סדר הדורות, סדר ימות עולם ב׳רל״וSeder HaDorot, Almanac 2236
א׳ויבואו אחריהן ז' שני הרעב ב"א רל"ו (צ"ד), אבל לפי מ"ש סה"י דז' שני השבע התחילו ב"א רל"א א"כ ז' שני הרעב ב"א רל"ח, ויפתהו כל מצרים אוצרות הבר כי חזק עליהם הרעב וימצאו כל האוכל מלא סס ועש ולא יצליח לאכול, ויצעקו לפני פרעה תנה לעבדיך אוכל למה נמות, ויען פרעה למה לא שמעתם ליוסף לצבור בר לשני הרעב, ויענו כן עשינו אלא שמלא סס ועש ולא יצליח לאכילה, ויאמר לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו, ויבואו אל יוסף ויספרו כו', ויפתח יוסף את כל האוצרות כו' ובכל הארצות היה רעב, ויבאו כל יושבי ארץ כנען ופלשתים ועבר הירדן ובני קדם וכל ערי כל הארץ הקרובים והרחוקים למצרים לשבור בר, ויפתח יוסף אוצרות האוכל וישם עליהם פקידים, וידע יוסף כי גם אחיו יבואו ויעביר קול בכל מצרים מטעם המלך והמשנה איש אשר יחפוץ לשבור בר במצרים אל ישלח עבדיו ב"א בניו, גם כל איש מצרי או כנעני אשר יבא מכל הארצות לשבור בר במצרים וימכרו בכל הארץ יומת, כי לא ישבור כל איש כ"א למחית ביתו, גם כל איש אשר ינהג ב' או ג' בהמות יומת כי לא ינהג אדם כ"א בהמתו, וישם יוסף שומרים בשערי מצרים ויצום לאמר לא תתנו בר עד כתבו שמו ושם אביו ושם אבי אביו ותביאם אלי בערב. ויוסף עשה הדברים אלה למען ידע בבוא אחיו מצרימה, וישמעו כל יושבי ארץ מזרח ומערב החוקים אשר שם יוסף כו', ויקרא יעקב לבניו לאמר שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שברו כו', ויצו אותם יעקב בבואכם העירה אל תבואו יחד בשער אחד מפני יושבי הארץ וילכו עשרה בניו כי את בנימין לא שלח כו', ויהי בדרך וינחמו על יוסף בכל אשר עשו לו ויאמרו איש אל אחיו ידענו כי יוסף אחינו ירד מצרימה ואם מצאנוהו ולקחנוהו מאדונו בפדיון ואם אין בחזקה ומתנו עליו, ויהי בקרבם מצרימה ויתפרדו איש מאחיו ויבואו בני יעקב בעשרה שערי מצרים והשוערים כתבו שמותם ויביאם ליוסף בערב, ויצו יוסף לכל שומרי האוצרות שיסגרו אוצרות הבר כ"א אחר יהיה פתוח לשבור ממנו כל הבאים, ויתן יוסף שמות אחיו כתובים לאשר על האוצר הפתוח ויאמר אליו כל אשר יבא אליך לשבור תשאל את שמו והיה כבוא השמות האלה ותפשתם ושלחתם אלי, ובני יעקב כאשר באו תוך העיר ויתקבצו יחד לבקש את יוסף טרם ישברו אוכל וילכו אל חוצות הזונות כי אמרו יוסף יפ"ת ויפה מראה ושם יהיה ויבקשו ג' ימים ולא מצאו והאיש אשר על האוצר הפתוח שלח ליוסף, כי זה ג' ימים לא באו האנשים אשר נתת לי שמותם וישלח יוסף עבדים לבקשם וילכו ויבקשו במצרים ולא מצאו וילכו גושנה ועיר רעמסס ולא מצאום ויוסף עוד וישלח ט"ז עבדים ויתפזרו בד' פנות העיר וילכו ד' עבדיו וימצאום בבית הזונות ויביאום לפני יוסף וישתחוו לו, ויוסף יושב על כסאו בלבוש בוץ וארגמן ובראשו עטרת זהב וכל