סדר הדורות, סדר ימות עולם ד׳תער״זSeder HaDorot, Almanac 4677
א׳רב יעקב בר רב נטרונאי ר"י שבסורא הנ"ל מת תרע"ז ודוד בן זכאי ר"ג הקים לר"י בסורא מר רב יום טוב כהנא בר מר רב יעקב אע"ג דהוי אורג הואיל ולא הוי תמן רבנן כולי האי אחר רב יעקב בר רב נטורנאי הנ"ל ומלך י' שנים מן תרע"ז עד תרפ"ז. וכתב רש"ג יוחסין ובתריה רצו רבנן לבטל למתא מחסיא ולמתייה מאן דמשייר לפומבדיתא ולבסוף אסכימו למסמך למר רב נתן אלוף אחי אבינו בריה דמר יהודה גאון אבינו בשם גאונות מחסיא כי היכא דלא ליבטל שמא ואדהכי נח נפשיה ואתייה דוד נשיאה למר רב סעדיה כו':
1
ב׳כתב יוחסין אחרי אגרת רש"ג ענין גלות עוקבא שהוא מזרע דוד שבא מאפריקי ונהג שררה בבבל שנים רבות והיה ר"י בימיו מר רב כהן צדק בפומבדיתא מ' שנה (מ"ש מ' שנה אולי ט"ס הוא) עד שנפלה קטטה ביניהם על רשות כרסאין מפני שבראשונה היו נוטלין רשות כרסאן מפומבדיתא וכל הנאה שתבא ממנה לפומבדיתא הגיע ובקש רב עוקבא להשיב הנאתה אליו ומנעה רב כהן צדק והיו לו עוזרים יוסף בן פנחס וחתנו נטירא עם קצת פנות הדור עד שהוציאו עוקבא מבבל וגלה למקום הנקרא קרמיסין דרך ה' ימים במזרח בבל ובעת ההיא עמרם בן שלמה ר"י סורא, וישב עוקבא בקרמיסין עד שיצא מלך בבל לטייל בקרמיסין מפני שיש בה מים גנות פרדסים וכל כרכום שבבבל ממנה הוא בה, וחוץ ממנה כמו חצי מיל מקום הנקרא שפדאן ויש בו בנין יפה וכשיבא המלך לשם בו היה מטייל והיה בו בית א' גבוה שיעור ב' קומות והיו בו ב' צורות אחד של מלך ואחד של פלגשו ובתחתיתו דמות סוס חלול ויצאו מים מן ההר ויכנסו בו ויצאו מפיו, והיה המלך בכל יום ויום יוצא לאותו מקום לטייל והיה עוקבא מכוון אותה שעה ועמד לפניו ומברך אותו בדברים ערבים ובשירים נאים וכך היה עושה לו בכל יום ויום עד מלאת לו שנה, וסופר המלך כותב שיריו ורבדיו בכל יום ויום וראה שמה שאמר היום אינו אומר למחר פעם אחרת וכן עשה כל השנה מראשה ער סופה, לאחר מלאת השנה הגיד הסופר למלך שלא היה עוקבא שונה הדבר מראש השנה עד סופה, ובקש ממנו המלך שיתן סימן לדבריו כי לא האמין בדבר הביא פנקסו ושירי עוקבא כתובים בו ואין בו דבר שנוי ומשולש וצוה המלך שיכנס עוקבא לפניו, כשנכנס א"ל המלך שאל מה אתן לך ושאל ממנו השבתו על כנו וכתב לו המלך מכתב כשאלתו, וכיון ששב היה קשה הדבר על נטירא ועל יוסף בן פנחס והנלוים עמהם והיו מדברים עליו אל המלך עד שצוה המלך שיצא והגלה אותו פעם שנית, וכתבו עליו מכתב מעם הארץ שלא יכנס בכל מלכות בבל לעולם ואם יכנס יחרם כל רכושו, ולא נשא אותו ארץ מכל ארצות מזרח ויצא אל המערב ונשארה השררה כמו ד' ה' שנים בלא ראש, עד שהיה קשה הדבר מאד ודברו על דוד בן זכאי שהוא בן דודו של עוקבא נשיא שעבר שיעשו אותו ראש גלות. והיה כהן צדק שהוא ר"י פומבדיתא קשה עליו הדבר שלא רצה