סדר הדורות, סדר ימות עולם ג׳תקט״וSeder HaDorot, Almanac 3515
א׳תלמי העתיק התורה ללשון יונית שנת ג"א תקט"ו (ע"ל תפ"ד) ומת תק"ך ל"ו למלכותו. וכתב שה"ק דכ"ג אריסטיאו אחד משרי המלך טולמי פילדולפו בן טולמאי בן לאגי מלך מצרים כתב כל הנמשך מהעתקת תורת משה בזה הדרך וזהו קיצור הקיצור, גולת ישראל למצרים ע"י טולמיאו בן לאגו אבי אשר לקחם מירושלים ומאשור וערי אדום זולת כי בראשונה באו עם המלך פאסמיטיקין אשר מכולם הבחורים שבהם בעלי זרוע סך כמו שלשת אלפים נלקחו להיות במלחמתנו וזקניהם ונשיהם וטפם נתנו במתנה לשכירים ונמכרו זה לזה והחזיקו בהם לעבדים ושפחות, המלך ביום הזה צוה שכל גופות היהודים ההם יובאו למצרים וקנה אותם אשר היו יותר ממאה אלף וישימם לחירות שילכו וישובו לארצם וקצתם מהבחורים בחר לו לנאמנים וישימם בחזקת אשר בכל מלכותו למען יהיו שומרים נאמנים נגד אויביו, וזה היה קצת הדורון ששלח המלך לאלעזר הכהן בירושלים וגם שלח לו שלחן כלו זהב מקשה אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו וב' כדי זהב מקשה וב' כדי כסף ושני גביעי זהב מקשה ובכולם ציורים יפים ונוראים לא נראה כמוהם ונקשרו בציורים ההם מרגליות יפות ונוראות גדולות ובינונות וקטנות כפי צורך יופי הציורים לא נעשה כמוהו לעולם, כי הוא אסף כל האומנים במלאכות האלה מכל מלכותו ועמד עליהם תמיד למען יעשוהו היותר יפה שאפשר באופן שנכנס בהם יותר מחמשת אלפים (חתכים של) מרגליות טובות שהיו שוים חמשה פעמים יותר מדמי שוים של הכלים, והכל שלח עם אגרתו ע"י שלוחו דורון לאלעזר כ"ג לירושלים ומחלה פניו לשלוח לו תורת משה עם ע"ב זקנים מתרגמין אותה מלשון יהודית ללשון יוני, וזה אריסטיאו היה אחד מהשלוחים וכתב ציור מעמד ירושלים והוא, מצב ירושלים על שדרת ההר ועל ההר היכל מוקף שלש חומות גבוהות שבעים אמה ועליהם ענינים תלוים בגובה שחלופי גליהם מתנועעים לכל רוח נושבת ושם מזבח גדול וכו', ההיכל כולו רצוף אבנים של שיש גדולות, ויש תחת הארץ כמו ה' שמיניות מיל מעין חיים בנובע גדול וממנו עולים ובאים בהיכל יאורים קטנים הרבה לצורך העבודות וכל היאורים מלמעלה ומלמטה רצופים בעופרת, ויש תמיד כמו שבעים כהנים בחורים ובעלי זרוע מאד לפי שלוקחים הפרים וכבשים ועזים גדולים ושמנים מאד בידם בקלות ומשימין על שלחנות וזורקים מזה לזה בנקלה, ויש ביניהם שתיקה גדולה שאין קולם נשמע וכולם יודעין מה לעשות בעבודתם ועושין אותה בקלות ומביאי הקרבן הם יותר מק"ן אנשים כמעט תמיד, ויש לפעמים שם הכ"ג אשר זולת הדור גופו הטבעי כאשר הוא לבוש בגדי כהונה והמיטריאה על ראשו דומה לבר אלהין ונותן פלא לכל רואיו ופחד ורעדה, ובגדי כל הכהנים המשרתים הם ארוכים עד כף רגלם, ויש מבצר גדול אצל העיר על ראש ההר נתון במקום גבוה ועליו מגדלים רבים בנויים כלם אבני גזית גדולות ויש בהם שומרים נאמנים כמו ת"ק