סדר הדורות, סדר ימות עולם ה׳מ״וSeder HaDorot, Almanac 5046
א׳שנת ה"א מ"ו פליפו בן פילפ מלך צרפת גרש כל היהודים ממלכותו והיו כפלים כיוצאי מצרים. ורלב"ג שהיה ט"ו שנים אחר זה מזכיר זאת הגזרה בפ' מי מנה עפר יעקב. וקהל טולשה המירו כולם. (שה"ק קי"ב סע"ב):
1
ב׳מהר"ם מרוטנבורק הוא ר' מאיר בר' ברוך חבר הגהות מיימוני, גם ס' האמונות קבלה, כ"י, ברכת מהר"מ דיני ברכות. ד"ד ש"ט. ושו"ת. וס' חקת הדיינים (ע"ל צ) והוא רבו של הרא"ש (צ"ד) והיה זקן מופלג והוא קבל מרבינו יחיאל מפרישי, וראיתי בה' חמץ ומצה בהגה"ה ברמב"ם שהיה תלמיד ר' יצחק בעל א"ז. (שה"ק דנ"ח ב') ובדנ"ד א' כתב ראיתי במרדכי דיבמות פ' מצות חליצה במעשה אשה אחת שזנתה תחת בעלה וחתם זה הרב עליו שנת ה"א ל"א. ובמרדכי גיטין פ' הנזקין חותם שמו ואומר וכן הגיד לי ר' ישעיה דטראני, ובמרדכי פ' חזקת הבתים אומר כן אמר לי מרי ר' יצחק מווינא, ובמרדכי דמ"ק כשהייתי תינוק בווירצבורג בהציקותי מים ע"י רבינו יום טוב מווין. ובמרדכי בב"מ פ' השוכר אומר אמר לי הרמב"ן מפי הרב ר' יונה, והגהות רמב"ם פ"ו מה' שבת נראה שרבינו שמואל בר' מנחם היה רבו והוא קבל מר' מגוץ. שם ה' אבל פ"ג בהגה"ה אומר ששמע מר' חיים כהן. שם פ"י בהגה"ה אומר ומורי דודי ר' יוסף בר' מאיר, ומהרי"ק סי' י"ט השיב ר' אביגדור לרמב"ם (אולי צ"ל לר"מ ר"ב. ר"ת ר' מאיר רוטנבורג. או צ"ל לר"מ ב"ב. ר"ל ר' מאיר בר' ברוך). במרדכי דגיטין פ' מי שאחזו נראה שזה ר' מאיר חבר ס' התשב"ץ: אמנם ראיתי שהרמנ"ע חברו. וגם הוא בר"ת אומר ר' מאיר נ"ע. אמנם ראיתי בקונטרס ישן שאחר מות הר"מ מרוטנבורג תלמידיו קבצו פסקיו וחברו זה הספר. ואומר ספר יוחסין שחברו ר' שמשון בר צדוק תלמיד מהר"מ מרוטנבורג. וכן הוא בר"ת תשובת שמשון בר צדוק (וי"א שהוא תלמיד שמואל בר צדוק. ובצ"ד דנ"ח ב' כתב תשב"ץ הוא תשובות שמשון בר' צמח דוראן). ומת ע"ב. ולא ידעתי לזה מכריע. במרדכי דקדושין יש תשובת הר"מ לרבינו ידידיה ובמרדכי פא"ט רבינו יוסף קולצוף היה רבו. בהרמב"ם אחרי ה' הלוואה בהגהות ר' שמואל מבונברק קרובו בשם ר' שמעיה מטורנא. וסוף הגהות לס' משפטים השיב לרבינו שמריה, במרדכי פ' השוכר רבינו ברוך אביו היה חכם עכ"ל:
2
