סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים ט״זSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 16
א׳ר' אבא א) הנזכר סתם מסופק אני אם הוא ר' אבא בר ממל (ע"ש) או אדיר (ע"ל ר' אבא בר אחא, ואבא אבוה דר' אמי). מעשה נסכא דר' אבא לפני ר' אמי נראה כפי גירסת הגמרות כי הוא ר' אבא בר ממל, פ' שבועת העדות (ל"ב ב', מ"ז א') ולא ידעתי מנ"ל דהוא בר ממל דהא סתם אמר ר' אבא והוא מסופק מי הוא סתם ר' אבא. כתב בס' באר שבע רפ"ק דהוריות א"ר אבא אף אנן נמי כו' היה נ"ל דלא גרסי' ר' אבא דהא סתם ר' אבא הוא תלמיד רב הונא ורב יהודה ואביי תלמיד רב יוסף ורבה, ור' אבא גדול מרב יוסף כדמוכח פ"ק דע"ז (ו' ב') ב"ק (ק"ב יא') יתיב רב יוסף אחוריה דר' אבא ויתיב ר' אבא קמיה דרב הונא, וכן מוכח בגיטין פ' השולח, וא"כ איך קבע רב אשי דברי אביי קודם ר' אבא, ובחולין (צ"ז ב') א"ל ר' אבא לאביי אלמא דשני ר' אבא סתם היו מדמשאיל ר' אבא ספיקותיו מאביי אלמא שהיה קטן ממנו, (עיין בכללים סתירה להוכחה זו). ואשכחן עוד ר' אבא סתם שלישי שהיה זמן רב אחר אביי בשבת פ' שואל (ק"נ ב') א"ר אבא לרב אשי, וכן ב"ב (קמ"ז א', קמ"ח סע"א) ותענית (ד') ויומא (מ"ח א') גיטין (ל"ד ב') וכ"ה באשר"י פ"ק דתענית, וברי"ף הגי' א"ל רב אדא לרב אשי, מנחות (ל"ז א') בכורות (נ"ה א'), נדה (ס"ב ב' ס"ה ב') ב"ק (כ"ז ב'), וכיון דרב אשי לא ראה לרבא שנולד כשמת רבא כ"ש שלא ראה את אביי שמת קודם רבא. א"כ נוכל לומר שגם ר' אבא דהכא לא ראה כלל לאביי א"כ שפיר גרסי' הכא ר' אבא עכ"ל. והיוחסין כתב ותוס' ריש מעילה א"ר אסי לר' אבא גרסי' כי לא ראה רב אסי לרבא (ואני לא מצאתי).
1
ב׳ב) ונראה שהוא מבבל. הוי קמשתמיט מרב יהודה דהוה בעי למיסק לא"י, ברכות (כ"ד ב'), כי סליק אשכחי' לר' אבין ונ"א לר' יוחנן ור' חנינא בר פפי ור' זירא ואמרי לה ר' אבהו ור' שמעון בן פזי ור' יצחק נפחא. ויתבי וקאמרי כו' א"ל ר' אבא כו' אחיכו עליה א"ר אושעיא שפיר עבוד דאחיכו עליה. א"ל רב ספרא לר' אושעיא משה שפיר קאמרת (בתמיה אמאי קמודית להו בחוכא) ולא שמיע להו הא דא"ר חייא קטוספאה משמיה דרב כו' א"ל אביי לרב ספרא כו' (ביצה ל"ח א'), כי סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל. בע"ז (ל"ד ב') ארבא דמורייס דאתי לנמל בעכו אותיב ר' אבא דמן עכו נטורי א"ל ר' אבא עד האידנא מאן נטרי', ובפא"מ (מ"ג ב') ר' אבא בבבל בזמן רבא שענש את רבא בדמי שור שהטריף (ע"ש), ונראה שחזר לבבל כמו ר' זירא (ע"ל קטינא), בקידושין פ' האומר (נ"ט א') רב גידל היה מחזר לקנות קרקע ואזל ר' אבא וקנה אזל ר"ג וקבליה קמי ר' זירא ור"ז לר' יצחק נפחא כי סליק לרגל ואמר לר' אבא עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה א"ל נקרא רשע א"ל מר מ"ט עבדית הכי לא ידעית לא מר נחית ולא מר נחית ומקרי ארעא דרבנן.
2
ג׳ג) ונראה שהאריך ימים כי היה גם בזמן רב (ל"מ). בפ' הגוזל קמא (ק"ד ב') שלח לרב ספרא לגבות מעות מן רב יוסף בר חמא אביו של רבא והיה אז ר' אבא זקן ונתן רבא עצה לרב יוסף אביו כיצד יתן המעות. ונראה כי היה עשיר כי בכל ערב שבת זבין בי"ג איסתרי פשיטי מי"ג טבחי ואמר אשור הייא (שבת קי"ט א') וברש"י ב' פירושים. תרנגולתא דר' אבא שהיה מבשלה ושורה אותה בחמין ימים רבים לימחות מאיליה ואוכלה לרפואה (שבת קמ"ה ב').
