סדר הדורות, סדר ימות עולם ב׳תמ״זSeder HaDorot, Almanac 2447
א׳בימים ההם ומשה היה רועה צאן רעואל כו' ויברח גדי עזים וירדוף אחריו עד הר אלהים חורבה וירא והנה הסנה בוער כו', ס"ע ושה"ק דס"ט ב' ובחיי פ' בא ט"ו ניסן (ב"א תמ"ז) נתראה השכינה בסנה. (ביום השבת נגלה הקב"ה בתחלה בסנה ב"ש שמות ל"א ג' בשם גנת ביתן) ודבר עם משה שבעה ימים רצופים, ויבואו משה ואהרן אל שער המלך וב' כפירי אריות סגורים שם ואין איש יוצא ובא בפניהם מלבד אשר המלך יצוה לבא ויבואו המלחשים ויסירו הכפירים בלחשיהם, וימהר משה וינף את המטה על הכפירים ויתירם ויבואו משה ואהרן בית המלך וגם הכפירים באו אתם בשמחה כאשר ישמח הכלב אל אדונו בבואו מן השדה, ויתמה פרעה ויבהל מאד כי היה תארם כבני אלהים כו', ויקרא פרעה את בלעם וינוס וימברוס בניו וכל המכשפים והחרטומים כו', ויעש אהרן וישלך המטה ויהי לתנין ויעשו גם החרטומים כן וישא תנין מטה אהרן ראשו ויפתח פיו לבלוע תניני מטות המכשפים, ויען בלעם מימי קדם היה דבר זה אשר יבלע תנין את רעהו ובעל חי איש את רעהו ועתה השיבהו למטה וגם אנחנו נשיבם למטה והיה אם יבלע מטך את מטותינו וידענו כי רוח אלהים בך כו', ויבלע מטה אהרן את מטותם כו'. ויצו פרעה להכביד עולו על בני ישראל, ויכה ה' את מצרים בדם כו', כתב הבחיי פ' בא הסימן דצ"ך עד"ש באח"ב ב' מכות בהתראה ואחד בלא התראה וכן כלם, מכות מצרים התחילו ר"ח אייר (ס"ע). ורמב"ן כתב דם בניסן. (בפר"א פ"ט ביום ה' נהפכו כל המים לדם). ונתכסה מהם ג' חדשים כדאיתא במ' חזית והיינו אייר סיון תמוז. בר"ח אב התחילו הצפרדעים, אלול כנים. תשרי ערוב. חשוון דבר. כסלו שחין. טבת ברד. (כתב הבחיי ס"פ וארא אבני הברד תלו בין שמים לארץ מ"א שנה) שבט ארבה. אדר חושך. (זב"ש פ' בא), עיין בחיי פרשת בא מכת ארבה היה בניסן שמתחילין האילנות להוציא פרח. וברד באדר. כ"כ רמב"ן ונצטרך לומר לדבריו כי שלש מכות היו בניסן וז' הקודמות היו בי"א חדשים וא"כ עמדה המכה יותר מז' ימים ויהיו ימי הרוחה בין כל מכה שלשים יום. ואלו מפסוק וימלא שבעת ימים (שמות ז' כ"ה) למדנו כי הרוחה בין כל מכה ז' ימים, והבחיי כתב הקב"ה התחיל לדבר עמו ט"ו בניסן בסנה והיה מפתהו שבעת ימים ואותן שבעת ימים היו שבעת ימי פסח ואחר כ"א בניסן שלחו בשליחותו ואח"כ הלך למדין וסוף ניסן בא למצרים ונתכסה מהם שלשה חדשים הנ"ל. ובר"ח אב התחיל מכת דם. אלול צפרדעים. תשרי כנים. חשוון ערוב. כסלו דבר. טבת שחין. שבט ברד. (עיין במספר יו"ד ובמספר י"ב מענין המכות ע"ש ב"ג). אדר ארבה, ניסן חושך, עד ששה