ג׳ונפטר מהר"מ הנ"ל בבית האסורים כי המלך העליל עליו על עסק אחד והיה שואל ממנו סך גדול והרב היה עני והמלך לא רצה שום ערב יהודי אלא הרא"ש תלמידו והוא לחמלת רבו נכנס ערב ואז הרחיבו הר"מ בסוחר יותר טובה ער שיפרע, תוך זה נפטר הר"מ בבית האסורים. והרא"ש ברח ושלח לפניו בנו ר' יהודה להכין לו צידה בטוליטולה (שה"ק) וכתב היוחסין דף האחרון שהיה זה שנת מ"ו לאלף הששי, וכתב צ"ד וכן הוא האמת לדעתי, ולא כמ"ש יוחסין בדורות האחרונים שהיה זה שנת ס"ה, גם שמעתי מפי הגאון מוהר"ר חיים כהן שראה בס' ישן מספרי מ' פנחס הורוויץ מקראקא סיבת תפיסת מהר"מ ושהיה זה בימי הקיסר רדאלפס הראשון ושנות הקיסר הנזכר אינם מכוונים לשנת ס"ה כמו שתמצא בח"ב. עכ"ל צ"ד. אבל המעיין בח"ב יראה כי רדאלפס הראשון נתקסר שנת ל"ג והיה חכם ונבון אהוב ומרוצה לעם קשה לכעוס ונוח לרצות ומת שנת נ"ב ונתקסר אדלוף שנת נ"ב והיה אכזר על עמו והכביד עולו ע"ד המסים ומתגאה ולא הראה סבר פנים יפות לשום אדם ונהרג שנת נ"ח ו' למלכותו עכ"ל. א"כ לגי' מ"ו לא היה קיסר אדלוף כ"א רדאלפס שהיה איש חסד. ואם יש לתלות תולין במקולקל זה אדלוף שהיה אכזר הרי נהרג שנת נ"ח. ולפ"ז יש מקום לגירסת שה"ק שכתב שהיה שנת נ"ז הרי שנה אחת קודם שנהרג אדלוף, והבוחר יבחר. ובשה"ק ד"ס סע"א ז"ל, ראיתי באגרת שכתב ר' יהודה בן הרא"ש ז"ל בשנת ה"א ס"ה הושם בבית הסוהר מהר"ם הנ"ל כו' תוך זה נפטר מהר"ם בבית האסורים, וכתב השה"ק ואני המחבר ראיתי בקונטרס ישן בשנת ה"א נ"ז ד' תמוז מלך רומי המכונה ריידלף תפס מהר"ם הנ"ל ונפטר בתפיסה י"ט אייר ולא ניתן לקבורה עד ד' אדר שנת ס"ז. ואני הכותב מצאתי בקובץ ישן ז"ל. שנת מ"ו לאלף הששי תפס מלך רומי שהיה נקרא אדלוף את רבינו מאיר הנ"ל ונפטר תוך התפיסה י"ט אייר נ"ג לפ"ק ולא ניתן לקבורה עד אדר ס"ז לפ"ק, וקבלה איש מפי איש שכך שמות השרים שתפסו אותו "מרקרט" "אולריך" "יורג" "רודלף" והסי' ר"ת מאיר. ע"כ מצאתי. ושמעתי מפי זקן ת"ח אחר ששמע מפי מגידי אמת איך שעשיר אחד שם נפשו בכפו להשתדל מן המלך להביא את מהר"מ הנ"ל לקבורה ותכף בלילה אחר הקבורה בא מהר"מ בחלום לאיש ההוא וא"ל בחר לנפשך א' מב' דברים או שיזכה הוא וזרעו אחריו עד סוף הדורות שיאריכו ימים בעושר וכבוד או שימות תכף ויזכה לחיי עה"ב, ובחר לנפשו שימות תכף וכן היה וחלה מיד וצוה לביתו ומת ובא איש ההוא בחלום לרב העיר שכן היה לו ושניתן לו מקום במחיצתו של מהר"מ בעולם ההוא, ע"כ שמעתי, וע' בס' מעשה נסים סי' י"ד קצת בע"א, והעשיר שהביאו לקבורה אלכסנדר בר שלמה ע"ש:
3