סדר הדורות, סדר ימות עולם ג׳שי״טSeder HaDorot, Almanac 3319
א׳נבוכדנצר (השני שנקרא בס' זכרונות נ"נ הגדול) כתב שה"ק ק' אמו נקראת שמרעם וכ"נ במ' אחרי מות (לא מצאתי שם) מלך בבל ד' ליהויקים (ירמיה כ"ה) ומ"ש בריש דניאל ג' ליהויקים בא נ"נ לירושלים כי שנה ראשונה של נ"נ מקצתה שנת ג' ליהויקים ומקצתה ד' ליהויקים (צ"ד). ורש"י פי' בדניאל כי נ"נ כבש את יהויקים שנה ב' למלכותו והיה לו עבד ג' שנים, ומ"ש ג' ליהויקים אע"ג שבירמיה כתיב ד' ליהויקים היא שנה אחת לנבוכדנצר היינו ג' למרדו שנאמר (מלכים כ"ד) ויהי לו יהויקים עבד ג"ש וישב וימרוד בו ג"ש ובשנת שלש עלה עליו והיא ח' לנ"נ דאמר מר שנה ראשונה כבש נינוה ב' עלה וכבש יהויקים וג"ש עבדו וג"ש מרד בו והיא י"א ליהויקים ה' שנים קודם שכבשו וג"ש שעבדו וג"ש שמרד בו ואז מת יהויקים תחת ידו והמליך נבוכדנצר תחתיו יהויכין עכ"ל. וכ"כ בד"ה ב' ל"ו. ומלך נ"נ מ"ה שנים (ס"ע פ' כ"ח) (ובוי"ר ר"פ אחרי שמלך ארבעים שנה כדוד) כי בנו אויל מרודך מלך ל"ז לגלות יהויכין (כמ"ש סוף מלכים וסוף ירמיה) ויהויכין גלה ח' לנ"נ (כמ"ש מלכים ב' כ"ד) תחבר ח' שנים אל ל"ז יעלה מ"ה (צ"ד). נ"נ היה גלגול נמרוד תחלתו נ' וסופו ד' וכן נבוכדנצר. ועשה הצלם בכח שמות הקדושים ע"י ציץ של כ"ג שהוציא דניאל בלעו מפיו. כן בימי אנוש הוחל לקרוא בשם ה' שהיו יודעים שמות הקדושים ורצו לבנות המגדל (נע"ח פ' נח). במ' ויקרא פ"ג מעשה בשור שמשכו אותו לקרבן ולא נמשך ובא עני ובידו אגודה קטניות והושיט לו ואכלה וגעש השור והוציא מחט ונמשך לקרבן ונראה לבעל השור בחלומו קרבנו של עני קדמך כו', ואחז"ל כי נ"נ היה בנו של שלמה ממלכת שבא (ע"ל ב"א תתקכ"ח). ואחז"ל שגיירה והקב"ה קרא לו עבדו ובחיותו אכל עשבא כתורין והחריב ביהמ"ק, ומעשה שור הנ"ל היה בבית שני ובא תקונו בשור זה להקריב לגודל פשעיו ודעותיו הנפסדות שאמר אעלה על במתי עב שלא היה נמשך והמחט הם דעותיו הנפסדות ולזאת עמדה לו מצות הצדקה שעשה בעצת דניאל, ואמרו כי שם היה עני שאלולי האכילו היה מת והוא העני האמור שהושיט לו קטניות והכיר בחכמתו ערך השור כי אם לא יעטוש יהיה טרפה ורצה להטיב למי שהטיב לו בפרנסה בחייו ובבוא אל פיו זאת הצדקה הרהר בתשובה ותיכף עטש ונמשך לקרבן במוסר עצמו על ק"ה להשחט ברצונו לתקן שבעים טרפות נגד שבעים שרים (ג"נ):
1
ב׳חרבן נינוה י"א כי היה י"ט שנים קודם חרבן בית ראשון (שה"ק צ"ט ב' וע"ל ש"ב):
2
ג׳בשנה ההיא שנת ג"א שי"ט צר נ"נ על ירושלים וילכדה כמ"ש (דניאל א') ג' למלכות יהויקים, והוליך את יהויקים לבבל גם לדניאל חנניה מישאל ועזריה ואח"ז השיב נ"נ את יהויקים לירושלים ועמד באמונתו ג' שנים כמ"ש ויהי לו יהויקים עבד ג"ש (מלכים ב' כ"ד) וימרד בו (צ"ד). והנה אעתיק לך מ"ש שה"ק די"ט וד"כ ז"ל, יהויקים אחיו של יהואחז בני יאשיה ד' למלכותו נחתם גז"ד של מלכות יהודה (רש"י ר"ס כ"ה) ועלה עליו נ"נ והגלה מיהודה ובנימין ג"א כ"ג ומשאר שבטים ז' אלפים וכלם חכמים גדולים בתורה והביאם לבבל ויהויקים מת בבבל ומגלות זה עד שנחרב ירושלים יצאו מ' שנה (כ"ז בס"ע) כ"ח כסליו שרף המגלה שכתב ברוך יהויכין מלך ג"ח וי' ימים ואז הגלה אותו נ"נ וי"ח אלפים מיהודה ובנימין והביאם לבבל והוליך עמו צדקיהו בן יאשיהו אחי אביו וזה גלות ה' לישראל. וצדקיהו שב מבבל לירושלים ברשות נ"נ ומלך י"א שנה ויהויכין נשאר בבבל, בשנת ט' למלכותו בא חיל נ"נ על ידושלים ובשנת ג"א ש"ח לבריאה היא י"א למלכו גלו לבבל ד"א ת"ר מיהודה ונ' אלף מבנימין ומשאר שבטים ז' אלפים והחרש והמסגר כו'. ואז היה גלות ששי לישראל, חורבן ירושלים היה קל"ז שנים אחר חורבן שומרון. ז' חשוון מן זאת השנה עורו עיני צדקיהו על שעבר על שבועתו כו'. י"ז שנים אחר גלות הנזכר שם נבוזראדן על ירושלים ושרף הבית ולקח כל כלי בית ה' ואוצרות המלך ושלחם לבבל והרג מישראל צ"א רבוא זולת הנהרגים על דמו של זכריה כנראה במ'. והגלה מישראל תתל"ב אלפים וכולם חורי יהודה ובנימין והשאירו בירושלים ששת אלפים ומנה עליהם גדליהו בן אחיקם ובא ישמעאל והרגו. וברחו אלה עם ירמיה (ע"ל ג"א רצ"ח) נגד רצונו ונבואתו למצרים והגלה נבוזראדן זה מא"י יותר מס"ר של בני משה ובניהם (צ"ל וביניהם) ג"כ מבני יונדב בן רכב. וכשהגיעו לנהרות בבל הוליכם הקב"ה וגנזם מעבר לנהר סמבטיון וכל זה נקרא גלות ז' לישראל. ח' שנים אח"ז לכד נ"נ את מצרים וצור עכ"ל. ועתה נחזור לסדר השנים ותראה כמה שגה:
3