גבוריו סביביו ויראו בני יעקב ויפלא בעיניהם מאד תארו וטוב אפיו והדר פניו וישתחוו לו עוד אפים ארצה ויכירם יוסף והם לא הכירוהו, וידבר אליהם מאין באתם ויענו כולם מארץ כנען לשבר אכל כי כבד הרעב כו', ויען יוסף אם באתם לשבור אוכל למה תבואו בי' שערים אין זה כ"א לחפור הארץ באתם, ויאמרו לא היו עבדיך מרגלים כי כן צוה אבינו כו', ויאמר יוסף כל הבא לשבור הולך לדרכו ואתם היום ג' וימים בארץ. ומה תעשו בחוצות הזונות כו', ויאמרו כי אחד מאחינו נאבד ובקשנו אותו כו', ויאמר הלא אמרתם כי מבני יצחק בן אברהם אתם מה יעשו בני יעקב בבתי זונות, ויאמרו שמענו כי ישמעאלים גנבוהו ומכרוהו אותו למצרים ועבדיך אחינו יפ"ת ומראה ונאמר איננו כ"א בבתי הזונות כו', ויאמר יוסף חי פרעה כי מרגלים אתם כו', ויאמר יוסף והנה אם מצאתם אותו ויבקש מכם אדוניו מחיר רב ויאמרו ניתן, ויאמר ואם לא יחפוץ לתתו במחיר מה תעשו, ויענוהו אם לא יתנהו והרגנו אותו ולקחנו אחינו והלכנו, ויאמר יוסף הוא אשר דברתי מרגלים אתם כי להרוג יושבי הארץ באתם, כי שמענו אשר ב' מאחיכם הכו כל יושבי שכם בעבור אחתיכם כו', אך בזאת אדע כי כנים אתם תשלחו אחר מכם לקחת אחיכם הקטן ולהביאו אלי, ויקרא לשבעים גבוריו ויאמר קחו האנשים למשמר, ויעשו כן ויהיו במשמר שלשה ימים (וגו' כמפורש בתורה) ויקח מאתם את שמעון ויאמר לאסרו ולא אבה שמעון כי היה גבור ולא יכלו לאסרו, ויקרא יוסף לשבעים גבוריו וחרבותם שלופות ויבהלו כל בני יעקב ויחזיקו בשמעון לאסרו ויצעק שמעון אליהם צעקה גדולה ומרה ותשמע למרחוק ויבהלו הגבורים ויפלו על פניהם וינוסו וכל האנשים אשר היו את יוסף נסו, וישאר אך יוסף ומנשה בנו ויקם מנשה ויחר אפו ויכה את שמעון באגרופו בערפו וינח שמעון מחמתו ויאסרהו וידחהו בית הכלא ויתמהו בני יעקב ממעשה הנער ויאמר שמעון אל אחיו אין זאת מבת מצרי כ"א מכת בית אבינו כו'. ויצו יוסף למלאות כליהם בר ולתת איש כספו בשקו כו', ויבאו במלון ויפתח לוי את שקו לתת מספוא לחמורו וירא והנה כספו כו', וילכו ויבואו בית אביהם ויצא יעקב וביתו לקראת בניו וירא והנה אין שמעון כו' ויגידו לו כו', וישבו בני יעקב ימים ושני חדשים עד כלות השבר ותרעב כל בית יעקב ויבואו ילידי בני יעקב יחד ויגשו אל יעקב ויסבבו אותו לאמר תנה לנו לחם ולמה נמות ויבך יעקב בכי גדול ויכמרו רחמיו עליהם ויקרא לבניו ויאמר שובו שברו כו', ויאמר יהודה אם אתה משלח את אחינו נרד כי משנה מלך מצרים מלך אדיר הוא ואם הלכנו בלתי אחינו ומתנו כולם כי המלך גבור הוא וחכם מאד אין כמוהו בכל הארץ, הלא אבימלך מלך פלשתים גדול מכל מלכי הארץ לא יהיה לו אבימלך כאחד משריו שלו לא ראית אבי היכלו וכסאו ועבדיו העומדים לפניו ויפיו ותארו ובגדי מלכותו ועטרת זהב וההוד והדר אשר נתן לו אלהים והחכמה והתבונה והדעת וקולו