרוב לסורא שנת ד"א קי"ג י"ט שנים או י"ג שנים ומת ד"א קל"ב או קל"ב או קל"ה. עיין חלק א' ד"א קי"ג וע"ש ד' אלפים רל"ד מה שכתבתי שם. ר"פ אקלע לתוך (שם מקום) והיה שם רב ושמואל והלך לביתו והקשה לו כו' שבקיה ר"פ לאושפיזא משום דכספוה ואתא לקמיה רב שימי בר אשי נדה (ל"ג ב'), ואמר רחמנא ליצלן מכיסופא דשימי בר אשי דהוה מקשה לרב פפא טובא וקבל ר"ש שתיקותא ותו לא אקשי ליה תענית (ט' רע"ב). רב הונא בר מנוח ורב שמואל בר אידי ור' חייא מווסתניא הוו שכיחי קמיה דרבא כי נח רבא אתו לקמיה דר"פ וכששאל שמעתתא לא סלקי להו שמעתתא כרבא והוה מרמזי אהדדי חלש דעתיה אקריוה בחלמא ואכחיד את שלשת הרועים (שרוצים לענשם בשמים משום דכספו ליה) כי הוו מפטרי מיניה א"ל ליזלו רבנן בשלם (תענית שם) ובעין יעקב הגירסא לשלמא, ע"ד שאמרו בברכות הנפטר מחבירו אל יאמר לך בשלום. אף כי נראה לו בחלומו שיענשו הוא לא יאמר כי גם ענוש לצדיק לא טוב. בקדושין (ל"ב רע"ב) ר"פ הוה משקי בי הילולא דאבא מר בריה ודלי ליה כסא לר' יצחק בריה דרב יהודה ולא קם מקמיה ואקפד ואמר התם אף דרב שמחל על כבודו כבודו מחול הדור (לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד לפניו) הו"ל למיעבד ע"כ. והיוחסין אות יו"ד כתב יצחק תלמיד רב פפא בהילולי אבא מר פ"ק דקדושין עכ"ל. ונראה דלא גרס רב יצחק בריה דרב יהודה בהילולי אלא יצחק תלמיד ר"פ, ועד נאמן ע"ז שע"כ עשה לרב יצחק ברב יהודה מדור בפני עצמו שם. וכן נראה כי רב יצחק בריה היה אבי אביה של חומה אשר אחר מיתת ב' בעליה נשאה אביי ובקרוב לנשואיה מת אביי ומלך רבא אחר מיתת אביי י"ד שנים ואח"כ מלך ר"פ כו'. ורבא נולד כשמת רב יהודה א"כ מסתמא היה רב יצחק ברב יהודה זקן בנשואי אבא מר. ורב יצחק היה גדול בתורה שהקשה כמה פעמים על דברי אביו והלכה כמותו (ע"ש). ובע"פ שלח רב יהודה את בנו רב יצחק לראות איך עולא יבדיל ושלח הוא את אביי דנראה מזה שהיה גדול מאביי. וגדולה מזו דילתא אשת רב נחמן שלחה לרב יצחק ברב יהודה לראות דמה הרי הורה באתריה דר"נ שהיה רבו דרבא. ואיך א"כ יקפיד ר"פ עליו שלא קם מפניו כאילו היה תלמידו. על כן נראה דבמעשה בהילולי דאבא מר לא היה רב יצחק ברב יהודה אלא יצחק אחרינא תלמיד רב פפא וק"ל. כתב בשו"ת זקן אהרן סי' כ"ה ר"פ רופא מובהק היה חזא דחליש רב הונא ברב יהושע א"ל צביתו לי' זוודתא (ע"ש). בשבת (קי"ט א') שהיה גדל פתילתא לכבוד שבת. בחולין (ק"ה סע"ב) שד היה בביתו ומשמשו. בפסחים (ק"י ע"א) יוסף שידא אמר לו. אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי חלק (צ"ה א' ב', צ"ו א', ק"ג א', ק"ו). מקום קבורתו עי' לעיל רב יוסף בר חמא:
3404
3405ו) אבא מר בנו (ע"ל). אביטל ספרא משמו. בר אבא או אדא סבולאה אתא קמיה. אביי רבו. רב אדא בר אהבה תרגם קמיה. א"ל רב אויא סבא. קמיה דרב אחא בר יעקב. רב אידי בר אבין נגרא. אמימר בשמו. אמר לרב אשי. יתיב אחורי דרב ביבי בר אבין. גוריון א"ל. רב הונא בר מנוח תלמידו. רב הונא בר איקא קראו מר והקשה לר"פ ואיכסף ר"פ. רב הונא ברב יהושע חבירו. הונא ברב נחמן או הונא מר לקח בתו. קמי רב המנונא. איתיב לרב זביד. מר זוטרא בשמו. ר' חייא מווסתיני תלמידו. א"ל רבי חייא ברב מדיפתא. אמר לר' חמא. אמר לר' חמא מנהרדעא. ר' חמא בר יוסף בזמנו. אר"פ תני רב חנניה. א"ר חסדא ע"ז (כ"ב רע"ב). רב יהודה בר מרימר קמיה. רב יוסף בר סלא חסידא תרגם קמיה. רב יוסף בריה דרבא. יוסף בר שמעיה א"ל. רב יוסף ברב שמואל א"ל. יוסף שידא א"ל (ע"ל). ר' יצחק תלמידו (ע"ל). רב יימר בר שלמיא שלח לי'. רב כהנא א"ל כתובות (פ"ו א') גיטין (פ"ט ב'). רב משרשיא בדורו ובנו בעא מיניה. רב נחמיה בר יוסף. רב נחמיה ברב יהושע. רב נחמן בר יצחק א"ל. רב נתן אבוה דרב הונא קמיה. רב סמא ברב יבא א"ל. רב פפא בר אבא בעא מיניה. ובניו אמרו לר"פ. אורי לפפא תוראי (ספסר של שוורים רש"י) גיטין (י"ט סע"א). ורב פפי. רבא רבו (ע"ל) וקרא אותו ואת רב הונא ברב יהושע קאקי חוורי (ע"ש). רב נתן קמי'. רב בר שבא איתיביה. רב ברב שרביא דן קמיה (עי' רב בר שבא). רבה מפשרוניא כתב היוחסין שהיה בזמנו וצ"ע שם. ורבא בר שמואל. רבין סבא. רמי בר אבא צ"ע. שימי בר אשי תלמידו (ע"ל). א"ל שימי בר יוסף. א"ל שימי בר אדא. ר' שימי בר אבא. ר' שימי בר זעירא או זירי קמי'. א"ל שימי ברב אידי מר. רב שמואל בר אחא קמיה. בי מר שמואל. ר"ש בר' יוסי. ר' שמואל בר שימי תרגם קמיה. ר' שמואל בר אבא. ר"ש בר אידי תלמידו. א"ל רב שמן. א"ל רב ששת ברב אידי:
3405
3406רב פפא בר חנן מבי צלוחית כלוחית קמי שימי בר אשי כתובות (מ' ע"ב) היה לפני רב יוסף (לא ידעתי מנ"ל). והוא סופר רבא ב"ב (קנ"ג א') ר"פ ברב חנן ספריה דרבא:
3406
3407רב פפא בר שמואל לרב יוסף כתובות (ל"ו סע"ב). והוא דייני דפומבדיתא (ע"ש) עבדא סבא צבעיה לזקנו שחור שיהא נראה בחור ואחא לרבא ולא קנאו ור"פ ב"ש קנאו ורחץ זקנו וא"ל אנא קשיש מאבוך קרי ר"פ אנפשיה צדיק (רבא) מצרה נחלץ ויבא אחר תחתיו, ס"פ הזהב. תקן מדה וקרו ליה רוז פפא ב"ב (צ' ע"ב) עיין ערוך ערך רז. בשבת (נ"ד ב') יתיב קמיה דרב חסדא (וגי' רש"ל נחמן) ואמר כו' א"ל רב נחמן. ובב"ב (ע"ג ע"ב) ארבב"ח לדידי חזיא לי ההיא אקרוקתא דהוי כשתין בתי אתא תנינא כו' אר"פ ב"ש אי לאו דהואי התם לא הימני. וא"ל רבא ר"ה (כ"ז א', ל"ד יב') ב"מ (ק"ט רע"ב). רב שמואל בר פפא אולי בנו ונקרא ע"ש זקנו. והיוחסין כתב שהיה לשמואל חבירו של רב בן נקרא ר"פ א"כ אולי זהו. אך שמואל היה כהן. עי' ר' אבא בר פפא הכהן:
3407
3408רב פפא ברי' דרב אחא בר אדא משמי' דרבא בר עולא עירובין (כ"א ב') הגיר' משמיה דרב אחא בר עולא. משמיה דרבא סנהדרין (כ"ט רע"ב). א"ל ר' תנחום מנ"ל הא א"ל מאבא מרי ואבא מרי ששמע מרב ברכות (כ"ט ב'):
3408
3409רב פפא בר נחמן קמי רב יוסף ב"מ (קי"ג א'):
3409
3410רב פפא ברי' דרב יוסף ב"מ (קי"ג סע"א):
3410
3411רב פפא בר אבא לרבינא והיה בעל בשר וכבד ב"ק (י' ע"ב) ובב"מ איבריה דר"פ ב"א ע"ש. ובעא מרב פפא ב"מ (צ"א א') ועי' יבמות (כ"א ב', מ"ו א'). אשכח לרבה בר שמואל א"ל תני מר מידי בשכיר ב"מ. איתיביה בני ר"פ ב"א לרבינא יומא (ס"ו סע"ב). א"ל בני ר"פ בר אבא לרב פפא שבת (קי"ט א') רבי אנא בר פפא אולי בנו ע"ש זקנו:
3411
3412רב פפא בר אבא רישבא אתו לקמי' דר' אבא א"ל חולין (נ"ד א') והיוחסין לא הביאו כמדומה שלא היה חכם וצ"ל דבי פפא ב"א רישבא ולא רב פפא והוא דבר הלמד מענינו ששם לפני זה אמר דבי יוסף רישבא מחו בגידא נשיא אתו לקמיה דריב"ב א"ל כו'. וכן מדוייק הלשון דאמר אתו בלשון רבים דהול"ל אתא וכן אמר להו דהול"ל אמר לי' וק"ל. ר' אבא הכהן בר פפא:
3412
3413רב פפא בר יעקב חגיגה (י"ד א') ובעין יעקב הגי' רב אחא בר יעקב וכ"ה בילקוט ישעי' סי' ג':
3413
3414פפא אבא ב"פ. אבימי ב"פ. רב שמואל ב"פ:
[הגהות: פפא, א) חולין (נ"ד א') רב פפא בר אבא רישבא, נ"ל שצ"ל דבי פפא ל"ת. ב) חגיגה (י"ד סע"א) רב פפא בר יעקב ובעין יעקב וילקוט ישעיה סי' ג' ר' אחא בר יעקב ל"ת:]
[הגהות: פפא, א) חולין (נ"ד א') רב פפא בר אבא רישבא, נ"ל שצ"ל דבי פפא ל"ת. ב) חגיגה (י"ד סע"א) רב פפא בר יעקב ובעין יעקב וילקוט ישעיה סי' ג' ר' אחא בר יעקב ל"ת:]
3414
3415פפוס בן יהודה חכם גדול בברייתא והיה טוב לישראל בעבורו. ובפ' חלק ב' דרשות בשמו. בסוף ברכות (ס"א ב') שנתפס אחר שנתפס ר' עקיבא ואמר לר"ע אשריך שנתפסת על דברי תורה כו'. ובירוש' פ' הספינה ר"ג ור' יהושע ראו אותו אר"ג לר"י מי הוא זה א"ל פפוס ב"י שכל מעשיו לשם שמים. אך שקר העיד כי שם איתא יהודה בן פפוס (ע"ש). ובספרא בחקותי ושברתי את גאון עוזכם גאונם של ישראל כגון פפוס ב"י ולולינוס אלכסנדרי. ובילקוט שם ואלכסנדרי:
3415
3416פפוס כתב היוחסין (בסדר הדורות אצל ר' עקיבא) פפוס ולולינוס שנתנו להם מים בכלי זכוכית צבוע ולא רצו ונהרגו על קידוש השם ירושל' רפ"ד דשביעית הלכה ב', וירוש' סנהדרין פ"ג הלכה ה'. ובתענית (י"ח ב') טורינוס הרג לולינוס ופפוס בלודקיא. פירש"י צדיקים גמורים היו ולודקיא היא לוד והיינו דאמרי הרוגי לוד וי"א שנהרגו ע"י בת המלך שנמצאה הרוגה וגזרו שמד על ישראל ואמרו אליו אנו הרגנוה להציל את ישראל והרגו לאלו בלבד. ובערוך ערך הרג כתב כי שמעיה ואחיו הם הרוגי לוד שנהרגו י"ב אדר הוא יום טריינוס בספ"ב דתענית. ומביא המעשה הנ"ל ברש"י שבת המלך נמצאה הרוגה ולא פירש כרש"י שפפוס ולולינוס בלודקיא. ולודקיא הוא סיוע לרש"י. אבל בפ' כל כתבי נראה כי לודקיא היא בח"ל ואינה לוד. וכן במנחות (פ"ה ב') (וכ"נ בס' מסעות בנימין) כאשר פרש"י בפ' ויחי ובת' וזאת הברכה בברכת אשר. (ובירושלמי פ"ק דסנהדרין הלכה ב' לוד ביהודה הוא ואין מעברין שם שהם גסי רוח ומעוטי תורה), וכן כתב יש לוד שאינה בארן כמ"ש שעה ראשונה מאכל לודים שאוכלין בשר אדם ור"ל זבין נפשיה ללודים (ע"ש), וכן פול ולוד מושכי קשת, אבל לוד שהיה בה ר"א היה דרך יום אחד מירושלים. וכפי הגמ' יש צדדין לב' הסברות. ובירושלמי הנ"ל ובתוס' פרק כלל גדול. וזה סיוע לבעל הערוך. ובב"ר פ' ס"ד (עי' ר' יהושע בן חנניה) כי טוריינוס אביו של קיסר אדרינוס הושיבו ללוליינוס ופפוס טרפזין (פי' שולחנות) והיו מספיקין לעולי גולה עכ"ל היוחסין. ועי' מדרש קהלת בפסוק כל אשר תמצא ידך לעשות ר' אחא הוה מתחמד למחמי (ובחלום שכבר היה מת) אפוי ר' אלכסנדרי והראו לו בחלום ב' דברים הרוגי לוד (פי' במתנות כהונה פפוס ולולינוס כנ"ל וכן פירש"י פרק אלו עוברין (נ' א') ופ"ק דב"ב והערוך פירש שמעיה ואחיו) אין לפנים ממחיצתן ברוך שהעביר חרפתן של לולינוס ופפוס, (וכתב במתנות כהונה עי' בפ' אמרתי אני בלבי כשנהרגו ע"י טורכינוס בלודקיא כו' לא הספיקו לזוז משם עד שבאו דופלי מרומי והוציאו מוחו בגזירין. וגרסינן הראוהו ג' מילי עכ"ל) ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ובספרא כ' אמור כשתפס טוריינוס. ובספ"ח דשמחות טרגואנוס את פפוס ולולינוס בלודקיא:
3416
3417פפוס אלעזר ב"פ (לא מצאתי). ור' יהודה ב"פ:
3417
3418רב פפי אשתו בת ר' יצחק נפחא חולין (ק"י ע"א):
3418
3419רב פפי השני רבו של רב אשי:
3419
3420רב פפי ר' אבא ב"פ. אבימי ב"פ. רב הונא ב"פ. רב זוטי דבי ר"פ. ר' חייא ב"פ. ר' חנינא ב"פ. רבא ב"פ:
3420
3421יען כי נזכרו רב פפי סתם ויש להסתפק אם הוא הראשון או השני, ע"כ תבין ותשכיל לפי הדורות.
3421
3422ר' אבא בר יעקב רב פפי סתר דינו. אביי עי' בסמוך רבין. א"ר אשי כי הוינן בי ר"פ חולין (פ"ב א'). אמר לרב ביבי בר אביי מר. הונא בר תחליפא. רב הונא ברב יהושע (עי' ר' נחמי' בר יוסף). אמר מר זוטרא חזינא לר"פ סוכה (מ"ו א'). ר"י דסכנין. ורב יצחק בר יוסי. א"ר ירמיה עביד ר"פ עובדא. א"ל רב כהנא או לרב זביד סוטה (מ"ה א') ב"מ (ק"א א'). א"ר לוי אר"פ בש"ר יהושע דסכנין ב"ב (ע"ה ב'), שבת (קנ"א ב') א"ר לוי אמר רב פפי א"ר יהושע וברי"ף דסכנין. א"ל רב משרשיא מתוסניא ילמדנו רבינו. רב נחמיה בר' יהושע. ר' נחמיה בר' יוסף (ע"ש) ועם רב פפא. משמיה דרבא שבת (צ"ג סע"א) מגילה (כ"ו סע"ב) יומא (ס"ב א') פסחים (ז' סע"א) ב"ב (קכ"ו א') ע"ז (ד' א'). רבין ור' יצחק ואביי אקלעו לבי ר"פ. א"ל רבינא ב"מ (מ"ט א'). אביו של רבינא משמיה. אקלע לבי מר שמואל ביצה (י"ד ב'):
3422
3423ר' פפייס כתב היוחסין [בסדה"ד] נראה בעדיות (כ"ז הלכה ו') ובתמורה (במשנה א' פ"ג) שהיה אחר החורבן ובפ"ד דשקלים (במשנה ה') חולק עם ר"י ור"א והעיד שהיה לנו פרה זבחי שלמים ואכלנוה בפסח וולדה שלמים בחג, ואם זה הערות היה בזמן הבית ישאלו לכהנים. אלא שהעיד אחר החורבן מה שראה בזמן הבית. ועי' ר"ה (ו' סע"א) ובעדיות חולק עם ר' יוחנן בן בג בג. ובפ"ר דשקלים חולק עם ר"ע, והעיד במשנה רפ"ד דנזר. ובביצה (כ"ט ב') משום ר' פפייס וריב"ב. ועי' חלק א' ג"א תשכ"ב שהיה בזמן שמעיה ואבטליון וריב"ב. וז"א כי היה בזמן ר"א ור' יהושע זמן רב אחר שמעיה. והוא דרשן, דרש ר' פפייס כו' וא"ל ר"ע דייך. ב"ר פכ"א דרש ר' פפייס. תנא משום ר' פפייס חלק (צ"ד א'):
3423
3424פפיואס ר' תימא בנו:
3424
3425בר פיקה ר' יוסי בר' בון אמר בר פיקה ירושלמי נזיר פ"ט הלכה ב':
3425
3426פקיד רב משרשיא בנו:
3426
3427ר' פרוזדירה בר נחשא ילקוט תהלים סי' מ"ו, תנחומא, מ"ר נשא פי"ב פרוזדק ב"נ בש"ר יהושע בר' סימון:
3427
3428פרוטה פלופיא בנו:
3428
3429פרחיה ר' יהושע בנו:
3429
3430ר' פרטא בר' אלעזר בן פרטא בן בנו של ר' פרטא הגדול. תנאים בזמן ר' חנינא בן תרדיון וזה ר' פרטא בזמן רבי גיטין (ל"ג ב') אמר לרבי ועשה רבי כדבריו. כתובות (ק' ע"א) וכתבו התוס' פרטא בנו של ר"א בן פרטא פירוש שהוא בן בנו של ר' פרטא הגדול פרטא אביו של ר"א הוא זקנו של זה עכ"ל. ע"ל ר"א בן פרטא, ר"א בנו אמורא. ר' שמעון אחיו:
3430
3431פרטא ר' אלעזר בנו. ר' יוסי ב"פ. לוי ב"פ:
3431
3432ר' פרגורי דקסרין א"ר אלעזר בר' ישמעאל תרומות פי"א הל' ב' ע"ש: ר' פרידא הוסיפו לו ת' שנה על שחזר לתלמידו הלכה ששכח ת' פעמים אחרים ויצא ב"ק או תחיה ת' שנים או תזכה אתה ודורך לעוה"ב ורצה בעוה"ב ונתנו לו זה וזה עירובין ק(נ"ד ב'). ובמגילה (כ"ז סע"ב) שאלו תלמידיו במה הארכת ימים א"ל לא קדמני אדם לבית המדרש ולא ברכתי לפני כהן כו'. (וקשה הא הוסיפו לו ת' שנה מכח התלמיד וי"ל שקודם זה המעשה האריך ימים מעני שלא קדמו כו' ומכח התלמיד הוסיפו לו עוד). ובמנחות (נ"ב ב', נ"ג א') בעא מר' אמי. ור' עזרא בר בריה דר' אבטולס אתא לגבי'. וברמב"ם בפי' המשניות בהקדמה לעירובין שר' פרידא נולד קודם החורבן אפשר שהגי' היה לפניו כי עזריה אביו של ר"א בא לפניו, (עי' ר' עזרא ור' עזריה). וזקנו (ר' חייא בר אבוי) מצא גולגולת יהויקים (ע"ל). ויש ר' יוסי בן פרידא:
3432
3433ר' פרירא נתן לרבו צנונות במוצאי שביעית קודם יוה"כ שנזרעו אחר ר"ה והי' משא גמל ותמה רבי ע"ז באותה שעה התיר רבי ירק במוצאי שביעית ירושלמי פיאה פ"ז הלכה ד', וב"ב פ"ט הלכה ד':
3433
3434ר' פרנא א"ר תנחום. ור' ביתא בר ביזנא ור' עוקבא משמו (ע"ש):
3434
3435ר' פרנך א"ר יוחנן שבת (י"ד א') סוכה (ל"ב ב') מ"ק (ט' א') נדה (כ"ו א'). ור' ברכיה ור' חלבו בש"ר יוחנן שבת (ל"ז א') חולין (מ"ח א'). בש"ר חנינא ירושלמי תמיד נשחט הלכה ז' וספ"ג דתענית. ר' חיננא רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב ירוש' ר"פ לולב הגזול. חזקיה בר' פרנך א"ר יוחנן:
3435
3436פשפשה לפני ר' יוסי שאלית לר' אחא ירושלמי שביעית פ"ו הלכה א':
3436
3437פתחיה על הקינין זה מרדכי שקלים דפ"ה מנחות (ס"ה רע"א):
3437
3438ר' פתיא אוכמא מגילה (י"ד סע"ב) אר"נ. איתיביה רב עינא סבא לרב נחמן כו' א"ל עינא סבא ואמרי לה פתיא אוכמא מיני ומינך תסתיים פסחים (פ"ח א'), ברכות (נ' ע"א) קרא רבא לרפרם בר פפא פתיא אוכמא. ובע"ז (ט"ז ב') קרא רב אסי לר' זירא פתיא אוכמא, עי' ערוך ערך פתיא פירוש כלי שחור. והחדא"ג במגילה כתב לא לגנאי היה מתכוון אלא לשבח כדאמרינן בתענית חכמה מפוארה בכלי מכוער כו' ואמר אילו הוו סנו הוו טפי גמירי. כתב ש"ק (ל"ה א') בילקוט ס' מלכים (ב' סי' כ"ב על ענין הנזכר במגילה כו') שהיה איש שחור וקצר וקטן כמו טפח וחכם והיה קרוב לזמן רב נחמן בר יצחק:
3438
3439פתר ראש אביו של ר' יהושע (ע"ש):
3439
3440ר' צדוק
3440
3441א) אבות פ"ד. במשנה תרומות פ"י ט'. שבת פ"כ ב'. פכ"ד ה'. פסחים פ"ז ב'. סוכה פ"ב ה'. נדרים פ"ט א'. עדיות פ"ג ח'. פ"ז א' ב' ג' ד'. בכורות פ"א ז'. כלים פי"ב ד' ה'. מקואות פ"ה ה':
3441
3442ב) אביו של ר' אלעזר. וספק אם היה כהן אע"ג דבאדר"נ (פט"ז) שנשבה ר"צ לרומי ונתנו לו שפחה לשכב עמה ואמר מכהונה אני, וכ"ה במנורת המאור הלכות ותשובה (אין זה מנורת המאור לר' יצחק אבוהב) אולי התנצל כדי לדחות המטרוניתא. ובתוס' סוכה (כ"ו רע"ב, כ"ז א') יומא (ע"ט א' ב') יבמות (ט"ו רע"ב) חולין (ק"ז סע"א) דהיה כהן כדמוכח בפרק מי שמתו (י"ט ב') ובפרק פסולי המוקדשין (דף ל"ו):
3442
3443ג) במשנה ר"פ כיצד צולין אר"צ מעשה בר"ג שאמר לעבדו טבי. ובמשנה פ' הישן (כ"ו ב') ריב"ז ור"ג ור"צ. ובמשנה ס"פ מי שהחשיך מעשה בימי אביו של ר' צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית. ובפ"ק דקדושין (ל"ב) היה עם ר"א ור' יהושע בחופת בנו של ר"ג אר"צ ר"ג ברבי עומד ומשקה עלינו. ר"צ הו"ל בוכרא כו' אתא לקמיה דר' יהושע כו' אתא לקמיה דר"ג כו' ור' חוצפית המתורגמן בכורות (ל"ו). בנזיר (מ"ד א') מעשה שמת אביו של ר' יצחק בגינזק והודיעוהו לאחר ג' שנים ושאל לר' יהושע בן אלישע וד' זקנים ואמרו לו לאביו בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר, וכתב באורח מישור מצאתי כתוב דצ"ל אביו של ר' צדוק כו' ושאל לאלישע בן אבויה וזקנים שעמו, וכ"ה הגיר' במ"ק (כ' סע"א) ור' צדוק כהן היה אבל בתשו' הרשב"א סי' רצ"ד גירסא אתרת עכ"ל. ר' צדוק היה מתלמידי ב"ש וכל מעשיו עשה כב"ה יבמות (ט"ו ב'):
3443
3444ד) והתענה ר' צדוק מ' שנה שלא יחרב הבית גיטין (נ"ו). וכתב היוחסין [בסדר הדורות] כי מ' שנה קודם החורבן נפתחו שערי היכל עד שגער בהם ריב"ז כדאי' ביומא ובסנהדרין לכן ידע שיחרב. ובע"ז מ' שנה קודם החורבן גלתה סנהדרין, ובמ' איכה פסוק היו צריה לראש ריב"ז בקש מאספסיאנוס שהרופא שלו ירפאהו ואמר לו ר"א בנו שישלם להרופאים שלא יקחו שכרם בעוה"ב ולמד להם חכמת חשבון האצבעות, עיי"ש ביפה ענף. בתוספתא דכלאים אמר על הטוהר הזה ישב חגי הנביא וכפי זה היה ר' צדוק בשעת החורבן בן ת' שנה וכ"כ ר' דוראן בפירוש הפרקים. עם ר' דוסא בן הרכינס. ברבה איכה פ' על אלה אני בוכיה בן ובת שנשבו הם בני ר' צדוק הכהן שהכירו זה את זה ומתו לא בני ר' ישמעאל בן אלישע עי"ש. ואולי אין זה ר' צדוק אביו של ר"א [יוחסין בסדה"ד]. בקדושין (מ' א') גבורי כח עושי דברו כגון ר' צדוק שתבעתו מטרוניתא אמר לה חליש לבאי ולא מצינא איכא מידי למיכל אמרה איכא דבר טמא אמר לה מאי נ"מ דעבד דא אכל דא שגרה תנורא סליק ויתיב בגויה אמרה לו מאי האי א"ל דעבד הא נפל בהא אמרה ליה אי ידעי כולי האי לא צערתיך (וע"ל ר' חנינא בר פפי דיש להסתפק ר"צ זה שתבעתו המטרוניתא אי אביו של ר"א היה. וע"ש כי ר' צדוק הוא אפרים בן יוסף):
3444
3445ר' צדוק תלמיד רבי מאמוראים הראשונים ס"פ אין דורשין. ור' סימאי הלכו לעבר שנים בלוד והורו בטרפחת כרבי בזפק חולין (נ"ו ב') והנחלת שמעוני טעה וסבר שזהו ר' צדוק הקדמון:
3445
3446ר' צדוק בן חלוקה ראיתי את ר' יוסי בן זימרא שזקן ויושב בישיבה הוה ונטל רשות להתיר בכורות וא"ל ר' אבא לא כך היה מעשה אלא כך היה ר' יוסי בן זימרא כהן היה וקמבעיא ליה אי הלכה כר"מ החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו יומא (ע"ח סע"ב) עי' ר' יוסי בן חלוקה וצ"ע:
3446
3447צדוק ר' שמואל בנו:
3447
3448צורבא מרבנן פירש"י תענית (ד' א') מהודר וזה נקרא בתלמידי' בחורים אבל בזקנים ההוא מרבנן. וז"א דבפרק מי שמתו (י"ט א') א"ר פפא (עי' בגמ' ובעין יעקב הגירסא אינו כן ועי' מר שמואל כי כאן ובע"י טעות) על מר שמואל שאני צורבא מרבנן דקוב"ה תבע ליקריה. ובפ' השולח גט (ובפ' כ"כ ובמ"ק אמרו) אמר רבא על אבא בר מניומי שהיה זקן צורבא מרבנן (ע"ש) ובפי' המפלת (כ"ד ב') אמר אביי על ר' יהושע בן חנגיה שהיה זקן מאד צורבא מרבנן דאמר מילתא לימא בה טעמא כו' (עי' חנניה אחי ר' יהושע). אלא מי שקרא ושנה ושימש ת"ת דהיינו תלמוד הוא צורבא מרבנן כמו רב מנשיא בר תחליפא (ע"ש) פ' ג' שאכלו (מ"ז ב'). בביצה (כ' ע"ב) האי צורבא מרבנן דא"כ חבריה מילתא לא ליהדר ליה טפי ממאי דאמר. בנדרים (ס"ב) שרי לצורבא מרבנן למימר שרו לי תגראי ברישא ושרי לאודועי באתריה דלא ידעין ליה. ובשבת (קי"ט רע"א) אמר מר ברב אשי פסילנא לצורבא מרבנן לדינא דחביב עלי כגופאי. ורבא אמר שם תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה:
3448
3449ציון משפחה אחת היתה ורחקה בן ציון בזרוע פ' י' יוחסין (ע"א), פי' הערוך שם אדם חשוב. והרע"ב בעדיות פ"ה פי' איש אלם ובעל זרוע:
3449
3450ר' ציתאי רב יהודה שרי לבי ציתאי למיעבד בחוה"מ יבמות פ"ב:
3450
3451רב צפרא אבוה דרב צפרא שאל לר' זירא ירוש' סוף כלאים, וביוחסין אות א' אבוי:
3451
3452צרויה או צרדוה או בוצריי. ר' יהודה בנו. ר' יונה בנו:
3452
3453קבוטל כהן זכריה בנו:
3453
3454בן קדרה שהיה כותב טופסי גיטין ור' אלעזר הכשירן (ע"ל ר' יהודה בר' אלעאי):
3454
3455קהלא קדישא שבירושלים הוא ר' יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא (ע"ש). ריב"ל אמר רבי משום קהלא קדישא יומא (ס"ט) ר"ה (י"ט ע"ב). ר' יוסי בן שאול אמר רבי משום ק"ק ביצה (י"ד סע"ב, כ"ז ע"א) יומא (ס"ט) תמיד (כ"ז ב'), העיד ר' יוסי בן אליקים משום קהלא קדישא ברכות (ט' ע"ב). ובס"ב דמעשר שני עדה קדושה ר' יוסי ב"מ ור"ש ב"מ. ובקהלת רבה בפ' ראה חיים עם האשה רבי בשם עדה קדושה למה נקראו עדה קדושה שהיו משלשים היום שליש לתפלה שליש לתורה שליש למלאכה. ובערוך שהיו יגעין בתורה בימות החורף ובמלאכה בקיץ:
3455
3456קוסם גביע בנו:
3456
3457בן קופיא פעם א' גזרה מלכות שיהרג ר' יהודה הנחתום מה עשה בן קופיא עשה עצמו דיין ודן אותו האיש וכשבא ליתן לו פסקו גזר שישחטו אחר תחתיו ויעשו אותו חתיכות חתיכות ויעלו אותו. רץ לשון הרע ואמר שלא נהרג וגזרה שיהרג בן קופיא ונהרגו שניהם ועתיד הקב"ה לתבוע דמן, ילקוט תהלים סי' ט':
3457
3458בן קופיא יבמות (ק"ג א') מ"ק (כ"ה ב'):
3458
3459בר קוריא (ע"ש):
3459
3460קורשאי אביו של ר' יעקב:
3460
3461בר קזא (ע"ש):
3461
3462קטינא חריך שקיא הוא ר' זירא (ע"ש):
3462
3463רב קטינא אמר רב קטינא תענית (ז' ב') יומא (נ"ד א') חולין (כ"ח ב') מנחות (צ"ז א). כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין ע"ז (י"ח ב'). נזיר רב חסדא אר"ק בכורות (ל"ה א' ב') ערכין (ל"ב א') ב"מ (ע"ט א'). אמר רב מרדכי לרבא מתיב ר"ק תיובתא שבת (נ' סע"ב). אמר רבה ברב הונא אמר ר"ק בכורות (מ"ד ב'). אשכח מלאכא לרב קטינא דמיכסי סדינא א"ל קטינא קטינא סדינא בקייטא כו' מנחות (מ"א א'). וכתב היוחסין שזה עשה ר' זירא שנקרא קטינא ולדעתי טעה (ע"ש). ברפ"ד דר"ה (ל"א א') אמר רב קטינא חד חרוב. ונראה דר"ק קדם לר"ז דרב חסדא אמר ר"ק ור"ז אמר ר"ח:
3463
3464רב קטינא אבוה דרב אחא:
3464
3465רב קטינא רב דניאל בר"ק. רב הונא בר"ק. רב חנא או חנינא או חנן בר"ק. ר' טובי בר"ק. רב שמואל בר"ק:
3465
3466קטיעה בר שלום גר צדק היה שר אצל הקיסר והובטח בחיי עוה"ב ומל עצמו ונתן ממונו לר"ע וחביריו (ע"ש). תיקן אבימלך מלך גרר (ג"נ):
3466
3467קיסא או קיסי רביא או רבין או רבינא בנו:
3467
3468קיריביא ר' יוסי ב"ק. ר' יצחק ב"ק. ר' שמעון ב"ק:
3468
3469קיסנא רב טוביה בנו. רבא בר קיסנא:
3469
3470בר קיפוף ובערוך הגיר' קיפוז במ"ק תלמיד רב אשי ע"ל בר אבין ובר קיפוק:
3470
3471קלא נדה (נ"ט ב') פירש"י שם אדם והתוס' כתבו שם חכם. ר' זעירא שאל לקלה דרומה עבדיה דר' יהודה נשייא ירוש' ביצה פ"א הלכה ט', בימי ר' אבא:
3471
3472ר' קמצפא תוס' חגיגה בשם ירושלמי:
3472
3473בן קמצר היה נוטל ד' קולמסין בין ה' אצבעות וכותב השם בבת אחת שלא להפסיק בכתיבתו ולא רצה ללמד יומא (ל"ח):
3473
3474קנה ר' נחוניא בנו:
3474
3475קנה אבן גדוד עיי' ר' נחוניא בן הקנה ועיי' ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג:
3475
3476ר' קסרא בזמן שמואל בר נחמני (לא מצאתי):
3476
3477בן קפיו ע"ל קפיו:
3477
3478קפוסאי ר' יהושע בנו:
3478
3479בר קפרא שמו שמעון סוף חגיגה (ובמתנות כהונה קהלת בפ' מה יתרון לאדם כתב אבא היה שמו טעה) ועשה משנת בר קפרא (ובקבלת הראב"ד שכתב התוספתא), הוא וחזקיה תנאי נינהו וקשישי מר' יהודה נשיאה (ע"ש) ובס"פ הרואה (ס"ג א') דרש בר קפרא זלת קבוץ קנה באתר דלית גבר תמן הוי גבר, אמר אביי ש"מ באתר דאית גבר תמן לא תיהוי גבר. וקשה למה לא מדייק אביי ממתניתין דאבות ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש ולימא אמר אביי ש"מ כו'. ובשלמא על בר קפרא אין לדקדק מאי קמ"ל מתני' היא משום דב"ק תנא הוא (שנ"ח פ' מצורע). מקומו היה בפרווד רש"י ע"ז (ל"א א'). ר' שמעון ברבי וב"ק יתבי וגרסי וקשיא להו שמעתתא אר"ש ברבי דבר זה צריך רבי א"ל ב"ק מה רבי אומר בדבר זה אזל ר"ש ברבי ואמר לאבוה אקפד כי אתא ב"ק לבקרו לרבי א"ל רבי איני מכירך רמז לו שאינו רוצה לראותו ונהג נזיפותא ל' יום מ"ק (ט"ז סע"א). ר' חייא נשבע כך שמע מרבי וב"ק נשבע כך שמע מרבי יבמות (ל"ב ב'). אמר רבי לב"ק מאי משמע פסחים (מ"ב א'). עשה שרבי רקד בהלוליה דר"ש בנו נדרים (נ"א א'). בפ"ק דקדושין (ל"ג א') אקפד ר"ש ברבי שלא עמד מפניו. והוה זבין מילי בדינרי. סוף ברכות. וכעס על ב' תלמידיו ולא הוציאו שנתן ברכות (ל"ט א'). ובירוש' ברכות פ"ו מתני' ב'. כשמת רבי שלחו אותו לראות אם מת רבי (ע"ל ר' יהודה הנשיא). והיה מצחק על בן אלעשה וקללו רבי (ע"ש). ר' אושעיא בר חמא בר ביסנא תלמידו. א"ר לאלעזר משום ב"ק אומר היה ר"מ יומא (מ"ו רע"א). רב הונא בשם ב"ק ב"ר פ' לך לך פ' מ"ו אברהם דרש נאמר ערלה באילן כו', ודרש זה בפ' קדושים פ' כ"ה אר"ה בר קפרא ט"ס וצ"ל בשם ב"ק. ביוחסין אות ח' ר' חייא בר אבא או בר אדא בן אחותו וט"ס כ"א בר פדא ב"א (ע"ש) ועיי' ר' יהודה בן פדיא ב"א של ב"ק. ר' חמא בר ביסנא חולק עמו. ר' חנינא בר חמא בשמו. ריב"ל בשמו תענית (כ"ו סע"ב) סוכה (ל"ח ב') חולין (מ"ה סע"א, צ"ח א') עיי' ר' שמעון בן פזי הרבה אמר ריב"ל בשם ב"ק. ר' יוחנן תלמידו. ר' יונה בשמו. ר' יוסי בן פטרוס. בש"ר ירמיה בן אלעזר (ע"ש) לא מצאתי. שאל מר' ישמעאל בר' יוסי. אומר היה ר"מ (ע"ל). בר פדא בן אחותו ע"ל וע"ש. אמר לר' פדיה. ורב ור' חנינא ור' יונתן וריב"ל ירוש' מגילה פ"א הלכה ז'. ורבב"ח. ר' שמעון בן פזי בשמו. ר"ל בשמו. ר' תנחום דמן פרווד תלמידו. א"ר תנחום דרש בר קפרא בציפורי ב' דרשות חלק (צ"ג ב', צ"ד א'):
3479
3480קפרא ר' יצחק בנו:
3480
3481בר קפתא ותרין תלמידיו נתארחו אצל רב יהודה ירושלמי ברכות דף ט':
3481
3482הקצב ר' זכריה בנו:
3482
3483קצרתא ר' יוחנן ב"ק. ר' יוסי ב"ק. ר' יצחק ב"ק:
3483
3484קרח אמר בן עזאי כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה היינו ר"ע או ראב"ע או שם אדם סבא עיי' ר' יהושע בן קרחה:
3484
3485קרחא ר' אמי בן קרחה, ר' יהודה בן קרחה:
3485
3486קרחינאי בשארית יוסף מביא רבה קרחינא בתלמידי רב, לא מצאתי זכרו:
3486
3487קרנא דייגי גולה (ע"ש) והיה נוטל שכר לדון כתובות (ק"ה א'), רב קללו על שניסה אותו בג' שאלות שיצא קרנא בעיניו שבת (ק"ח א'). א"ל שמואל שיצא לו קרן בין עיניו ב"ב (פ"ט א'). וכתב הרשב"ם דקללת רב ושמואל גרמו שיצא לו קרנא וס"א לא גרסי' יצא לו קרנא דלא הכי הוי. ואמר על דברי שמואל דברים בגו וא"ל נשלח למר עוקבא ושלחו לרב קדושין (מ"ד ב'). רב אידי בר אבין נגרא תני בנזקין דבי קרנא סנהדרין (ל' ע"ב). ר' יהודה בר' סימון תני בנזקין דבי קרנא ב"ק (מ"ז ב'). והיה חבר שמואל:
3487
3488קרני, רב קרני ירושלמי פ' החובל:
3488
3489ר' קורייס ערלה פ"ג:
3489
3490ר' קיריס דידמא ירושלמי ס"פ במה בהמה. ושם ביצה ספ"ב קירוס דאידמא:
3490
3491קריספא בש"ר יוחנן ירושלמי ברכות רפ"ג. וסנהדרין פד"מ הלכה ב'. ובתוספתא שבועות בשמו כמה הלכות בש"ר יוחנן. תלמידו דר' חייא רובה אמרו, שם במה אשה הלכה ב'. ר' ברכיה בשם קריצפאה מדרש רות פ' והנה בועז בא מבית לחם. ור' ברכיה ור' קריצפא בשם ר' יוחנן ויקרא רבה פ"ד ומ' קהלת פסוק שמור רגליך קרוצפי. ובירושלמי דשביעית ספ"ו ופ"ג דסנהדרין הלכה ט' ופ' הנודר מן המבושל הלכה י"ג בש"ר חנניה בן גמליאל. דמך במועד סוף מ"ק. ר' יוסי בשמו מע"ש פ"ד הלכה ג'. בש"ר יוסי בן חנינא שקלים פ"ז. ר' יונה בשמו ירושלמי כתובות רפ"א. ונראה כי הוא ר' כרוספדאי הנזכר בבבלי (ע"ש):
3491
3492מר קשישא ברב חסדא (ע"ש):
3492
3493מר קשישא בריה דרבא (ע"ש):
3493
3494ר' ראובן פר"א פמ"ב:
3494
3495ר' ראובן האיטרבולי אדר"ן פי"ו. פעם אחת גזרה המלכות שלא ישמרו שבת ולא ימולו את בניהם ויבעלו נדות הלך וסיפר קומי (שגילח כעין בלורית שלא יכירו בו שהוא יהודי) א"ל מי שיש לו אויב יעני או יעשר אמרו לו יעני א"ל לא יעשה מלאכה בשבת וביטלוה כו' הכירו בו שהוא יהודי החזירוה ושלחו את רשב"י ור"א בר' יוסי לרומי ובטלו הגזירה (ע"ש) מעילה (י"ז). ורצה שיהרגהו במקום ר' יהודה בן בבא (ע"ש). מ"ק (י"ח ב') אמר רב משום ר' ראובן כו' ואמר רב בשמו כו' ואמרי לה במתניתא תנא משום ר' ראובן בן איצטרובילי. ואף כי קדם לרב הרבה מצינו אחרונים שאמרו בשם הקדמונים או כי רב הוא ר' אבא תלמיד רשב"י. ב' בניו תלמידי דרבי. חמא מלאך המות מסתכל בהון וחרק שיניו אמר אגלינן לדרומא שמא הגלות מכפרת אזל ונסתון מתמן ירושלמי סוף כלאים הלכה ד' וכתובות ס"פ הנושא. קבורתו בערבייא (עיי' ר' חנינא בן דוסא):
3495
3496ר' ראובן דמי לבר אלהין אמר ראובן באותה שעה ירד מלאך וסטרו על פיו ירוש' ס"פ במה אשה. רב ביבי בשמו. בעא לר' מנא ירוש' ס"פ אלמנה ניזונית. ר' פנחס בשמו מ' שמואל פ"ה ע"ש. ר' פנחס בר חמא בשמו שלח משמיה דר' יוחנן מנחות (נ"ז ב') אבל ברש"י רבין משמיה דר' יוחנן וקרוב לומר שט"ס הוא בגמרא דמצינו הרבה פעמים אמר רבין בש"ר יוחנן:
[הגהות: ראובן, מנחות (נ"ז ב') ר' ראובן משמי' דר' יוחנן וברש"י רבין ל"ת:]
[הגהות: ראובן, מנחות (נ"ז ב') ר' ראובן משמי' דר' יוחנן וברש"י רבין ל"ת:]
3496
3497ראמי ע"ל רמי:
3497
3498רב הוא אבא אריכא כתבתיהו שם:
3498
3499רב בר שבא קמי רב כהנא מנחות (ל"ז סע"ב), רבא (צ"ל רב) ב"ש אמר לרב כהנא מ"ק (כ"ו א') תרגם קמי ר"כ ואחיכו עליה אר"כ גברא רבה אמר מלתא לא תחיכו עלי' ברכות (י"ט ב'). אקלע לבי רב נחמן לא אכל כבדא שליקא ברותחין כו' אמר גמאו לשבא חולין (קי"א א') עיי' ערוך ערך גם מה שכתב שם. איתבי' רב ב"ש לרב פפא עירובין (ל"ג ב'). ובשבועות (ל' ע"ב) רב בר שרביא (כ"ה בב' דפוסים ואולי ט"ס וצ"ל בר שבא כי לא נמצא עוד זכרו) הו"ל דינא קמי רב פפא ואותביה ואותיב נמי לבעל דינו. אקלע לגבי רבינא ולא היה רבינא פוסק בהלל לשאול בשלומו שלא היה חשוב עליו ברכות (י"ד א'). ובשבת (ק"מ ע"א) רבא ב"ש קמיה דרבינא ט"ס וצ"ל רב בר שבא בכל המקומות הנ"ל. ובשארית יוסף הביאו בתלמידי רב טעה כי רב נפטר ד"א ג' לבריאת עולם ורב יהודה נפטר ד"א ס' ורבא נולד יום שמת רב יהודה ורב פפא היה תלמיד רבא ורב בר שבא איתיב לרב פפא כתלמיד לרבו ואיך אפשר שהיה תלמיד רב. ובלא זה מנין לו נבואה זו כי לא מצינו בבל הש"ס שיאמר רב ב"ש בשם רב:
3499
3500רב מדיפתא אביו ר' ירמיה. אמת כי יש ר' חייא מדיפתא בר רב, ויש ר' ירמיה מדיפתא, אבל מי הגיד לו כי רב מדיפתא היה בן ר' ירמיה מדיפתא:
3500
3501רב זוטי דבי רב פפי, נראה שסבר היוחסין כי רב שמו והביאו גם באות זיי"ן ונראה כי טעה (ע"ל זוטי):
3501
3502רב אחוי דמר אחא הביאו היוחסין גם באות א' ע"ש רב אחא דמר אחאי ותראה כי טעה:
3502
3503רב אבוה דרב משרשיה. ע"ל רב אבא אבוה דרב ברי' דרב משרשיה ורב משרשי' בר רב:
3503
3504רב בריה דשמואל (ע"ל רבה):
3504
3505רב בר יודה ירוש' פ' תפלת השחר:
3505
3506רב רב אחא בר רב. רב יצחק בר רב. עולא ב"ר. רמי ב"ר:
[הגהות: רב, א) שבועות (מ"ט א') א"ר גידל אמר רבא, צ"ל רב וכ"ה בשס"ח. ב) ב"ב (קנ"ה ב') גידל בר מנשיא שלח לרבא ילמדנו רבינו, כתב היוחסין אולי אחר הוא, ר"ל אחר דמצינו במ"ק (כ"ד ב') דאמר בשם רב ובשם שמואל שם (ע"א) ואיך שלח לרבא שנולד יום שמת רב יהודה תלמיד רב, ולדעתי שצ"ל שלח לרב וכן ראיתי שם ברשב"ם, אכן ברא"ש וברי"ף כמה פעמים לרבא ול"ת. ג) ביצה (ז' סע"א) רב גמדא משמי' דרב, נ"ל שצ"ל משמי' דרבא ול"ת, דמצינו הרבה פעמים שאמר בשם רבא עיין במקומו, וגמרא זו אטעי' לבעל שארית יוסף דקחשיב ליה בתלמידי רב. ד) שבת (קמ"ב א') א"ר חייא בר אשי אמר רבא, נ"ל דצ"ל אמר רב. ה) יבמות (כ"ה ב') והאמר רב א"ר חייא בר אבין א"ר עמרם, נ"ל תיבת רב מיותר ל"ת, ואין לומר דצ"ל האמר רבא אר"ח ב"א דהא כתב בתשו' ב"ח שר"ח ב"א היה תלמיד רבא, ועיין בכללים מ"ש שם בזה. ו) קדושין (ע"א סע"א) הונא בר תחליפא משמי' דרב, וזה גרם לטעות שבעל שארית יוסף העמידו בתלמידי רב, ונ"ל שצ"ל משמי' דרבא, כי ביבמות (ח' ב') נדה (כ"ו א') ב"מ (ל"ה א') משמי' דרבא ובשס"ח ל"ת. ז) שבועות (י"ח א') א"ר הונא אמר רבא צ"ל רב ל"ת. ח) ב"ק (פ"ד א') רב זביד משמיה דרב, וזה גרם להשארית יוסף שהעמידו בתלמידי רב וצ"ל משמי' דרבא ל"ת. ט) זבחים (כ"ה ב') א"ר זירא אמר רבי צ"ל רב ל"ת, וכ"מ ענין ההוא בכורות (ל"ט רע"ב) אר"ז אמר רב. י) רב חיננא בר יהודה משמי' דרב סנהד' (ע"ז סע"ב) נ"ל שצ"ל רבא ל"ת. יא) עירובין (ה' סע"ב, ו' א') רב חנן בר רבא אמר רבי צ"ל רב וכ"ה בשס"ח, אבל ענין ההוא בשבת (ט' א') א"ר חמא בר גוריא אמר רב ובשס"ח רב חנן בר רבא אמר רב. יב) ביצה (ל"א ב') רב חיננא בר שלמיא בשם רבא צ"ל בשם רב וכ"ה בשס"ח. יג) שבת (ק"א א') ר' טבלא בעא מרבין צ"ל מרב ל"ת. יד) ס"פ במה אשה רב יימר בר שלמיא משמי' דרב צ"ל דרבא. טו) שבת (ל"ט סע"ב) אמר ר' ינאי אמר רב צ"ל אמר רבי ע"ש. טז) פסחים (נ"ט ב') רמי רב ספרא לרב צ"ל לרבא ל"ת. יז) חגיגה (כ"ו א') ר' פנחס משמי' דרב, עיין בשארית יוסף שהביאו בתלמידי רב ואולי ט"ס וצ"ל משמי' דרבא כי בהרבה מקומות אמר משמי' דרבא, ויגעתי ומצאתי ברש"י סנהדרין (פ"ה סע"א) כדאמר ר' פנחס בסוף חומר בקדש בשם רבא והנאני, א"כ טעה השארית יוסף, וענין חגיגה הנ"ל ביבמות (כ"ב ב') ר' פנחס משמי' דרב פפא ט"ס וצ"ל משמי' דרבא ל"ת. יח) ע"ז (ח' ב') רב פפא משמי' דרב, אולי צ"ל דרבא או רב פפא סבא שאמר כמה פעמים בשם רב, אכן בדפוס אמשטרדם משמי' דרבא וכ"ה בבס"ח והנאני. יט) שבת (ק"מ א') רבא בר שבא צ"ל רב ל"ת. כ) שבת (פ"ח ב') אמר רב עדיין חביבותא גבן וכ"ה בעין יעקב צ"ל רבא, וכ"ה בגיטין (ל"ו סע"ב) ובילקוט שיר השירים בפסוק תורי זהב נעשה לך. כא) חולין (קל"ג רע"א) אמר רב בדק לן רב יוסף, צ"ל רבא וכ"ה בשס"ח. כב) הוריות (י"ב ב') רבא למטה ממש שמואל אמר, צ"ל רב. כג) נדה (כ' ב') שדרה לקמי' דרב צ"ל דרבא וכ"ה בשס"ח:]
[הגהות: רב, א) שבועות (מ"ט א') א"ר גידל אמר רבא, צ"ל רב וכ"ה בשס"ח. ב) ב"ב (קנ"ה ב') גידל בר מנשיא שלח לרבא ילמדנו רבינו, כתב היוחסין אולי אחר הוא, ר"ל אחר דמצינו במ"ק (כ"ד ב') דאמר בשם רב ובשם שמואל שם (ע"א) ואיך שלח לרבא שנולד יום שמת רב יהודה תלמיד רב, ולדעתי שצ"ל שלח לרב וכן ראיתי שם ברשב"ם, אכן ברא"ש וברי"ף כמה פעמים לרבא ול"ת. ג) ביצה (ז' סע"א) רב גמדא משמי' דרב, נ"ל שצ"ל משמי' דרבא ול"ת, דמצינו הרבה פעמים שאמר בשם רבא עיין במקומו, וגמרא זו אטעי' לבעל שארית יוסף דקחשיב ליה בתלמידי רב. ד) שבת (קמ"ב א') א"ר חייא בר אשי אמר רבא, נ"ל דצ"ל אמר רב. ה) יבמות (כ"ה ב') והאמר רב א"ר חייא בר אבין א"ר עמרם, נ"ל תיבת רב מיותר ל"ת, ואין לומר דצ"ל האמר רבא אר"ח ב"א דהא כתב בתשו' ב"ח שר"ח ב"א היה תלמיד רבא, ועיין בכללים מ"ש שם בזה. ו) קדושין (ע"א סע"א) הונא בר תחליפא משמי' דרב, וזה גרם לטעות שבעל שארית יוסף העמידו בתלמידי רב, ונ"ל שצ"ל משמי' דרבא, כי ביבמות (ח' ב') נדה (כ"ו א') ב"מ (ל"ה א') משמי' דרבא ובשס"ח ל"ת. ז) שבועות (י"ח א') א"ר הונא אמר רבא צ"ל רב ל"ת. ח) ב"ק (פ"ד א') רב זביד משמיה דרב, וזה גרם להשארית יוסף שהעמידו בתלמידי רב וצ"ל משמי' דרבא ל"ת. ט) זבחים (כ"ה ב') א"ר זירא אמר רבי צ"ל רב ל"ת, וכ"מ ענין ההוא בכורות (ל"ט רע"ב) אר"ז אמר רב. י) רב חיננא בר יהודה משמי' דרב סנהד' (ע"ז סע"ב) נ"ל שצ"ל רבא ל"ת. יא) עירובין (ה' סע"ב, ו' א') רב חנן בר רבא אמר רבי צ"ל רב וכ"ה בשס"ח, אבל ענין ההוא בשבת (ט' א') א"ר חמא בר גוריא אמר רב ובשס"ח רב חנן בר רבא אמר רב. יב) ביצה (ל"א ב') רב חיננא בר שלמיא בשם רבא צ"ל בשם רב וכ"ה בשס"ח. יג) שבת (ק"א א') ר' טבלא בעא מרבין צ"ל מרב ל"ת. יד) ס"פ במה אשה רב יימר בר שלמיא משמי' דרב צ"ל דרבא. טו) שבת (ל"ט סע"ב) אמר ר' ינאי אמר רב צ"ל אמר רבי ע"ש. טז) פסחים (נ"ט ב') רמי רב ספרא לרב צ"ל לרבא ל"ת. יז) חגיגה (כ"ו א') ר' פנחס משמי' דרב, עיין בשארית יוסף שהביאו בתלמידי רב ואולי ט"ס וצ"ל משמי' דרבא כי בהרבה מקומות אמר משמי' דרבא, ויגעתי ומצאתי ברש"י סנהדרין (פ"ה סע"א) כדאמר ר' פנחס בסוף חומר בקדש בשם רבא והנאני, א"כ טעה השארית יוסף, וענין חגיגה הנ"ל ביבמות (כ"ב ב') ר' פנחס משמי' דרב פפא ט"ס וצ"ל משמי' דרבא ל"ת. יח) ע"ז (ח' ב') רב פפא משמי' דרב, אולי צ"ל דרבא או רב פפא סבא שאמר כמה פעמים בשם רב, אכן בדפוס אמשטרדם משמי' דרבא וכ"ה בבס"ח והנאני. יט) שבת (ק"מ א') רבא בר שבא צ"ל רב ל"ת. כ) שבת (פ"ח ב') אמר רב עדיין חביבותא גבן וכ"ה בעין יעקב צ"ל רבא, וכ"ה בגיטין (ל"ו סע"ב) ובילקוט שיר השירים בפסוק תורי זהב נעשה לך. כא) חולין (קל"ג רע"א) אמר רב בדק לן רב יוסף, צ"ל רבא וכ"ה בשס"ח. כב) הוריות (י"ב ב') רבא למטה ממש שמואל אמר, צ"ל רב. כג) נדה (כ' ב') שדרה לקמי' דרב צ"ל דרבא וכ"ה בשס"ח:]
3506
3507רבא בר בר חנא ע"ל רבה ושם אכתוב כי מורגל בפי אינשי לקרותו רבה בב"ח, ושנים היו א' באלף ונקרא אבא בב"ח (ע"ש):
3507
3508רבא נראה שהיה אחד קדמון בנו רב חנן (חתן ותלמיד רב ע"ש) ועיי' רבה בר חנן:
3508
3509רבא (הנזכר סתם)
3509
3510א) הוא בר יוסף בר חמא עירובין (נ"ד א') סוכה (ל"ד סע"א) חולין (מ"ג ע"ב). ובב"מ (ע' ע"א) רבה בר יוסף בר חמא ט"ס וצ"ל רבא. ולא היה כהן והיה לוקח מתנות כהונה בעבור אשתו שהיתה בת רב חסדא. לא ידעתי איזה מקום מוצאו שלקח רבא מתנות כהונה בשביל אשתו, והוא החליט בלי סברא וראיה מה שמחולקין תוס' ורש"י, דאי' בר"ה (י"ח א') רבא ואביי מדבית עלי קאתו רבא דעסק בתורה חי מ' שנה אביי דעסק בתורה וגמ"ח חי ס' שנה פרש"י ובפ' הזרוע אשכחן דרבא לא היה כהן ושמא אמו מדבית עלי קאתיא (ולקמן אכתוב סתירה לזה) וי"ג רבה ואביי והוא רבא בר נחמני עכ"ל. ובפ' הזרוע (קל"ג א') א"ל רבא לשמעי' זכה לי במתנות (פירש"י אע"ג דרבא נמי כהן היה דמבני עלי אתא ובבכורות (כ"ז) הוה מבטל תרומות ח"ל ברוב ואכל בטומאתו מיהו מנפשי' לא מצי שקיל דכתיב ונתן ולא שיטול מעצמו ומימר שיתנו לו לא בעי למימר שלא יהיה שואל חלקו בפיו להכי שקלה בתורת זר ע"י נתינת כהן ואע"ג דלא מטא עדיין בידי' דשמעיה סמך רבא על דאמר רב יוסף אע"ג דלא מטא לידי כהן יכול לזכות) רבא אכל ורב ספרא לא אכל (משום דלא מטו לידי' דשמעי') אקריוה לרב ספרא בחלום מעדה בגד כו' ושר בשירים על לב רע משלי כ"ה (כן האומר ד"ת למי שאינו יודע להבין בה רש"י) אתא רב סכרא לקמי' דרב יוסף א"ל דילמא משום דעברי אשמעתא דמר (שלא סמכתי על שמועתך דאמרת דצורבא מרבנן מותר לקבלה אע"ג דלא אתו לידי כהן) אקריון הכי, א"ל כי אמרי אנא באחר (היכא דמזכי לי' כהן אחר שאינו כפוף לו אבל שמעי' דבעה"ב ע"כ מזכי לי לאדם חשוב שהוא בא בביתו של בעל הבית) וכי אמרי אנא (אי נמי אימר דאמרי אנא דיכול לזכות מתנתא לאחר אע"ג דלא אתו לידיה) למאן דלא אפשר (ר"ל לאיש שהוא עני ודחוק אבל רבא) הא אפשר לי' (ולא דחיקא לי' מילתא) ואלא מ"ט אקריון הכי (כיון דלא עבר רב ספרא אשמעתי' דרב יוסף) כלפי דרבא (ר"ל על רבא שלא ידע להבין בטעמו של רב יוסף הקרוהו לרב ספרא כך) ולקרוין לרבא רבא סוף היה. כתב רש"י שמעתי משום דהטיח כלפי מעלה בתענית דבעי מטרא ללא צורך משום יקרא דאימי' דשבור מלכא (כאשר אעתיק המעשה בסמוך) ול"נ נזוף משום האי מעשה עכ"ל. (ר"ל שלא ידע להבין בטעמו של רב יוסף וכאילו אכל איסור לכן היה נזוף). בתענית (כ"ד ב') רבא נגדי' להאי גברא בבי דינא דבעל כותית ומת אשתמע לשבור מלכא בעא לצעורי לרבא אמרה לי' איפרא הורמיז אימי' דשבור מלכא לברה לא תיהוי לך עסק בהדי יהודאי דכל דבעין ממרייהו עביד להו א"ל מאי האי א"ל דבעו רחמי ואתא מטרא, א"ל משום דזימנא דמטרא הוא אלא ליבעו האידנא בתקופת תמוז וליתי מטרא. שלחה לי' לרבא (דרחמא לי' לרבא רש"י) כוין דעתך ובעי רחמי וייתי מטרא בעא רחמי ולא אתא מטרא, אמר רבש"ע באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו אבל בעינינו לא ראינו כלום עכשיו הראה לנו נפלאותיך אתא מטרא עד דשפוך מרזבי דמחוזא לדגלת, אתחזי ליה אבוה בחלמא ואמר מי איכא דמטרח קמי שמיא כולי האי, קום אשני מטתך הלילה דרתחי לך מן שמיא שני דוכתי' למחר אשכח לפוריא דמרשים בסכיני (שרצו שדים להורגו וחתכו מטתו והיינו דאמרינן בפ' הזרוע דרבא נזוף היה לא מצינו לו נזיפה בכל הש"ס אלא בזה המעשה שביקש גשמים שלא לצרך) עכ"ל רש"י ובעין יעקב חסר מדברי רש"י ויש שם ט"ס. וכ"כ הערוך ע' נזף. וכ"כ ברי"ף. אך רש"י בחולין הנ"ל כתב על פירוש זה שמעתי וכתב ול"נ דנזוף היה ממעשה דחולין, וכ"כ הרא"ש בחולין לפי שמעשה דתענית כבר מלך רבא שבבית דינו נעשה זה ואז כבר מת רב יוסף כי אחר רב יוסף מלך אביי ואחר אביי מלך רבא. כל מי שהיה ראש ישיבה נקרא מלך שהוא שופט כדאיתא בברכות (ס"ב א') בתר דמלך רבא עבדה לי' בת רב חסדא אשתו חלון ומניחה ידיה עליו. וא"כ איך הראו לו בזמן רב יוסף דהוה נזוף ע"כ צ"ל דנזוף היה ממעשה דחולין הנ"ל (ע"ש). היוצא לך מזה כי לדעת רש"י היה כהן, והתוס' בחולין (שם) כתבו א"ל רבא לשמעיה רבה גרסינן דרבא כהן היה כדאיתא בפ' עד כמה רבא היה מבטל ברוב ואמרינן נמי אביי ורבא מדבית עלי קאתו עכ"ל. ובתוס' בכורות (שם) רבא היה מבטל רבה גרסינן שהיה כהן מדבית עלי אבל רבא לא היה כהן כדמוכח בפ' הזרוע דאמר רבא לשמעיה כו'. וכ"כ תוס' ביבמות (ק"ה א') ע"ש באריכות. והוא היפך מ"ש בחולין, וצ"ל דט"ס הוא בחולין וכצ"ל א"ל רבא לשמעיה רבא גרסי' דרבה היה כהן כדאי' בפ' עד כמה רבה היה מבטל. כמ"ש התוס' עצמם בפ' עד כמה דגרסי' רבה היה מבטל. וכ"ה בתוס' מנחות (ס"ז א') רבה היה מבטל. הרי לדעת התוס' רבא לא היה כהן. וכ"נ דעת רש"י בר"ה (שם) שכתב דרבא לא היה כהן כדאיתא בפרק הזרוע ונראין דברי רש"י סותרין זא"ז. וקצת היה נראה דרבא היה כהן דבחולין (שם) בדק רב יוסף לרבא האי כהנא דחטיף מתנתא חבובי קא מחבב מצוה או זלזולי כו' נראה ששאלו לפי שהיה כהן. ויש ראיה ברורה דרבא לא היה כהן דאי' בברכות (מ"ח א') אביי ורבא יתבי קמי רבה אמר להו רבה למי מברכין אמרי לרחמנא ורחמנא היכא יתיב רבא מחוי לשמי טללא אביי נפיק לבר אחוי כלפי שמיא א"ל רבה תרווייכון רבנן הויתו בוצין בוצין מקטפיה ידיע עכ"ל. הרי אביי ורבא היו בני גילי וקטנים היו מדאמר בוצין בוצין, אך באמת צ"ע דאי' בפסחים (ק"ד ב') רב יהודה שלח את ר' יצחק בנו לראות איך עולא מבדיל (ע"ש) ושלח על ידיה כלכלה דפירי ושלח ר' יצחק ע"י אביי וכעס רב יהודה על בנו וא"ל שררותיה ורברבנותיה גרמא למר דלא תימא שמעתתא מפיו (ע"ש). ומסתמא אביי לא היה קטן כששלח על ידו כלכלה דפירי ועוד שיעיד איך יבדיל, ואיתא בירושלמי אר"א בר"צ תינוק הייתי ורכוב על כתיפו של אבא וראיתי כו' אמרו לו תינוק היית ואין עדות לתינוק, כד חמא הא מילתא לא היה פחות מבן עשר כו' (ע"ל ר"א בר"צ), יהיה איך שיהיה ע"כ שהיה אביי אז גדול כששלחו רב יצחק ששלחו אביו רב יהודה ויום שמת רב יהודה נולד רבא, א"כ איך יהיה אביי קטן ובן גילו של רבא אף אי נימא דזה ששלח את אביי לעולא היה קרוב למות רב יהודה. ומכש"כ אם היה כמה שנים קודם מותו פשיטא היה אביי גדול בשנים במות רב יהודה שאז נולד רבא, ואביי חי ס' שנה כנ"ל ורבא מלך אחר מות אביי י"ד שנה כמ"ש הד"ע וביוחסין בסדר אמוראים לזמניהם דור רביעי וכ"כ באגרת רש"ג ביוחסין, א"כ אם היה בן גילו של אביי היה חי קרוב לע"ד שנים ואיך אמרו בר"ה רבא חי מ' שנה. אע"כ הגירסא רבה חי מ' שנה, גם מ"ש רש"י (שם) דאמו היתה מבית עלי איך היה חי ע"ד שנה. ע"כ נכונה הגירסא שהביא רש"י רבה גרסי' והוא רבה בר נחמני. ותמיה נוראה על מ"ש רש"י בפ' הזרוע דרבא הים כהן. ואין לומר דט"ס הוא בחולין (שם) וגרסינן רבה אמר לשמעיה זכי לי במתנות וע"כ כתב רש"י רבה היה כהן מבית עלי. זה הכרח דאינו דהא פירש"י שמעתי שהיה נזוף ממעשה דתעניות בענין שהוריד גשמים ששלחה איפרא הורמיז אמו דשבור מלכא שרגילה לשלוח לרבא כמה פעמים כמו שאכתוב לקמן, א"כ בודאי הגירסא בחולין רבא אמר לשמעיה ואיך כתב שכהן הוה מדבית עלי:
