סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים קי״אSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 111
א׳ר' אבהו א) היה קרוב למלכות (סנהדרין י"ד) ובפ"ב דכתובות (י"ז א') ובפ"ו דיבמות אמהתא דבי קיסר אמרו עליו רבא דעמיה ומדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא על שהיה יפה מאד יותר מר' יוחנן שהיה לו הדרת פנים ר"ל זקן ושופריה מעין שופרי' דיעקב. (ב"מ פ"ד, ב"ב נ"ח). בחגיגה (י"ד א') נשוא פנים זה שנושאים פנים לדורו בעבורו למעלה כגון ר' חנינא בן דוסא למטה ר' אבהו, בי קיסר. פירש"י היה חשוב בבית המלך כדאמרי' בסנהדרין דהוו נפקן אמהתא דבי קיסר כו'. וביומא (ע"ג א') א"ר אבהו בש"ר יוחנן ואהדרינהו ר' אמי ור' אסי לאפייהו (כלומר לא אמרה ר' יוחנן ולא אמרו ליה בהדיא שלא אמר זה ר' יוחנן) משום יקרא דקיסר, (שהיה חשוב בבית המלך כדאמרינן בחגיגה נשוא פנים כגון ר' אבהו בי קיסר). והיה עשיר (רש"י שבת קי"ט א'). והיה עוסק ברדידין (ירושלמי ס"פ הזהב). בפ' אעפ"י (ס"ב א') הציל במרחץ שנפחת מתחתיו שני עבדיו שסמכו אותו. ועיי' בירושלמי דביצה פ"ק הלכה ו', ותראה בפי' הירושלמי שלא כיון למשמעות הבבלי. וכעת אין גמרא דכתובות לפני, ובפ' הרואה הציל במרחץ באבר אחד ק"א אנשים:
1
ב׳ב) במ"ר קהלת פסוק טוב אשר תאחוז בזה וגו' כי ירא אלהים יצא את כלם כגון ר' אבהו דקסרין (שהיה בקי במקרא ובמשנה) והיה מנצח למינים. (פ"ק דע"ז (ד') ובסנהדרין ל"ט א'). ונפח באש לכבוד שבת (שבת קי"ט א') ושם (ע"ב) הוו עבדין ליה באפוקי שבתא עגלא תלתא והוי אכיל כולייתא כי גדל אבימי בריה א"ל למה לך כולי האי נשבק כולייתא ממעלי שבתא שבקיה ואתא אריה אכליה לעגל הראוי לשחוט. ובסוטה (מ' א') שיבח את עצמו שהוא עניו ור' אבא דמן עכו עניו יותר ממנו. ומנה את ר' אבא דמן עכו לראש ישיבה שהיה עני (ע"ש). היה יושב בקסרין ותקן שם תשר"ת (ר"ה ל"ד א') הורה בבצרה (ירושלמי פ' כירה), והיה משבח לבנו אבימי שקיים מצות כבוד אב ואם, והיו לו ה' בנים סמוכים (ע"ש). שלח את בנו חנינא (ע"ש) ללמוד לטבריא כו' וא"ל המבלי אין קברים בקסרי שלחתיך לטברי'. כשמת איזה ת"ח לא טעם כלום כל היום ירושלמי פ' מגלחין הלכה ז'. וקודם מותו הראו לו י"ג נהרי אפרסמון ואמר אני אמרתי לריק יגעתי כו' וכשמת בכו עמודי דקסרין (מ"ק (כ"ה ב') ובירושלמי ר"פ כל הצלמים).