הנעים בדברו אלינו לא ידענו מי הודיעהו את שמותינו ואת כל אשר קרה לנו וישאל גם עליך העוד אביכם חי השלום לו, וכל מלכי מצרים על פיו יצאו ויבואו ואין שואל בפרעה אדוניו, לא ראית את פחדו ואימתו על כל מצרים, וגם אנחנו בצאתו מלפניו ויחר אפנו מאד על כל דבריו אשר נתן אותנו למרגלים ונאמר לעשות למצרים כיתר ערי האמרי ויהי בבואנו עוד לפניו ונפלה אימתו עלינו יחד ואין איש יכול לדבר אליו דבר קטן או גדול כו', ויקומו ויקחו את בנימין ויצו יעקב את בניו השמרו בו בדרך ואל תתפרדו ממנו ויפרוש כפיו ויתפלל כו' גם כל נשי בני יעקב וילדיהם כו', ויכתוב יעקב ספר אל מלך מצרים מאת עבדך יעקב בן יצחק בן אברהם העברי נשיא אלהים אל המלך האדיר והחכם צפנת פענח מלך מצרים שלום, ידוע יהיה לאדונינו המלך מצרים כי חזק עלינו הרעב וסבבוני בני ואני זקן מאד וכבדו עיני מזוקן ומבכי בכל יום תמיד על בני יוסף אשר נאבד ואצוה את בני שלא יבואו יחד בשערי העיר גם להתהלך במצרים לבקש את בני יוסף אולי ימצאוהו ויעשו כן, ותתנם למרגלים הלא שמענו עליך אשר פתרת חלום פרעה כו' ואיך לא תדע בחכמתך את בני אם מרגלים הם אם לא, ועתה שלחתי את בנימן בני אחלה פניך שתשים עיניך עליו עד השיבותו אלי בשלום עם אחיו והלא ידעת אם לא שמעת את אשר עשה אלהינו לפרעה ולאבימלך בקחתו שרה אמי ואשר עשה אברהם אבינו לה' מלכי עילם שהמית כלם במתי מעט אנשים שהיו אתו, ואשר עשו שמעון ולוי בני לח' ערי האמורי בעבור דינה אחותם, ואף בעבור בנימן אחיהם התנחמו בו על יוסף אחיו, מה יעשו עליו בראותם כי תגביה יד אחד העם עליהם בעבורו הלא ידעת מלך מצרים כי גבורת אלהינו אתנו וגם שומע אלהינו תפלתנו תמיד ולא יעזבנו כל הימים, חי ה' כי בהגיד בני אלי מעשיך לו קראתי אל ה' עליך אז אבדת עם אנשיך טרם בא בנימן בני לפניך אך אמרתי כי שמעון בני בביתך אולי טובה תעשה לו ע"כ לא עשיתי לך הדבר הזה, ועתה הנה בנימן בני בא אליך עם בני השמר לך בו ושים עיניך עליו וישים אלהים את עיניו עליך בכל מלכותך, ועתה הנה הגדתי לך את אשר עם לבבי כו', ושלחתם עם אחיהם לשלום, ויתן יעקב הספר אל בניו ביד יהודה לתתה למלך מצרים כו', ונתן מזמרת הארץ כו', וילכו ויבואו מצרימה ויעמדו לפני יוסף ויתן להם שלום כו', ויוציא אליהם את שמעון, ויאמר שמעון כי בצאתכם מהעיר הוציא אותי ויעש אתי טובה בביתו, ויקח יהודה את בנימן בידו ויבאו לפני יוסף וישתחוו ויתנו המנחה ליוסף וישבו לפניו ויאמר השלום לכם ולבניכם ואביכם הזקן ויאמרו שלום, ויתן יהודה הספר אשר שלח יעקב ליוסף, ויקרא ויכיר מכתב אביו ויבקש לבכות ולא יכול להתאפק וילך החדרה ויבך בכי גדול ויצא וישא עיניו וירא את בנימן ויאמר הזה אחיכם אשר אמרתם, ויגש בנימן לפני יוסף ויתן יוסף ידו על ראשו ויאמר לו אלהים יחנך בני, ויבקש לבכות שנית ויבא