3510
3511ב) נולד יום שמת רב יהודה בר יחזקאל קדושין (ע"ב ב'). וע"כ נראה בב"ק (צ"ז סע"א) א"ל רבא לרב יהודה לדידך, ט"ס הוא וז"ל שצ"ל אמר רבה לרב יהודה, וביומא (ע"ט א') אמר רבא אמר רב יהודה וכן בירושלמי ספ"ב דמכות לא קשה כי כן מצינו שאומר בשם מי שלא ראה אותו כאשר כתבתי בהקדמה בכללים אבל אמר לי' כמדבר עמו א"א להיות. ובשבת (קכ"ט א') רב אמר משמי' דרב יהודה נ"ל שצ"ל רבא וכ"ה בתוס'. בשבת (פ"ח) אמר רב ועדיין חביבותי' גבן וכ"ה בעין יעקב צ"ל רבא. וכן ענין ההוא בגיטין (ל"ו סע"ב) ובילקוט שה"ש. בזבחים (מ"ה א') הקשה רבא הלכתא למשיחא והתוס' יומא (י"ג א') כתבו שזה הקשה רב יוסף. וכתבו התוס' בכורות (י"ד א') רבא לא ראה את רב הונא (ע"ש) דמת קודם רב יהודה ורבא נולד כשמת רב יהודה (עי' רב שמואל ברב יצחק):
3511
3512ג) ומקומו היה במחוזא. התקין רבא במחוזא ביצה (ל' ע"א) וברש"י פ' הדר (ס"ג א') ובפ' הזהב (נ"ט סע"א) ובע"ז (נ"ח רע"א) נדה (ס"ז ב') וכ"כ תוס' גיטין (ס' ע"ב):
3512
3513ד) בנדה (כ' ע"ב) איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה לקמי' דרב (צ"ל רבא) דמא הוה יתיב ר' עובדיה קמיה ארחיה אמר לה דם חימוד הוא (כתב רש"י אע"ג דאמר לעיל רבא לא ידע בדמא ניסא אתרחיש ליה. ותוס' כתבו דרבא ידע ולעיל גרסי' רבה לא ידע. ומ"ש רש"י ניסא אתרחיש ליה דוקא בסוף אתרחיש ניסא כדמוכח בסמוך) אמרה לברה תא חזי כמה חכימי יהודאי א"ל דלמא כסומא בארובה הדר שלחה ליה שיתין מיני דמא וכולהו אמרינהו ההוא בתרא דם כינים הוה ולא ידע אסתייע מילתא ושדר להו סריקותא דמקטלא כלמי אמרה יהודאי בתוונא דלבא יתבי. והיוחסין כתב ר' עובדיה הריח הדם, טעה (ע"ש). בב"ב (י' ב') איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ת' ארנקי דדינרי לקמיה דר' אמי ולא קבלינהו שדרתינהו לקמיה דרבא וקבלינהו. ובזבחים (קט"ז ב') איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה עגל לקמי' דרבא אמרה קרבוהו לשם שמים אמר רבא לרב ספרא ולרב אחא בר הונא כו' וקריבו ניהליה לשם שמים. בחגיגה (ה' ב') אמרו רבנן לרבא (ובע"י לרבה ט"ס) מר לא בהסתר פנים איתא ולא בוהיה לאכול איתא כו' יהבו ביה רבנן עינייהו אדהכי שדר שבור מלכא וגרבוהו (פירש"י שללוהו, ובילקוט ס"פ וילך כתוב בגליון פי' והכוהו טעות) והיינו דתניא כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני עכ"ל. ובשבועות (ו' ב') רב פפא אמר לרבא שבור מלכא וקיסר איזה עדיף א"ל בחורשא קאכיל (ופירש"י רבא היה תחת שבור מלכא כדאי' בחגיגה שדר שבור מלכא וגרבוהו ומיראתו הקדים שבור מלכא עכ"ל). א"כ בעין יעקב בחגיגה שגרס רבה ט"ס וצ"ל לרבא. בפסחים (נ"ד סע"א) רב פפא קרא את רבא שבור מלכא. וע"ל אות שי"ן אצל שמואל שהוכחתי דכל מלכי פרס היו נקראים שבור מלכא:
3513
3514ה) נשא בת רב חסדא. בב"ב (י"ב ב') מיום שחרב ביהמ"ק נתנה הנבואה לתינוקות כי הא דברתיה דרב חסדא הוה יתבא בכנפיה דאבוה ויתבי קמיה רבא ורמי בר חמא אמר לה מאן בעית מנייהו אמרה ליה תרווייהו אמר רבא ואנא בתרא. וכתב בחדא"ג לא קללו שימות רמי בר חמא לפניו אלא שיגרשנה רמי בר חמא ואח"כ נשא אותה רבא (ע"ש), וגם מזה ראיה דלא היה רבא כהן דאיך ישא גרושה. וביבמות (ל"ד סע"ב) אמר רבא לבת רב חסדא קמרנני רבנן אבתרך (דא"ר יוחנן כל ששהתה אחר בעלה י' שנים ונשאת שוב אינה יולדת והיא שהתה אחר בעלה הראשון רמי ב"ח) אמרה לי דעתאי עליך דא"ר נחמן אם דעתה להנשא מתעברת. וכתבו התוס' אר"ת משום ההוא עובדא דב"ב הנ"ל דאמרה תרווייהו קבעינא והיתה מצפה שתתקיים נבואתה לפי שהיה לרבא אשה אחרת איחרה להנשא לו ואפ"ה היתה מצפה לו עכ"ל. בשבת (קכ"ט א') שטבלה תוך שלשים ללידה ונצטננה ואמטוה לערסא בתריה דרבא לפומבדיתא. ועי"ש ברש"י כשאין בעלה עמה לא תטבול תוך ל' לטהרות דהיא כחולה. מכאן קצת ראיה דטבילה בזמנה מצוה אף שאין בעלה בעיר משום טהרות, ובחבורי הארכתי והבאתי ראיה משמואל ב' י"א דכתיב והיא מתקדשת מטומאתם פירש"י והרד"ק והרלב"ג וכלי יקר שטבלה לנדתה (ע"ש), אף דבעין יעקב בחלק (ק"ז) מתקדשת מטומאתה ובא עליה כשהיא נדה ע"כ, ודאי דהשמטה יש כאן דברש"י בגמרא מתקדשת מטומאתה אותה שעה פסק טומאתה ולא בא כו'. ואף שכתבתי ישוב לגיר' הע"י בדרושים שלי אין כאן מקומו. יהיה איך שיהיה שטבלה לנדתה והא בעלה אוריה לא היה בביתו כי אם במלחמה ופשיטא לדעת התוס' דהיתה מגורשת לר"ת גירושין גמורים בלי תנאי ואז אף אם יבוא בעלה פתאום צריכה ז' נקיים א"כ טבילה זו למה, אע"כ דטבילה בזמנה מצוה אף שאין בעלה בעיר. וכ"כ סמ"ג דל"ז בשם הירושלמי דאסור לאשה לעמוד בטומאתה וכן הנהיג גיסו מהר"ש את בתו לטבול אף בחורף ואין בעלה בעיר. והרמ"א ביו"ד ר"ס קצ"ז פסק להיפך וע"ש בט"ז ועי' תוס' יומא (ח' א') עש"ב. ובתוס' ביצה (י"ח ב'). בכתובות (פ"ה א') ההיא איתתא אתאי לדינא קמי' דרבא ועל פי אשתו היפך שבועה על שכנגדה ואמר רבא קים לי בבת רב חסדא דלא משקרא ולרב פפא לא האמין ואמר דלא קים ליה בגוויה, ונראה מזה קצת ראיה למ"ש תוס' בברכות (ס"ב א') רבא מקמי דהוה רישא כשהלך לבית הכסא מקרקשא לי' בת רב חסדא אמגוזא בתר דמלך עבדא ליה כוותא ומנחה ליה ידא ארישיה וכתבו התוס' תימא דע"כ לא מלך רבא עד אחר, פטירת אביי כדמשמע לעיל (נ"ו) דפתר ליה בר הדיא אביי שכיב ומתיבתא אתיא לגבך. וכן בס"פ אע"פ (ס"ה א') חומה דביתהו דאביי אתיא לקמי' דרבא, וזה תימא דלעיל משמע דראה בחלום פטירתה קודם פטירתו דאביי (דאמר רבא כשפתר לאביי לטובה ולו לרעה אמר כולי מחילנא לך לבר מברתא דר"ח) וי"ל מ"מ לא נפטרה עד אחר אביי עכ"ל. ולפי הנ"ל דההיא איתתא אתיא לדינא לקמיה דרבא והיפך שבועה ע"י בת רב חסדא ודאי כבר מת אביי דבחיי אביי לא הוה אתיא הך איתתא קמי רבא כמ"ש הרא"ש לעיל בהאי גברא דלקי רבא, מוכח דלא נפטרה עד אחר אביי:
3514
3515ו) ביומא (ע"ה ב') רבא הוה מייתי לי אריסיה כל יומא מין שליו יומא חד לא אייתי ליה שמע קל ינוקא דאמר שמעתי ותרגז בטני אמר ש"מ נח נפשיה דרב חסדא (חמיו) ובדיל רבה (כי רבו היה) אכל תלמידא. ג' דברים בקש מהקב"ה חכמתו דרב הונא (ע"ש) ועותריה דרב חסדא ויהבו ליה ענוותנותי' דרב ברב הונא ולא יהבו ליה מ"ק (כ"ח א'). בסנהדרין (ס"ה) רבא ברא גברא (ע"י ס' יצירה שלמדו צירוף אותיות של שם) שדרי' לגבי ר' זירא ולא היה משיב לו וא"ל דחברי את הדר לעפרא. בעירובין (כ"ט א') אמר הריני כבן עזאי בשוקי טבריה. (עי' אביי מ"ש שם). ביומא (ע"ו ב') חמרא וריחני פקחין פרש"י עשאוני פקח. והיו ידיו מוכות ונגופות בדם ולא ידע מגודל עיון פ' ר"ע. רבא הטריף תורא לבני בר (נ"ל שצ"ל רב) עוקבא כי מטאי לקמי' דר' אבא אמר אמרו לבריה דרב יוסף בר חמא (הוא רבא) דלשלם לתורא אמר מר בריה דרבינא מותבינא תיובתא כלפי שנאוי דרבא חולין (מ"ג ב'). ובנזיר (נ"ג א') בתר דשמע רבא מר' עוקבא. וכתבו התוס' כ"כ בכל הספרים ולא אתפריש ושמא ממר עוקבא שהיה בימי רבא. ועי' רב עקביה ומר עוקבא מ"ש שם שנ"ל שצ"ל ושמא מרב עוקבא שהיה בימי רבא, ר"ל שהטריף שור לבני רב עוקבא. אמר רבא כד שכיבנא ר' אושעיא נפק לוותי דתריצנא מתני' כוותי' ב"ק (קי"א ב') וב"מ (ס"ב סע"ב). אמר תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישא אבי סדיא עד דמהפכנא בזכותי' שבת (קי"ט רע"א). ויהיב ידו לסבא דליקום מקמי' (עי' רב נחמן). רבא מלח שיבוטא לכבוד שבת, שבת (קי"ט א'). והיה זהיר במצות ציצית (ע"ל רב יוסף בר רבא). אוקי רבא אמורא עלי' ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ב"ב (קכ"ז סע"א) נדה (ס"ח א') ובעירובין (ק"ד א'). אמר שרא ליה מריה לר' טרפון סוכה (ל"ב ב'). רבא איחלש אמר בהדי תרגימנא דסבא (רב יהודה ורבה בר אבוה) למה לי שבת (קל"ד ב'), אמר רבינא לרב פפא לא הוית גבן באורתא בתחומא בי חרמך דרמי רבא מילי מעלייתא אהדדי ושני זבחים (ב' ע"ב). ואמר לר"ה ברי' דרב יהושע ולרב פפא כי אתא פתקי דדינא לקמייכו וחזיתו פרכא לא תקרעו עד דאתיתו קמאי. ונקראים קאקי חיורי (ע"ש). הוה משקה בהילולי דברי' ודלא כסא לרב פפא ולרב הונא בדר"י וקמו מקמיה לרב מארי ולרב פנחס ברי' דרב חסדא ולא קמו מקמיה ואקפד רבא קדושין (ל"ב רע"ב). רב ספרא א"ל משה שפיר קאמרת שבת (ק"א ב') פירש"י רבינו בדורו כמשה בדורו. ובסוכה (ל"ט רע"א) וביצה (ל"ח ב') פירש"י ביקרא דמשה קמשתבע (וע"ל ר' אושעיא) וי"מ אדם גדול כמשהו (ע"ש). אמר רבין ברב אדא לרבא אמרי תלמידך אמר רב עמרם. מנחות (ז' ב') זבחים (כ"ו ב') פירש"י אמרי תלמידיך תלמידך אמרו משמיה דרב עמרם וביומא (נ' א') אמר לרבא אמרי תלמידך אמר רב עמרם אבל בזבחים (צ"ג) אמר לרב צ"ל לרבא אמר תלמידך. ובמ"ק (כ"ד א') אמר רבין ב"א לרבא אמר תלמידך רב עמרם ט"ס הוא וצ"ל כנ"ל. יומא (נ' סע"א) דאמר רבא שאין חטאת השותפים מתה ופריך מאי נ"מ ומשני דלא מייתו כהנים פר בהודאה פירש"י דכהנים לא מקרי קהל וקשה הא בהוריות (ו' ע"ב) דחה רבא טעם של רב אחא דאמר כל שיש לו אחוזה אקרי קהל (באר שבע הוריות) וע"ל רבינא דיש סתם רבא דהוא בר יצחק. מתקיף לה רב יוסף א"ל אביי כו' אמר רבא רב יוסף הכי קא קשיא ליה פסחים (ע"א א'). רב נחמן בקש ממנו שיבקש את מלאך המות שלא לצערו (ע"ש):
3515
3516ז) חי אחר רב יוסף כ"ח שנה. וכ"נ כי אביי מלך אחר רב יוסף ומלך י"ג או י"ד שנה (עי' חלק א') ורבא מלך י"ד שנה הרי כ"ח שנה. וכתב בתשו' רלב"ח (דרצ"ד ד') בימיהם היו סנהדרין אלא שלא היה להם דין ב"ד הגדול וסנהדרין. אחיו רב סעורם פייס למלאך המות דלא לצער לרבא (ע"ש). כשמת נשקו כיפי דדגלת אהדדי מ"ק (כ"ה ב'). מקום קבורתו עי' אביי. וכתב היוחסין [בדורות האמוראים דור ד'] שנפטר ד"א קי"ג, וכן כתב בתשובות רלב"ח (ר"צ סע"ד) וכ"כ בצ"ד. אבל באגרת רש"ג ביוחסין כתב שמת תרס"ג דהוא ד"א קי"א וכ"כ בשנות חיים פ' מצורע דקכ"ג ג' וכ"כ בספר כריתות:
3516
3517ח) רבותיו: א) רבו המובהק רב יוסף. בחולין (קל"ג א') אמר רב בדק לן רב יוסף צ"ל רבא. ביומא (נ"ג) רבא כי הוה מפטר מיניה דרב יוסף הוה אזיל לאחוריה עד דהוי מנגפן כרעי' ומתוסאן אסקופתא דבי רב יוסף דמא. אמרו לרב יוסף (שהיה מאור עינים ואינו מכיר בדבר) הכי קעביד רבא א"ל יהא רעוא דתירום רישך (שתהיה ראש ישיבה) אכולא כרכא, ועיי' תשו' ש"א סע"ח. כתב רש"ג ביוחסין אע"ג דמדנח רב חסדא לא הוה גאון בסורא מיהו מלכותא דרבא טפי הוי. נפיש, והוי שליט טובא (על פומבדיתא ועל סורא, יוחסין אחר אגרת רש"ג בספור מעלת ישיבת סורא) ואתקיים ברכתא דרב יוסף ושני מלכותא דרבא י"ד שנים וכלהו שני דרבא לא הוה אלא חדא מתיבתא עכ"ל. והיה לאביי ורבא ישיבות בחיי רב יוסף כנראה במעשה דרב דימי מנהרדעא (עיי' רב אדא בר אהבה) ובפ' הזורק בשבת. והי' לרב יוסף כעס עליו והלך לפייסו בעי"כ (יומא). בנדרים (נ"ה א') ובעירובין (נ"ד א') שהכיר רב יוסף הכוס שמזגו לו רבא. ואמר לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לי כו' ממדבר מתנה כו'. ובב"מ (ס') מזיגא דידי מידע ידעי. ע"ל רב יוסף דהי' לו יין דדרי מיא על חד תרין ואולי לא ידעו זה כי אם רבא. ב) רב חסדא רבו רש"י ב"מ (מ') וחמיו (ע"ל רבה) ובפ' מפנין וכתובות וסוף ברכות. והוא ורמי בר חמא מיקרי גמרא והדר סברא. אמר רב חסדא עירובין (ק"ג ב'). ג) רב נחמן רבו תוס' ב"ב (מ"ו ב') ע"ז (נ"ח ע"א), וקדושין (מ"ב ב') ומנחות (ק"ב א'), בעא מרב נחמן שבת (ד' רע"א, ע' ע"א, צ"א א') ועירובין (ע' סע"א) יומא (ס"א סע"ב) מ"ק (י"ג א'). ואיתיב לרב נחמן ב"ב (ל"ט א'). א"ר נחמן שבת (צ"א א') נדרים (כ"ב ב'). משמי' דרב נחמן עירובין (ג' סע"ב), וצ"ע דבנזיר (ל"ב א') אמר לר"נ לדידך ולא אמר מר, אכן מצינו שקראו מר. ד) ר' יוחנן נראה שהיה רבו דבע"ז (כ"ז ע"ב) אמר רבא א"ר יוחנן, ובסנהדרין (ק"ד) כמה דברים. ובנדרים (נ"ט א') א"ל רב חסדא לרבא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך. ובשבועות (י' ע"ב) א"ר חסדא לרבה מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך. וצ"ע דהא ר' יוחנן מת ביום אחד שמת רב יהודה (ע"ל בחלק א'). ע"כ נראה דבנדרים צ"ל אר"ח לרבה כמ"ש בשבועות, ומ"ש בע"ז א"ר יוחנן אין ראי' דכן מצינו בכללים. ה) ר' יצחק בר אבדימי רבו (ע"ש):
3517
3518ט) הלכה כרבא דהוא בתראה תוס' ברכות (י"ג ב') ביצה (ט' א') ובשבת (ג' א'), ושם (כ"ז ב') אמר רבא דלא כר"נ ופסקו כרבא דבתראה הוא. מוכח דלא כדעת האומרים דאביי ורבא אין הלכה כמותם במקום רבם. הלכתא כרבא משום אמוראים הוצרך לפסוק כרבא ולא משום אביי דקיי"ל דהלכה כרבא לגבי אביי בר מיע"ל קג"ם תוס' פ' ע"פ (ק"ג א') ובתוס' מ"ק (כ"ג סע"א). מן אביי ורבא ואילך הלכה כבתראי עיי' קדושין (מ"ה ב') תוס' ד"ה הוה עובדא. ובתוס' ב"ב (קס"א א') ד"ה וצריך, בתוס' ע"ז (נ"ט סע"ב) לית הלכתא כרב פפא משום דרבא פליג עלי' אע"ג דהוא בתראה יותר מרבא משום דרבא רבו וגם הוא בתראה והי' גדול ממנו בחכמה ובמנין, ובפ' תולין פסקו כרבא דמקנחא בכותל ולא בקרקע ור' זרחיה הלוי פסק כרב פפא דבתראה הוא והרמב"ן חולין עליו כי רבא רבו דרב פפא, ברי"ף פ' המפקיד אפילו אי פליגי אליבא דרבה רבם ע"ש ברא"ש, ובתשו' ש"א סקל"ג. ומהרי"ק שורש קצ"ז ענף ב'. והרא"ש פ' ר"א דמילה הלכה כרבה דהוא בתראה דרב, ובשאר דוכתי כתב דמאביי ואילך הלכה. כבתראי אבל לא כאביי ורבא נגד רבם רבה (ע"ש), ור"פ ג"ה פסק כאביי נגד רבה, ובתחלת סוכה כרבא נגד רבה, ובפ' המדיר סי' י"ג נסתפק הרא"ש אם לפסוק כאביי ורבא נגד רבם רבה. וכן הלכה כרבו כשחולק עם תלמידיו בחייו אבל כשחולק אחר מיתה הלכה כבתראי (ר"ן ריש סוכה). חוץ מר"ע עם ר"א רבו כדאי' בפ' כיצד מברכין בעבור שנוטה לדעת בית שמאי (עיי' ר"ע בפסק הלכה). והרשב"א כתב דהא רב נחמן רבו דרבא ואפ"ה כל שלא היה יושב לפני ר"נ קיי"ל כרבא והסימן היכא דאשכחן א"ל רבא לר"נ הוי כתלמיד יושב לפני רבו ולא קיי"ל כוותי' אבל כשנחלקו כשני חולקין דעלמא הלכה כרבא עכ"ל, ועיי' בהקדמה לס' יוחסין, וכתב הר"ן פג"ה אפילו במקום שעשה שום אמורא מעשה נגד סברת רבא הלכה כרבא דהוא מרה דגמרא טפי. ועיי' תשו' ראש יוסף סי' א' בפ' יש בכור א"ר ירמיה כו' אמר רבא כו' קיי"ל כרבא דהוא מארי דתלמודא יותר מר' ירמיה גם הוא בתרא יותר מר' ירמיה (ע"ש). והלכה כמותו נגד אביי (ע"ש) חוץ מיע"ל קג"ם. ובצדה לדרך פ' משפטים ומעבירין הבן ברגליו והקשה הרא"ם איך פסק רש"י כאביי ולא כרבא. ועיי' תשו' מהרי"ק סע"ו פי' דברי רש"י בע"א, וכן הרמב"ם ור"מ פסקו כרש"י ול"נ דלא אמרינן הלכה כרבא אלא היכא דפליגי אליבא דנפשייהו (וכ"כ בתשו' בנימין זאב סס"ג) ולא היכא דפליגי אליבא דמ"ד עכ"ל. ואולי מ"ם דקג"מ אליבא דרש"י הוא מולך, ועיי' תשו' ב"ח סי' נ"ה הלכה כרבא נגד ר' חייא בר אבין (ע"ש) שהי' תלמידו דבפ' אין בין המודר בעא ר"ח ב"א מרבא (וצ"ע ע"ש), ועיי' רב הונא ברב יהושע דהלכה כמותו נגד רב הונא שהוא בתראה:
3518
3519י) רבא נמשך משורש נעמה העמונית בת לוט ויצא רבא וזה סוד ויקחו את לוט ואת "רכושו "בן "אחי אברהם, וכן "בלעדי "רק "אשר אכלו הנערים ר"ת רבא (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה), גם אברם אותיות מרבא (כוונות האר"י ד"נ ע"א). מ"ש נעמה העמונית בת לוט ר"ל שיצאה מבנות לוט והיא אמו של רחבעם עיי' יבמות (ע"ז א'), הנמצאות לך ר"ל ב' מציאות רות המואביה ונעמה העמונית (עיי' בבראשית רבה):
3519
3520יא) ר' אבא בזמנו. ר' אבא בר זבדא. אבא סוראה בזמנו, אבא בר מרתא או בר מניומי סזל לנחמו. בשם אבא בר ירמי', ר' אבא אבוה דרב בשמו. אבוה בר גניבא שלח ילמדנו רבינו. אביי חבירו וקרא לרבא מר פ' הרואה (ס"א ב') ואביי בעא מרבא מ"ק (י"ט ב'). אבימי מהגרוניא בשמו. רב אדא בר אהבה תלמידו. אדא מרי אסבר לי', אדא משוחאה אסבר לי'. אדא קרחינאי בשמו, רב אדא בר מתנא איתבי'. בר אהינא אסבר לי', ר' אויא. ר' אושעי' תני קמי', רב אחא בר יעקב, רב אחא מדיפתא א"ל. ר' אחא בר ביבי בר אביי בשמו, ר' אחא בר תחליפא בשמו, ר' אחא בר אדא בזמנו. ר' אחא בר הונא, ר' אחא בר אבא א"ל. ר' אחא ומר זוטרא, רב אחא בנו, רב אחא בר עוירא וצ"ע, אידי אסבר לי'. איסור גיורא. ר' איקי ברב אמי. רב איקי בר חנינא. ר' איקי מפשרוניא רמי לי'. ר' אלעזר מהגרוניא, ר' אליקים שמעי' ותלמידו, אמי א"ל, ר' אמי ששלחה איפרא הורמיז צדקה ולא קבל ורבא קבל, אמר אמי. אמימר בשמו, רב אסי בר חמא א"ל, רב אשי קיבל ממנו (להרמב"ם) ובגמרא נולד כשמת רבא (ע"ש). בנימין רעיא. גוריא בר חמא, גידל בר מנשי וצ"ע. רב גמדא בשמו, א"ר דימא בר חמא, רב דימי בר חיננא לפניו. רב דימי אחוה דרב ספרא בזמנו. רב הונא משמי' דרבא שבועות (י"ח א') וצ"ע איזה ר"ה דר"ה מת קודם שנולד רבא (ע"ל), רב הונא בר חיננא. רב הונא ברב יהושע, רב הונא בר סחורה. רב הונא בר מתנא בזמנו. רב הונא ברב נחמן פליג עמו. רב הונא בר אבין שלח לו. רב הונא בר נתן א"ל. רב הונא בר תחליפא בשמו. רב הונא בר מנוח תלמידו, רב הונא בר יהודה, רב הונא מדיסקרתא א"ל. הלל בעא מיני'. רב המנונא בדורו. רב המנונא ברי' דרב יוסף. בן המדורי אסבר ליה. רב זביד בשמו, ר' זירא א"ל מר. אמר זעירי. רב חביבי בנו וצ"ע. רב חביבא ברי' דרב יוסף בר רבא משמו, ר' חזקי' בשמו, ר' חייא תני קמיה. ר' חייא בר הונא תלמידו, ר' חייא בר אבין תלמידו (ע"ל). קרא לר' חייא בר אבא מר. ר' חייא מווסטיני קמיה, ר' חייא אריכא קמי' לדינא, ר' חיננא בר אבין תלמידו וצ"ע. רב חנניא תני קמיה, ר' חמא בר בוזי יתיב קמיה ורבא קראו דרדקי (ע"ש). רב חסדא חמיו ורבו. אמר חסא. רב טוביא בר קיסנא רמי לי'. ר' יאשיה תני בי רבא. רב יהודה כשמת נולד רבא, א"ר יהודה (ע"ל). יהודה בר הונא בזמנו. מר יהודה. ורבא קראו פלגאה. א"ל ר' יהודה מדאיסקרתא, ר' יהודה בר מרימר משמי', מר יוחנא ברב חנא בר אדא או ברי' דרב חנא בר ביזנא אקלע רבא לביתו. ר' יוחנן אי היה רבו ע"ל. בר יומיה אותיב לרבא, הי' בודק חץ לר' יונה בר תחליפא ושחט עוף בפריחתו. בשם ר' ינאי ירושלמי כתובות פ"א, רב יוסף רבו, ורב יוסף בר אבא, רב יוסף בר חמא אביו, רב יוסף בנו. ר' יעקב ברה דבת שמואל בזמנו, ר' יעקב מנהר פקוד בשמו, ר' יעקב מינאה הקשה לו, ר' יעקב בר אבא א"ל מר (וע"ש), א"ר יצחק, אמר לר' יצחק ברי' דרבב"ח. ר' יצחק בר אבדימי רבו. א"ר ירמי' בר אבא, ר' ירמיה מדיפתא בשמו. ר' ירמיה אמר על דבריו בבלאי טפשאי, רב כהנא משמו ב"ק (מ"א סע"ב). רב כהנא חמוי דרב משרשי בעא מיני'. מניומי בר נחומי בזמנו, מניומי אסיא א"ל, מנימין בר חייא בזמנו, מנימין כנדוקא אתא לקמי', מר ברב אשי לפניו צ"ע. מר בר אמימר בשמו, מר ברי' דרב יוסף בשמו (עיי' מר ברי' דרבינא). רב מרדכי בעא מיני'. רב מרי ברב חסדא גיסו, מרי בר איסור גיורא בזמנו (וע"ש), רב משרשיא בנו, רב משרשיא תלמידו, נהרדעא משמיה דרבא. רב נחמיה בר יוסף קמיה. רב נחמן רבו. רב נחמן בר יצחק תלמידו, רב נתן בר אמי תרגם קמיה. סבא דפומבדיתא קמיה. רב סחורה רבו. רב סעורם אחיו (ע"ל). רב ספרא (ע"ל). ר' עובדיה תלמידו, ר' עוירא בשמו, עולא נראה שהיה רבו וצ"ע. עולא בר רב בעא מיניה. מר עוקבא בזמנו (ע"ל), רב עוקבא בר חמא לקמי', רב עוקבא בר חיננא רמי לי', רב עילש קמיה, רב עמרם (ע"ל), רב פנחס ברב חסדא גיסו. רב פנחס בשמו. רב פפא תלמידו, רב פפא בר חנן סופר שלו, אמר לרב פפא בר שמואל, רב פפא ברב אחא בר אדא בשמו, רב פפי בשמו, א"ל רבא בר משרשי' רבה בר שילא בזמנו. רבה בר לואי איתבי', רבה בר מתנא, רבה רבו, שאל לרבה בר מרי ואקלע לגבי', רבה בר חנן בר אבא קמי', קרי עלי' דרבי דולה מים מבארות עמוקים שבועות (ז' רע"א), א"ל רבין ברב אדא, אמר רבין, רבין ברב שבא אסבר לי'. רבינא קראו מר. וקרא לרבינא ולר' חמא בר בוזי דרדקי (ע"ש) ורבינא משמו ע"ש באריכות דנראה דא' תלמידו וא' קדם לו. רחבא בעא מיני'. ר' רחומי לפניו, רמי בר חמא חבירו, אמר לרפרם בר פפא מר, רב שבא בזמנו, ר' שמעון חסידא בשמו, רב שימי מנהרדעא. רב שימי בר אשי משמו, רב שמואל בר יהודה תני קמיה וצ"ע, אדבריה למר שמואל ודרש, רב שמואל בר אידי תלמידו, א"ר שמואל ברב שבא, ורב שמואל ברי' דרבב"ח. אמר שמואל נדרים (ל"ט סע"א) ובמנחות (ל"ט) משמי' דשמואל ובשס"ח רבה משמי' דשמואל, רב שמעי' בר זעירא שלח ע"י לאביי. רב שרביא משמו, אמר רב ששת ואמר לר"ש, רב תחליפא אבוה דרב הונא בשמו:
3520
3521רבא רב אדא ברי' דרבא, רב הונא ברי' דרבא, רב חביבא ב"ר וצ"ע, רב חנן תלמיד רב ברי' דרבא, רב יוסף ב"ר, רב מנשיא ב"ר, מר קשישא ב"ר, רב משרשיא ב"ר, רב נחמן ב"ר, רב סמא ב"ר, רב ענן ב"ר, רבה ב"ר:
[הגהות: רבא ורבה, א) סוכה (נ"ג י' א') אביי הוה מטייל קמיה דרבא צ"ל רבה. ב) עירובין (מ"ט ב') אמר רבה א"ר חמא בר גוריא, לא מצינו בכל הש"ס שרבה יאמר בשמו, ואולי צ"ל רבין ברב הונא שמצינו שאומר בשמו רב"ה ר"ת רבין בר הונא ל"ת. ג) בב"ב (קע"ד א') אמר מר בר אמימר לרב אשי הכי אמר אבא, וכ"ה ברי"ף ובאשר"י אמר רבא ט"ס. ד) ב"ק (צ"ז סע"א) א"ל רבא לרב יהודה, אולי צ"ל רבה דרבא נולד יום שמת רב יהודה ל"ת. ה) יומא (נ' ע"א) אמר רבין בר רב אדא לרבא תלמידך (אמרי כצ"ל וכ"ה בשס"ח) אמר רב עמרם, ובזבחים (צ"ג ב') אמר לרב אמר תלמידך צ"ל לרבא ל"ת. ובמ"ק (כ"ד א') אמר תלמידך רב עמרם, צ"ל אמרי תלמידך אמר רב עמרם ל"ת. ו) כתובות (קי"א א') א"ל רבא לרב אשי, ט"ס כי ביום שמת רבא נולד רב אשי, ובעין יעקב רבינא לרב אשי. ז) ע"ז (כ"ז ב') אמר רבא א"ר יוחנן, אולי צ"ל רבה ל"ת. ח) נדרים (נ"ט א') א"ל רב חסדא לרבא מאן צאית לך ולר' יוחנן רבך והא רבא לא היה תלמיד ר' יוחנן, ואולי צ"ל לרבה, וכ"מ בשבועות (י' ע"ב) ובשס"ח נדפס בגליון ס"א לרבא. ט) ב"ק (צ"ז א') רב יוסף בר חמא כו' א"ל רבה בריה, צ"ל רבא. י) בחולין (קל"ג א') בתוס' א"ל רבא לשמעי', רבא גרסינן דרבה היה כהן כדאית' בפ' עד כמה רבה הוה מבטל ואמרי' נמי אביי ורבא מדבית עלי קא אתו כצ"ל וט"ס יש בתוס' ל"ת. יא) בשבת (קמ"ב א') א"ר חייא בר אשי אמר רבא צ"ל רב. יב) בשבת (קכ"ט א') רב משמי' דרב יהודה צ"ל רבא וכ"ה בתוס' שמצינו ביומא (ע"ט א') רבא משמיה דרב יהודה. יג) בסוטה (מ"ד א') אפי' תימא ר"י הגלילי כדרבה דאמר רבה, ט"ס וצ"ל כדרבא כדאיתא בקדושין (ע"ח א') שזה אמר רבא ופליג על אביי. יד) פסחים (קי"ז ב') רבא בר נתן אבוה דר"ה בר נתן אולי צ"ל אחוה ובשס"ח רב נתן אבוה דר"ה ב"נ. טו) שבת (קי"ב ב') רבא בר זימונא, נ"ל שצ"ל ר' אבא ב"ז ל"ת. טז) תמורה (כ"א א') רבא ברב עזא, צ"ל אחא ב"ע כי כן הוא שם תיכף רב אחא ברב עזא ל"ת. יז) סנהדרין (צ"ח ב') אמר רבא ייתי ולא אחמיניה, צ"ל רבה וכ"ה בשס"ח בשם ב"ש ותיכף סמוך לזה א"ל אביי לרבא מ"ט אמרת לא אחמיני' צ"ל לרבה ול"ת. יח) שבועות (ל"א א') שבת (י' א', ס"ו ב', פ"ט סע"א, ק"ד ב', קכ"א ב') וברכות (מ"ה א') רבא ברב הונא צ"ל רבה ברב הונא ול"ת. יט) מנחות (ל"ט א') יתיב רבה ואמר משמי' דשמואל בשס"ח. כ) מנחות (ט"ו ב') רבא זוטי צ"ל רבה ובשס"ח ר' אבא. כא) פסחים (ק"י א') רבא בר לואי צ"ל רבה ל"ת. כב) שבת (קמ"ח א') עירובין (י"ד סע"ב, ל"ח סע"ב, ס"ח רע"א) ביצה (ל' ע"א) מנחות (י"ד ב') כריתות (י"ח ב') רבא בר חנן ובהרבה מקומות רבה ל"ת. כג) עירובין (מ"ה) רבה ברב חנה צ"ל חנן. כד) מנחות (מ' א') רבא בר חנא צ"ל רבה בר חנן ל"ת. כה) בב"מ (ק"ח א') רבה ברב נחמן ובמנחות (מ"א א') שבת (קי"ט א') יבמות (כ"ה א) רבא ברב נחמן, וצ"ע איזה נכון ל"ת. כו) בגיטין (ל"ב א') רבה בר איבו וכתובות (כ"ג א') בר אבין ל"ת. כז) נזיר (ל"ח סע"ב) רבינא מפרזקי צ"ל רבא. כח) יבמות (נ"ט ב') רבא מפרקין צ"ל מפרזקי ל"ת. כט) שבת (ק"כ ב', קנ"ו א') מנחות (פ"ז א') סוטה (ל"ה סע"ב) זבחים (ל"ח ב') רבא בר שילא וכן בהרבה מקומות, ובהרבה מקומות רבה בר שילא וצ"ע איזה יכשר ל"ת. ל) יומא (ל"ט רע"ב) רבה בר בר שילא, בר אחד ט"ס ל"ת. לא) שבת (ז' א') אמר רבה בר שילא כי אתא רב דימי כצ"ל ל"ת. לב) שבת (צ"ה א') סוכה (ל"ב א') זבחים (פ"א ב') רבא תוספאה צ"ל רבה ול"ת. לג) ב"ב (צ"ג סע"ב) רבה בר חייא קתוספאה משמי' דרבה אבל באשר"י ורי"ף וירושלמי כלאים רפ"ב בשם רב. לד) סוכה (ג' א') רבה בר אדא ברוב מקומות רבא ל"ת. לה) פסחים (י"ג א') רבי ברב אדא צ"ל רבא או רבין וכן בשס"ח. לו) זבחים (צ"ה ב') רבה בר אהיליי ותיכף שם אהילאי ל"ת. לז) בשבת (קל"ו א') ברי' דר' אידי ב"א, צ"ל רבא ברי' דר"א ב"א וכ"ה באשר"י וס' יוחסין. לח) בפסחים (ל"ו א') רבא בר ירמי' צ"ל רבה וכ"ה בשס"ח וברכות (מ"ג א') רבא ל"ת. לט) זבחים (צ' ע"ב) הוריות (י"ג א') סנהדרין (ק' א') יבמות (ס"ב ב') עירובין (פ"ו רע"א) רבא בר מרי ובהרבה מקומות רבה ל"ת. מ) עירובין (מ' ע"א) רבא בר תחליפא צ"ל רבה ל"ת. מא) סנהד' (ע"ד סע"א, צ"ח ב') רבא ברב יצחק ושם (צ"ט ב') רבה ברב יצחק, ובסוטה (מ"ו ב') רבא בר"י וצ"ע ל"ת. מב) סוכה (כ"ט רע"א) רבה בר חמא צ"ל רמי ב"ת ל"ת. מג) נדרים (ע"ז סע"א) אזדקק רב לרבה בקוטינא דבי רב, צ"ע כי רבה לא ראה את רב ובשס"ח ל"ת. ובס' יוחסין אזדקק רב לרב חננאל, ועיין בסדר תנאים ואמוראים אצל רב איקא בר אבין. מד) זבחים (מ"ה רע"א) הקשה רבא הלכתא למשיחא והתוס' יומא (י"ג) כתבו שזה הקשה רב יוסף. מה) בסוכה (ל"ב רע"ב) רבה בר מרי משום ריב"ז, צ"ל בר מריון בדבי ריב"ז וכ"ה בעירובין (י"ט א') ע"ש ברש"י ל"ת. מו) שבועות (י"ז סע"ב) הוי בה רבה, צ"ל רבא ל"ת:]
[הגהות: רבא ורבה, א) סוכה (נ"ג י' א') אביי הוה מטייל קמיה דרבא צ"ל רבה. ב) עירובין (מ"ט ב') אמר רבה א"ר חמא בר גוריא, לא מצינו בכל הש"ס שרבה יאמר בשמו, ואולי צ"ל רבין ברב הונא שמצינו שאומר בשמו רב"ה ר"ת רבין בר הונא ל"ת. ג) בב"ב (קע"ד א') אמר מר בר אמימר לרב אשי הכי אמר אבא, וכ"ה ברי"ף ובאשר"י אמר רבא ט"ס. ד) ב"ק (צ"ז סע"א) א"ל רבא לרב יהודה, אולי צ"ל רבה דרבא נולד יום שמת רב יהודה ל"ת. ה) יומא (נ' ע"א) אמר רבין בר רב אדא לרבא תלמידך (אמרי כצ"ל וכ"ה בשס"ח) אמר רב עמרם, ובזבחים (צ"ג ב') אמר לרב אמר תלמידך צ"ל לרבא ל"ת. ובמ"ק (כ"ד א') אמר תלמידך רב עמרם, צ"ל אמרי תלמידך אמר רב עמרם ל"ת. ו) כתובות (קי"א א') א"ל רבא לרב אשי, ט"ס כי ביום שמת רבא נולד רב אשי, ובעין יעקב רבינא לרב אשי. ז) ע"ז (כ"ז ב') אמר רבא א"ר יוחנן, אולי צ"ל רבה ל"ת. ח) נדרים (נ"ט א') א"ל רב חסדא לרבא מאן צאית לך ולר' יוחנן רבך והא רבא לא היה תלמיד ר' יוחנן, ואולי צ"ל לרבה, וכ"מ בשבועות (י' ע"ב) ובשס"ח נדפס בגליון ס"א לרבא. ט) ב"ק (צ"ז א') רב יוסף בר חמא כו' א"ל רבה בריה, צ"ל רבא. י) בחולין (קל"ג א') בתוס' א"ל רבא לשמעי', רבא גרסינן דרבה היה כהן כדאית' בפ' עד כמה רבה הוה מבטל ואמרי' נמי אביי ורבא מדבית עלי קא אתו כצ"ל וט"ס יש בתוס' ל"ת. יא) בשבת (קמ"ב א') א"ר חייא בר אשי אמר רבא צ"ל רב. יב) בשבת (קכ"ט א') רב משמי' דרב יהודה צ"ל רבא וכ"ה בתוס' שמצינו ביומא (ע"ט א') רבא משמיה דרב יהודה. יג) בסוטה (מ"ד א') אפי' תימא ר"י הגלילי כדרבה דאמר רבה, ט"ס וצ"ל כדרבא כדאיתא בקדושין (ע"ח א') שזה אמר רבא ופליג על אביי. יד) פסחים (קי"ז ב') רבא בר נתן אבוה דר"ה בר נתן אולי צ"ל אחוה ובשס"ח רב נתן אבוה דר"ה ב"נ. טו) שבת (קי"ב ב') רבא בר זימונא, נ"ל שצ"ל ר' אבא ב"ז ל"ת. טז) תמורה (כ"א א') רבא ברב עזא, צ"ל אחא ב"ע כי כן הוא שם תיכף רב אחא ברב עזא ל"ת. יז) סנהדרין (צ"ח ב') אמר רבא ייתי ולא אחמיניה, צ"ל רבה וכ"ה בשס"ח בשם ב"ש ותיכף סמוך לזה א"ל אביי לרבא מ"ט אמרת לא אחמיני' צ"ל לרבה ול"ת. יח) שבועות (ל"א א') שבת (י' א', ס"ו ב', פ"ט סע"א, ק"ד ב', קכ"א ב') וברכות (מ"ה א') רבא ברב הונא צ"ל רבה ברב הונא ול"ת. יט) מנחות (ל"ט א') יתיב רבה ואמר משמי' דשמואל בשס"ח. כ) מנחות (ט"ו ב') רבא זוטי צ"ל רבה ובשס"ח ר' אבא. כא) פסחים (ק"י א') רבא בר לואי צ"ל רבה ל"ת. כב) שבת (קמ"ח א') עירובין (י"ד סע"ב, ל"ח סע"ב, ס"ח רע"א) ביצה (ל' ע"א) מנחות (י"ד ב') כריתות (י"ח ב') רבא בר חנן ובהרבה מקומות רבה ל"ת. כג) עירובין (מ"ה) רבה ברב חנה צ"ל חנן. כד) מנחות (מ' א') רבא בר חנא צ"ל רבה בר חנן ל"ת. כה) בב"מ (ק"ח א') רבה ברב נחמן ובמנחות (מ"א א') שבת (קי"ט א') יבמות (כ"ה א) רבא ברב נחמן, וצ"ע איזה נכון ל"ת. כו) בגיטין (ל"ב א') רבה בר איבו וכתובות (כ"ג א') בר אבין ל"ת. כז) נזיר (ל"ח סע"ב) רבינא מפרזקי צ"ל רבא. כח) יבמות (נ"ט ב') רבא מפרקין צ"ל מפרזקי ל"ת. כט) שבת (ק"כ ב', קנ"ו א') מנחות (פ"ז א') סוטה (ל"ה סע"ב) זבחים (ל"ח ב') רבא בר שילא וכן בהרבה מקומות, ובהרבה מקומות רבה בר שילא וצ"ע איזה יכשר ל"ת. ל) יומא (ל"ט רע"ב) רבה בר בר שילא, בר אחד ט"ס ל"ת. לא) שבת (ז' א') אמר רבה בר שילא כי אתא רב דימי כצ"ל ל"ת. לב) שבת (צ"ה א') סוכה (ל"ב א') זבחים (פ"א ב') רבא תוספאה צ"ל רבה ול"ת. לג) ב"ב (צ"ג סע"ב) רבה בר חייא קתוספאה משמי' דרבה אבל באשר"י ורי"ף וירושלמי כלאים רפ"ב בשם רב. לד) סוכה (ג' א') רבה בר אדא ברוב מקומות רבא ל"ת. לה) פסחים (י"ג א') רבי ברב אדא צ"ל רבא או רבין וכן בשס"ח. לו) זבחים (צ"ה ב') רבה בר אהיליי ותיכף שם אהילאי ל"ת. לז) בשבת (קל"ו א') ברי' דר' אידי ב"א, צ"ל רבא ברי' דר"א ב"א וכ"ה באשר"י וס' יוחסין. לח) בפסחים (ל"ו א') רבא בר ירמי' צ"ל רבה וכ"ה בשס"ח וברכות (מ"ג א') רבא ל"ת. לט) זבחים (צ' ע"ב) הוריות (י"ג א') סנהדרין (ק' א') יבמות (ס"ב ב') עירובין (פ"ו רע"א) רבא בר מרי ובהרבה מקומות רבה ל"ת. מ) עירובין (מ' ע"א) רבא בר תחליפא צ"ל רבה ל"ת. מא) סנהד' (ע"ד סע"א, צ"ח ב') רבא ברב יצחק ושם (צ"ט ב') רבה ברב יצחק, ובסוטה (מ"ו ב') רבא בר"י וצ"ע ל"ת. מב) סוכה (כ"ט רע"א) רבה בר חמא צ"ל רמי ב"ת ל"ת. מג) נדרים (ע"ז סע"א) אזדקק רב לרבה בקוטינא דבי רב, צ"ע כי רבה לא ראה את רב ובשס"ח ל"ת. ובס' יוחסין אזדקק רב לרב חננאל, ועיין בסדר תנאים ואמוראים אצל רב איקא בר אבין. מד) זבחים (מ"ה רע"א) הקשה רבא הלכתא למשיחא והתוס' יומא (י"ג) כתבו שזה הקשה רב יוסף. מה) בסוכה (ל"ב רע"ב) רבה בר מרי משום ריב"ז, צ"ל בר מריון בדבי ריב"ז וכ"ה בעירובין (י"ט א') ע"ש ברש"י ל"ת. מו) שבועות (י"ז סע"ב) הוי בה רבה, צ"ל רבא ל"ת:]
3521
3522רבא בריה דרב אויא סבא לרב אשי מנחות, צא דוק ולא תשכח במנחות ולא בכל הש"ס שהי' לרב אויא סבא בן שיהי' שמו רבא, אך מצינו רב אחא ברי' דרב אויא סבא שאמר לרב אשי יותר מעשר פעמים (ע"ש) ואיתביה לרב אשי הרבה פעמים (ע"ש). ובתחילת עיוני סבור הייתי אולי יצא להיוחסין זה ממ"ש במנחות (ל"ז ע"ב) ר' אויא ברי' דרב אויא שהיה מניח תפילין להדי לבו, רב אשי הוה יתיב קמי' דאמימר כו'. והוה קשה לבעל היוחסין דלא מצינו בכל הש"ס רב אויא ברי' דרב אויא לכן סבר להגיה שצ"ל רבא ברי' דרב אויא ואחר דנזכר סמוך לזה רב אשי הוה יתיב ע"כ כתב אמר רבא ברי' דרב אויא לרב אשי במנחות. ומקרוב נדפסו שס"ח עם הגהות הג"מ שמואל ותקנו רב אחא ברב אויא סבא והנאני. אבל אגיד לך רשום בכתב אמת מהיכן יצא טעותו ובתחילה אעתיק לך מ"ש היוחסין באות א' רב אויא סבא דגברא רבה הוא וכן רבה ברב הונא לרבא ברי' עכ"ל, והנה איזה משכיל יבין פירושו. והאיר ה' את עיני להבין וכוונתו מהיכן יצא טעותו ואעתיק לך לשון הגמרא בחולין (קכ"ד ב') בעא מיני' רב אויא סבא מרבה ברב הונא קולית סתומה כו' א"ל עורבא פרח (ראה עורב פורח באויר כלומר השיאו לדבר אחר רש"י) א"ל רבא ברי' ולאו היינו רב אויא סבא מפומבדיתא דמשבח לן מר בגוי' דגברא רבה הוא, א"ל אני היום סמכוני באשישות (כלומר צריכני חוזק לפי שסר כחי מכח הדרשה שדרשתי היום דשבת הרגל היה רש"י) ובעא מינאי מילתא דבעי טעמא עכ"ל. ובערוך ע' סמך כתב אותו היום סמכוהו בישיבה והושיבוהו בראש עכ"ל, וצ"ע איך יהיה רב אויא שהי' זקן כששאל ובעא מרב הונא כמ"ש בעא רב אויא סבא מרב הונא וידוע דר"ה מלך מ' שנה ואיך בעא מבנו של ר"ה הוא רבה ביום שהושיבוהו בראש כי מסתמא לא הושיבו לרבה ברב הונא לראש כ"א אחר מיתת אביו, והנה הבין היוחסין דא"ל רבא ברי' ר"ל ברי' דרב אויא סבא אמר לרבה בר"ה ולאו היינו רב אויא סבא דמשבח מר בגוי', אשר עפ"י זה תבין מ"ש היוחסין באות אל"ף רב אויא סבא דגברא רבה הוא וכן רבה ברב הונא לרבא ברי' ר"ל רבא ברי' דרב אויא סבא שאמר רבה ברב הונא אני היום כו' ר"ל אמת דגברא רבה הוא ובעא מינאי מלתא דבעי טעמא, ע"כ כתב כאן לפי כוונתו שם שהבין דרבא הוא ברב אויא סבא, אבל טעה כי א"ל רבא ברי' ר"ל ברי' של רבה ברב הונא אמר לאביו רבה בר"ה והא מר משתבח ברב אויא סבא דגברא רבה הוא. ואראה לך דוגמתו בביצה (כ"א א') בעא מיני' רב אויא סבא מרב הונא בהמה חציה של נכרי כו' א"ל עורבא פרח כי נפק (רב אויא רש"י) א"ל רבה ברי' (דרב הונא לאבוה (רש"י) וכוונת רש"י לשלול שלא תפרש א"ל רבה ברי' היינו בריה דרב אויא) לאו היינו רב אויא סבא דמשתבח לי' מר בגויה דגברא רבה הוא (ולמה דחיתו והלך לו בכלימה רש"י) א"ל ומה אעביד ליה אני היום סמכוני באשישות (יו"ט הוא ודרשתי לרבים וחליתי מטורח הדרשה וקורא אני עלי סמכוני באשישות הביאו לפני סעודה ואסעוד רש"י) ובעא מינאי מילתא דבעי טעמא עכ"ל. ובתחלת עיוני סבור הייתי להשוות גמרא דחולין עם הא דביצה ולהגיה בחולין בעי רב אויא מרב הונא כו' וא"ל עורבא כו' א"ל רבה בריה לאו היינו כו', וא"כ רבא בריה ט"ס וצ"ל רבה וב' פעמים נזדמן ששאל רב אויא לרב הונא ובכל פעם א"ל רבה ברי' והא מר כו'. אלא שאין נכון לומר כן אחר דבפעם א' השיב לבריה מכח טרדת הדרשה דחה את רב אויא סבא והשיאו לדבר אחר לא היה שואל כבן חכם שנית. גם ראיתי בכמה מקומות בש"ס שהיה לרבה ברב הונא בן שהיה נקרא רבא (עיי' בסמוך) ע"כ אין צריך להגיה. וב' מעשים היו, פעם א' שאל רב אויא לרב הונא ודחה אותו עורבא פרח וא"ל רבה בריה דרב הונא ולאו כו', ופעם שנית שאל רב אויא לרבה ברב הונא ודחה אותו ג"כ כעובדא דאביו באמרו עורבא פרח וא"ל בנו רבא ולאו מר משתבח כו' והשיב לבנו כמו שהשיב לו אביו ר"ה אני היום כו'. יהיה איך שיהיה שטעה היוחסין שהביא רבא ברב אויא סבא. אכן במ"ש היוחסין רבא ברב אויא לרב אשי במנחות אולי יצא לו זה הטעות כמ"ש תחלה כי אחר שהבין שהיה לרב אויא בן שמו רבא א"כ במנחות רב אויא ברב אויא הגיה רבא ברב אויא וק"ל. אבל נכון יותר גירסת ש"ס החדשים רב אחא כי קרוב שיפול טעות מאחא לאויא:
3522
3523רבא ברב הונא (ע"ל רבה):
3523
3524רבא בריה דרבה בר רב הונא בסוטה (מ"ט א') רב הונא אשכח תומרתא דחנוניתא אתא רבה ברי' אמר (רבה) קמריחנא מינך ריחא דחנוניתא א"ל בני טהרה יש בך (לפיכך מריחה לך דמשפסקה טהרה מישראל בטלה טעם וריח הפירות) יהביה ניהליה אדהכי אתא רבא ברי' (דרבה ברב הונא) שקלי' ויהבי' לי' א"ל (רב הונא לרבה בריה) שמחת את לבי (בטהרתך) והקהית את שיני (שהראיתני שאהבתך על בנך יותר מעלי שנטלת ממני ונתת לו). בחולין (ע"ו א') היכן צומת הגידין רבה אמר רב אשי כו' רבה ברב הונא אמר רב אשי כו'. רבא ברי' דרבה בר"ס אמר רב אסי כו'. ובעירובין (נ"ה ב') רבה ברב הונא אמר כו' רבא בריה דרבה ברב הונא אמר כו' אמר אביי כוותיה דרבא בריה דרבה ברב הונא מסתבר:
3524
3525רבא בריה דרבה שלח לרב יוסף ילמדנו רבינו שבת (קכ"ג א') יבמות (ע"ו א') כל האוהב ללמוד בהמון כו' יהבו רבנן עינייהו ברבא בריה דרבה מכות (י' ע"א) עיי' רבה בריה דרבא, וסתם רבה הוא בר נחמני א"כ רבא זה בריה דרבה בר נחמני ואינו רבא הנזכר לפני זה שהוא בן רבה ברב הונא דבמקומות הנ"ל קראו ברי' דרבה ברב הונא, והיוחסין שכח זכרו או שסבר אחד הוא ואין שני:
3525
3526רבא בן המדורי יבמות פ"ק תלמיד שמואל. טעה כי סבר דרבא הי' בנו של המדורי ויצא מן הפשוט כי רבא אמר כי בנו של המדורי אסבר לי' וכ"ה שבת (ק"ז סע"ב, קכ"ה רע"א) אמר רבא בר המדורי אסבר לי פרש"י בן המדורי פירש לי טעמו של דבר (ע"ל בן המדורי), כיוצא בזה אמר רבא בר אהינא אסבר לי, אדא מרי אסבר לי, אדא משוחאה אסבר לי, אידי אסבר לי, רבין ברב שבא אסבר לי:
3526
3527רבא מברניש (אמר) לרב אשי שבת (כ"ח סע"א) ר"ה (כ"ו ב') נזיר (ל"א א', מ' ע"א) זבחים (י"א א') ב"מ (ע"ג ב'):
3527
3528רבא בר איהי (אמר) לרב אידי בר אבין ב"מ (י"ד א') בר איתי וכן בשבועות (ל"ד ב') בר איתי וכן שם (ל"ז א'). עם רב אחא בר הונא ורב שמואל ברי' דרבב"ח ורב יצחק ברב יהודה ורב כהנא ורבה, אכן בכריתות (כ"ד א') רבה בר איתי אמר ר"ל, ע"ל רבה בר אחיתא לר"ל סוף בכורות כן הביא היוחסין ואולי א' הוא:
3528
3529רבא בר אהיני אמר כו' רבינא אמר מנחות (ל"ז ב'), בר אהיני אסבר לרבא (ע"ש):
3529
3530רבא בר נתן לרב הונא. בעא רבה בר נתן מרב הונא ב"ק (ל"ב א). בעי מר' יוחנן ב"ב (קע"ו א'). ור' חייא בר אבא ור' אסי ורב נחמן עירובין (ל"ב ב'). עי' ר' אבא בר נתן ואולי אחד הוא. רב חמא אבוה דרב יוסף בעא מיניה):
3530
3531רבא בר נתן בר אמי אמר לרבא קדושין (ל' ע"א):
3531
3532רבא בר שרשום קמי' דאביי. ב"ב (ל"ב ב'):
3532
3533רבא בר רב פפא שבת (ס"ו ב') רבא בר פפא:
3533
3534רבא בר בריה דרב פפי ירוש' שבת רפ"ק:
3534
3535רבא בר לימא מתקיף ליה אביי (לא מצאתי). רבה בר לימא משמיה דרב ר"ה (ד' א') מגילה (י"ג ב') ושם אבא ב"ל (ע"ש). גם השארית יוסף הביא בתלמידי דרב:
3535
3536רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מ"ק (ו' ע"ב) כתובות (י' ע"ב):
3536
3537רבא בר משרשיה אמר לרבא נזיר (מ' ע"ב) ויש רב משרשיא בר רבא הוא רבא בר יוסף א"כ רבא בר משרשיא אמר לרבא זקינו. וצ"ע כי אמר לרבא מן פרכא שהקשה רבא מברניש לרב אשי וקדם ליה רבא טובא דרב אשי נולד יום שמת רבא:
3537
3538רבא בר אבא א"ר חייא בר אשי אמר שמואל פסחים (ל' ע"ב):
3538
3539רבא ברב אחא ברב הונא אמר רב ששת נדה (ל"א סע"ב):
3539
3540רבא זעירא ואיתימא ר' שמואל בר נחמני ערכין (י"ז סע"ב):
3540
3541רבא בר מחסיא אמר רב שבת (י' ע"ב) מגילה (ט"ז ב'). אמר ר' חמא בר גוריא אמר רב שבת (שם) הרבה דרשות. ורב חסדא נתן לו מתנות שיאמר לו בשם רב שם ובתענית (י"ב ב') רבה בר מחסיא:
3541
3542רבא בר קיסנא ב"ב פ"ק (י"ב סע"א):
3542
3543רבא אחוה ואמרי לה אבוה דרב מרי בר רחל (ע"ש):
3543
3544רבא בר מניומי זקינו ר' נחומי בזמן רב נחמן יוחסין [אות נו"ן] ע"ש:
3544
3545כתב היוחסין בשם ר"ח כי רבא באל"ף הם י"ב ובה"א ל"ו, ואני מצאתי יותר עכ"ל. גם אני מצאתי יותר ויותר:
3545
3546אלו הנזכרים בשם רבא וקצתן רבה ע"כ שם אצל רבה תמצאם.
3546
3547רבא בר יונתן.
3547
3548רבא בר עילאה.
3548
3549רבא ברב יצחק.
3549
3550רבא בר אהילאי.
3550
3551רבא בר זוטרא.
3551
3552רבא בר שמואל.
3552
3553רבא בר מרי.
3553
3554רבא בר בינא.
3554
3555רבא ברב הונא זוטי.
3555
3556רבא בר עולא.
3556
3557רבא זוטי.
3557
3558רבא בפרזקי.
3558
3559רבא בר זמינא (ע"ל ר' אבא).
3559
3560רבא בר הלל (ע"ל יימר).