2
ג׳ג) בתוס' ב"ב (פ"ז א') שהיה תלמיד ר' יוחנן, וכ"כ תוס' ע"פ (ק' א') ושם (רע"ב) אתמר עלה א"ר אבהו (א"ר יוחנן) כצ"ל כמ"ש סוף ע"א ובחולין (ק"י א'). א"ר אבהו שנא לי ר' יוחנן גיטין (מ"ד ב'). תני קמי' דר' יוחנן ע"ז (כ"ו סע"א) וא"ל פוק תנא לברא שבת (ק"ו א') שאל לר' יוחנן וא"ל בני (ירושלמי רפ"ב דברכות) אתא לטברי' לגבי ר' יוחנן וראה ר"י פניו מאירין לפי שלמד דבר חדש (ירושלמי ר"פ המוציא יין וסוף פסחים ופ"ג דשקלים ומ' קהלת פסוק מי כהחכם) אזל בתר ר' יוחנן וקרא ק"ש ומטי למבואות מטונפות אשתיק כו' א"ל מהו לגמור א"ל כו'. פ"ד דר"ה (ל"ד ב') פ"ק דב"מ (ט') הא דר' אבהו בדותא היא. ואחר שמת ר' יוחנן היה עם ב"ד של ר' אמי ור' אסי (עיי' יבמות ס"ה ב') ור' חייא בר יוסף פ"ק דחולין. ר' אבהו כד הוה אזל לדרומא הוי עביד כר' חנינא וכד נחית לטבריה הוי עביד כר' יוחנן דלא מפלג על בר נש באתריה (ירושלמי ברכות ר"פ אלו דברים). א"ר יוחנן מותר ללמד בתו יונית שהוא תכשיט לה. שמע ר' שמעון בר אבא ואמר בגין דר' אבהו בעי מיליף בנתיה יונית תלי בר' יוחנן. שמע ר' אבהו ואמר יבא אלי אם לא שמעתי מר' יוחנן (ירושלמי ר"פ במה אשה ופאה פ"א וסוף סוטה). בתשו' רשב"א סי' תי"ג ק"ז ד' מעשה דר' אבהו דעל לההוא אושפיזא ואשקייה לההוא אתתא והות חמרא. לא ידעתי היאך היה מותר לעשות מעשה כזה אילו היה ר' אבהו תלמיד ר' יוחנן ואולי אחר היה, וכ"כ המפרשים דר' אבהו תלמיד ר' יוחנן לא היה עושה מעשה כזה עכ"ל. והגי' שלפנינו בפ' ד"מ (ס"ז סע"ב) ר' ינאי אקלע לההוא אושפיזא כו' כתב רש"י ינאי גרסי' ולא ר' ינאי דהאי ינאי לאו אינש מעליא הוא שעשה כשפים.
3
ד׳ד) מגדף בה ר' אבהו סנהדרין (ג' ב', מ' ב') שבת (ס"ב ב') זבחים (י"ב א'). י"א שהוא מרבנן סבוראי שהיו אחר רב אשי מפני שנוי לשון, אבל זה הלשון נמצא גם באמוראים מנדף בה ר"ח, וכ"כ ר"ח, וכן בפ' עשרה יוחסין ר' אבהו עצמו מגדף על דברי ר' יוסי בר חנינא, ר"ל כוונת היוחסין לסתור דעת האומרים שזה ר' אבהו שדרכו לגדף אינו תלמיד ר"י אלא מרבנן סבוראי שהיו אחר רב אשי, לז"א שזה אינו דהא ר"א עצמו ר"ל אותו ר' אבהו שהי' תלמיד ר"י אמר מגדף בה שהרי היה מגדף על ר' יוסי בר חנינא שהיה ג"כ תלמיד ר' יוחנן. ובסוף קמא (קי"ז א') איתביה ר' אבהו לרב אשי, וזה ג"כ ראיה כי ר' אבהו לא היה מרבנן סבוראי שהיו אחר רב אשי כי רב אשי נפטר ד"א ק"פ לב"ע כמ"ש הסמ"ע בהקדמה או לדעת הריטב"א בע"ז פ"ק תשל"ט לשטרות שהוא ד"א קפ"ז ליצירה. והתחלת רבנן סבוראי היה ד"א רל"ו. עיי' בחבורי זה בחלק הראשון. א"כ בין רב אשי היה זמן רב לרבנן סבוראי. אמת כבר נדחו דברי האומר שזה ר' אבהו המגדף בה היה מרבנן סבוראי כי תלמיד ר' יוחנן היה, אך ר' אבהו דאותיב לרב אשי צ"ע שנראה שאין זה ר' אבהו תלמיד ר' יוחנן. לפי סדר הדורות קדם ר' אבהו הרבה לרב אשי, ואולי זהו ר' אבהו שאכתוב שהיה בבבל ואולי לרב אשי הקדמון אותיב.
4
ה׳ה) חבירו ר' חייא ב"א, דרש ר' אבהו אגדה ורחב"א שמעתתא ועזבו את רחב"א, ור' אבהו פייסו במשל דברי רחב"א למרגליות ודבריו סדקין, ובראשונה היה רחב"א מלוהו עד ביתו משום יקרא דקיסר ויום ההוא ליוה ר' אבהו לר"ח. סוטה (מ' א'), א"ר אלעזר ירושלמי יבמות. ר"פ נושאין ושבת (קמ"א סע"א) יומא (פ' א') וסוף חגיגה, סוכה (מ"ה סע"א) ושאל לר"א מהו לבעול ביאה שנייה בשבת (ירושלמי ברכות). בעירובין (נ"ג ב') אמרו התלמידים לר' אילעאי היכן ר' אבהו וא"ל הלך לזקני דרום. ישב עם ר"י נפחא ור"ח בר פפי (כתובות פ"ד ב') ואלו ג' סמוכים היו כדאיתא פ' המביא גט (כ"ט ב'). ורב ספרא הקשה על דבריהם (ע"ל אבא בר מרתא). יושוע אחוי דדוריי שאל לר' אבהו א"ל כו' א"ל ר' יעקב בר אחא עמך הייתי ושאלתינהו לר' אבודמי דמן חיפה א"ל אנא לא שמעית אי שמעית פוק והורי (ירושלמי פ' מגלחין הלכה ה'). א"ר אבהו שנה לי ר' יונתן בן עכמאי כו' א"ל רבי זעירא מה הוי טוביה א"ל אדם גדול ובקי במשנה ופירשה ר' חייא דכפר תחומין קומי רבי (ובסוף תרומות קומי רב) ומניתיה חכים (ירושלמי שבת פ"ב מתני' א').