החדרה ויבך וירחץ פניו ויתאפק ויצא ויאמר שימו לחם, ויהי ביד יוסף גביע אשר ישתה בו והוא מכסף רצוף באבני שוהם ובדולח ויך בגביע לעיני אחיו ויאמר ידעתי בגביע זה כי ראובן הבכור ושמעון ולוי יהודה יששכר זבולן בני אם אחת שבו כאשר יולדתם, וישב גם את האחרים כתולדותם ויאמר ידעתי כי אחיכם הקטן הזה אין לו אח ואני כמוהו אין לי אח ישב נא אתי לאכול וישב בנימן על הכסא ויתמהו על ככה (עיין מ"ש הבחיי פ' מקץ מזה) ויתן להם יוסף מתנות, ויוסף ויתן לבנימן מנה אחת ויראו מנשה ואפרים מעשי אביהם ויתנו גם הם מנותיהם וגם אסנת נתנה לו מנה אחת ויהי לבנימן ה' מנות, ויוציא להם יוסף יין לשתות ולא אבו לשתות ויאמר מיום שנאבד יוסף אחינו לא שתינו יין ולא אכלנו אוכל טוב, וישבע להם יוסף ויפצר בם מאד וישתו וישכרו עמו ביום ההוא, כתב סוף ס' ג"נ נח נשכר ונתגלה באהלו נתקן ביוסף שלא שתה יין עד שראה אחיו וישכרו עמו, ומה שקלקל בענין ויפוזו זרועי ידיו נתגלגל אח"כ בפנחס שקנא על הברית במעשה זמרי, ועיין חס"ל מעין ה' נהר כ"ה, חלק מנשמת אדה"ר נמשך אח"כ ביוסף לכן יופי של אדה"ר בא ליוסף מאותו זיהרא עילאה, ויוסף זכה לאותה נשמה באותו הלילה שנגמר שעבודו כדי לעלות למלוכה ולזה למד ע' לשון לפי שזכה לאותה נשמה של מט"ט (ע"ל חנוך) והממונה על ע' אומות, ר' ישמעאל בן אלישע כה"ג היה נשמת יוסף (ע"ש), ממרא איהו יוסף (ע"ל ב"א כ"ג), חנוך ואליעזר נתגלגלו ביוסף ומשיח, (ל"ש וג"ר, עי"ר בראשית דכ"ח ב' וס"פ לך לך, יהושע גלגול יוסף (עב"א תפ"ח):
1
ב׳ויאמר יוסף לבנימן היש לך בנים ויאמר יש לעבדך עשרה בנים ואלה שמותם בלע בכר כו', ואקרא שמותם על אחי אשר לא ראיתיו, ויצו יוסף להביא לפניו משטר הכוכבים אשר בו יודע יוסף כל העתיד, ויאמר לבנימן שמעתי כי העבדים יודעים בכל חכמה התוכל לדעת מאומה בזה, ויאמר בנימן גם עבדך יודע בכל חכמה כאשר הורני אבי, ויאמר יוסף הבט בזה הכלי והבן איפה הוא אחיך יוסף במצרים אשר אמרתם למצרים ירד, וירא בנימן בכלי ההוא את משטר כוכבי שמים ויתחכם ויבט בו לדעת איפה אחיו ויחלק בנימן את כל ארץ מצדים לד' חלקים וימצא את יוסף אחיו כי הוא היושב לפניו על הכסא ויתמה בנימן מאד, ויאמר יוסף מה ראית ועל מה תתמה ויאמר רואה אני בזה כי יוסף אחי יושב פה על הכסא, ויאמר אליו יוסף אני הוא יוסף אחיך, אך לא תגלה הדבר אל אחיך הנני שולח אותך עמם וילכו וצויתי להשיב אתכם העירה ולקחתיך מאתם והיה אם יתנו את נפשם וילחמו עליך אז אדע כי נחמו על אשר עשו לי ונודעתי אליהם ואם יעזבוך ולקחתי אותך וישבת אתי ונלחמתי אותם וילכו להם ולא אודע אליהם. בעת ההיא צוה יוסף את פקידיו למלאות כליהם כו', ולשום הגביע בשק בנימן כו', ויקרעו שמלותם וישובו העירה ויכו את בנימן בדרך הלוך והכות עד בואו העירה, ויעמרו לפני יוסף, ויחר אף