3560
3561רבא ברב חנן. רבא ברב עזא (ע"ל אחא).
3561
3562רבא בר שירא.
3562
3563רבא מקובי.
3563
3564רבא בר חנינא.
3564
3565רבא בר שבא (ע"ל רב).
3565
3566רבא בר ירמיה.
3566
3567רבא מפשרוניא.
3567
3568רבא בר שילא שאלתה.
3568
3569רבא בר זבדי (ע"ל ר' אבא).
3569
3570רבא בר אדא.
3570
3571רבא תוספאה.
3571
3572רבא בר חלקאי.
3572
3573רבא בר לואי.
3573
3574רבא בר תחליפא.
3574
3575רב רבאי דמן רוב בסנהדרין (מ"ג א') משקין אותה קורט של לבונה כו' ואם אין מתנדבת משל מי אמר רב רבא דמן רוב מסתברא משל ציבור (ובגמרא שלפנינו אינו) והוא גאון והאריך ימים הרבה ואקבע בגמרא מרבנן בתראי סבוראי והיה ישיבתו סמוך לנהרדעא (רש"ג ביוחסין), ועי' חלק א' שנת ד"א רפ"ז:
3575
3576רבא בר בר חנא שנים היו אחד רבא באל"ף ואחד רבה בה"א (ע"ל ר' אבא בב"ח) ויש הכרח לזה מס"פ חבית וס"פ כל היד ובפ' מקום שנהגו (נ"א א') שהיה זה (רבא בב"ח) בזמן אביי. רבב"ח כי אתא לבבל באו אצלו רב אוירא סבא (צ"ל רב אויא סבא) ורבה ברב הונא ואכל דאייתרא אתו ואמרו לאביי כו' ואמר רבב"ח לבניו שראה שר' יוחנן אכל וכדאי הוא לסמוך עליו. ואמר רבב"ח סח לי ר' יוחנן (צ"ל יונתן) בן אלעזר שהלך אחר ר"ש בר' יוסי בן לקוניא כו' שראה את רשב"י שאכל ספיחי כרוב בשביעית (ע"ש). אמר רבב"ח לאביי עירובין (מ"ה א'). ולפני ר' אמי ור' אסי פ' כל הבשר (ק"ו א') והוא תלמיד ר' יוחנן. וכל המעשיות בפ' הספינה הוא רבא בב"ח. אבל גירסתנו בכל המעשים שראה בפ' הספינה רבה בב"ח ואתא לקמי' דר' אלעזר וסיפר לפניו. ונראה דרבה בב"ח שסיפר המעשים לפני ר"א הוא תלמיד ר' יוחנן כי ר"א היה בא"י אבל רבב"ח השני היה בבבל. וכתבו התוס' סנהדרין (ה' א') רבב"ח שהיה בימי ר' יוחנן היה בן בנו של חנא לכך אמר בר בר. וי"א דשם אביו בר חנא. ולא יתכן כדאמר בפ' הספינה כל בר חנא (גירסת מהרש"א והגי' שלפנינו כל בר בר) סיכסא עכ"ל. וכתב היוחסין [באות א'] ואינו רבב"ח בן אחיו של ר' חייא. אבא בב"ח ורב הונא הכהן יתבי וקאכלי וזעירא בנו קאים ומשמש עליהם (ע"ש). אילפא או איפא אמר לי' אתון תלמידי ר' יוחנן אתון (ע"ש). ומה שנקרא רבא בב"ח שמו אבא. כי כתב הערוך ערך אביי כי רבה ורבא אבה ואבא שנים והרי"ש שבראש המלה סימן הוא לתואר רב וללישנא קלילא. ועי' בהקדמה בכללים. וכ"כ רשב"ם ב"ב (ע"ד א') אבא שמו ורבינא ר' אבינא שמו עכ"ל. ורבה בב"ח בניו רב שמואל ורב יוסף. בן אחיו של ר' חייא. כי נחית לבבל א"ר חייא לרבי בן אחי ירד לבבל. ור' חייא (צ"ל רבי) נתן לו רשות לדון ולהתיר בכורות סנהדרין (ה' א'). ע"ל אבא אריכא, וכתב בשארית יוסף דל"ה בשם רשב"א רבב"ח ורב תלמידי רבי ור' חייא. ובירושלמי ר"פ הגוזל ומאכיל א"ר בא בר חנא לא הוי ר' חייא חביבי כו' ובפ' שור שנגח את הפרה הלכה ו' אבא בר רב חנה. ואשתו מתה בזמן רב פ' חזקת הבתים (עיין מרתא). והני שקולאי דתברו חביתא דחמרא של רבב"ח (כ"ה הגי' בע"י) אף דגירסתנו רבה בר חנן. ופסק רב שישלם להם משום אורח צדיקים תשמור, ס"פ האומנין. יהיב זוזי לרב שיקנה לו קרקע וקנה לעצמו קדושין (נ"ט א'). אקלע לפומבדיתא ולא על לפרקי' דרב יהודה שלח לאדא דיילא וגרביה א"ל הכי אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל שבת (קמ"ח א'). אזל בשיירא ושכח לברך אמר ששכח יונה דדהבא וחזר לברך במקומו שאכל ואשכח יונה דדהבא ברכות (נ"ג ב ), חלש עול לגביה רב יהודה ורבה ס"א ורבנן גיטין (ט"ז ב'), ותרא על נפשו לא יאונה לצדית כל און ע"ז (ל"ט א'):
3576
3577יען כי ב' הם כנ"ל אתה ראה וחכם לפי סדר הדורות.
3577
3578אמר לאביי (ע"ל). אדא בב"ח. ר' אויא סבא (ע"ל). אילפא או איפא. ר' אלעזר בב"ח כ"כ יוחסין אות א' ולא מצאתי זכרו, ראה את ר"א דמן ננוה. אר"א ר"פ אלו מגלחין, אזל בתר ר' אלעזר שבת (י"ב ב'), ואייתי גיטא קמיה גיטין (ה' סע"ב), קאי קמי ר' אמי ור' אסי (ע"ל). ור' זירא ור' אמי פ' מגלחין, וזעירא ברב הונא (ע"ל). א"ר חייא ב"ב (קכ"ד סע"א), א"ר חנא בגדתאה (ע"ש), ר' חנא שאונא או בר שאונא ארבב"ח אמר ר' יוחנן, א"ל ר' חנינא מ"ק (כ"א א'). רבב"ח סבר למקבעינהו בסירא א"ל רב חסדא ברכות פ"ק (י"ב א'). סח לי' ר' יאשיה דמן אושא. לא על לפרקיה דרב יהודה (ע"ל). אריב"ל ברכות (כ"ד ב') מגילה (י"ב סע"ב) חולין (מ"ה א'). שאל שמעתא מר' יוחנן ב"ק (י"ז א'), א"ר יוחנן ברכות (י"ג ב', כ"ג א', כ"ד ב', כ"ה א', ל"ה ב', מ' ע"ב, מ"ב ב', מ"ה ב', מ"ט א', נ"ה א') ע"פ (קי"ד א') המפקיד (ל"ח א'). סח לו ר' יונתן בן אלעזר (ע"ל). רב יוסף בשמו ב"ק (נ"א ב') ורב יוסף בעא מיניה עירובין (ע"ח א'), רב יוסף בב"ח, רב יצחק בנו. רב יצחק ברב יהודה בזמנו. בשם ר' מני ב"ק (נ"א ב'). רב נחמן קראו בר חברון ואמר בשמו וילתא אשת רב נחמן הראתה לו דמים. אמר עולא ס"פ מי שהחשיך, והיה חבירו (ע"ש). רב פפא בר שמואל (ע"ש) תנא קמי רב שבת (נ' ע"א) ורב שדר ליה פסוקת גרגרת חולין (מ"ד ב') ושם (ע"ז ב') הגי' בתוס' בר רב חנן. רב בשם אבא בר חנה א"ד אבא ב"ח בשם רב ירוש' ברכות ס"פ אלו דברים ומגילה פ"ק סוף הל' י"א. רבה ברב הונא (ע"ל), אמר רבי נדה (מ"ז א'). א"ל רמי בר חמא, אמר שמואל שבת (ק"ד ב'), ובעא מיניה חולין (מ"ח א'), א"ר שמואל בר מרתא, אעסק לבריה בי רב שמואל בר קטינא. ור' שמואל בר נחמני, רב שמואל בב"ח, אר"ל פסחים (י"ח א', ע"ו ב') חולין (כ"ב א') מנחות (פ"ג א'), רב תחליפא בב"ח:
3578
3579רבה א) (סתם הוא) בר נחמני (כ"כ בהליכות עולם) אחיו כייליל אביו של אביי (ע"ש) ב"ב ד"ח סוף כתובות, והיה מבית עלי וחי מ' שנה והיה כהן (ע"ל רבא מש"ש) ובחלק (צ"ח ב') אמר רבה ייתי ולא אחמיניה א"ל אביי מ"ט אמר מר הכי כו' מר הא תורה וגמילות חסדים איכא ואר"י דלא עסק כ"כ בג"ח שינצל מגזירת בית עלי כמו אביי שעסק בתורה וג"ח וחי ס' שנה. אבל כדי שינצל מחבלי משיח היה בידו. כתב היוחסין [בסדר האמוראים לזמניהם דור שלישי] דברי החסיד כי רב הונא מת שנת חמשים לאלף ה' ורב חסדא מת שנת ששים ועמד אחריו רבה כ"ב שנים וחי מ' שנה ומת שנת פ"ב לאלף ה' א"כ נולד לפי חשבון זה ג' שנים אחר מיתת ר' יוחנן, וזה אינו שהרי בסוף כתובות (קי"א סע"א) שלחו לו אחיו שהיו לו בא"י (ר' חנינא ור' הושעיה ע"ש) שיעלה גם הוא לא"י, ואם תאמר אין לך רב יש לך רב ומנו ר' יוחנן, ולפחות ראוי להיות אז כששלוח לו אחיו בן י"ח או כ' שנים (דאל"כ איך שלחו לו א"ת אין לך רב). ועוד דכולם מודים שרבה היה תלמיד רב הונא (ע"ש וע"ל) וא"כ לפי חשבון זה שאמר שרב הונא מת שנת נ' ורבה שנת פ"ב א"כ היה רבה בן ח' שנה (ר"ל דחייו היו רק מ' שנה א"כ כשלמד לפני ר"ה קודם שמת ר"ה הוי רק ח' שנים) דבר דלא אפשר, ועוד קשה לדבריו שאמר שרבה קבל מרב יהודה וכ"ה האמת כדמשמע ר"פ ח' שרצים (עי' לקמן) א"כ הקושיא יותר עצומה דרב יהודה מת קודם ר"ה כי לר"ה חזרו ב' הישיבות כשמת רב יהודה כאשר הוא בעצמו כתב זה, וא"כ היה רבה יותר גדול כשקבל מרב הונא. לכך נראה שקבלת החסיד בזה אינה נכונה, רק שרבה ורב חסדא היו ראשי ישיבית ביחד רבה בפומבדיתא (רש"י מגילה ז' רע"ב) אחר רב יהודה ורב חסדא בסורא אחר רב הונא. ור"ה מת שנת ס' ואז היה רבה בן י"ח ראוי לסמיכה כאשר שלחו לו אחיו ומלך כ"ב שנה תיכף שמת ר"ה, והסברא נותנת שאז מת ר' יוחנן ורב יהודה או שנה א' קודם לפי שרב יהודה היה זקן גדול וא"כ יהיה רבה גם בזמן רב יהודה, ואחר שמת רב יהודה מלך רבה תיכף כדאמרינן בהנזקין האי שיפורא דהוה בי רב יהודה ולבסוף בי רבה פירש"י דהוה בי רב יהודה שהיה ראש ישיבה בפומבדיתא וכשנפטר ומלך רבה נתנוהו בביתו, ובפרק המפקיד בתוס' משמע כי היה דן רבה בזמן רב חסדא ואם רב יהודה מת קודם ר"ה רבה מלך קודם ר"ח. ולא כמ"ש בעל דורות עולם שרבה מלך אחר רב חסדא. וגם התלמוד מזכיר לעולם רבה ורב חסדא עכ"ל. ועי' יוחסין [באגרת רב שרירא גאון] ועי' בחלק א' ד"א רל"ד מ"ש שם:
3579
3580בתוס' עירובין (כ"ב ב') רבה הלך לא"י ללמוד תורה מר' יוחנן כדאיתא סוף כתובות (ששלחו לו אחיו שיעלה לא"י כנ"ל) אבל אביי לא מצינו שהלך ולמד לפני ר' יוחנן, וכ"כ התוס' ביבמות (ע"ח א'), ובתוס' ב"ב (קנ"ה א') רבה גרסינן מדאמר ליה ר' אסי רבי אתה אומר כן דאילו רבא לא עלה לא"י ור' אסי היה בא"י כמו רבה, אף שלא אמרו באיזה מקום מצאו שעלה סמכו דבריהם על מ"ש בעירובין הנ"ל מסוף כתובות, אך צ"ע דמנ"ל להתוספות דרבה עלה לא"י דבסוף כתובות הנ"ל אינו מפורש שעלה דהכי אמרי' שם שאחיו של רבה שלחו לבבל לרבה שיעלה לא"י שאינו דומה הלומד מעצמו ללומד מרבו ואם תאמר אין לך רב הא יש לך ומנו ר' יוחנן ואם אין אתה עולה הזהר בג' דברים כו'. וא"ת מנ"ל נבואה זו שעלה רבה לא"י, ואי משום דמצינו דאמר רבה א"ר יוחנן בשבת (צ"ד סע"א) ותענית (כ"ט א') סוטה (ל"ה א'), וראיתי בקצת בעלי הסוגיא אם יאמר בשמו הוא רבו, כבר הראיתי בהקדמה בכללים שזה אין ראיה, ועוד דמצינו אמר רבא א"ר יוחנן (ע"ש) והתוס' עצמם כתבו דרבא לא עלה לא"י. ועוד הא כתבתי בחלק א' (ע"ל) שר' יוחנן ורב יהודה מתו ביום אתד ורבא נולד יום שמת רב יהודה א"כ לא ראה רבא את ר' יוחנן אפ"ה אמר בשמו. ואולי י"ל דיצא להם מדאמר רב חסדא לרבה מאן צייית לך ולר' יוחנן רבך שבועות (י' ע"ב) ובנדרים (נ"ט א') א"ר חסדא לרבא מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך (נ"ל ט"ס וצ"ל לרבה) מדאמר ולר' יוחנן רבך ש"מ שעלה ולמד מר' יוחנן. אך קשה דהו"ל להתוס' להביא ראי' שעלה רבה לא"י מדאמר ר"ח מאן ציית לך ולר' יוחנן רבך והם כתבו כדאיתא סוף כתובות. ואחר כמה שנים שכתבתי זה ראיתי בפירושי מהרי"ט סוף כתובות ז"ל כתבו התוספות בפ' פסין ובפ' הערל דרבה עלה לא"י כדמשמע הכא, ומהכא לא משמע שהלך. ועוד דבסוף הוריות מוכח שמלך רבה כ"ב שנים וחי רק מ' שנה נמצא היה בן י"ח כשמלך וקודם לכן לא היו כותבין לו אע"פ שחכם גדול אתה אינו דומה הלומד מעצמו ללומד מרבו אם תאמר אין לך רב, דרב יהודה רבו היה קיים ואם מת יכול היה ללמוד מכמה חכמים שבא"י חוץ מר' יוחנן שהרי ילד היה ולבתר דאצטריך ליה עלמא מלך ומסתמא לא עלה. וטפי ניחא לומר שעל אביי אמר ראיתי ראשך מבין שורות התלמידים (ע"ל רב דימי בר יוסף ותבין). אך קשה מההיא עובדא דר"פ אלו מגלחין דרב יהודה שמתיה לההוא גברא דסני שומעני' ומת רב יהודה אמרו לית גברא רבה כרב יהוד' דלישרי לך זיל לגביה ר' יהודה נשיאה (עי' רב יהודה) והלך לשם. משמע שכבר מת ר' יוחנן קודם שמת רב יהודה והיכי שלחו אם תאמר אין לך רב כו' עכ"ל. ר"ל מדסליק לר' יהודה נשיאה להתיר השמתא למה לא סליק לגבי ר' יוחנן דהוא גברא רבה כרב יהודה, אלא צ"ל דכבר מת ר' יוחנן קודם שמת רב יהודה, וא"כ אחרי דשלחו לרבה שיש לו רב ומנו ר' יוחנן אז היה רב יהודה חי ואיך שלחו אינו דומה הלומד מעצמו ללומד מרבו ואם תאמר דלכך אתה לומד בעצמך לפי שאין לך רב הא היה לו רב הוא רב יהודה. אכן י"ל דרב יהודה מת קודם ר' יוחנן לכן שלחו אחיו שיבוא לא"י ללמוד לפני ר' יוחנן. וא"ת א"כ למה לא סליק להתיר השמתא מן ר' יוחנן, י"ל דאי' בירושלמי פ' אלו מגלחין אם מת המנדה אין מתירין לו במה דברים אמורים כשאין שם נשיא אבל יש שם נשיא הנשיא מתיר לו (עי' רבי יהודה נשיאה מש"ש) א"כ אף שר' יוחנן היה חי הוצרך למיסק לר' יהודה נשיאה דוקא וק"ל. וכתב הראב"ד (ובצדה לדרך בהקדמתו) שחבר רבה מדרש רבה (עי' ר' אושעיא רבה) ורש"י פ' מקץ ומקצה אחיד לקח כתב ב"ר הוא אגדת א"י וצ"ע דמסופק אם היה בא"י. וי"ל אע"פ שהי' ראש ישיבה בפומבדיתא בבבל קיץ ואסף כל אגדות א"י (צ"ד ד"א ס'):
3580
3581ב) והיה זהיר במצות ציצית פ' כל כתבי (קי"ח סע"ב), טעה כי זה נאמר על רבא עי' רב יוסף בר רבא ורבה ט"ס הוא. והיה מצלח ציבי לכבוד שבת שם (קי"ט א'). והיה בביתו ס' תיכלי והיה עני מ"ק (כ"ח א'). בב"מ פ' השוכר את הפועלים (פ"ו א') אמרו למלך שמבטל בכל שנה י"ג אלף מישראל בחדש אדר ואלול ברח ואקלע פריסתקא דמלכא לההוא אושפיזא דרבה ואשקוהו ב' כסי ולקחו שלחן מלפניו וניזוק בזוגות ששתה והדר פרצופי' לאחוריה ואמרו בני הפונדק לרבה מה נעביד ליה דגברא דמלכא הוא א"ל קריבו השלחן לקמיה ואשקוהו חד כסא עבדי הכי ונתרפא אמר ידענא דגברא דקבעינא הכא הוא ובחיש אבתריה ואשכחיה אמר אזילנא מהא ואי מקטל קטלי לי לא מגלינא ואי נגודי מנגדי לי מגלינא עייליה לאדרונא וטרף לבבא באנפיה בעא רחמי פרק אשיתא וערק לאגמא וגרס קמפלגי במתיבת' דרקיע אם בהרת קדמה כו' ספק הקב"ה אומר טהור וכלהו מתיבתא אמרי טמא מאן נוכח רבה בר נחמני דהוא יחיד בנגעים ואהלות שדרו שליח בתריה ולא מצי מלאך המות למקרב ליה דלא הוה פסק פומיה מגירסא אדהכי נשיב זיקא ואוושי ביני קניא סבר גונרא דפרשא הוא אמר תינח נפשיה דההוא גברא ולא ימסר בידי דמלכותא כי הוה ניחא נפשיה אמר טהור טהור יצא ב"ק ואמרה אשריך שגופך טהור ויצאה נשמתך בטהרה נפל פתקא מרקיעא (בפומבדיתא ביוחסין באגרת רש"ג) רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה נפקי אביי וכלהו רבנן לאעסוקי ביה ולא ידעי דוכתיה אזלו לאגמא והוו צפרי מטללי וקיימי אמרי ש"מ התם הוא ספדוהו ג' ימים וג' לילות נפל פתקא כל הפורש יהא בנדוי ספדוהו ז' ימים נפל פתקא לכו לבתיכם לשלום. וביום שמת היה רוח סערה דלייה לההוא טייעא כי רכיב גמלא מהאי גיסא דנהר פפא ושדייה בהך גיסא:
3581
3582ג) והיה עוקר הרים סוף הוריות (עיי' רב יוסף). ברש"י ב"ק (ל"ג ב') רבה אדם חשוב ומאדם חשוב כמו רב ורבה פרכינן כאילו כתוב במשנה. הלכה כרבה נגד רב יוסף (תוס' פרק שואל (קמ"ח ב') ע"ל) לבר משדה (יש גורסין סדום ב"ב י"ב) ענין (יש גורסין קנין ב"ב קי"ד) ומחצה (ב"ב קמ"ג) ועיי' תוס' ב"מ (כ"ט א'), בתוס' קדושין (ט' א') דוקא במס' ב"ב. וכתב בשו"ת חו"י וכ"נ דהא קיי"ל סיני עדיף. ועיי' תוס' ב"ק (נ"ו ב'), אכן בגיטין (ע"ד ב') משמע בכל מקום, וברא"ש ס"פ במה מדליקין בשם ר"י (ר"ל רבינו יונה דכן הביא השארית יוסף (ל"ח ב') בשמו) דוקא בדפליגי אליבא דנפשייהו, וכתב בתשו' חו"י ונ"ל מש"ה הוצרך לפסוק כרבה בספ"ק דברכות מפני דכבר פליג שם ר"ג ור"א ע"ש באשר"י. נקרא שבור מלכא דהלכה כמותו נגד רב יוסף לבר מג' דברים פי"נ (קט"ו) ע"ש ברשב"ם, וכתב הרי"ף פ"ק דב"מ גבי עדים בחתומיו זכין רבה רביה דאביי ואין הלכה כתלמיד במקום רבו (ע"ל רבא בפסק הלכה). היני ושילי סמוכים לפומבדיתא שהיו רבה ורב יוסף יושבים בה (ע"ש). אבצן ועבדון בן הלל הפרעתוני הם היו רבה ורב חסדא (ע"ש):
3582
3583ד) אבא בר מרתא בזמנו, אביי תלמידו, בשבת ס"פ שואל א"ל אביי מר דסני לי' פומבדיתא מאן אחים הספידא א"ל את ורבה ברב חנן (ע"ש), אביי בר אבין תלמידו, רב אחא בר תחליפא משמיה, רב אחא בר הונא, א"ר אמי שבת (קכ"ה ב'). רב אסי קראו רבי (צ"ע), אמר רב אשי. א"ל רב אשי האמר עולא, רב הונא רבו. רב הונא בר סחורה, אמרי לי' כי אזלת לרב חסדא לכפרי בעא מיניה כשבא לסורא א"ל רב המנונא ב"מ (ו' ב'), רב זוטרא בר שמואל בזמנו. שחט את ר' זירא בסעודת פורים (ע"ש), אמר זעירי רב חביבא ברב יוסף בר רבא משמי', א"ר חייא, הלך אצל ר' חייא בר הונא, ר' חייא אבוי דרב יוסף חבירו, ר' חייא בנו, ר' חייא בר אשי בשמו, ר' חמא בר בוזי קמי', רב חסדא רבו או חבירו (ע"ל רב המנונא) תוס' שבת (קכ"ג ב') ד"ה גזרה, ר' חנינא בר אבין תלמידו, ר' חנינא חנינאה א"ל, רב יהודה רבו, אמר רב יהודה אמר שמואל שבת (ל"ד ב', קמ"ג ב') פסחים (ק"י סע"ב) ובעא מרב הונא ורב יהודה (ע"ל), א"ר יוחנן (ע"ל אם היה תלמידו). רב יוסף רבו כתובות (מ"ב), ובעירובין (נ"א א') קרא את רב יוסף מר, ושם בעירובין (ע"ח א' ב') בעא מרב יוסף, כשמת רבה ישב רב יוסף בראש (ע"ש) ורש"י ב"מ (פ"ו א') כתב רב יוסף בר פלוגתי', רב יוסף בר חייא חבירו, רב יימר בר חשו בזמנו. א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא, ורב יצחק ברב יהודה, ר' יצחק בר אבין בזמנו, אמר רב כהנא, רב כהנא השני תלמידו, רב מנשיא בר יהודה בזמנו. שדר למרי בר מר ביד אביי, א"ר מתנא, ר' נחמיה בעא מיניה. שלח לי' רב נחמן בר חסדא, איתיביה לרב נחמן ור"נ קרא אותו אבא לשון רבנות פסחים (מ' ע"א), והוה יתיב עם רב יוסף בשלהי פרקי דר"נ יבמות (ס"ו ב'). רב סחורה (ע"ש). אמר לרב ספרא חברין, א"ל עוקבן בר נחמני בשם שמואל. אמר עולא, אמר רב גיטין (ל"ח ב') ובתוס' ערכין (ז' א') רבה חי שנים רבות אחר רב. רבא בנו, רבא תלמידו, רבא בר איתי, אצל רב בב"ח, רבה בר מתנא, רבה בר' חנן (ע"ל), רמי בר שמואל, היה מקשה לרמי בר חמא. רב שיזבי בעא מיניה. רב שמואל בב"ח. בשם שמואל. היה עם רב יוסף בדרשת רב ששת. בש"ר שמעון הקב"ה מקדים רטייה למכה שיר השירים רבה:
3583
3584רבה בר רב הונא (ע"ש) וע"ל ר' אבא ברב הונא ואולי אחד הוא. היה חסיד ועניו (ע"ל רבא) וקללתו עשתה פרי שקלל לרבה ברב נחמן (ע"ש). רב הונא נתן תמרה לרבה ונתן לבנו רבא (ע"ש). והעלוהו אחר מותו עם ארונו של רב המנונא (ע"ש) ומקום קבורתו בכפר עלמא (עיי' ר"א בן ערך). במ"ק (כ"ה סע"א) כי נח נפשי' דרב ברב הונא ורב המנונא פתח עליו האי ספדנא גזע ישישים פרש"י זה רבה בר"ה שהוא בן גדולים בן ר"ה דהוא ראש גולה ועדיף מנשיא שבא"י, עכ"ל. מלשון זה נראה דרב הונא אביו הוא ריש גלותא וע"ש כי רב הונא ר"ג היה בימי רבי ומת קודם לרבי ור' חייא, ולדעתי כי רבה זה הוא ברב הונא בבלאה. דמעשה במיתת ר"ה בבלאה היה ר' חגא ורב חסדא בקבורתו, ואחר זה מביא מיתת רב חסדא ואח"כ מיתת רבה ברב הונא א"כ אביו ר"ה לא היו קורין אותו ריש גלותא רק רב הונא שהיה בימי רבי היו קורין אותו ר"ה ראש גלותא ע"ש. וראי' לזה דרבה זה הי' ברב הונא בבלאה שהיה זמן רב אחר רבי, דאי' בסנהדרין (ה' א') כי הוה מינצי רבה ברב הונא בהדי ר"ג אמר לא נקיטנא רשותא מנייכו אלא מאבא מרי ואבא מרב ורב מר' חייא ור' חייא מרבי פרש"י ואיני כפוף לכם, וכתבו התוס' שם אין סברא לומר דרבה ברב הונא הי' בימי רבי, הרי עיניך רואות שרבה ברב הונא זה אין זה רב הונא ריש גלותא שהי' בימי רבי. ומ"ש רש"י ר"ה הוא ריש גלותא ע"ל רב הונא מ"ש שם. אביו ר"ה א"ל בני חטוף ובריך ספ"ח דברכות וסוף נזיר. בשבועות (ל"א א') רבא בר"ה וכן בשבת (י' ע"א, ס"ו ב', פ"ט סע"א, ק"ד ב') ובב"ב (קל"ו סע"ב). ובברכות (מ"ה ב') אמר רבא לרב הונא אביו, ובשבת (קכ"א ב') רבא בר"ה ופליג על אביו ט"ס וצ"ל רבה בר"ה. והיה לרבה זה בן נקרא רבא בר רבה בר"ה. בגיטין (כ"ט סע"ב) אמר רבה ברב הונא הכי אמר אבא מרי משמי' דרב. היה עם רב חסדא בארבא ומטרוניתא בכשפים אסרתם ואמרו מלתא ושריוה שבת (פ"א סע"ב). אמר אבא מרי, ר' אבא בר זבדא, רב אויא סבא בעא מיניה. חיסור גיורא. אמר רב אשי חולין (ע"ו א'), א"ר גידל. רב חמא בר גוריא רבו. רב חסדא חבירו וא"ל אביו מ"ט לא שכיחת גבי רב חסדא ע"ש. ויתבי בי דינא כל היום ואמר להו ר' חייא בר רב מדיפתא (ע"ש). א"ר יוחנן פסחים (צ"א א') ובעא מיני' דר' יוחנן מנחות (נ"ט ב'). רב יוסף חבירו. ורב יצחק ברב יהודה ע"ל. לוי בר הונא בר חייא, אמר למרי בר מר. לפני רב נחמן, רב ספרא בא לדון לפניו. עולא א"ל. אבוה דרב פפא בא לפניו ע"ש. א"ר קטינא. אמר רב פ"ג דברכות (כ"ה א') שבת (צ"ז א', ק"ז א') עירובין (פ"ה ב') פסחים (ל"ט א') ביצה (כ"ה א'), ורמי קמי' דרב ב"ב (קל"ו סע"ב) ושם (צ"א א') אמר רב אבל נ"א רבה ברב יצחק אמר רב וכ"ה בעין יעקב, אמר לרבא או רבה ברב נחמן ילמדנו רבינו, רבא בנו, רבה חבירו. אצל רבב"ח, ורמי בר שמואל ורב יצחק ברב יהודה ורב הונא. אמר שמואל ביצה (כ"ד א') עירובין (מ"ט א'):
3584
3585רבה ברב הונא זוטי אולי הוא רבה ברב הונא הנ"ל שהי' אביו איש גוצא (עיי' רב הונא) או שנים הם. בביצה (כ"ט ב') רבא ברב הונא זוטי דרש בנהרדעא א"ר נחמן אמרו לאבא (פי' לחברי). שלח לי' רב נחמי' ברב יוסף לנהרדעא ע"ש:
3585
3586רבה זוטי אמר לרב נחמן (לרבינא) פ' פסולי המוקדשין (ל"ו א') אמר לרב אשי הכי אמר ר' ירמיה מדיפתא משמי' דרבא מנחות פ' הקומץ (ל"א ב') וכ"ה בבה"ז ושם (נ"ב א') ב"ב (ק"כ סע"א) ביצה (ל"ב סע"ב). זבחים (כ"ד א') בעי לה הכי בעי ר' אמי, רבה זוטי ב"ק (ק"ח ב'), ובמנחות (ט"ו ב') רבא זוטי ע"ל רב זוטי מ"ש שם:
3586
3587רבה בר לואי נדה (מ"ו ב') ובפ' כל שעה (מ' ע"ב) איתיב לרבא על שהתיר למכור לנכרים חיטין שרויין במים, ובסוף ע"ז (ס"ה ב') איתיבי' על חטין שרויין ביין וחזר רבא בשניהם אבל ניזוק בזוגות. פסחים (ק"י א') ואמר רבא שניזוק לפי שביישו להקשות ברבים, ושם רבא בר לואי:
3587
3588רבה בר חנן בר אבא נכדו של רב וגיסו של רב חסדא. אזיל לשיטתו (עיי' רב חנן בר אבא), אבל הראיתי שם שטעה כי רבה זה הוא ברב חנן בר רבא, כי רב חנן בר רבא היה חתן רב וחמיו של רב חסדא, ורבא זה אביו של רב חנן הוא קדמון. (אתא לגבי ר' אבהו השני (ע"ש) יוחסין באות א' ולא מצאתי). אמר אביי לרבה כגון מר דסנו לי' כלהו פומבדיתא (דמוכח להו במילי דשמיא שהיו רמאים כדאי' בחולין) מאן אחים בהספדא א"ל מסתאי את ורבה ברב חנן, מ"ק ושבת (קנ"ג א'). אמר לאביי עירובין (י"ד סע"ב, ס"ח א', ע"ה ב') שבת (קמ"ח) ביצה (ל' ע"א) בכורות (נ"ד א') מנחות (י"ד ב') כריתות (י"ח ב'). וקרא לאביי תרדא (פי' שוטה ל"א עצל) וכתבו התוס' דאביי היה חבירו כדאי' בפ' כיצד מברכין (מ"ו), אמר לאביי מי שמיע למר עירובין (ל"ח סע"ב). אמר לאביי מדר"א קמותיב מר עירובין (מ"ה א'), אמר לאביי ואמרי לרב יוסף ור' אויא סבא סנהדרין (ל"ד ב'), הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא בכל שבת א"ל אביי מאי דעתך עירובין (נ"א סע"ב), ורבא ור' זירא ואביי הוו יתבי שם (צ"ב א'). הוה לי' דיקלא במצר פרדס של רב יוסף וא"ל זיל קוץ ב"ב (כ"ו א'). תני קמי' דרבא זבחים (נ"ה רע"א). אמר לרבא מנחות (מ' ע"א) אושפזיכנא שאלו לא הוה בידי' ושאל לרבא ביצה (י"ב ע"ב). ובכמה מקומות מהנ"ל רבא בר חנן, והיה נראה שנקרא ע"ש אביו זקנו. אך ברוב המקומות רבה בר חנן:
3588
3589רבה בר חנינא קמי' דרב נחמן ב"ב (קי"ג ב'), וא"ל אביי (שם), ובשבת (י"ט ב'):
3589
3590רבה בר רב חננא (או חיננא או חנינא) סבא משמי' דרב הרבה דברים ברכות (י"ב א' ב'):
3590
3591רבה בר אבוה והוא במחוזא, מצא לאליהו בבית הקברות וא"ל ולאו כהן מר כו' וא"ל בד' לא מצינא כו' מצינא, שהי' עני ונתן לו אליהו עלי גן עדן ונתן לחתניו, הגלימא דסחט ריחא זבניה בי"ב אלפי דינרי זהב, ב"מ (קי"ד ב'). אשכח לאליהו ואמר כמאן חזיא אסתר ועבדה דזמנה להמן ואמר ככולהו תנאי ואמוראי מגילה (ע"ו סע"ב). רבו של רב נחמן תוס' עירובין (נ"ט סע"ב) ותוס' גיטין (ל"ב א'). רב נחמן בעא מיניה ברכות (כ"א א'), א"ר נחמן אמר רבה בר אבהו אמר רב עירובין (ע"ה ב'). ושם (פ"ה א') ושבת (קכ"ט ב') כמה דברים, ב"מ (צ"ט א') זבחים (מ"ד סע"ב) כריתות (י"ח א'). א"ר נחמן אמר רבה ב"א גיטין (ע"ט א') שני דברים, עירובין (ע"ז ב') ג' דברים, שבת (ס"ד א'), ורצה ליתן בתו לר"נ וצוה לבודקו אי בשרו מעלה הבל (ע"ש), חלש עול לגביה רב הונא ורב נחמן גיטין (ע"ב א') ב"ב (קל"ו א'), אמר מעשה באשה אחת שבאת לפני ר' ישמעאל חגיגה (כ' ע"א), ואשה אחת קללתו גיטין (ל"ה א') וע"ש. שאל לחייא בר רב ע"ז (נ"א א'), ר' חמא בנו, רב נחמן בר יצחק בשמו, א"ר ששת כריתות (כ"ד א'), רמי בר אבא (ע"ש):
3591
3592רבה ברב נחמן בר יעקב ולפי שחתך אילנות של רבה ברב הונא וקללו לא נתקיים לו זרע ב"מ (ק"ח א'). רבה בר"ה אקלע לבית רבא בר"נ מנחות (מ"א א ) ובשבת (קי"ט א'), רבה ברב הונא שלח לרבה בר"נ ילמדנו רבינו יבמות (כ"ה א'):
3592
3593רבה בר שמואל (ע"ל אבא בר שמואל) היה חריף ומקשה לרב חסדא, ב"ק (צ"ח ב') אשכחי' רב חסדא וא"ל תנית מידי כו'. והוא בן מר שמואל הכהן, ויש שני אחרון (צ"ע מנ"ל דלא אחד הוא) עם רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע (אכלו רפתא בהדדי) פ' מי שמתו (כ"ב ב') רבא בר שמואל, ובפ' כיצד מברכין ומ' ע"א) רבא ב"ש משום ר' חייא (בר אבא ובשס"ח לא תקנו) כמה דברים, בעא מר' חייא בר אבא זבחים (ק"ה א'). ובית ר"ג קראו מר. ובשוח"ט דף ס"ט ובילקוט שם רב ברי' דשמואל בשם שמואל ט"ס וצ"ל רבה ב"ש, וכ"ה בברכות (כ"ט א') ובשבת (י"ב סע"ב) ובר"ה (ה' א', כ' ע"א) רבה ב"ש, ובחגיגה (י"ז ב') דתני רבה ב"ש. אמר רב חסדא ואיתימא רב יוסף חולין (ק"ב א'), א"ל רב ששת תני מר מידי כו' עירובין (י"א ב', ל"ט סע"ב), ועיי' שבועות (מ"ה ב'), ורב נחמן, רב פפא בר אבא א"ל מר. אבא ב"ש כתב היוחסין שהוא רבה ב"ש. ב"ב (ט"ו ב') ר' אבא ב"ש. ובירוש' סנהדרין פ"ג הלכה י' ר' בא בר שמואל:
3593
3594רבה בר ירמיה א"ר זירא אמר רבה בר ירמיה ברכות (מ"ג א') כתובות (ק"ט א'). א"ר זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל פסחים (ל"ו א') מ"ק (ד' א') גיטין (ע"ד א') נדה (י"א ב'). כי אתא ר' זירא לסורא אשכח לרבה ב"י דאמר משמי' דרב ע"ז (ט"ז ב'). א"ר זירא א"ר אסי אמר רבה ב"י אמר רב חמא בר גוריא משמי' דרב (שם), אקלע לאתרי' דרב יוסף בר אבא בע"ז (נ' ע"ב), רב סמא ברי' דרב אשי לרבינא (רבה בר ירמיה כצ"ל רש"א), והיוחסין מביא אבא בר ירמיה אמר שמואל, ר' אבא בשמו ירוש' ברכות פ"ה מתני' ב' ופ' אחרון דר"ה הלכה ו'. רבא בשמו ירושלמי יבמות פי"א, ואולי אחד הוא:
3594
3595רבה בר יצחק תלמיד רב, אמר רב יבמות (ע"א ב') חולין (מ"ה ב') ב"ב (ע"ז א') קדושין (כ"ז א') רבא ברב יצחק אמר רב. א"ל רב יהודה (ובשס"ח ר' יהודה ט"ס) אסבר לך טעמא דר' יוחנן מנחות (כ"ו ב'), אמר לרב יהודה ע"ז (נ"ה א'), רבינא אלוייה לרבא בר"י ד' אמות מטי להזיקא וניצול סוטה (ומ"ו ב') ועיי' רבינא. בב"ב (צ"א א') אמר רבה ברב הונא אמר רב נוסחא אחרינא רבה ברב יצחק וכ"ה בעין יעקב:
3595
3596רבה בר טוביה בר יצחק אמר רב עירובין (כ"ח ב'):
3596
3597רבה בר ממל ע"ל ר' אבא ב"מ נראה כי א' הוא ובחנם עשה לו מדור בפני עצמו:
3597
3598רבה בר איסי ואמרי לה א"ר אסי אמר רב סוטה (ל' ע"א):
3598
3599רבה בר יוסף אמר רב סוטה (ל' ע"א):
3599
3600רבה בר מריון פ' אלו מציאות, תנא רבה בר מריון בדבי ריב"ז עירובין (י"ט א') בדבי ריב"ז ברייתא שנסדרה בבית מדרשו כעין תוספתא שסידר ר' חייא ור' אושעיא (רש"י) ע"ל מריון:
3600
3601רבה בר זוטרא אמר ר' חנינא, ע"ל ר' אבא ב"ז:
3601
3602רבה בר שילא ברכות (ב' רע"ב) חולין (קל"ב ב'), רבא בר שילא שבת (ק"כ ב', קנ"ו א') מנחות (פ"ז א') סוטה (ל"ה. ב') זבחים (ל"ח ב'), רבה בר בר שילא יומא (ל"ט רע"ב) בר השני ט"ס, ואיתימא רב אדא בר אהבה זבחים (מ"ח סע"ב). נגיד גברא שבעל גויה כו' (הגירסא שלפנינו מעשה זה בר' שילא, והיוחסין הביאו כאן ושם [אצל ר' שילא] ומזכי שטרא לבי תרי), אשכח לאליהו וא"ל מה עביד קוב"ה א"ל קאמר שמעתתא מפומייהו דרבנן ומפומא דר"מ לא אמר לפי דגמר מאחר אמר ר"מ תוכו אכל קליפתו זרק כו' א"ל השתא (שמע הקב"ה לקולך) אמר מאיר בני כך הוא אומר בזמן שאדם בצער שכינה מה אומרת קלני מראשי חגיגה (ט"ו ב'), תענית (ח' ב') קשה יומא דמטרא. וב"מ (פ"ה א') בעין יעקב מר ברב שילא ט"ס וצ"ל רבה. ורב אחא בר יעקב ר' אילא. ר' אלעאי, אמר רבה דבי רב שילא (דבי ט"ס וצ"ל בר) כי אתא רב דימי שבת (ז' א') א"ר זירא אמר רבה בר שילא. ובגיטין (כ"ו ב') א"ר אבא ב"ש ושם (פ"א ב') בר שאילתא, ובש"ס חדשים לא תקנו. א"ר המנונא סבא (ע"ש) אמר רב אדא בר אהבה אמר רב כתובות (מ' ע"א) וגיטין (שם). ור' חגא, ר' חייא אריכא אתא לקמי' א"ר חסדא שבת (ז' א', ל"ג א') א"ר חסדא ואיתימא רב יוסף חולין (ק"ב א'), בעא מר"ח שבת (פ"א סע"א), רבה ב"ש אמר רב מתנה אמר שמואל חולין (מ"ב ב') עירכין (י' סע"ב) נדה (כ"ז רע"א) חגיגה (כ"ג א'), רבא ב"ש אמר רב נחמן ב"ב (קנ"ה ב'), קמי רבא לדינא עיי' ר' חייא אריכא. ע"ל רבינא בר שילא אולי אחד הוא וצ"ע:
3602
3603רבה בר שאלתא גיטין (ל"ט ב') רבא ונראה כי הוא בר שילא הנ"ל, וא"ל רב נחמן בר יצחק ואמר לר' חייא בר אבין (שם):
3603
3604רבה בר שילת בזמן רב (לא מצאתי):
3604
3605רבה בר שירא מתקיף לרב יוסף פ' במה אשה (ס"ו א') רבא:
3605
3606רבה בר חייא קטוספאה עשה חליצה לפני שמואל ואמר שמואל כמה רב גובריה יבמות (ק"ד א') ועיי' חייא קטוספאה. משמי' דרבה ב"ב (צ"ג סע"ב) אבל ברי"ף ואשר"י משמיה דרב. ועיי' ביצה (ל"ח ב') ובירושלמי כלאים רפ"ב ענין זה ר' יעקב בר אחא אבא בר חייא בשם רב. כתב רש"ג ביוחסין באילין שנין דהוה אבה בר נחמני בפומבדיתא רבה בר חייא היה מרביץ תורה בסורא:
3606
3607רבה תוספאה ברכות (נ' ע"א) הכשיר מעוברת י"ב חודש שלא יהיה הולד ממזר יבמות (פ' ע"ב) ולדעת הרא"ש אפילו שניהם מודים שלא בא תוך י"ב חודש. אמר לרבינא מר מ"ק (ד' א') יבמות (ע"ה ב') ב"ק (קי"ט א'). רבא תוספאה אמר לרבינא שבת (צ"ה א') סוכה (ל"ב א') זבחים (פ"א ב') ב"ב (ס"ד א'). והוא סוף אמוראים ואומרים שקורין אותו יש אומרים, עיי' חלק א' שהיה ראש ישיבה בסורא אחר מות רב טביומי ו' שנים ומת ד"א רל"ד:
3607
3608רבה בר רב אדא סוכה (ג' א'), אמר רב אדא אמר רב מנחות (ל"ט א'), אמר רב ואמרי לה א"ר סלא א"ר המנונא קדושין (ע' ע"א), רבא ברב אדא ורבין ברב אדא משמי' דרב יומא (נ"ג ב'), משמי' דרב יהודה תענית (כ"ד ב') רבא. רבא בר"א ורבין בר"א כי הוינן בי רב יהודה ביצה (ל"ג ב'), אמר רבא בר"א א"ר יצחק תמורה (כ"ט א') מכות (י"ח סע"ב), רבא בר רב אדא פסחים (י"ג א') צ"ל רבין. השארית יוסף הביאו בתלמידי רב היינו לפי שאמר בשם רב אך קשה דהא אמר בשם רב יהודה:
3608
3609רבה בריה דרב אידי בר אבין עביד עגלא תלתא פ' מילה (קל"ו א') ואינו שם תיבת רבה רק סתם ברי' דרב אידי ב"א עביד עגלא תלתא ביום ז' ללידתו לרב פפא ולרב הונא ברב יהושע ואמרו לי' אילו לא שחטתהו עד הלילה היינו אוכלים מיני', אבל באשר"י הגי' רבא בריה:
3609
3610רבה בר עולא שבת (פ"ג ב') עירובין (צ"ג ב'), לרב יוסף. אמר לרב ביבי בר אביי עירובין (ח' סע"א). אמר ר' יוחנן ר"ה (ל"א ב'), דרש רבא בר רב עולא שבת (ל"א ב') ושם (ע"ז ב') בר עולא. ב"ב (ע"ד ב') עירובין (צ' ע"ב) יבמות (ס"ב ב') רבא, שבת (ס"ב ב') ב"ק (פ"ז ב') ע"ז (ס"ד א') רבא בר עולא אמר לעולא יבמות (ע"ז א') ובחגיגה (כ"ה ב') פליג על עולא וא"ל ההוא סבא לא תפלוג עלי' דעולא דתנן כוותיה. רב פפא בר אחא בר אדא בשמו (ע"ש כי הגירסא נשתנה), רב שמואל בר אחא בשמו, ואבא בר סורמקי (לא מצאתי עיי' רב חביבא בר סורמקי):
3610
3611רבה בר עילאי שבת (ס"ב ב') רבא, אבל בעין יעקב רבה ואולי הוא בר עולא הנ"ל:
3611
3612רבה בר אחילאי פסחים (ל' סע"א) רבא וכן בזבחים (י' ע"א, ט"ז ב') ובב"ק (ס"ד ב', ע"ה א') בר אהליי זבחים (צ"ה ב') ט"ס:
3612
3613רבה בר יחיאל לא מצאתי אולי ט"ס והוא הנ"ל או יש השמטה רבה בר יונתן א"ר יחיאל (עיי' בסמוך):
3613
3614רבה בר יונתן א"ר יחיאל (ע"ל בסמוך). נדרים (מ"א ב') רבא בר יונתן א"ר יחיאל:
3614
3615רבה בר מרי במערבא משמי' דרבא בר מרי זבחים (צ' ע"ב) הוריות (י"ג א') חלק (ק' ע"א), א"ר יצחק אמרי במערבא משמי' דרבא בר מרי יומא (פ"ו ב'), אריב"ל ברכות (מ"ב ב', מ"ד א') סוכה (ל"ב ב'), כי אתא רבה בר מרי אמר מטפחת היה לריב"ל יומא פ' יה"כ (ע"ח א'), א"ר מריון אריב"ל ואמר לה תני רבה ב"מ משום ריב"ז סוכה (ל"ב ב'), דרש רבא ב"מ עירובין (פ"ו א'), א"ל רבא מ"ק (כ"ח ב') יבמות (ס"ג ב'). אקלע לבי רבא ברכות (מ"ב ב'). א"ל רבא מנא הא מילתא כו' הרבה ענינים ס"פ החובל. א"ל רבה לרבא ב"מ מנא הא מילתא יבמות (ס"ב ב') אפשר שצ"ל א"ל רבא:
3615
3616רבה בן רב מרי בר איסור גיורא לפני רב אשי עיי' מרי בר רחל, ואחא סבא שנקרא רבא:
3616
3617רבה אבוה דרב מרי בר רחל או אחוהי דרב מרי בר רחל (ע"ש):
3617
3618רבא בר תחליפא (אמר) ר' ירמיה בר אבא חולין (מ"ה ב', מ"ט א'), משמיה דרב שבת (ק"כ ע"ב) וצ"ע, והשארית יוסף מביאו בתלמידי רב לפי שאמר משמי' דרב אבל כמדומה שצ"ל רבא. ועי' הונא בר תחליפא ור' יונה ב"ת ור' מנשיא ב"ת נראה שכלם היו בזמן רבא. וכן תחליפא אביו של ר"ה לפני רבא. אכן ראיתי רב ענן ב"ת קמי שמואל וצ"ע. ורבא ב"ת אמר לרבינא מתקיף רב שמעיה שיילוה רבא עירובין (מ' ע"א) ע"ל אבא ב"ת ואולי אחד הוא:
3618
3619רבה מפשרוניא בזמן רב פפא. ורבא אמר מאן חכים כר' חיננא בריה דרבה מפשרוניא ע"ש, וצ"ע איך יהיה רבה אביו בימי ר"פ תלמיד רבא. רב המנונא בריה דרבא' מפשרוניא:
3619
3620רבה בר שומני ורב מנשיא בר' ירמיה מדיפתא הוו מפטרי מהדדי אמרי נימא מילתא דלא שמיע לחבריה, כ"ה גירסת היוחסין ועין יעקב אבל בגמרא הגירסא אבא. עירובין (ס"ד א'):
3620
3621רבה בר שאונה תלמיד ר' יוחנן (לא מצאתי זכרו ע"ל חנא בר שאונה):
3621
3622רבה אושאה (לא מצאתי זכרו):
3622
3623רבה בר עפרון קדושין ותוספות מגילה (י' סע"ב) גורסין עופרן. ושם (ט"ו ב') בש"ר אלעזר:
3623
3624רבה בר מתנה שבת (כ"א סע"א), אביי ור' זירא ורבא ואבעי להו ר' זירא חריף ומקשה ורבה בר מתנה מתון ומסיק איזה עדיף תיקו. סוף הוריות. ואביי ור' חנינא בני אבין בי רבה:
3624
3625רבה בר ברונא שבת (ק"י ע"א) ובירושלמי רפ"ג דסנהדרין רבא בר בינא בשם רב אולי זה הוא. תלמיד רב. אולי כוונתו כי רב ברונא היה תלמיד רב:
3625
3626רבה בר חקולא מרב הונא עירובין (ס"ז ב') רבא בר חקלאי בעא מרב הונא:
3626
3627רבה בר עסבי בזמן רב יהודה. עשבי מ"ק (י"א א'):
3627
3628רבה בר חייא ע"ל רמי בר חמא:
3628
3629רבה מפרזיקא לרב אשי. אכן בעירובין (ג' ע"א) ובסוטה (כ"ו ב') זבחים (ט' ב') ב"ק (ל"ו א') רבא מפרזיקא לרב אשי וכן בפסחים (ע"ו ב'). ובנזיר (ל"ח סע"ב) ורבינא מפרזקי לרב אשי נראה ט"ס וכ"מ בש"ס חדשים נוסחא אחרת רבא מפרזקי, וביבמות (י"ט ב') רבא מפרקין אמר לרב אשי ג"כ ט"ס וצ"ל מפרזקי, וע"ל רב אחא מפזרקי ונראה כי אחד הוא. הונא מר ברי' דרבא מפרזקי לרב אשי:
3629
3630רבה מקובריה (שם מקום) ומר ברב אשי קנה ממנו סודר שוה י' בי"ג פ"ק דקדושין (ח' א' רבא):
3630
3631רבה בר שימי יומא (ס"ג א'), והם שנים, לא ידעתי מנ"ל שהיו שנים אי משום שדבר עם רב יוסף רבו של רבא ועם ר"פ ורבינא שהיו תלמידי רבא אין הכרח שמא האריך ימים. א"ר חסדא ואיתימא רב יוסף חולין (ק"ב א'), אמר רבה בר שימי מר לא אמר הכי ומנו רב יוסף שם (כ"ט ב'). פליג עם רב פפא מגילה (כ"ד סע"א), משמיה דרבינא פסחים (ו' ב'), אמר לרבינא בפירוש אמר מר קדושין (מ"ה רע"ב):
3631
3632רבה בר המנונא ע"ל ר' אבא:
3632
3633רבה בר אמי:
3633
3634רבה בר נחום (לא מצאתי):
3634
3635רבה בריה דרבא עירובין (צ"ג ב') גיטין (נ"ט) מגילה (ה' ב') זבחים (קי"א א'), שלח לרב יוסף מגילה (כ"ב א') כתובות (צ"ח א') מכות (י' ע"א) כל האוהב בהמון לו תבואה יהבו רבנן עינייהו ברבה בריה דרבא (כ"ה בעין יעקב, ובחידושי אגדות נראה הגירסא ברבא ברי' דרבה ע"ש) פירש"י שהיה אוהב ת"ח ביותר שהיו לו בנים ת"ח. ועי' שבת (כ"ג ב') אמר רבא דרחים רבנן הו"ל בנין רבנן א"כ י"ל דזכה לבן רבה שהי' גדול בתורה לכן יהבו עינייהו ברבה בריה דרבא שבו נתקיים מ"ש אביו רבא. אמר לרב אשי ב"ב (ג' א') וצ"ע דרב אשי נולד ביום שמת רבא:
3635
3636רבה בר איתי ע"ל רבא בר איהי:
3636
3637רבה בר ספרא ומר זוטרא חולין (צ"ד):
3637
3638רבה בר נתן ע"ל רבא:
3638
3639רבה בר לימא ע"ל רבא:
3639
3640רבה בר זבדא ע"ל ר' אבא בר זבדא:
3640
3641רבה בר ענן לא מצאתי זכרו:
3641
3642רבה בר מחסיא ע"ל רבא:
3642
3643רבה בר רב כהנא תלמיד רב יהודה:
3643
3644רבה בר אחיתא לר"ל סוף בכורות ע"ל רבא בר איהי אולי אחד הוא:
3644
3645רבה בר איבו (אמר רב ששת) פ' השולח גט (ל"ב א') ע"ש בתוס', ובכתובות (כ"ג א') בר אבין אולי אחד הוא:
3645
3646רבה בר אבינא (ע"ל אבא בר אבינא):
3646
3647רבה בר שמעון:
3647
3648רבותינו שבבבל רב ושמואל סנהד' (י"ז ב'):
3648
3649רבותינו שבארץ ישראל ר' אבא (שם) ושבועות (מ"ז א'):
3649
3650רבי עי' ר' יהודה הנשיא:
[הגהות: רבי, א) פסחים (קי"ג א') אמר רבי ג' דברים אמר ריב"ל משום אנשי ירושלים, צ"ע איך יאמר רבי בשם תלמיד תלמידו כי לוי היה תלמיד רבי ל"ת. ב) חולין (נ"א א') ר' עוירא מפטיר כנסיות לפני רבי רבה פרש"י ר' יהודה הנשיא והיוחסין חולק על רש"י איך יהיה לפני רבי ולפני אביי ורבא ל"ת. ג) שבת (קי"ג סע"ב) רשב"נ אמר רבי תחת כו' רבי מיותר וכן בעין יעקב ובשס"ח אינו:]
[הגהות: רבי, א) פסחים (קי"ג א') אמר רבי ג' דברים אמר ריב"ל משום אנשי ירושלים, צ"ע איך יאמר רבי בשם תלמיד תלמידו כי לוי היה תלמיד רבי ל"ת. ב) חולין (נ"א א') ר' עוירא מפטיר כנסיות לפני רבי רבה פרש"י ר' יהודה הנשיא והיוחסין חולק על רש"י איך יהיה לפני רבי ולפני אביי ורבא ל"ת. ג) שבת (קי"ג סע"ב) רשב"נ אמר רבי תחת כו' רבי מיותר וכן בעין יעקב ובשס"ח אינו:]
3650
3651רביא בר קיסי ויום שמת אמר רבינא אמר לו ר' ירמיה מדיפתא טעם בשעיר המשתלח ונתנו סימן דביא בר קיסי מכפר בשעיר המשתלח יומא (מ"ב א'). ובחולין (כ' ע"ב) אמר רבינא אמר לי רבין בר קיסי. ובב"ב (ס"ג א') אמר רבינא בר קיסי:
3651
3652רבין כלם כתבתי באות א' אבין:
[הגהות: רבין, א) יומא (מ"ב א') רביא בר קיסי, חולין (כ' ע"ב) רבין בר קיסא, ב"ב (ס"ג א') רבינא בר קיסי ל"ת, צ"ע איזה יכשר. ב) פסחים (ל"ד רע"א) רבין בר אחא א"ר יצחק נ"ל דצ"ל ברב אדא ל"ת. ג) חולין (ע"ה ב') רבין בר חנינא וברוב מקומות חיננא ל"ת:]
[הגהות: רבין, א) יומא (מ"ב א') רביא בר קיסי, חולין (כ' ע"ב) רבין בר קיסא, ב"ב (ס"ג א') רבינא בר קיסי ל"ת, צ"ע איזה יכשר. ב) פסחים (ל"ד רע"א) רבין בר אחא א"ר יצחק נ"ל דצ"ל ברב אדא ל"ת. ג) חולין (ע"ה ב') רבין בר חנינא וברוב מקומות חיננא ל"ת:]
3652
3653רבינא בר שילא תלמיד רב מתנא. לא מצאתי שאמר בש"ר מתנא אכן רבה בר שילא אמר בש"ר מתנא ואולי אחד הוא. אך כי רבה בר שילא אמר בכמה מקומות בש"ר חסדא (ע"ש) וכאן להיפך אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא סוכה (י"ג א') אמר ב' דברים. וביבמות (ס"ח ב') ומ"ק (י"ז ב', י"ט ב'), וזבחים (פ"ט ב'), ושם (ל"ו ב') אמר רב חסדא אמר רבינא בר סלא ט"ס:
3653
3654רבינא ברב עולא ע"ל ר' בנאה ברב עולא:
[הגהות: רבינא, זבחים (ל"ו ב') רבינא בר סילא צ"ל שילא ל"ת:]
[הגהות: רבינא, זבחים (ל"ו ב') רבינא בר סילא צ"ל שילא ל"ת:]
3654
3655רבינא מפרזקי ע"ל רבה:
3655
3656רבינא בר נחוניא:
3656
3657רבינא הקדמון ורב יוסף משיב על דבריו כ"כ סמ"ג (מצות ל"ת) קצ"ג (דף ס"ג רע"ג) וכ"כ תוס' חולין (מ"ח א') ובאשר"י פא"ט (שם) אין זה רבינא סתמא שבש"ס שהיה חבירו של רב אשי שנולד ביום שמת רבא מדבא רב יוסף להשיב על דבריו א"ל רב יוסף. וכתב הרא"ש וכן בפ' אלו מציאות (כ"ח א') רבינא אמר גלימא מכריז רבא אמר (הקדים רבינא לרבא) וביום שמת רבא נולד רב אשי והיה רבינא תלמיד חבר שלו עכ"ל. וכ"כ הרא"ש ר"פ הנשרפין (ע"ל רב אחא בר רב) ועי' לקמן מ"ש שם בשם הבאר שבע. ובס' אסיפת זקנים בב"מ (ס"ז א') ז"ל תלמיד הריא"ף ואם תאמר קשיא דרבינא אדרבינא דלעיל אמר הרי משכנתא בלא נכייתא כו', וי"מ דב' רבינא הוו אחד בימי רב יוסף והיינו הך דהכא ואחד בימי רב אשי האי דלעיל והכי משמע בפ' אלו טריפות גבי סביך בבשרא כו' דהאי רבינא לאו רבינא דסוף הוראה הוא שהרי רב פפא תלמידו של רבא הוה, ורב כהנא היה תלמיד רבא רבו של רב אשי הוה כדאמרינן אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא, ולא יתכן שרב פפא מביא עובדא דרבינא דהוא תלמיד חבר דרב אשי, ובפרק אלו מציאות רבינא אמר גלימא מכריז רבא אמר כו' אלמא דאיכא רבינא דקשיש מרבא עכ"ל. והגירסא שלפנינו א"ל אביי לרבה משכנתא מאי כו' אמר רב פפי עבד רבינא עובדא ואפיק פירי דלא כרבה ברב הונא (ע"ש). בפרק או"ב אמר רב אשי כי הוינן בי רב פפי (ע"ש) ולדרכו איך יביא רב פפי עובדא מתלמיד חבר של תלמידו. ובתוס' ישנים יומא (ע"ח א') א"ל רבינא לרפרם לא ס"ל למר הא דרב אשי הא רב רחומי חזי לרבינא דעבר דרך מלבוש, ושמא זה ראיה דב' רבינא הוו. כתב בס"ס נחלה ליהושע ז"ל בשיטה מקובצת בביצה (י"ז א') אמר רב יוסף הלכה כרבי וכדמתרץ רבינא וא"ת רב יוסף לא ראה את רבינא, וי"ל ב' רבינא הוו, א"נ דלאו רב יוסף הוא דאמר כדמתרץ רבינא אלא תלמודא הוא דאמר הכי כדמתרץ רבינא עכ"ל. ומי שהיה בדורו או רבותיו ותלמידיו תראה אחר רבינא האחרון:
