סדר הדורות, סדר ימות עולם ה׳רנ״חSeder HaDorot, Almanac 5258
א׳גלות פורטגאל שנת ה"א רנ"ח ו' שנים אחר גלות ספרד, ב"כ תולדות יצחק בהקדמתו דפוס ראשון שחבר ר' יצחק קארו שגם הוא היה מיוצאי ספרד (צ"ד). כתב שה"ק דס"ב ב' כל אלה היה חכמים גדולים באשכנז בדור הזה, ר' טעבלן הזקן, ר' יהודה אידנבורק, ר' כתריאל בקראקא, ר' נתן מאיגר, ר' פנחס בפראג, ר' שמואל ספדה. ואלו היו בצרפת ר' יוחנן טריווש (שעשה פי' מחזור טליאנה, (וקמחא דאבישונה פי' על מחזור מאשכנז) ויש לו קבלה שהיה מגזע רש"י, שה"ק ס"ה ב'), ר' יוסף סטרבורק, ר' יחיאל בר' יוסף טריווש, ר' יעקב בר' מרדכי, ר' יעקב הלוי, ר' מנחם ממיזבורק, ר' רפאל (ע"ל רמ"ה), ר' שמואל בר' יוסף הנקרא חכם ממיסטרא, ר' תשב"ץ מבורבערק. חכמי קוסטנטינא, ר' אברהם ירושלמי, ר' אליה אלפלג, ר' מרדכי קומיטינו. (ובשפתי ישנים ספר כתר תורה ר' מרדכי באמטינו דרשות על התורה כ"י, פי' ר' מרדכי בומטינו על ספר מלות ההגיון להרמב"ם כ"י. אולי זה הוא), ר' משה קפסלי יוני. וכתב שה"ק שם בדור הזה צמחו אנשים ממשפחת שונצינו אשר התמידו כמה וכמה שנים שהדפיסו ספרי קדש, ובהקדמת המכלול אומר בדפוס שהדפיסו בקוסטנטינו אני גרשון איש שונצינו בן ר' משה בן החכם המופלג ר' ישראל נתן בן שמואל בן ר' משה, והוא דור ה' להר' משה מספירה הנזכר בתוספות טוך. וכתב שה"ק שם הרב ר' דוד בן השר דון גדליה ן' יחייא שהיה בקסטיליא ה"א פ"ה ושם נהג נשיאותו אחד מות אביו והוא דור ששה למשפחתנו, ובסוף ימיו גלה עם המעטירה הורתו לעיר ליסבונה כי ברחו מגזירת סיויצנצו שנת ק"נ, ואשתו בטוב טעמה ושכלה השיגה באמצעות מלכת ליסבונה כל ההכנסות שהיו לזקניהם, וגאון הזה חבר חבורים בפרט חבור דינים ומאמר על דיני טרפות, והרב קארו מזכירו בריש י"ד, וימת בן ע"ה שנה לא כהתה עיניו, והניח ב' בנים, הראשון היה דון יהודה נעים זמירות ומלא רוח חכמה ודעת וחבר חבורים וחתם בתשובותיו ניב"י, ר"ל נאום יהודא ן' יחייא, והוא חבר הקינה בט' באב במחזור, ויולד בנים ובנות, ודון שלמה הלך עם אביו לפורטגאל ויהי לו ב' בנים, דון דוד היה חכם ועשיר ולא רצה שבניו יקנו בתים וקרקעות ולא יקרה להם כאבותיו בזמן הגזרה, ונפטר זקן ושבע ימים שנת רכ"ה בליסבונה, והניח ד' בנים והם הרב דון גדליה התחכם מאר בתורה ורפואה ובסוף ימיו הלך לקוסטנטינא ושם הרביץ תורה וחבר חבורים (ס' דרשות, ד"ו), ואחד נקרא שבעה עינים (מדבר בז' חכמות ד"ו) ובקשו הקראים ממנו שישתדל להכשירם ולהביאם בדעת חכמי הגמרא, והפליג לעשות ולא עלתה בידו כי חכמי ישראל לא הסכימו, ובסוף ימיו נדבה רוחו ללכת אל ארץ הצבי ולא נסתייע מילתא כי בצום גדליה נפטר בדרך ונקבר בצפת. השר דון יוסף היה השני בליסבונה (חבר דרך חיים, נר מצוה, פי' ה' מגלות וכתובים ד"ב רצ"ח. תורה אור מענין ג"ע וגיהנם ד"ב רצ"ח), ויאהב אותו המלך וישימהו לו ליועץ. אחר ימים מת דון אלפונסו המלך ויקם במקומו דון יואן אשר אהבהו גם הוא ויניחהו במקומו מהיועצים. ויהי היום ויקראהו המלך ויאמר לו הנה מרוב אהבתי אותך בחרתי להטיב אליך ולכל ישראל אתך וזה בהציל נפשותיכם מן הגיהנם לכן רוצה אני שתמיר אתה וכל בני ביתך וידעתי שכל ישראל שבמלכותי יעשו כמותך כי אתה שר וגדול עליהם. ויען לא כן יעשה כו', ויקרא לג' בניו הגאון דון דוד זקני והחכם דון שלמה שנפטר י"ד סיון רצ"ז והניח בן בסלניק דון יוסף. והג' הנבון דון מאיר חכם בשירים ודקדוק והלך לאוילונה ומת שנת ר"צ, ויקח דון יוסף הזקן הבא בידו מעות ולעת ערב נכנסו בספינה ובאו לפרוינצה ושם נולד הגאון אדוני אבי, ואחר כך באו פירדא והדוכס דשם קבל אותו בפנים יפות וימת בן שבעים שנה שנת רנ"ח, ושלחו בניו עצמותיו לצפת כאשר צוה להם אביהם והנם קבורים אצל קבר הושע בן בארי, עיין באריכות בר"ה של בני יחייא, עכ"ל:
1