יהודה ויאמר לא השיבני האיש הזה כ"א להחריב את מצרים היום, ויבואו ביתה יוסף והוא יושב על כסאו וכל גבוריו לפניו ויאמר אליהם מה המעשה אשר עשיתם לקחת גביע הכסף, אך ידעתי כי בעבור לדעת בו איפה אחיכם יוסף בכל הארץ לקחתם הגביע אשר לי, ויאמר יהודה מה נאמר כו', ויקם יוסף ויחזק בבנימן ויקחהו מאת אחיו בחזקה ויבא הביתה וינעול הדלת בפניהם. ויצו יוסף לאשר על ביתו כה תאמר לכו לשלום אל אביכם הנה לקחתי את האיש אשר נמצא גביעי בידו, ויהי כראות יהודה מעשה יוסף אתם ויגש אליו יהודה וישבור את הדלת ויבא עם אחיו לפני יוסף כו', שמע נא המלך דברי ושלח אחינו פן תאבד נפשך וכל נפש מצרים הלא ידעת אשר עשו ב' אחי שמעון ולוי לשכם עבור דינה אחותם ואף מה יעשו בעבור בנימן ואני בכחי גדול וחזק משניהם הלא שמעת אשר עשה אלהינו אשר בחר בנו לפרעה כו', ויען יוסף למה הרחבת פיך ותתפאר חי פרעה לו צויתי כל גבורי מצרים תטבע ברוקם, ויאמר יהודה הלא לך ולאנשיך לירא מפני חי ה' כ"א שלפתי חרבי הרגתי היום את כל מצרים ואחל ממך ואכלה בפרעה, ויען יוסף הלא אם הוצאת חרבך אשיב אותו על צוארך וצואר כל אחיך, ויאמר יהודה אם אפתח את פי בלעתיך ותכחד מן הארץ, ויען יוסף יש אתי כח וגבורה לסתום פיך באבן גדולה עד כי לא תוכל דבר, ויאמר יהודה עד אלהים בינינו כי לא בקשנו מלחמותיך מאז ועד עתה, אך תנה אחינו והלכנו, ויאמר יוסף חי פרעה כ"א יבואו כל מלכי כנען יחד לא תקחו אותו מידי עתה לכו לכם אל אביכם ואחיכם יהיה לי עבד כי גנב את בית המלך ויאמר יהודה מה לך ולשם מלך הלא המלך יוציא מביתו אל כל הארץ כסף וזהב הרבה מאד אם במתן אם באבדה ואתה עודך מדבר על גביעך אשר נתת אותו באמתחת אחינו ותאמר כי גנב אותו מאתך חלילה לבנימן אחינו ולזרע אברהם מעשות דבר זה למלך ושר או לכל אדם, ועתה דום מדבר זה פן ישמעו דבריך כל הארץ לאמר על כסף מעט נלחם מלך מצרים עם אנשים ויתגולל עליהם ויקח את אחיהם לעבד, ויען יוסף קחו לכם הגביע ולכו מעלי ועזבו אחיכם כי משפט הגנב להיות עבד, ויאמר יהודה למה לא תבוש בדבריך לעזוב אחינו ולקחת גביעך הלא אם תתן לנו כגביעך אלף פעמים לא נעזוב אחינו על כסף הנמצא ביד כל האדם ולא נמות עליו, ויען יוסף למה עזבתם אחיכם ותמכרו אותו בכ' כסף עד היום הזה ולמה לא תעשו כן לאחיכם זה, ויאמר יהודה עד אלהים כו' כנ"ל, ויען יוסף האסף תאספו כל מלכי כנען כו' כנ"ל, ויאמר יהודה מה נאמר לאבינו בראותו כי אין אחינו, ויען יוסף תאמרו לו הלך החבל אחר הדלי, ויאמר יהודה הלא מלך אתה למה תדבר כדברים האלה לשפוט משפט שקר אוי למלך אשר יהיה כמותך, ויען יוסף אין משפט שקר כאשר דברתם בעבור אחיכם יוסף כי חיה רעה אכלתהו ואתם מכרתם אותו בב' כסף למדינים, ויאמר יהודה הנה אש שכם בערה בלבי עתה אשרוף אתכם ואת כל ארצכם באש, ויען יוסף הלא אש