בשררות דוד בן זכאי לפי שהיה קרובו של עוקבא ר"ג שעבר, אבל ר"י סורא הנהיג אותו על עצמו וכתב לכל אנשי ישיבתו לתלמידים ולתנאים שבה שיברכוהו ויכתבו לו על נפשם וינהיגו אותו לראש עליהם, ועשו כאשר צום והלכו כלם לקראתו עד שהגיעו למקום אחד הנקרא קצר בדרום בבל בינו ובין סורא ז' מיל והוא מקום דוד בן זכאי ארץ מולדתו וברכוהו והנהיגו אותו ראש עליהם. ואם כל זה היה ממאן כהן צדק ר"י פומבדיתא ואינו רוצה בדבר עד ג' שנים, והיה שם אדם א' מאור עינים נודע בנסים ראש כלה נסי נהרואני והיה נכנס ביניהם בדרך שלום אולי יוכל להנהיג אותו על ישיבת פומבדיתא שיתרצה בו כהן צרק ר"י, עד שהלך לילה אחד והיה פותח כל מנעולי בבל בשם ופתח באותו הלילה י"ד מנעולים עד שהגיע אליו ועמד על ראשו ומצא אותו גורס בחצי הלילה. כיון שראה אותו כהן צדק חרד לקראתו ושאל אותו על עסקי ביאתו, וא"ל חי נפשך אדוני לא הגעתי אצלך עד שפתחתי י"ד מנעולים, א"ל מה רצונך עכשיו, א"ל בקשתי שתברך ר"ג ותנהיגהו על עצמך השיבו שיעשה כדבריו, ויצא משה נסי אל ר"ג והודיעו וקבע לו זמן ביום אשר יבוא בו וחזר אצל כהן מורה צדק והודיעו הזמן, אז צוה הכהן צדק לכל תלמידיו ולבני ישיבתו וכל אשר היו עמו להקהל ולעמוד על נפשם ולצאת לקראת ר"ג, יצאו לקראתו אל המקום הנקרא צרצר מהלך חצי יום מבבל, כיון שהגיעו אצל ר"ג והנה גם הוא בא במחנה כבד מאד ועמו כל תלמידיו וכל הנלוים אחריו וכבר הכינו לו חצר בכפר ידוע בארץ עתיקא להיות בה, וכשהגיעו לשער מדינת בבל היו אומרים שירים ערבים ופזמונים נאים עד שבאו אל החצר אשר הכינו לו, ונכנס ושכן בבבל הוא ואנשיו ונשיו וכל נפשות ביתו, ואחר ה' שנים מת ר"י סורא ומלך אחריו מר האי בר קיומי, והוא היה ראש דורו באותו זמן ונהג ישיבת סורא כ' שנה ומת, וכהן צדק ר"י פומבדיתא עודנו חי וכשמת ר"י סורא נשארה ישיבת סורא גלמודה והיה ר"ג מתיעץ מי ינהיג בה ונמלך לבו על רבינו סעדיה פיומי ועל צמח בן שהין כי הוא היה בר אבהן ובר אוריין, ושגר ראש גלות אל נסי נהוראני להיות ראש ישיבתן וא"ל לא יתכן כי ר"י נקרא נהורא דעלמא והוא חשוכא דעלמא, א"ל מה תראה בדבר זה א"ל כל אשר חפצת עשה הודיעו ר"ג מה שבלבו לעשות וכי נפלה עצתו או על רב סעדיה או על צמח בן שהין, השיבו נסי שינהיג צמח בן שהין ולא רב סעדיה אע"פ שהוא אדם גדול ומופלג בחכמה אינו מתירא מאדם בעולם ואינו מסביר פנים לשום אדם בעולם מפני רוב חכמתו ורוח פיו ואריכות לשונו ויראת חטאו. א"ל ר"ג כבר נפלה עצתי והסכמתי על רב סעדיה פיומי, השיבו נסי עשה מה שאתה חפץ כי בתחלה הראשון שישמע לדבריו וישב לפניו אני הוא ואני אהיה ראש הרוצים בו, הנהיגוהו אותו שעה בפני כהן צדק ובפני תלמידים ישיבת פומ' ומינוהו להיות ר"י סורא, ולא היו ימים מועטים עד שנפלה קטטה בין ר"ג ובין רב סעדיה. (ע"ל תרפ"ז):
2