3
ד׳ד) בב"מ פ' אלו מציאות (כ"ד סע"ב) בתוס' ר' אבא תלמיד ר' אמי כדמוכח מנסכא דר' אבא הנ"ל דיתיב ר' אבא קמיה דר' אמי ואיך שלח לשאל ר' אמי מר' אבא אלא גרסי' ששלח לר' אסי עכ"ל (עיי' ר' אמי ובתוס' פ' ח"ה (ל"ד א') וכ"כ תוס' בפ' כל הנשבעין הנ"ל מ"ז א'). א"ר אמי רבותינו שבא"י היינו ר' אבא. (כתב יוחסין כדאי' בפ"ב דסנהדרין, ט"ס הוא כי הוא ספ"ק י"ז ב'), וקשה איך יתיב ר' אבא קמיה, ואולי דאשכחן בשבת (קמ"ו ב') דקרי רב לרב כהנא ורב אסי רבותינו אע"ג דהיו תלמידיו, אך קשה הא ר' אמי אתא לקמי' דר' אבא ושאל ממנו, וכן יש גורסין באלו מציאות הנ"ל ר' אמי אתי לקמיה דרב אבא. וכתב היוחסין ולי נראה להיפך (מהתוס') כי ר' אמי אמר על ר' אבא רבותינו שבא"י ומשום דר' אמי היה אז ראש ישיבה בא"י במקום ר' יוחנן רבו אמר שם יתיב ר' אבא קמי' דר' אמי. בפ' כל הנשבעין ובפ' המפקיד (ל"ו א') יתיב ר' אמי ואמר שמעתא איתביה ר' אבא בר ממל לר' אמי (צ"ע כי זה שייך לר' אבא בר ממל), ובעבור זה לפעמים אומר משום ר' אמי בסוף פ' כל הכלים (קכ"ה ב') א"ר אבא א"ר אמי א"ר יוחנן אעפ"י שלאו היה רבו משום דאמרה בש"ר יוחנן, ובס"פ ח"ה ר' אמי שדרה לר' אבא בר ממל, בעא ר' אבא בר זבדא שהוא תלמיד רב הונא מר' אבא, אבל רב הונא היה גדול ממנו. ובספא"ט (נ"ז א') כי סליק ר' אבא אשכח לר' זירא א"ל מיומא דסליק מר להכא (דר"ז סליק ברישא רש"י) הוה לן פתחון פה קמיה דרב הונא כו' ומצאתי לר' ירמיה בר אבא גמירי חבריא דר' אבא מר'. אבא ומנו ר' זירא (פא"ט נ' א'), הרבה שאלות שלח לרב יוסף בר חמא (פי"נ קכ"ח א'). ההוא גברא דאחוי אמטכסא דר' אבא יתיב ר' אבהו ור' חנינא בר פפי ור' יצחק נפחא ור' אילעא כו' א"ל זיל לגבי' דר' שמעון בן אליקום (וביוחסין הגי' ור' יוחנן בן אליקום (ע"ש) טעות הוא) ולר"א בן פדת אזל לגבייהו (ב"ק קי"ז ב').
4
ה׳ה) כתב היוחסין בשם הראב"ד פ' החולץ בפסקיו דהלכה כר' אבא משום דהוא דיינא דא"י כדאיתא בשבועות ונחית לעומקא דדינא.
5
ו׳ו) בשבת (ל"ד א') סימן, בגופא, זימרא, ציפרא, בחבלא, דמילתא. פירושו דהיינו היכא א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב. גופא, שם היא גופא קשיא (והגי' שלפנינו אמר רבא ט"ס וצ"ל ר' אבא). זימרא, בשבת (ע"ג ב') (והגי' שלפנינו א"ר אחא ט"ס וצ"ל א"ר אבא) אר"ח ב"א א"ר אמי (צ"ל אמר רב ובשס"ח לא תקנו) זימרא משום מאי מיחייב. ציפרא, בשבת (ק"ז רע"א) נכנסה לו צפור. בחבלא, שם (קי"ג א') מביא אדם חבל א"ר אבא א"ר חייא בר אשי א"ר יוחנן (ט"ס וצ"ל אמר רב וכ"ה באשר"י). דמילתא, שם (קכ"ד ב') (של"ה תורה שבע"פ אות סמך וחדושי הלכות וש"ל). ואני מצאתי עוד פ' במה טומנין (נ' ב') קופה מטה על צדה ונוטל א"ר אבא א"ר חייא בר אשי אמר רב נתקלקל הגומא אסור להחזירה. ואלולא דמסתפינא הייתי מגיה סי' בגופא קופה זימרא כו', ונשמט בדפוס ששוין במבטא, גם בנדה (ט"ז ב') א"ר אבא אר"ח ב"א אמר רב. אך ע"ז י"ל דכוונת הסימן מ"ש ר' אבא אר"ח ב"א אמר רב במסכת שבת, אבל מה שנשכח ממנו הך דפ' טומנין הוא תמוה. אר"ח בר אשי (ירושלמי שבת פ"ג הלכה ד', ופ' מפנין, ובכתובות פ"ב וגיטין פ"ג הלכה ד').