3657
3658רבינא זוטי בן אחותו של רבינא הקדמון ובא לפני רב ששת פ' אלמנה ניזונית. ויש רבינא זוטי לפני רב אשי, עי' פרק הנ"ל (ק' ע"ב) ז"ל רבינא הוה בידיה חמרא דרבינא זוטי יתמא בר אחתיה, ושאל רבינא את רב אשי מהו לאמטוייה על הספינה שיש לחוש שלא תטבע. הרי עיניך רואות כי אחד הוא ואין שני כי רבינא זוטי הוא בן אחותו של רבינא האחרון ששאל את רב אשי לא לפני רב ששת:
3658
3659רבינא האחרון תלמיד חבר לרב אשי עירובין (ס"ג א'). ביצה (ו' א') הוה יתיב קמי' דרב אשי כו' ליתוב מר האידנא. רבינא קרי לרב אשי מר שהיה לו תלמיד חבר (שיטה מקובצת). מתא מחסיא מקומו (רש"י יומא פ"ו א') וכן רב אשי היה ראש ישיבה שם (ע"ש). רבינא ורב אשי סוף הוראה, וסימן עד אבוא אל מקדשי אל רמז לרב אשי, אבינה סימן לרבינא, לאחריתם אחרית האמוראים, ב"מ פ' הפועלים, ובצמח דוד ד"א רל"ד כתב רבינא סוף אמוראים ובעל ה"ע והיוחסין נתנו סימן אבינה לאחריתם, שכח שסימן זה הוא גמרא פ' הפועלים. כתב רש"ג ביוחסין א' בשבת י"ג כסליו שנת תתי"א (הוא ד"א רנ"ט ע"ל חלק א' ד"א קפ"א ורל"ד) שכיב רבנא אבינא בריה דרב הונא דהוא רבינא וסוף הוראה עכ"ל. אמר רבינא כל האוהב ללמוד בהמון. עי' מ"ש בכללים בהקדמה. וע"ש אי רב אשי קשיש מיניה או להיפך, אמר רבינא אמרה לי אם אבוך עביד כר' חייא ברכות (ל"ט רע"ב). אבוך לא אכל חדש אלא באורתא די"ז מנחות (ס"ח ב'), כתב היוחסין אבוי דרבינא, משמיה דרב יוסף, ומשמי' דרב פפי (עי' מרימר), אעסק לבריה בי רב חנינא כו' א"ל לא סבר מר הא דרבא (ע"ש), רבינא יתיב קמי' רב אסי (צ"ל אשי וכ"ה ברש"י) חזייה (רבינא לרב אשי) דהוה עציב א"ל אמאי עציב מר כו' מי לא אמר רבא ביצה (ו' א'). רבינא הוה קאי אחורי דרב אשי פתקיה לרוק לאחוריו א"ל לא סבר מר דאר"י מבליעו באפרקסותו א"ל אנא אנינא דעתאי ברכות (כ"ה ב'). אמר לרב אשי לא סבר מר להא דרב הלל א"ד הא דרבא שבת (ק"ט א'). ומת קודם רב אשי מ"ק (כ"ה ב') דשאל רב אשי לספדנא מה אמר בהספד דרבינא (ע"ש ברש"י). הלכה כמותו נגד רב אחא ורב אשי (ע"ש):
3659
3660ויען כי יש רבינא סתם הקדמון ורבינא סתם האחרון ע"כ סדרתי ותבין לפי הדורות מי רבו או תלמידו וחבירו לקדמון ולאחרון:
3660
3661אבימי בר נאזי חמיו. א"ל אדא בר מניומי. רב אדא בר מתנא תלמיד רבינא הקדמון וחבר רבינא האחרון, א"ל רב אהרן, רבינא הקדמון עם רב אחא בר רב (ע"ש). רב אחא בנו (ע"ש שהוא כהן), א"ל רב אחא מדיפתא לפני רבא, א"ל רב אחא בר אביי, א"ל רב אחא בר תחליפא, אמר לר' אחא בר רבא תני מר רבינא האחרון, א"ל רב אחא בר ביבי משמיה דרבא, א"ל אמימר. רב אשי (ע"ל). רב אשי מאוירא בזמנו, א"ל רב גזא. אמר גניבא רבינא הקדמון, רב הונא ברב יהושע אכל א' ורבינא אכל ח'. רב הונא מר בר אידי בזמנו. רב הונא בר פפי בזמנו. א"ל רב הונא בר מר זוטרא. רב הונא בר מרימר לפניו. א"ל מר זוטרא ברב טבי. א"ל מר זוטרא בר אבדימי. א"ל מר זוטרא ברב הונא בר פפי. א"ל מר זוטרא ברב מרי לרבינא הקדמון. א"ל ר' זעירא מדיהבת. רב חביבא בנו (כ"כ היוחסין ולא מצאתי). ורב חביבא. א"ל רב חביבא מסורא דפרת. ר' חייא בר יצחק שרי לי'. ור' חמא בר בוזי. א"ל ר' חנינא מסורא דפרת. א"ל רב טבות. קמיה דרב יהודה מדיפתא. ר' יעקב בר נפתלי בזמנו (לא מצאתי זכרו). ר' יעקב מנהר פקוד בשמו. א"ל רב יצחק בר נפתלי. א"ל ר' ירמיה. ר' ירמיה מדיפתא בזמנו. מר בריה. מר ברב זוטרא לפניו. אמר למר ברב אשי מר. א"ל רב מרדכי. ר' מריון בר אבין לפניו. א"ל מרימר הכי אמר אבוך. א"ל רב משרשיא בר חנין. בש"ר משרשיא בר נתן. א"ל רב משרשיא ברב אחא. אמר לרב משרשיא, בעא מרב נחמן בר יצחק פסחים (ק"ה א') ואשכחיה גיטין (ל"ב ב'). רב נתן. א"ל רב נתן בר אמי. ורב סמא. א"ל רב סמא בר חלקיה. א"ל רב סמא בר אשי. רב סמא בר רקתא. רב סמא ברב משרשיא. א"ל רב ספרא בר ייבא. אמר לרב פפי. רב בר שבא קמיה. אמר ליה רבא בר תחליפא. אמר לרבא הלכתא מאי ברכות (ל"ג רע"ב). יתיב קמיה דרבא שם (ל"ח א') ופ"ק דב"ב (ט"ז ב') יתיב קמי' דרבא וקרי לי' רבא דרדקי (ע"ל ר' חמא בר בוזי) אמר לרבא מהו לשתות מי רגלים שבת (ק"י א'). אמר לרבא מה דעתך עירובין (מ"ז סע"ב), אקלע למחוזא אתריה דרבא והראו לו סכינא א"ל זיל לרבא שם (ס"ג א'), איתביה לרבא פסחים (י"ב ב'). משמיה דרבא שם (י"ד א', ק"י סע"ב) ב"ק (י"ד א'). כתב בספר באר שבע (צ"ב ב') אשכחן בחולין (מ"ו ב') ובברכות (ט"ו א') ובסנהדרין (מ"ח ב') ובאלו מציאות (כ"ח) א"ל רבינא לרבא נראה שאין זה רבינא חבירו של רב אשי שנולד יום שמת רבא (ותמוה שכתב נראה כאילו ממנו יצאו הדברים וע"ל רבינא הקדמון שכ"כ התוס' והרא"ש והסמ"ג) עי"ל דרבא הנ"ל לא רבא ברב יוסף בר חמא חבירו של אביי אלא רבא בר יצחק (ע"ל רבה ברב יצחק) חבירו של רבינא כדמוכח בהדיא בפ' עגלה ערופה ונראה כי טעה, כי רבא בר יצחק כתב היוחסין שהיה תלמיד רב וכן נראה שהרבה פעמים אמר אמר רב (ע"ש) ואיך רבינא זה בפ' עגלה ערופה שליוה לרבא ב"י יהי' חבירו של רב אשי אלא רבינא שליוה לרבא ב"י הוא רבינא הקדמון) מיהו בסנהדרין (מ"ח ב') א"ל רבינא לרבא חבירו של אביי כדמוכח שם עכ"ל. רבה ורבינא כתובות (ק"ב ב') עיין תוס' ד"ה רבה ורבינא, כתב בס' מגיני שלמה ראיתי בר"ן בקדושין שפירש דהא רבינא בר זוגיה דרבה הוא רבינא קדמון ולא רבינא בתרא חבר רב אשי, ובס' מלחמות בקדושין מצאתי דרבינא לא קיבלה מרב אשי עכ"ל. א"ל רבה זוטי. בשם רביא בר קיסי. רב רחומי. רפרם. א"ל רב שמואל בר זוטרא. א"ל רב שמן מסיכרא. רב שמעיה בזמנו. אמר לרב שרביא. בעא מרב ששת בכורות (ט"ו ב') נראה שהוא רבינא הקדמון. א"ל רב תחליפא בר גזא:
3661
3662רבינא רב אחא בריה דרבינא. רב חביבא צ"ע. ר' יוחנן בר רבינא צ"ע:
3662
3663רבנאי אחוה דר' חייא בר אבא ברכות (כ"א ב') ע"ל רב הונא בר מניומי. הכי אמר שמואל כתובות (כ"א רע"ב) ובכתובות (נ' ע"ב) ר' בנאי אחוה דר"ח ב"א אתי לקמיה דשמואל:
3663
3664רבנאי חוזאה אחוה (וברי"ף בנו) דרב תחליפא ביצה פ"ב (ט"ו סע"ב):
3664
3665רבנאי משמיה דאביי ברכות (ל"ח ב'), אמר שמואל יומא (כ"א סע"א) חולין (ע"ו ב'), והא אמר רבנאי ב"מ (ב' א') כתב מהרש"ל צ"ל רבינא וענין ההוא (כ"ז) ג"כ רבנאי ואינו מגיה כלום, ועי' בפרק המוכר פירות נוסחא אחרת ר' בנאי:
3665
3666רבנן דקסרין משום ר' אבא מגילה (ה' א') בש"ר חייא בר טיטס. בש"ר יהודה בר טיטס, בש"ר יוסי בר' חנינא, ר' יעקב, רב כהן, ר' מיישא בשמם, בש"ר שילא דימה, שמואל בר אבא:
3666
3667רבסא מדרש חזית פסוק מי זאת עולה. כתב במתנות כהונה לשון קצר רב אסי:
3667
3668ר' רדיפא ור' אחא בש"ר בון בר כהנא ירוש' ר"פ מציאת האשה, ור' יונה בש"ר חונה פסחים פ"ד. סוטה רפ"ב, ור' יונה בש"ר אילא יבמות פ"א הלכה ב', ור' יונה ר' ירמיה ס"פ המדיר וקדושין פ"ב הלכה ה'. א"ר ניסא עירובין ספ"ק:
3668
3669רדיפא ר' יצחק בר רדיפא:
3669
3670רובין ירושלמי הלה א"ר יוחנן באו הרובין ובטלו המעשרות, ופי' הרא"ש בע"ז פ' ר' ישמעאל על חכמי ישראל אי נמי על שתיקנו מעשרות ובטלו מעשרותינו. ואני אומר כי אולי הם בני ר' חייא שנזכרו פ"ק דחולין רובין:
3670
3671ר' רומאנוס בזמן רבי ירושלמי בכורים פ"א הלכה ה'. ומגילה פ"א הלכה י"ג ר' רומנוס ובס"פ כירה ופ' הערל סוף הלכה ב' בבית רבי. א"ר זירא א"ר אסי א"ר יוחנן א"ר חנינא אמר ר' רומנוס לי התיר רבי פ' כירה (מ"ז א'), שלח רבי את ר' רומנוס יבמות (ס' ע"ב) ובנדרים (ל"ח א') ויתן יונה שכרה א"ר יוחנן שנתן שכרה של כל הספינה ואמר ר' רומנוס שכרה של ספינה הויא ד' אלפי דינרי זהב:
3671
3672רחבה דפומבדיתא אמר רב יהודה ברכות (י"ח סע"א) אמר רחבה א"ר יהודה כל הרואה המת ואינו מלוהו כו', ובשבת (ס"ג רע"א) אמר רחבה א"ר יהודה עצי ירושלים של קנמון היו, ומנחות (ל"ג סע"ב) אמר רחבה אמר ר' יהודה בי הרזיקי חייב ב' מזוזות, ולא פרש"י ותוס' כלום למה קראו ר' יהודה ולא רב יהודה, ובפסחים (י"ג רע"ב) רחבה אמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה כתבו התוס' אמר ר' יהודה לפי שרב יהודה הי' רבו מובהק קרי לי' רבי עכ"ל, ורש"י לא פירש כלום, ובסוכה (מ"ה רע"א) אמר רחבה אמר רב יהודה (צ"ל רבי יהודה) הר הבית סטיו כפול היה. ובפסחים (נ"ב ב') א"ר ספרא נקוט האי כללא דרב הונא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא (שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קבלה רש"י) דאמר רחבה א"ר יהודה (ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוי נמי בההוא דרא רש"י), ואין לומר דלמא ודאי שמע מר' יהודה נשיאה ע"כ אמר אמר ר' יהודה דא"כ הול"ל א"ר יהודה נשיאה אלא ע"כ מדאמר סתם ר' יהודה לפי שהיה מסופק, ובברכות (ל"ג ב') א"ר זירא נקוט דר' חייא בר אבא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דמרא שפיר כרחבה דפומבדיתא דאמר רחבה א"ר יהודה הר הבית סטיו כפול היה. פרש"י שהי' מדקדק בלשון רבו ואמר סטיו אעפ"י שבלשון משנה קורהו איצטבא בפסחים ובסוכה הוא דקדק בלשון רבו ולא אמר אצטבא כפולה היתה, ויש פותרין הא דרחבא מדאמר רבי יהודה דדייק ספיקא דרבוותא אי מדר' יהודה אי מדרב יהודה וקשה לי טובא חדא דרחבא לא ראה את רבי יהודה מימיו לא ר' יהודה בר אילעאי ולא ר' יהודה נשיאה, ועוד כלהו אמוראי נמי דייקי לומר דבר בשם אומרו, ועוד ליכא למימר מהא דדייק לישנא דשמעתא אלא ספיקא דרבוותא עכ"ל:
3672
3673והנה מ"ש רש"י דרחבה לא ראה את ר' יהודה נשיאה רש"ל גורס ר' יהודה הנשיא, וא"כ צריך להגיה גם בביצה אשר אעתיק בסמוך גם בפסחים (נ"ב ב') שהעתקתי לעיל ג"כ ברש"י ספק מר' יהודה נשיאה, ורציתי לומר דכוונת מהרש"ל להגיה דרחבא לא ראה את ר' יהודה הנשיא, ול"ג ר' יהודה נשיאה דהא איתא בב"ק (י"ט רע"ב) יתיב ר' יהודה נשיאה ור' אושעיא אקילעא דרבי (צ"ל דרב יהודה וכ"ה בס' יוחסין אות א' אצל אושעיא) יהודה נפק מלתא מבינייהו כו' וכתב בס' יוחסין שם וקשה מי נתן ר' יהודה נשיאה בבבל אקילעא דרב יהודה ואולי הלך שם פעם אחת (ע"ל רב אושעיא מ"ש שם) א"כ איך כתב רש"י דהא רחבא היה בפומבדיתא ולא מצינו שעלה לא"י הא רב יהודה היה ג"כ בפומבדיתא ור' יהודה נשיאה היה אצלו, כך ראיתי להמליץ בעד זקני הגאון מהרש"ל. אבל לפי זה יגדל הקושיא מה שרצה רש"י לסתור את היש מפרשים דלכך אמר ר' יהודה משום ספק אי מר"י הנשיא או מרב יהודה הא לא היה בדורו של ר' יהודה הנשיא ולא ראה אותו, הא ראה את ר' יהודה נשיאה והיה ספק לו אי שמע מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה, וכן דייק לישנא דרש"י בפסחים (שם) ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה שהיה נמי בההוא דרא עכ"ל. ואי הגי' ר' יהודה הנשיא לא היה בדורו. ועוד גדלה התמיה מ"ש רש"י לסתור פי' יש פותרין דקשה לי' טובא דרחבה לא ראה את ר' יהודה בר אילעאי מימיו איך עלה על דעת רש"י כי היש פותרין לא ידעו זה כי ר"י בר אלעאי קדם זמן רב, גם ר' יהודה הנשיא שהוא רבי קדם לו טובא, אלא ע"כ כוונת היש פותרין שהיה מסופק אי מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה שהיה בדרא ההוא. אמת כי הדין עם רש"י דאיך אפשר לפרש דקראו רבי יהודה לפי שהי' מסופק ממי שמע והא בכל מקום אמר רחבה א"ר יהודה בברכות ושבת ובמנחות ופ"ק דפסחים שהבאתי לעיל ובפ"ק דביצה ובחולין שאביא בסמוך, ואיך יסתפק בכלם ממי שמע. בביצה פ"ק (י"א ב') רחבא א"ר יהודה אף הפותח חביות ומתחיל בעיסתו התירו סופו משום תחילתו (פרש"י אמר ר' יהודה י"מ ספק משמי' דר' יהודה נשיאה ספק משמי' דרב יהודה ואני אומר לא ראה רחבה את ר"י נשיאה דהא (רחבה) מפומבדיתא הוה ולא מצינו שעלה לא"י. ועוד כי אמרינן בעלמא דדייק וגמר שמעתתא מרבו כרחבא הוה ל"ל דאפילו ספיקי דגברי גריס כדאמר בחולין (י"ח ב') בר יהודה ספיקי דגברי גריס (ספק אי משמי' דרב ספק אי משמי' דשמואל ע"ש) ונראה בעיני משום דרבו מובהק היה ולא הי' לומד מרב אחר הוה קרי לי' רבי דלא נספקיה בדרב יהודה אחרינא עכ"ל. וכ"כ תוס' לשון רש"י ומסיימין והא דאמר גמר שמעתתא מפומיה קאי אדאמר סטיו לפנים מסטיו ולא רצה לשנותו ולא אמר אצטוונית לפי שאותו לשון שמע מרבו עכ"ל כמ"ש רש"י בפסחים (נ"ב), ובחולין (ס"ב סע"א) אמר רחבא אמר ר' יהודה תסיל פסול כו' כתבו התוס' היינו רב יהודה סתמא ולפי שהי' רבו מובהק אמר רבי יהודה וי"מ משום דספק לי' אי שמע מר' יהודה התנא או מרב יהודה אמורא והיינו דאמר בעלמא דייק וגמר כרחבה כו' דאמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה, ואין נראה דא"כ הל"ל דאפילו ספיקי דגברי כדאמר גבי רב יהודה (כנ"ל) ספק משמי' דרב כו' ועוד דכי מייתי התם האי דסטיו כפול הוה לי' לאתויי נמי הך דשמעתין אלא היינו דיוקא דילי' ממ"ש בלשון רבו סטיו ולא אמר אצטוונית כו' עכ"ל. ואפשר הי' להמליץ בעד היש מפרשים שהוא מחמת ספק ממי שמע אף שהוא במקומות רבים, לפי דאי' ביומא (ע"ב א') אמר רחבה אמר רב יהודה קרע בגדי כהונה לוקה. ושם (ע"ב) אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות כו', וקראו שם רב יהודה, ע"כ משום דבמקומות הנזכרים לעיל היה מסופק ממי שמע ע"כ קראו ר' יהודה אבל ביומא בב' המקומות ידע בודאי ששמע מרב יהודה ע"כ קראו רב יהודה, אך מה שפרש"י בפסחים דדייק וגמר כרחבה ספק שמע מרב יהודה או מר' יהודה, קשה איך לא זכר מה שדחה הוא עצמו פי' זה בברכות, כי מסתמא כתב פירושו על ברכות תחלה, ועוד יש סתירה למה שפי' בפסחים דדייק וגמר היינו ספיקי דגברי שאמר ר' יהודה, א"כ למה הביאו במ"ש נקוט דרב הונא דדייק כרחבה ובברכות נקוט דר' חייא דדייק כרחבה דאמר ר' יהודה סטיו כפול כו', ואי כוונתו היה שדייק הוא במ"ש רבי יהודה לא ה"ל למימר דאמר סטיו כו' רק הל"ל דדייק כרחבה שאמר אמר ר' יהודה והיה כוונתו דבכל דבריו שאמר בשם רב יהודה אמר ר' יהודה, אע"כ דדייק קאי אמ"ש סטיו ולא אמר אצטבא, ואח"כ ראיתי שגם התוס' בברכות (ל"ג) כתבו וכוונו לזה והנאני, ע"כ הדיוק במ"ש דדייק כרחבה הוא מדאמר סטיו, אבל מה שקראו ר' יהודה הוא משום שהיה רבו מובהק א"כ צ"ל גם ביומא (ע"ב א' ב') אמר רחבה אמר ר' יהודה:
3673
3674ובערוך ערך רב כתב וז"ל פי' הוה מספקא לי' אי משום רב יהודה אי משום ר' יהודה והי' מדקדק שלא יחליף השמועות והיה שונה רבי ואמר רבינו יחי לעד אינו כן אילו היה אומר רבי ולא היה אומר לא רב ולא רבי ואינה מלה כאן ואינו אומר טעם ולא כבוד לו וכך אמר יחי לעד כי רחבה לא ראה ר"י מעולם ולא ראה אלא רב יהודה וסופר טעה וכתב ר' יהודה וראו הגאונים בזמן הזה שאין באותו דבר רבי ואמר כך אלו דברי ר' חננאל ז"ל ולפי' ראשון מצאנו סיוע בפ' מקום שנהגו אמר רב ספרא כו' (ע"ל) עכ"ל. לא הבנתי דבריו ואולי יש איזה ט"ס והעתקתי כמו שהוא ומי שלבו שלם יתקנו וישא ברכה:
3674
3675והוא בעל חומה (בת איסי בר' יצחק ברב יהודה ובעלה השני ר' יצחק בריה דרבה בב"ח) ואחר מותו נשאה אביי, ודבר חידוש שהיה תלמיד מובהק לרב יהודה ונשא בת בן בנו ואולי לזקנותו של רב יהודה היה תלמידו, או רחבה נשא חומה בזקנותו. ובניו איפא ואבימי, ונראה דאיפא ואבימי בניולא היו מן אשתו חומה דאיפא ואבימי תנו שבועות בי רבה (ע"ש) וגם ר' יצחק ברב יהודה אבי אביה של חומה למדו שבועות בי רבה (עיי' רב אחא בר הונא) וכן איפא שאל את רב יהודה (ע"ש). הוא ורב הונא בר חיננא תרגמינה. אתא לקמי' דרב יוסף א"ל אביי ב"מ (כ"ט רע"ב), בעא מרבה עירובין (כ"ב ב'), בדק לרבנן שם (ע"ו רע"א), אמר רחבה שבת (מ' ע"ב). אמר רחבה ס"פ אעפ"י, קשו בה בני רחבה שבת (ק"ג רע"א):
3675
3676רב רחומי אמר לאביי פסחים (ל"ט א'), בן רחומי בעא מאביי נזיר (י"ג א'). יתיב קמי' דרבינא ואמר משמי' דרב הונא בר תחליפא זבחים (ע"ז א'), רב רחומי מתני הכי א"ר יהודה בריה דרב שמואל (בר שילת כ"ה באשר"י) משמי' דרב עירובין (י"ד סע"ב). מאי פתחי שימאי פליגי ר' רחומי ורב יוסף חד אמר כו' וחד אמר כו' עירובין (י"א א'), ובמנחות (ל"ג ב') מאי פתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ואבא יוסי ח"א כו' (צ"ל יוסף וכ"ה ברי"ף הלכות קטנות ה' מזוזה) מת בערב יו"כ במחוזא לפני רבא, הוה שכיח קמי' דרבא במחוזא ורגיל לבוא לביתו כל מעלי יומא דכיפורי יום א' משכי' שמעתתא הוי מסכי' דביתהו השתא אתי לא אתי חלשה דעתה אחית דמעתא מעינה אפחת דרגא מתותי' ונח נפשי' כתובות (ס"ב ב'). איתביה לרבינא חולין (פ"ט סע"א), ראיתי את רבינא יומא (ע"ח א'), עיי' חלק א' ד' אלפים ר"ג שהי' ראש ישיבה בפומבדיתא י"ג שנים:
[הגהות: רחומי, מנחות (ל"ג ב') רב רחומי ואבא יוסי ובשס"ח רבה רחומי ט"ס וענין ההוא עירובין (י"א א') רב רחומי ורב יוסף וצ"ע:]
[הגהות: רחומי, מנחות (ל"ג ב') רב רחומי ואבא יוסי ובשס"ח רבה רחומי ט"ס וענין ההוא עירובין (י"א א') רב רחומי ורב יוסף וצ"ע:]
3676
3677ר' רחמאי ר' פנחס הוה שכיח קמיה בכיף ימא דגנוסר וזקן ושבע ימים היה ועיניו כהו לראות אמר לר' פנחס שמעתי דיוחאי חברנא אית לי' מרגליות אבן טבא כו' (רמז על ר"ש ובנו ר"א) זוהר בראשית על"ו ע"ש באורך:
3677
3678ר' רימון מדרש שמואל ר"פ י"ג:
3678
3679רכיש בר פפא משמי' דרב (חולין מ"ב ב', נ"ה א'). והוא בר פפא הקדמון:
3679
3680[הגהות: רמי, א) תענית (ט' א') רמי בר חמא אמר רב מאי עד בלי די וענין ההוא בשבת (ל"ב סע"ב) רמי בר רב אמר רב מאי עד כו' וענין ההוא במכות (כ"ג ב') רמי בר רב מאי עד כו' ל"ת. ב) זבחים (ס"ב ב') רמי בר חזקיה צ"ל יחזקאל ל"ח. ג) חולין (ק"י ע"א) רמי בר תמרי דהוא רמי בר דקולי, ובמנחות (כ"ט רע"ב) ראמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דקולי וביבמות (פ' א') רמי בר דקולי צ"ע איזה יכשר ל"ת:]
רמי בר יחזקאל שבת (ס' ע"א), תני רמי ב"י עירובין (י"ד ב', נ"ח ב') שבת (קל"ח א'), דתני רמי בר יחזקיה זבחים (ס"ב ב') צ"ל יחזקאל כי ענין ההוא עצמו ביומא (נ"ח ב') יחזקאל. רב יהודה אחיו כתובות (כ"א סע"א, ס' ע"א) אמר לא תצייתו להני כללי דכייל יהודה אחי משמי' דשמואל וע"ש (ע"ו ב'). ובחולין (מ"ד א') כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תצייתו להני כללי דכייל יהודה אחי משמי' דרב. מתני לי' רב יחזקאל לרמי בריה א"ל רב יהודה אבא לא תתני הכי (ע"ש). שלח לרב הונא נימא לן מילי מעלייתא דאמרת לן משמי' דרב שבת (קל"ח ב'), שלח לרב עמרם נימא לן מהני מילי דרב אסי עירובין (ק"ב א'), ר' אמי בר יחזקאל ור' בא בשם רב ור' זעירא בשם רב יהודה ירושלמי תענית ספ"ב ושם פ' כיצד מעברין, אקלע לבני ברק חזא עיזי דאכלי תאנים ודייב דבש מתאנה ותלב מנייהו אמר היינו זבת חלב ודבש דארץ ישראל כתובות (קי"א ב'):
רמי בר יחזקאל שבת (ס' ע"א), תני רמי ב"י עירובין (י"ד ב', נ"ח ב') שבת (קל"ח א'), דתני רמי בר יחזקיה זבחים (ס"ב ב') צ"ל יחזקאל כי ענין ההוא עצמו ביומא (נ"ח ב') יחזקאל. רב יהודה אחיו כתובות (כ"א סע"א, ס' ע"א) אמר לא תצייתו להני כללי דכייל יהודה אחי משמי' דשמואל וע"ש (ע"ו ב'). ובחולין (מ"ד א') כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תצייתו להני כללי דכייל יהודה אחי משמי' דרב. מתני לי' רב יחזקאל לרמי בריה א"ל רב יהודה אבא לא תתני הכי (ע"ש). שלח לרב הונא נימא לן מילי מעלייתא דאמרת לן משמי' דרב שבת (קל"ח ב'), שלח לרב עמרם נימא לן מהני מילי דרב אסי עירובין (ק"ב א'), ר' אמי בר יחזקאל ור' בא בשם רב ור' זעירא בשם רב יהודה ירושלמי תענית ספ"ב ושם פ' כיצד מעברין, אקלע לבני ברק חזא עיזי דאכלי תאנים ודייב דבש מתאנה ותלב מנייהו אמר היינו זבת חלב ודבש דארץ ישראל כתובות (קי"א ב'):
3680
3681רמי בר חמא רב אויא נשא אחותו (ע"ש וצ"ע). אמימר בן בתו (ע"ש). בכתובות (כ"א רע"ב) ברש"י דא"א לומר שאמר רמי ב"ח עדות על אמימר ורב אשי שהיה רב אשי כמה דורות אחריו כי ביום שמת רבא נולד רב אשי. א"ר אסי עירובין (ק' ע"ב). רב אשי נשא בתו (ע"ש וצ"ע), א"ר הונא עירובין (ה' סע"א), רב הונא אקלע לארגיזא רמי לי' בר אושפזיכנא כו' א"ל כבר שנייה רמי ב"ח זבחים (י"ח רע"ב). רב חסדא חותנו ורבו ובעא מיני' עירובין (ח' סע"ב, ל"ד ב', ע"ג א') פסחים (כ"ז ב') יומא (נ"ח א') כתובות (פ"ו ב'). כתב היוחסין בהג"ה אמר שמואל אף שהאמת כן הוא שהיה תלמיד רב חסדא כדמוכח פ"ק דב"ב י"ב ב') מ"מ קשה דבב"ק (כ' סע"א) רב חסדא שאל מרמי ב"ח דבר א' וא"ל רמי ב"ח מתניתין היא וא"ל רב חסדא היכא א"ל רמי ב"ח לא אודיעך עד שתשמשני ושקל ר"ח סודרא וכרך עלי' ואז א"ל וקנא בי' רבא ואמר כמה לא חלי ולא מרגיש כו' משום דאינו דומה כו'. (בסוכה (כ"ט רע"א) רבה בר חמא נ"ל ט"ס וצ"ל רמי בר חמא), כי הוו קיימי קמי' דרב חסדא מרהטי בגמרא בהדדי והדר מעייני כתובות (נדה ב'), בפסחים (כ"ז ב') ר' אמי ב"ח נראה כי אחד הוא וט"ס, ר' יוסף בר חמא פליג עמו, א"ר יצחק, רב יצחק ברב יהודה למד אצלו והלך לפני רב ששת, אמר לר' ירמיה מדיפתא, ורב כהנא. לא אזמין על רב מנשיא בר תחליפא ואמר רבא שמת בקיצור ימים על שלא הזמינו (ע"ש), קמי' דרב נחמן חולין (ל"ה א'), ואמר לר"נ ב"ק (ק"ו א'), ואיתבי' לר"נ ב"מ (ס"ה א') עירובין (ל"ד ב'), אמר ר"נ גיטין (ל"ט ב'). ורב ספרא, רב עוקבא אחיו לקח ג"כ בת רב חסדא (ע"ש), רב עמרם בביצה (כ"ט ב') דביתהו דרב אשי נהלא קמחא כו' אמר רב אשי אשתי ברתי' דרמי ב"ח מרי דעובדא ואי לאו דחזיה כו' והתם הוה מדקדק במעשיו (ע"ש) ובאשר"י הגירסא ורמי ב"ח הוה שכיח קמי' דרב פפא וברי"ף פפי מרי דעובדא ואי לאו דחזי כו' והוא תמוה מה שאינו נזכר בגמרא, גם לא מצאתי בש"ס שיהי' רמי ב"ח לפני רב פפא. אמר רב תענית (ט' א') ובשארית יוסף מנאו בתלמידי רב וצ"ע דהא מת בקיצור שנים בימי רבא כנ"ל, והיה בן גילו של רבא כדמוכח בב"ב (י"ב ב') דברתי' דרב חסדא יתבה בכנפיה דאבוה ויתבי רמי ב"ח ורבא אמר לה מאן בעית מנייהו אמרה תרווייהו ואמר רבא ואנא בתרא, וכן הוה שלקחה עשר שנים אחר מות רמי ב"ח (ע"ש), ורבא נולד יום שמת רב יהודה תלמיד רב ואיך יהיה רמי ב"ח תלמיד רב. ויגעתי ומצאתי שאותו ענין הנזכר בתענית שאמר רמי ב"ח אמר רב הוא נזכר במכות (כ"ג ב') ושבת (ל"ב סע"ב) אמר רמי בר רב אמר רב, ע"כ דגמרא דתענית אטעי' לבעל ש"י ולא נתן על לבו כי ט"ס הוא בתענית, א"ל רבא לפום חורפיה שבשתא ב"מ (צ"ו רע"ב), וא"ל רבא אגב חורפי' לא עיין בה עירובין (צ' רע"א) ורבא נשא אשתו (ע"ש). והיה חריף וכל ימיו רבה הי' מקשה לו, לא ידעתי היכא אקשי לי' רבה, רבב"ח עסיק לבריה בי רב שמואל בר קטינא א"ל רמי ב"ח ברכות (מ"ז א'), איתביה לרב שמואל בר יצחק בר מרתא, אר"ל מנחות (ל"ה ע"ב) ע"ז (מ"ה א'), רב ששת לר' אבא בר זבדא (ע"ש) וקרי עלי' דרב ששת וישם דוד הדברים בלבו:
3681
3682רמי בר רב אמר רב שבת (ל"ב סע"ב) מכות (כ"ג ב') ע"ל רמי בר חמא:
3682
3683רמי בר רב יודא אמר רב פסחים (ס"ב סע"ב) זבחים (נ"ה סע"ב):
3683
3684רמי בר רב יוד תענית (כ"ב סע"ב) אמר ב' דברים פרש"י חכם ששמו יוד:
3684
3685רמי בר שמואל אמר לרב נחמן כתובות (צ"ז א'), ורב יצחק בריה דרב יהודה תנו נדה בי רב הונא אשכחינהו רבה ברב הינא נדה (י"ז רע"ב). היוחסין אצל שמואל בר אבא הכהן כתב שהי' לו בן רמי א"כ זה הוא ושכח להזכירו במקומו:
3685
3686רמי בריה דרב ייבא שבת (פ"ג סע"א) ביצה (ח' ב') ערכין (י"א ב') ע"ז (ט"ו א'):
3686
3687רמי בר ברבי הוא נהרבלאי (ע"ש ובר ברוני):
3687
3688רמי בר ברכיה:
3688
3689רמי בר פפא אחותו נשאה רב אויא (צ"ע שם) הספיד את רב אויא (לא מצאתי), רב יהודה ורב שמואל בר רב יהודה הוו קיימי אגודא דנהר פפא והוה קאי רמי בר פפא מהך גיסא רמא להו קלא מהו למיעבר לגבייכו למשאל שמעתא כו' יומא (ע"ז ב'):
3689
3690רמי בר תמרי דהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, אקלע לסורא בעיו"כ ושדו כולי עלמא לכחלייהו ואיהו לקחם ואכלם אייתוהו לקמי' דרב חסדא א"ל אמאי תעביד הכי א"ל מאתרי' דרב יהודה אנא דאכל א"ל נותנין עליו חומרי מקום כו' א"ל חוץ לתחום אכלתינהו א"ל כו' חזייה דלא מנח תפילין א"ל מ"ט כו' א"ל חולה מעיים הוא ואר"י דפטור חזייה דלא רמי חוטי א"ל מ"ט א"ל טלית שאולה היא ואר"י דפטור כל ל' יום אדהכי אייתוהו לההוא גברא דלא מוקיר אביו ואמו כפתוהו א"ל שבקוהו דכל מצוה שמתן שכרה בצדה אין ב"ד מוזהרין עילי' א"ל חזינא דחריפא טובא א"ל אי הוית באתריה דרב יהודה אחוינא לך חורפאי חולין (ק"י ע"א), אכן במנחות (כ"ט רע"ב) ראמי בר תמרי דהוא חמוהי דרמי בר דיקולי איפסק ליה ו' דויהרג אתא לקמי' דר' זירא, רמי בר דיקולי אמר שמואל יבמות (פ' ע"א):
3690
3691רמי בר דיקולי עיי' לפני זה:
3691
3692רמי בר אבא בחולין (קי"א סע"א) רב אשי אקלע לבי רמי בר אבא חמוה חזיי' לברי' דרמי בר אבא דקא שפיד כבדא עילוי בשרא אמר כמה יהיר האי מרבנן, כתב היוחסין [באות א' אצל רב אשי] יש נוסחא כי רב אשי לקח בת רמי בר חמא (ע"ש וצ"ע) אלא רבי אסי לקח בת רמי בר אבא עכ"ל, וקשה להגיה רב אסי כי ברי"ף ואשר"י הגירסא רב אשי אקלע לבי רמי בר אבא חמוה. ועוד דרמי בר אבא הי' בזמן רב יוסף ורב הונא אבל רב אסי היה תלמיד חבר לרב קדמו טובא ואיך נשא בתו. קמבעי לי' הא דרב חסדא אתא לקמי' דרב פפא ואסר ליה כו' ולקמיה דרב הונא ואסר ליה מגילה (כ"ו ב'), צ"ע אם היה רב פפא ורב הונא בדור אחד כי רב חסדא תלמיד דרב הונא ורבא תלמיד רב חסדא ור"פ תלמיד רבא, ובעירובין (ס"א א') א"ר יוסף אמר רמי בר אמי אר"ה נראה ט"ס וצ"ל בר אבא (וכן מצאתי בש"ס דפוס בערלין רמי בר אבא) ורבא תלמיד רב יוסף, ואולי ר"ה הנ"ל הוא רב הונא ברב יהושע חבירו של רב פפא. אמר רב הונא עירובין (י' ע"א). א"ר אסי שם (ק' ע"ב) אבל ברי"ף ואשר"י הגירסא אמר רב אשי. התקין ר' יוסי בציפורן סנהדרין (י"ט סע"א), אריב"ל תנחומא פ' בא. ועל דבריו אמר רבה בר אבוה תענית (י"ז ב'), א"ר יצחק ברכות (נ"ט ב') שני דברים:
3692
3693רמי בר אמי עיין רמי בר אבא:
3693
3694רמי בר מרי נכדו של רב ירמיה בר אבא:
3694
3695רמי בר חלקיה עיי' מניומי בר חלקיה:
3695
3696רמי בר אבין עיי' ר' אמי בר אבין:
3696
3697רמיטא בר ינאי:
3697
3698רמש אבא שאול בנו:
3698
3699רעילאי גידל בנו:
3699
3700רפרם ביסיכרא פ' המפקיד (מ"ב א') פרש"י שם מקום ואותו ענין הוא בפסחים (ל"א סע"ב) רפרם בר פפא מסיכרא א"כ אחד הוא והיוחסין עשה לרפרם בר פפא מדור בפני עצמו:
3700
3701רפרם בר פפא קמיה דרב חסדא (עיי' לפני זה) א"ר חסדא ברכות (כ"ו א', נ"ט סע"א) שבת (פ"א א') תענית (י"ג רע"א) עירובין (פ"ג א') קדושין (פ"א סע"ב) סנהדרין (מ"ח א'), א"ל רב חסדא נדה (ס"א ב') תרגמא קמי' דרב חסדא שבת (פ"ב א'), א"ל רבא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמי' דרב חסדא ברכות (ח' א'), א"ל רבא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דהוה עביד רב הונא (ע"ש), רבא אמר עליו פתיא אוכמא בהדי פלוגתא למה לך (ע"ש), עיי' חלק א' ד"א קמ"ג:
3701
3702רפרם השני ראש ישיבה בפומבדיתא עשר שני:
3702
3703רפרם ר' אבהו אביו של רב שמואל דרש לפניו (ע"ש). כפייה לרב אשי פרש"י הקיפו בראיות כתובות (פ"ו א') ובב"ק (צ"ח ב') פרש"י רב אשי שרף בילדותו שטר ואכפייה שישלם, ועיי' ט"ז באו"ח ס"ס שמ"ג. בכריתות (י"ד סע"א) דרפרם בדותא היא, בכורות (ל"ו ע"ב) רפרם בפומבדיתא הוה ליה בוכרא יהיב לכהן בלא מום ושדא בי' מומא יומא חד חלש רפרם בעיניו והביא הבכור לפניו שסבר שלא יכירו, א"ל לאו אנא דיהבית לך. פליג עם רב אחא יבמות (ל"ז א'), רפרם ורבינא ורב נתן (ע"ש):
3703
3704רקתא רב סמא בנו:
3704
3705אבא שאול בן בטנית במשנה ס"פ אין צדין מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מעיו"ט ונותנן ללקוחות ביו"ט אבא שאול אומר אף במועד עושין כן מפני בירורי המדות ע"ש בגמרא שכינס ש' גרבי יין מברורי המדות והביאם לירושלים לגזברים ולא רצו לקבל ואמרו לו שיעשה צרכי רבים פירש"י חכם גדול היה ומפני ביטול בית המדרש היה ממלא מדותיו בלילה. והיוחסין [בסדר הדורות בענין ר' צדוק] כתב אמרו עליו על ר' אבא (ר' אבא זה אינו יודע מי הוא) ועל ראב"צ ועל אבא שאול בן בטנית שהיו הדיונים בירושלים כל ימיהם והיו ממלאים מדותיהם מעיו"ט תוספתא פ"ג דביצה, וצ"ע אם ראב"צ היה בדורו אחר שהיה בימי אביו של ר' צדוק. כדאיתא סוף שבת במשנה, מעשה בימי אביו של ר' צדוק ובימי אבא שאול בן בטנית שפקקו את המאור בטפיח. בפ' מקום שנהגו (נ"ז א') תניא אבא שאול אומר קורות של שקמה היו ביריחו והיו בעלי זרוע נוטלין אותם עמדו בעליהם והקדישום ועליהם אמר אבא שאול ב"ב משום אבא יוסי בן חנן. ובתוספתא מנחות פי"ג ועליהם אמר אבא שאול בן בטנית ואבא יוסי בן יוחנן איש ירושלים אומר כו'. יש לפרש שני פירושים או אבא שאול ב"ב או אבא שאול אומר מה שאמר אבא שאול ב"ב שהוא קדמון לו וכן כתבם הרמב"ם לשנים. בנו בטנית (ע"ש) בזמן רבי:
3705
3706אבא שאול במשנה אבות פ"ב ח', פאה פ"ח ה'. כלאים פ"ב ג'. שבת פכ"ג ג'. עירובין (דף כ"ט). ביצה פ"ג ח'. שקלים פ"ד ב'. כתובות פ"ז ו'. נדרים פ"ו ה'. גיטין פ"ה ד'. קדושין פ"ד ב'. ב"מ פ"ד י"ב, פ"ו ז'. ב"ב פ"ב ז' י"ג. סנהדרין פ"י א'. מכות פ"ב ב'. מנחות פ"ח ג', פי"א ה'. מדות פ"ב ה', פ"ה ד'. אבא שאול אומר ר"ע אומר תוספתא כלאים פ"ג. אבא שאול אומר כו' ראב"י אומר שם מנחות פ"ט. ובפ' המפלת (כ"ד ב') תניא אבא שאול אומר קובר מתים הייתי ופעם א' רצתי אחר צבי ונכנסתי בקולית של עוג מלך הבשן ורצתי אחריו ג' פרסאות וקולית לא כלתה ופעם אחת נפתח מערה תחתי ועמדתי תוך גלגל עין של אבשלום עד חוטמו ושמא תאמר אבא שאול ננס הוה אבא שאול ארוך בדורו היה ור' טרפון מגיע לכתפו ור"ט (ברבה במדבר ר"ע ע"ש) ארוך בדורו, ור"מ לכתפו, ורבי לכתפו, ר' חייא לכתפו, רב לכתפו, רב יהודה לכתפו, ואדא דיילא (ע"ש) לכתפו, פרשתכינא דפומבדיתא (פי' שם אדם) לאדא דיילא עד פלגא, וכולי עלמא לפרשתכינא עד חרצי'. וכתבו התוס' בערוך ורש"י פירש שם איש ואינו כן דא"כ הל"ל מפומבדיתא ופירש רשב"ם לשון פרנסות וממשלה עכ"ל. ורב צמח פירש איש גבור גבוה מבל עם. ואף כי האמת שהיו גדולי הגוף ומכאן מביאין רש"י והערוך ראיה על רב שהיה שמו אבא אריכא, אבל האמת אומר שנתמעטו החכמות מדור לרור כי הכל בא מהרב לתלמידו ואבא שאול חכמתו גדולה על כולם היה קובר הסברות הכוזבות שהם מתים (יוחסין בסדר הדורות). הוא ואשתו קבורתם בכפר כריא (גא"י):
[הגהות: אבא שאול, נדה (ל"ח א') אבא שאול משמי' דרב צ"ע ל"ת:]
[הגהות: אבא שאול, נדה (ל"ח א') אבא שאול משמי' דרב צ"ע ל"ת:]
3706
3707אבא שאול מבית מרמשא היה יחיד בדורו והיה כמו תלמיד חבר לריב"ז, אבא שאול אומר משמו (פ"ב דאבות, אבל שם סתם אבא שאול לא מבית רמשא) אבל רב צמח גאון פירש משמו משם נפשו, ובמסכת שמחות (פי"ב) ציוה את בניו שיקברוהו תחת מרגלותיו של אביו ויתירו תכלת מפליונו (עי' בתוס' ב"ב (ע"ד א') אבא שאול בן בטנית צוה כן וכעת אין מס' שמחות לפני) והיה קובר מתים כו' בפרק המפלת (יוחסין בסדר הדורות), א"כ נראה דאבא שאול הנזכר לעיל לפני זה הוא היה מבית מרמשא ולא ידעתי מניין לו זה:
3707
3708אבא שאול בן אמא מרים והלכה במותו תנא דברייתא פ' הכותב (יוחסין שם) בכתובות (פ"ז א ) א"ר נחמן אמר שמואל משום אבא שאול בן אמא מרים ואמר שמואל הלכה כמותו ועי' תוס' יכתובות (מ"ד א'):
3708
3709אבא שאול גבל של בית רבי פ"ב דפסחי' (ל"ד א') יוחסין שם. והנחלת שמעוני מביאו עם אבא שאול שקדמו הרבה לו:
3709
3710אבא שאול משמיה דרב נדה (ל"ח א') לא ידעתי מי הוא:
3710
3711אבא שאול בר נש ואמרי לה בר רמש נדה (כ"ה ב'):
3711
3712אבא שאול בן ננס אדר"נ ר"פ כ"ח:
3712
3713רבי שאול דנווה בש"ר שמעון מ' קהלת פ' ויותר שהיה קהלת חכם פי' המתנות כהונה שם עיר. ובפ' בהר פ' ל"ד שילא דנוהא. ובמ' רות פסוק ותאמר לה חמותה ובירושלמי שבת פ"ב הלכה ה' ר' שילא דינוה אמרו רבנן דקסרין בשמו, ואולי הכל אחד:
3713
3714ר' שאול בזמן ד' זירא (לא מצאתי):
3714
3715שאול יוחנן בן שאול. יונתן בן שאול. חלפתא או תחליפא ב"ש:
3715
3716שאונה ר' חנא בר שאונה. ר' יוחנן ב"ש. רבה ב"ש:
3716
3717רב שבא בזמן רבא. אמר לרב כהנא הוריות (ה' סע"ב):
3717
3718שבא רב בר שבא. רבין ב"ש. שמואל ב"ש:
3718
3719שבור מלכא כן נקרא רבה (ורבא) ושמואל (ע"ש):
3719
3720שבחת בריה דר' חנינא ויש נוסחא ברי' דרבינא ושכב דקץ תאנה בלא זימנה. בב"ב (כ"ו א') א"ר חנינא לא שכיב שבחת ברי אלא דקץ תאנה בלא זימנא. פירש"י שבחת ברי כך שמו. א"כ י"ל דכוונתו שלא תפרש שהיה בנו של ר' חנינא ע"כ אמר לא שכיב שבחת ברי ולשלול פי' זה כתב שבחת ברי כך שמו. ונראה ראיה לפירש"י שלא היה בנו של ר' חנינא אלא שמו שבחת ברי דבב"ב פ' י"נ (קכ"ו ב') ההוא דאתא לקמי' דר' חנינא א"ל מוחזקני בזה שהוא בכור א"ל מנא ידעת א"ל דכי אתו (החוששין בעיניהם) לגבי אבוה אמר להו זילו לגבי שבחת ברי דבוכרא הוא ' ומסי רוקיה עכ"ל. ואיך יזדמן דר' חנינא אמר שבחת ברי ר"ל בני וכן אבוה אמר זיל לגבי שבחת ברי ר"ל בני ובחדא רוקא תפיתו לומר ברי ולא אמר אחד מהם שבחת בני כמורגל בכל הש"ס לומר בני. לכן פירש"י ששבחת ברי כך שמו ולא היה בן ר' חנינא, אבל הרשב"ם כתב שבחת ברי שם הבכור ולאו היינו בריה דר"ח דאמר בפ' לא יחפור אר"ח לא שכיב שבחת ברי כו'. א"כ נראה מלשונו דשבחת. דפ' לא יחפור היה בן ר' חנינא וברי ר"ל בני ודייק זה דהול"ל זילו לגבי שבחת ברי בני דאפשר דכמה שבחת איכא בשוקא אלא ברי ר"ל בני. אבל נראה לדעתי דשבחת ברי כך שמו והכל אחד דפ' לא יחפור ודפ' י"נ. ואתה בר בי רב, תקרב אשר לחכך יערב:
3720
3721שבנא איש ירושלים שבת (י"ב רע"ב) פי' רש"י אדם גדול היה והתוס' כתבו ב' שבנא היו שבנא אשר על הבית ושבנא הסופר, ובס"פ הממונה כתבו דאחד היה וגירסת תוספות בשבת שכנא בכ"ף, ועי' תשובת מהרי"ט בר"פ שני דייני גזירות (ק"ד) דשנים היו. וע"ש בתוס':
3721
3722שבנא אחיו של הלל עסק בסחורה ורצה " לחלוק עמו (ע"ש) סוטה (כ"א א'):
3722
3723שבתאי בר מרינוס אקלע לבבל לא יהבו ליה עיסקא ולא מזוני ואמר שבאים מערב רב ביצה (ל"ב ב'). שבתאי בריה דר' מרינוס אתא לקמי ר' חייא ב"מ (י"ז א'):
3723
3724ר' שבתאי פ"ק דסנהדרין (ח' א') א"ר חנן ואיתימא ר' שבתאי, ובפ' אלמנה ניזונית. א"ר אשי אמר ר' שבתאי מקבלים עדים שלא בפני בע"ד תהי בה ר' יוחנן ב"ק (קי"ב ב'). נראה דזה רב אשי הקדמון מדתהי בה ר' יוחנן. א"ר יצחק מגדלאה. בנדה (מ"ו א') ר' כרוספדאי בר' שבתאי אבל בסנהדרין (ס"ט א') א"ר כרוספדאי א"ר שבתי, ובתוס' גיטין (י"א) שבתאי שם נכרי ושבתי שם ישראל, וצ"ע כי קשה להגיה בכל המקומות הנ"ל שהם שבתאי:
3724
3725ר' שבתי ירושלמי פאה, אלמנת ר' שבתי הזה מבזבזה בניכסי ירושלמי מכות, ר' שבתי אמר חזקיה גיטין (כ"ו רע"ב) וב"ב (קס"ג א') ובירושלמי גיטין פ"ג הלכה ב'. בש"ר חייא ירושלמי סנהדרין פ"ג. ר' שובתי ורב חסדא לפני ר' יוסי ירושלמי פ' השותפין שנדרו. ר' יוסי בשמו חלה פ"ב הלכה ג', ובפ' המגרש ר' ייסא ב"ר שבתי ונראה שצ"ל א"ר שבתאי או ר"ל בשם ר' שבתי, ר' חנינא בריה דר' שבתי או שובתי:
3725
3726שגובלי רב מנשיא בנו:
3726
3727ר' שהיה פ"ג דזבחים (עי' ר' שייא):
3727
3728ר' שובתי דצדוקי הורה לו ר' אלעזר ירושל' שביעית פ"ב הלכה ה':
3728
3729שומני ר' אבא או רבה בנו:
3729
3730שונם ר' יוסטא או איסטי בנו:
3730
3731רב שזבי אביו (או חמיו רש"י) היה רגיל בשרגי טובא ואמר רב חסדא שיצא ממנו גברא רבה שבת (כ"ג ב'), משמיה דראב"ע פסחים (קי"ח א') ע"ז (י"ט א') משום ראב"ע עירובין (נ"ד ב'). א"ר הונא בכורות (י"א א'). א"ר חסדא שבת (קל"ו ב') עירובין (פ' ע"ב) יבמות (פ"ג ב'). א"ר יוחנן יומא (פ"א א'). אמר לר' יוסי בר אנין זבחים (ס"ט ב'). רב יימר בנו. א"ר נחמן עירובין (ע"ז א'). אמר לרבא כריתות (ד' ע"ב). אמר רבא גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה גיטין (נ"ה ב'). אמר רבא אטעייה רב שזבי לרב חסדא ודרש שבת (ק"כ ע"א), בעא מרבה ב"ק (נ"א ב'):
3731
3732שזבי בר יימר לרב חסדא (לא מצאתי):
3732
3733שטח ר' שמעון בנו תנא, והיוחסין מביא שטח ר' שמעון בנו אמורא (ע"ש) לא מצאתי:
3733
3734ר' שייא אמר כוותי' דרב אשי מסתברא זבחים (ל"ד ב') וביוחסין ר' שהיה פ"ג דזבחים אולי כך היה הגירסא לפניו או ט"ס הוא:
3734
3735ר' שילא איש כפר תמרתא אמר רב אסי דרש ר"ש איש כפר תמרתא מגילה (ט"ז רע"א). א"ר חנינא בר פפא דרש ר"ש איש כפר תמרתא שם (ע"ב) ובסוטה (ל"ה א') נדה (כ"ו א'). א"ר יוחנן ב"ר רפ"ו וענין ההוא בירוש' ספ"ב דר"ה וס"פ חומר בקדש ושח"ט ק"ד. ר' לוי בשמו רבה פ' קדושים פכ"ד ומ' חזית פסוק יונתי בחגוי הסלע, רב אחא בנו ולוי אמר בשמו ע"ש וצ"ע:
3735
3736ר' שילא היה שופט ע"פ הקיסר ונעשה לו גם על המלשין כדאי' בברכות. ולעיל אות ר' כתב היוחסין על רבה בר שילא שהיה שופט כו' ומזכי שטרא לבי תרי, וז"ל הגמרא שם (נ"ח א') ר' שילא נגדיה לההוא גברא דבעל זונה אזל אכל קורציה בי מלכא איכא גברא חד יהודאי דדאין בלי הורמנא דמלכא שדר עליה פריסתקא כי אתא א"ל מ"ט נגדתיה א"ל משום דבעל חמרתא א"ל אית לך סהדי א"ל אין אתא אליהו אידמי להו כאינש ואסהיד אמרו ליה אי הכי בר קטלא הוא אמר אנן מיומא דגלינן לית לן רשות למיקטל כו' עד דמעייני בדינא אר"ש בריך רחמנא דיהב לכו שולטנא ורחמי דינא א"ל הואיל וחשבינא עלייכו יקרא דמלכותא לידון האי לכולי דינא ויהב ליה קולפא דפרזלא וא"ל תיב אפתחי דרומי ודון דינא כי נפיק א"ל ההוא גברא עבד רחמנא ניסא לשקרי א"ל ולאו חמרי איקרו דכתיב בשר חמורים בשרם. רצה לילך. ולהגיד דקרינהו חמרי אמר האי רודף הוא מחייה בקולפא וקטליה. יאיר הגלעדי השופט הוא ר' שילא שנעשה שופט והיה מניצוץ פנחס וההוא גברא מזמרי (ג"נ). רשב"ג אומר משום ר' שילא:
3736
3737רב שילא בזמן רב ושמואל והתיר במים שאין להם סוף. ביבמות (קכ"א א') ההוא גברא דטבע באגמא דסמקי ואנסיב רב שילא לדביתהו אמר רב לשמואל נשמתיה א"ל נשלח ליה ברישא שלחו לו מים שאין להם סוף אשתו אסורה או מותרת שלח להו אסורה ואגמא דסמקי מים שיש להם סוף או שאין להם סוף שלח להו מים שאל"ס ומר מ"ט עביד הכי מטעי טעינא כו' קרי שמואל עליה דרב לא יאונה לצדיק כל און, ורב קרי עליה דשמואל ותשועה ברוב יועץ כו'. הוה ריש סדרא בבבל ורב קם עליה באמורא (ע"ש). א"ר חסדא א"ר שילא ברכות (ט"ו ב') כתובות (ע"ה א'), אמר רב נחמן אמר רב שילא אמר רב ברכות (מ"ט רע"ב). דבי ר' שילא אמרי ר"ה (כ"ג א') תענית (י"א א'). אמר רב אדא אמרי דבי ר' שילא סנהדרין (ק"ח ב'), מחכו עליה במערבא שם (ק"ט א'). ולא ידעתי אם זה רב שילא אינו הנזכר לפני זה אך היוחסין חלקן לשנים גם זה שהיה שופט נקרא ר' שילא וזה רב שילא, גם מסופק אני רבה בר שילא בן מי היה גם קראו רבה בר שילא ולא ברב או בר' שילא:
3737
3738רב שילא משלנייא לרב אשי מ"ק (י"ב א'):
3738
3739שילא בר אבינא (ע"ל רב אסי ענין נפלא). וירושלמי ר"פ בן סורר בר בינה. א"ר תחליפא אמר רב שילא בר אבינא אמר רב ע"ז (כ"ב ב') וענין ההוא (ט"ו א') בר אבימי, ובשארית יוסף מביא שילא בר אבימי ושילא בר' אבינא בתלמידי רב ולא ראה כי אחד ט"ס הוא וע"כ גם היוחסין לא הביא רק אחד:
3739
3740שילא תני שילא יבמות (כ"ד א'):
3740
3741ר' שילא בר' יצחק שוח"ט מזמור צ"א:
3741
3742שילא מרי אמר רב שמואל בר יהודה וכן תני שילי מרי שבת (מ"ג ע"ב), אמר רב כהנא ואיתימא שילא מרי שם (ל"ב ב'). א"ר כהנא ואיתימא שילא בר מרי גיטין (נ"ח א') תיבת בר ט"ס:
3742
3743ר' שילא דנווה ע"ל שאול דנווה:
3743
