סדר הדורות, סדר ימות עולם ד׳תת״קSeder HaDorot, Almanac 4900
א׳ ר' יהודה הלוי (בר' שמואל הספרדי (שה"ק), וכתב בת' חות יאיר דרכ"ב א' וקבלתי שהוא ר"י חיוגי שהיה המדקדק הראשון חבר ס' אותיות וס' הנוח) חכם מופלג בכל חכמות חיבר ס' הכוזרי (ע"ל תתקל"ד) נחמד ויקר מאד וחכמות רבות נכללין בו, וכתב ס' מאור עינים פל"ו שהוא מלא ברכת ה' בדעות אמתיות אשר כל יהודי נאמן בבריתו יאות לו ללמדו לעצמו ולבקש שיכתב על לוח לב כל אחר מבניו ותלמידיו עם צווי ואזהרה השמר פן תעזוב את הלוי עכ"ל, והיה בזמן הראב"ע ומביאו פ' יתרו שאלני ר"י הלוי, י"א שהיה חמיו של ראב"ע כ"כ מ"ע פמ"ב, וי"א שהיו בני ב' אחיות (יוחסין מאמר ד' בתחלת דורות האחרונים), והיה שנת ד"א תת"ק כנראה בכוזרי ח"א סמ"ז (ומ"ש שם ת"ק הוא ט"ס וצ"ל תת"ק) ועיין מ"ע שם שכתב שאפשר שמלך כוזר לא היה ולא נברא אלא כולו דרך המצאה וחכמה. וי"א ששני ר"י הלוי היה, ראשון הממציא הספר היה שנת ת"ק, והשני מיוצאי חלציו שהוציא לאור חבור זקנו היה שנת תת"ק (צ"ד) (ע"ל תמ"ח לאלף ד') כתב שה"ק ד"מ ע"ב וראיתי בס' האמונות כי מעשה מלך הכוזרי עם החבר היה אמת, ושם החבר היה ר' יהודה אלמנגרי, והמלך הנזכר נתגייר ע"י החבר כמו ת' שנים קורם זמן ר' יהודה הזה, והחבר ההוא כתב כל המאורע בלשון כוזרי ור' יהודה העתיקם בלשון ערבי ור' שמואל בן תבון העתיקו בלשון עברי. ויש העתקה אחרת שעשה ר' יהודה בן קרדינאל ואינה כ"כ שלמה, כתב בס' יוחסין שר' יהודה הלוי היה בן נ' שנה כשהלך לא"י כאשר כתב בפיוטיו, וקבלתי מזקן אחד שבהגיע ר"י הלוי אל שערי ירושלים קרע בגדיו והלך בקרסוליו על הארץ לקיים מה שנאמר כי רצו עבריך את אבניה ואת עפרה יחוננו, והיה אומר הקינה שהוא חבר האומרת ציון הלא תשאלי כו', וישמעאל אחר לבש קנאה עליו מרוב דבקותו והלך עליו בסוסו וירמסהו וימיתהו, ובשפתי ישנים כתב ר' יצחק הסנגרי חבר הכוזרי ואח"כ מצא אותו ר' יהודה הלוי העתיקו בלשון ערבי ור' יהודה אבן תבון העתיקו ללשון הקדש כו', ומזכירו סתם ר' יהודה הלוי, ובשער בת רבים מזכירו בפי' ר' יהודה בר' שבתי הלוי היה בשנת ד"א תת"ק, וחבר פייט אדון חסדך למגילת אסתר בחרוזות יפים ופי' בלשון אטליא, ואומרים אותו הספרדים והלועזים בפ' זכור, וחבר ס' בן זקונים שירים, וס' מלך רב, פלפול בין החכמה והעושר במשלים וחרוזות, וס' מנחת יהודה מאיש א' שהיה שונא לישא אשה, בחרוזים נאים, ושירים וזמירות לכל השנה. כתב שה"ק דק"י סע"ב בימי הרמב"ם ורש"י שהיה בשנת כמו ד"א תת"ק וכמו תתק"פ לחורבן (לפ"ז היה ד"א תת"ח לבריאה, אבל זה אינו שכתב בימי רמב"ם ורש"י שהיו אח"ז הרבה ולדעת תשו' מהרש"ל נולד רש"י ד"א ת"ת ע"ש). היו גזרות רעות על כל ישראל בד' כנפות הארץ כו' (ע"ל תתק"א) וד"א תתק"ו ותת כ"ג ותתקל"ט (אולי צ"ל תתקכ"ג ע"ש) ותתק"מ. ע"ש:
1