אנשים ואינם יוצאים אלא חמשה אנשים בכל פעם וזה ברשות קצינם, ואין יוצאין בשנה אלא מעט פעמים ולא יפתחו לשום אדם אלא ברשותו, ומביטים ושואלים בכמה חקירות עם הנכנס, והעיר מקפת כמו מ' ריס ר"ל חלק אחר משבעה חלקים, וחצי מיל, ודרכי העיר חלוקות והם בשפוע ההר ונחלקים כ"א מהם לב' חלקים, עליות שבהם הולכין האנשים קדושים וטהורים, ותחתיות שבהן הולכין עמי הארץ שאינם כ"כ טהורים, וחוצה לה הרים וגבעות וכלן מרעה שמן ודשן, והערביים היושבים על גבולם מביאין סחורות מכל המינים, והירדן משקה הארץ כמנהג נילוס במצרים, ודברתי עם הכ"ג על כמה ענינים ומנהגים מיהודים והשיב טעם עופות ובהמות וחיות טמאות הוא לפי שדורסים והוא כדי להעמידנו רחוקים מפעולתם ולא נקח ממון זולתנו ולכן נטמאו. ומעלה גרה סימן לנו שנחשוב בדבורנו קודם צאתו חוצה מפינו, ומפריס פרסה כדי שנחלוק ענינינו לטוב, וכן שרצים טמאים נבדלים ממנו להיותם בעלי השחתה, וכן משפט העריות והנדות וציצית ותפילין ומזוזות וברכת הנהנין וכן מעשה הקרבנות כולם נצטוינו כדי שנעמוד תמיד על התבודדות בגדולת האלוהות ונהיה מתמידים במעלות המדות ומושכלות. אלעזר כ"ג שלח ע"ב זקנים חכמים ונבונים עם התורה אל תלמי המלך ועמהם אגרתו החשובה וקבלת הדורונות ותשואת חן, הביאו התורה לפני המלך כתובה באותיות מוזהבות על קלפים דבוקים יחד באופן שא"א לבחון מקום חבורם יחד, ויקבלם המלך בשמחה ויצו שיאכלו אתו ז' ימים רצופים ובכל יום שאל מהם פתרון חידות ומשלים בכתוב בספרו באורך וכולם השיבו כראוי וכרצון המלך אשר תמה מאד מחכמתם. אח"כ הובאו על אי דרך שפת הים רחוק מאלכסנדריאה כמו מיל ונתנו לכ"א מהם חדר ובכל יום היו באים באשמורת הבוקר לשאול בשלום המלך ולברכו ושבים לחדרם ומתפללים ואח"כ אוכלים ומעתיקים עד שעה תשיעית ויוצאים לרוח היום על העידון כי היה להם שם כמו גן עדן ובל ההכנות המצטרכות להם היה לרוב, והשלימו העתקה בע"ב יום ואח"כ קראו לאלה הזקנים יחד וכל היהודים במלכותו ויקרא באזניהם נוסח ההעתקה ויישר בעיני כולם, וישלח הזקנים עם מתנות רבות וכסף וזהב הרבה להקריב קרבנות על שמו בירושלים, ועיין במגילה בבבלי וירושלמי ומכילתא פרשת בא מעשה בתלמי שכנס ע"ב זקנים, ופ"ק דמס' סופרים אומר ה' זקנים כתבו לתלמי התורה יונית והיה היום ההוא קשה כיום עשית העגל, ובסוף מגלת תענית אומר ח' בטבת נכתבה התורה יונית בחיי תלמי והחשך בא לעולם ג' ימים. ואין הכרע אם ההעתקה היתה רק חמשה חומשי תורה או כל מקרא כי לפעמים תורה רומז לכל המקרא, ומדברי פילון היהודי נראה שאינו אלא החומש. וכתב ראש חכמיהם בס' עיר אלהים סט"ו פי"א וי"ג היונים והמצריים שנמצאו אז היו שונאי ישראל באופן שבזדון וי"ל בשגגה זייפו איזה דברים ומהם באו השנויים בכל ההעתקות שיצאו מהם אבל הנוסח שביד העברים היום משובח מכולם, וכ"כ בס' י"ח פמ"ג ומ"ד ובפ"י מזמור מ':
1