3744שילא רב חיננא בר שילא. ר' יהודה ב"ש. ר' יוחנן ב"ש. ר' יצחק ב"ש. נתן ב"ש. רבה ב"ש. רבינא ב"ש:
[הגהות: שילא, א) ע"ז (ט"ו א') שילא בר אבימי ושם (כ"ב ב') אבינא ונ"ל שכצ"ל ל"ת. ב) גיטין (נ"ח א') שילא בר מרי ובשבת (ל"ב ב', מ"ג ב') שילא מרי ל"ת:]
[הגהות: שילא, א) ע"ז (ט"ו א') שילא בר אבימי ושם (כ"ב ב') אבינא ונ"ל שכצ"ל ל"ת. ב) גיטין (נ"ח א') שילא בר מרי ובשבת (ל"ב ב', מ"ג ב') שילא מרי ל"ת:]
3744
3745שילת אביו של שמואל. והגאונים אמרו כי שילת היא נקבה אחות ר' חייא ואינו כן דבגיטין ופ' חלק אמרו מבני בניו של המן למדו תורה ברבים ומנו רב שמואל בר שילת ולא היו מערבין משפחתם (ר"ל ר' חייא ומשפחתו) שהם משמעי אחי דוד עם גרים. והיוחסין מביא רבה בר שילת ולא מצאתי:
3745
3746שימי בר חייא בר רב. ורב אקלע לבי רב שימי בר חייא בר בריה חולין (ק"א ב') והוא השיב לרב יבמות (מ"ה א'), ורב היה אומר לו שימי את מנחות (כ"ט א') פירש"י את מקשה ליה בתמיה, ובכורות (מ"ג ב') פירש"י חכם גדול כמותך אינו יודע לתרץ, ובנדה (כ"ד א') פירש"י משום חביבות א"ל הכי ואני שמעתי שלא זקיף רב עיניו ולא היה מכירו ולא נהירא שלא אמר כן לשום אדם. משום חיבה שהיה חריף פירוש אחר שרב לא היה זוקף עיניו למעלה מד' אמות משום צניעות סוף מנחות (ק"י ע"א) ולא זכר שרש"י דחה זה, ועיין בכורות (מ"ג ב'). והיה יושב בסעודה עם רב ושמואל ברכות (מ"ז א'):
3746
3747רב שימי בר חזקי' משמי' דרב כתובות (ו' א):
3747
3748רב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא הוה שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והוה מסדר אגדתא קמיה דריב"ל ברכות (י' ע"א):
3748
3749רב שימי בר אשי שהיה רב פפא אומר עליו רחמנא ליצלן מכסופי דשימי ושמע וקבל שתיקותא. פ' הקורא המגילה עומד, ובנדה (כ"ד א') בתוס' דאמר במ"ק דא"ר פפא רחמנא לשיזבן מכסופיה דשימי, טעות הוא כי אינו במגילה ולא במ"ק רק בתענית (ט' רע"ב) (עי' רב פפא). ובלע נחש ונתרפא ע"י אליהו פ' ח' שרצים (ק"ט ב') וריפא צרעת נכרי פ' מי שאחזו ועל סמך זה ריפא הרמב"ם לישמעאלים סמ"ג מל"ת מ"ה. אם הוא בן אשי הקדמון אשר ר' חייא אחיו היה תלמיד רב א"כ האריך ימים. אשכח לאביי דאסבר לבריה יומא (כ"ז רע"א) קדושין (מ"ח ב'). בקש ללמוד מן אביי והוא השקה שדותיו ולא אכל אביי הפירות דשנה ההיא גיטין (ס' ע"ב), א"ר כהנא משמיה חולין (נ"ג א'), ואמר שמעתתא קמיה תמורה (כ"ח א'), וחולין (י"א ב') קמי רב שימי סתם, ואלוויי' עד ציניתי דבבל, וכן רב מרדכי אלווייה (ע"ש) וצ"ע, רב פפא ברב חנן מבי קלוחית קמיה, איתביה לרב פפא עירובין (ג' ב'). משמיה דרבא ס"פ הוציאו לו. ור' שמואל מתווך, בכתובות (ס' רע"א) אמר רב שימי בר אביי הלכה כר' יצחק שאמר משום ר' יוחנן וברי"ף ואשר"י בר אשי ובש"ס חדשים לא תקנו, בזבחים (ע"א ב') א"ר אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב שימי, לא ידעתי איזה שימי:
3749
3750שימי זעירא קמי רב פפא בתמורה (כ"ד א') רב שימי בר זירי קמי רב פפא:
3750
3751רב שימי מקסרין אבוה דר' הושעיא, לא מצאתי ועי' ר' אושעיא בר שמלאי דקסרין:
3751
3752רב שימי בר אבא נדרים (ל"ו רע"א) שנים היו אחד בימי ר' יוחנן וא' בזמן רב פפא, לא ידעתי מנין לו כי שנים היו:
3752
3753רב שימי בר אדא אמר לרב פפא נזיר (נ' סע"ב) ואולי אחד הוא הנזכר לפני זה וט"ס בא' מהם, וע"ל אדא בר שימי:
3753
3754שימי בר יוסף לרב פפא, לא מצאתי זכרו:
3754
3755רב שימי מנהדרעא פסחים (נ"ב ב') יומא (ו' א') ב"ק (כ"ו א') מכות (ט"ז א') ברכות (ל"ו ב') מתקיף לרבא. בפ' המניח (ל"ב ב') רבא טפח לי' בסנדלו, רב נחמן בר יצחק אמר בשמו:
3755
3756רב שימי מחוזנאה פסחים (מ"ב ב') מכות (ט"ז א') ונראה במכות כי רב הקשה עליו ואמר אלא א"ר שימי מנהרדעא, וצ"ע אם אינו ט"ס וצ"ל רב שימי מנהרדעא הקשה עליו וע"ז אמר אלא א"ר שימי מנהרדעא. ובלא זה א"א לומר דרב יקשה על רב שימי מחוזנאה שלא היה בדורו:
3756
3757רב שימי מבירתא דשחורי סוטה (ל"ח ב'):
3757
3758שימי רב אדא בר שימי. רבה בר שימי. רב שמואל בר שימי:
[הגהות: שימי, א) כתובות (ס' רע"א) רב שימי בר אביי אולי צ"ל בר אבא ול"ת וברי"ף ואשר"י בר אשי. ב) נזיר (נ' סע"ב) רב שימי בר אדא אמר לרב פפא. אולי צ"ל בר אבא ל"ת. ג) מכות (ט"ז א') א"ר שימי מחוזנאה ורב הקשה על דבריו צ"ע:]
[הגהות: שימי, א) כתובות (ס' רע"א) רב שימי בר אביי אולי צ"ל בר אבא ול"ת וברי"ף ואשר"י בר אשי. ב) נזיר (נ' סע"ב) רב שימי בר אדא אמר לרב פפא. אולי צ"ל בר אבא ל"ת. ג) מכות (ט"ז א') א"ר שימי מחוזנאה ורב הקשה על דבריו צ"ע:]
3758
3759רבי שיין ירושלמי ר"פ כירה קומי ר' אחא שם עירובין פ"ק ופירש שם ר' שיין כך שמו. א"ר שיין זהו המתמנה בכסף אין עומדין בפניו ואין קורין אותו רבי והטלית שעליו כמרדעת של חמור ירושלמי בכורים הלכה ג':
3759
3760שינייא נהוראי בנו:
3760
3761רב שיננא בריה דרב אידי גיטין (פ"ט סע"ב) אולי ט"ס וצ"ל שישא:
[הגהות: שיננא, גיטין (פ"ט ב') רב שיננא ברב אידי, זבחים (ו' א') ששת ברב אידי ותיכף שם שישא, עירובין (ק"ב א') חולין (י"ד סע"ב) פסחים (פ"ד ב') כריתות (כ"ג סע"א) ב"מ (ו' א', ס"ה א') ב"ב (ח' א') רב ששת ברב אידי וכמה מקומות רב שישי, ובשבת (קל"ח ב') רב אשי ברב אידי וצ"ע איזה גירסא נכונה ל"ת:]
[הגהות: שיננא, גיטין (פ"ט ב') רב שיננא ברב אידי, זבחים (ו' א') ששת ברב אידי ותיכף שם שישא, עירובין (ק"ב א') חולין (י"ד סע"ב) פסחים (פ"ד ב') כריתות (כ"ג סע"א) ב"מ (ו' א', ס"ה א') ב"ב (ח' א') רב ששת ברב אידי וכמה מקומות רב שישי, ובשבת (קל"ח ב') רב אשי ברב אידי וצ"ע איזה גירסא נכונה ל"ת:]
3761
3762רב שירא פ' התכלת:
3762
3763שירא רבא או רבה בנו:
3763
3764רב שישא בריה דרב אידי בר אבין (נגרא) יען כי יש מקומות רב ששת בריה דרב אידי בר אבין ובעל היוחסין עשה מדור לכל אחד בפני עצמו וכמדומה שאחד הוא, ואחר שברוב המקומות יש רב שישא כתבתי כאן. בתענית (י"ג א') אמר רב אידי בר אבין כו' א"ל אביי כו' אמר רב שישא בריה דרב אידי אבא הכי קשיא לי', הרי מוכח דרב שישא הוא בריה דרב אידי בר אבין, בזבחים (ו' א') ובעירובין (ק"ב א') רב ששת ושם (ע"ב) וכן בזבחים (י"ד ב') רב שישא. ובשבת (קל"ח ב') רב אשי (ובש"ס חדשים ששת) בריה דרב אידי ושם תיכף ואמר רב ששת בריה דרב אידי ובאשר"י הגירסא רב שישי וכ"ה בשס"ח וכ"ה ברי"ף, ובר"ה (ז' ב') רב שישא ברב אידי. ר' יהושע אחיו (ע"ש) בני סמכי ואמם כהנת. רב שישי בריה דרב אידי דרש משמיה דר' יוחנן שבת (קמ"ו ב') א"ר מרדכי לרב אשי הכי אמר רב שישי בר"א מנחות (כ"א ב'). אמר לרב פפא ב"מ (ק"ט א'). ב"ב (ח' א') רב ששת בר"א אמר לרב פפא מאי חזית מר ב"מ (ס"ה א'), ב"מ (צ"א ב') רב שישא בר ר"א ושם ברש"י ששת, א"ר שישא בר"א הכי אמר שמואל מ"ק (י"ד ב'), א"ר שישא בר"א הכי א"ר שמואל בר יצחק ר"ה (כ"ז א'), יומא (מ"ב א') רב שישא. רב ששת בר"א ב"א חולין (י"ד ב', קכ"ב ב') פסחים (פ"ד ב') כריתות (כ"ג סע"א) ב"מ (ו' א') רב אידי בר שישא אולי בנו:
3764
3765רב שישא בר הונא:
3765
3766שישנא ע"ל ששנא:
3766
3767שכחת ברי ע"ל שבחת:
3767
3768שכנא ע"ל שבנא:
3768
3769רב שלום רבה פ' אמור פ' כ"ו בש"ר אחא בר' זירא. בשם ר' יודא בר' סימון תנחומא וירא. כתב בס' גלגולי נשמות בשם האר"י בהושע ט' באו ימי הפקודה באו ימי השילום שקאי על רבי שלום ומרמז על מעשה דר' שלום, לא ידעתי מעשה דר' שלום:
3769
3770שלום ר' יהודה בן שלום, יוסי בן שלום, לוי בן שלום:
3770
3771ר' שלום הלוי ר' יהודה בנו, ור' יהושע וצ"ע:
3771
3772שלחו מתם ר' אלעזר (ע"ש):
3772
3773ר' שלמיא בזמן רב ובניו רב חננא ורב יימר בזמן אביי, רב חננא בנו היה תלמיד רב (ע"ש) ואיך יהיה רב יימר בזמן אביי (ע"ש):
3773
3774בר שלמיא ספרא שאל לר' מנא ירושל' פ' תפלת השחר מתני' א'. תענית פ"ד הלכה א':
3774
3775ר' שלמוני בש"ר לקיש בראשית רבה ויצא פס"ח:
3775
3776ר' שלמן מבי צלוחית (כלוחית) ביצה פ"ק (ה' ב') רב אדא מבי כלוחית:
3776
3777רב שלמן פ' החובל (פ"ט א'). תני קמיה דרב נחמן בר יצחק וא"ל שלום אתה ושלמה משנתך ששמת שלום בין התלמידים ברכות (ל"ט ב'):
3777
3778שלמן בר לוי אחוי דזבדי בש"ר יהושע בן לוי ירושלמי כלאים פ"א הלכה ד':
3778
3779בן שלקות א"ר שמעון מצאני חנינא בן חכינאי בצידון ואמר כשאתה מגיע אצל ר"ע אמור לו הלא בן שלקות העיד במעמד כולכם ביבנה ואר"ע בן שלקות זה איני מכיר נדה (נ"ב ב'):
3779
3780שלקי רב אחא בר שלקי, ר' חנינא בר שלקי (ע"ל שקלי):
3780
3781שמאי
3781
3782א) משנה ברכות פ"א ג'. פ"ו ה'. פ"ח א' ב' ג' ד' ה' ז' ח'. פאה פ"ג א', פ"ו א' ב' ה', פ"ז ו'. דמאי פ"א ג', פ"ג א', פ"ו ו'. כלאים פ"ב ו', פ"ד א' ה', פ"ו א', פ"ח ה'. שביעית פ"א א', פ"ד ב' ד' י', פ"ה ד' ח', פ"ח ג'. תרומות פ"א ד', פ"ד ג', פ"ה ד'. מעשרות פ"ד ב'. מע"ש פ"ב ג' ד' ז' ח' ט', פ"ג ו' ז' ט' י"ב, פ"ד ח', פ"ה ג' ו' ז'. חלה פ"א ו'. ערלה פ"ב ד' ה'. שבת פ"א ד' ה' ו' ז' ח', פ"ג א', פכ"א ג'. עירובין פ"א ב', פ"ו ד' ו', פ"ח ו'. פסחים פ"א א', פ"ד ה', פ"ח ח' פ"י ב' ו'. שקלים פ"ב ג', פ"ח ו'. סוכה פ"א א' ז', פ"ב ז' ח', פ"ג ה' ט'. ביצה פ"א א' ב' ג' ה' ו' ז' ח' ט', פ"ב א' ב' ד' ה'. ר"ה פ"א א'. חגיגה פ"א: א' ב' ג', פ"ב ב' ג' ד'. יבמות פ"א ד', פ"ג א' ה', פ"ד ג', פ"ו ו', פי"ג א', פט"ו ב' ג'. כתובות פ"ה ו', פ"ח א' ו'. נדרים פ"ג ב' ד'. נזיר פ"ב א' ב', פ"ג ו' ז', פ"ה א' ב' ג' ה'. סוטה פ"ד ב'. גיטין פ"ד ה', פ"ח ד' ח' ט', פ"ט י'. קדושין פ"א א'. ב"מ פ"ג י"ב. ב"ב פ"ט ח' ט'. עדיות פ"א א' ב' ג' ז' ח' ט' י' י"א י"ב י"ג י"ד, פ"ג י', פ"ד א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י' י"א י"ב, פ"ה א' ב' ג' ד' ה'. אבות פ"א י"ב ט"ו, פ"ב ח', פ"ה י"ז. זבחים פ"ד א'. חולין פ"א ב', פ"ח א'. פי"א ב'. בכורות פ"ה ב'. כריתות פ"א ו'. כלים פ"ט ב', פי"א ג', פי"ד ב', פי"ח א', פ"כ ב' ו', פכ"ב ד', פכ"ו ו', פכ"ח ד', פכ"ט ח'. אהלות פ"ב ג', פ"ה א' ב' ג' ד', פ"ז ג', פי"א א' ג' ד' ה' ו' ח'. פי"ג א' ד', פט"ו ח', פי"ח א' ד' ח'. פרה פי"ב י'. נדה פ"א א' ד' ו', פ"ד ג', פ"ה ט', פ"י א' ד' ו' ז' ח'. זבים פ"א א' ב'. מקואות פ"א ה', פ"ד א' ה', פ"ו ו', פ"י ו'. טבול יום פ"א א'. ידים פ"ג ה'. מכשירין פ"א ב' ג' ד'. פ"ד ד' ה', פ"ה ט'. טהרות פ"ט א' ה' ז', פ"י ד'. עוקצין פ"ג ו' ח' י"א:
3782
3783ב) שמאי אב"ד והלל חבירו נשיא. והא דהקדים שמאי להלל שהיה נשיא לפי ששלשה ראשונים מן הזוגות שאמרו שלא לסמוך היו נשיאים וב"ש סבר כוותייהו נקט להו בראשונה ואגב דנקט כאן שמאי תחלה חשיב בכל מקום שמאי קודם להלל (תוס' חגיגה ט"ז סע"א) ועי' הלל דמצד ענוה מקדימו. והיה תחלה תלמיד הלל ואח"כ תלמיד חבר (ע"ש) ונראה כי האריך ימים כמו הלל כי נקרא שמאי הזקן בקדושין (מ"ג א') שמאי הזקן משום חגי הנביא. ולא היו חולקין כי אם בג' דברים (עי' הלל). ואע"פ שהיה כעסן נגד רשעים, היה עניו עם הצדיקים וכל מעשיו לשם שמים כל ימיו אכל לכבוד שבת ומחד בשבת לשבת ביצה (ט"ז א') וכן מחלוקתו כי הלך במקלו אצל יונתן בן עוזיאל ב"ב (קל"ג ב') אע"פ שהיה תלמידו כי כל התלמידים שהיו להלל כן היו לשמאי כי אמרו פ' תלמידים היו להלל ואחד מהם ריב"ז. ובאבות פ"ב אמרו ריב"ז קיבל מהלל ושמאי שלעולם היו בבית המדרש ביחד. והיה הלל כפוף ויושב לכני שמאי כתלמיד שבת (י"ז א'). בגיטין (ל"ו ב') כתבו התוספות בשם הירושלמי בי"ח דברים שרבו ב"ש על ב"ה אפילו אליהו לא יוכל לבטלן כי תלמידי ב"ש היו הורגין בתלמידי ב"ה ועמדו להם בנפשותם. התנבא להורדוס כשהיה קטן שימלוך (יוחסין בסדר הדורות). ששה דברים מקולי ב"ש וחומרי ב"ה שבת (ע"ז א'), אלו דברים חזרו ב"ה להורות כב"ש, עדיות פ"א י"ב. בסדר רב עמרם פסק בששה (מקומות) כב"ש, תוספות סוכה (ג' א') ובס' אגודה שם ובהליכות עולם (ל"ד א') ועי' במבוא הגמרא לר"ש הנגיד (ועי' לעיל ב"ה), לעתיד לבא יהיה הלכה כב"ש וכרשב"י (ס' ויקהל משה דף מ"ב ב' ודף נ"ד א'):
3783
3784ג) שמאי גלגול יהונתן וגלגול יהושע בן נון (ע"ל הלל), שמאי מצד הבכורה (צ"ל הגבורה) של הבל לכן היה קפדן מסוד הדינים ומצד חטא קפדנותו של שמאי לא קבל כמה גרים לכן נתגלגל בשמעון בן עזאי ולא נשא אשה ואז היה בורא נפשות הגרים בעסק התורה ובזה סוד הגבורה דשמאי נהפך לחסד כי מצד חסד דאברהם אתערותא דנפשין דגיורין (וכן עשה משה כשפירש מן האשה לפי שהיה בסוד החסד (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה) ע"ל אביי. כתב בס' גא"י קברו ושל אשתו בכפר מירון לצד ב' של כפר לצד מעלה בגינת גפן ושם אבן מלא מים וכשבאים בני אדם שם להתפלל יש די מים ויותר מה שלוקחין מתרבה המים ואם הבאים להתפלל הם רשעים אין מוציאין אפילו טפה אחת ועליהם מצבות מאבנים גדולות (ועיי' רשב"י):
3784
3785ד) אבטליון רבו, בבא בן בוטא תלמידו, דוסתאי מכפר יתמי תלמידו:
3785
3786ר' שמאי בש"ר אחא ירושלמי דמאי רפ"ה. א"ר אבין א"ר שמאי שקלים ספ"א. ר' בון בש"ר שמי מעשרות פ"ב הלכה ו'. א"ר אמי א"ר שמאי ירושלמי ברכות פ"ג מתני' ה', בש"ר בון בר חייא שקלים רפ"ג, ר' שמאי בעי א"ר מנא יאות כו' א"ר שמאי שביעית ספ"ג, ר' חייא בר' בון ור' יוסי בר' בון בשמו. ר' שמיי מעשרות רפ"ב:
3786
3787שמאי ר' אושעיא בר' שמאי:
3787
3788שמואל הקטן (אבות פ"ד) חסיד ועניו שנכנסו לעבר שנים ויותר משבעה ואמר שהוא עלה שלא ברשות כדי ללמוד הלכה כדי שלא לבייש חבירו וקם לצאת וא"ל רבן גמליאל (הזקן), כן הוא בשמחות פ"ח, וכתב בתשו' רלב"ח (רפ"ט ע"ד) שהי' בזמן ר"ג הזקן (כנ"ל בשמחות) דלא כהראב"ד שכתב שהי' בזמן ר"ג השני (הנקרא ר"ג דיבנה) שב בני ראויות כל השנים להתעבר על ידך (סנהדרין (י"א א') ושמחות פ"ח) שהי' יודע בחכמת התכונה כמו שמואל הכהן ירחינאי. ותקן ברכת המינין לפני ר"ג הזקן (ע"ל שמעון הפקולי), ומת בלא בן ונתנו מפתחו ופנקסו בארונו והספידו ר"ג הזקן ור"א בן עזריה שמחות פ"ח, וצ"ע דהא ר"ג הזקן מת י"ח שנים קודם החורבן ור"א בן עזריה לא היה יותר מי"ד שנים כשחרב בית המקדש, ואיך יהי' שראב"ע הספידו עם ר"ג הזקן, ואולי ט"ס הוא וצריך לפרש הראשי תיבות ר"א בן ערך. והתנבא בלשון ארמית בשעת מיתתו סמוך לחורבן על רשב"ג ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול לקטלא (שנהרגו בשעת חורבן) כדאיתא בפ"ק דסנהדרין (שם) ובסוף סוטה בירושלמי פ"ט הלכה י"ג ומדרש חזית פ' אם חומה פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריא ביריחו ויצא ב"ק יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו אלא שאין הדור זכאי לכך נתנו עיניהם בהלל הזקן. וכשמת אמרו עליו הי חסיד הי עניו תלמידו של עזרא. שוב פעם אחת היו מסובין בעליה ביבנה יצא בת קול כו' נתנו עיניהם בשמואל הקטן וכשמת אמרו עליו אי חסיד כו' מתלמידיו של הלל (שם), ובירושלמי סוף סוטה יצא ב"ק בעליית בית גדיא ב' ראויין לרוח הקודש והלל אחד מהם ונתנו עיניהם בשמואל הקטן, ובעלייה ביבנה (היינו בימי ר"ג הזקן ע"ש) יצא ב"ק ב' ראויין לרוח הקודש ושמואל הקטן אחד ונתנו עיניהם בר"א בן הורקנוס והיו שמחים שהסכימה דעתן לדעת המקום עכ"ל. למה נקרא קטן לפי שהוא מקטין עצמו, וי"א לפי שמעט היה קטן משמואל הרמתי (שם). היה ניצוץ ממשה (מגלה עמוקות קפ"ט). ריב"ז חבירו. יוסי בן יוחנן בשמו:
3788
3789שמואל הכהן מגילה (כ"ב סע"א) בריה דאבא בר אבא (ע"ש):
3789
3790א) א) ונקרא ירחינאי שהיה בקי בסוד העיבור ונהירין ליה שבילי דרקיע כשבילי דנהרדעא שהי' מקומו בתוס' ב"ב (ז' רע"ב) שמואל נמי הוי נהרדעי, ואמר שיכול לתקן כולה גולה בלא ראיית עדים וא"ל אבא אבוה דר' שמלאי ידע מר כו' א"ל לא א"ל מדהא לא ידע מר איכא מילי אחרנייתא דלא ידע ר"ה (כ' ע"ב). בסוף שבת אבלט (נכרי היה) חכם גדול בתכונה חבירו (ותמוה שקראו חבירו). והי' רופא גדול וריפא את רבי ורצה רבי לסמכו ולא עלה בידו וא"ל שמואל שאל יצטער שראה ספרו של אדם הראשון וכתוב בו שמואל ירחינאי חכם יתקרי רבי לא יתקרי ואסותא דרבי על ידו תהא ב"מ (פ"ה ב') אולי בא מעלי לכן לא נסמך כדאי' פ"ק דסנהדרין (י"ד א') לא יהי' זקן בביתך זו סמיכה. בירוש' פ' אעפ"י הלכה ו' שהיה מכיר לחייתא דילדין לי'. ב) ונקרא מר שמואל בשבת (ק"ח סע"ב) וקדושין (כ"א ב'). א"ר מתנא אתאי קמיה דמר שמואל סוכה (י"א ב') ובחולין (ק"ה סע"א), ושם (קי"א סע"ב) ר' אלעזר הוה משמש קמי מר שמואל אייתו לקמי' דגים שעלו בקערה ואכל בכותח יהב לי' ולא קאכל א"ל לרבך יהבית ואכל אתא לקמיה דרב א"ל הדר מר משמעתיה א"ל חס לזרעיה דאבא בר אבא דליספי לי מידי דלא ס"ל. ועיי' בתשובת רלב"ח סי' קכ"א ובתשובת רשד"ם ובבאר שבע (פ"ד, פ"ה) פי' על זה היאך הוציא שמואל שקר מפיו להאכיל לר"א דבר האסור לדעתו ור"א למה לא אכל וכי לא האמין לשמואל דרב אכל. ג) ונקרא שקוד כתובות (מ"ג ב') ירושלמי פ' נערה שנתפתתה הלכה ב'. ד) ונקרא אריוך ר"פ התכלת (ל"ח ב') אמר לוי לשמואל אריוך לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לי. פרש"י אריוך לשון מלך כמו גור אריה יהודה להכי קרי לו אריוך דקיי"ל הלכה בשמואל בדיני כי היכי דדינא דמלכותא דינא. ובשבת פרש"י על שם שהי' בקי בדינים ושופט כמלך לשון ריכא. והתוס' כתבו אריוך שם מלך אריוך מלך אלסר ונקטי' טפי משאר מלכים לפי שמובלע בו לשון ארי, ובזה תראה לתקן טעות בילקוט ראובני פ' לך לך. ובחולין (ע"ו ב') פרש"י על שם אריוך מלך אלסר דהלכתא כוותיה בדיני מלך אל סר חוץ מאיסור והיתר שהלכה כרב, וכ"כ תוס' שבת (נ"ג), כלומר אל איסור, ולי נראה ע"ד מלך במשפט יעמיד ארץ אם הדיין דומה למלך שא"צ לכלום, פרש"י שהוא עשיר, ולפי' התוס' שהוא בקי בדינים וא"צ לשאול אחרים ולפי שהי' בקי בדינים קראו אריוך לשון ריכא. ובערוך הקצר כתב נקרא אריוך לפי שהיה רופא מן אעלה ארוכה לך, ואני לא מצאתי זה אלא כך לשונו ארך בפ"ק דכלים לעלות ארוכה לשון רפואה ולא כתב זה שנקרא אריוך לפי שהי' רופא, וי"א ע"ש שאריה מלך בהיות, וי"א ארוך היה עכ"ל. ואני אומר שאינו כן שהי' קטן (דבנדרים (נ' ע"ב) שמואל איש גוצא הג"ה) ואולי הוא דרך סגי נהור (יוחסין באות א'). ה) ונקרא שבור מלכא, ב"ק (צ"ו ב') אמר רב נחמן אמר הונא חברין עלי אנא ושבור מלכא (ר"ל שמואל) אחי בדיני. ובסוף ב"מ אר"ל הלכה כר"ש אמרוהו קמי שבור מלכא אמר להו אפריין נמטיה לר"ש, פירש"י נראה שבור מלכא ממש מלך שהיה בקי בדינים, כתבו התוס' כדאיתא סוף ע"ז כשחתך האתרוג לרב יהודה נעץ הסכין י' פעמים בקרקע קשה, ואית דאמרי שבור מלכא שמואל דבכמה מקומות קרי לי' הכי ואין מיושב בו, וכתב היוחסין ראשי תיבות של שמואל שבור מלכא כמו מלך פרס היה בקי בדינים. ואין נראה שיתלה בקיאותו במלך פרס וכי לא נמצא בישראל בקי בדינים לתלות בו, ועוד דהלכה כשמואל בדיני ולא באיסורי ובקיאות מלך פרס היה באיסור בסכין כו', ובפסחים (נ"ד סע"א) אמר רבא אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה ומנו שמואל פרש"י רבא קרי את שמואל שבור מלכא דבקי בדינים היה והלכתא כוותיה בדיני כדין היוצא מפי המלך שמתקיים ושבור מלכא מלך פרסיים היה בימי רבא עכ"ל. ול"נ דנקרא שבור מלכא לפי שהיה חשוב אצל מלך פרס כדאי' בסוכה (נ"ג א') (אמר) שמואל קמי שבור מלכא היה מטייל עם ח' כוסות יין וזרק א' וקבל א' ולא היה היין נשפך. ובברכות (נ"ו רע"א) אמר שבור מלכא לשמואל אמריתו דחכמיתו טובא אימא לי מה חזינא בחלמאי וא"ל כו'. ובמ"ק (כ"ו א') אמר שבור מלכא לשמואל תיתי לי דלא קטלי יהודי מעולם, ואחר דמצינו שבור מלכא בימי שמואל ובימי רבא כנ"ל (וע"ש) גם אמרו אהורייריה דרבי עתיר משבור מלכא דנראה שהי' גם בזמן רבי, ע"כ נראה דכל מלכי פרס נקראים שבור מלכא כמו מלכי מצרים נקראים פרעה:
3790
3791ב) כתב השארית יוסף נתיב הפירוש מפרש ב' כלל ו' בשם רמב"ן מקשינן מן שמואל אע"ג דאמורא הוא לפי שרב גובריה (ע"ל רב). ורב קרי עלי' כל רז לא אניס ליה אלו טריפות (נ"ט א'). רב ושמואל (ור' יוחנן) קראי פירש"י במגילה (אינו שם כי אם בע"ז) דבריהם כמו מקרא והערוך פי' אדונים בלשון יון (לא מצאתי בערוך) בע"ז (מ' ע"א) הא מלתא שמעתי מתלתא קראי, פרש"י מג' חכמים גדולים שהם כדאי לסמוך עליהם כעל מקרא (עיי' רב חיננא בר אידי). בחולין (צ"ה ב') כתב ר' יוחנן לרב לקדם רבינו כשמת רב כתב לשמואל לקדם חברינו וכתב לו שמואל עיבר מן כ"ב שנה (שיתין שנין) ולא קבלו ר' יוחנן לרבו דאמר חושבנא בעלמא ידע. אח"כ שלח י"ג גמלים (ובתוס' גוילין מכתיבות שאלתות) דספיקי דטריפות אמר אית לי רב בבבל, ורצה ללכת ואמר לינוקא פסוק לי פסוקך ואמר ושמואל מת, ובירושלמי ס"פ במה אשה ר' יוחנן ורשב"ל רצו לילך לראות את שמואל ושמע קול מתינוקות ושמואל מת וכן הוה, אבל בחולין (שם) אמר ולא היא שלא מת שמואל אלא שלא יטריחו. ובסוף מ"ק (כ"ד א') קרע שמואל עלי' דרב י"ג בגדים, וקרע על האי מרבנן (עיי' רב סחורה וירושלמי מ"ק פ' מגלחין הלכה ז'). בפ' ח' שרצים (ק"ח א') רב קללו בחשבו דשמואל מצערו ולא נתקיימו לו בנים כל זמן שהי' רב חי (אלא בנתא בערוך ערך דל השני) והיה רב נוהג בו כבוד על שקללו פ' מרובה (פ' רע"ב) ורש"י מגילה (כ"ב סע"א), ואח"כ היו לו בנים לוי ורב פפא ורבה ורמילא ידעתי מנ"ל). בנותיו נשבו ונפדו ובאו לפני ר' חנינא והתירן לכהונה, (ע"ל שמן בר אבא הכהן), אמר שמואל כו' ואבא מודה לי כו' מאן אבא רב (ע"ש) או אבא בר אבהו ירוש' ריש ב"ק. שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו גיטין (ס"ו ב'), אמר לפניו ר' שמעון ברבי (ס"א ר' ישמעאל בר' יוסי) כו' א"ל שתוק בני שם (ס"ז א'):
3791
3792ג) והיה ראש ישיבה בנהרדעא בשבת (קט"ז ב') ורש"י חולין (מ"ה ב') ולא היה בבבל אלא בנהרדעא רש"י מגילה (כ"ב סע"א) קודם שירד רב לבבל, עיי' חלק א' ג"א תתקע"ט. ועיי' יוחסין אות ד' כי סליק רב דימי לנהרדעא, וקשה לי כי נהרדעא בבבל ואמר לשון עליה ואולי בעבור שהוא על הספר כדאיתא בפ' מי שהוציאוהו, אבל בערוך ערך על אמר בפ"ק דתענית (י' ע"א) עילאי בעו מיא תתאי לא בעו מיא פי' כי שמואל בנהרדעא ורב בסורא ותרווייהו על פרת ונהרדעא לעיל מסורא טפי מן עשרים פרסא ושמואל ונהרדעא בעו מיא ורב וסורא שהם תתאי שהמים נקוים שם לא בעו מיא וא"כ הוא גורס שאמר רב יום ס' כלפני ס' ושמואל כלאחר ס', ורש"י פי' עלאי שהוא רב שבא מא"י שהיא עליונה ושמואל לא בעי מיא שהוא מבבל תחתונה ונדחק לזה לפי גירסתו, וקשה לי מאד כי רב ושמואל שניהם מבבל ושניהם עלו לא"י ללמוד מרבי ושמואל אסיא דרבי היה ושניהם ירדו מא"י לבבל ושמואל ר"י בנהרדעא ורב בסורא אלא ששמואל בא ראשונה לנהרדעא, ע"כ נראה כפי' הערוך, ועוד כי הוא הלך לבבל וראה בעיניו שכן הוא, ובחולין (נ"ו א) כי סליק זעירי לנהרדעא פרש"י כי סליק מבבל לנהרדעא כפי' הערוך עכ"ל היוחסין. ומת ד"א י', שש שנים אחר רב, והיוחסין בשם רש"ג כתב ז' שנים, ואחר מיתת רב באה ישיבתו אליו והוי חדא מתיבתא (יוחסין שם), כתב בס' כריתות שאחר מותו בא פפוס בן פולמוס והחריב בית מדרשו הגדול, תקפ"ט לשטרות (שה"ק ל"ד א'). כתב בס' כריתות והיתה מדינת נהרדעא בשלוה עד מות שמואל תנ"ה שנים. א"ר נחמן תנא דבי שמואל עירובין (פ"ו א') וברי"ף דבי שמואל תני, ובביצה (כ"ט סע"א) פרש"י תנא דבי שמואל בתוספתא שסדר שמואל מתנאים שלפניו כמו שסדרו ר' חייא ור' אושעיא וכמו שסידר רבי את המשנה עכ"ל:
3792
3793ד) קיבל מאביו ומלוי. משמיה דלוי עירובין (י' סע"א) סוכה (ז' רע"א) נדרים (פ"ב א') מנחות (ל"ט ב'), ובברכות (י"ח סע"ב) פרש"י לוי חבירו של שמואל, וכ"כ הרשב"ם פ' ע"פ (ק"ג א') רב ולוי ושמואל חבירים, והרמב"ם כתב שמואל קיבל מר' חנינא בר חמא (וכ"כ שלשלת הקבלה ל"ב ב'. ובבכורות (י"א ב') א"ר שמואל א"ר חנינא תיבת ר' ט"ס כי לא נסמך). והשיג עליו הראב"ד שלא קיבל מר' חנינא אלא מלוי וכ"נ פ' ח' שרצים (ק"ח ב'), אין מוכח משם שלא קיבל מר"ח אלא שם אמרי בשם לוי. ויש קצת הוכחה דשמואל תלמידו דלוי דבר"פ התכלת (שם) אמר לוי לשמואל ארוך לא תיתב אכרעך עד דמפרשת לי כו' ולאו אורח ארעא לומר כן (עיי' ר' יאשיה דדרי). בברכות (י"ח ב') אבוה דשמואל הוה קמפקדי גביה זוזי דיתמי כי נח נפשיה לא הוה שמואל גביה הוה קרו לי' בר אכיל זוזי דיתמי אזל לחצר מות אמר בעינא אבא א"ל אבא טובא איכא הכא א"ל בעינא אבא בר אבא א"ל נמי טובא איכא הכא א"ל בעינא אבא בר אבא אבוה דשמואל אמרו ליה סליק למתיבתא דרקיע אדהכי חזייה ללוי דיתיב אבראי כו' (ע"ש) אדהכי אתא אבוה חזי (שמואל לאבוה) דקבכי ואחיך א"ל מ"ט קבכית א"ל דלעגל קאתית (במהרה תקבר) מ"ט אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא א"ל אי חשיבנא נעיילו ללוי ועיילו ללוי וא"ל זוזי דיתמי היכא א"ל באמתא דרחייא עילאי ותתאי דידן אי גנבי או אכלא ארעא יהיה מדידן ומצעי דיתמי, רמב"ם בהקדמה לס' היד דשמואל היה מבית דינו של רבי, כתב הראב"ד דזה לא היה, ולענ"ד נראה ראייתו ממ"ש שמואל אסיא דרבי הוי (מגיני שלמה חולין ה'):
3793
3794ה) א) הלכה כשמואל בדיני (ע"ל) הטעם כתב הרא"ש פ"ד דב"ק והרא"ש בפ' הזהב, ודוקא לגבי רב ולא גבי ר' יוחנן, ובעירובין (צ' ע"ב) נחלקו רב ושמואל ואמר שמואל גופיה הלכה כרב. ואעפ"כ הרבה הלכות באיסורי הוא הלכה כשמואל (עיי' בכורות מ"ט ב') ובשבת (כ"ב א') ג' הלכות אמר אביי שהיה רבה עושה כשמואל, ויש חולקין על כלל זה עיי' תוס' גיטין (ס' ע"ב) ובמ"ע ספ"ז דה' נדרים, ובתוס' ב"מ (צ"ט) לא ס"ל כלל זה במוחלט, א"נ י"ל דלא נאמר כלל זה רק בדפליגי יחד בדין לא ע"י שינוי אוקימתא ע"ש ובתשו' חו"י, ובתוס' סוכה (י"ד סע"ב) אע"ג דהלכתא כרב באיסורי כאן הלכה כשמואל (עיי' רב), והיכא דפליגי רב ושמואל בדבר הנוגע לאיסורא וממונא (ע"ש) כתב הרא"ש פ' המגרש מוכח דהלכה כרב מדעשו בנהרדעא כרב אבל ממה שעשו כשמואל בנהרדעא לא מייתי ראיה דהלכה כשמואל משום דאתריה דשמואל הוי ע"ש (קי"ז רע"א). ב) שמואל ור' יוחנן (ע"ש). ג) שמואל ור' חייא הלכה כר' חייא (מהרי"ק סי' ק'). ד) שמואל ורב אסי האשר"י סוף קידושין פסק כרב אסי (ע"ש), ורש"י פ' הגוזל (צ"ט) פסק כשמואל נגד רב אסי (ע"ש) כי בב"ק מחולקין בדיני ממונות פסק כשמואל דהלכה כמותו בדיני ממונות ובסוף קידושין פליגי באיסורי פסק כרב אסי תלמיד רב שהלכה כרב באיסורי. ה) שמואל ורב אדא בר אהבה הלכה כשמואל (ה"ע ל"ה א'). ו' שמואל ורב חסדא הלכה כשמואל (ר"ן ר"פ מפנין):
3794
3795ו) בס' גלגולי נשמות אריוך מלך אלסר נתגלגל ברב ושמואל וכאילו אמר אריוך ומלך אלסר שמלת מלך נדרש לפניו ולאחריו אריוך מלך הוא שמואל וגם הוא נקרא אריוך ומלך אלסר הוא רב מלך באיסורי דהלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני, שמואל היה ניצוץ שאול המלך לכן נקרא אריוך מלך (עיי' אבא בר אבא אבוה דשמואל), נפשו נתגלגל ברמב"ם עיי' ח"א ד"א תתס"ה:
3795
3796הנזכרים שאמרו בשם שמואל סתם:
3796
3797ז) ר' אבא, ר' אבא בר זוטרא, ר' אבא בר ירמיה. אבית או איבת בר איהי קמיה. אבין בר שמואל, אמר לאיבת רחילא, רב אדא בר אהבה בזמנו, ר' אחלי בזמנו, רב אלעאי בן אלעזר בזמנו, משום ראב"צ, משום ראב"ש כתובות (מ"ד א'). ר"א בן פדת תלמידו, אליעזר זעירא בזמנו, ר' אמי בר מתנא, ר' אסי גדול ממנו, בן המדורי, ר' בנאי או רבנאי או ינאי, רב גידל, רב גידל בר מנשי. רב דימי בר יוסף, בעא מר"ה וע"ש. רב הונא או חנא בגדתאה תלמידו, רב הונא בר חייא, רב הונא בר יהודה וצ"ע, ר' הילא, זבולון בן דן. ר' זירא, בש"ר זעירא, בש"ר חייא, ר' חייא בר אבין, ר' חייא בר אשי בשמו, אמר לר' חייא בר רב בר אוריין, ר' חייא בר מתנא, ר' חייא בר יוסף, ר' חייא מתגרא בזמנו, אמר לר' חייא ברב אידי, אמר לחיננא בר שילא, ר' חמא בן גוריא בזמנו, ר' חנילאי בר אידי, ר' חנן בר אשי, ר' חנינא בר אידי, א"ר חנינא (ע"ל), בש"ר חנינא בן אנטיגנוס חולין (נ"ג ב') נדה (ה' א'), רב חנן בר יצחק, רב חנן בר רבא, ור' חנן בר אמי, ר' חנן מגופתא לפניו, ר' חיננא בר כהנא, חנניה, ר' חסדא. ר' טבית רישבא, טאבי בר בריה דמרי טאבי בזמנו, ר' טאבי, ר' טובי בר קיסנא, ר' יאשיה דמן אושא בשמו, רב יהודה, מר יוחני בעא מיניה, ר' יוחנן בעא מיני' מ"ק (כ"ד רע"א), רב יוסף בר מנשיא, ר' ינאי בר נחמני, ר' יצחק בר ביסנא, ר' יצחק בר נחמן, ר' ירמיה, אמר לר' ירמיה דשבשב, ר' ירמיה בר אבא אמר שמואל, משום ר' ישמעאל יבמות (צ"ו ב') כתובות (נ"א ב', נ"ז ב', ע"ד א') נדה (כ"ב סע"ב) נדרים (ע"ד) ר' ישמעאל בר' יוסי (ע"ל). רב כהנא בר חיננא, רב כהנא בר ירמיה, לוי רבו או חבירו (ע"ל), לוי בנו, לודא בזמנו, רב מונא (צ"ע), ר' מנשיא מדויל, מר בר המדורי לפניו, מרי בר מר בזמנו, מרי בר מר עוקבא, ר' מתנא, מתתיהו בר יהודה, נהוראי, ר' נהלאי בר אידי, רב נחמן בר יעקב, רב נחמן בר אדא, ניתאי, ר' נתן קמיה. ר' נתן בר אושעיא, מר עוקבא (ע"ש), עוקבא בר נחמיה ריש גלותא, רב ענן, רב ענן בר תחליפא קמי'. ר' ענן בר חייא, בר פיולי קמיה, בשם פלטיה דנוה, ר' פנחס אחיו, רב פפא בנו, קרנאי חבירו, בעא מרב כתובות (כ"ב סע"א). רבא אמר שמואל, רבה בנו, רבה בר ירמיה רבה בשמו מנחות (ל"ט א') וזבחים (ל"ט) בשס"ח, רבה ברב הונא, רבב"ח, רבה בר חייא קטוספאה. רבותינו שבבבל רב ושמואל, רבנאי, רמי בנו, רמי בר דקולא, בשם אבא שאול בן אמא מרים, רב שישי ברב אידי בש"ר שמעון בן אלעזר, בשם רשב"ג, ר' שמעון ברבי (ע"ל). ר' תחליפא בר אבדימי:
3797
3798שמואל ר' חנינא בר שמואל, יהודה בר שמואל, לוי ב"ש, רב פפא בר שמואל, רב ב"ש, רבה ב"ש, רמי ב"ש, חנינא ויהודה ורב לא ידענו. בניו של איזה שמואל הם:
[הגהות: שמואל, א) בכורות (י"א ב') אמר רבי שמואל אר"ח, רבי ט"ס כי לא נסמך ל"ת. ב) נדרים (נ"ה א') בר מר שמואל צוה ליתן י"ב אלפי זוזי לרבא וכ"ה בשס"ח. ג) ב"ק (צ"ט א') אמר שמואל בר אחא כו' והתוס' ב"מ (קי"ב א') ד"ה אומן אמר רב אשי בר חמא בודאי ט"ס. ד) מגילה (ח' ב') תני רב שמואל בר יצחק קמי' דרב הונא א"ל רבא תיבת לי' ט"ס דרבא לא ראה את ר"ה. ה) יומא (י"א ב') רב שמואל בר יהודה תני קמי' דרבא, לענ"ד נראה שלא היה בימיו ל"ת. ו) שבת (כ"ט א', נ"ט ב', קמ"ו ב') רב שמואל בר בר חנא ובמקום אחר ברי' דרבה בב"ח. ז) שבת (פ"ה א', ק"ב א') ר' שמואל בר נחמיה אר"י צ"ל נחמני וכ"ה בעין יעקב ובשס"ח. ח) סוכה (מ"ג ב') ר' שמואל בר נתן א"ר חנינא כצ"ל וכ"ה בשס"ח:]
[הגהות: שמואל, א) בכורות (י"א ב') אמר רבי שמואל אר"ח, רבי ט"ס כי לא נסמך ל"ת. ב) נדרים (נ"ה א') בר מר שמואל צוה ליתן י"ב אלפי זוזי לרבא וכ"ה בשס"ח. ג) ב"ק (צ"ט א') אמר שמואל בר אחא כו' והתוס' ב"מ (קי"ב א') ד"ה אומן אמר רב אשי בר חמא בודאי ט"ס. ד) מגילה (ח' ב') תני רב שמואל בר יצחק קמי' דרב הונא א"ל רבא תיבת לי' ט"ס דרבא לא ראה את ר"ה. ה) יומא (י"א ב') רב שמואל בר יהודה תני קמי' דרבא, לענ"ד נראה שלא היה בימיו ל"ת. ו) שבת (כ"ט א', נ"ט ב', קמ"ו ב') רב שמואל בר בר חנא ובמקום אחר ברי' דרבה בב"ח. ז) שבת (פ"ה א', ק"ב א') ר' שמואל בר נחמיה אר"י צ"ל נחמני וכ"ה בעין יעקב ובשס"ח. ח) סוכה (מ"ג ב') ר' שמואל בר נתן א"ר חנינא כצ"ל וכ"ה בשס"ח:]
3798
3799רב שמואל בר אבא כשמתה אשתו סליק ר' אלעזר ור' נתן בר אבא לגביה ירושלמי מגלחין סוף הלכה א', בעא קומי ר' אסי, ר' בון בר חייא בשמו, בעא לר' זעירא והתיב ר' תנחום ורבנן דקסרין ירושלמי יבמות פ"י הלכה י"ד, ובקדושין פ"א הלכה ב'. והתיב ר' נחום, א"ר יוחנן נזיר (נ"א א'), זימנין סגיאין הוה קאימנא קמי' דר' יוחנן מגילה (כ"ז רע"ב) ע"ז (ל"ה א'), רב יוסף אולי אחיו, ר' יעקב בר אחא בשמו ירושלמי פסחים פ' אלו דברים ריש הלכה ה'. ר' נתן בר אבא ע"ל, רב פפא אקני זוזי לר"ש בר אבא ב"ק (ק"ד ב'), רבנן דקסרין (ע"ל). א"ל רב ששת אסבר לך עירובין (ז' ב'), ר' תנחום (ע"ל):
3799
3800רב שמואל בר אבא מהגרוניא ואמו נסבה לר' אבא וכתבה נכסיה לבנה ואתא קמיה דר' ירמיה בר אבא כו' ור' אבא אמר קמי' דרב הושעיא ורב הושעיא אמר לרב יהודה פ' החובל (פ"ח סע"א) וביוחסין יש קצת ט"ס. ובב"ק (ז' ב') מאקרוניא בעא מר' אבא:
3800
3801רב שמואל ברי' דר' אבהו אמר אבא מרישי כלי דרפרם הוה פא"ט (מ"ט א'), עיזא כרכוז דהוי בי ריש גלותא כו' רב אחאי אסר ר"ש בר אבהו אכל קרי אנפשי' מפרי פי איש תשבע בטנו ושלחו מתם הלכתא כוותי' דשמואל בר"א והזהרו ברבינו אחאי שמאיר עיני גולה הוא (לנהוג בו כבוד לדון לפניו בהלכה עד שיחזור בו ולא להתיר לפניו מה שהוא אסר) פא"ט (נ"ט ב'):
3801
3802רב שמואל בר שילת ( ע"ש) מלמד תינוקות הוה מבני בניו של המן (חלק). וי"ג שנה לא ראה הגן שלו שלא להניח תלמידיו. ואשכחיה רב דקאי בגינתיה א"ל שבקת להימנותך א"ל דעתאי להתם ב"ב (ח' ב'), ובפ' אעפ"י דלא עבר פריסקתא דמלכא בפתחו. רב יהודה משמה דר"ש ב"ש אמר רב עירובין (כ"ח, א') סוכה (מ"ו סע"ב), ואמר רב לר"ש בר שילא אחים בהספדאי שבת (קנ"ג א'), רב יהודה בנו. בשם כהנא ירושלמי פ"א דמגילה הלכה י"א, רב מרי ברה דבת שמואל בר שילת. בס' ג"נ שמגר בן ענת שהכה ת"ר איש במלמד הבקר הוא רב שמואל בר שילת דהוי מקרי דרדקי והוא מעורר חניתו ורב שמואל היה זהיר לעשות מלאכתו כתיקונו כדאיתא ב"ב (כ"א א') א"ל רב לרב שמואל ב"ש עד ו' לא תקבל מכאן ואילך אספי לי' כתורא. וזה מלמד הבקר לשון מלמד שהיה מלמד אותם ומכה התלמידים כדי שילמדו ואותן ת"ר איש רמז אל ו' סדרי משנה כי כל סדר כלול מק' עכ"ל. כי עד הלל היו שונין ת"ר סדרי משנה, ובס' הכוונות שופטים בלקוטים שהיה משורש קין כמו סיסרא לכן "הכוכבים "נלחמו "ממסילותם ר"ת המן כי שניהם ממקור א' עכ"ל. וזה פירשו חז"ל ב"ב (ח') ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו מלמדי תינוקות כגון מאן כגון רב שמואל בר שילת, אמר ככוכבים על רב שמואל ב"ש מכוון לסוד הנ"ל דסיסרא דנלחמו הכוכבים הוא המן שיצא ממנו רב שמואל ב"ש מלמד תינוקות:
3802
3803רב שמואל בר מרתא אחיו של ר' חייא (ר"ל מרתא הוא אחיו של ר' חייא) ולא נודע אם מרתא איש או אשה. וכתב היוחסין בהג"ה אמר ש"ש אם היה שם אשה לא הי' מזכירה בסנהדרין קודם ר' חייא דאמר אייבו וחנא ושילא ומרתא וחייא ואם מונה כסדר תולדותם ניחא עכ"ל. וע"ל מרתא שאומר הלכה בש"ר יהושע מוכח דאיש הוא ולא אשה. ור' אילא (ע"ש). רב יצחק בש"ר שמואל בר מרתא אמר רב ירושלמי חלה פ"ק הלכה ה'. ר' יצחק בנו, ארבב"ח א"ר שמואל בר מרתא אמר רב משום ר' יוסי איש הוצל ע"פ (קי"ג סע"ב). אמר רבב"ח אמר (רב) שמואל בר מרתא (כצ"ל) ב"ק (נ"א ב'):
3803
3804ר' שמואל אחיו של פנחס הכהן בר חמא ועיין ענין נפלא מדרש שמואל (סי' י"ט):
3804
3805ר' שמואל בר נדב בערכין (ט"ז רע"ב) בעא ר' שמואל בר נדב מר' חנינא ואמרי לה ר"ש בר נדב חתניה דר' חנינא מר' חנינא ואמרי לה מר' יהושע בן לוי:
3805
3806שמואל סבא חמוה דרב שמואל בר אמי סוטה (י' ע"ב), ונראה מזה שלא היו נזהרין שלא יהיה שם חמיו וחתנו אחד, אשר הזהיר ע"ז בצוואת ר"י החסיד. שמואל הזקן קומי ר' אחא ירושלמי סנהדרין פ' כ"ג הלכה ג'. ופ' אד"מ הלכה ח'. ור"פ היו בודקין:
3806
3807רב שמואל בר אמי ר"ה (י"ח א'). בר אימי ור' חיננא בר יצחק (ע"ש). אביו דשמואל בר אמי בשם רב יהודה ירושלמי סנהדרין ופ' הגוזל עצים הלכה ב'. ויבמות פ"י הלכה ח' בר אימי בש"ר יהודה, א"ל ר' זירא פסחים (ט"ז רע"ב,) א"ר יונתן יבמות (ק"ה א'), ע"ז (ל"ה א') א"ר שמעון בן פזי ואיתימא ר"ש בר אמי, שמואל סבא (ע"ל) חמיו, ר' אמי בנו:
3807
3808רב שמואל בר אניא אוניא ר"ה (י"ח א') מגילה (ג' ב'), ובדף (כ"ט א') אוניא, איני ביומא (כ"א ב') כתובות (י"ז סע"א). משמיה דרב סוף פ' כהן גדול, ובעירובין (ע"ג ב') רב שמואל בר אוניא משמי' דרב וחגיגה (ה' ב') יבמות (ק"ה א') סנהדרין (כ"ב ב', מ"ד ב'):
3808
3809ר' שמואל בר ינאי לא מצאתי, אפשר שכוונת היוחסין כי בירושלמי תענית רפ"ב וס' פ"ב ר' שמואל בר ינאי בש"ר אחא אבל ענין הנזכר בספ"ב הוא הנזכר בירושלמי פ' החולץ הלכה י"א בר אינייא והוא הנזכר לפני זה, ובירושלמי פ' אלו דברים ר"ש בר מינא בש"ר אחא הכל א' ובחלק הלכה ב' בר בינא בש"ר אחא ונראה הכל א', והיוחסין מביא גם רב שמואל בר אהיני ובמ' קהלת פ' כל הנחלים בר חובה בש"ר אחא וס"פ צו בר איבי וביפ"ת בר איני, ובב"ר פ"ה בר חנא והכל ענין אחד:
3809
3810רב שמואל ברב יצחק היה זקן מאד ולקח בדי הדס ומרקד לפני הכלה א"ר (זירא) קמכסיף לן ההוא סבא וכשמת אפסיק עמודא דנורא ביניהם, כתובות פ"ב (י"ז א') עיין ר' חנינא בר פפא, ובירושלמי פ"א דפאה הלכה א' הוה נסיב שיבישתיה והוה מקלס קומי כליא והוי ר' זעירא מטמר קומי אמר חמי להדין סבא איך הוא מבהית לן וכיון דדמך הוה ג' שעין קולות וברקים בעולם ויצא בת קול דמך ר"ש ברב יצחק גומל חסדים נפקין למגמל ליה חסד ונחית אש מן השמים כמין שבשא דנורא בין מטתו לציבורא והיו הבריות אומרים חזו הדין סבא קמת ליה שיבישתיה, ובירושלמי ר"פ כל הצלמים כשמת אתעקרון ארזים של א"י אמרין דהוה נסיב שושיבתה ומקלס כו' והוון רבנן מרננין ביה א"ל ר' זעירא ארפון ליה ידע ההוא סבא מה עביד כו' וכשמת יצא בת קול ואמרה ווי דדמך שמואל ב"י גמול חסדא. ובב"ר פ' חיי שרה (ר"פ נ"ט) כשמת יצא רוח סערה ועקר כל אילנות טובות למה כן דהוה לקיט מנהון שבשין ומרקד לפני הכלה והוה רבנן אמרי למה הוא מבזה ית אורייתא א"ר זעירא כו'. אמתיה דר' שמואל בר יצחק אמרה אנא הוה משזגא מנוי דמרי ולא חמית מילא בישא ירושלמי חלק הלכה ב' יבמות פ"ב הלכה ד', אכן ברבה פ' קדושים פ' כ"ד ענין זה ר' ישמעאל בר' יצחק כו' אנא הוי משמשא (פירש המתנות כהונה מציע המטה אבל בפי' הירוש' כתב משזגא פי' מכבסת, ונראה כגיר' הירושלמי שהיתה מכבסת לא מציע המטה, דאיתא בצוואות ר' אליעזר הגדול אפילו יש לו אלף עבדים יציע מטתו בעצמו ומסתמא לא היה עובר על זה) מנוי כו' ט"ס וצ"ל ר' שמואל ברב יצחק וכ"ה בילקוט ר"פ קדושים ענין זה ר' שמואל בר"י. והיוחסין סוף אות י' כתב ר' ישמעאל בר' יצחק כמו אלישע שלא נראה קרי על סדינו, מדרש קדושים הנ"ל אטעיהו. ובירושלמי פ' א"ל הממונה הלכה ז' ר' ישמעאל בר"י ג"כ ט"ס, וע"ל ר' ישמעאל משזגא פי' כיבוס, ובקדושין פ"ב (נ"ד א') ר' ישמעאל בר"י ג"כ ט"ס, ובזבחים (ס"ה ב') ר' זירא ור' שמעון ברב יצחק נ"ל ט"ס וצ"ל שמואל, תני אבוה דרב שמואל בר"י (ע"ש) ובאלפסי אבא אבוה דר"ש ב"י זבאשר"י רב שמואל בר יצחק ועיין זבחים (קי"א ב') בר רב יצחק, א"ל ר' אבא סוכה (ג' א'), בעא קומי ר' אבא בר ממל (ע"ש באריכות), ר' אבין בשמו, רב אדא בר יצחק (ע"ש) אולי אחיו הוא. הכי א"ר אסי (ע"ל בסמוך), בש"ר אסי תמיד (ל"א ב'), ר' ברכיה בר' יהודה בר סימון בשמו, ר' דרמסתי בשמו, בעא מקב הונא עירובין (ל"ו א'), אר"ה סוכה (ג' א ) כ"ה בספרים אחרים, תני קמיה דר"ה מגילה (ח' ב') ובב"ב (קי"ג רע"ב), רב הונא ור' ירמיה בשמו מדרש ריש פתיחתא דאיכה וכ"ה בירושלמי פ"א דחגיגה הלכה ז'. וצ"ע שר"ה יאמר בשם תלמידו, וראיתי בילקוט ירמיה סי' ט' רמז רפ"ב ענין זה ר"ה ור' ירמיה ור' שמואל ברב יצחק. ואולי הגיה כן מטעם שכתבתי. ר' הושעיה חתנו, ור' זירא פסחים (ע"ב ב'), שאל את ר' זעירא מה חידוש היה בבית המדרש ירושלמי פ' א"ל הממונה הלכה ו', ר' חגי שאלו. בש"ר חונה. בעא מר' חייא בר אבא מנחות (מ"ז א'), ואמר לר"א ב"א רבי אתה אומר כן הכי א"ר אסי חולין (צ"ח א') ועיי' ירושלמי גיטין פ"ג הלכה ב'. ר' חנניה בשמו. ר' חיננא בשמו, א"ר יוחנן חולין (קט"ז ב'). ור' יסא, ר' יוסי בר' בון בשמו, שאל לר' יעקב בר אחא ירושלמי יבמות פי"ב, שלח את ר"י ב"א לגבי ר' חייא בר בא ירושלמי במה אשה הלכה ב'. ר' ירמיה ור' מיישא בשמו ירושלמי שקלים רפ"ג ומדרש קהלת פ' אין טוב באדם שיאכל. ר' ירמיה שאל לר' זעירא קומי ערסיה דר' שמואל. בר יצחק ירושלמי נזיר פ"ז הלכה א'. א"ל ר' מיישא בר ברי' דריב"ל, ר' פנחס. משמיה דרב יבמות (מ"ו א'), אמר רב כתובות (כ"ו ב') נדה (מ"ז ב') ברכות (י"ד ב') מ"ק (י"ב ב') מגילה (ח' ב') תני ר"ש ב"י חמי רב הונא כו' א"ל רבא כו' אלא אמר רבא כו' א"ל אביי כו' דנראה כאלו רבא אמר לר"שי ב"י באותה שעה דתני קמיה דרב הונא והא רבא לא ראה את רב הונא (ע"ש), ונראה דלא גרסינן א"ל אלא הגירסא אמר רבא כו'. רב שישא בריה דרב אידי מתני הכי אמר רשב"י ר"ה (כ"ז סע"א), בשם רשב"א מדרש קהלת:
