סדר הדורות, סדר ימות עולם ה׳אSeder HaDorot, Almanac 5001
א׳הר"מ מקוצי הוא ר' משה בר' יעקב בעל הסמ"ג תלמיד ר' שמשון ור' יהודה חסיד, ר' שמשון בר' אברהם מקוצי הנקרא שר מקוצי היה גיסו של סמ"ג וקבל סמ"ג ורמב"ן מגאונים שקדמו להם כמו ד"א תתק"נ. ושניהם היו ספרדים. והיה הרב בעל הסמ"ג תחלת אלף הששי כנראה בהקדמת סמ"ג, ור' יהודה מפרישי היה רבו כנראה במהרי"ק סע"ג. וראיתי בספר שערי ציון שהשלים חבורו ה"א מ"ב, ובלאוין סי' קי"ב כתב והארכתי בדרשות בגלות ירושלים בספרד תתקצ"ו. בלאוין בדיני תולדות אבות מלאכות אמר לי ר' יהודה בר' יצחק כי רבו ר' יצחק בר' שמואל. בלאוין סע"ה אומר כ' מורי כי מעשה בא לפני זקני הר"ר יהודה והרב ר' יוסף אחיו, בעשין בה' נט"י נראה שעמד ימים רבים בצרפת. לאוין סע"ח אומר אבי אמי ר' חיים בר' חננאל הכהן. בעשין סכ"ז כתב ר' שמחה דויטרא זקננו. לאוין סקי"א אומר וכן ראיתי גיסי ר' שמשון בר' שמשון שהיה מנהיג לבתו לטבול אף בחורף בזמנה אעפ"י שלא היה בעלה בעיר. בעשין סי' קע"ג אומר בשם ר' שלמה בר' אשר הלוי, עשין סרל"ד אומר והרב ר' יעקב אחיו מר' שלמה מדריווש, וסרמ"ה ר' משה מפונטריקה. סוף הספר מזכיר ר' מתתיה מקרטש. (שה"ק דנ"ה א'):
1
ב׳ר' יצחק בעל אור זרוע מויאנה בר' משה חכם גדול ונקרא ריא"ז, (שמעתי שהיה מסופק בשם עקיבא אם בא' או בה' בסופו ובא לו בחלום פסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה ס"ת ר' עקיבה, וע"ש זה קרא ספרו אור זרוע) והיה תלמיד ר' יהודה מפרישי, כנראה במהרי"ק סצ"ו, ותלמיד ראבי"ה, כנראה במרדכי פ' אלו טרפות, ותלמיד ר' שמעון מקוצי, כנראה במרדכי פ' המפקיד, ותלמיד ר' אפרים בר נתן. כנראה במרדכי פ' ג"ה, (שה"ק דנ"ו ב'), ונראה שהיה בזמן ר"מ מקוצי הנ"ל כי הוא היה ג"כ תלמיד ר' יהודה חסיד. והיה רבו של ר' מאיר מרוטנבורג (צ"ד). רבינו שמואל בר חפני הכהן (ע"ל ד"א תשצ"ד, וצ"ע) ורבינו שמואל מכונה מסיר ליאון וגדולי איברה הנזכרים בפוסקים היו בימי ריא"ז. כנראה פעמים רבות במרדכי ובמהרי"ק סק"ס. הרב הגדול רבינו אברהם מרעגנשפורק. ורבינו נתנאל מקינון, ורבינו יצחק בר טורדוס הנקרא ריצב"ט כולם היו בדור הזה. כנראה בפוסקים ובמרדכי ובמהרי"ק, (שה"ק דנ"ז א'):
2
ג׳ר' אמנון ממגנצא שקידש ה' ברבים היה בדור הזה. והיה גדול הדור ועשיר ומיוחס ויפ"ת והתחילו האדון ממגנצא והשרים לבקש ממנו ההמרה, וימאן לשמוע. ויהי בדברם אליו יום יום ולא שמע אליהם ויפצר בו האדון, ויהי בחזקם אליו ויאמר להם אני רוצה להועץ ולחשוב על הדבר עוד ג' ימים וכדי לדחותם אמר כן. ויהי אך יצא מפני האדון שם הדבר אל לבו אשר ככה יצא מפיו בלשון ספק וידאג לבו, ויהי ביום השלישי שלח האדון בעדו וימאן ללכת ויביאהו המלך בע"כ וידבר אתו משפטים והשיב ר' אמנון את משפטי אני אדון בעצמי, את לשוני שדברה שקר דינה להחתך, כי רצה לקדש ה' הואיל ויצא מפיו דברי ספק באלוהות, ויען