סדר הדורות, סדר ימות עולם ה׳רצ״דSeder HaDorot, Almanac 5294
א׳שנת ה"א רצ"ד אלף תס"ו לחורבן בא מארץ מרחקים יהודי שמו רבי דוד הראובני לרומי ודבר עם אפיפיור קלימינטי וימצא חן בעיניו, והיה אומר כי הוא שר צבא מלך ישראל, והיה קצר הקומה שחור ככושי כמו בן מ"ה שנים, ודבר למלך פרטגאל והוליך אתו מליצים כי לא היה יודע לדבר אלא בלשון קודש וערבי, ויאמר למלך איך מלכי ישראל העומדים מעבר לחלח וחבור ונהר גוזן היה שולחין אותו לאמר לו אם יש את נפשו להיות עמהם נגד שונאיהם ולתת להם אילים המנגחים שיש לאל ידם לכבוש אותם, ויאמר המלך שכן יעשה, ורבי דוד זה עמד שם ימים רבים, ובהיותו שם העיד ה' רוח בחור אחד אשר היה מסופרי המלך והיושבים ראשונה לפניו והיה מזרע ישראל להרהר בתשובה וידבר אל ר' דוד ויצאו מהמלכות ההוא ונתגייר והשים שמו שלמה מלכו, ואפילו שנולד ערל משולל מתורת משה, כאשר הגיע בין היהודים היה דורש ברבים בכל גלילות איטליאה ותוגרמה דברים נוראים על תורה שבכתב ושבע"פ ע"ד הנסתר ופשטים יפים ומתמיהים לא נשמע כמוהו, ולא נודע איך הפליג כל בך בחכמה, והיה אומר שהיה לו מלאך מגיד, וחבר ספרים והיה אומר היותו משלוחי המשיח והיה יפ"ת מאד חסיד ושוע, וזה רבי דוד היה מתענה ששה ימים וששה לילות רצופים. ואני שמעתי מאיש אחד ראוי להאמינו נקרא רבי יהודה תבלניש שהעיר בשבועה בהיותו ברומי היה הוא אחד משומרי זה האיש שלא יאכל זה הזמן כדי לראות הפלא. וזה רבי שלמה הלך למנטבה לדבר אל הקיסר קרלו, ולא נודעו דבריו זולתי שהקיסר נתמלא חימה עליו ויצו שישרפוהו וכן עשו עם רסן בפיו כי פחדו שמא יאמר איזה השבעה ויברח, ועדיין יש יהודים רבים שטועים אחריו באמרם שהוא חי ושהוא הולך בכל שבת לקדש לארוסתו שבצפת וענינים אחרים של הבל, וי"א כי הוא התנבא מיתתו, ואמר פ' אבל אשמים אנחנו על אחינו, ה' תיבות מתחילין אות א' רומז על חמשה אלפים, אנחנ"ו ע"ל אחי"נו עולה ר"ץ שבשנת ה"א ר"ץ נגזר דינו למות במיתה משונה, והאמת שקידש ה' שלא רצה להמיר אפילו שנדדו לו החיים, והקיסר הוליך את רבי דוד לספרד ושם מת (שה"ק דף מ"ה ב'). ר' שלמה מלכו הנ"ל חבר ספר הדרשות הנקרא ספר המפואר, וספר חית קנה, וכתב צ"ד, ר' שלמה ור' דוד היו מבקשים להטות לב מלך צרפת וקיסר קרלוס לאמונת ישראל, ובשביל זה נידון ר' שלמה הנ"ל במנטובה שנת רצ"ג, ע' ד"ה לר"י כהן דר"ו, ובספר אורחות עולם פ"ט:
1
ב׳ר' בנימן זאב במ' מתתיהו השלים שו"ת שלו שנת רצ"ד כמבואר בהקדמתו (צ"ד). חמיו היה הג"מ שלמה במ' שמואל, שו"ת בנימין זאב דשמ"ה א'. וכתב לרדב"ז על שחלק עליו בעסק עגונה, וכתב להג"מ יוסף טייטצק (ע"ל רפ"ג) וכתב להג"מ מ' אלי' מזרחי, ובימיו הרב ר' משה קפסלי, והג"מ כלב בר' יוחנן, והג"מ בינדיט אכסילראדו, והג"מ חייא מאיר, והג"מ אברהם כהן מבלוייא (ע"ל ש"י), ומ' אברהם עובדיה הספרדי:
2