3810
3811ר' שמואל בר נחמני ולפעמים בר נחמן והכל א', וכן נראה ברשב"ם ב"ב (קכ"ג א') א"ר חלבו לר' שמואל בר נחמני רבך ר' יונתן ופי' רשב"ם דבכמה מקומות א"ר שמואל בר נחמן א"ר יונתן עכ"ל. ובשבת (קט"ז רע"א) ובפסחים (כ"ד א') דר' יונתן רבו של ר"ש בר נחמני, והיוחסין שכח זכרו והוא נזכר הרבה מאד בש"ס. הוה נחית לעיבורא הוה מקבל גבי ר' יעקב גרוסה והוה ר' זעירא מטמר לשמוע איך הוא קורא ק"ש והוה קרי וחזר וקרי עד דשקע בשינה (עיי' עיר בנימין שני פי' ע"ז) ירושלמי ברכות פ"ק. ולא רצה להתיר נדוי לת"ח אחד שנידה רב יהודה א"ר זירא מאי האי דסבא לא היה בבית המדרש כמה שנין כו' ולא התיר לו ר' אמי (ע"ש), ובספרי פ' בהעלותך פסקא ותקעו בהן ובר"ה (ל"ד א') דתניא כו' ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן אומר כו' ר' שמואל בר נחמני אומר כו' הרי נראה שהיה קדמון. ר' שמעון בר נחמני אמר ור' חנינא בר חמא אמר ברבה איכה פ' ויחמוס כגן שוכו, נ"ל ט"ס וצ"ל ר' שמואל בר נחמני. עלה מבבל לשאול ג' דברים מצא את יונתן איש קבורה, א"ל מאי דכתיב חדלו פרזון מדרש שוח"ט סי' ג' וילקוט שופטים סי' ה' רמז מ"ט. כתב בס' ג"נ בפ"ק דתענית (ח' ע"ב) בימיו היה כפנא ומותנא הוא אבישי בן צרויה שאמר הקב"ה טול רב שבהם לכפר שהיה כפנא וכאן בטל ג"כ הגזירה. תלמידו דר' אבא ואבא צידוני ותלמיד ר' אימי בש"ר ר' שמואל בר נחמן. בש"ר אבדימי דחיפא. ר' אבהו בש"ר שמואל בר נחמן ירושלמי ספ"ג דתענית. ר' אחא בשמו, ר' אחאי בשמו, ר' אחי בשמו, ר' איבו בשמו רבה איכה פ' זנח ה' מזבחו, בש"ר אליועיני, ר' אילא בשמו. ר' אלכסנדרי בשמו, ר' ברכיה בשמו, ר' ברכיה בר חמא הכהן בשמו. רב הונא בר אבין הכהן בשמו, ר' הלל בנו, ר' זעירא בשמו ירושלמי תענית ספ"ג, ר' חגי בשמו, ר' חייא קרא בשמו, ר' חיננא, ר' חלבו בעא מיניה, וא"ל מפני שאתה בעל אגדה רבה איכה בפסוק סכות בענן, בש"ר יהודה בר זבידא, ר' יהודה בן לקרח בשמו, ר' יהודה נשיאה א"ל מפני שאתה בעל אגדה ב"ר פי"ב וירוש' פ' אין דורשין סוף הלכה א'. ההוא מרבנן אמר קמיה בשם ריב"ל פסחים (כ"ג ב'), א"ר יוחנן ברכות (ט' סע"ב) שבת (ס"ג ב', ע"ה א', פ"ה א') ושם ( ק"נ ע"א) בר נחמיה אמר ר' יוחנן צ"ל נחממי וכ"ה בעין יעקב, עירובין (ק' ע"ב) פסחים (מ"ט ב') סנהדרין (כ"ב ב'), אמו דר' יוחנן אשתעי ליה (ע"ש). ר' יוחנן דציפרין בשמו. א"ר יונתן ברכות (ו' ע"ב) כמה דברים, ושם (ז' ע"א, כ"ג א') ב' דברים, ושם (ל"ב א', ל"ה א', נ"ה א' ב') ובשבת (נ"ו ב') כמה דברים, ושם (נ"ח ב', פ"ח ב', פ"ט ב'), יומא (נ"ג א', ע"ב ב', ע"ה א', פ"ו ב') סוכה (נ"ב ב') מגילה (י' ע"ב) ר"ה (ל"ד א') יבמות (ט"ז ב', ק"ה א', ק"נו ב') כתובות (ה', ט' סע"א, י"ז ח') נדרים (כ"ב א', נ"ז ב') סוטה (י"א ב', ט"ו א') ב"ק (ס' ע"א, פ' סע"ב, פ"ה, צ"ב א') ב"ב (ט"ו ב') סנהדרין (ג', י"ד, כ', כ"ט א', צ' סע"א, צ"ג א', צ"ז ב', ק"ח ב', ק"י) ע"ז (ה' א', י"ח סע"ב) חולין (י' ע"ב) מנחות (כ"ט א', צ"ט ב') ערכין (י"א א') וירושלמי פ' כיצד מברכין. ובילקוט תהלים סי' י"ט בש"ר נתן ט"ס וצ"ל יונתן, שאל ליונתן איש קבורה (ע"ש), א"ר יונתן בן אלעזר ילמדנו פ' בחוקותי, פליג עם ר' יעקב בר אידי, ר' יצחק בן פזי בזמנו, ר' יצחק אחיו, לוי בנו, ור' מתנה ירושלמי פ"ק דברכות, ר' נחמן בנו, ר' סימון בשמו ירושלמי מגילה פ"א, ור' סימון בר זבדי, ר' קסדא כתב היוחסין שהיה בזמנו ולא מצאתי. רבב"ח בזמנו, אמר רבי תחת כבודו כו' שבת (קי"ג סע"ב) אבל בעין יעקב ובשס"ח אינו תיבת רבי. נחית למסחי חמי לרבי ב"ר פס"ג, ר' שמעון קמטריא בשמו, ר' שמעון בן יהוצדק א"ל אתה בעל אגדה. ר' תחליפא חמוה דר' אחא בשמו:
3811
3812רב שמואל בר יהודה הנדוואה (ע"ש) ובפ"ק דקידושין (כ"ב סע"ב) שנתגייר הוא ואביו. רב שמואל בר יהודה הוה קאי קמיה דרב יהודה א"ל סק ואצטרף לחמשה לענין חליצה כו' א"ל תנינא בב"ד של ישראל ולא בב"ד של גוים ואנא גר אנא (פרש"י הוא ואביו נתגיירו ופסילנא לחליצה) ואמר רב יהודה כגון רב שמואל ב"י אנא מרענא שטרי אפומיה בפ' מצות חליצה (ק"א סע"ב), כתבו התוס' (שם) ובפ' בא סימן (מ"ט ב') ובסנהדרין (ל"ו סע"ב) רגיל ר"ת לפרש דשמואל ב"י בפ' מצות חליצה הוא בן ר' יהודה הנדוואה וזה אינו כי ר' שמואל ב"י אמו מישראל הוה. ועיי' תוס' ישנים כתובות (מ"ד ב'), עבדה לי' אמו מגררת דכספא לשבת שבת (קמ"ז ב'), וכתב רש"י בכורות (ל"ז רע"ב) בהרבה מקומות נזכר בלשון מתני' תני רב שמואל בר יהודה בפ' אין מעמידין ובשבת (ע"ט א'), א"ר אבא בר זבדא, א"ר אבא א"ר הונא שבת (ה' רע"א, צ"ח א'). א"ל אביי מנחות (מ"ב ב') וגיטין (ט"ז ב') ובשס"ח צ"ל א"ל ר' אמי כמדומה שהגיה כן מטעם שכתבתי לקמן בסמוך אצל רבא. בש"ר אלעזר כירה (ל"ח ב'), ורב דימי, א"ר חנינא שבת (נ"ב א'), אמר לרב יהודה שיננא כתובות (י"ב ב') וע"ל. רב יהודה שרי למכחל עינא בשבת א"ל ר"ש ב"י מאן ציית ליהודה מחל שבת לסוף חש בעיניו שלח ליה שרי או אסור שלח לכולי עלמא שרי לדידך אסור ע"ז (כ"ח ב'). אמר ר' יוחנן שבת (ל"ז ב') גיטין (ט"ז א'), כי אתא ר"ש ב"י אמר ר' יוחנן יבמות (נ"ה סע"ב) וגיטין (כ"ג ב', מ' מ"א) סנהדרין (ל"א ב') ע"ז (נ"ד ב'), אמר רב יוסף כמה מעליא הא שמעתתא דאר"ש ב"י אמרי במערבא ברכות (י"ד ב'), אמר אטו לא ידענא דאמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל שבת (ל"ז ב'), עולא אקלע לביתו שבת (ק"ט ב'), תני קמיה דרבא יומא (י"א ב') וצ"ע דנראה מהנ"ל דהיה חבירו דרב יהודה ואיך תני קמיה כתלמיד ורבא תלמיד רב יוסף תלמיד רב יהודה ורבא נולד כשמת רב יהודה. ואולי צ"ל תני קמיה דרבה:
3812
3813רב שמואל ואחיו ר' יוסף בני רבא בב"ח. רב שמואל בר בר חנא לרב יוסף שבת (כ"ט א', נ"ט ב', קמ"ו ב'). רב שמואל בריה דרבה בב"ח ורב יצחק ברב יהודה תנו בי רבה פגע בהו רב כהנא, א"ל רבא בר איתי ור' אחא בר הונא (ע"ש), ומר יהודה ורב יוסף רבא:
3813
3814רב שמואל בר תחליפא בר אבימי לא מצאתי זכרו, ויש רב תחליפא בר שמואל:
3814
3815רב שמואל ברב שבא מגילה פ"ק (לא מצאתי שם) אמר רבא אמר רב שמואל בר שבא א"ר הונא שבועות (י"ז רע"ב) ושם הוי בה רבה צ"ל רבא. רב אחיו:
3815
3816ר' שמואל בן חלפתא ור' ירמיה בש"ר אדא בר אחוה ירושלמי ברכות ספ"ג, וענין ההוא ר"פ בני העיר ר"ש בר חלף:
3816
3817שמואל בר נחום אחי אמו (י"א אבי אמו) של רב אחא בר חנינא אמר לר' תנחום בר חנילאי תלמיד ריב"ל (ב"ק נ"ה א') שוח"ט סי' קל"ט ובמדרש חזית פ' שובי שובי ור' חנן בר' ברכיה בש"ר ירמיה, אכן בילקוט שיר השירים פסוק שובי שובי השולמית ר' שמואל בר תנחומא ר' חנין ברבי ור' ברכיה בן צרויה משום ר' אידי, וב"ר פ' תולדות ר"פ ס"ו ענין זה ר"ש בר תנחום ור' חנין בש"ר אידי:
3817
3818ר' שמואל ברב חסדא ירושלמי ברכות (לא מצאתי) וא"כ ט' בנים היו לרב חסדא:
3818
3819רב שמואל בר חייא א"ר אלעזר ב"מ (ע"ב סע"ב) א"ר מני חולין (נ"ו ב'):
3819
3820ר' שמואל בר חייא בר יהודה בש"ר חנינא ירושלמי רפ"ק דברכות (מ"ט ב') ושבת פ"ק סוף הלכה א' ויבמות פ' הערל הלכה א' ר"ש בר בר חייא בר יהודה, בר אחד ט"ס. ובמדרש חזית פסוק שובי שובי ר"ש ב"ח בר יודן בש"ר חנינא:
3820
3821רב שמואל אחוה דר' ברביה ירוש' ערלה רפ"ב ואותו ענין בירושלמי פ' ג' שאכלו סוף מתני' א' ר' שמעון אחוה דרב ט"ס, וס"פ האורג ופ' אע"פ הלכה ג' ר' שמואל אחוה דרב. ובפ"ח דתרומות נדר שמואל בר' ברכיה ט"ס וצ"ל אחוה דרב. ר' גמליאל זוגא בשמו ערלה (שם):
3821
3822ר' שמואל אחוי דרב ירושל' פ' א"ל הממונה הלכה ח' אולי צ"ל אחוי דר' ברכיה:
3822
3823(ר') שמואל אחוה דר' נחמיה:
3823
3824ר' שמואל אחוה דר' הושעיא א"ר ירמיה ירושלמי ס"פ אין דורשין:
3824
3825ר' שמואל בר' יוסי לרב פפא (לא מצאתי):
3825
3826ר' שמואל בריה דר' יוסי בר' בון ירוש' סוף הוריות, ירושלמי ר"ה פ"א הלכה א', אמר תני בר קפרא דמאי פ"ד הלכה ג' ובפ' השותפין שנדרו הלכה ד' בר' יוסף:
3826
3827ר' שמואל בר' יוסי שהקפיד ר"ש ברבי (ע"ש) נראה ט"ס:
3827
3828רב שמואל בר אחיתאי א"ר המנונא סבא א"ר יצחק בר אשיאן אר"ה אמר רב סוכה (מ"ב א') וגיטין (ל"ט סע"ב) אר"ש בר אחותאי א"ר המנונא סבא א"ר יצחק בר אשיאן אר"ה אמר רב המנונא, תיבת המנונא ט"ס:
3828
3829רב שמואל בר אחא לרב פפא נזיר (נ"א ב'), קמי רב פפא משמיה דרבא בר עולא מנחות (ל"ד א') וחולין (צ"א א'), ובב"ק (צ"ט א') אמר שמואל בר אחא, והתוספות ב"מ (קי"ב סע"א) מביאו אמר רב אשי בר חמא בודאי ט"ס:
3829
3830רב שמואל בר ביסנא (תרגמא) קמי רב יוסף. א"ל רב יוסף קבסתן קדושין (כ"ו ב') פירש"י וערוך (ע"ש), בעא מאביי נדה (מ"ב א'), א"ר נחמן כתובות (ק' ע"א):
3830
3831מר שמואל מרי נראה כי היה ראש גולה והיו עבדיו פריצים. האי שפירא אתא לקמיה אמר הא בן מ"א יום וחשיב מיומא דטבילה והוי רק מ' יום ואמר ההוא בנדתה בעל כפתי' ואודי נדה (כ"ה ב'), האי אסיתא דהוי בי מר שמואל עירובין (ק"ב א'), בר מר שמואל צוה ליתן י"ג אלפי זוזי לרב (צ"ל לרבא) מן עללתא שלחה רבא לרב יוסף נדרים (נ"ה א'). ר' יעקב אביו של רב נחמן סופר שלו. רב נחמן בר יצחק אפיקו משמשא לטולא, רב פפא אקלע לביתו מנחות (ל"ד א'), אקלע לביתו ולא אכל דאיכא פריצותא דעבדי ביצה (י"ד ב'). א"ר פפא חד אשתעי בתריה דמר שמואל ונפל קניא מטללי ובזעי לארנקי דמוחיה ואמר בגמרא שאני צורבא מרבנן דקב"ה תבע ביקריה, אדבריה רבא למר שמואל ודרש שם (כ"א ב'):
3831
3832רב שמואל ברב קטינא לרב יוסף (לא מצאתי). רבב"ח עסיק לבריה בי רב שמואל בר רב קטינא ברכות (מ"ז א'). אולי רב דניאל אחיו (ע"ש):
3832
3833רב שמואל בר יעקב פ' הקומץ (ל"ב א'):
3833
3834רב שמואל בר ססרטאי (ובב"ק (ק"ב ב') ססרטי) הלך לרומי והמלכה אבדה תכשיט והכריז המלך מי שיחזירו תוך ל' יום יקח כך וכך ובאם אחר ל' יום יהרג והוא החזירו אחר ל' ונתן טעם שאם החזירו תוך ל' היה נראה שמחזיר מיראת המלך אבל עכשיו מחזירו מפני פחד ה' צבאות ומהדר גאונו ואמר המלך ברוך ה' אלהי שמואל וקדש השם, ירושלמי ב"מ פ"ב הלכה ה'. תענית (י"ד א') מאי הוה עלה אר"ש בר ססרטאי וכן א"ר חייא בר אשי אמר רב. בש"ר אבהו ירושלמי פ' הזהב הלכה ב' ור"פ ד' מיתות:
3834
3835ר' שמואל בן סוטר ר' חנינא בן אנדריי בשמו, אחוי ר' הודיינא (ע"ש):
3835
3836ר' שמואל דסופפתא ירושלמי סנהדרין פ"ב הלכה ב':
3836
3837רב שמואל בריה דרב איקא ע"ז (ס"ט א'):
3837
3838ר' שמואל בר אבדימי ירושלמי פ' ג' שאכלו מתני' א', בר אבדומא ירושלמי פרק ד"מ הלכה י"א, אבדומא ירושלמי ברכות פ"ג מתני' ב'. שאל לרב יצחק בן אלעזר ולר' מנא ירושל' ר"פ ר"א דמילה, מתה אמו ח' ימים קודם יו"ט שאל לר' מנא ירושלמי סוף מ"ק. רב ששנא בנו:
3838
3839ר' שמואל בר יצחק אבדומא לא מצאתי ואולי כוונתו על הנ"ל:
3839
3840שמואל בר אבין (ע"ש). אבוה דר"ש בר אבין (ע"ש):
3840
3841רב שמואל מתוא צורבא מרבנן וירא שמים, ואתא שם רב פפא והקשה ליה וכספיה. והלך רב פפא לרב שימי בר אשי פ' בנות כותים (ל"ג ב'):
3841
3842רב שמואל בר צדוק:
3842
3843 (רב) שמואל בר בידרי א"ר ואמרי לה א"ר אחא אריכא א"ר הונא ואמרי לה א"ר מנשיא מנחות (ל"ה סע"ב):
3843
3844רב שמואל מזרקוניא מתקיף רב אשי ואיתימא ר' שמואל מזרוקיניא חולין (קי"א א'):
3844
3845ר' שמואל בן גוריא אולי אחיו של ר' חמא בר גוריא תלמיד רב (לא מצאתי זכרו):
3845
3846ר' שמואל בר' גדליה רבה דברים פרשה א':
3846
3847רב שמואל בר כהנא לא מצאתי ואולי הוא ר' שמעון בר כהנא:
3847
3848ר' שמואל בר אדא אמר חנניא אחי אומר פ' ע"פ (ק"ד א') שם בר אידי, ורב הונא בר מנוח ור' חייא מוויסתניא הוי קמי רבא ואח"כ קמי רב פפא (ע"ש):
3848
3849 (ר') שמואל בר ייבא אמר לר' אבא נדה (ט"ו ב'):
3849
3850 (רב) שמואל מדיפתא פליג עם רב אחא ברי' דרבא שבת (כ"ב א'):
3850
3851רב שמואל קפוטקאה פ' השוחט (כ"ז ב'), קפודקיא ירושל' יומא ס"פ ב' שעירים ופסחים פ' אלו דברים הלכה ז'. ר' אבין בש"ר שמואל קפודקיא מדרש קהלת פסוק כל זה נסיתי בחכמה. ר' יונה בשמו חלה רפ"ג, ור' חגי:
3851
3852ר' שמואל בר חנינא בש"ר הושעיא ירושלמי, ויש ר' חנינא בן שמואל:
3852
3853ר' שמואל בר חנניה בש"ר לעזר ירושלמי יומא פ"ה הלכה ד':
3853
3854רב שמואל בר זוטרא שבת (כ"ג א') תני רב שמואל בר זוטרי כל השמנים יפים לדיו כו' רב שמואל בר זוטרי מתני כל העשבים יפין לדיו. כתב בס' מלא רצון כי הם ב' אמוראים דאלת"ה לא היה מובן שפיר הגמרא או י"ל אם הוא אחד כו' ועיין רב טבות:
3854
3855רב שמואל בר נתן א"ר חנינא שבת (ל"ח א') בכורות (י"א סע"א) ע"ז (ע"ד א') וכצ"ל סוכה (מ"ג ב'). בש"ר חמא בר חנינא ירושלמי ברכות פ"ק מתני' ח', ושבת פ' כירה הלכה א', סליק לגבי ריב"ל פ' יוה"כ הלכה א':
3855
3856ר' שמואל בר פפא תרגמיה קמי רב אדא יומא (ל"ז א') ויש רב פפא בר שמואל:
3856
3857רב שמואל בר שימי תרגמיה קמ רב פפא כריתות (כ"ז ב'):
3857
3858ר' שמואל בר חובה ע"ל ר' שמואל בר ינאי:
3858
3859ר' שמואל פדגריטא בש"ר מאיר מדרש רבה ואתחנן פ"ב פירש המתנות כהונה שם מקום:
3859
3860ר' שמואל בר זעירא רב הונא הכהן בשמו רבה במדבר פ"ג ב' דברים:
3860
3861ר' שמואל בר יוחאי שוח"ט סי' י"ב, נ"ל ט"ס דהוא ר' שמעון בן יוחאי כי היה כתוב ר"ת רשב"י:
3861
3862ר' שמואל בר רבי מדרש קהלת פסוק ואלו חיה אלף שנים:
3862
3863שמוע הכהן בנו ר' אלעזר, ר' יהודה בן שמוע:
3863
3864ר' שמי ור' שמיי ע"ל שמאי:
3864
3865ר' שמלאי בזוהר אחרי מות עקל"ה ר' אבא ור' יוסי ראו רשימה בפניו של אדם אחד וא"ר אבא שחטא בזנות וכן היה ואמר אותו אדם שר' שמלאי תיקן לו תשובה:
3865
3866שמלאי שמעיה דר' יהודה נשיאה ודר' ינאי. מסתמיך ר' ינאי אכתפיה דר' שמלאי שמעיה ואתא ר' יהודה נשיאה לאפייהו ב"ב (קי"א א'). ר' יהודה נשיאה הוה מסתמיך אכתפיה דר' שמלאי שמעיה א"ל שמלאי לא היית בבית המדרש כשהתרנו את השמן ע"ז (ל"ז א') והוא מלוד שם (ל"ו א'). ובירושלמי שבת פ"ק הלכה ד', ובע"ז פ"ב הלכה ט' ענין ההוא וקראו שמלאי הדרומי. והיוחסין עשה מדור לשמלאי מלוד בפני עצמו הבין כי הוא אחר אבל אחד הוא ואין שני ועיין למטה בסמוך. ר' שמלאי ור"י נשיאה משמיה דריב"ל ואמרי לה ר' שמלאי וריב"ל משום ר"י נשיאה בכורות (ל"ו ב'). רב יצחק בר שמואל בר מרתא אשכחיה בנציבין ודרש:
3866
3867ר' שמלאי מלוד וישיבתו בנהרדעא ולא רצה ר' יוחנן ללמדו ס' יוחסין פסחים (ס"ב ב') ז"ל ר' שמלאי אתא לקמי' דר' יוחנן א"ל ניתני לי מר ס' יוחסין א"ל מהיכן את א"ל מלוד והיכן מותבך א"ל בנהרדעא א"ל אין שונין לא ללודים ולא לנהרדעים (פירש"י לדחותו איכוון א"נ לפי שאינן מיוחסין) וכ"ש דאת מלוד ומותבך בנהרדעא אכפיי' וארצי א"ל ליתני לי בג' ירחי שקל קלא פתק בי' א"ל ומה ברוריה כו' א"ל רבי מה בין לשמו ושלא לשמו כו' א"ל הואיל וצורבא מרבנן את כו'. וצ"ע למה לא פירש"י הטעם דאין שונין ללודים כו' מטעם דאי' בירושלמי פסחים פ' תמיד נשחט הלכה ג' ר' שמלאי אתא גבי ר' יונתן א"ל אלפן אגדה א"ל מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואת נהרדעא ודר בדרום א"ל אמור לי הדא מילתא מה בין לשמו ושלא לשמו כו'. ואין לומר דזה מעשה אחרת דבבבלי אמר ניתני ספר יוחסין ובירושלמי אמר אגדה דגם ס' יוחסין הוא דברי אגדה. (והא דמזכיר בבבלי ששאל את ר' יונתן כך דרך הירושלמי להזכיר שם אמורא אחר, אבל קרוב לומר שבבבלי ג"כ צ"ל שאל לר' יונתן דלא מצינו בכל הש"ס שהיה שואל ר' שמלאי מר' יוחנן. אבל מצינו בב"ר פמ"ט שאל ר' שמלאי לר' יונתן מ"ד יש נספה בלא משפט. ויש סמך ראיה ששאל מר' יונתן ללמוד עמו אגדה כי ר' שמואל בר נחמן היה תלמיד ר' יונתן (ע"ש). ומצינו שא"ל ר' חלבו לרשב"ג וכן ר' יהודה נשיאה ור' שמעון בן יהוצדק אמרו שמעתי עליך שאתה בעל אגדה, א"כ מסתמא מר' יונתן רבו למד אגדה). ועיין ירושל' פ"ק דסנהדרין הלכה ב' לוד מיהודה ולמה אין מעברין שם השנה לפי שהם גסי רוח ומעוטי תורה. א"כ ר' שמלאי שהיה מלוד שהם גסי רוח ומעוטי תורה לכן אין שונין להם, לכן שאלו ר' שמלאי מה בין לשמו כו' אז אמר ר"י צורבא מרבנן הוא, ולמם כתב רש"י הטעם שאינן מיוחסין וצ"ע. וטעם למה אין שונין לגסי הרוח אגדה נ"ל דאיתא ס"פ אין דורשין משען מים אלו בעלי אגדה וידוע דנלמד ענוה ממים שמניחים מקום גבוה ויורדין לנמוך לכן גסי הרוח הם מעוטי תורה דאין מתקיימת אלא בפחות שבכלים. ואולי הענין אחד כמו שאין הקב"ה שורה על גסי הרוח דאותו לא אוכל כן אין הקב"ה שורה כ"א על המיוחסין שבישראל. ובתדב"א פי"ח מובא בילקוט שמואל ב' סי' כ' יש באדם דרך ארץ ומקרא לבד מוסרין לו מלאך א' כו' קרא תנ"ך מוסרין לו שני מלאכים אבל קרא תנ"ך משנה מדרש הלכות ואגדות הקב"ה משמרו בעצמו כו' ועיבור שנה דוקא בא"י ג"כ כי תמיד עיני ה' שם, וא"כ במקום גסי הרוח א"א לעבר שנים כי אותו לא אוכל. וזה יוצדק מ"ש בילקוט תהלים סי' כ"ח כי לא יבינו אל פעולות ה' חזקיה אמר אלו תקופות, ריב"ל אמר אלו אגדות כו', מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי, כי במקום שאין ללמוד אגדה מכח גסי רוח שם אין מעברין מפני התקופה וק"ל. וזה כוונת הספרי פ' עקב על כל מוצא פי ה' אלו הלכות ואגדות רצונך להכיר מי שברא העולם למוד אגדה ע"ש. יצאתי חוץ לגדרי להראות כי לא דחה ר"י את ר' שמלאי, אך האמת הוא כן כי לוד גסי רוח ואין שונין אגדה לגסי רוח. וזה ר' שמלאי הוא הנזכר לפני זה וטעה היוחסין כנ"ל:
3867
3868ר' שמלאי משום ר"א בר' שמעון חלק (צ"ח א'). דרש ר' שמלאי שם (סע"ב). ר' חייא בר אבא א"ר שמלאי שם (ק"ו א'). ר' אבא אבוה דר' שמלאי. אביו ר' אבא אמר לשמואל (ע"ש). אדא א"ר שמלאי סוטה (ל"ח ב'). א"ר יעקב בר אחא א"ר שמלאי מ"ק (ט"ז סע"ב). ור' יצחק בר שמואל בר מרתא אשכחיה בנציבין ירושלמי פ' אין מעמידין הלכה ט'. ר' מלכיא אקלע לביתו. ר' תנחום בר חייא בשמו. ר' תנחום ברבי חתני' דר' שמליי:
3868
3869ר' שמלאי דברויירא מדרש קהלת פ' ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים, ופירש המתנות כהונה שם מקום, וז"ל המדרש אר"ל כתיב את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם כו' לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו אבל הצדיקים מוסיפין עליו ואין גורעין, אריב"ח מכאן שאין הבמה ניתרת אלא ע"י נביא ואליהו עומד וומקריב בראש הכרמל, א"ר שמלאי דברויירא א"ל ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה (מלכים א' י"ח). וענין זה במדרש רבה פ' אחרי מות פכ"ב ואליהו עומד ומקריב בשעת איסור הבמות א"ר שמלאי הקב"ה א"ל שנאמר ובדברך עשיתי. ועלה ברעיוני ומחשבתי לפרש ולהגיה א"ר שמלאי דבורי ר"ל ע"פ הדבור כמ"ש ובדברך עשיתי כי לא מצאתי בכל הש"ס ר' שמלאי דברויירא ולא במדרש. ויגעתי ומצאתי בירושלמי תענית פ"ב הלכה ח' א"ר שמליי דבירא א"ל ובדברך עשיתי, ושם במגילה פ"א הלכה י"ג א"ר שמלאי דבירא א"ל ובדברך עשיתי ופירש שם המפרש דבירא פי' ע"פ הדבור של שכינה עכ"ל והנאני. עכ"ז אני מסופק להכריע, ואתה רב וצורב, ראה לקרב, אשר לחכך יערב:
3869
3870ר' שמלאי בר מלאה לא מצאתי:
3870
3871ר' שמלאי דקסרין ר' הושעיא בנו (ע"ש):
3871
3872רב שמן בר אבא הכהן וא"ל ר' חנינא שישא אחת מן קרובותיו בנות שמואל הכהנית שנשבית ונפדית בכתובות (כ"ג א'). עיין רב מרי ברה דבת שמואל. אמר בשם רב אידי בר גרשון. א"ל ר' זירא חולין (צ"ח א'). ר' חייא בר אבא אולי אחיו היה. תלמיד ר' יוחנן שבת (ס' ע"ב, ס"א א'). א"ר יוחנן רפ"ק דמגילה וע"ז (כ"ח א'). והיה ר' יוחנן מצטער למסמכיה דלא הוה גבייהו דלסמכיה ר' שמעון בן זירוד וחד דעימיה ומנו ר' יונתן בן עכמאי חד דהוה גבייהו סמכוהו וחד דלא הוה גבייהו לא סמכוהו סנהדרין (י"ד א'). ס"ל ר' יוחנן שלא יאכל ביעי דחשילתא משום אל תטוש תורת אמך פירש"י מנהג מקומו שאתה מבבל שנוהגין שם איסור חולין (צ"ג ב'). הוה קאימנא קמי' דר' יוחנן בי מדרשא בחול המועד ושקלינהו לטופריה בשיניה וזרקינהו ש"מ ג' דברים מ"ק (י"ח א'). א"ר יוחנן לרב שמן סנהדרין (ה' ב') נראה שהוא רב שמן בר אבא שהיה בדורו. אמר לרב פפא לדידך דאמרת פסחים (נ"ט רע"ב). וצ"ע שהיה בזמן ר' יוחנן שקדם טובא לרב פפא אם האריך ימים כל כך. ונראה שרב שמן שאמר לרב פפא הוא רב שמן הנזכר בדור רב אשי (ע"ש) ועיין בסמוך למטה, או ר"פ סבא:
3872
3873רב שמן אמר לרב אשי והתני רמי בר יחזקאל ואמר רב יוסף כו' קדושין (כ"ד ב'). אמר לרב פפא (ע"ל רב שמן בר אבא):
[הגהות: שמן, סנהדרין (ה' ב') א"ר יוחנן לרב שמן נראה דהוא רב שמן בר אבא הכהן:]
[הגהות: שמן, סנהדרין (ה' ב') א"ר יוחנן לרב שמן נראה דהוא רב שמן בר אבא הכהן:]
3873
3874רב שמן דסיכרא אמר לרבינא אקלע מר זוטרא לאתרין ודרש חולין (י"ח סע"ב) נדה (ל"ו א'):
3874
3875שמעון הצדיק משיירי כנסת הגדולה. כתבתי באריכות בחלק ראשון שנת ג"א תמ"ח:
3875
3876שמעון בן שטח הנשיא וחבירו יהודה בן טבאי אב"ד (משנה פרק אין דורשין (ט"ז א') ונזכר במשנה תענית פ"ג ח') אחותו נשואה לינאי המלך מהחשמונאים ברכות (מ"ח א'). שלש מאות נזירים עלו בימיו (וכל נזיר צריך שלשה קרבנות כבשה לחטאת כבש לעולה איל לשלמים) למאה וחמשים מצא להם פתח ולמאה וחמשים לא מצא אתא גבי ינאי א"ל אית הכא ש' נזירים צריכין תת"ק קרבנות תן אתה פלגא ואנא פלגא שלח ליה ת"נ ואמרו לישנא בישא דלא יהיב משלו כלום שמע ינאי וכעס וערק ר"ש בן שטח ואח"כ שלח אחריו כו' ירושלמי פ' ג' שאכלו מתני' ב', ובנזיר ס"פ ב"ש, וסוף הענין בבבלי פ' ג' שאכלו הנ"ל, ועיין ב"ר פ' צ"א ומדרש קהלת פ' טובה חכמה עם נחלה. בספרא פ' בחקותי בימיו ובימי שלמצי המלכה ירדו גשמים מליל שבת לליל שבת ונעשו חטין ככליות וצררו מהם חכמים לדורות להודיע כמה החטא גורם, וכ"ה בתענית פ"ג (כ"ג ב'). מעשה בשלציון המלכה עשתה משתה לבנה ונטמאו כליה ושברתן ונתנתן לצורף, פירש"י בימי שמעון בן שטח שבת (ט"ז ב') וכתבו התוס' כדאי' בתענית בימי שמעון ב"ש ושלציון המלכה ירדו גשמים כו'. וברבה קהלת הנ"ל אמר לשלמתי אחתי אשתו של ינאי א"כ י"ל שיש ט"ס בין שלמתי לשלציון, ובויקרא רבה פל"ה ושלצמה המלכה. ועשה תקנות בפ"ק דשבת (י"ד ב') ובמקומות אחרים ותיקן לכתובה שיהיו אחראין כל נכסיו. במשנה פרק נגמר הדין שתלה פ' נשים כשפניות ביום א' וברש"י שם שהעידו שנים על בנו ונידון למיתה וחזרו העדים ואמרו מפני שתלה הכשפניות העידו שקר אעפ"כ לא נפטר שאמר בנו בחסידותו שיעשו בו דין ולא יהרס דין תורה, ועי' בירושלמי פ' נגמר הדין הלכה ט' ופא"ד הלכה ב' הענין באריכות. ובפ' אחד ד"מ (ל"ז ב') שראה א' רץ אחר חבירו ורץ אחריו וראה סייף בידו ודמו מטפטף והרוג מפרפר וא"ל רשע מי הרגו לזה אני או אתה אבל אין דמך מסור בידי היודע מחשבות יפרע מאותו איש שהרג את חבירו ולא זזו משם עד שנשכו נחש ומת. בסנהדרין (י"ט א') עבד ינאי המלך הרג נפש ושלחו לו שיבוא המלך לעמוד לקבל עדות בפניו אתא ויתיב א"ל שמעון בן שטח עמוד על רגליך ויעידו בך כו' א"ל ינאי לא כשתאמר אתה אלא כמו שיאמרו חביריך נפנה לימין כבשו פניהם בקרקע וכן לשמאלו א"ל שמעון בן שטח יבוא בעל המחשבות ויפרע מכם מיד בא גבריאל וחבטן בקרקע ומתו. והיה מתעסק במלאכת עפץ וקנו לו תלמידיו מישמעאל אחד חמור והיה תלוי בו מרגלית אחת והחזיר מפני קידוש ה' ואמר אותו עכו"ם ברוך אלהי שמעון בן שטח, ירוש' פ' אלו מציאות הלכה ה' ורבה פ' עקב. חוני המעגל בזמנו. ר' יהודה בן דוסתאי בשמו. ר' יהושע בן פרחיה רבו. שמעיה ואבטליון תלמידיו. תודוס. (והנחלת שמעוני לא סדרו לפי הדורות):
3876
3877ר' שמעון בן הלל הזקן נשיא כאביו פ"ק דשבת (ועיין הלל הזקן) לא נזכר במשנה, וקבל עם ריב"ז מהלל ושמאי. בנו ר"ג הזקן:
3877
3878שמעון בן בתירא מיוחסים ונשיאים שהיו בזמן הלל הזקן בזמן הבית, ור"ע מוסיף על דבריו בעדיות (פ"ח א', וחגיגה כ"ג סע"ב) וג' אלו נזכרו שם ר' יהודה בן בתירא ור' יהושע ב"ב ור' שמעון זה, ורש"י פ"ק דתענית כתב כי ר' יהודה ור' יהושע הם בני בתירא והם נתנו הנשיאות להלל (ע"ש) ושכח לר' שמעון זה. (ועי' מ"ש אצל ר' יהודה בן בתירא):
3878
3879שמעון הפקולי פירש"י מוכר צמר גפן והערוך פי' פקולי פשתן נקי ובזוהר שנקרא פקולי מלשון פקו פליליה והוציא את אביו מדין גיהנם. הסדיר י"ח ברכות לפני ר"ג הזקן ביבנה ברכות (כ"ח סע"ב) ובמגילה (י"ז ב') לפני ר"ג ביבנה ולא נזכר ר"ג הזקן. ונראה דהדין עם היוחסין שסידר לפני ר"ג הזקן אעפ"י שכתבו התוס' פ"ק דנדה (ו' ב') דאין רגילות להזכיר את ר"ג הזקן סתם ר"ג אלא מזכירין אותו ר"ג הזקן, וכאן ההכרח שהוא ר"ג הזקן, דז"ל הגמ' דברכות הנ"ל ת"ר שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני ר"ג על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים עמד שמואל הקטן ותקנה לשנה האחרת שכחה והשקיף בה ב' וג' שעות ולא העלוהו. א"כ משמע דבאותו פעם שתקן שמעון הפקולי י"ח ברכות אז אמר ר"ג אם יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים, וידוע דר"ג הזקן הספיד את שמואל הקטן (ע"ש) א"כ שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני ר"ג הזקן אף שאמר סתם ר"ג. ועוד דקודם מיתתו התנבא על הריגת רשב"ג ור' ישמעאל כ"ג שנהרגו בשעת החורבן ורבן גמליאל דיבנה היה אחר החורבן:
3879
3880שמעון איש המצפה בזמן הבית לפני ר"ג הזקן ונחום הלבלר, בפ"ב דפאה ובתוס' פ"ק דיומא (י"ד ב') במשנה דפאה פ"ה משנה י' תמיד (ל') יומא (פ"ב):
3880
3881ר' שמעון בן נתנאל תלמיד ריב"ז והוא ירא חטא (אבות פ"ב ח' ט' פ"ה) ובתוספתא פ"ג דע"ז מעשה בר"ג הזקן שהשיא בתו לשמעון ב"נ ופסק עמו ע"מ שלא תעשה טהרות על גביו. וראה הבית וחורבנו, והוא א' מתלמידי ריב"ז שנתבשרו בחיי עוה"ב, ודרש עם ר' יוסף הכהן (ע"ש) במעשה מרכבה. כתב בס' חסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה משה הכה את עוג מלך הבשן כי בעוג היה ניצוץ קדושה ניצוץ שמעון בן נתנאל ר"ת בשן וניתן ביד משה כי ר"ש ב"נ תלמיד ריב"ז שהוא שורש מן משה (ע"ש) ולפי שהיה ירא חטא נאמר אל תירא אותו עכ"ל. קבורתו בכפר עלמא (עיין ר"א בן ערך):
3881
3882רבן שמעון בן גמליאל הזקן גם הוא נשיא (ג' אלפים תת"י י"ח שנים קודם החורבן) ונהרג בחורבן והוא מי' הרוגי מלכות וע"ז אמד ויפול הגורל על רשב"ג (עיין ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג) ולא נזכר במשנה וי"א כי הוא הנזכר פ"ק דאבות שמעון בנו אומר. וכ"כ התוי"ט באבות משנה ט"ז ר"ג אומר הוא ר"ג הזקן בן ר' שמעון בן הלל הזקן (ובפי' הסדור חסר ב' תיבות שמעון בן). ובמשנה י"ז שמעון בנו אומר כל ימי כו'. ובספ"ק דכריתות (ח' א') אר"ש המעון הזה פירש"י לשון שבועה ובב"ב (קס"ו א') פירשב"ם בביהמ"ק נשבע, וע"כ אינו רשב"ג הנזכר אחר זה על ג' דברים העולם עומד שלא היה בזמן ביהמ"ק. אבל זה שאמר בכריתות שעמדו הקינים בדינרי זהב ארשב"ג המעון הזה לא אלין הלילה עד שיהיו בדינרין א"כ בהכרח שהיה בזמן הבית והוא זה שנהרג לא רשב"ג שהיה אביו של רבי, ומה שלא קראו רבן שמעון בנו לפי שהיה בחור כשאמר זה ולא עלה לגדולת רבן (כ"כ התוי"ט בשנוי לשון וקצת כתבתי לשון ס' היוחסין, והנחלת שמעוני טעה). וכ"כ בעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ב פי"ט לכן מיד אמר בספ"ק דאבות רשב"ג אומר, הוא בן ר"ג דיבנה אביו של רבי, על ג' דברים כו', ולכן סמך רבי דברי עצמו בפ"ב דאבות רבי אומר איזה דרך ישרה לדברי אביו דספ"ק דאבות, ואח"כ סידר דברי בנו רבן גמליאל בר' יהודה הנשיא אומר יפה ת"ת (ע"ש). ואחריו אמר אל תפרוש מן הצבור שאמר הלל הוא בן בנו אחיו של ר' יהודה נשיאה, ופסקו לכנות הנשיאים בשם רבן אלא בשם ר' יהודה נשיאה, והיה לו [לר"ג ברבי] בן שנקרא ר' הלל נעשה נשיא אחריו ובו פסקה הנשיאות, והוא תיקן סדר העיבור וסמך רבי דברי הלל בן בנו לקיים על עצמו לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך. וזה שלא כדעת האברבנאל והמפרשים שסוברים שהלל הזה הוא הלל הזקן, ואח"כ סמך להלל זה דברי הלל הזקן שאמר אין בור ירא חטא כו' ולא הוא היה אומר כגי' המפרשים בהלל אומר אל תפרוש שהוא הלל הזקן. וכן טועים הגורסים הוא היה אומר על ג' דברים העולם עומד ומוחקים רשב"ג כי סברו שזהו רשב"ג הנזכר לפני זה, וז"א כי לפני זה הוא רשב"ג הנהרג בן ר"ג הזקן וזה אביו של רבי (ע"ש ובפי' יד יהודה סימן ל"ז וכ"כ אברבנאל). בב"ב (קס"ו א') נוסחא אחרינא א"ר גמליאל המעון הזה והגי' שלפנינו ובת"כ פ' תזריע ארשב"ג המעון הזה לא אלין כו', בערכין (י' סע"ב) תני רשב"ג שילוח היה מקלח כו' רשבג"א הרדולים לא היו במקדש כו', נראה שזה רשב"ג הוא (והנחלת שמעוני טעה). בכתובות (נ"ט ב') במשנה רא"א אפי' הכניסה לו מאה שפחות כופה לעשות בצמר שהבטלה כו' רשב"ג אומר אף המדיר את אשתו כו' מלעשות מלאכה יוצא כו', ושם (ס"א ב') א"ר מלכיו הלכה כר"א, כתבו התוס' הלכה כר"א והא דקיי"ל בכ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו אין זה אותן שהיה בימי ר"א עכ"ל. הרי לדעת התוס' נראה דרשב"ג דפליג עם ר"א במשנה אינו אביו של רבי שהלכה כמותו בכ"מ במשנה א"כ הוא בר"ג הזקן ונזכר במשנה, אבל הרא"ש סי' כ"ז כתב ואינה ראיה כ"כ דפסק הלכה כר"א במאי דפליג את"ק אבל במאי דפליג ארשב"ג כ"מ ששנה הלכה כמותו, א"כ רשב"ג זה הוא אביו של רבי בן ר"ג דיבנה. אמרו על רשב"ג כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל ח' אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו וכשהשתחוה נועץ ב' גודליו בארץ ושוחה ונושק הרצפה וזוקף ואין כל בריה יכולה לעשות כן וזו היא קידה סוכה (נ"ג א') והנחלת שמעוני טעה. ובסוטה (מ"ט ב') אלף ילדים היו לבית אבא ולא נשתייר מהם אלא אני ובן אחי אבא בעסיא וכתבו התוס' בפ"ב דע"ז (ל"ב סע"א) שזה אמר רשב"ג הזקן (והנחלת שמעוני לא ידע דברי התוס' הללו) וע"ש בתוס' מ"ש רשב"ג משום ר' יהושע קפוסאי איזה רשב"ג אמר זה. בע"ז (כ' ע"א) שעמד במעלת הר הבית וראה נכרית נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ה' (והנחלת שמעוני טעה). ר"ג דיבנה בנו:
3882
3883שמעון הצנוע אמר לפני ר"א (והבאר שבע בתמיד כתב לפני ר"מ וצ"ע דהא ר"מ היה אחר החורבן) אני נכנסתי בין האולם והמזבח בלא רחוץ ידים ורגלים (תוספות יומא (ה' ב') תוספתא פ"ק דכלים). א"ל ר"א אפי' כלבו של כ"ג חביב ממך:
3883
3884ר' שמעון בן הסגן ר"ל בן ר' חנניה סגן הכהנים (ע"ש) וראה הבית וחורבנו, ובפ"ב דכתובות (משנה ח', כ"ג סע"ב) רשב"ג אומר משום ר"ש בן הסגן, ובמשנה סוף שקלים פ"ח ה' וב"ב (ל"א סע"ב) וספי"א דמנחות (ק' ע"ב) במשנה ט' רשב"ג אומר משמו. ופסחים פ"ג (מ"ז א'). והרמב"ם כתב דלא נזכר כ"א פ"ב דכתובות:
3884
3885שמעון בר כהנא ארשב"ג (ע"ש) אני ראיתי את שמעון בר כהנא שותה יין של תרומה בעכו כו' אימת הוי שמעון ב"כ בימי ר' לעזר, והוה מסמך לר' לעזר ירושלמי סוף חלה. וכתב בשדה יהושע ודאי כהן היה מדאכל תרומה, ושמא כהנא לאו שם העצם אלא ר"ל בן כהן ואולי קרי ליה בן הכהן סתם משום דהוא שמעון בן סגן הכהנים שראה הבית וחורבנו משום הכי קרי ליה כהנא סתם ר"ל ראש הכהנים. ויש מקום לומר כן משום דרשב"ג ראה אותו ואמר בשמו (ע"ש). ובפ"ג דדמאי הלכה ב' ר"ש ב"כ, ר"ל בשמו ירוש' פסחים פ' אלו עוברין הלכה ב':
3885
3886שמעון אחי עזריה (בן אבטולס ע"ש) הכהן דודו של ר"א בן עזריה ונקרא על שם אחיו שלמד תורה ע"י אחיו שעסק בפרקמטיא ומפרנסו כדי שיחלוק הוא בזכות תלמוד שמעון סוטה פ' היה נוטל (כ"א סע"א) ע"ש בפירש"י הוא תנא במשנה קמייתא דזבחים. ובילמדנו קדושים והלא שמעון גדול מעזריה אלא שנתן בפי שמעון נקרא ההלכה על שמו (ע"ל הלל). גם אחיו חכם גדול ונכבד בבית הכהנים תשיעי לעזרא. כתב הרמב"ם לא נזכר במשנה כ"א פ"א דזבחים משנה ב'. ונזכר עוד בטהרות ע"ח משנה ז':
3886
3887שמעון העמסוני ואמרי לה נחמיה העמסוני (ע"ש) היה דורש כל אתין שבתורה כו' (ע"ש) כשהגיע לאת ה' אלהיך תירא פירש עד שבא ר"ע ודרש לרבות תלמידי חכמים. עיין מגלה עמוקות א' ע"ג ויוצא אליהם את שמעון מאותו דבר נתגלגל שר' שמעון העמסוני דרש אתין וכן ר"ע שהיה גלגול שמעון:
3887
3888שמעון התימני במשנה פ"ג דתענית (י"ט א') פירש"י מתמנה היה כדכתיב שמשון חתן התמני על שם תמנת. כתב בס' לחם שמים לפי שהיה גורס התמני התי"ו בחיר"ק שמשון חתן התמני ואנחנו קוראין התימני הת' בציר"י והמ' קמוצה ככתוב בתורה חושם מארץ התימני ואין זר לומר שהיה מארץ תימני שהוא ח"ל כמו שמצינו כמה תנאים משא"כ עיר הנזכרת היא מא"י. ובמשנה ג' פ"א דידים, ובמשנה ספ"ד דיבמות (מ"ט א') עם ר"ע, ובפ' החובל (צ' ע"ב) ובפ' יר"ט (כ"א א') שלא בא לילי יו"ט לבית המדרש לשחרית מצאו ר' יהודה בן בבא בו', הנה היה חבר להם אבל קורא לר"ע רבי שאמר הריני מוסיף על דברי רבי (בספרי) והוא מד' חכמי יבנה ר"א ור' יהושע ור"ע והוא דן לפניהם בקרקע. מן ה' הדנין לפני חכמים (עיין דנין), ור' שמעון בן מנסיא כתובות (כ"ט ב') ושם (ל"ו רע"א) בתוס' בשס"ח דהוה בר פלוגתיה. שאל שמעון התימני את ר"ג (ע"ש) והוא תימה אם לא דנימא דב' היו. כתב הרמב"ם שנזכר רק פ"ד דיבמות ולפי הנ"ל נזכר יותר:
3888
3889ר' שמעון בן ננס במשנה בכורים פ"ג משנה ט'. שבת פט"ז ה' (ק"כ ע"א) ועירובין פ"י ט"ו (ק"ד ב') ר"ש בן ננס אומר ר"ע אומר. כתובות פ"י ה', גיטין פ"ח י', ב"ב פ"ז ג', פ"י ח'. שבועות פ"ז ה', ובר"פ כל הנשבעים (מ"ה א') בן ננס, ומנחות פ"ד ג' (מ"ה ב'). חבירו ר' ישמעאל אמר עליו הרוצה שיעסוק בדיני ממונות ישמש את בן ננס במשנה סוף ב"ב (קע"ה ב'). והוא חבר לבן עזאי ובן זומא ולר"ע, והוא מן ה' הדנים לפני חכמים (ע"ש). ריב"ב בזמנו. ר' יוסי איש דורמסקית:
3889
3890ר' שמעון בן זומא פ"ד דאבות, ומשנה ברכות פ"א ה'. נזיר פ"ח א'. סוטה פ"ט ט"ו, מנחות פי"א ד', חולין פ"ה ב' (פ"ג א') והוא אחד מד' שנכנסו לפרדס והציץ ונפגע עליו הכתוב אומר דבש מצאת אכול דייך וגו' חגיגה (י"ד ב') ע"ד שאחז"ל ברכות (נ"ז ב') הרואה בן זומא בחלום יצפה לחכמה כו' לכן היה עונשו שבטלה ממנו החכמה ונפגע (ברית שלום פ' אחרי מות). והוא מהחמשה הדנין לפני חכמים (ע"ש) ודרשן גדול סוטה (מ"ט א') משמת בן זומא בטלו הדרשנים, ר' אלעזר בן מתיא ובן עזאי וחנניה בן חכינאי, וחולק עם ר' יהושע, ר' יהושע שאל בשלומו (ב"ר פ"ב). כתב בס' חסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה בן זומא סוד הבל כי נתערבו הניצוצות תוך הבל ואין אבר שאיו בו ס' רבוא ניצוצות הוצרך בן זומא להתעבר ולהתגלגל עם כל ס' רבוא כו' וז"ס שאמר ב"ז כשראה אוכלסא ברוך שברא כל אלו לשמשני בברכות (נ"ח א') כי מי שנתגלגל עם איזו נפש לתקנה נוטל חלק מאותן המצות שעושה נמצא כל אלו ס' רבוא משמשים לו כי הם עושין מצות והוא נוטל חלק עמהם:
3890
3891שמעון בן עזאי
3891
3892א) פ"ד דאבות, ברכות פ"ט ד'. יומא פ"ב ג'. תענית פ"ד ד'. שקלים פ"ג א', פ"ד ו', פ"ה ג'. יבמות פ"ד י"ג. סוטה פ"ג ד', פ"ט ט"ו. ב"ב פ"ט י'. הוריות פ"א ב', זבחים פ"א ג'. בכורות פ"ט ה'. קינין פ"ב ה', פ"ג ו'. נדה פ"ה ח', פרה פ"א א' ג'. ידים פ"ג ה', פ"ד ב'.
3892
3893ב) ביבמות (ס"ג סע"ב) אמר כל שאינו עוסק בפ"ו כאילו שופך דמים וממעט את הדמות אמרו לו אתה נאה דורש ואין נאה מקיים א"ל ומה אעשה שנפשי חשקה בתורה אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים. וכתבו התוס' אע"ג דמשמע בפ' אעפ"י שנשא בתו של ר"ע דאמר התם ברתיה דר"ע עבדה לבן עזאי הכי הא אמרינן בפ"ק דסוטה דנשאה וגירשה ע"ש (ד' ע"ב), ובמדרש משלי בפסוק ותקם בעוד לילה. ובירושלמי סוטה פ"א הלכה ב' וכמה שיעור ביאה בן עזאי אומר כו' והקשה הא בן עזאי לא נשא אשה מימיו אית דאמרין נתחמם א"ד בעל ופירש א"ד סוד ה' ליראיו:
3893
3894ג) תלמיד חבר לר"ע שקלים פ"ג וב"ב (קנ"ח ב') פירשב"ם שבתחלה היה תלמידו ולבסוף חבירו, כתב ס' כריתות ובעל עץ חיים כדמשמע בפסחים (י"ח) ולא מצאתי שם, ובירושלמי פ"ק דר"ה סוף הלכה א' בן עזאי חבר ותלמיד היה לר"ע כו' א"ד תלמיד וחבר כו', מחולקים אי מתחלה היה חבר ונתחכם ר"ע או מתחלה היה תלמידו ונתחכם בן עזאי, ועי' ביו"ד בב"י סי' י' ומ"ש בחיבורי על מאמר כתובות (ס"ט א') הונא חברין. ואמר כל חכמי ישראל כקליפת השום חוץ מהקרח הזה הוא ר"ע (עי' ר' יהושע בן קרחה), אמר איני כמשיב על דברי ר"ע אלא כמוסיף (תחלת ספרא). וברבה ס"פ נשא אר"ע כו' אמר בן עזאי איני כמשיב על דברי רבי אלא כמוסיף. א"ל ר' יונתן חבל עליך בן עזאי שלא שימשת את ר"ע נדרים פ"י (ע"ד סע"ב), ואמר לר' יונתן מה ישמעאל אומר בדבר זה, ואמר חבל על שלא שימש לר' ישמעאל בחולין (ע' ע"ב), וברש"י ושם (ע"א א') והלך אחר ר' עקיבא לבית. הכסא ולמד ג' דברים וא"ל ר' יהודה כ"כ העזת פנים ברבך א"ל תורה היא וללמוד אני צריך ברכות (ס"ב א') ע"ל ר"ע. אמר לפני ר"ע משום ר' יהושע משנה יומא פ"ב ג' (כ"ה א'). ובמשנה ד' פ"ד דתענית וחזר ר"ע להיות שונה כבן עזאי, לחש נחום איש גם זו לר"ע דט' קבין די לבעל קרי ודרשה בן עזאי לרבים (ע"ש) לפי שבן עזאי לא נשא אשה שאמר אפשר שיתקיים ע"י אחרים לכן דרשה ברבים משום ביטול פ"ו (ברית שלום פ' אחרי מות). הקדים בן עזאי לר"ע רבו עי' הטעם בתוס' סוטה (ד' ע"א) ובכללים [בהקדמה] לפי סדר המציאות:
3894
3895ד) בחגיגה (י"ד ב') נכנס לפרדס ומת נער ועליו נאמר יקר בעיני ה' המותה לחסידיו ע"ד שאמרו בברכות (נ"ז ע"ב) הרואה בן עזאי בחלום יצפה לחסידות (ברית שלום פ' אחרי מות). בילקוט תהלים סי' ט' לא שכח צעקת ענוים אינו שוכח דם צדיקים שנהרגו בימי גזירה כגון ר"ע וחביריו בן עזאי ור' יהודה הנחתום, לא מצאתי שנהרג ונזכר לעיל שמת:
3895
3896ה) והוא מן ה' הדנין לפני חכמים (ע"ש) ובכל דבר חכמה מזכירו התלמוד אמר אביי וכן רב ור' יוחנן ורבא אמרו כן אני כבן עזאי בשוקי טבריה (ע"ש). בפ' בכל מערבין פירש"י לא היה בימיהם עוקר הרים כמותו (עי' אביי מש"ש). בן עזאי עשה המכילתא מן ואלה שמות עד סוף התורה (יוחסין בסדה"ד בסוף ענין הכהנים וע"ל ר' אושעיא). וכשמת בטלו השקרנים ס"פ עגלה ערופה:
3896
3897ו) ור' אלעזר בן מתיא וחנניה בן חכינאי, ר' יוחנן בן ישוע חמיו של ר"ע אמר כדברי בן עזאי, ר' יוחנן בשמו (ע"ש), ר' יונתן (ע"ל), ר' יוסי בן דורמסקית:
3897
3898ר' שמעון בן עקשיא במשנה סוף קינין (פ"ג ו') ואולי הוא אחיו של ר' חנניה בן עקשיא, ונראה שהיה בזמן בן עזאי:
3898
3899שמעון בן אנטיפרס שהאכיל לאורחים ואח"כ מלקה אותם ושלח ריב"ז את ר' יהושע אצלו ולא הלקה אותו ואמר על שהם נודרין ועוברין (דרך ארץ (פ"ו):
3899
3900שמעון בן לוגא סח לר"ע הוא ותינוק מבית אבטינוס ראו מעלה עשן ירושלמי פ"ה דשקלים הלכה ב' וירושלמי יומא פ"ג הלכה ט' ומדרש חזית פסוק מי זאת עולה. אכן בבבלי יומא (ל"ח א') ישמעאל בן לוגא ט"ס:
3900
3901ר' שמעון השקמוני חבירו של ר' חדקא מתלמידי ר"ע (ספרי פ' בהעלותך פסקא ויעשו את הפסח ע"ש):
3901
3902ר' שמעון בן גוריון שפסקו חכמים לבתו חמש מאות דינר לקופה של בשמים בכל יום ולא היתה אלא שומרת יבם אעפ"כ קללה אותם ככה תתנו לבנותיכם א"ר אחא וענינו אחריה אמן. א"ר אלעזר ראיתיה קשורה בזנב הסוס ירושלמי ס"פ אעפ"י. ונראה שר"א זה הוא ר"א בר' צדוק שמביא מעשה כזה שם שאמר בן ר"א בר' צדוק וכ"מ מפורש בירושלמי ראב"צ:
3902
3903ר' שמעון בן חלפתא עוקצין פ"ג משנה י"ב.