תמר כלתך אשר הרגה בניך מכבה אש שכם, ויאמר יהודה חי ה' כ"א הסירותי מבשרי שער א' מלאתי בדמה כל מצרים, ויען יוסף כן משפטכם לעשות ותטבלו כתונת אחיכם בדם בעבור תאמרו לאביכם חיה רעה אכלתהו, ויחר אף יהודה מאד וחמתו בערה בו ותהי לפניו אבן אחת משקלה כת' שקל ויקח האבן בידו אחת ויזדקנה השמימה ויקחנה בידו השניה השמאלית ויתן אותה אח"כ תחת רגליו וישב עליה בחמת כחו ותהי האבן לעפר, וירא יוסף ויירא מאד אך צוה את מנשה בנו ויעש גם הוא באבן אחרת כמעשה יהודה, ויאמר יהודה לאחיו אין האיש הזה מצרי כ"א ממשפחת אבינו הוא בעשותו דבר זה, ויאמר יוסף למה תתפארו הלא גם אנחנו גבורים, ויאמר יהודה שלח את אחינו ואל תחריב ארצך היום הזה, ויען יוסף לבו ואמרתם אל אביכם חיה רעה אכלתהו כאשר אמרתם על יוסף, ויאמר יהודה לנפתלי מהר לך וספור שוקי כל מצרים והגד לי. ויאמר שמעון אלך אני ההרה ונשאתי אבן אחת גדולה ואשים על כל מצרים והמתי את כל אשר בה, ויוסף שמע והם לא ידעו כי יוסף יודע לדבר עברית, ויירא יוסף מאד פן יחריבו את מצרים ויצו את מנשה לך והזעק את כל מצרים והגבורים בכל כלי זיין ונפתלי קל ברגליו וילך ויספור כל שוקי מצרים וימצא י"ב ויגד ליהודה ויאמר יהודה אל אחיו מהרו ושימו חרב על ידך ונכה כולם, ויאמר יהודה הנני אחריב ג' שווקים בכחי ואתם תחריבו איש שוק אחד, ויהי הם מדברים ויבואו אנשי מצרים ת"ק איש רוכבי רכב ועשרת אלפים רגלי ות' איש אשר יוכלו להלחם בלא חרב וחנית כ"א בידיהם, ויבאו ברעש גדול ובצעקות ויסובבו את בני יעקב ויבהילום ותבקע האדמה מקול צעקתם ויוסף עשה זה להפחיד את בני יעקב להחרישם מעליו, וייראו בני יעקב מאד לנפשם, וירא יהודה מקצת אחיו נבהלים ויאמר להם למה תיראו וחסד אלהינו אתנו, וימהר וישלוף חרבו ויצעק צעקה גדולה ומרה עד מאד ויך בחרבו וידלג על הארץ ויוסף עוד לזעוק על כל האנשים ויפול פחד יהודה ואחיו על כל הגבורים וינוסו ויפלו איש על רעהו וימותו מהם הרבה בנפלם ויברחו וירדפם יהודה ואחיו עד בית פרעה, וישב יהודה לפני יוסף וינהום עליו כאריה ויצעק עליו צעקה גדולה ומרה מאד ותשמע הצעקה למרחוק עד יושבי סוכות ותרעש כל מצרים וכל חומות מצרים וארץ גושן נפלו מרעש הארץ גם פרעה נפל מעל כסאו על פניו ארצה וכל נשי מצרים וגושן ההרות הפילו ילדיהן ממעיהן, וישלח פרעה לאמר מה הדבר הזה ויגידו לו הדברים מראש עד סוף ויבהל פרעה ויחרד מאד ותוסף לו יראה על יראה וישלח אל יוסף הלהחריב את כל מצרים הבאת העברים מה לך בעבד הגנב שלחהו וילך עם אחיו למה נאבד ברעתם ואם לא תחפוץ לעשות זה עזוב מעליך כל חמודותי ולך עמהם אל ארצם, ראה מה עשו בצעקתם ואף אם ילחמו בחרב יחריבו את יתר הארץ עתה בחר לך אשר תחפוץ אם אני או העברים ואם מצרים או ארץ העברים, ויהודה ואחיו עודם נצבים לפני יוסף בחמה ובחרון אף