סדר הדורות, סדר ימות עולם ג׳תמ״חSeder HaDorot, Almanac 3448
א׳אלכסנדר מוקדון ו' שנים למלכותו (היא ג"א תמ"ח) עלה על דריוש (ע"ל תמ"ב) מלך פרס האחרון וגרשו מארצו ומזמן הזה נחשב תחלת מלכותו למנין שטרות (ע"ז ט' א' ברש"י) אף שתחלת מלכותו היה תמ"ב (וביסוד עולם סוף יוחסין שיתחיל מנין שטרותיהם מאותה שנה שהיא אלף ליציאת מצרים ג"א ת"ן ט"ס הוא וצ"ל תמ"ח) עיין צ"ד באריכות ליישב הרבה מבוכות של בעל מ"ע:
1
ב׳חגי זכריה ומלאכי י"א שמתו תמ"ח (ע"ל תמ"ב) ופסקה הנבואה. וכן עזרא מת אז (צ"ד) ומת משולם בן זרובבל ועמד תחתיו חנניה בנו חכמים דברוהו (ע"ל תי"ג) (סע"ז ויוחסין):
2
ג׳שמעון הצדיק כהן גדול היה משירי אנשי כנסת הגדולה ושמו עדו בן יהושע בן יהוצדק המוזכר בעזרא ג' ובחגי. ויוחסין בסדר תנאים אות ש' כתב ונקרא שמו עדו מזרע יהושע בן יהוצדק כ"ג, כי בתחלת בית ב' היה יהושע כ"ג ויהוצדק בסוף בית ראשון. היוחסין בסה"ד כתב י"א שמו עדו בן יהושע כ"ג ואין נראה זה ביוסיפון. ויהושע הנ"ל היה אחיו של עזרא הסופר (כ"כ ראב"ד ויוחסין ואברבנאל בהקדמה לנחלת אבות ובמשנה שמעון הצדיק) ושמעון הצדיק שימש בכ"ג ארבעים שנה (כדאיתא בירושלמי דשקלים ופ"ק דיומא ט' א' ומנחות פי"ג). והיה האחרון מאנשי כנה"ג (כמ"ש במשנה פ"ק דאבות שמעון הצדיק היה משירי אנשי כנה"ג). (אבל רש"י פי' היה משירי כה"ג לסוף בית שני נקראו שירי כה"ג, וזה אינו נראה כי בתחלת הבית היה שמעון הצדיק ארבעים שנה לבנין הבית, יוחסין בסה"ד). ובעל מ"ע התעורר בזה בב' ספקות, א) כי בכל ספר עזרא ונחמיה לא תמצא שום עדו כ"ג. ב) שלפי דעת קצת לא יהיה שמעון הצדיק דור שני ליהושע בן יהוצדק (ע"ש פכ"ב ופל"ז) שיהיה שמעון הצדיק דור ה' ליהושע בן יהוצדק, וראיה מפ' נחמיה (י"ב) וישוע הוליד את יויקים ויויקים הוליד את אלישיב ואלישיב את יוידע ויוידע את יונתן ויונתן את ידוע ומקובל להם שידוע הוליד את חוניו וחוניו הוליד את שמעון הצדיק, וכ"כ יוחסין מאמר ה' זמן ו' שחוניו בן ידוע היה אביו של שמעון הצדיק וכ"כ במאמר ה' זמן ו', ובד"ס (צ"ל ס"ו ע"ב) (הוא בסדר תנאים אות ש') כתב אחר שמת יהושע היו בניו ובני בניו כ"ג עד שהגיעה הכהונה לשמעון הצדיק עכ"ל, ולפ"ז לא יהיו אנשי כה"ג בזמן ובדור אחד רק לפחות שמונה דורות (צ"ד). ה' דברים היו בימיו, לשון זהורית מלבין, והגורל עלה בימין, ונר מערבי לא כבתה, ואש מערכה דולקת תדיר בכח אלא שבין הערבים מוסיפין ב' גזרי עצים, וכשמת תשש כחה של המערכה, וברכה בעומד ובב' הלחם ולחם הפנים (יומא ל"ט א'). ולא קבל אשם נזיר מימיו חוץ מנזיר אחד יפה עינים (כדאיתא בנדרים ד"ט ע"ש וע"ל ב"א תתקכ"א), ובמדרש שואל למה לא אכלו (ועיין יוחסין בסה"ד), והוא עשה ב' פרות, משה עשה ראשונה, עזרא השניה והוא ב'. ושמעון הצדיק בכל יו"כ היה נכנס עמו מלאך (זקן אחד לבוש לבנים, וכתבו התוספות סוף מנחות (ק"ט) בירושלמי פריך והכתיב וכל אדם לא יהיה באהל אפילו מלאכים שדמות פניהם פני אדם. ומשני דשמא שכינה היתה עכ"ל, וכ"ה בוי"ר פ' אחרי פכ"א) ויוצא עמו, עד שנה שמת נכנס עמו (לבוש שחורים) ולא יצא עמו ואמר מיד שימות בשנה ההיא וחלה ז' ימים אחר הרגל ומת כדאיתא ביומא (ל"ט ב') והוא המקבל הכ"ג (יוחסין), עוד כתב יוחסין (שם מקודם וז"ל) ואחר שמת יהושע כהן גדול היה כפי הנראה שיהיה עזרא כ"ג שעשה הפרה, אעפ"י שנראה בספר עזרא כי בנו של יהושע יויקים ובן בנו שהוא אלישיב ויוידע בן אלישיב ויונתן בנו וידוע בנו כלם כ"ג ולא עזרא, אעפ"י שנראה בתחלת ספר המדע כי עזרא היה כ"ג קודם שמעון הצדיק אינו נראה זה בשום ס' מד"ה וכפרש"י בעזרא כי כל ו' כהנים מזרע יהושע. שמעון הצדיק כ"ג בימי עזרא ואולי היה סגן או ראש בית אב ולא כ"ג כי הפרה כשרה אפילו בכהן הדיוט כו', והניח ב' בנים שמעי וחוניו, (עיין ערוך ערך חוניו) והיה חוניו חכם יותר. בשעת פטירתו אמר חוניו ישמש תחתי ונתקנא בו שמעי אחיו שהיה גדול ממנו ב' שנים ומחצה כו' והלך חוניו לאלכסנדריא של מצרים ובנה מזבח, ומחולקין אי הקריב לשם שמים או לשם ע"ז (מנחות ק"ט ב'). כתב שה"ק דק"א שמעון הצדיק קבל ג"א ת' (וכ"כ ד"כ ודס"ח וצ"ד כתב תמ"ח) ובשנת נ"א תמ"ח ואלף למ"ת וכמו ארבעים לבנין הבית עלה אלכסנדר מוקדון על ירושלים להחריבה והיה אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד ויצעקו אל ה', ויצא אליו שמעון הצדיק לבוש שמונה בגדי כהונה ועמו זקני ישראל, וכאשר ראה אלכסנדר את שמעון הצדיק ירד מעל המרכבה והשתחוה לפניו ויתמהו עבדיו ושריו וירגזו על ככה, ויאמר להם המלך המלאך ההולך לפני בחזיון לילה במלחמתי הוא בדמותו ותארו כאיש הזה, ויכרות המלך ברית עם שמעון הצדיק ויביאהו הכהן וזקני יהודה ירושלים וירא את בית ה' ויאמר ברוך ה' אלהי ישראל אלהי הבית הזה, ויבקש המלך משמעון הצדיק שיעשה לו לזכרון דמות דיוקנו ושישימו אותו בין האולם ובין המזבח וישיבהו הכהן שאסור לנו מאת האלהים לקבל שום פסל או תמונה, אבל זכר גדול מאשר שאלת נעשה לך שכל הכהנים הנולדים בשנה זו יקראו אלכסנדר על שמך, וייטב בעיניו הדבר ויתן המלך זהב לרוב לבדק הבית וישתחו לה' ויצא, ויס"ע והראב"ד ויוחסין כתבו שהכ"ג נדר לו שמיום ההוא והלאה יתחילו מספר השנים למנין שטרותיהם מביאתו שמה. (ועיין מעשה שמעון הצדיק ואלכסנדר בירושלמי דשקלים ופ"ט דמגלת תענית ויומא (דמ"ט א') ורבה פ' שמיני וביוסיפון פ"ב אך שם כינו לשמעון הצדיק בשם אחר וקראוהו חנניה גם עדו, וכתב אברבנאל כן היה מנהגם בבית שני לקרוא לשלמים בשמות רבות בבחינות שונות) (צ"ד). ואז התחילו למנות מתשרי מתחלת אוקטוברי כי הוא בחודש תשרי והסכים שמעון הצדיק על זה כי כן היו מונים ישראל