3903
3904א) ונראה שזה אחיו הקטן של ר' יוסא בן חלפתא. עי' מ"ק (ט' ע"ב) איפטר מיניה דרבי וברכו לבנו דרבי, וכתב רש"י בעין יעקב תלמיד רבי הוה ואמורא היה אבל ר' יוסי בן חלפתא תנא הוא עכ"ל וברש"י בגמ' אינו כל זה, והיוחסין מביאו בסדר התנאים והדין עמו כי נזכר במשנה. בשבת פ' שואל (קנ"ב א') א"ל רבי מפני מה לא הקבלנו פניך (לא הקבלת פני ודרך כבוד קאמר ליה רש"י) ברגל כדרך שקבלו אבותי לאבותיך א"ל קרובים נעשו רחוקים כו' א"ל מחמת זקנה וכ"ה במ"ר בפ' מצורע פי"ח, וקהלת בפ' גם מגבוה, ורבה צו (פ"י) אנטונינוס שלח לרבי את אמרת דקטן שבתלמידיך מחיה מתים שלח לי אחד מתלמידיך כי עבדי נוטה למות שלח ליה חד מתלמידיו ואית דאמרי ר"ש בן חלפתא הוה אזל אשכחיה לההוא עבד שוכב במטה אמר לו מה אתה שוכב ואני עומד עליך מיד קם. ברבה רות בפסוק ותקם ללקוט רבי היה מפקיר גדישין שיזכה בהם ר"ש בן חלפתא:
3904
3905ב) והיה עסקן בדברים בתרנגולת שניטלה נוצתה להוציא מלבו של ר' יהודה, וניסה דברי שלמה בנמלה שאין לה קצין שוטר ומושל. ותרנגולת היה לו שנשמטה ירך שלה ועשה לה שפופרת של קנה וחיתה חולין (נ"ז ב'). פגעו אריות נהמו לאפיה נחיתו ליה שתי אטמתא אכל א' והניח א' ושאל בבית המדרש אי מותר לאכלו ואמרו לו אין דבר טמא יורד משמים סנהדרין (נ"ט ב'), ולא נסתפק על השחיטה דאחר שלא נברא מאב ואם א"צ שחיטה ענ"ב מ' קכ"ה ובחיבורי הגדול. ובשמות רבה פנ"ב (ובמדרש רות פסוק באשר תמותי אמות קצת בענין אחר) שנתנה לו מרגלית מן השמים והחזירה וגדול גם האחרון מן הראשון דמן שמיא יהבי ולא שקלי, וברבה קהלת פסוק עת ללדת ר"ש בן חלפתא בא לעיר א' ונערים משחקים לפני חצר א' ואמרו לו לא תזוז מכאן עד שאתה מרקד לנו מעט א"ל אני איש זקן גער בהם ולא הכניעו לפניו א"ל ענו אחרי מה שאני אומר ואמר בזמר אמרו לבעל החצר שינער משנתו כי לסוף מרה יהיה לו, ר"ל שסרחון הנערים תלוי בו שלא למד אותם מוסר וננער משנתו ונפל לרגלי רשב"ח ובקש ממנו שאל ישגיח בדבריהם שהם נערים ושוטים וא"ל מה אעשה וכבר נגזרה גזירה שיפול החצר אבל זאת אעשה לך שלא יפול עד שתוציא כל מה שבחצר ומיד נפל אחר שפינה. והלך משם עם אנשי העיר למצות מילה ואביו של תינוק משקה אותם יין ואמר שתו ואני בטוח בה' שממנו אני משקה אתכם בנשואין שלו ואחר שיצא משם לעירו פגע בו מלאך המות וא"ל לפי שאתם בטוחים במעשיכם הטובים אתם יוצאים בלילה דשכיחי מזיקין וא"ל ר"ש מדוע פניך רעים א"ל מקול דברים שאני שומע מפי הבריות א"ל מה הם א"ל התינוק שנימול היום פסק דינו עמדי שאקח אותו אחר ל' יום ואני שמעתי שאביו בטוח להשקות מאותו יין לנשואין שלו לכן נעצבתי שמתיירא אני שתפלה זו שהתפלל תבטל גזירה זאת א"ל ר"ש הראני נא זמני מתי הוא א"ל אין אני שולט על זמן שלך וכמותך וא"ל יהא רעוא כשם שאין אתה שולט על זמני כן לא יהיה לך רשות לעבור על דברינו אלה ובקש רחמים וחי התינוק וכ"ה ברבה ר"פ וילך. והיה בעל בשר לא מצאתי, נ"א ר' ישמעאל בן ר' יוסי אחיו היה בעל בשר:
3905
3906ג) בשם אבא הדורש. ר' אבא בר זבדא בשמו. ר' חוניא דבית חוורן בשמו. ר' חייא רבה א"ל ברבי ובשמו, שה"ש רבה ורות ומגילה. ר' סימון בשמו שה"ש רבה:
3906
3907שמעון סכני (שם נקבר גא"י) איש עוצה אמר לריב"ז אני גדול ממך שהיה חופר בורות כו' וקרא עליו מתת הכסילים זבח מדרש קהלת פסוק שמור רגליך:
3907
3908ר' שמעון בן טרפון (ע"ש):
3908
3909ר' שמעון שזורי במשנה דמאי פ"ד א'. שביעית פ"ב ח'. גיטין פ"ו ה'. חולין פ"ד ה'. כריתות פ"ד ג'. כלים פי"ח א', טהרות פ"ג ב'. טבול יום פ"ד ה'. נקרא שזורי על שם מלאכתו כ"כ הרמב"ם ולי נראה מקום יש בגליל העליון נקרא שזור והוא נקבר שם כאשר ראיתי בכתובים ששלחו מא"י מקבורת הצדיקים. וכן ראיתי בגא"י, עי' ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג. וכן בפ' מרובה יש נוסחא אר"ש שזורי מבע"ב של גליל העליון היה בית בית אביו, ובספרא (וירושלמי פ' המצניע הלכה ד' הוא הנזכר בכריתות א"כ בירושלמי ט"ס) ר' ישמעאל שזורי (ע"ש) ואולי הוא אחיו או אחר משם. בפ"ד דכריתות משנה ג' (י"ט א') ר' שמעון שזורי ור' שמעון אומרים וכן ר' יהודה א"כ מצינו חבר לר"מ ור' יהודה ור' שמעון ולר' יוסי בפי"ח דכלים, אבל בפ"ק דר"ה (י"ג ב') מנחות (ל' ע"ב) ר' יוסי בן כיפר בש"ר שמעון שזורי שנראה יותר קדמון, כי ר' יוסי בן כיפר היה בזמן ר' חנניא בן אחי ר' יהושע. וכן בתוספתא פ"ד דדמאי וירושלמי ספ"ה דדמאי ששאל לר' טרפון וכן במנחות (ל"א א') שאל לר"ט על טבל שנתערב לו בחולין. אבא חנן משום רא"א כו' ר"ש שזורי אומר כו' א"ל כו' נזיר (מ"ה א'). אמר ר' חנינא הלכה כר"ש שזורי ולא עוד אלא בכל מקום ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו מנחות (ל' ע"ב) ושם פליגי ר' יהודה ור' יוסי ור' יצחק ור' שמעון שזורי ע"ש בתוס' וחולין (ע"ה ב'). ובש"ך יו"ד סי' רע"ו סק"ז ובשו"ת ב"ח:
3909
3910ר' שמעון רדמן קצטור י"א שהוא דבר על ר"ע שלא חזר בו אלא משמת (ע"ל רשב"י):
3910
3911ר' שמעון בן גודע תנא דברייתא בע"ז (ל"ב א') העיד לפני בנו של ר"ג, ואי' שם ר' שמעון בן גודא העיד לפני בנו של ר"ג על ר"ג ששתה כו', ושנים היו אחד בן גודע ואחד בן גודא (ע"ש):
3911
3912שמעון בן גורא ע"ל ר' שמעון בן גודע:
3912
3913שמעון בן ר' עקיבא (ע"ש) ובנשואין שלו אמר חמרא וחיי כו'. ומת בחיי אביו והספידוהו כל ישראל:
3913
3914ר' שמעון בן יוחאי,
3914
3915א) אבות פ"ד. במשנה פאה פ"א ג', פ"ג ח', פ"ד א'. דמאי פ"ג ד', פ"ה ג'. כלאים פ"ב א' ב' ז', פ"ד ט', פ"ה ב', פ"ז ה' ח'. שביעית פ"א ח', פ"ב א' ב' ג' ה' ו' ח' י', פ"ג ב' ג', פ"ו ה' ו', פ"ז ו', פ"ח ו' ז', פ"ט א' ג' ה'. תרומות פ"ג ה' ט', פ"ד י"ב, פ"ה ח', פ"י י"א, פי"א י'. מעשרות פ"א ד', פ"ב ד', פ"ג ח', מע"ש פ"ב ב', פ"ג ב' י"א י"ג, פ"ה ו' ז'. ערלה פ"ב א' ט', י"ד ט"ו ט"ז. בכורים פ"ב ב', פ"ג א' י'. שבת פ"ג ו', פ"ח א', פ"י ה' ו', פי"ג ו', פי"ד ד'. עירובין פ"ג ד', פ"ד ו' י"א, פ"ה ו', פ"ו ה', פ"ח ב' ה', פ"ט א', פ"י ב' ג' ט"ו. פסחים פ"ה ד', פ"ח ג', פ"ט ח'. שקלים פ"ב ד', פ"ג א', פ"ז ו', פ"ח ח'. יומא פ"ה ז', פ"ו ו' ז'. סוכה פ"ב א'. ביצה פ"א ט', פ"ג ד'. ר"ה פ"א א' ז'. מ"ק פ"ג ח'. חגיגה פ"א ז'. יבמות פ"ב ב', פ"ג ד' ט', פ"ו ג' ד', פ"ח ג' ו', פ"י א' ז' ח' ט', פי"ב ה', פט"ו ה'. כתובות פ"ד א', פ"ח ב' ד', פ"ט ח', פ"י ג', פי"א ב'. נזיר פ"ב ד' ח', פ"ה ו', פ"ו ט' י'. סוטה פ"ג ב' ה'. גיטין פ"א ה', פ"ב ב'. קדושין פ"ב ב', פ"ד י"ב. ב"ק פ"ד א', פ"ו ב' ד', פ"ז ב' ד'. ב"מ פ"ב י', פ"ד ב' ה' ט', פ"ה י', פ"י ו'. ב"ב פ"ב ב' י"ד, פ"ד ט', פ"ו ח'. סנהדרין פ"א ג', פ"ב ד', פ"ג ג', פ"ז א', פ"ט ב' ג', פ"י ו', מכות פ"א ז', פ"ב ג', פ"ג ב' ו' ט"ז. שבועות פ"א ד' ז', פ"ג ד', פ"ד ג', פ"ה ב' ג' ד', פ"ו ה'. עדיות פ"ח ז'. ע"ז פ"ג ז', פ"ד י'. אבות פ"ב י"ג, פ"ג ז', פ"ד י"ג. הוריות פ"א ב' ה', פ"ב ז', פ"ג ג'. זבחים פ"א ד', פ"ב א', פ"ד ג' ד' ה', פ"ח ג' י"ב, פ"ט א' ב', פ"י ז' ח', פי"א ז', פי"ב ו', פי"ג ג' ז', פי"ד ב', מנחות פ"ג ד', פ"ד ב' ג' ד' ה', פ"ה ה' ז' ט', פ"ו א' ד' ז', פ"ט ב' ז', פ"י ח', פי"א ב', פי"ב ג' ד', פי"ג י'. חולין פ"ב ג' ה' ו' י', פ"ג א', פ"ה ג', פ"ט ז' ס'. בכורות פ"ב ד', פ"ד ט', פ"ה ב', פ"ח ב', פ"ט ה'. ערכין פ"ז ד' ה', פ"ח ה', פ"ט ה'. תמורה פ"א ב' ו', פ"ב ב', פ"ג א' ג' ה', פ"ז ג' ד'. כריתות פ"א ה', פ"ג ט', פ"ד ג', פ"ה ד' ה' ו' ז' ח', פ"ו ט'. מעילה פ"ג ד' ו', פ"ד ו'. כלים פ"ג ב' ה', פ"ה ז', פ"ז ה', פ"ט ד' ח', פי"ד ב', פט"ו ב', פי"ז ג' ד' י"א י"ז, פי"ח ד', פכ"ב ו', פכ"ד י"ז, פכ"ה ג', פכ"ו ח', פכ"ז ד' י"א י"ב, פכ"ח ו' ז', ס"ל ג'. אהלות פ"ב ב' ז', פ"ג ב', פ"ז ב', פ"ט י"ד, פ"י ב', פי"א ז', פי"ג א', פט"ז ה', פי"ח ה'. נגעים פ"ד ד' ו', פ"ו ו', פ"י ב' ד' ח' ט', פי"א ג' ט', פי"ב ה', פי"ג י"א, פי"ד י' י"א. פרה פ"ב ב', פ"ה א', פ"ו ב', פ"ט ב', פי"א ח', פי"ב א'. נדה פ"ג ד', פ"ה א'. פ"ז ב', פ"ט ב'. זבים פ"ג ב', פ"ד ג' ד' ה' ז', פ"ה ד' ה'. מקואות פ"א ג' ה', פ"ב ה' ו' י', פ"ח ה'. טבול יום פ"ג ד', פ"ד ז'. ידים פ"ג ג' ה'. מכשירין פ"א ו', פ"ג ה', פ"ד י', פ"ה ג' י', פ"ו ה' ו' ח'. טהרות פ"ד ח', פ"ו א', פ"ט א' ג' ד', פ"י א' ג'. עוקצין פ"ב ט', פ"ג ב' ג' ד':
3915
3916ב) הוא סתם ר' שמעון רש"י שבועות (ב' ב'), רשב"ם ב"ב (ק"ב). אע"פ שר"ש סתם בפ"ב דאבות שאמר הוי זהיר בק"ש הוא ר"ש בן נתנאל דבר הלמד מענינו:
3916
3917ג) והיה מלומד בנסים בענין המערה (רש"י לכן שלחו אותו לבטל הגזירה) כדאי' במעילה (י"ז א' ב') שבא מא"י לרומי עם ר"א בר' יוסי (בן חלפתא) חבירו ובטל השמד, ושד בן תלמיון נכנס בגוף בת הקיסר והוציאו רשב"י. וכתבו שם התוס' כי רשב"י היה כעסן ונוח לכעוס ומקפיד בדבר מועט וקלל את ר"א בר' יוסי א"ל זכור שנדרת לאבא שלא יענישו והתפלל עליו ונרפא. תלמיד אחד יצא לח"ל ונתעשר והיו תלמידיו מקנאין ורצו לצאת לח"ל וידע רשב"י ברוח הקודש והוציאן לבקעה א' והתפלל ואמר בקעה בקעה מלאי דינרי זהב וכן הוה, וא"ל אם אתם מבקשים טלו אלא תדעו מי שהוא נוטל עכשיו חלקו של עוה"ב נוטל (רבה פ' פקודי פנ"ב). ראה אדם א' מלקט ספיחי שביעית א"ל ולית איסור א"ל ואין את מתיר א"ל ואין חבירי חולקין עלי וקרי עלויה ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הות לי' ירושלמי ברכות פ"ק מתני' ב'. אמר ראיתי בני עליה והם מועטים כו' אם שנים הם אני ובני מהם ויכולין לפטור את כל העולם מן הדין ואם יהיה יותם בן עוזיהו עמהם יכולין לפטור משנברא העולם פ' לולב וערבה (ע"ה ב'). וכתב הערוך ע' פטר כי נתברר לרשב"י שכל הצדיקים קבלו בעוה"ז מעין השמור לעוה"ב, ואלו השלשה (הוא ובנו ויותם) לא קבלו כלום לכן זכותם גדול משארי צדיקים להגן על דורם. ובב"ר (וירושלמי פ' הרואה) מזכיד רשב"י ואחיה השילוני, וכ"ה בזוהר ואולי זכר אלו שכבדו מאוד לאביהם. בשבת (ל"ג ב') פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהם של אומה זו תקנו שוקים גשרים ומרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י כל מה שתקנו לצורך עצמן כו' הלך יהודה בן גרים וסיפר הדבר ונשמע למלך אמר יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובנו ר"א טשו במערתא אתרחיש ניסא איברו להו חרובא (נס בתוך נס שאין טעון עד ע' שנים, חדושי אגדות) ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו ויתבי עד צוארא בחלא ובעידן צלותא לבשו מיכסו וצלו, ישבו י"ב שנים אתא אליהו וקם על פתח המערה ואמר מאן לודעיה לבר יוחאי דמית קיסר ובטל הגזירה נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עוה"ב ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנתנו עיניהם מיד נשרף יצא בת קול וא"ל להחריב עולמי יצאתם חזרו למערתכם אזלו וישבו עוד י"ב חודש יצא ב"ק צאו ממערה כל היכא דהוה מחי ר"א הוה מסי ר"ש כו' שמע רפב"י חתני' (ע"ש שהיה חותנו ומה שצ"ע ע"ש) כו' א"ל אוי לי שראיתיך בכך א"ל אשריך שראיתני בכך כו' דמעיקרא כי הוה מקשה רשב"י קושיא הוה מפרק רפב"י י"ב פרוקי לסוף כי הוה מקשה רפב"י קושיא הוה מפרק רשב"י כ"ד פרוקי כו' אמר אתקן מילתא כו'. ובב"ר פ' וישלח פע"ט ומדרש קהלת פ' חופר גומץ וגו', ובירושלמי פ"ט דשביעית הלכה א' קצת בע"א שהיו מקומות בספק טומאה והיה צער לכהנים לסבב והיה מקצץ תורמסין וכל מקום שהיה שם מת עלה למעלה הלך כותי א' והטמין מת אחד ואמר לרשב"י שלא טיהר המקום ההוא צפה רשב"י ברוח הקודש שהטמינו שם ואמר גוזר אני על העליונים שירדו (ר"ל שהכותי ירד למטה) ועל התחתונים (ר"ל המת) שיעלה וכן הוה:
3917
3918ד) סתם ספרי הוא ר"ש. לא כבעל הליכות עולם סוף שער א' שכתב שהוא רבי ישמעאל וכלהו אליבא דר"ע רבו טעה. כי ר' ישמעאל לא היה תלמיד ר"ע (ע"ש). כתב היוחסין [בסדר הדורות] וכן ס' הזוהר המאיר לכל העולם הנקרא מדרש יהי אור שהוא סודות התורה כנוהו על שמו אע"פ שהוא לא עשאו כיון שתלמידיו ובניו ותלמידי תלמידיו עשוהו על מה שקבלו ממנו כמו שאמרנו שהמשנה וספרא וספרי ותוספתא כולהו אליבא דר"ע אע"פ שאלו הספרים נעשו על פיו יותר מס' שנה אחר מותו (ר"ל ספרא כו' נעשו ס' שנה אחר מות ר"ע כן נתחבר הזוהר אחר מות רשב"י מתלמידי תלמידיו, אבל השלשלת הקבלה (דף ל"א ב') כתב אילו היה ס' הזוהר בשלימות היה משא גמל ונתחבר כמו ס' שנה אחר מותו, הבין מ"ש היוחסין שנתחבר ס' שנה אחר מות רשב"י וזה אינו שהרי כתב שאלו הספרים נעשו בלשון רבים דקאי על ספרא וספרי ותוספתא שעשה ר"ע ותלמידיו אחר מותו ס' שנה וק"ל, ועי' בס' נובלות חכמה מ"ש בזה באריכות). ובעבור זה דברי הזוהר יותר אמתיים כי הם דברי האחרונים שראו המשנה ופסקי ההלכות ומאמרים מן האמוראים שם. ונתגלה זה הספר אחר הרמב"ן והרא"ש שלא ראוהו. וכבר תוא מוסכם בישראל שהדבר שלא יחלוק על התלמוד ואינו מפורש בתלמוד ומצינו שם מפורש שמקבלין אותו, כמו אמן של גאל ישראל אע"פ שרש"י ור"ח וה"ג ורבינו יעקב הזכירוהו אבל בתוס' ורמב"ם לא נמצא, אבל בפסקי ברכות נמצא שפסק הרא"ש כרש"י. וכן בקידוש סעודה שלישית על היין שאינו מפורש בתלמוד והרמב"ם אמר שצריך אע"פ שהרא"ש אמר שא"צ ונתן טעם כי כמו שדי בלילה בקידוש א' כן הוא ליום וזה טעם חלוש כי בלילה רק סעודה א' אבל ביום חייב בב' סעודות, והזוהר מסכים לדעת הרמב"ם. וכן בתפילין בחול המועד שהראב"ד והרמב"ן לא אסרו חוץ מבעל ס' המצות והרא"ש ובתלמוד בבלי שלנו אינו מפורש אנו לוקחין סברת הזוהר שהוא אסור. וכן ברכת המזון ביחיד שהרמב"ם פסק אינה טעונה כוס והרא"ש פסק שטעונה כוס ומצינו בזוהר שאינה טעונה כוס אלא בשלשה כמו ג' אבות. ובשלשלת הקבלה (שם) כתב ראיתי ביוחסין דבר מתמיה והוא כמו ה' אלפים נ' נמצאו כתות אנשים שאמרו כי דברי הזוהר שהם בלשון ירושלמי הם דברי רשב"י ואשר הם בלה"ק אינם דבריו, וי"א שהרמב"ן מצאו בא"י ושלחו לקטלוניא אשר הלך לארגון ונפל ביד ר' משה דליאון, וי"א שר' משה דליאון היה חכם ועושה אלו הפירושים משכלו ולמען יקח מחיר רב מהחכמים היה כותבם ותולה אותם על שם רשב"י וחבורתו וזה כי היה עני ומרובה באוכלסין עכ"ל היוחסין (עי' שם באריכות), אבל אני מאמין כי הכל הבל והאמת שרשב"י וחבורתו הקדושה אמרו הדברים ויותר הרבה אבל יוכל להיות שלא נכתבו דבריהם בדורותם על סדר נכון אלא בקונטרסים מפוזרים ובמשך הזמן חוברו כהלכתן כי כן עשה רבינו הקדוש בחבור המשניות וכן עשה רב אשי בחיבורי הגמ' עכ"ל הש"ק:
3918
3919ה) והאריך ימים אחר ר' ישמעאל תוס' יומא (נ"ט א') וכשמת ראה לרפב"י ולרב המנונא סבא שבאו ללוותו שמתו קודם (ע"ש מה שתמוה מאד). ועי' מיתתו בזוהר האזינו עתקע"ה. ונקבר עם בנו ר' אלעזר במערה (ע"ש). כתב בס' גא"י בכפר מירון קבור ר' יוחנן הסנדלר וקרוב אצלו בית המדרש אינו מקורה ובתוכו מצבה נקבר רשב"י לצד דרום ובנו ר' אלעזר לצד מערב וסמוך לפתח בית המדרש מצבה מרב אדא סבא וממקום היורדין לנהר מערה היא מערת הלל הזקן ותלמידיו ולצד ב' של הנהר לצד מעלה בגינת גפן נקבר שמאי ואשתו וסמוך לו עוד מערה קבור בה ר' בנימין בר יפת ובצידו ר' יוסי חטיפא וסמוך לו קבר יוסי בן קיסמא. ובמסעות בנימין כתב אף ריב"ב נקבר שם:
3919
3920ו) תלמיד מובהק לר' עקיבא ונתכרכמו פניו שישב ר"מ בראש וא"ל דייך שאני ובוראך מכירין כחך, ירושלמי פ"ק דסנהדרין. ובמנחות (ע"ב א') ר"א בר"ש בשיטת ר"ע רבו של אביו אמרה, ובזבחים ר"ש בשיטת ר"ע רבו אמרה ד"ק. בש"ר עקיבא ברכות (ח' ב'). ובע"פ אמר לר"ע כשהיה בבית האסורים אם לא ילמדני תורה אומר לאבא יוחאי וימסרך למלכות, ור"ע קראו בני מעילה (ז' א'). ובתוספתא אהלות פ"ד ובפ' כהן גדול בנזיר (נ"ב ב') בעבור שאמר על ר"ע שלא חזר בו אלא משמת חזר בו אינו יודע הושחרו שיניו מפני התענית שאין דרך ארץ לדבר על רבו כך. ובגיטין פ' התקבל (ס"ז א') אמר לתלמידיו שנו מדותי שהם תרומות מתרומות מדותיו של ר"ע שהיה טוחן הרבה ומשכח קמעה היינו סובין. והיה ג"כ תלמיד בזמן ר' יהושע ורבן גמליאל ששאל תפלת ערבית רשות או חובה פ' תפלת השחר (כ"ז ב'). ולמד עם ר' יוחנן בן נורי פ"ק דעירובין (ע"ש שהיה חבירו). ונסמך מר' יהודה בן בבא (ע"ש) והוא רבו של רבי. בימיו בטלו דיני ממונות מישראל ירושלמי ר"פ ד' מיתות:
3920
3921ז) בס' כריתות ימות עולם שער ג' כתב ר"מ ור"ש הלכה כדברי המחמיר והלכה כר"ש בשבת אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר"ש, ובתשו' חות יאיר כתב ר"מ ור"ש קם בתיקו, ובמבוא הגמ' לר"ש הנגיד דהלכה כר"ש, וכ"נ באשר"י ספ"ב דע"ז סי' ל"ד. ובהקדמת פי' עץ חיים דהכי איתא בירושלמי פ"ה דדמאי, ועיין עוד מ"ש ספ"ט דחולין, וממ"ש פ"ט דעירובין על ר"מ מפני מה לא קבעו הלכה כמותו ג"כ משמע נגד כל חולק עליו עיין תוי"ט חולין פ"ט. לעתיד לבוא יהיה הלכה כרשב"י (ע"ל שמאי), ועי' תוספות שבת (ק"י ע"ב) הלכה כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר בכל התורה. הרמב"ם פסק בפגימת מזבח כרשב"י ולא כראב"י וכתב הכס"מ לפי שרשב"י מארי דתלמודא טפי מראב"י, ועי' תשובות חכם צבי סימן י' ששאל חכם אחד דאישתמיטתיה להכס"מ גמרא דמנחות והבכורים כראב"י ומפרש רב נחמן ב"י הואיל ורב גובריה משמע דהלכה כדבריו נגד ר' יהודה כ"ש נגד ר"ש דהא קיי"ל ר"י ור"ש הלכה כר"י עכ"ל השואל, והשיב לו דאין זה השגה דאף הכס"מ מודה דהלכה כמותו במשנה נגד מי שיהיה והתם מתני' היא, ומ"ש דרשב"י מארי דתלמודא ר"ל כיון שהוא שנוי במשנה הלכה כמותו ולהכי נקטינן במתני' טפי מר' יהודה ואמת דאף במשנה פסק הרמב"ם כר"ע ולא כר"א בן יעקב במדידת עגלה ערופה (ע"ש) אלא שרשב"י אמר לתלמידיו שמדותיו מתרומות מדותיו של ר"ע עכ"ל. א"כ היכא דלא נחלקו על רשב"י אחד מחביריו כגון ר' יהודה או ר' יוסי שהיו ג"כ תלמידי ר"ע י"ל דהלכה כמותו נגד ראב"י כי ודאי דברי רשב"י הם הם דברי ר"ע רבו שהלכה כמותו נגד ראב"י אלא ראב"י מאי איריא בברייתא אפילו במשנה נמי, ועוד דראב"י ג"כ תלמיד ר"ע הוי, ומ"ש רשב"י מארי דתלמודא טפי מראב"י שהיה משנתו קב ונקי פירש"י לא למד הרבה כחביריו:
3921
3922ח) אחיה השלוני נתגלגל ברשב"י לכפר העון שחתם לירבעם לעבוד ע"ז לכך אמר רשב"י יכולני להציל את כל העולם עד עכשיו אם יתחבר אחיה עמי עד סוף כל הדורות לכן הוה בצער מערה לכפר על כל ישראל מלכים א' סי' י"ב. וע"ל ר"א בר"ש טעם למה היה בצער מערה י"ג שנים. רשב"י הוא יותם בן עוזיה כו' כי רשב"י ממדת חסד כנראה מפרק במה מדליקין ביציאתו מן המערה כל היכא דמחי ר"א מסי רשב"י (ועפ"י מ"ש התוספות שהיה כעסן ומקפיד בדבר מועט נראה שהיה ממדת הדין). ובב"מ פ' הפועלים בבוא עליו יסורין אמר בואו אחי כי היה ממדת הדין, וז"ש אלמלא אלעזר בני עמי כי הוא דין ואין דין ורחמים מתישבים יחד כי זכותי לבד דין יכולני לפטור כו' מיום שנבראתי אלמלא אלעזר בני עמי ר"א היה ביחד מיום שנבראתי עד עכשיו ויותם עמנו כי רשב"י מניצוצו והיה חסיד אבל היה לו חטא כי רק הבמות לא סרו אלמלא לא היה זה יכולני כו' מיום שנברא העולם ועד עולם (ג"נ), ועיין חסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה, ובעמק המלך (ס"ג א') רשב"י דוגמת משה אך לא בסוד זיהרא עילאי דמשה בפעם ראשונה רק בבחינת נשמה שהיה לו בלוחות שניות, אמנם תחלה היה רשב"י למטה ואח"כ עלה במדרגת משה (ע"ש). כתב בסוף הקדמה לספר הזוהר הנדפס בזולצבאך דע כי רשב"י היה בו ניצוץ משה ודורו היו בבחינת דור דעה לכן התחיל ספר הזוהר במלת ברי"ש ר"ת ר' שמעון בן יוחאי לכן זכה רשב"י לראות מעלת דור המדבר כנזכר בזוהר פ' לך לך כו' ולכן עשה ס' ספרא דצניעותא ה' פרקים נגד ה' חומשי תורה ולכן ברח מפני הקיסר באמרו שמעון שגינה יהרג בפ' במה מדליקין (הנ"ל) כמו שברח משה מפני פרעה ושם השיג שלמותו במדבר וכן השיג רשב"י שלמותו במערה במדבר בלוד כי שם נגלה אליו האלהים עכ"ל. ובס' קול יעקב נשמת קין לא נשלמה ביתרו כל כך ואחר יתרו בא ברשב"י תקונו ר"ל ששמע מאליהו והביא ראיה מתרגום יונתן פ' קדושים אר"א בוצינא קדישא לנשק ידיו כו':
3922
3923ט) אבטולמוס בזמנו, ר' אבין בשמו, אבא אלעזר בן דוגלאי בזמנו, ור"א בן יעקב פרה פ"ט משנה ב', ר' אלעזר בר' יוסי בן חלפתא (ע"ל). ר' דוסתאי בן יהודה בשמו, הונא בר ביזנא בשמו, רב זוטרא בשמו, ר' חנינא בשמו, חנניה בן חכינאי חבירו, ר' חנניה בן עקשיה, ר' יהודה בן בבא סמכו, ר' יהודה בר אלעאי חולק עמו, ר' יהודה בן גרים (ע"ל), ר' יהודה הנשיא תלמידו, ור' יהושע בן קרחה ע"ז (ז' רע"ב). ריב"ל בשמו, ר' יוחנן הסנדלר שאלו, ר' יוחנן בשמו, ר' יונתן בן לקוניא בזמנו, ר' יוסי חבירו, ור' ינאי, ר' יצחק בר ביסנא בשמו, ר' ירמיה בשמו, בש"ר לוי סוכיא או סבא צ"ע, ר' מתיא בן חרש שאלו, נהוראי בר שנייא בשמו, ור' נחמיה, עולא ביראה בשמו, ר"ע רבו (ע"ל), ר' פנחס בן יאיר חותנו, ר' ראובן איצטרובולי בזמנו, רבה בשמו, ר' שאול דנווה בשמו, ר' שמעון שזורי חבירו, ר' שמעון בן מנסיא חולק עמו, ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו בשמו, ר' שמעון בן אלעזר בשמו, ר' שמעון בר אבא בשמו:
3923
3924רבן שמעון בן גמליאל,
3924
3925א) במשנה ברכות פ"ב ח'. פאה פ"ה א'. דמאי פ"ז ג'. שביעית פ"א ז', פ"ג ד', פ"ד י'. מעשרות פ"ד ו', פ"ה ה'. מע"ש פ"ג ה', פ"ה א'. ערלה פ"א ד'. שבת פ"א ט', פי"ב א', פי"ג ה', פי"ח א'. עירובין פ"ח ו'. פסחים פ"ב ג', פ"ד ה'. שקלים פ"ח ה'. ביצה פ"ג א'. תענית פ"ד ז' ח'. מגילה פ"א ח'. כתובות פ"ב ח', פ"ה ה', פ"ו ד', פ"ז ט', פ"ח ה', פ"ט א' ט', פי"א ד' ה', פי"ב ד', פי"ג י' י"א. נדרים פ"ח ה'. נזיר פ"ו ח'. סוטה פ"ט י"ב ט"ו. גיטין פ"א א', פ"ד ד' ו', פ"ו א' ו', פ"ז ה' ו'. ב"ק פ"ג ג', פ"ה ד'. ב"מ פ"א ח', פ"ג ו', פ"ה ה', פ"ז א', פ"ח ו' ח', פ"ט ח' י"ג, פ"י ה'. ב"ב פ"א ה', פ"ד ז', פ"ה י' י"א, פ"ו א' ד' ח', פ"ח ה', פ"י א' ד' ז'. סנהדרין פ"א ב', פ"ג ח'. מכות פ"א י'. שבועות פ"ז ז'. עדיות פ"ח ג'. ע"ז פ"ב ג', פ"ג א' ג', פ"ה ג' ד' י'. אבות פ"א י"ז י"ח. מנחות פי"א ט'. חולין פ"ב ו', פ"ג ב', פ"ו ז', פ"ח ב'. בכורות פ"ב ד', פ"ג ב', פ"ה ד', פ"ו ט', פ"ז ו'. ערכין פ"ו א'. תמורה פ"ה ב'. כריתות פ"א ז'. כלים פ"ז ו', פי"א א', פי"ז ד', פכ"ו א', פכ"ח ג'. אהלות פי"ח ט'. מקואות פ"ו ז', פ"ט ה'. ידים פ"ב ב', פ"ג א':
3925
3926ב) בהוריות פ"ג (י"ג ב') ר' מאיר חכם ר' נתן אב"ד כי הוה עייל רשב"ג או ר"מ ור"נ הוו קיימי כולי עלמא מקמייהו, ארשב"ג בעינא דלהוי היכרא בין דידי לדידהו ותיקן כשהנשיא נכנס כל העם עומדין לפניו ואין יושבין עד שאומר שבו, כשאב"ד נכנס עושין לו ב' שורות אחד מכאן ואחד מכאן ואין יושבין עד שישב במקומו, כשחכם נכנס א' עומד וא' יושב עד שישב במקומו, ולא הוי ר"מ ור"נ התם (ר"ל בשעת התקנה), למחר כי אתו חזו דלא קמו מקמייהו אמרו מאי האי אמרו הכי תיקן רשב"ג אמר ר"מ לר"נ נתקן מילתא נגד זאת אר"נ מאי נעביד ליה אר"מ נימא ליה תני לן עוקצין דלא גמיר וכי לא ידע נימא ליה למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלותיו ונעבריה ותהוי את נשיא ואנא אב"ד. שמע ר' יעקב בן קרשא (ע"ש) אמר דילמא ח"ו אתא לידי כיסופא ועשה רמז שיעיין רשב"ג בעוקצין למחר אמרו ניתני מר בעוקצין פתח ותני בתר דאוקי א"ל אי לאו דגמירנא כסיפתון פקוד ואפקינהו מבי מדרשא, הוו כתבי קשייתא בפתקא ושדו דהוה מפרק הוה מפרק דלא הוה מפרק כתבו פירוקא ושדו, א"ר יוסי תורה מבחוץ ואנו מבפנים ארשב"ג נעיילינהו מיהו לקנסינהו דלא לימרו שמעתתא משמייהו אסיקו לר"מ אחרים ולר"נ יש אומרים אחוי להו בחלמא זילו פייסו לרשב"ג ר"נ אזל ר"מ לא אזל אמר דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין כי אזל ר"נ א"ל רשב"ג נהי דאהני לך קומרא דאבוך ר"ל אבנט מוזהב ר"ל חשיבות אביך שהיה אב"ד למיהוי אב"ד למיהוי נשיא מי אהני, מתני רבי לר"ש ברי' אחרים אומרים כו' א"ל מי הם הללו שמימיהם אנו שותים ושמותם אין אנו מזכירים א"ל אלו בני אדם שבקשו לעקור כבודך וכבוד בית אביך א"ל גם אהבתם גם שנאתם כבר אבדה (ר"ל כבר מתו ומה מקום לאיבה זו ומכאן ואילך יפה לזוכרם בשמותם (רש"י), ואף דאיתא דר"מ היה חי בהילולי דר"ש ברבי אולי כשאמר ר"ש ברבי כבר היה מת), הדר אתנייה אמרו משום ר"מ כו' אמר רבא אפי' רבי שהיה עניו תנא אמרו משום ר"מ ולא אמר אמר ר"מ עכ"ל:
3926
3927ג) א"ר יוחנן הלכה כמותו בכל מקום ששנה במשנתנו חוץ מבערב וצידון וראיה אחרונה גיטין (ע"ה א') ב"ק (ס"ט א') ב"מ (ל"ח ב') ב"ב (קע"ד א') ע"ש ברי"ף, ושם (קל"ח א') פי' רשב"ם דוקא במשנה, בכורות (כ"ד א'). וכתב בשו"ת חות יאיר נ"ל ראיה מכתובות (ק"ט א') (וצ"ע על תוס' ב"מ (ס"ט רע"א) שמהן נעזר הש"ך בח"מ סקע"א ס"ק ח' ט') ומנחות (ל"א), ורשב"ם ב"ב (קל"ג ב') כתב דשמואל לית ליה האי כללא וכן רבא (עיין ע"ז ל"ב ב') וכ"כ הרי"ף פ"ד דב"ב דלא קיי"ל הכי, וכן כתב הרא"ש בב"ק (מ"ט א'). ועי' תשו' הרשב"א סי' מ' וברא"ש פ' השולח (ל"ח) ובר"ן פ' מי שאחזו, ובפי' עץ חיים כתובות פ"ה ופ"ו משנה ד' ובתוי"ט פ"ח דעירובין משנה ז' (ע"ש באריכות גדול) ופ"ו משנה א' ובב"מ (ל"ח ב'). כתובות פ"ז (ע"ז א') דאמוראי נינהו אליבא דר"י אי ס"ל כלל הנ"ל או לא. (עי' אשר"י פ' המוכר את הבית הא דהלכה כרשב"ג הני מילי בסתמא אבל היכא דפליג אמורא אההיא פסקא לא אזלי' בתריה) ובתוס' ב"מ (קי"ד א') ד"ה מהו היכא דפסיק בגמ' כמאן דפליג עליה אין הלכה כמותו, ומשם נ"ל להוכיח דלא קיי"ל כרשב"ג דגם שם פסק כחכמים נגד רשב"ג ש"מ דלא נ"ל הך כללא. וא"ת א"כ מאי איצטריך לפסוק כחכמים י"ל משום דמסתבר טעמיה דרשב"ג (עי' תוי"ט פסחים פ"ד משנה ה') ע"כ פסק ר' אבא אליבא דר"י כוותי', וכ"כ הרי"ף פ' ג"פ דהיכא דמסתבר טעמיה קיי"ל כרשב"ג, וצ"ע דבבכורות (כ"ד א') משמע דכולי עלמא ס"ל לזה הכלל. ועיין סנהדרין (ל"א א') שם פסק רבה ברב הונא דהלכה כמותו בכ"מ אף בערב וכו'. כתב בס' כריתות ימות עולם שער ג' ר"מ ורשב"ג הלכה כרשב"ג, וכתב הליכות עולם (דף ל"ד ב') אין הלכה כרשב"ג בטריפות ועי' מ"ש אצל ר' יהודה הנשיא אי הלכה כאביו נגדו:
3927
3928ד) כתב בגלילות ארץ ישראל, בכפר מנדא קבור רשב"ג (עי' עקביה בן מהללאל) ואינו יודע אם זהו או רשב"ג הזקן, ובמסעות בנימין כתב רשב"ג קבור בקדש נפתלי (עי' ר"א בן ערך):
3928
3929ה) כתב היוחסין [באגרת רש"ג] אלו היו בדורו ואמרו בשם רשב"ג וקצתן צ"ע לדעתי:
3929
3930איסי בן יהודה בדורו, ר"א בן יהודה, בש"ר אלעזר בן יהודה ברתותא, ר' אלעזר בר' ירמיה בדורו (ע"ש). ר' אלעזר בר"ש תלמידו, ר"א בר' יוסי הגלילי, ר"א הקפר וצ"ע, ר"א בן תדאי צ"ע, ר' ברכיה בשמו, ר' זכאי פליג עמו, ר' זכריה בן הקצב (כ"כ רש"ג וצ"ע דהא אביו ר"ג דיבנה היה קטן בחורבן הבית וזה היה בזמן הבית). ר' חנינא בר' יוסי הגלילי, חנן בן פנחס צ"ע, ואבא חנן וצ"ע, ר' חנינא בן גמליאל אחיו, ר' חנינא בן חכינאי, צ"ע דהא היה לו בת בשלהי נשואי רשב"י כשהלך ללמוד תורה ורשב"י כבר מת כשהיה ר"א בנו לפני רשב"ג כדמוכח בב"מ (פ"ד ב') מי שיש לו אב יחיה ע"ש ברש"י. ר' יהודה לא בא כשגזר תענית. בש"ר יהודה תוספתא כלים פ"ה. בש"ר יהודה בן יאיר, בש"ר יהודה בן לקיש, ר' יהודה בן גמליאל אחיו, אמר העיד ר' יהושע סוטה (מ"ח א'), ר' יהושע בן קרחה בזמנו, ר' יוחנן בשמו, בש"ר יוחנן תוספתא כלים רפ"ד, אבל באותו עמוד אי' שם בש"ר יוחנן הסנדלר, ר' יוסי ברבי התיר לו לישן חוץ לסוכה סוכה (כ"ו ח') והתיר לו החושש בשיניו (ע"ש) ואמר בשמו, ר' ינאי בשמו, ר' יעקב איש כפר חטיא, ר' ישבב הסופר וצ"ע, ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה, היה ר"מ אומר ובשם ר"מ ב"מ (ק"ו ב'). ר' מתיא בן חרש. סומכוס. ר' עקיבא בן דוסא, ר' פרידא צ"ע, ר' פנחס בן יאיר כ"כ היוחסין, ר' פדת קדמאה צ"ע, פלימו, ר' ראובן איצטרבולי וצ"ע שהיה זקן כשנהרג ר' יהודה בן בבא, משום ר' שילא תוספתא כלים פ"א, שמואל בשמו גיטין (נ"ח א'). ר' שמעון בן יהודה, בש"ר שמעון בן הסגן, ר' שמעון בן אלעזר חולק עמו, ראיתי את שמעון בן כהנא שהיה שותה יין של תרומה בעכו תוספתא שביעית פ"ד וצ"ע, ואמר בש"ר שמעון בן בתירא ג' דברים תוספתא פרה פרק י"א:
3930
3931ר' שמעון בן חנניא ר' שמעון בן אלעזר העיד בשמו חלק (ק"א א'):
3931
3932ר' שמעון בן אלעזר
3932
3933א) אבות פ"ד, במשנה כלאים פ"ט ח', סוטה פ"ט י"ג, קדושין פ"ד י"ד, ב"מ פ"ב א', ע"ז פ"ד י"א, מכשירין פ"ד א', פ"ו ז':
3933
3934ב) כתב היוחסין [בסדר הדורות] נראה כי הוא בן ר' אלעזר בן פרטא. ול"נ דלא כן הוא דהא בסנהדרין (כ"ב א') וירושלמי מגילה פ"א הלכה י"א רשב"א משום ר"א בן פרטא. ובפ"ג דתענית (כ' סע"א) כשבא ממגדל עדר מבית רבו היה שמח שמחה גדולה שלמד תורה הרבה ופגע בו אדם מכוער ביותר (כתב רש"י (ותוס' בשם מסכת דרך ארץ) שזה היה אליהו ונתכוון להוכיחו שלא ירגיל בדבר זה) וא"ל ריקה אם כל בני המדינה כך וא"ל לך אצל האומן שעשני, ופייסו הרבה עד שמחל לו על מנת שלא ירגיל בכך, יצא ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה. והגירסא שלפנינו ר"א בן שמעון ובעין יעקב ר"א בן ר' שמעון, אכן ברי"ף בעין יעקב כתב ר"ש ב"א וכ"ה באדר"ן פ' מ"א ובדרך ארן פ"ד. קבורתו בשזורי (עי' ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג):
3934
3935ג) משום ר"א בן פרטא (ע"ל), משום ראב"צ כריתות (כ' ע"א) בשבת (צ"ה א') משום ר' אליעזר, עם ר"א הקפר, ר' חייא רבה בשמו מידות, בש"ר חלפתא בן אגרא, ר' יהודה בר' סימון בשמו, ר' יהודה רבו, א"ר יוחנן רכיב הוינא על כתפיה דסבי ושמעת קלא דרשב"א יתיב מתני מכניסין במעי מלפפון ירושלמי מעשרות פ"ק הלכה ב' ואולי הוא ר' יוחנן התנא (עי' ר' יוחנן), חולק עם ר' יוסי בן משולם. בש"ר יוסי הגלילי. בפ"ק דחולין (ו' רע"א) שדריה ר"מ לאתויי חמרא מבי כותאי פגע בו ההוא סבא כתבו תוס' אליהו כו' הלך וספר לר' מאיר כו' (עי' רב יצחק בר יוסף). היה רוחץ עם ר' מאיר ירושלמי כירה הלכה ג', אמר שר"מ כתב מגילה בעל פה (ע"ש), ועשה רפואה לר"מ כשחלה (ע"ש), משום ר"מ בסוטה פ' ארוסה, ובשבת (קנ"ד סע"ב) סוכה (ל"ה) פסחים (ל"ז) ב"ק (ס"ט) ב"מ (נ', ע"ח, צ') חלק (ק"ג ב') קדושין (כ"ד א', מ"ז סע"א, נ"ז) חולין (ו', ל"ג ב') מנחות (ל' ע"ב, ל"א סע"ב) וכתבו שם התוספות תימה דמשמע דרשב"א תלמיד ר"מ הוי שאמר הרבה פעמים משמו, ובשבת (ע"ט סע"ב) ארשב"א מאיר היה כותבה על קלף, משמע שהיה חבירו שאמר מאיר ולא ר' מאיר, ושמא ט"ס יש בכל הספרים, ואי הוי אומרים דשני רשב"א הוו ניחא (ע"ש), והגירסא שלפנינו ר' מאיר. בירושל' פ' מגלחין הלכה א' ר"ש ברבי לא מצא פתח לנדרו עד שבא א' מזקני הגליל א"ד רשב"א הוה כו' א"ל מנ"ל א"ל משרת ר"מ הייתי וי"א מקלו של ר"מ היתה בידו והיא היתה מלמדתו דעת, וכ"ה שם בנדרים רפ"ט, וע"ש (ע"ג) בפירוש (וע"ל ר"מ). ובתוס' ב"מ (ד' ב') אע"ג דרשב"א תלמיד ר"ע הוה אין לחוש מה שחולק עמו והוזכר קודם, דכעין זה מצינו גבי ב' אדוקים בשטר פליגי רבי עם רשב"ג אביו כו' (עי' מ"ש בכללים באריכות) והקשו תוספות לספרים דגרסי ר"ע א"ב יהיו דברי ר"ע סותרין זא"ז ויש ספרים דגרסי ר' יעקב ולא ר"ע עכ"ל. וכן נראה דלא מצינו בכל הש"ס שאמר ראב"ש בשם ר"ע. רק בתוספתא מעשרות ספ"ב משם ר"ע ושם בפ"ב דגיטין אשה עצמה מביאה גיטה מק"ו ומה צרתה כו', ובתוספתא תמורה רפ"א דברי ר"ע רשב"א אומר, ובגיטין (כ"ג ב') רשב"א בש"ר עקיבא. ועוד דהא היה תלמיד ר"מ כו' ור"מ היה תלמיד ר"ע ואיך היה חולק עם רבו דרבו ויקדימו. שמואל משמו כתובות (י' רע"א), רב שמואל בר יצחק בשמו מדרש רבה קהלת, העיד משום ר' שמעון בן חנניה, בש"ר שמעון בן יוחאי שבת (מ"ט א') הוריות (ט', י"ב) יומא (ה' ע"א) חולין (ה' רע"ב), משום ר' שמעון בן יהוצדק ירושלמי פסחים פ"ב הלכה ג' וצ"ע:
3935
3936ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו במכילת' יתרו בחדש השלישי פ"ז איש כפר עכו משום ר' שמעון, וכן בב"ר פי"א, וענין ההוא בפי"ב משום ר"מ ט"ס. בסוטה (ל"ז ב') איש כפר עכו בשם ר"ש אין לך כל מצוה ומצוה שלא נכרתו עליה מ"ח בריתות אמר רבי לדבריו כו', וענין ההוא בירושלמי שם פ' אלו נאמרים הלכה ד' כפר אמוס, ובפ"ק דשבועות משנה ה' ר"ש בן יהודה משמו ר"ל משום ר"ש, ובחולין פ' העור והרוטב (קכ"ב ב') ושם (נ"ה סע"ב) קראו איש כפר עיכוס בש"ר שמעון, ובזבחים (כ"ח) כפר אינוש בש"ר שמעון (וע"ש), ובירושלמי חלק הלכה ו' איש כפר אכוס בש"ר שמעון, בש"ר שמעון כתובות (ל"ט סע"א, מ"א, ע"ג) ב"ק (נ"ט, צ"ג ב') ב"ב (ק"ב) סנהדרין (י"ב, ק"י ב') ובמשנה ו' פ"ג דמכות (כ"א) בש"ר שמעון מנחות (ק"א ) בכורות (י', י"א, כ"א, כ"ו, מ"ב, נ"ו נ"ז, נ"ט) תמורה (י"ט ב') ב"ר פי"א, ופ"י דננעים (משנה ח') בש"ר שמעון, וספרא פ' קדושים בש"ר שמעון, ובמשנה ו' פ"ג דמע"ש בש"ר יוסי, ובב"ק (נ"ט א') בש"ר שמעון בן מנסיא בש"ר שמעון שבת (ע"ט רע"ב וע"ה), ר"ה (ט"ו א'), נזיר (מ' ע"א) חלק (י"ב ב', ק"י ב') נדה (נ"ב ב') ואינו מזכיר איש כפר, ובפ"ב דשבועות (י"ט ב') ר"ש בן יהודה ור"א בר"ש, ובסוטה (ל"ז, מ"ה) בש"ר שמעון, ובתוספתא סוטה ספ"ח כפר עכום בש"ר שמעון, ובפ"ב דזבחים כפר אבוס, כפר עכום תוספתא נגעים פ"ז. וראה בגליל אבנים מנוגעות בסנהדרין (ע"א א') כפר עכו. ונראה כי הוא אח לר' יוסי בר' יהודה בר אלעאי. כתב הרמב"ם לא נזכר במשנה רק פ"ק דשבועות, והרי הראיתיך שנזכר עוד פ"ג דמע"ש ופ"ג דמכות ופ"י דנגעים, ר"ש בן יהודה משם ר' יוסי תוספתא מע"ש פ"א. בש"ר שמעון שם בכורים ובפ"ד דקדושין, ר' שמעון ב"י משום ר"ע ירושלמי פ' הכונס הלכה ב', בש"ר ישמעאל כתובות (ע"ג ב'):
3936
3937ר' שמעון בן מנסיא במשנה פ"ק דחגיגה (ע' א') אמר מעוות לא יוכל לתקון כו' רשב"י אומר כו' הרי חולק עם רשב"י ומקדימו לרשב"י, ובפ"ו דאבות אמר בשם רשב"י. בירושלמי ספ"ב דמע"ש עדה קדושה ר' יוסי בן משולם ור' שמעון בן מנסיא. כתב היוחסין באות יו"ד [אצל ר' יוסי בן משולם] ר' יוסי בן משולם הוא קהלא קדישא והיה קודם זמן רבי (ע"ש) אבל ר"ש בן מנסיא אינו מקהלא קדישא כמו שנראה בפ' א"צ מדברי רש"י וקושיותיו וכפי פשט ההלכה, אבל בסוף ס' כריתות נראה שאינו חוזר קשישי מיניה טובא אלא לר' מאיר ר' שמעון בן מנסיא וחביריו אמרו הלכה כר"מ ואינהו קשישי ר"ל מר"מ ולירושלמי הנ"ל ניחא שאמר כי רשב"מ ור' יוסי בן משולם הם עדה הקדושה אבל הראיות מרש"י חזקות שהרי ר"ש ב"מ בזמן רבי וחולק עמו בבכור, וכן באבות פ"ו אמר ז' מדות שמנו חכמים לצדיקים נתקיימו ברבי ובבניו וכן ר' יוסי ב"מ חולק עם רשב"א תלמיד ר"מ אבל כפי הירושלמי שניהם עדה קדושה ויהיה ר"מ זקן מהם עכ"ל. וכדי להבינך אעתיק הגמ' ופירש"י דר"פ א"צ (כ"ו סע"א) ת"ר בכור תם שנפל לבור ר' יהודה הנשיא (פירש"י הוא רבי) אומר ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחט כו' א"ל ר"ש בן מנסיא הרי אמרו אין רואין מומין ביו"ט (פירש"י א"ל ר"ש בן מנסיא הרי אמרו דורות שלפנינו הוא דר"ש בן יוחאי מדורות שלפניהם היה ורבי תלמידו היה וקאמר לי' רשב"מ לרבי הרי נחלקו בה דורות שלפנינו וניזיל לחומרא), דשם במשנה פליג ר' יהודה הוא בר אלעאי ואמר בכור שנפל לבור ירד מומחה ויראה אם יש בו מום יעלה וישחט רש"א כל שאין מומו ניכר מבע"י אין זה מן המוכן עכ"ל המשנה. ושם (כ"ז א') ר' יהודה נשיאה הוה ליה ההוא בוכרא שדריה לקמי ר' אמי סבר דלא למחזייה א"ל ר' זריקא ר"י ור"ש הלכה כר"י כו' א"ל מסתברא כר"ש כו' מאי הוה עלה א"ר יוסף ת"ש דתליא באשלי רברבי (ר"ל חכמים גדולים אמרוה ואין נוחין לבטל דבריהם רש"י) דא"ר שמעון בן פזי אריב"ל א"ר יוסי בן שאול אמר רבי משום קהלא קדישא דבירושלים ר"ש וחביריו (פירש"י ר' שמעון בן מנסיא וחביריו אותן שאמר עליהם הרי אמרו אין רואין מומין ביו"ט) אמרו הלכה כר"מ (בבכורות השתא משמע שמעידין קהלא קדישא על ר"ש בן מנסיא שאומר עוד דבר זה) אמרו והא אינהו קשישי מיניה טובא (פירש"י ומפרש רב יוסף אמרו בתמיה וכי אפשר שקהלא קדישא אומרים דבר זה על ר"ש בן מנסיא וחביריו אמרו הלכה כר"מ ועבדינן כוותיה, והא אינהו קדימי וקשישי מיניה טובא, קהלא קדישא דאמרה רבי להא שמעתתא משמייהו קשישי מר"ש ב"מ טובא דהא ר"ש ב"מ בימי רבי ובניו היה כדתנן באבות אר"ש ב"מ אלו שבע מדות נתקיימו ברבי ובבניו ולעיל נמי איפליג בהדיה והיכי אמרי' קהלא קדישא הלכה משמיה דרשב"מ דקתני ר"ש וחביריו אמרו הלכה כר"מ אלא בשיטת ר"מ אמרוה (אלא הכי קאמר קהלא קדישא רשב"מ וחביריו שאמרו אין רואין בשיטת ר"מ אמרו וכן אפשר שהזקנים נתנו דעתם על דברי הבחורים ואמרו דברי פלוני נוטין אחר דברי ר' פלוני שהיה לפניו כו' והיינו דתלו באשלי רברבי שאמרו קהלא קדישא דהא דר"ש כר"מ אזלי ובחדא שיטתא קיימי והו"ל ר' יהודה יחיד ואין דבריו של אחד במקום שנים רש"י). הרי תבין כוונת ס' היוחסין. ובירושלמי ר"פ הנחנקין הלכה ד' ר"ש בן מנסיא אומר הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והשיבה והבנים לצדיקים נאה להם ונאה לעולם כו' תני רשב"ג אומר אלו ז' מדות שמנו חכמים בצדיקים כולן נתקיימו ברבי ובבניו ר' יוחנן אמר כל ז' מדות שאמרו חכמים בצדיקים היו ברבי מאן רבי הוא רבי הוא ר' יהודה הנשיא א"ר אבהו הוא רבי הוא ר' יודן הנשיא הוא רבינו עכ"ל, אם כן לירושלמי זה לא אמר רשב"מ דז' מדות נתקיימו ברבי. א"כ אזל לשיטתו דרשב"מ ור' יוסי בן משולם קהלא קדישא וכפי' הכריתות דקשישי מר' מאיר, אבל בפרקי אבות שהביא רש"י דר"ש בן מנסיא אמר זה אולי השמטה יש דרשב"מ אמר הנוי והכח כו' ועליו אמר רשב"ג שנתקיימו ברבי ר"ל אביו ר"ג דיבנה דנקרא סתם רבי (עיין רבי טרפון) וא"ר יוחנן דנתקיימו גם ברבי ובניו היינו ר' יהודה הנשיא, כן י"ל בדוחק. אבל מצינו מפורש לעיל דפליג רשב"מ עם רבי והוא ראיה שהביא רש"י שהיה בימי רבי אין עליה תשובה. וצ"ע דר' שמעון התמני הוא בר פלוגתיה (ע"ש) ור' שמעון בן יהודה בשמו עי"ש אם אלו היו בימי רבי ופליג עם ר' יוסי בר' יהודה ור' יונתן בן יוסף (ע"ש). ריש לקיש בשמו נדה (מ"ה ב') ויקרא רבה פ"כ. רשב"א אמר בשם ר"מ וכן היה רשב"מ אומר כדבריו מפני מה אמרו עיסה פסולה לכהונה תוספתא קדושין פ"ה:
3937
3938ר' שמעון בן רבינו הקדוש במשנה מכות פ"ג משנה ט"ו. קטן מרבן גמליאל אחיו וגדול ממנו בחכמה, ולמה היה ר"ג נשיא עי"ש, ואביו מסר לו סדרי חכמה בפ' הנושא (ק"ג). ובגיטין ספ"ק (ט"ו א') אר"ש הנשיא אבעיא להו נשיא היה או משמיה דנשיא אמר תיקו, וכתבו התוס' כאילו אמר א"ר שמעון אמר הנשיא דכן דרך התנא ר' יעקב משלם כאילו אמר ר' יעקב אמר משלם. כתב בס' באר שבע פ"ג דהוריות נ"מ למירמי דידי' אדידי' כדאשכחן ר"פ האיש מקדש (ע"ל ר' אבין וגידל). ורבי קרא עליו נר ישראל כי יפה השיב לאביו על קושיתו מנחות (פ"ח ב') ופ"ב דערכין (י' רע"א), בעא מאביו ביצה ס"פ משילין. מתני רבי לר"ש ברי' ב"ק (קי"א ב') ב"מ (מ"ד א') ע"ז (נ"ב ב') הוריות (י"ג סע"ב) בכורות (ה'). והיה יותר חכם מר' חייא וגדול ממנו תוס' סוף גיטין (פ"ד ב') וצ"ע (עיין ר' חייא). ר' חייא יתיב במרחץ ולא קם לפניו ואקפד ואמר ב' חומשין שניתי לו בתהלים ולא עמד מפני, וכן אקפיד על. בר קפרא ואמרי לה ר' שמואל (צ"ל ישמעאל) בר' יוסי שלמד עמו שני שלישי שליש בת"כ ולא עמד מפניו קדושין (ל"ג א'). ופליג עם ר' חייא בפ' הדר (ע"ב א'). והיה קולו עב שכן א"ל ר' חייא במגילה (כ"ד ב'). והיה עשיר וקמצן ונתנו סימן עליו עשירים מקמצין חולין (מ"ו א') ומנחות (פ"ו א'). ובחופתו היה ר"מ, ור"מ ראה שאכל בשוק (עי' רבי). ובר קפדא כתב על בית חופתו כ"ד אלף רבבן דינרין נפקין ולא אזמניה לב"ק פ' הנודר (נ' ע"ב) וברבה ויקרא פכ"ה. ולמד עמו (וע"ש). נולדה לו בת וחלשה דעתו ונחמו אביו ב"ב (ט"ז ב'). א"ל בטנית, ר' זכאי תלמידו כ"כ היוחסין וטעה (ע"ש). ור' ינאי, ינאי בר' ישמעאל בזמנו. ר' ינאי בנו (ל"מ). בש"ר ישמעאל בר' יוסי. רב כהנא כשעלה מצא את ר' שמעון ברבי:
3938
3939שמעון אפרתי יוסף חפני שמשו את רבי (ע"ש):
3939
3940ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא א) מבית דינו של רבי וכהן הוה פ' על אלו מומין (ל"ח ב') ארבב"ח סח לי ר' יוחנן (עי' יונתן בן אלעזר) בן אלעזר זקן אחד (פירש"י כהן היה) היה בשכונתנו ור' שמעון בן יוסי בן לקוניא שמו ומימי לא עברתי לפניו (שגדול הדור היה רש"י) פעם אחת עברתי לפניו א"ל שב בני חלזון זה (בכור היה לו לאותו זקן והיה לו חלזון בעיניו רש"י) מום קבוע לשחוט עליו ואע"פ שאמרו אין אדם רואה מומין לעצמו אבל. מורה הלכה לתלמידים ותלמידים מורין לו כו'. ב) ארבב"ח סח לי יוחנן בן אלעזר שנכנס אחר ר"ש בר' יוסי בן לקוניא לגינה ואמר שראה את רשב"י שאכל כרוב בשביעית (ע"ש), ובשבת (מ"ט ב') א"ר יונתן בן אלעזר אר"ש בר' יוסי בן לקוניא אולי צ"ל א"ר יוחנן כנ"ל לפני זה. ג) בזבחים (ס"ב ב') שאל ר"ש בן יוסי בן לקוניא את ר' יוסי אומר היה רשב"י. ד) ר' ישמעאל בר' יוסי אקלע לבי ר"ש בר' יוסי ב"ל יהבי ליה כסא ושתייה בחד זימנא א"ל לא סבר מר השותה כו' א"ל לא אמרו בכוסך קטן ויינך מזוג וכריסי רחבה (ע"ש). ה) בירושלמי ברכות פ' היה קורא מתני' ג' ומדרש קהלת פ' כי החיים יודעים ר' חייא רבה ור' יונתן הלכו לפני מטתו דר"ש בן יוסי בן לקוניא והיו ציציותיו של ר' יונתן נגררים על הקברים א"ל ר"ח יאמרו למחר באין אצלנו ועכשיו מחרפין אותנו, ובירושלמי הגירסא נשתנה עי' בבבלי (י"ח) ובירושלמי פ' בכל מערבין ופסחים פ' אלו דברים הלכה ב' א"ר יונתן קומי ר' חייא רבה בש"ר שמעון בר"י ב"ל, בעא לר"ש בר"י ב"ל אבל שם בשבועות ענין זה ר' יונתן אחיו בעא כו' (ע"ש) ואפשר תיבת אחיו ט"ס ור' יונתן הוא שהיה עם ר' חייא לפני מטתו או ר' יונתן בן אליעזר הנ"ל. ו) וברבה אסתר פסוק ויבז בעיניו רשב"י ב"ל, וברבה ס"פ קדושים אר"ש בן לקוניא לפי הנ"ל צ"ל בן יוסי ב"ל. ז) ירושלמי פ"ג דמעשרות הלכה ח' ר"א בר"ש אזל לגבי ר"ש בר"י ב"ל חמוי הוה מזג ליה והוא שתי מזג ליה ושתי א"ל לא שמעת מאבוך כמה צריך אדם לגמות בכוס א"ל כמות שהיא א', בצונן ב', בחמין ג', ולא שיערו חכמים לא ביינך שהוא נאה ולא בכוסך שהוא קטן ולא בכריסי שהוא רחבה, ובמדרש חזית פ' נופת תטופנה שאל ר"א בר' שמעון את ר"ש ב"י ב"ל חמוי, וברבה תבוא פ"ז ר"א בר"ש בן יוחאי שאל את ר"ש בר' יוסי חמיו וענין זה בקצת שנוי בילקוט פ' עקב רמז תת"נ בשם פסיקתא ר"א בר"ש שאל את ר"ש בן לקוניא חמוי, וצ"ל בן יוסי בן לקוניא, ראה מכל הנ"ל נראה דר"ש בן יוסי בן לקוניא היה חמיו של ר"א ברשב"י. אכן בב"מ (פ"ה א') רבי מסר את ר' יוסי ברבי אלעזר בר' שמעון (ע"ש) לר' שמעון בן איסי (וילקוט משלי סי' י"א בן יוסי) בן לקוניא אחות (צ"ל אחוה וכ"ה בעין יעקב) דאימיה שילמדנו תורה (ע"ש), אשר נראה מזה כי ר"א בר"ש היה חתן ר' יוסי בן לקוניא א"כ אשת ר' אלעזר היתה אחות ר"ש בן יוסי בן לקוניא ור' יוסי בן ר' אלעזר נמסר ליד ר' שמעון בן יוסי ב"ל היה אחוה דאמו, או צריך להגיה מסרו ליד אבוה דאמו, אכן יגעתי ומצאתי בזוהר בראשית עכ"ה דפוס זולצבאך (ה' ע"ג) ר"א בר"ש אזל למחמי לר' יוסי בר"ש בן לקוניא ור' אבא עמו. ושם (ו' ע"ג) כד מטי לבי ר' יוסי בר"ש ב"ל, ובזוהר פ' נח (מ"ו א') דפוס הנ"ל ר"א אזל לגבי ר' יוסי בר"ש ב"ל חמוי, וכ"ה בזוהר בלק סעשנ"ו, ובזוהר קדושים עקי"ג ר"א הוה אזל למחמיה (לר' יוסי) לר"ש (בר"ש) בן לקוניא והוו עמו ר' חייא ור' יוסי ונרשם בעיגול בזוהר דפוס הנ"ל, ובזוהר דברים עתפ"ח ר"א בר"ש בעא למחמיה לר' יוסי בר"ש ב"ל חמוי והוו אזלי ר' אבא ור' יוסי (ור' חייא) בהדיה, הרי מפורש כי ר' יוסי בן לקוניא היה חמיו ולא ר"ש בר"י ב"ל. ואולי גם כוונת הש"ס בבלי וירושלמי ורבה הנ"ל שאזל לר"ש ב"י ב"ל חמוי ר"ל ר' יוסי היה חמיו אך הוא דוחק, אך מ"ש בזוהר בכל המקומות הנ"ל ר' יוסי בר"ש בן לקוניא לא תמצא שיהיה ר' יוסי בר' שמעון בן לקוניא כי ר' יוסי היה בן לקוניא, ועיין בערוך ערך אצוותא ז"ל בפ' ויהי בשלח פרעה ר' אלעזר בן שמוע אזל לגבי ר' שמעון בן יוחי לקוניא חמוי נכיס ליה חד תור ואפה חד אצו ופתח ליה חד כוב דחמרא עכ"ל. לא מצאתי לא ברבה ולא בילמדנו ועכ"פ ט"ס יש וצ"ל ר' אלעזר בר' שמעון אזל לגבי ר' שמעון בן יוסי בן לקוניא:
3940
3941ר' שמעון בר' יוסי בפסחים (קי"ח ב') כשחלה ר' שמעון בר' יוסי שלח לו רבי אמור לנו ב' וג' דברים שאמרת בשם אביך ובעין יעקב הגירסא ר' ישמעאל בר"י (ע"ש), ושם א"ר שמעון ברבי ואמרי לה ר' שמעון ברבי יוסי לרבי הני למאן, ובנדרים (ס"ו ב') ההוא גברא דאמר לדביתהו קונם שאי את נהנית לי עד שתראי מום יפה שבך לר' שמעון בר' יוסי, ובר"ן שם לר' ישמעאל בר' יוסי, ר"ש בר' יוסי בילקוט ס"פ פקודי, בחולין (ה' רע"ב) ר' שמעון בר' יוסי משום ר' שמעון, ושם (קכ"ד א') א"ר הונא בשם ר' שמעון בר' יוסי, ובשבת (פ"א א') ר' שמעון בר' יוסי בשם אביו, ואולי ר' שמעון בר' יוסי אלו הוא בר' יוסי בן לקוניא הנ"ל, ואין לספק דר' יוסי הוא בן חלפתא כי לר' יוסי בר"ח לא היה לו בן שמעון:
3941
3942ר' שמעון בר קפרא (ע"ש):
3942
3943ר' שמעון בן יהוצדק
3943
3944א) וריש לקיש קראו רועה בקר פרק זה בורר. והיו שנים ואחד בימי ר' טרפון. מ"ש היוחסין ואחד בימי ר' טרפון א"כ בהכרח יהיו ג' אבל כתבתי כי טעה (עי' ר' טרפון מ"ש שם). ומ"ש כי ב' היו כ"כ תוס' בפ"ק דנדה (י' ע"ב) א"ר יוחנן א"ר שמעון בן יהוצדק והק' כו' והא"ר יוחנן לא ידענא אי דידי' או דרבי', וכתבו התוס' נראה מכאן כי ר"ש בן יהוצדק היה רבו דר' יוחנן ובפ' ז"ב (כ"ו א') קרי ליה ר"ל רועה בקר ואילו היה רבו דר' יוחנן איך לא מיחה ר"י שקרא את רבו בפניו רועה בקר ואור"ת דשנים היו עכ"ל. וכ"כ תוס' ע"ז (נ"ט א') ונדרים (י') ופ"ק דסוכה (י"א ב') דברי ר"ש בן יהוצדק וחכמים אומרים, נראה מזה שהיה קדמון דחכמים פליגי עליו וכ"כ התוס' ר"ש בן יהוצדק תנא היה ואפשר שזהו הנזכר בש"ס א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק ואין זה דפ' זה בורר דקרינהו ריש לקיש רועי בקר וא"ל ר' יוחנן אי קרינהו רועי צאן מאי עבידנא לכו דלא היה מהדר ליה הכי אלא היה מוחה על כבוד רבו עכ"ל:
3944