ימים, והנחה שבעת ימים, ליל י"ד נאמר בחצות מכת בכורות ע"ש וב"ש פ' בא. ובש"ך וארא ה' מכות ראשונות עד ד' תשרי (ובל"ש דבר התחיל ערב ט"ב). וצפרדע. ויהי בשתות המצרים מים ותמלא בטנם צפרדעים ותקרקרינה במעיהם כאשר בהיותם ביאור גם במטתם ויזיעו כל זיעותם צפרדעים כו', ותהי הכנים במצרים ברום ב' אמות כו', וישלח ה' נחש שרף ועקרב עכבר חולדה צב עם זוחלי עפר זבוב צרעה פרעוש פשפוש יתוש כל ערוב למינהו וכל שרץ ובעל כנף ויבואו הפרעושים וזבובים בעיני כל מצרים ובאזניהם וירדפו אחריהם בחדרי חדריהם ויהי בהתחבאם וינעלו דלתותיהם מפני הערוב ויצו אלהים את הסילונית אשר בים ולה ידים ארוכות י' אמות באמת איש ותעל הגגות ותעל על התקרה ותשלח אמתה ותסר המנעול והבריח ותפתח בתי מצרים ואח"כ ויבוא הערוב בית מצרים וישחית הערוב את מצרים ויצר להם כו' דבר כו' וישלח אלהים דלקת אש בבשר מצרים ויבקע בשרם ויהי לשחין ואבעבועות ויזב בשרם ויבאישו כו', וישלח ה' ארבה חסיל סלעם חרגול חגב וימלחום כו' ויהפך ה' רוח ים וישא גם את המלוחים כו', (וכתב הבחיי פ' בא נשאר צפרדע אחד בנילוס מזיק בנ"א ונק' אלתמסח ומיום תפלת משה במצרים על דבר הארבה לא הפסיד ארבה שום דבר בכל אותה המדינה). בשלשת ימי אפלה מתו רבים מעם בנ"י אשר מרדו בה' ולא שמעו אל משה ואהרן ולא האמינו כי ה' שלחם ויאמרו לא נצא ממצרים פן נמות ברעב במדבר שממה ויקברום בנ"י לבלתי דעת בהם יושבי מצרים וישמחו עליהם כו', ובסוף השנה ההיא יום ה' י"ד ניסן (ב"א תמ"ח) שחטו ישראל הפסח, (במ"י שמות ס"ס קע"ב יום ד' י"ד ניסן שחטו הפסחים וק"ל). ובלילה הבא היה מכת בכורות כו' (ס"ע), בשבת (פ"ז ב') ר"ח ניסן ופסח שיצאו ממצרים היה ה' בשבת א"כ היה ראוי להיות אייר בשבת וסיון אחד בשבת. ומשני אייר דהאי שתא עברוהו. ובפר"א פ"ט ביום ה' יצאו ממצרים, וכתב ראב"ע פ' פקודי מ' ב' לפי דרך הסברא לפני יום ה' יצאו עש"ב. גם דמות בכורי מצרים החקוקים בקירות בתיהם נמחו ונפלו לארץ גם עצמות בכוריהם אשר מתו טרם זה ויקברו בבתיהם ויגדרום הכלבים ויסחבום לפני כל מצרים כו'. ותצא בתיה בת פרעה עם המלך בלילה לבקש את משה וימצאו אותם אוכלין ושותין ושמחים. ותאמר בתיה זה הגמול הטוב אשר גדלתיך וטפחתיך ותביא עלי ועל בית אבי הרעה הזאת. ויאמר הלא עשר מכות אשר הביא ה' על המצרים ההגיע אליך רע מאחת מהן ותאמר לא. ויאמר משה גם כי את בכורה לאמך לא תמותי, ותאמר ומה יתרון לי אחרי אשר ראיתי את המלך אחי וכל ביתו ועבדיו ברעה הזאת אשר מתו כל בכוריהם כו', ויאמר לפרעה גם אתה בכור לאמך לא תמות כו':
1