6
ז׳ז) ר' אבא בר זבדא בעא מיניה. בש"ר אבא בר ירמיה. ור' אסי אקלעו לבי כו' (ע"ש), ור' אבא דחיפה. גמיר מר' אבא בר חייא בר אבא. בשם אבא ברב הונא. מיתיב לר' אבהו ולר' אסי. אבדימי בר המדורי. אביי קמיה, ושאל מאביי (ע"ל). אגרא חמיו (וצ"ע). א"ר אושעיא כתובות (ע"ט סע"א). אמר קמי' רב הושעיא. בש"ר אחא, איתביה רב אחא ב"פ, ור' אילא, ור' אילעאי קמי ר' אלעזר חולין (י"ט ב') ור"א בן פדת, ר' אמי (ע"ל), מיתיב לר' אסי, א"ר אסי ב"ב (ק"מ ב'). אמר לרב אשי (ע"ל). אמר לבהא. ר' ברכיה בשמו, רב גידל (ע"ל), רב הונא רבו (ע"ל וע"ש) ואותיב ר"ה לר' אבא (ע"ש), והספיד לר"ה. ורב הונא בר חייא, רב הונא בר איקא, אמר לר' זירא מר (ע"ל), ויוחסין כתב ר' זירא חבירו (ע"ל). בשם זעירא (ירושלמי גיטין פ"א). ור' זריקן מטיבה. זריקא א"ר אבא א"ר חייא בר אבא והוא בשמו, א"ר חייא בר אשי ע"ל). משום ר"ח בן גמליאל, ור' חנינא בר פפי (ע"ל). א"ר חנינא מנחות (פ"ח ב'), רב יהודה רבו (ע"ל) וא"ל לר"י בבי מעצרתא דבי בר זכאי (עירובין מ"ט א'). אר"י חולין (צ"ג). הרבה דרשות שאל לרב יהודה ברכות (י"א ב'). ורב יהודה בשמו, רב יהודה בר שמואל אר"א, ורב יהודה בר שלום, א"ר יהודה בר זבדי, ור' יהושע בר נחמיה. א"ר יוחנן (עירובין מ"ו ב'). אשכח לר' יוחנן ביצה (ל"ח א'). ור' יוסי בר אבא שאלו לרב מתנה. למד עם ר' יוסי בן פזי. אתקבל גבי יוסא רישא, ר' יוסני בזמנו. שלח לרב יוסף בר חמא, ורב יוסף יתיב אחוריה (ע"ל), ר' יעקב דכפר חנן בשמו, ור' יצחק נפחא (ע"ל) אמר לרב יצחק בר ביסנא, א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא, ושאל לר"י ב"ש, אמר לר' ירמיה בר אבא מר, אמר ר' ירמיה בר אבא (מגילה י"ח ב'). ור' ירמיה בשם רב (שקלים רפ"ק), ר' ירמיה שאל ממנו מחילה על שהקניטו יומא (פ"ז א'). ר' ירמי' א"ל מר שבת (קכ"ו א'), ר' ירמיה בעא מיניה. ר' ישמעאל בר' יוסי משום ר' אבאי (ע"ש וצ"ע). א"ר כהנא (שם קכ"ה סע"ב). יתיב אחורי דרב כהנא (ע"ש). ור' לוי בר חייתא. בש"ר מייאשא. שלח למרי בר מר. בעא מרב הונא, שאל לרב מתנה, בעא מרב נחמן פ' חלון (ע"ו ב'). שאל את סומכוס (כתובות פ"א סע"א) והוא תמוה כי סומכוס תלמיד ר"מ היה וזמן רב ביניהם, ויגעתי ומצאתי מרגניתא כי ר' אבא זה ששאל את סומכוס הוא ר' אבא אריכא הוא רב (ע"ש). ור' סימן בשריב"ל (שקלים פ"א), רב ספרא בשמו, ור"ס איתביה, איתיב לעולא (ב"מ י"א א') וא"ל (גיטין נ' ב', ע"ט א') והלך לימינו ועולא רכב (ע"ש), וא"ל עולא דמי האי מרבנן כדלא גמרי אינשי שמעתתא (גיטין ל"ט א'), רב פפא בר אבא רישבא אתא לקמי'. רב פפא, ורבב"ח פסחים (נ"ג ב'). בשם רב (ירושלמי סוכה פ"ק, יבמות פי"ב) רב שמואל בר ייבא א"ל, אמר לר' שמואל בר יצחק, א"ר שמואל בר יהודה אר"א, בעא מיניה רשב"א מהגרוניא (ב"ק ז' ב'), אמר שמואל ברכות (נ' א'), מגילה (ה' א'), עירובין (י"ג ב'), סוכה (י"ג ב'), ור"ש בן אליקום (ע"ל). אר"ל שבת (ס"ג סע"א) כמה דברים. ר"ש ב"פ (ע"ל). א"ל רב שמעיה, א"ר תדאי:
7