וינהמו בני יעקב על יוסף כנהמת ים וגליו ויירא יוסף מאד מפני אחיו ומפני פרעה ויבקש יוסף עלילה להודע לאחיו פן יחריבו מצרים ויצו את מנשה וישם ידו על כתפו של יהודה וחמת יהודה שככה, ויאמר אל אחיו אל יאמר איש כי מעשה נער מצרי זה כ"א מעשה בית אבי, וירא יוסף כי חמת יהודה שככה, ויגש לדבר ליהודה לשון רכה תגיד לי למה תלחם אתה על הנער מכל אחיך, ויען כי אנכי ערבתי את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליו וחטאתי לו כל הימים עתה אמצא חן בעיניך ושלחתו ללכת עם אחינו והנני אנכי יושב תחתיו לשרתך כו', שלח נא אותי אל מלך קשה אשר מרד בך אף אם לו רכב רב ועם עצום והרגתי כולם ואביא ראש מלכם לפניך כו', ויאמר יוסף אמת אתכם כי יש לעבדים גבורה וה' חפץ בכם אך בזאת אשלח אחיכם אם תביאו לפני את אחיו מאמו אשר אמרתם כי ירד מצרים ולקחתיו תחתיו יען כי לא ערב אותו אחר מכם אל אביכם ושלחתי את אחיו אשר ערבתם, ויחר אף יהודה וזלגו דמעות עיניו דם מכעס ויאמר אל אחיו מה זה מבקש להמית נפשו ומצרים היום, ויען שמעון את יוסף הלא אמרנו לך בתחלה כי לא ידענו מקום לכתו ואם מת או חי הוא למה ידבר אדוני כדברים האלה, וירא יוסף את פני יהודה כי החל אפו לחרות, ויאמר הלא אמרתם כי אחיכם מת והנה אם קראתיו היום ובא לפניכם התתנהו לי תחת אביו, ויחל יוסף לדבר ולקרוא יוסף יוסף בוא היום לפני והראה אל אחיך ושב לפניהם ויביטו איש כה וכה לראות מאין יבא יוסף אחיהם, ויאמר יוסף למה תראו כה וכה אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה ועתה אל יחר בעיניכם כי למחיה שלחני ה' לפניכם, ויבהלו אחיו ויבהל יהודה ממנו מאד מאד, ובנימן בשמעו דברי יוסף והוא היה לפניהם בבית פנימה וירץ אל יוסף ויחבקהו ויפול על צואריו ויבכו ויפלו גם אחיו ויחבקוהו ויבכו בכי גדול עם יוסף, ונשמע בית פרעה כי אחי יוסף הם וייטב בעיניו כי ירא אותם פן יחריבו את מצרים, וישלח פרעה כל החיילים וגדודים לשמוח עם יוסף באחיו ולאמר להביא את כל אשר להם ולהושיבם במיטב הארץ, ויצו יוסף לאשר על ביתו להביא מתנות ובגדי מלכות ויחלקם לאחיו ויתן לכ"א חליפות בגדים בגדי זהב וק' כסף ולבנימן ה' חליפות וש' כסף וילבישם ויביאם לפני פרעה, וירא פרעה כי כלם גבורים ויפ"ת וישמח בהם מאד ויצאו מעמו כו', ויתן להם יוסף י"א מרכבות מאת פרעה ומרכבתו אשר רכב עליה ביום מלכו על מצרים להביא את אביו וישלח לכל ילדי אחיו בגדים כמספרם וק' כסף לכל אחד וכן לנשי אחיו בגדי נשי המלך וקטרת ותמרוקיהן ויתן לכל אחד מאחיו י' אנשים ללכת עמו לשרתו ולשאת בניהם לבא מצרימה, וע"י בנימן שלח י' בגדים לי' בניו ונ' כסף וי' מרכבות מאת פני פרעה (ועיין בחיי פ' ויגש וישלח את אחיו וילכו גם בנימן חזר עמם לארץ כנען א"כ למה היו עצמות יהודה מגולגלין במדבר הא קיים התנאי