3945ב) כתב היוחסין באות יו"ד ר' יוחנן תלמיד ר"ש בן יהוצדק בסנהדרין עכ"ל. לא ידעתי באיזה מקום בסנהדרין, ואי כוונתו דפ' ז"ב הנ"ל אדרבא משם הוכיחו התוס' להיפך מדלא מיחה בכבודו מוכח דלאו רבו הוה ושנים היו ולא אחד. ויש הוכחה אחרת דאותו דפרק ז"ב לא היה רבו דא"ר שמעון בן יהוצדק לר' יוחנן קרי לן ר"ל רועי בקר ולא אמר ליה מר מידי ואילו היה ר' יוחנן תלמידו איך קראו את ר' יוחנן תלמידו מר. ועוד איך השיב לו אי קרי לכו רועי צאן מאי אמינא מה לו לר"י להוסיף בזיון על בזיונו די לו בשתיקה כהודאה. אכן מ"ש התוס' בנדה דנראה דהיה רבו של ר"י מדאמר לא ידענא אי דידיה אי דרביה, ראה סתירה לדבריהם דאי' בב"ב (קט"ז א') א"ר יוחנן אר"ש בן יוחאי ואמר שם הא דידיה הא דרביה, וכן הוא בעירובין (ס"ד ב') ופסחים (כ"ו ב') ור' יוחנן לא היה תלמיד רשב"י כי ר' יוחנן היה קטן בזמן רבי תלמיד ר"ש בן יוחאי. וביומא (ג' ע"ב) ומי א"ר יוחנן הכי והאמר משום ר' ישמעאל כו' ומשני הא דידי' הא דרבי', פשיטא שלא ראה ר' יוחנן את ר' ישמעאל שקדם לו טובא, ואיך הוכיחו התוס' מדאמר על ר"ש בן יהוצדק אי דרביה דהוה רבו של ר' יוחנן. אף דמוכח שעכ"פ קדמון היה קודם ר' יוחנן מ"מ אין הכרח שהיה תלמידו. ויותר ראיה מבוררת דר"ש בן יהוצדק היה רבו מדאמר ביומא (מ"ג ב') ר' יוחנן אפילו לרביה ר"ש בן יהוצדק לא ציית. גם תמוה למה לא פירשו התוס' בר"ה (ל"ד רע"ב) ויומא (כ"ב סע"ב, מ"ג ב') סוכה (כ"ז א') פסחים (צ"ה ב') תענית (כ"ח ב') כתובות (ע"ב ב') נדרים (מ"ה א') דהקשה מי א"ר יוחנן הכי והאמר משום ר"ש בן יהוצדק כו' ומשני הא דידיה הא דרביה הו"ל לתפוס דבורם דנראה מכאן כי ר"ש בן יהוצדק היה רבו דר' יוחנן ולמה המתינו לפרש שיחתם עד מסכת נדה. עוד ראיה ממ"ש הקדמונים (עי' בכללים בהקדמה) דכל מקום שאמר פלוני משום פלוני תלמידו הוא, ואיתא בערכין (י' ע"א) סוכה (כ"ז א') סנהדרין (צ' ע"ב) ע"ז (ל"ו ב') א"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק וכן בהרבה מקומות הנ"ל. בב"מ (כ"ב ב') א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל בר' יהוצדק וענין זה שם (כ"ז א') משום ר"ש בן יוחאי ונראה דט"ס בשני המקומות וצ"ל משום ר' שמעון בן יהוצדק וכן מצאתי אח"כ בילקוט כי תצא רמז תתר"ל שתי פעמים והנאני, ובשס"ח לא תקנו בב' המקומות:
3945
3946ג) ר' חייא בר זרנוקי הלך עמו לעבר שנים (ע"ש). ר' יוחנן שאל לר' ינאי קומי ערסיה דר"ש בן יהוצדק ירושלמי נזיר פ"ז הלכה א', עולא בשמו תענית (כ"ב ב') מנחות (ס"ט ב'), אמר לר' שמואל בר נחמני אתה בעל אגדה מהיכן נברא האור ב"ר פ"ג ופ' ויקהל ר"פ נ' ופ' אמור פל"א, ומצינו ר' שמואל בר נחמני אמר הרבה פעמים בש"ר יוחנן (ע"ש) ואיך רבו של ר' יוחנן שאל מתלמיד תלמידו א"כ הכרח ששנים היו. ר' שמעון בן אלעזר בשמו והיה תלמיד ר"מ א"כ הכרח כי ר"ש בן יהוצדק היה קדמון ושנים היו אלא שלא מוכח שהיה רבו דר' יוחנן:
3946
3947ר' שמעון בן זירוד וסמכו ר' יוחנן. תמוה מי הגיד לו נבואה זו דהא איתא בסנהדרין (י"ד א') ר' שמעון בן זירוד וחד עמו ר' יונתן בן עכמאי אחד נסמך ואחד לא נסמך (עיין רב שמן בר אבא), ועי' ר' ישמעאל בן זירוד ואולי א' ט"ס:
3947
3948ר' שמעון א"ר שמעון לר' יוחנן קדושין (ס"ו סע"ב) איני יודע מי הוא ואולי הוא בן לקיש גיסו, משום לוי סבא (ע"ש):
3948
3949ר' שמעון המחוזי א"ר יוחנן משום ר"ש המחוזי משום ר' יוחנן המכותי סוכה (מ"ה רע"ב):
3949
3950שמעון בר כהנא (ע"ל רשב"ג) ולסטים אחד נתפס ואמר שהרגו תוספתא יבמות פ"ד:
3950
3951ר' שמעון בן לקיש
3951
3952א) גיסו של ר' יוחנן. ר' יוחנן סחי בירדנא חזייה ר"ל ושוור לירדנא אבתריה א"ל חילך לאורייתא א"ל שופרך לנשי א"ל אי הדרת בך יהיבנא לך אחתי דשפירא מינאי ב"מ (פ"ד א') עי"ש באורך:
3952
3953ב) תלמיד חבר של ר' יוחנן בפ"ב דגיטין (י"ט א') אמר ר"ל לר' יוחנן למדתנו רבינו, ובחולין (קל"ט א') הא מקמי דשמע מר' יוחנן רבו, ובתענית (ח' א') שהיה מסדר מתניתא מ' זימני כנגד מ' יום שנתנה התורה ועייל קמי ר' יוחנן. ובברכות (ל"א א') לא מלא שחוק פיו מכי שמע מר' יוחנן רבו דאמר אסור למלאות שחוק פיו בעוה"ז. ר' יוחנן אמר על ר"ל שכנגדי חולק עלי פירש"י שקול כמותי כתובות (פ"ד ב') ובדף (נ"ד ב') פי' אנוש כערכי וראוי לחלוק עלי, בחולין (י"ח ב') ר"ל אכשר בשחט בחודא דכובעא קרי ר' יוחנן עליה גיסא גיסא פירש"י הגס הגס כלומר יותר מדאי הכשרת עכ"ל. ולי נראה לפי שהיה נשוי אחות ר' יוחנן קרא אותו גיסי גיסי לשון נופל על לשון ר"ל גיסי הכשרת יותר מדאי ר"ל הגס, ואח"כ מצאתי שכ"כ בס' תורת חיים בפ' ז"ב ובנ"י והנאני, וכ"כ הרז"ה שם ובתשו' מבי"ט סי' שי"ג. מעילה (ז' ב') א"ר יוחנן קצצתינון לרגלוהי דינוקא ר"ל לר"ל פירש"י ר"ל קרי ינוקא לפי שהיה בחור ממנו דאותביה ולא ידע להשיב. בעא מר' יוחנן ביצה (י"ט ב') איתביה ר"ל לר' יוחנן סוכה (מ"ו ב'), איתביה ר"י לר"ל פסחים (ל"ד א', פ"ד ב') סוכה (מ"ו ב') ב"מ (צ' סע"ב). אר"י אר"ל שבת (ט"ו ב'). א"ל ר' יוחנן לר"ל אלא מר מהיכא יליף יומא (ג' סע"ב). בחולין (ע"ה ב') ובשבועות (מ' ע"א, מ"ה ב') משהא הוה שהי ושתיק (פירש"י כך היה דרכו של ר"ל כשהיה ר' יוחנן אומר דבר הי' שוהה להשיב שיגמור ר' יוחנן כל צרכו ואח"כ היה חולק עליו) איכא דאמרי משתי הוה שתי ר"ל מיא כי א"ר יוחנן הא שמעתתא, ובחולין פירש"י שהה ר"ל קודם שיחלוק עליו אולי יחזור בו, (ועי' כתובות (ק"ד ב') ונדרים (ע"ז א') ובערוך ערך שנה וערך שתק). אמר לר' יוחנן מאי אהנית לי התם קרו לי רבי הכי רבי קרו לי כו', חלש דעתיה דר"י, חלש ר"ל ואתאי אשת ר"ל אחות ר"י שיתפלל עליו ולא רצה ומת ר"ל והיה ר"י מצטער שלא היה מוצא תלמיד כמותו ואמרו רבנן ניזיל ר"א בן פדת דמחדדן שמעתתיה וכל מה שאמר ר"י אמר ר"א תנא דמסייע לך אר"י לא את כבר לקישא דעל כל דבר הקשה לי כ"ד קושיות והוה פריקנא כ"ד פרוקי והיה בוכה ר"י ואמר היכא בר לקישא וצווח עד דשף דעתיה בעו רבנן רחמי ומת ר' יוחנן ב"מ (פ"ד סע"א). ר"ל מת קודם ר"י שנה אחת (ס' כריתות). אחר מות ר"ל למד ינוקא דר"ל לפני ר' יוחנן ואמו הסירתו מלפניו שלא יתן בו עיניו שהוא חכם ושאלו מאי עשר תעשר כו' תענית פ"א (ט' א'):
3953
3954ג) כתבו התוס' בב"מ פרק הפועלים (פ"ד) ובשלשלת הקבלה כתב בפ' איזהו נשך ט"ס הוא. ר"ל היה יודע הרבה קודם שלמד מר' יוחנן אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועוסק בלסטיות, וכ"כ התוס' בעירובין (ס"ה ב'), ר"ל ותלמידי ר' חנינא אקלעו להאי פונדק ולא הוי שוכר והוי משכיר כו' א"ל ר"ל נשכיר וכשנגיע אצל רבותינו שבדרום נשאל להן אתו שאלו לר' אפס אמר יפה עשיתן כו' כתבו התוס' כאן מוכח כר"ת דר"ל גברא רבה היה קודם שבא לפני ר' יוחנן דהאי עובדא הוא סמוך לפטירת רבי כיון דשיילו לר' אפס שלא חי אחר רבי אלא ב' שנים ומחצה (ע"ש). וכן משמע ביבמות (נ"ז א') בתוס' ד"ה אתא כו' כאן משמע שהיה ר"ל גדול כשבא לפני ר' יוחנן שהיה לומד תורה לפני ר' אושעיא רבו של ר' יוחנן (עיין לקמן שאמר ר"ל כמה פעמים בש"ר אושעיא):
3954
3955ד) בגיטין (מ"ז א') זבין עצמו ללודאי, והיה אומר כריסי כרי, כתבו התוס' דרכן היה לשכב על בטנם כדאמרי' בזבחים (ה' רע"א) רמי ר"ל על מעוהי (בהג"ה בעין יעקב שם שהוא טוב לעיכול כמ"ש צ"ל כלל ג' פ"ט) בי מדרשא ואקשי. בסנהדרין (כ"ד א') אמר עולא הרואה את ר"ל בבית המדרש כאילו עוקר הרים וטוחנן זה בזה, יומא (ט' סע"ב) לא היה מדבר עם רבב"ח ומאן דמשתעי ר"ל בהדיה בשוקא יהבו ליה עסקא בלא סהדי, ולא הוה משתעי אפילו עם ר' אלעזר מרא דארעא דישראל. כתבו התוס' פי' שלא התחיל לדבר עמו אבל כשר"א היה מתחיל לדבר עמו היה משיב לו וראיה מזבחים (ה') שהשיב לו, ובתוספות ישנים שם לא היה פותח לדבר עמו בשום מילתא דבדיחותא אבל מצינו בפ"ב דכתובות (כ"ה ב') שדבר עמו שמעת מילי' דבר נפחא (ואולי בשוקא לא היה מדבר). ר"ל הלך לשאול בשלמא דרבי א"ל צלי עלי ב"ר פ' ע"ח (גם מכאן מוכח דר"ל גברא רבה הוה קודם שבא לפני ר' יוחנן מדא"ל רבי צלי עלי). ובמגיני שלמה בפסחים (ס"ט ב') טרח להביא ראיה דר"ל היה בימי התנאים לא ראה מדרש זה שהיה בימי רבי שהיה תנא. בירושלמי ברכות שיצא חוץ לתחום בשבת מחמת למודו, בברכות (מ"ד א') שהיה אוכל מפירות גינוסר עד שנטרפה דעתו והיה משדר ר' יהודה נשיאה בני אדם והביאו לביתו, בשבת (קי"ט סע"ב) אמר ר"ל משום ר"י נשיאה שני דברים ואמר לר"י נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך, במ"ק (י"ז א') ר"ל שמתי' להאי גברא דאכל מתאנים א"ל ליהוי האי גברא בשמתא א"ל כו' אם ממון נתחייבתי לך כו' אזלו לבי מדרשא אמרו שלו נדוי ושלך אינו נידוי. אמר הריני כפרת ר' חייא ובניו סוכה (כ' סע"א) פירש"י דרך כבוד כשמזכיר אביו או רבו לאחר מותו:
3955
3956ה) ריש לקיש היה מרדכי ובעבור כי הקניט את המן והיה סיבה כי נלקחה אומה שלימה להריגה לכן לכפר על נפשו זבין עצמו ללודים, והוא שאול בן קיש וזה בן לקיש, וזבין עצמו ללודאי כמו שאול זבין גרמי' למות על ידי פלשתים לנפול בידם וכדי להנקם מהם עביד הכי וזהו פן תעלוזנה בנות הערלים ור"ל אמר ללודאי קא חייכת בי, ומצינו בשאול באחת ולא עלתה בידו ודוד בשתים ועלתה לו (ט"ס וצ"ל שאול באחת ועלתה לו פירש"י לרעה לקנסו במיתה וביטול מלכות, ודוד נכשל בב' ולא עלתה לו לרעה, יומא כ"ב). נמצא שאול נענש באחת לכך אמר ריש לקיש בסנהדרין (קי"א) ופערה פיה לבלי חוק אפי' מי ששייר חוק א' כמו שאירע לו. והוא תיקן את תובל קין לוטש כל חורש נחושת וברזל כי ר"ל היה ריש בריוני ורוצח הבריות, וזה רמוז בב"מ (פ"ד א') הסייף והסכין מאימת מקבלין טומאה ואר"י לר"ל ליסטאה בלסטיותיה ידע ר"ל בקי הוא במלאכתו ראשונה שהיה לוטש (ס' ג"נ ועי"ש בסוף הספר). היה גלגול ישמעאל וז"ש ידע ליסטאה בליסטיותיה (לקונטי מהר"ש מגיד):
3956
3957ו) לענין פסק הלכה נגד ר' יוחנן (ע"ש). והלכה כריש לקיש בתלתא יבמות (ל"ו א') ב"ב (קכ"ט ב') חולין (כ"ט ב') בתוס' דלא נכלל בזה דאמר משום לוי סבא, ועי' תוס' שבת (ע' ע"ב). כתב עכ"ש תרומות פ"ח סיעה של בני אדם פגעו בהם עכו"ם ואמרו תנו לנו אחד ונהרגהו ואם לאו נהרוג כולכם לא ימסרו לו אחד ייחדו להם אחד כשבע בן בכרי ימסרו ואל יהרגו, אר"ל והוא שחייב מיתה כשבע בן בכרי ור"י אמר אע"פ שאינו חייב מיתה, ותמה הב"י ביו"ד סי' קנ"ז דפסק הרמב"ם כר"ל ולא כר"י דהלכה כמותו נגד ר"ל, ולק"מ כי ר"ע ובן פטירי ס"ל כר"ל עכ"ל (ע"ש דר"ע ס"ל חייך קודמין א"כ לר"ל אם אין חיוב מיתה ימותו כלם הוי דלא כר"ע, אבל בן פטירי ס"ל כר"ל דימותו כלם וקשה איך פסק כבן פטירי דלא כר"ע):
3957
3958ז) א"ר אבא אר"ל. ר' אבא בר זבדא. ר' אבא בר כהנא. בשם אבא כהן ברדלא, פירש דברי אבדימי בר המדורי. ר' אבהו אר"ל, אביי אר"ל כמה דברים שבת (ס"ג א'). ר' אבין אר"ל. אבין צפוראי. ר' אבין בר חייא. ר' אבדימי דחיפא. בש"ר אושעיא קדושין (פ' ע"א) נדה (י"ח ב') בכורות (י"ג א') ותוס' יבמות (נ"ז א') כתבו דהוא רבו דר"ל. איבו, ר' אילא, א"ר אלעא אמר ר"ל אומר היה ר"מ. בשם ראב"ע ב"ר פ"ט. א"ר אלעזר אמר ר"ל בש"ר יהודה בר חנינא, אקפד עליו ר"ל דלא אמר שמעתא בביהמ"ד בשמו ור"ל הראה לו דינר (ע"ש). ר' אלעזר בן מלואי. ר' אמי. ר' אסי. שאל לר' אפס (ע"ל). ר' אפרים ספרא. רב אשי בשמו. רב ביבי, ר' ברכיה ור' יונה בש"ר יהודה הנשיא ב"ר פצ"ח. ר' גוריון. א"ל רב הונא בר קטינא. ר' הילא. רבי וסטינא תלמידו. ר' זירא. ר' זעירא בשם חזקיה, תקע (צעק בקול רם רש"י) ר"ל לזקני דרום. ר' חזקיה בש"ר חייא, התענה ש' תעניות לראות את ר' חייא רבה אחר מותו (ע"ש). ר' חייא בר אשי אמר ר"ל, אמר ר' חייא בר אבא (ע"ש). ר' חייא בר אדא מקרי או מתני בני דר"ל. ר' חייא בר אדא בר אחתיה דבר קפרא והכל אחד. ר' חייא בר יוסף השיב לו. עם ר' חייא בר זרנוקי. חלפייא. ר' חמא בר עוקבא. בעא מר' חנינא שבת (קי"ד א'), עירובין (פ' ע"א) ע"ז (י"א סע"ב) משמיה דגברא רבה ומנו ר' חנינא, ור' חנינא בר פפא, ר' חנינא ענתנייא, ר' חנן אבוי, ר' חנניא, ר' טוביינא. בש"ר יהודה בר חנינא (ע"ל). בש"ר יהודה הנשיא (ע"ל). בש"ר יהודה נשיאה וקמי ר"י נשיאה (ע"ש). ר' יהודה בן פזי חולק עמו. ר' יהודה בר נחמן. ר' יודן בר נחמיה. ר' יהודה בר אימי, ר' יהושע בן לוי בשמו מכות (ב' ע"א), בש"ר יהושע מדרש איכה פסוק ויצא מן בת ציון. ר' יוחנן רבו, א"ר יוחנן אמר ר"ל (ע"ל). ר' יוסטא. ר' יוסטינא (שם וסטינא הנ"ל). בש"ר יוסי בר חנינא. הספיד לר' יוסי ממלחייא. יוסי בר אשיין. רב יוסף ארשב"ל שבת (צ"ד א'). בש"ר ינאי. ר' ינאי בר' ישמעאל. ר' יעקב בר אידי, ר' יעקב בר אדא בזמנו. ר' יעקב דכפר חנן. ר' יעקב בר אימי בשמו. אמר טבא דר' יצחק נפחא מדבר נפחא הוא ר' יוחנן (ע"ש). א"ר יצחק אר"ל. ר' יצחק בר נחמני, ר' יצחק בר אוסטיה. עם ר' יצחק פסאקא. ר' יצחק בר מריון. ר' יצחק רובה. א"ר ירמיה אר"ל יומא (פ' ע"ב) מכות (י"ז ע"א) זבחים (כ"ב א') ירושלמי ר"פ כיצד מברכין שבת (צ"ג א'). ר' ירמיה בר אבא אר"ל. ר' ישמעאל בר אבא. ר' ישמעאל בן זירז. רב כהנא אמר ר"ל. בשם לוי סבא. ר' לוי בר חמא אר"ל. ר' מלאי בזמנו. ור' מני בר פטיש. בש"ר סובייא. ר' סומא בר כתבת, ר' סימון. א"ר סמיא. עולא בשמו. עקביה שאלו. רב קטינא, בר קפרא (עיין למטה). א"ל רבא בר איתי. א"ל רבה בר אחותי. רבב"ח, רבין, רמי בר חמא בשמו. ר' שלמוני בשמו. בש"ר שמעון בר כהנא. א"ר שמעון בר אבא. בש"ר שמעון בן מנסיא. בש"ר שמעון בר קפרא פסחים (ט"ו א') תענית (ח' סע"א) ב"מ (כ"ו א') ירושלמי תרומות פ"ז הלכה ג', חגיגה (כ"ג ב') ב"ר פ' מ"א ופ' מ"ב. לר"ש בן יהוצדק קרא רועה בקר. ר"ש בן קיסמא. ר"ש בר נרשייא. ר"ש בן אליקים שאלו. ר"ש בן יאסינאי. בשם בר תוטני. בשם תאוני. ר' תנחום:
3958
3959ר' שמעון בר אבא תרגמא קמי ר' יוחנן סוף בכורות. א"ר יוחנן מי שאינו מכיר מעשיו של אברהם יכיר מעשה אבותיו של זה ירושלמי סוף בכורים. היה בקי במרגניתא ולא היה לו לאכול מדרש קהלת בפסוק לא לחכמים לחם. ובמדרש שם ר' יוחנן הוה מבדר סלעים לזכות ר' שמעון בר אבא, ובירושלמי ב"מ פ' אלו מציאות הלכה ג' היה הולך אחורי ר' אלעזר והפיל דינר לזכות לר"ש ב"א דהוה מסכן. ר' אבהו אמר בש"ר יוחנן דמותר ללמוד לבתו יונית ואר"ש ב"א דלא אמר ר"י זה (ע"ש). אילופוסה יהב לר"ש ב"א מעשרות, ר' אלעזר אזל לבקרו ושאל לר"א בגין דאנא תשיש וקרי ק"ש ומתנמנם אי יצא א"ל אין ובעא ר' ירמיה לר' זירא בגין דידע ר"א דר"ש ב"א מדקדק במצות הורה לו כן או כו' ירושלמי ברכות רפ"ב. ר' חלבו ר"ש ב"א בש"ר יוחנן שבועות רפ"ו. א"ר חנינא בשבת (קי"ט ב') וירושלמי מגילה פ"ד הלכה ד', אייתי גיטא קמי דריב"ל גיטין (ה' ב'). הוה משמש קומי ר' יוחנן ומושיט ליה סנדליה ירושלמי במה אשה הלכה ב'. בש"ר יוחנן ירושלמי מ"ק פ"ק הלכה ז' וריש מגילה וסוטה ספ"ו ופ' מציאת האשה הלכה ג' וברכות פ"ג סוף מתני' ה' ופ"ד סוף מתני' ג' ופ"ה מתני' ב', וב"ר פ' מ"ב וילמדנו פ' שמיני. בש"ר יונתן. ור' יעקב בר אחא. ור' יעקב בר זבדי קם לפניו, ר' סימון בשמו מדרש איכה פ' ויצא מן בת ציון, רב עמרם בנו משמו, ר"ל בשמו תמורה (י"ב סע"ב). בש"ר שמעון, רבה במדבר פ' ט"ו:
3959
3960ר' שמעון בן יעקב דמן צור שאל את ר' יוחנן לפני ר' בנימין בר יפת ברכות (ל"ג א') ע"ש, א"ר אבהו שאל ר' ישמעאל בן יעקב דמן צור את ר' יוחנן בציידון ואנא שמעית כתיבות (ז' א') ואולי אחד טעות סופר:
3960
3961ר' שמעון בן אליקים נוסחא אחרינא בן יקים נדרים (ל"ט א') ר' אבא בא לפני ר' אבהו ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא ור' אלעא ושלחו אותו לגבי ר"ש בן אליקים ור"א בן פדת (ע"ש). קרא את ר' אלעזר רבי כתובות (נ' ע"ב). א"ל ר"א אל תשאלני בבית המדרש לביישני ב"ב (פ"א ב'). איתביה לר' אלעזר בכורות (נ"ו א'). משום ר"א בן פדת שאמר משום ר"א בן שמוע חולין (ז' א') זבחים (ס"ה סע"ב). אמר לר"א אסבר לי זבחים (קי"ח ב') כן היא גירסת רש"י, ועיין בכללים מה שכתבתי בזה. ור"א אעלון עובדא קומי ר' יוחנן ירושלמי קדושין פ"ק הלכה ג', בעא לר' יוחנן ערלה רפ"א. ר' יונתן הוה מקשה א"ל ר' יוסי בר חנינא הא ר"ש בן יקים ולא אתכוין אלא למסקא בגין דהוא אינש רבה ירושלמי ספ"ו דסנהדרין הלכה י'. ורצה לסמוך את ר' יוסי בר חנינא (ע"ש). ור' מני בר פטיש ור"ל. הקשה את ר"ל וא"ל ר"ל תרמינך שעתך פירוש ירום מזלך ע"ז (ל"ד ב'):
3961
3962ר' שמעון בן פזי כפי הזוהר אביו נקרא פזי. ע"ל יהודה בן פזי ור' יוסי בן פזי דנראה שהיה כהן. ור' אבא ור' זירא ור' חנינא בר פפי ור' אבהו ור' יצחק נפחא (ע"ש). ר' אבין אר"ש בן פזי (ע"ל ר' אושעיא ברבי). רב דימי אר"ש בן פזי אריב"ל. ר' יהודה בנו. אריב"ל יומא (ס"ט א') ע"ז (ל"ה א'). אריב"ל אמר בר קפרא ברכות (ל"ד א') שבת (מ' ע"א, ק"ה ב', קי"ח א') מ"ק (ג' ע"ב) ובפ' ואלו מגלחין משום בר קפרא, סוכה (ל"ח ב') קדושין (פ' ע"א) נדרים (פ"ז א'), פסחים (כ"ו א') חולין (מ"ה סע"א). ר' יצחק בר נחמני עמו, מר עוקבא שכיח קמיה, רבין אר"ש בן פזי משום בר קפרא זבחים (ס"א ב'). רב שימי בר עוקבא שכיח קמיה:
3962
3963ר' שמעון בן הלל בן פזי בעא לר' הלל בן פזי ירושלמי פ' ד' מיתות הלכה ה' (ע"ל ר' יוסי בן פזי):
3963
3964ר' שמעון בר לוי קדושין (ל' ע"ב) ואולי ר' בנימין וזבדי אחיו, ר' תחליפא דקסרין בשמו:
3964
3965ר' שמעון בר ביסנא לא מצאתי ואולי ט"ס וצ"ל ר' שמואל בר ביסנא או בר כיסנא הסמוך אך צ"ל קיסמא בקו"ף:
3965
3966ר' שמעון בן קיסמא א"ר שמעון בן לקיש שבת (ע"ה ב'):
3966
3967ר' שמעון בן יסינא ובבכורות (מ"ז ב') אר"ש יאסיניא, א"ר אילא א"ר ברכיה בש"ר חלבו ב"י ילמדנו ר"פ ויצא ושם פ' נשא בן אסינא, וברבה פ' נשא פי"ג בן יוסניה, בש"ר הושעיה ירושלמי ר"פ האשה שהלך, ר' מנחם חתני' דר"א בר אבונא בשמו, ר' שמעון ספרא שאלו, אמר ר"ל פ' כלל גדול:
3967
3968ר' שמעון בר סנא בש"ר אחא דמאי פ"ג, ע"ז פ"ק ר' שמעון בר קנא בש"ר אחא והכל אחד:
3968
3969ר' שמעון בר כרסנא שקלים פ"ד. תרומות פ"ב הלכה ג'. מעשרות פ"ק הלכה ב', חלה פ"ד הלכה ו'. ר' אלעזר בשמו שבת פ"ק הלכה א' ובספ"ק דף ד' סע"א. עי' פ"ט דשביעית הלכה ז' שאלתי אילין דבית כרסנא:
3969
3970ר' שמעון בן אבישלום פ' חזקת הבתים ברכות (ז' ע"ב) וילקוט תהלים סי' נ'. אבל בע"י הגירסא ר"ש בן יוחאי ט"ס, אר"ש בן אבישלום מגילה (י"ד א') ובילקוט שופטים סי' ד':
3970
3971ר' שמעון בן (רב) זביד בש"ר יצחק טבלא א"ר חייא אריכא דבי ר' אחא א"ר זירא א"ר אלעזר א"ר חנינא א"ר מיאשא משמי' דר' יהודה בר אילעי נדרים פ"ק (ח' ב'). אחיו אדם גדול ובקי בברכות, אקלע לר' זירא (עיין רב זביד):
3971
3972ר' שמעון נזירא פ' במה בהמה (נ"ד ב') יבמות (צ"ז א'):
3972
3973ר' שמעון בן נזירא בש"ר יצחק שקלים פ"ב, ר' סימון בשמו ירושלמי שבת פ"ב הלכה ג', ובבבלי שבת (ל"ג ב') בן נזירא. ויש אדם שמו נזירא (ע"ש). ר' לוי בן נזירא ע"ש כי ט"ס הוא:
3973
3974ר' שמעון בן זירא (עי' שמעיה):
3974
3975ר' שמעון הצדוני (לא מצאתי):
3975
3976ר' שמעון בן לודיא (לא מצאתי):
3976
3977ר' שמעון בן שטח אמורא ירושלמי ב"מ:
3977
3978ר' שמעון השילוני דרש פסחים (קי"ח סע"א):
3978
3979ר' שמעון בר יונה מדרש מגילה יעסוק ביום השביעי, ובשוח"ט סי' ק"ו ינאי:
3979
3980ר' שמעון בר' ינאי אחותו אמרה לו בשם אביו ירושלמי שבת ס"פ האורג וס"פ כל כתבי ובמה טומנין, ר"ש בר יניי קטיף כרמיה במועדא חמא כולי עלמא מקטפין בתרי' בשנה אחרת שבקיה ויבש, ילפי מקלקלתא ומתקנא לא ילפי ירושלמי מ"ק פ"ב הלכה ב':
3980
3981ר' שמעון בר חייא חוזאה מתני לחייא בר רב ירושלמי ע"ז פ"ד, א"ל רב יאשיה, ר' לייא בר יהודה בשמו, ירושלמי שבת ס"פ במה בהמה ובמה אשה סוף הלכה א':
3981
3982ר' שמעון בר חייא ור' חייא פליגי שבת פ' שואל (קנ"ב ב'):
3982
3983ר' שמעון חסידא נדרים, בחגיגה (י"ג סע"ב) החסיד, ר' אחא בר עוירא אר"ש חסידא. רב ביבי בר דלא בשמו, רב ביבי בר גידל בשמו, רב הונא בר תורתא בא לפניו, רב הונא בר ביזנא בשמו, ר' חנא בר ביזנא בשמו, ר' יונה בשמו ירושלמי פ"ק דמעשרות הלכה ב' ופ' כיצד מברכין סוף מתני' א', ר' יעקב בר אידי בשמו (ע"ש):
3983
3984שמעון בן אבטולמוס ב"ב (ס"ח א'):
3984
3985ר' שמעון איש קטרון מכילתא בשלח פ' ג', ב"ר וישב ע' פ"ז, ילמדנו נשא:
3985
3986שמעון קמטריא שאל לר' חייא בר בא ירוש' פרק הרואה מתני' ג' כגון אנא חמר וסליק לירושלים בכל שנה מהו לקרוע, פירש השדה יהושע שהיה עושה ארגזים תרגום מלתחה ובאהלות כסוי קמטרא, ור' חונה בש"ר שמואל בר נחמן (שם):
3986
3987ר' שמעון בן תחליפא אמר שהניח לו אביו קלח של כרוב והיה עולה בו בסולם כתובות (קי"א ב'):
3987
3988ר' שמעון בר' סימון שוח"ט סי' כ"ד:
3988
3989ר' שמעון בר נרשייה ור' בא בר כהנא בשם ר"ל ירושלמי כלאים רפ"ג:
3989
3990ר' שמעון בן יהושע ילמדנו בשלח:
3990
3991ר' שמעון דתוספתא ירושלמי ברכות פ"ב ' מתני' ב':
3991
3992ר' שמעון דיינא קומי ר' זעירא ירושלמי ס"פ אין בין המודר:
3992
3993ר' שמעון ספרא דטורבנא שאל לר' חנינא ור' שמעון בן יוסיני ירושלמי מגילה פ"ד הלכה ה':
3993
3994ר' שמעון בר מיישא בעי לר' אלעזר ירוש' מגילה פ"א הלכה י"ד:
3994
3995ר' שמעון בר אייבו ירושלמי יבמות פ' י"א הלכה ד':
3995
3996ר' שמעון בר זכריה ור' יונה משמו ירושלמי דמאי פ"ב הלכה א':
3996
3997ר' שמעון בלוטה בשם ר' חנינא ירושלמי ר"פ מקום שנהגו:
3997
3998ר' שמעון בר' אלעזר בן פרטא ואחיו ר' פרטא (ע"ש):
3998
3999ר' שמעון ברב יצחק עי' רב שמואל ברב יצחק:
3999
4000ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקא (עי' ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקא):
4000
4001ר' שמעון בר' ישמעאל מדרש רבה ר"פ פקודי, ובילקוט הגירסא נשתנה:
4001
4002שמעון רבה בר שמעון:
4002
4003ר' שמעון רב אדא בר' שמעון, ר' אלעאי בר' שמעון (לא מצאתי), ר' יהודה בר' שמעון:
[הגהות: שמעון, א) ב"מ (פ"ה א') ר' שמעון בן איסי בן לקוניא אחות דאימי' צ"ל אחוה וכ"ה בעין יעקב ל"ת. ב) שבת (נ"ד ב') יבמות (צ"ז רע"א) שקלים ירושלמי ספ"ב וירושלמי שבת פ"ב הלכה ג' ר' שמעון נזירא ובשבת (ל"ג ב') ר' שמעון בן נזירא ל"ת. ג) בכורות (מ"ז ב') אמר ר' שמעון יאסיניא ובמקומות אחרים בן יאסיני. ד) קדושין (ע"ו ב') ר' שמעון בן זירא, אולי צ"ל שמעיה בן זירא שנזכר כמה פעמים בש"ס ל"ת. ה) זבחים (ס"ה ב') רבי שמעון ברב יצחק, נ"ל שצ"ל רב שמואל בר"י וכ"ה בשס"ח. ו) פסחים (צ"א א') ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה נ"ל שצ"ל ר' ישמעאל ל"ת. ז) ב"מ (כ"ב רע"ב) א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל בר' יהוצדק, וענין ההוא (כ"ז א') א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי נ"ל ט"ס בב' מקומות וצ"ל ר' שמעון בן יהוצדק, ואחר זה עיינתי בילקוט כי תצא סי' תתק"ל שהביא שני הענינים הנ"ל ובשני המקומות ר' שמעון בן יהוצדק והנאני:]
[הגהות: שמעון, א) ב"מ (פ"ה א') ר' שמעון בן איסי בן לקוניא אחות דאימי' צ"ל אחוה וכ"ה בעין יעקב ל"ת. ב) שבת (נ"ד ב') יבמות (צ"ז רע"א) שקלים ירושלמי ספ"ב וירושלמי שבת פ"ב הלכה ג' ר' שמעון נזירא ובשבת (ל"ג ב') ר' שמעון בן נזירא ל"ת. ג) בכורות (מ"ז ב') אמר ר' שמעון יאסיניא ובמקומות אחרים בן יאסיני. ד) קדושין (ע"ו ב') ר' שמעון בן זירא, אולי צ"ל שמעיה בן זירא שנזכר כמה פעמים בש"ס ל"ת. ה) זבחים (ס"ה ב') רבי שמעון ברב יצחק, נ"ל שצ"ל רב שמואל בר"י וכ"ה בשס"ח. ו) פסחים (צ"א א') ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה נ"ל שצ"ל ר' ישמעאל ל"ת. ז) ב"מ (כ"ב רע"ב) א"ר יוחנן משום ר' ישמעאל בר' יהוצדק, וענין ההוא (כ"ז א') א"ר יוחנן משום ר"ש בן יוחאי נ"ל ט"ס בב' מקומות וצ"ל ר' שמעון בן יהוצדק, ואחר זה עיינתי בילקוט כי תצא סי' תתק"ל שהביא שני הענינים הנ"ל ובשני המקומות ר' שמעון בן יהוצדק והנאני:]
4003
4004שמעיה מבני בניו של סנחריב, והיה נשיא, חבר אבטליון (ע"ש) במשנה חגיגה ר"פ א"ד ובעדיות פ"א ג', פ"ה ו', חכמים גדולים, תלמידי שמעון בן שטח, (ועיין עקביה בן מהללאל) הלל ושמאי קבלו מהם, קבלו שנת תשכ"ב שי"ד לבנין הבית. פעם אחת יצא כהן גדול מבית קדשי קדשים וכולי עלמא בתריה כיון דחזו לשמעיה ואבטליון שבקוהו לכה"ג ואזלו בתרייהו וכשבאו לפטור מכהן גדול אמר להן ליזלון בני עממין לשלם ואמרו ייזלון בני עממין לשלם דעבדי עובדי דאהרן יומא (ע"א ב'). והקשה בכנה"ג בח"מ סי' ז' איך היו שמעיה ואבטליון אחד אב"ד ואחד נשיא הלא ארז"ל כל משימות לא יהא אלא מקרב אחיך והם היו מגרים, ותירץ בקבלו עלייהו שרי. אך קשה דהא נשיא דינו כמלך וכתיב מקרב אחיך מהמובחרים שבאחיך, וצ"ל דנשיא אין דינו כמלך עי' עב"ש בפסחים פ' א"ד. (ואולי אמם מישראל ומקרב אחיך קרינן ע"ל אבטליון) וכ"מ מפורש בדרך חיים פ"א דאבות דמי שפירש שהם עצמם היו גרים טעות גמור הוא דהא אחד נשיא ואחד אב"ד וכל משימות לא יהא אלא מקרב אחיך אלא שבאו מגרים ובודאי אמן מישראל הוו (ע"ש) כמ"ש היוחסין בר' עקיבא (ע"ש). אך נראה כי הם עצמם היו גרים ולא מבני גרים (ע"ל אבטליון). בשמעיה נתגלגל רוחו של זכריה (עיין אבטליון) ואותו כהן גדול היה גלגול יואש (עיין חלק א' ג' אלפים ס"א), קבור בגוש חלב (עיין אבטליון):
4004
4005רב שמעיה מקלנבו (ובשס"ח בנוסחאות נ"א שמעיה בן אבטליון בקלנבו) תני ספ"ק דיומא (כ"א א') זבחים (צ"ו א') פירש"י קלנבו מקום שנקרא ע"ש ע"ז:
4005
4006רב שמעיה בר זירא פסחים (ז' א') שלח רבא ביד רב שמעיה בר זירא כתובות (פ"א א'). ובחולין (קט"ז) ובעירובין (צ"ג א') וב"מ (כ"ו א') רב שמעיה בר זעירא נ"ל דהוא בר זירא ודרך הגמרא להפיל העי"ן והוא זעירא וכ"ה בירושלמי ויש לקרות זעירא בחיר"ק, ובנזיר (נ"ב) ופסחים (כ"ג, כ"ה, כ"ז, מ"ט) רב שמעיה והוא בר זעירא. ובקדושין (ע"ו ב') ר' שמעון בר זירא תני בקדושין דבי לוי ט"ס וצ"ל שמעיה (ע"ל שרביה). וביוחסין ר' שמעיה בר זירתנאי פרק י' יוחסין (ועי' מהדורא בתרא לס' נחלת שבעה) ט"ס וצ"ל בר זירא תני הנ"ל, ועד נאמן כי לא הביא תיוחסין את רב שמעיה בר זירא כלל:
4006
4007רב שמעיה בזמן רבינא. עי' עירובין (מ' ע"א) רבא בר תחליפא אמר לרבינא מתקיף רב שמעיה שיילוהו לרבא:
4007
4008רב שמעיה עירובין (ל"ב א'). כדתני רב שמעיה ר"ה (ו' ע"ב). אמר לר' אבא סוף נדה:
4008
4009רב שמעיה חסידא הנזכר בזוהר דברים ובתיקוני סבא דאתחזא בחד טולא, והיה נשיא סוד ניצוץ מרע"ה (ג"נ). שמעיה ואחיה אחיו נהרגו י"ב אדר, חסידים היו ולא פירש מי הם דאותו שאכל האריה עדו היה (רש"י ספ"ב דתענית, וע"ש בחי' אגדות בכוונת רש"י):
4009
4010שמעיה ר' אלעזר בנו, רב יוסף בר שמעיה:
4010
4011רב שעורים אחוה דרבא (ע"ל סעורם):
4011
4012ר' שפטאי א"ר יוחנן פ' בני העיר (ל"ב א') שם שפטיה ואמר כמה דברים. ובפ"ג דמס' סופרים שפטיא א"ר יוחנן:
4012
4013שפיפון בן ליש (ע"ל בן הסבר):
4013
4014ר' שפיר ספ"ק דמ"ק:
4014
4015שקוד הוא שמואל (ע"ש):
4015
4016שקלי רב חמא בר שקלי, ר' יודן בר שקלי (ע"ל שלקי):
4016
4017שקפא ר' שמעון בנו:
4017
4018רב שרביה פסחים (צ"ח א'), אמר לאביי בכורות (י"ט א'). ב"מ (ס"ד סע"א), שלח לאביי ב"ב (קס"ו ב') אמר לרבא יבמות (קי"ב א'). משמיה דרבא יבמות פ"ג, ושבת (קל"ו ב') וא"ל רבינא (שם), כתובות (ק"ב ב') קדושין (ט' רע"ב, מ"ח סע"א) רבא ורבינא אמרי מקודשת רב פפא ורב שרביה אמרי אינה מקודשת. והם שנים. לא ידעתי מנ"ל דהא כל הני הנ"ל היו בדור אחד. כתב היוחסין באגרת רש"ג תני רב שרביה בקדושין דבי לוי, לא מצאתי זה בש"ס ונ"ל שצ"ל תני רב שמעיה בר זירא בקדושי דבי לוי (ע"ל):
4018
4019שרביה רב בר שרביה (עי' רב בר שבא):
4019
4020שרשום בנו רבא לפני אביי (ע"ש):
4020
4021רב שרשיא בר אידי פ' הקומץ זוטא (עי' רב משרשיא):
[הגהות: שרשיא, כתב היוחסין רב שרשיא בר אידי בפ' הקומץ זוטא, נ"ל טעות כי רב משרשיא שמו:]
[הגהות: שרשיא, כתב היוחסין רב שרשיא בר אידי בפ' הקומץ זוטא, נ"ל טעות כי רב משרשיא שמו:]
4021
4022רב ששא בר רבא שמות רבה פ' בשלח ר"פ כ"ד היה כותב הלה' תגמלו זאת ה' למטן ול' למעלן:
4022
4023ששון ענני בנו:
4023
4024רב ששנא (כ"ה ברי"ף) בריה דר' שמואל בר אבדומי הו"ל לימול בשבת ושכח להביא אזמל ושאלו לר' מני ולר' יצחק בן אלעזר ונדחה ליום א'. ובירושלמי ר"פ ר"א דמילה רב ששעה ט"ס:
4024
4025ששנא דימי בנו:
4025
4026רב ששת בריה דרב אידי בר אבין כתבתי לעיל שישא:
4026
4027רב ששת מקרטיזא פ' הקורא את המגילה בזמן רב ששת. מי הגיד לו נבואה זו שהיה בזמן רב ששת דבפרק הנ"ל (כ"א ב') אקלע לבי רב אשי והא רב הונא רבו דרב ששת מת קודם רב יהודה וביום שמת רב יהודה נולד רבא וביום שמת רבא נולד רב אשי, ואין לומר דאקלע לבי רב אשי הקדמון שהיה בזמן רב דמ"מ לא יהיה בדור רב ששת תלמיד רב הונא ור"ה תלמיד רב:
4027
4028רב ששת
4028
4029א) היה סגי נהור וע"פ חכמתו ידע היכן המלך ברכות (נ"ח א'). כל ל' יום הוה מהדר תלמודיה ואמר חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי פסחים (ס"ח ב') ע"ל ר' חייא בר אבא. ובמנחות (צ"ה ב') הקשה אדם קשה כברזל ומנו רב ששת פירש"י קשה כברזל מחודד לחתוך הלכה כברזל עכ"ל. והוא ע"ד דאמר בתענית פ"ק ברזל בברזל יחד מה ברזל אחד מחדד לחבירו. והתוס' כתבו קשה כברזל שבח לתלמיד חכם הוא. מיאנו התוס' בפירש"י לפי פשוטו דהול"ל אדם כברזל דהוה משמע לענין חדוד ומדאמר קשה כברזל אלא שבח הוא שאינו נוח לרצות ואין מוחל על עלבונו ומביאים ראיה מפ"ק דתענית ארץ אשר אבניה ברזל אל תקרא אבניה אלא בוניה אלו ת"ח. עי"ל כוונת התוס' דלא כפירש"י לפי שבאמת רב חסדא מחודד ממנו כדאי' בעירובין (ס"ז א') רב ששת הוה מרתע כולו גופו מפלפולו דרב חסדא ור"ח מרתען שפוותיה ממתני' דרב ששת. ובזבחים (צ"ו ב') רב יצחק בריה דרב יהודה הוה שכיח קמי' דרמי בר חמא שבקיה ואזל לגבי רב ששת כו' ואמר הטעם כי רמי ב"ח כי בעינא מיניה מילתא פשיט לי מסברא ואי משכחנא מתני' דפרכא ליה אמר לי אי תניא תניא, ורב ששת כי בעינא מיניה פשיט לי ממתני' ואי משכחנא מתני' דפרכא לה אמר לי מתניתין ומתניתין. ועי' אגרת רש"ג ביוחסין דסיני עדיף מעוקר הרים ורב ששת סיני. הרי לך דרב חסדא ורמי היו מחודדין טפי מרב ששת ואיך אמרו על רב ששת שהיה קשה כברזל מחודד, ע"כ כתבו התוס' קשה כברזל שבח הוא כנ"ל לא לענין חידוד וק"ל והוא נכון. וכבר כתבתי מזה בחבורי על דרוש בזה. יתיב רבה ורב יוסף בשלהי פרקיה דרב ששת (לאחר שסיים הדרשה) ויתיב רב ששת ואמר כו' כרכיש רבה ברישיה (הודה לדבריו) א"ר יוסף ב' גברי רברבי כרבנן ליטעו בהאי מילתא עירובין (ס"ה ב'). ואמר תיתי לי דקיימתי מצות תפילין שבת (קי"ח סע"ב). והיה יושב בתענית כל ערב פסח דאי טעם מידי בצפרא לא הוה מהני ליה מיכלא והוה איסטניס פסחים (ק"ח א'). לא היה סועד אצל ריש גלותא לפי שעבדיו היו חשודין על אבר מן החי וכן הוה והיה מרגיש בבשר שהיה בו שחין גיטין (ס"ז ב') ע"ש באורך. ודבי ריש גלותא חבשוהו לשמעיה רב גדא ואמר רב ששת גדא פוק נפק עירובין (י"א ב'). רב הונא שלחו לרב ענן וא"ל ענן ענן (ע"ש). ראה נחש בחלומו והרגו ברכות (נ"ז סע"א). כאשר תעשינה הדבורים תרגום רב ששת סוטה (מ"ח ב') ע"ל רב יוסף. והיה מוסר שפחתו לחיל המלך שלא יקחו מבנות ישראל, עי' אשר"י פ' יוצא דופן. היה בשלחי (יוחסין באגרת רש"ג). בתשובת ב"ל ח"א (נ"ו ע"ג) בשם הרא"ש בפסקיו רב ששת מנהרדעא ושם נהגו כשמואל. רב ששת היה גלגול בבא בן בוטא ששת בא"ת ב"ש בבא והיה סגי נהור כמו בבא בן בוטא (ס' הגלגולים פ"י וחסד לאברהם מעין ה' נהר כ"ה ונוף עץ חיים נוף ג'). אמר רב ששת כד ניים ושכיב רב אמר להא שמעתתא יבמות (כ"ד ב', צ"א א', ק"ט ב') ב"ק (מ"ז ב', ס"ה א', ס"ז ב') נדה (ס' רע"א) בכורות (כ"ג ב'). וכתב בשו"ת חות יאיר סי' קנ"ב שלא לגנאי אמר כך רק שבח גדול שלפי מדרגתו א"א שטעה בזה אם לא שאמרו כד ניים, ולא אמר כד שכיב וניים כמ"ש התוס' פרק ע"פ שיש ב' מיני תנומה אחת בתחלת השינה ואחת בסופה זו שבסופה אע"פ שיטעה מאחר שמתעורר והולך מרגיש אח"כ בטעותו וחוזר משא"כ כד ניים ואח"כ שכיב כו':
4029
4030ב) רבו המובהק רב הונא ואיעקר מפרקיה (ע"ש). רב ששת חבירו של רב חסדא וגדול ממנו (ריצב"א בפרק בכל מערבין ע"ל). ונקרא עולא משגש ארחתי' דאמיה (ע"ש). רב נחמן חבירו (תוס' גיטין ל"ב א'). ורב יוסף חבירו (תוספות חולין ק"ד ב'):
4030
4031ג) הלכה כרב ששת באיסורי (עי' רב נחמן) ס' כריתות ימות עולם שער ג' סי' כ"א וכ"כ הרא"ש בפ' לולב וערבה בשם תשו' הגאונים, ועי' תוס' ברכות (מ"ב ב', מ"ו א') ועירובין (מ' ע"א) לגבי רב נחמן. ושם (ל"ב א') בתוס'. רב ששת ורב חסדא הלכה כרב ששת עירובין (מ' ע"א) ע"ש בתוס' שהיה גדול מר"ח דבכמה דוכתי בעי רב חסדא מרב ששת, וע"ל דרב ששת סיני ור"ח עוקר הרים וסיני עדיף. וכתב בתשו' חות יאיר בלא"ה דגם רב ששת היה חריף גדול במנחות (צ"ה ב') והיינו לפירש"י הנ"ל אבל התוס' מיאנו בזה כנ"ל:
4031
4032ד) ר' אבא בר כהן. ר' אבא בר זבדא חבירו. ר' אבהו א"ר ששת כריתות (כ"ד סע"א). ר' אבינא בעא מיניה כתובות (מ"ג א'). ור' אדא בר מתנא. ר' אדא בר חמא. רב אחא בר יעקב חבירו, רב אחא בר חנא. רב אחא בר הונא. רב אחדבוי' בר אמי בעא מיני'. ואמו היתה מניקה את רב ששת ורב ששת התפלל עליו ונתרפא (ע"ש). רב אידי סרסי' שלו. איסי או אמי בר נתן (ע"ש). משום ראב"ע הרבה דרשות מכות (כ"ג א') עירובין (ס"ד סע"ב) ופסחים (קי"ח א') כמה דרשות. א"ר ששת א"ר אלעזר משום ראב"ע יבמות (ד' א'), א"ר אמי סנהדרין פ"ק. אמר לאמימר צ"ע (ע"ש). א"ר אסי בר חמא הכי א"ר ששת. א"ר אסי חולין (צ"ב ב'). רב גדא שמעי' (ע"ל). א"ל גזא. רב גידל חבירו. רב הונא רבו. רב הונא א"ר ששת פסחים (ק"ב ב') ומנחות (ל"ט א') אך בשס"ח תקנו שצ"ל רב הונא בר יהודה א"ר ששת. רב הונא ברב יהושע. מר זוטרא. ר' זירא בעא מיני' חולין (קכ"א ב'). ר' זעירא. ר' חגא בר חנא (צ"ע). בש"ר חייא רבה ירושלמי בכל מערבין. ר' חייא בר אבין. רב חמא קרא עליו טובה חכמה עם נחלה בכורות (נ"ב ב'). אמר לרב חנא בר ביזנא. רב חסדא חבירו (ע"ל). ובעא מרב ששת עירובין (ס"ז א'). אמר לאמורי' דרב חסדא זבחים (י"ד א') כ"ה בשס"ח אמר לאמורי' דר"ח בעא מיניה דר"ח יומא (מ"ט רע"א). א"ר יוחנן שבת (ל"ז ב'). ר' יוסי בר נתן. רב יוסף בר אבא. רב יוסף חבירו (ע"ל). רב יוסף בר חמא. רב יוסף בר מניומי. ר' יעקב בר אביי. ר' יצחק נפחא דרש ואקפד רב ששת עליו. אמר אמרו לרב יצחק כבר תרגם רב הונא לשמעתיך. א"ר ירמיה בר אבא עירובין (י"ב א') מנחות (ל"ט א'). וא"ל רב ששת רב ככותאי אמר לשמעתא נדה (ס"ט א'). רב נחמן חבירו (ע"ל). רב עמרם. משום ר"ע סוכה (ט' א') ביצה (ל' ע"ב). אמר רב ירושלמי ע"ז פ"ב הלכה ה'. אמר רבא א"ר ששת ברכות פ"ג (כ"ג ב') חלק (צ"ב א'). ואמר לרב ששת ב"מ (ע' ע"א) עי' רי"ף. וב"ק (פ"ח א'). רבא ברב אחא ברב הונא. רבה (ע"ל). רבה בר איבי. רבינא בעא מיניה. רבינא זוטי. רמי בר חמא אמר (ע"ל) מיתבי' רב ששת אמר רמי בר חמא הא גברא והא תיובתא אמר רבא גברא חזינא תיובתא לא חזינא שלחו לר' אבא בר זבדא א"ל זו א"צ לפנים (פירש"י א"צ להכניסה לפני בני הישיבה שאין בהם יודע לפרקה ובתשובות הגאונים לגנאי דליכא קושיא) אמר רבא צריכה לפני ולפנים ב"מ (ט"ז א'). קרי רמי בר חמא עליה דרב ששת וישם דוד הדברים בלבו שבועות (מ"ה ב'). אמר לרב שמואל בר אבא. רב ששת מקרטיזא (ע"ש). בשם תוטאי:
4032
4033רב ששת בריה דרב יהושע עביד כרב חסדא פסחים (קט"ו א'):
4033
4034ששת ר' חנינא בנו וצ"ע:
4034
4035תאוני ריש לקיש אמר בשמו (עיין בסמוך בר תוטני):
4035
4036תדאי ויש תנא דברייתא ר' אלעזר בן תדאי. ר' יוסי בן תדאי:
4036
4037ר' תדאי בשבת (ל"ח ב') א"ר זריקא א"ר אבא א"ר תדאי. א"ר אמי ר' תדאי דעבד לגרמיה הוא דעבד ואין הלכה כמותו. ר' תדאי ור' סימון בש"ר יהושע ירושלמי ס"פ כיצד מברכין:
4037
4038בן תדל (ע"ל עדל):
4038
4039תודוס איש רומי מטיל מלאי לכיס של ת"ח פסחים (נ"ג ב'), והנהיג לאכול גדיים מקולסים ושלחו לו אלמלא תודוס את כו' ברכות (י"ט א') פסחים (שם) ביצה (כ"ג) ובירושלמי ר"פ מגלחין:
4039
4040תודוס הרופא בכורות (כ"ח סע"ב):
4040
4041תוטאי אמר רב ששת תוטאי היא דאמר כו' קדושין (ט"ז ב'):
4041
4042בר תוטני ר"ל בשמו שבת (ע"א א') פירש"י תוטני שם חכם. כריתות (ד' רע"ב) ר"ל משום בר תאוטני, ושם (י"ב ב') תוטיני. וברבה חזית ס"פ ראשו כתם פז בר חוטא אמר למה נקראה אלף שהוא מסכים מאלף דור ופירש המתנות כהונה שם חכם נ"ל ט"ס וצ"ל תוטא בתי"ו או תוטני:
4042
4043ר' תומא בר פפיאוס ירושלמי פא"ד ר' תימא בר פפיאוס בשם ר' הושעיא (כ"ב ב'):
4043
4044תורתא ר' אליעזר בן תורתא, רב הונא בר תורתא, ור' חנינא בר תורתא, ור' יוחנן בן תורתא, רב יהודה בר תורתא:
4044
4045תחליף אבוה דרבנא חוזאה בביצה (ט"ו סע"ב) ר' תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה (ע"ש), וברי"ף פרק כל כתבי ר' תחליפא אבוה ואמרי לה אחוה דרבנאי חוזאה וכ"ה באשר"י בביצה:
4045
4046רב תחליפא בר אבדימי יתיב רב חסדא וקמבעיא ליה א"ל רב תחליפא בר אבדימי בכורות (ל"ז סע"ב). ואמרי לה בר אבימי, אמר שמואל פסחים (ק' סע"א), עביד עובדא כשמואל אמר רב תחלת הוראה דהאי צורבא מרבנן לקלקלה ביצה (ט"ז סע"ב):
4046
4047רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל פסחים (ק"ז א') סוכה (י' סע"ב) כתובות (ס"ד א', ע"ז סע"א) חולין (ק"ז רע"ב):
4047
4048רב תחליפא בר אבינא א"ל רב חסדא חולין (ס' ע"ב):
4048
4049רב תחליפא אבוה דרב הונא משמיה דרבא יומא (ו' ב') כריתות (כ"ה סע"ב) ע"ש, וכצ"ל שם (כ"ו רע"א):
4049
4050רב תחליפא בן רב הונא לא מצאתי:
4050
4051רב תחליפא ברב חסדא ספ"ק דגיטין (ל"א ב') אמר רב חסדא, ושאר אחיו ע"ש:
4051
4052רב תחליפא בר מערבא אקלע לבבל כתובות (ח' א'). תני קמי' דר' אבהו גיטין (נ"ב ב') סוטה (כ"ז א') ב"ק (ל"ג ב') ב"מ (ז' א'). שמע מרב חסדא אמרה לר' אבהו עירובין (נ"ד סע"ב), שמע מר' יוחנן ואמרה קמי' דר' אבהו ברכות (נ"ה א'). בעי ר' יוחנן כו' תנא ליה רב תחליפא ממערבא מנחות (י"ד ב'). אמר לרבין מ"ק (כ"ז א') ב"ב (קע"ד ב'). רבין שאל מיניה נדרים (נ"ו ב'):
4052
4053רב תחליפא דקסרין ירושלמי סוף ר"ה ור"פ סדר תענית וסוטה ספ"ה ורבה דברים פרשה א', בש"ר פילא רבה בשלח פרשה כ"ד, בש"ר שמעון בן לוי ילקוט שיר השירים פסוק נופת תטופנה ובתנחומא, ואולי הוא חלפתא קסרייא (ע"ש):
4053
4054רב תחליפא בר גזא אמר לרבינא זבחים (ל"ט א') ע"ז (ס"ט א'):
4054
4055רב תחליפא בר שאול (עי' חלפתא):
4055
4056רב תחליפא בר שמואל מגילה (כ"ג רע"ב):
4056
4057רב תחליפא בר בר חנא מדרש אסתר פסוק ויהי בימי ופ' חור כרפס ופ' והשקות:
4057
4058ר' תחליפא חמוי דר' חמא:
4058
4059ר' תחליפא חמוי דרב אחא (ע"ש). בש"ר שמואל בר נחמן ירושלמי ברכות פ"ק פסקא וחכמים אומרים:
4059
4060ר' תחליפא חמיו של ר' אבהו ור' אבהו אמר משמו מדרש קהלת פסוק גם במדעך:
4060
4061רב תחליפא בר אימו והונא בר חיננא יתבי קומי ר' אלעזר מעשרות פ"ד הלכה ג':
4061
4062ר' תחליפא א"ר תחליפא א"ר שילא בר אבימי (ע"ש). א"ר תחליפא אני ראיתי לרב הונא (ע"ש), כי אתא רבין א"ל רב תחליפא סנהדרין (כ' סע"א). ר' תחליפא א"ר נסא כמה זימנין אכלית עם ר' תחליפא אבא (ע"ש). ר' תחליפא שאל לרב חסדא ולא כן אלפן רבי, ירושלמי ר"פ במה מדליקין:
4062
4063תחליפא תני תחליפא מ"ק (ט' א'):
4063
4064תחליפא אבא או אדא בר תחליפא, ר' אחא בר תחליפא, רב הונא ב"ת, רב חנן ב"ת, ר' יונה ב"ת, ר' יעקב ב"ת, ר' ירמיה ב"ת, רב מנשיא ב"ת, רב ענן ב"ת, רבה ב"ת, ר' שמעון ב"ת:
4064
4065ר' תחנא פרקי דר"א פ' נ"ה:
4065
4066אבא תחנא חסידא שהניח חבילתו והכניס בע"ש בין השמשות מוכה שחין והזריח לו השמש ויצא בת קול לך אכול בשמחה, רבה קהלת פ' לך אכול בשמחה וגו':
4066
4067תימא ר' יהודה בנו:
4067
4068בן תימא (ע"ש):
4068
4069ר' תימא בר' פפייס (ע"ל ר' תומא):
4069
4070תמרי רמי בנו:
4070
4071תנא רבי ר' פלוני פירושו ע"ל אות ד' בדבי:
4071
4072ר' תנחום בריה דר' חייא בר אבא א"ר כהנא חבר הייתי ואעלי ר' תנחום בריה דר"ח לקידוש החודש וסליקית ממניינא ירושלמי סנהדרין פ"ק הלכה ב':
4072
4073ר' תנחום בר חייא ב"ר פכ"ד ויקרא רבה פרשה ט"ו וענין ההוא בקהלת פסוק הולך אל דרום ר' חייא בר תנחום נראה ט"ס, ר' אחא בש"ר תנחום בר' חייא ביומי דריב"ל בקשו לעקור את הטבילה כו' ירושלמי פרק מי שמתו מתניתין ד'. ר' אליעזר בר' יוסי בש"ר תנחום בר חייא ירושלמי מעשרות פ"ק הלכה ג'. וצ"ע כי ר"א בר' יוסי קדם לו טובא. סליק לגבי ר' חיננא בר פפא, ר' חנניה בר אדא בשמו, בשם ריב"ל שקלים רפ"ג, ר' יונה בשמו ירושלמי ברכות פרק א"ע מתני' א'. ר' מנא בציפורין רבו שביעית פ"ו הלכה א'. בש"ר שמלאי שקלים פ"ד הלכה ג' וס"פ א"ע ר' תנחומא ב"ח:
4073
4074ר' תנחום בריה דר' חייא איש כפר עכו ברכות (ס"ג ב') תענית (ז' ב') בכורות (נ"ז סע"ב), וירושלמי תענית. ורב אחא שר הבירה, א"ר יעקב בר אחא מ"ק (ט"ז סע"ב). כשמת אתעקרו כל אינדרטי מ"ק (כ"ה סע"ב) ואינו שם כפר עכו ובע"י יש דכפר עכו:
4074
4075ר' תנחום דכפר אגין בר חייא ר' יהושע ור' יוסי בניו:
4075
4076ר' תנחום דכפר גנן בש"ר אלעזר בר' יוסי ירושלמי פ' הספינה ר' יוסי בנו:
4076
4077ר' תנחום בר יהודה רבה ויקרא ר"פ קדושים וירושלמי פ' הרואה ר' תנחום בר יודן עם ר' חייא בר אבא (לא מצאתי).
4077
4078ר' תנחום בר חנילאי תענית (ז' ב') ב"מ (פ"ו ב') מכות (י' ע"א). בע"ז (י"ח סע"ב) א"ר חנילאי בר חנילאי כל המתלוצץ גורם כלייה אבל בעין יעקב ובילקוט ישעיה כ"ח ענין זה ר' תנחום בר חנילאי ובשס"ח לא תקנו. ור' אבא בר זבדאי ור' יאשיה גזרו תענית ודרשו כו' רבה איכה פ' נחפשה דרכינו. וענין זה בירושלמי רפ"ב דתענית ר' תנחום בר אילאי ור' אבא כו'. היה נותן חצי מאכלו לעניים ילמדנו פ' משפטים. רב אחא אחיו (ועיין אצל חנילאי שאר אחיו). בש"ר ברכיה, בש"ר יוחנן ילמדנו פ' תזריע, ר' חנינא בן עגול הלך אצלו, היה רגיל אצל ריב"ל ב"ק פ"א, ר' פנחס כשמו ירושלמי פ' הרואה מתני' א', שמואל בן נחום בשמו, בשבועות (ל"ו סע"א) תנחום בר חכינאי, ביבמות (ס"ב ב') א"ר תנחום אמר חנילאי נראה ט"ס וצ"ל בר חנילאי:
4078
4079ר' תנחום בר עילאי תרומות פ"ב הלכה ג', ור' אייבו בר נגרי בש"ר נחום (עי' מנחם) בר סימאי פ"ק דמעשרות הלכה ב', בש"ר יוסי בר חנינא ירושלמי חגיגה פ"א הלכה ב', ועיין לפני זה:
4079
4080ר' תנחום דמן נוי פ' במה מדליקין (ל' ע"א):
4080
4081ר' תנחום בר אמי לא הורה במקום ר' מני דמן צור סנהדרין (ה' ב') דרש ר' תנחום בר אמי מותר ללתות חיטין בפסח אמרו ליה הא ר' מנא איכא הכא, ובעירובין (ס"ב ב') כתבו התוס' תלמיד חבר היה:
4081
4082ר' תנחום דמן פרווד תלמיד בר קפרא ר' יוחנן אקלע לפרווד אמר כלום יש משנת בר קפרא תנא ליה ר' תנחום דמן פרווד פירש"י פרווד מקום של בר קפרא ע"ז (ל"א א'):
4082
4083ר' תנחום שניצל מגוב אריות שנצח לקיסר בסנהדרין (ל"ט א'), ור"א בצדאה בש"ר אחא. א"ר אסי ברכות (כ"ט א'), א"ר אסי אריב"ל (שם ע"ב). א"ר בירים. ר' גדא שמעי'. א"ר טבלא א"ר ברונא סנהדרין (כ"ח ב'). אמר ריב"ל ברכות (ו' ב') ושם (כ"ח ב') ב' דברים, סוטה (ל"ט ב') כמה דברים, ר' תנחום ור' בירים בשם זקן אחד ומנו ריב"ל ב"ק (פ"א א', פ"ב א'). ר' מנו דמן צור בזמנו. רב נתן בר מניומי משמיה. ר' פנדא א"ר תנחום (עיין לעיל ביזנא), אמר לרב פפא ברב אחא בר אדא, דרש בר קפרא, היתיב לר' שמואל בר אבא. ר' תנחום נקבר בעיר תנחום (גא"י) לא ידעתי איזה ר' תנחום:
4083
4084ר' תנחום בר אחיה מדרש חזית פסוק כי טובים דודיך ר' חנינא בר אדא בשמו:
4084
4085ר' תנחום בר מרי בש"ר יוסי ירושלמי כתובות פ"ח הלכה י':
4085
4086ר' תנחום בר מריון בש"ר יוחנן ירושלמי מעשרות פרק קמא הלכה ב':
4086
4087ר' תנחום בר פפא שאל לר' יוסי כו' א"ל לר' מנא חתום וחתם אמר לר' ברכיה חתום ולא רצה וא"ל ולמה לא חתמת א"ל לא כן א"ר יעקב בר אחא א"ר מנא א"ל אילו לא חתמת הוה אמרין תלמידא פליג על רביה ירושלמי קדושין פ"ג הלכה י"ד:
4087
4088ר' תנחום אדרעייא ירושלמי תענית רפ"ק ובברכות פרק א"ע ר' תנחומא מיושבי אדרעיה:
4088
4089ר' תנחום בצרורייה מדרש רבה פ' תזריע פרשה ט"ו וירושלמי כלאים רפ"ג בוצרייא, ובפרק ר' עקיבא הלכה ב' בוצריה:
4089
4090ר' תנחום בר חנינא ירושלמי פרק תפלת השחר מתני' ד':
4090
4091ר' תנחום בר' ירמיה ירושלמי ברכות ספ"ד, מדרש חזית פסוק שימני כחותם, מדרש איכה פ' הכשיל כחי. הוה בחפר והיה מורה אמרו לו והא ר' מנא רבך בציפורין תוך י"ב מיל ואמר שלא ידע ירושלמי גיטין פ"א הלכה ב', ילמדנו פרשת אחרי מות ר' נחום בר ירמיה ור' מני בציפורין ואחד הוא:
4091
4092ר' תנחום הלבלר (עיין נחום):
4092
4093ר' תנחום ברבי חתניה דר' שמליי מדרש רבה נשא פ' י"א:
4093
4094ר' תנחום בר איסכולסטיקא ירושלמי פ' תפלת השחר מתניתין ב', וכתב במוסף ערוך בב"ר פסוק ויהי רעב בארץ יעול ר' יהושע בן חנניה שהוא אסקולסטיכי דאורייתא פירוש בלשון יון ורומי למדן ושקוד בבית המדרש, ואולי הוא ר' תנחום בנו של ר' יהושע בן חנניה עכ"ל:
4094
4095ר' תנחום בר' טריפון ר' אבין בנו (ע"ש):
4095
4096תנחום ר' אבדומי בר סנחום, והיוחסין מביא ר' ישמעאל בר תנחום, ר' מונא בר תנחום, ר' מנא בר תנחום, ר' מנחם בר תנחום, ר' שמואל בר תנחום:
[הגהות: תנחום, שבועות (ל"ו סע"א) תנחום בר חכינאי נ"ל שצ"ל חנילאי, וענין ההוא בקדושין (ס"ב) וסוטה (י"ז) וצ"ע שם ל"ת, וביבמות (ס"ב ב') אמר ר' תנחום א"ר חנילאה, נ"ל שצ"ל בר חנילאה ל"ת:]
[הגהות: תנחום, שבועות (ל"ו סע"א) תנחום בר חכינאי נ"ל שצ"ל חנילאי, וענין ההוא בקדושין (ס"ב) וסוטה (י"ז) וצ"ע שם ל"ת, וביבמות (ס"ב ב') אמר ר' תנחום א"ר חנילאה, נ"ל שצ"ל בר חנילאה ל"ת:]
4096
4097ר' תנחום בר אבא בש"ר חייא אביו של ר' אחא ילמדנו שלח לך:
4097
4098ר' תנחומא בר' אבא הדרשן למד לפני רב הונא הכהן בר אבין (ע"ש):
4098
4099ר' תנחומא חולין (נ"ה ב'). ור' אבא בר כהנא בש"ר אלעזר ירושלמי ר"פ כיצד מברכין. בש"ר הונא ירושלמי יבמות פ"ד ופ"י הלכה ז'. ר' חגא מדרומא בזמנו, בש"ר חונה חלה פ"ק הלכה ד', בש"ר חייא בר מנהמא, בש"ר יהושע בן קרחה ויקרא רבה ע"א, בש"ר נחמן בר' שמואל בר נחמן, בשם ר"ל שבועות פ"ק הלכה ח':
4099
4100ר' תנחומא אדרעיי (ע"ל ר' תנחום):
4100
4101ר' תנחומא בר חייא (ע"ל ר' תנחום):
4101
4102ר' תפריי בש"ר אחא ב"ר ר"פ י"ד, ובפ"ח ר' תפראי בש"ר אחא:
4102
4103תרדיון ר' אלעזר בן תרדיון, ור' חנניא ב"ת, ר' יצחק בן תרדיון:
4103