סדר הדורות, סדר ימות עולם ד׳תתס״וSeder HaDorot, Almanac 4866
א׳ר' נתן בעל הערוך ראש ישיבה ברומי מת ד"א תתס"ו. ע' יוחסין בתחלת דורות האחרונים, וכתב השה"ק דמ"א ע"ב ושם משפחתו עכו ומביא בספרו רבינו חננאל ורבינו נסים ורש"י מביאו (פ"א דשבת די"ג ב' בספר הערוך מצאתי משונה טומאה זו). וראיתי ס' הערוך כ"י ישן נושן עם ב' שיריו שחבר. וכתב שהשלים החבור ט"ו לירח נ' שנת ד' תתס"ה אלף ל"ג לחורבן (וט"ס או צ"ל תתס"א או ל"ז לחורבן וק"ל) אלף תי"ג לשטרות (א"כ הוא ד"א תתס"א) ובשיר השני מודיע שנולד לו בן וקראו יחיאל ומת בן ל' יום, והב' בנימן ומת בן ח' שנים, הג' שבתאי ומת בן ג' שנים, הד' לא זכה למולו, וראשון לכלם היה ראובן שאז היה חי. ואומר כי בשנת דתתס"ב הוא ואחיו ובית אביו עשו כנסת בביתם עם מקוה מים חיים שהיו יכולין לנקות המים ובלילה אחד שבים ונותן תודה מהכל, ויכול להיות כי ר' נתן שמביא רש"י בפי' דה"י בבנין הבית הוא זה. ואם תראה בספרו בערך עד (השלישי) נראה כמעט שהיה אז כמו שנת ד"א תשצ"ח. בהגהה דמרדכי דשבת פ"י אמר נשאלה שאלה זו ברומי מן מר שלמה למד דניאל ומר אברהם אחים בני מרנא ורבנא רב נתן גאון שחבר ס' הערוך, ושם אומר שהיה ממשפחת יצחק, והשיבו שכבר נשאלה שאלה זו בבית מדרשו של מר יחיאל גאון והשיב בשם רבי יעקב גאון ריש מתיבתא דרומא דמנהג כשר הוא להיות המילה סניף לקריאת התורה ולתקיעת שופר, וראיתי בס' האמונות כי זה רבי נתן בעל הערוך היה חכם בכל חכמות ובקבלה, ובהגהה שאחרי הרמב"ם ה' גירושין מזכיר את ר' נתן בעל הערוך ורבינו אברהם אחיו ורבינו יחיאל בנו. וראיתי בקונטרס ישן נושן שזה הרב לקח לאשה בתו של ר' חננאל גאון ולא ידעתי אם היתה בתו של ר"ח גאון שבדור ראשון או רבינו חננאל מרומה הנזכר בהגהה ה' המץ ומצה מרמב"ם פ"ה ומקומות רבים. ומביא בערוך כמה פעמים ואבי רבינו יחיאל פי'. וע"ש ערך רק מ"ש בשם אביו ובשם אחיו ר' דניאל. ובע' קרש כתב ר' משה בלפו מן בארו פירש, כתב מהרש"ל בת' סי' כ"ט רבי נתן בעל הערוך קבל מר' חננאל ור' יקותיאל אחיו של ר' אליהו הזקן. רבי משה הדרשן הי' רבו של בעל הערוך (ע"ל תת"ל):
1
ב׳וכתב שה"ק ל"ג ב' כי ב' וג' דורות אחר רבינו הקדוש נמצאו חכמים רבים שחברו ספרים ולא נודע שם המחברים שכתוב בהם שחברו בשנת אלף תכ"ז (צ"ל אלף תקכ"ח) משהוכתה העיר בימי צדקיהו שהוא אלף י"ז (צ"ל אלף תי"ח) להפסקת נבואה (שהיתה ג"א תמ"ח) ואלף כ"ג (צ"ל אלף ל"ח) לחורבן בית שני וד"א תתס"ו ליצירה. ואזכיר מהם קצתם. פסיקתא. מ' חזית, מ' תהלים, מ' תמורה, שעור קומה, פרקי היכלות, משנת משכן, דרך ארץ רבה וזוטא, מס' סופרים שכתב הרא"ש ה' ס"ת שחובר אחר חתימת התלמוד, אבל רבתי, פרק כלה, סדר עולם, ברייתא של ל"ב מידות, מ' שמואל, פרקי אליהו, וכיוצא לאלה רבים, וראיתי בס' רוקח שמחבר סדר עולם היה נק' יוסי כמנין תיבת מאדם שהוא תחלת הספר ההוא, שעולה פ"ו עם הכולל:
2