סדר הדורות, סדר ימות עולם ג׳תתכ״הSeder HaDorot, Almanac 3825
א׳אחר הדברים האלה שלח נירון קיסר עליהם שר צבאו אספסיינוס ובנו טיטוס, (כ"כ יוסיפון כמה פעמים כי טיטוס הוא בנו, ובספרי פ' האזינו בפ' אשר חלב זבחימו יאכלו כתב בן אשתו של אספסיינוס) והעלו עמם עם רב אשר לא יכופר, ואגריפוס היה עם הרומים, ואז נמשח יוסף בן גוריון הכהן למשוח מלחמה ויך ברומיים מכה רבה וגדולה אשר לא נהיית אז ברומיים כמותה. עד לאחר ימים הכו הרומיים את כל עמו לפי חרב, ואת יוסף הכהן הנ"ל שלח אספסיינוס אסור בזקים לרומי, גם את אגריפוס ובנו מונבז הוליך אספסיינוס עמו כאשר עלה מירושלים לרומי להתקסר שם באמרו אולי ינטו אחרי אחיהם היהודים וימרדו בו. ולימים אחדים הלשינו על אגריפוס לאמר שחשב לבגור בו וכי שלח לירושלים מכתב על ככה, ויקצוף אספסיינוס עליו וימת אותו ואת מונבז בנו לפי חרב ג' שנים ומחצה קודם החורבן והיא שנת ג"א תתכ"ה. בשנה ההיא נשא הקיסר אספסיינוס את ראש יוסף הנקרא יוסיפון הנ"ל מבית הכלא ויט אליו חסד ככתוב ביוסיפון פע"ח. אחר הדברים האלה בהיות בירושלים ג' פריצים יוחנן הגלילי, אלעזר בן ענני, ושמעון הפריץ, היה שם חרב איש ברעהו ובאחיו גם בהיכל ה' נעשה ביניהם הרג רב, גם בשעה שהכ"ג מקריב עולות וזבחים, ויתערבו דם הצדיק בדם הרשע והיה הדם בתוך היכל ה' כאגם מים. גם בסיבת הפריצים יצא אש בעיר ותאכל סביב אלף ות' בתי אוצרות שהיו מלאים מזון ומחיה לעת מצור שהיה מחזיק לר' אלף נפשות כ' שנה כאשר שיערו הזקנים ואנשי אמונה שהיו אז בירושלים כולם נשרפו במלחמות הפריצים (יוסיפון פע"ט ובפ' הנזקין). והיה אז בירושלים דבר חרב רעב שרפה. ובכל זאת לא נכנעו הפריצים והרעו מעללם יותר מבראשונה. שמעון הפריץ הרג ג' בני אמיתי הכהן החסיד לעיני אביהם ואחר זה הרג גם אותו, גם את חנניה כ"ג צוה להרוג ביום ההוא וישליכו את פגרו על פגרי אמיתי ובניו, גם את הסופר ארסטיוס הנאמן עם י' צדיקים מבני משפחתו וכ"ח חכמים זולתם צוה שמעון הפריץ להרוג בעת ההיא, יוסיפון פפ"ט (צ"ד):
1
ב׳מנחם בן סרוק סופר נאמן בשער ירושלים, חבר ספר שרשים והוא פירוש המלות (ש"י). כתב מספר המתים אשר הוציאו מן העיר מן שער נחל קדרון קט"ו אלפים ותת"ח נפשות שועים ונכבדים מיקירי ירושלים אשר כולם מתו בזמן צרות הפריצים מלבד אשר הוציאו משאר שערי העיר והמושלכים מעל החומות, וישביע טיטוס את ראשי היהודים הבאים אליו להמלט מרעות הפריצים לאמר לו מספר המתים ברעב והמלחמה הנודעים מעת באו לצור על ישראל והיה מספרם שש מאות אלף ואלף ותקע"ה מלבד המתים בדעת הפריצים, ובכל זאת הפריצים הקשו ערפם ולא שמעו אל יוסף הכהן ולא הניחו אנשי העיר לעשות שלום, יוסיפון פצ"א (צ"ד),
2
ג׳ר' זכריה בן הקצב הכהן ור' זכריה בן קבוטל הכהן היה סמוך לחורבן (יוחסין):
3
ד׳כ"ג ששמשו בבית שני (ע"ל ג"א של"ז) היו יותר מש' כהנים, צא מהם מ' ששמש שמעון הצדיק ופ' שנים יוחנן ג"כ וי' שנים יוחנן בן נרבאי וי"א שנים אלעזר בן חרסום מכאן ואילך חשוב שכ"א לא הוציא שנתו. בירושלמי פ"ק דיומא במקדש שני היו כ"ג נוטלין בדמים וי"א שהיו הורגים זה את זה בכשפים שמשו בו פ' כ"ג וי"א פ"א וי"א פ"ב וי"א פ"ג וי"א פ"ר וי"א פ"ה. ובס' שערי ציון שחבר ר' יצחק דלטים אלו כ"ג ששמשו בבית שני, עזרא יהושע בן יהוצדק יהויקים אלישיב יהוידע ידוע חנניה, ואז לקחו הכהונה מנשה ואחיו הונא, שמעון ישוע אחיו חנניה בנו יוחנן בנו שמעון יתוב מן הגליל חשמונאי מתתיהו בנו יוחנן בנו שמעון אחיו יהודה אחיו אלעזר אחיו יונתן אחיו יהודה בן שמעון הורקנוס ינאי יששכר איש כפר ברקאי אלכסנדרוס והורקנוס אנטיגנוס אריסטובלוס הורקנוס אחיו בן יוחנן בן חננאל בן מתתיהו אלישיב יהוסף ענניה יועזר יוסף בנו יחזקאל ענן יהושע בן גמלא טובלוס בן הורקנוס חננאל בן יונתן אלידעני שמעון הגדול יוסף בנו חנניה ישוע ישמעאל שריה שמנה בני קמחית יונתן היובלוס חנמאל מתתיהו בן פנחס ישמעאל חנמאל המצרי ישמעאל שמעון יוחנן יחזקאל פאבי ישמעאל בגו טבאי יהודה בנו ענני אלעזר בנו פאבי בן פניאל איש שדה אלישע ישמעאל בנו הנהרג ע"י טיטוס ע"כ, ואני לא ידעתי מנין לו. וכמעט כאלה השמות ראיתי בקרוניקי שלהם (שה"ק כ"ו):
4