המלך לא אקצץ הלשון כי אמת דברה, אבל אקצץ הרגלים שלא באו אלי וכל הגוף אייסר, ויצו המלך ויקצצו פרקי ידיו ורגליו ועל כל פרק שואלים אותו אם רוצה להמיר והוא משיב לאו, ויהי ככלותם צוה המלך להשכיבו במקום אחד וכל פרקי אצבעותיו אצלו וישלחהו לביתו, הכי קדא אמנון לפי שהאמין באל חי, אחר הדברים האלה צוה ר' אמנון להוליכו ביום ר"ה לבה"כ אצל השליח צבור ובזמן הקדושה אמר לש"ץ המתן לי מעט ואקדש ה', ויען בקול רם ואמר ובכן לך תעלה קדושה כמו שקדשתי שמך על מלכותך ועל יחודך ואח"כ אמר ונתנה תוקף קדושת היום כו', וכשנגמר כל הקדושה נסתלק ונעלם מן העין ואיננו כי לקח אותו אלהים. ויהי ביום ג' בא במראות הלילה לרבנא קלונימוס בן רבינו משולם. (וכתב שה"ק ויכול להיות שזה רבינו קלונימוס הוא אביו של ריב"ק כי מצאתי שהיה לו בן הנקרא ר' משולם ובאולי עשה להקים שם אביו. ואפשר שזהו ר' קלונמוס שנפטר ד"א תתקס"ה, או הוא אבי אביו של ר' יהודה חסיד הנ"ל ד"א תתקמ"ב). ולמד אותו כל הפייט, ויצו לשלוח אותו בכל תפוצות ישראל, הועתק במחזור מהעתק כת"י של ר' יצחק מויאני בעל אור זרוע שמעיד שנמצא המעשה הזה מידו של ר' אפרים בר יעקב מוויאנה. וראיתי במחזור אשכנזי זה המעשה ואומרים שחבר ג"כ פזמון המתחיל תא שמע והוא יפה מאד (שה"ק דנ"ז):
3
ד׳השר דון גדלי' בן השר דון שלמה ן' יחייא היה בדור הזה ולרוב חכמתו ומדינותו לקחהו המלך לו ליועץ ויהי לו לרופא כי הביאו מקסטליא לפורטוגאל וכו', ואח"כ ברח למלך קסטליא ויכבדהו ונתן ארוחתו שהיה לו טרם נסע ממנו, שהיה מס אל המלך לתת הראש והרגלים מהבהמות שישחטו בני ישראל והיה מוכרו בעד ה' אלפים זהב, וכן צוה המלך שכל הסופרים ודייני ישראל יושמו ע"פ השר הזה, והאריך ימים ויגוע זקן ושבע ימים ונקבר בטוליטילא והטיב מאד ליהודים בפורטגאל וקסטיליא. והניח שני בנים אחד חכם גדול טודרוס שנמצא ה"א קי"ג אלף שנ"ג למנינם עם חביריו לפלפל לפני מרטין אפיפיור עם יהושע הלודקי שהמיד דת כנזכר בשבט יהודה, (שה"ק דנ"ז ב'):
4
ה׳רבינו פרץ הכהן הנקרא הר"ף בן הרב הגדול רבינו יצחק חבר תוס' על גמרא ולא נגלה לנו ועשה תוספות סביב הסמ"ג רבו וחבר ספר מערכת אלוהות על קבלה ור' יהודה חייט עשה פי' עליו (ע"ל ה"א רס"ט), וראיתי בגיטין פ' המגרש סביב הרי"ף הגה"ה כתב הר"ף כו' בשנת ה"א א'. ובהגהת הרמב"ם ה' אישות ספ"ג שהר"ף קבל מרבינו יחיאל מפרישי (ע"ל ה"א י"ח) והיו לו תלמידים הרבה, ובתוכם תלמיד שחבר ס' הנייר. כנראה במהרי"ק סקס"ב ונקרא אצלנו כלבו. וקבלתי מחכמי הדור שחברו בר ששת שהיה תלמידו מובהק. ובשו"ת שלו סי' ס' כתב שהר"ף היה חכם גדול ברפואות והיו לו חכמים שונאים אותו (שה"ק דנ"ח), וע' במפתח שהובא הרבה בתוס' ור' שמואל מאוירא היה רבו:
5
ו׳בשנה זו הוא ה"א א' היה רעש גדול ונורא במדינת בורגונדא ורגזה הארץ ממקומה והתמוטטו מוסדות תבל וגם הרים גדולים ורחבים נפלו לעמק וימותו רבים (צ"ד ח"ב):
6