סדר הדורות, סדר ימות עולם ג׳קפ״זSeder HaDorot, Almanac 3187
א׳גלות בני גד ובני ראובן וחצי שבט מנשה נראה שהיה בסוף ימי פקח שנאמר (מלכים ב' ט"ו) בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה וגו', והיה זה שנת ג"א קפ"ז סוף ימיו של פקח כדברי רשב"נ בפתיחה דאיכה רבתי (צ"ד) (אבל המעיין שם אין זה דעת רשב"נ וז"ל שם. ר' אלעזר אומר שבט ראובן וגד גלו תחלה. וכתב יפה ענף ז"ל ורש"י בישעיה (סי' ח') הביא ס"ע דגלות זבולון ונפתלי היה בימי פקח ד' לאחז וגלות ראובן וגד היה י"ב לאחז תחלת מרדו של הושע וזה כדעת רשב"נ דאמר הכא זבולן וגד גלו תחלה עכ"ל א"כ ט"ס הוא מ"ש שזה דעת רשב"נ אלא זה דעת ר"א וק"ל) וכתב רלב"ג שזהו גלות ב"ג וב"ר וחצי שבט מנשה, ורש"י פי' שגלות ב' שבטים וחצי היה י"ב לאחז (וכ"ה בס"ע מובא בילקוט מלכים ב' י"ח אלא שט"ס שם שכתב י"ב לפקח וצ"ל לאחז) בימי הושע בן אלה בשנת מרדו במלך אשור שהיא שנת קצ"ה, אך נראין דברי רלב"ג מפני שהכתוב אמר בד"ה ס"ם ה' ויער אלהים את רוח פול מלך אשור ואת תגלת פלאסר מלך אשור כו', ולא פי' הכתוב באיזה זמן היה רק גלה לנו שהגולים הם פול ותגלת מלכי אשור, וכאן אמר ג"כ בא תגלת פלאסר מסתמא ענין א' הוא ועוד שהכתוב אומר שהושע מרד בשלמנאסד מלך אשור לא בתגלת פלאסר והיה לפי זה גלות זה י"ח שנים קודם גלות שאר השבטים עכ"ל צ"ד, ובשה"ק די"ח סע"ב כתב סוף ימי פקח גלות ב' שבטים וחצי הנ"ל ועגל זהב דירבעם והוליכם לחלח וחבור ונהר גוזן וזה גלות הראשון (והיינו דעת רלב"ג) וכתב עוד הושע בן אלה מלך על ישראל ט' שנים (היינו מיום שמרד שהוא שנת קצ"ה) אז שב סנחרב ויגל כל ישראל הנותר וכל מלכות שומרון ועגל שני שבבית אל עמהם ושלחם גם הם לחלח וחבור ונהר גוזן וזה היה י"ג לאחז (ט"ס כי במלכים ב' ז' כתוב בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה) מלך הושע בשומרון ט' שנים הוא שנת קצ"ה וזהו גלות שני לישראל, וכתב שם די"ט א' בשנת ד' לחזקיה (הוא שנת ר"ב או ר"ג) עלה סנחריב שלישית אל שומרון ולא היה אז מלך בישראל ולכדה שש שנים (נ"ל שצ"ל שמונה שנים כי גלות שני היה קצ"ה וזה היה ר"ג) אחר גלות שני והגלה שבט אפרים ומנשה שנשארו שם וזה היה גלות שלישי שנת ג"א ר"ו עכ"ל. ולדעתי כפי הנראה בצ"ד שגלות י' שבטים היו ר"ה א"כ קצ"ה היה גלות קצת שבטים וכ"מ מלשון רש"י (מלכים ב' ר"ס י"ז) ג' גליות גלו י' שבטים שנת כ' לפקח ד' לאחז (הוא קפ"ז) וי"ב לאחז (היינו קצ"ה) וט' למרד הושע (הוא ר"ה) גלו כלן. וז"ש (ישעיה ט' א') כעת הראשון הקל ארצה זבולן וארצה נפתלי הקל אף בשניה שלא הגלה אלא ב' שבטים אבל האחרון הכביד טיאט את הכל כזה שמכבד את הבית ע"ש, הרי נראה שגלות י' שבטים היה ר"ה לא כדעת שה"ק הנ"ל שזה היה שנת קצ"ה וצ"ע, וכ"מ בס"ע מובא בילקוט הנ"ל כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים אלו י' שבטים שנסמכו על חזקיה ופלטו עמהם עכ"ל, ואלו היה כדברי הש"ק שבשנת קצ"ה שנה ראשונה למרד הושע גלו כל ישראל אשר אז לא היה עדיין חזקיה מלך עד קצ"ט ואיך אמר שסמכו עליו י' שבטים, גם כתב שה"ק שנת ד' למלכות חזקיה עלה סנחרב שלישית על שומרון ולא היה אז מלך בישראל צ"ע כי ד' לחזקיה הוא ו' להושע כמבואר בפ' ואז היה מלך הושע, ועלה במושכל ראשון להגיה שצ"ל י"ד לחזקיה שהיה רי"ג והוא ח' שנים אחר גלות י' שבטים, אך מפורש בפ' שבשנת י"ד לחזקיה עלה סנחרב על ערי יהודה אבל בשנת ד' לחזקיה עלה על שומרון ועוד די"ד לחזקיה היה גלות רביעי והוא כתב גלות שלישי, וצ"ע:
1
ב׳הושע בן אלה מלך אחרון על ישראל הרג את פקח בן רמליה שנת ג"א קפ"ז (ובמלכים ט"ו כ' ליותם והול"ל ד' לאחז שהרי כל ימי יותם לא היו רק ט"ו שנים, ואמר בס"ע פכ"ב רצה הכתוב למנות ליותם בקבר ולא לאחז בחיים לפי שהיה רשע), ומלך אחריו עד ו' לחזקיה שהם י"ח שנים, ולרלב"ג חצי ימי מלכותו לא היה מלך שלם רק כמו שופט או נציב ששמהו מלך אשור עד שמרד בו (ע"ל קצ"ה) (צ"ד). והיה משבט ראובן ובימיו תמה זכות אבות כמשחז"ל בשבת (שה"ק):
2
ג׳כ"ג סיון בטל ירבעם הבכורים להעלות לירושלים ובט"ו באב ביטל הושע פרדיסאות שעשה ירבעם והניח לישראל לעלות לירושלים (מ"ק ל' ב', ב"ב קכ"א ופתיחתא דאיכה) אמרו חז"ל מלכי ישראל הרשעים היו שבעה, ירבעם וזרעו, בעשא וזרעו, עמרי וזרעו, יהוא וזרעו, מנחם וזרעו, פקח, הושע, וכן מלכי יהודה הרשעים ז' יהורם, אחזיה, יהואחז, מנשה, אמון, יהויכין, צדקיהו (שה"ק), בירמיה ט"ו יולדת השבעה בתנחומא ז' מלכים רשעים יהורם יהואש אחז מנשה כו' א"כ אחזיה יהואחז ט"ס, (עיין בס' בית ישראל הנדפס בל"א והעתקתי בלשון קדש טוב להעתיקו):
3