ע"ש), ולאביו י' חמורים וי' אתונות מטוב מצרים ולדינה אחותו בגדי זהב וכסף וקטורת מור ואהלים ותמרוקי נשים גם לנשי בנימן, ויתן לכלם ולנשיהם אבני שוהם ובדולח ברקת פטדה וסגולת מצרים וילך יוסף אתם עד גבול מצרים כו', ויצום בבואכם ארץ כנען אל תבואו פתאום לפני אבי בדבר הזה כו', ויהי בקרבם אל בתיהם והנה סרח בת אשר יוצאת לקראתם, והנערה חכמה ויודעת לנגן בכנור ויתנו לה כנור לאמר בוא נא לפני אבינו וישבת לפניו והך בכנור יוסף דודי חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים, ותוסף ותנגן כדברים אלה וישמע יעקב דבריה ויערב לו ותבא השמחה בלבו מנועם דבריה ותהי עליו רוח אלהים, וידע כי כל דבריה נכונים, ויברך יעקב את סרח בדברה בתי אל ימשול מות בך עד עולם כי החיית את רוחי אך דבר נא עוד לפני כאשר דברת כי שמחתני בדבריך, ותוסף ותנגן כדברים האלה כו', עודנו מדבר עמה והנה בניו באים בסוסים ומרכבות ובגדי מלכות ועבדים רצים לפניהם, וילך יעקב לקראתם ויאמר המבשר יוסף אחינו חי והוא מושל בארץ מצרים, ויתנו לכל אחר כאשר שלח להם יוסף וילבשו כלם כאשר שלח להם וישם יעקב את המצנפת בראשו אשר שלח לו וישמעו כל יושבי כנען ויבאו וישמחו את יעקב ויעש להם משתה ג' ימים וישמחו כל מלכי כנען וגדולי הארץ, ויהי אח"כ ויאמר יעקב אלך ואראה את בני במצרים ואשובה ארץ כנען כי לא אוכל לעזוב ארץ מולדתי. והנה דבר ה' אליו רד מצרימה עם כל ביתך ושב שם ואל תירא מיוסף כי עודנו מחזיק בתומתו, וישמח יעקב מאד על בנו כו', ויאסור יוסף מרכבתו ויזעק כל גבוריו ושרי מצרים ויעבר קול כל אשר איננו יוצא לקראת אביו יומת, ויהי ממחרת ויצא יוסף בחיל עצום מלובשים בבגדי בוץ וארגמן וכלי זהב וכסף ובכלי מלחמתם ובכלי זמר ותופים ומחולות ומור ואהלות מפוזרים בכל הדרך ותרעש הארץ מקולם. וכל נשי מצרים עלו על גגי מצרים והחומות לקראת יעקב ושוחקים בתופים ומחולות, ובראש יוסף כתר המלכות אשר לפרעה כי שלחו לו פרעה ללבשו בעת לכתו לקראת אביו, ויהי כאשר קרב יוסף אל אביו כחמשים אמה וירד מעל המרכבה וילך ברגליו לקראת אביו וכן כל שרי מצרים וגדוליהם הלכו ברגליהם כו', ויאמר יעקב אל יהודה מי זה האיש במחנה המצרים הדור בבגדי המלוכה וכתר מלכות אשר ירד ממרכבתו וילך לקראתנו, ויען יהודה ויאמר הוא בנך יוסף המלך וישמח יעקב בראותו כבוד בנו ויקרב יוסף לפני אביו וישתחו לאביו וישתחוו גם כל מחנה יוסף אל יעקב ארצה, ויעקב רץ וימהר אל יוסף בנו ויפול על צוארו וישקהו ויבך עמו ויחבק גם יוסף את אביו וישקהו ויבכו. ויבכו עמו כל אנשי מצרים וכל בני יעקב ונשיהם ועבדיהם בכו עם יוסף מאד, ואח"כ שבו מצרים ויושיבם יוסף בארץ גושן כו' ויקח מאחיו ראובן ויששכר וזבולן ובנימן ויעמידם לפני פרעה כו' ויצאו מאתו ואח"כ הביא את אביו לפני פרעה כו' (סה"י):
2