5
ו׳ו) ר' אבא (ע"ש). ר' אבא בר זמיני א"ל. ר' אבא דמן עכו (ע"ל). אבא בר מרתא. ר' אבא בר חייא רמי ליה. ר' אבא בר בנימין. א"ר אבדימי דמן חיפא (וע"ל). בש"ר אבהו ירושלמי ברכות פ"ה מתני' א', ובפ' הרואה. ר' אבהו בש"ר אבהו, אבימי בנו (ע"ל). אבימי בר נאזי. אבימי בר טוביה בשמו. ר' אבין בשמו. ר' אחא שאלו. ר' אחא בר פפא איתביה. ר' אחא בר חנילאי. א"ר אחא בר חנינא. ר' אחי בשמו. ור' אילא. ור' אילעאי (ע"ל). שאל לר' אלעזר (ע"ל). ר' אלעזר בן מנחם בשמו (יוחסין ול"מ). ר' אמי חבירו. אמי וורדינאי בשמו. איתיב לרב אשי (ע"ל). רב אסי חבירו. ר' ברכיה אמר ר' אבהו מ' קהלת פסוק את הכל עשה יפה בעתו. רב הונא בשמו. א"ר הונא. רב הונא בר איקא תלמידו. זוגא. ר' זירא בשמו. ר' זעירא בנו. זעירא בעא מיניה (ירושלמי ביצה פ"ק הלכה ט'). ר' זריקא, ר' חגיי בשמו. ר' חזקיה בשמו. א"ל חזקיה בר בליוטי, ר' חייא דכפר תחומין (ע"ל). ר' חייא בר אבא חבירו (ע"ל). חילפי בר בריה. ר' חמא בריה דרבה בר אבהו. ר' חמא בר אבא בזמנו (ל"מ). בש"ר חנינא בן גמליאל. ר' חנינא בר פפא. ר' חנינא בר פפי (ע"ל). ר' חנינא דציפורן בשמו. ר' חנינא בנו (ע"ל). ר' טייפי סמוקא. ר' יהודה בר שלום. אתא לאתריה דריב"ל. ר' יוחנן רבו, ור' יוחנן בן אליקום. בש"ר יונתן. ר' יונתן בן עכמאי שנה לו (ע"ל). א"ר יוסי בר חנינא (ע"פ ק' א', וירושלמי ר"פ ד' מיתות ובפ' האומנין. ומ' ריש פתיחתא דאיכה): ור' אבהו מגדף על דבריו (ע"ל). ר' יוסי בר חנן. ר' יוסף בר חבו רמי ליה. יוסף בר חנון בעא מיני'. ר' יעקב בר זבדא בשמו. ור' יעקב בר אחא (ע"ל). ור' יצחק נפחא (ע"ל). בש"ר יצחק בן חקולא, ר' יצחק בר יוסף, ר' ירמיה איתביה (תמורה ג' ב') וקרא לר"י ברי (ב"מ ט"ז ב') בר ישיטה אמורא שלו. א"ר אבהו שאל ר' ישמעאל בן יעקב דמן צור את ר' יוחנן ואנא שמעית. (עיי' ר' שמעון בן יעקב דמן צור), רב כהן. רב כהנא תלמידו (פסחים (נ"ב ב') ע"ש רש"י). ר' מישא. נחום שמעיה. ר' סימון. ר' ספרא (ע"ל). ראה בחלום פנטקקה וצלי ויבא מטר. רבין בשמו. ר' שמואל בר ססטראי בשמו. ויתיב קמיה ר' יוחנן ואמר משמיה דשמואל (ב"מ צ"ט ב'), היה שושבין לר' שמעון בר אבא (ירושלמי ברכות פ"ב מתני' ו' וע"ל). ר' שמעון בן אליקום בזמנו. אר"ל פ' ג' שאכלו (מ"ז סע"א) פסחים (מ"ו א') ביצה (י"ג א') שבת (קכ"ז סע"ב) חולין (קכ"ב ב') עירובין (ל"א ב') א"ר ששת. ר' תחליפא בר מערבא קמיה. בש"ר תחליפא חמיו:
6