ע"פ התורה שנות השמטה ובריאת העולם בירח האיתנים (יוחסין בסה"ד). אז באו כנענים לפני המלך לשאול ארץ כנען שכבש יהושע, והישמעאלים באו לערער על הבכורה, ומצרים באו לשאול השלל והמלקוח שהוציאו ישראל ממצרים, ולכלם השיב להם גביהה בן פסיסא כהן הדיוט ויברחו מלפני המלך (שה"ק ק', ועיין בחלק שאמר גביהה אני אלך ואם ינצחוני תאמרו הדיוט שבנו נצחתם ולא ידעתי מנ"ל שהיה כהן הדיוט. ועיין גביהה שם כתבתי בשם הערוך שהיה שומר המקדש), וכשיצא אלכסנדר מירושלים יצא אליו סנבלט החורוני עם מקצת ישראל ומבני יהושע כ"ג שנתחתנו עם הכותים שהבריחום עזרא הכהן ונחמיה מבית ה' ושאל מאלכסנדר שיבנו הכהנים חתניו בהמ"ק בהר גרזים וצוה המלך לעשות כן, אז יחלק ישראל חצי העם אחר שמעון הצדיק ואנטיגנוס תלמידו וחציו אחד סנבלט וחתניו והקריבו זבחים חוץ לבית ה' ובדו מלבם חוקים, ובבית הזה כהן חתן סנבלט מנשה בן יהושע בן יהוצדק כ"ג, ואז צדוק וביתוס תלמידי אנטיגנוס היו לראש וזאת היתה תחלת מינות, ועמד בית זה כמו מאתים שנה כי ארבעים שנה אחר בנין הבית נבנה ובשנת רי"ב ג"א תרכ"א החריבו יוחנן בן שמעון בן מתתיהו כ"ג הנקרא הורקנוס (יוחסין בסה"ד) וע"ל ג"א תרמ"ו. וכתב בצ"ד אמנם ביומא פ' בא לו ובמגילת תענית פ"ט שמקדם היה בנוי בית זה קודם אלכסנדר וכאשר בקשו הכותים להחריב בה"מ שבירושלים השיג שמעון הצדיק להרוג הכותים ההם וחרשו הר גרזים ויזרעוהו כרשינין ומלח כו', ומה שכללו מעשה סנבלט והכותים וצדוק וביתוס לזמן אחד הוא רחוק (ע"ל שנת ת"ס). ובשה"ק כ"ג חוניו בן שמעון הצדיק הלך ובנה כמו מקדש באלכסנדריא מצרים והקריב קרבנות (ופליגי אי היה לשם ע"ז או לש"ש כנראה בע"ז פ' ר' ישמעאל וע"ל ג"א תקפ"ה מ"ש בשם יוחסין מאמר ה' זמן ו') ולפי הנראה בנאוהו אח"כ על הר גרזים עם עזר השומרונים כותים וסיעת צדוק וביתוס, ונמשך זה הבית כמו ר' שנים, והסיבה היה כנראה בירושלמי יומא ומנחות שנולדה קטטה בין חוניו ושמעי אחיו על הכהונה גדולה עכ"ל, בדורו היה ר' דוסא בן הרכינס כו' (רמב"ם). ואין נראה (ע"ל דוסא). בזמן שמעון הצדיק היתה אלכסנדריאה שהיא אמון מנוא מלאה מישראל כפלים כיוצאי מצרים ושבעים קתדראות של זהב בבה"כ כדאיתא בסוכה (ע"ל תתע"ד) יוחסין. קבורת שמעון הצדיק בגבעת בנימין בגנת גפן ואילנות ופירות מתוקים (גא"י):
3
ד׳יהושע בן סרק הנקרא בן סירא בן בנו של יהושע בן יהוצדק כ"ג (ע"ל ג"א רצ"ח) היה בדור הזה (שה"ק ק"א בשם שבט יהודה), ובמ"ע פכ"ב כתב היה בזמן שמעון הצדיק כי בסוף ס' ב"ס מזכיר שמעון הצדיק וספר בשבחו שהיה לישראל כאור נוגה. ויוסיפון ס"ג פט"ו יהושע בן שירך שר וגדול על היהודים ולא ידעתי אם זה הוא (ע"ל ג"א תשנ"ז). וביוחסין קל"ח כתב שהיה אחר שנת תקל"ט ואין נראה ואולי רמז על נכדו שהיה נקרא ב"ס והוציא לאור חבור זקנו (צ"ד):
4