סדר הדורות, סדר ימות עולם ד׳תת״לSeder HaDorot, Almanac 4830
א׳רבינו גרשום (הזקן שה"ק דמ"ב א') מאור הגולה צרפתי (בן רבינו יהודה) מת ד"א תת"ל (יוחסין בתחלת דורות אחרונים) וביוחסין בסדר הקבלה להרמ"א כתב שהיה תק"פ לאלף ה' הוא טעות בודאי, כ' השה"ק שם ובמרדכי פ"י דשבת נראה שהיה במגנצא. וראיתי בקונטרס ישן שמת תתכ"ח, ובקונטרס אחר ראיתי שהיה תשפ"ח ורבינו ליאון הגדול היה רבו, וראיתי בשערי דורא בדין ריחא מילתא אומר וכן פסק ריב"ש כהן צדק רבו של ר"ג מאה"ג המכונה לויטו, ודע כי לא נתפשטו גזירותיו אלא עד סוף אלף ה', כנראה במהרי"ק סק"א בשם רשב"א. רבינו שמשון בר' יצחק. ורבינו יהודה הגדול ראש הנהרגים לקדושת ה', ורבינו יהודה הכהן בעל ס' הדינין היו תלמידי ר"ג מ"ה. כנראה במרדכי דשבת פ"י וב"מ פ"א עכ"ל, ובת' מהרש"ל סכ"ט ר"ג מאה"ג קבל מרב האי ונפטר ת"ת. ור"ג מאה"ג מסר לרבינו אליהו הזקן שיסד האזהרות בעל אחותו של רב האי גאון ואחיו של רבי יקותיאל. (ובהג"ה בס' שרשים אות ק' כתב קבלתי שר"ג מאה"ג היה אשכנזי), בדור הזה היו ר' יצחק סגן לויה (בר אשר, יוחסין מאמר ד' בתחלת דורות אחרונים) מגרמיזי רבו המובהק של רש"י כנראה בפ' ראוהו ב"ד גבי התוקע לשיר, רבי יעקב ברבי יקיר היה רבו של רש"י כנראה במרדכי בברכות פ' אלו דברים וזהו שקראו לפעמים מורי הזקן וזה היה תלמיד ר"ג מאה"ג (שה"ק מ"ב רע"א) ור' יונה בר' מרינוס היה רבו (ע"ל תת"מ) ר' יצחק בר' יהודה אשכנזי היה רבו של רש"י והיה מופלג בחכמה ונראה בהגהה הרמב"ם ה' חמץ ומצה פ"ח שקבל מר"ג מאה"ג (ש"ק מ"ב ע"ב). ורש"י פ' המצניע בשם ר"י בר"י שאמר משום רב האי. אולי זה הוא. ובתשו' מהרש"ל סי' כ"ט רבו של רש"י ר"י בר"י הנקרא מ"צ:
1
ב׳ר' שלמה (בר' יהודה ספרדי בן גבירול חכם ומשורר (רבו של רש"י, יוחסין שם) היה בסרגוסה ונפטר בבלונצה (ע"ל ד"א תתקל"ד שקבורתו בעיר ביבול) היה חכם גדול ומדקדק ומשורר נפלא וחכם בלשון יון, ותוגר אחד לבש קנאה עליו מרוב חכמתו והרגו וקברו בגן שלו אצל אילן תאנה והתאנה חנטה פגיה קודם זמנה ועשתה תאנים גדולים ויפים מאד ויתמה עם הארץ וישמע המלך ויתמה וישאל לתוגר האיך החכים על האילן להקדים פירות כ"כ ונאלם והמלך הפציר בו מאד ולא הודה מאומה. ויצו המלך לתן לו יסורים עד שיודה מה עשה לאילן, ולבסוף הודה איך שהרג ליהודי וקברו שם אצל התאנה ומאמין שלזכות הנקבר מבכר הפירות כו', ותכף צוה המלך ויתלוהו עליו, נפטר ד"א תת"ל (שה"ק ל"ט ב') ועשה אזהרות כולל תרי"ג מצות במחזור ספרדיים בשבועות, כתר מלכות שירים לכל יום נדפס בתפלות אשכנז, מקור חיים פילוסופים כ"י, שירים וזמירות לכל השנה ד"ק ש"ה, תיקון מדת הנפש שכ"ב:
2
ג׳ר' משה הדרשן מנרבונה רבו של רש"י ומביאו הרבה פעמים, ובפי' ד"ה אומר וכן פירש לי רבינו שלמה בן אחיו של ר' משה דרשן. והיה רבו של הערוך, כ"כ ערך הקצר ר' משה הדרשן מנרבונה שנה לנו (שה"ק ד"מ סע"ב) ובערך קץ קבלתי מר' משה הדרשן מעיר נרבונה, ומגדולי תלמידי ר' משה דרשן היו ר' זרחיה הלוי בעל המאור (ע"ל תתק"י ותתק"א וצ"ע) ור' משה העניו, ור' משה בר יוסף בן מרן הלוי, ור' לוי ב"א של ר' יצחק. והגדול שבכולם ר' אברהם בר יצחק ואליהו נראה בבית מדרשו מעיר מנפלייר (ע"ל תתקנ"ח) שבפרווינצה. והיה חותנו של ראב"ד ונקרא אב"ד חכם וחסיד, חבב ספר האשכול והיה מקובל גדול, ואולי אל זה כיון הראב"ד בה' סוכה פ"ח שאמר כבר הופיע רוח הקדש בבית מדרשנו מכמה שנים (שה"ק ד"נ א) והראב"ד. ור' משולם בר' יעקב. ור' שמואל בר' משה, ור' שמואל בר דוד, ור' משה בר' יהודה מבשיש, ור' יונתן הכהן, והרב ר' שלמיה, כל אלו הנ"ל היו תלמידי רבי משה הדרשן והיו בדור זה. (יוחסין מאמר ד' תחלת דורות אחרונים) ועיין לקמן תתקס"ה שקצת מאלו מתו אז וצ"ע:
3
ד׳רבינו שלמה הספרדי היה בדור זה. מזכירו הראב"ע הרבה פעמים. ובפ' בראשית קוראו בעל שיר השקולים, ובפ' תרומה מזכירו בשם רש"י, הוא ט"ס, ויכול להיות שהוא בן אחיו של ר' משה דרשן הנ"ל. אמנם בקצת מקומות מביא ראב"ע ממש לשון רש"י על שם רבינו שלמה ואולי זה הוא (שה"ק דמ"ב ע"ב), בתוס' מנחות (מ"א ב') ר' שלמה ספרדי יסד פייט שש מאות לפ' שלח לך:
4
ה׳רבי יהודה (הרב הנשיא) בר ברזילי (ברצלוני מפרוינצא) וזהו אברצלוני הנזכר בפוסקים, חבר ס' יחוס כשר (וס' העתים). שה"ק דמ"ב ע"ב ונ"ד ב' מובא בתוס' פ"ק דברכות, ותקון שטרות, ע"ת תשב"ץ סי' ו'. ארון העדות דרשות:
5
ו׳ר' יוסף טוב עלם היה בדור זה. ורש"י וסמ"ג מביאין ראי' ממנו, חבר ס' בן פורתא על הדינים, ושו"ת, וי"א שחבר הלכות גדולות. (ע"ל תתס"ה):
6