סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים ב׳Seder HaDorot, Tanaim and Amoraim 2
א׳אבא בר אבא הכהן אבוה דשמואל א) נקרא אבוה דשמואל משום מעשה הביאו בה"ג ה' גיטין דאזל אבוה דשמואל למערבא אשכחתיה מדיתא דהוה ידעה לישנא דצפורי אמרה ליה אזדקק לי ואנא אתן לך כך וכך זוזי משום דידעה דנפיק מיניה גברא רבה ערק מינה ואתא בשם ההוא לילא לגבי דביתהו ואזדקק לה והדר אזל לסוף אשתמעית מילתא דמתעברה אתיוה לב"ד אלקיוה, אמר שמואל בכריסא דאימיה איכוף רישאי דילמא מטאי לי רישא דשוטא וכאיב לי, כף רישא בכריסא דאימיה ומטייה ריש שוטא עכ"ל. וקצת מזה תראה תוס' קידושין (ע"ג א'). (כתב בס' ג"נ אות פ' מדיתא זו היתה גלגול אשת פוטיפר שתבעה את יוסף דידעה דמביאתו יצא גברא רבא עכ"ל). וכתב בס' ג"נ אות א' אבוה דשמואל קשה למה נקרא על שם בנו. הענין כי אבוה דשמואל הוא שמואל הרמתי ושמואל בנו גלגול שאול וכמו שמואל אחר מותו דבר עמו שאול, כן אבוה דשמואל דבר עם בנו שמואל (ע"ש) אחר מותו, כדאיתא בברכות (י"ח ב'), וכשם שאמרה האשה (בעלת אוב) את מי אעלה לך ג"כ אמרו ליה טובא אבא איכא הכא, וכשם שאמר שמואל לשאול מחר אתה ובניך עמי, כך אמר אבוה דשמואל לשמואל בנו דלעגל קאתית גבן, וכשם שאמר לשאול עמי במחיצתי כך אמר אבוה דשמואל אחיכת דחשיבת בהאי עלמא טובא. ושמואל גלגול וניצוץ שאול המלך וזה כי שמואל נקרא אריוך מלך דהילכתא כשמואל בדינא עכ"ל. (ורמז לדבר אריוך מלך עם האותיות וב' כוללים עולין כמנין שאול). ואדוני אבי כתב בחבורו כי שמואל הרמתי היה מסטרא דנוקבא, לכן אמרה חנה ונתת לאמתך זרע אנשים, תלה אותו באמו (מג"ע אופן ק"מ), ומשום שאבא אבוה דשמואל הוא שמואל הרמתי מש"ה קרו ליה אבוה דשמואל, כלומר שאינו תלוי באמו רק באביו כי הוא אינו מסטרא דנוקבא עכ"ל ודפח"ח. (ר"ל לא כמו אבא שהוא שמואל הרמתי שהיה מסטרא דנוקבא אבל שמואל זה תלוי באביו לכך נקרא אבא אבוה דשמואל), וכתב א"א ולזה הסוד אמרה חנה אנכי השאילתיהו נצנצה בה רוח הקודש כי שמואל בנה אביו של שאול. ועיין ילקוט שמואל סי' פ':
1
ב׳ב) והיה חסיד שומר נכסי יתומים באמצע מעותיו, (ברכות פ' מי שמתו) (די"ח ב' ע"ל שמואל). בשבת (ס"ה א') לא שביק לבנתיה כו'. בב"מ (כ"ד ב') אשכח חמרי במדברא והחזיר לבעלים אחר י"ב חודש לפנים משורת הדין. בע"ז (כ' ב') א"ל מלאך המות אי לא חיישינא ליקרא דברייתא הוה פרענא בית השחיטה:
2
ג׳ג) בשוח"ט שמואל פ' י' ובילקוט שם רמז ק': אבא היה עושה סחורה במשי ושלח לו ר' יהודה בן בתירה מנציבין שרוצה לקנות ממנו משי והחזיק לריב"ב המשי ואחר כך לא רצה ריב"ב ליקח המשי וא"ל ריב"ב כי רק דברים בעלמא שלחתי אליך. וא"ל אבא דבורך נאמנים לי יותר מן ממון לכן סמכתי עליך ולא רציתי למכור לאחר, ובירך אותו ריב"ב שיזכה לבן כשמואל הרמתי דכתיב ביה וידע כל ישראל כי נאמן שמואל, לכן זכה אבא לבן זה שמואל בר אבא עכ"ל. וכתב זית רענן ריב"ב היה בזמן הבית כדמוכח ממעשה דהאי כותי דאכל פסחים בירושלים ושמואל היה דור ג' אחר החורבן ואפשר שהאריך ימים כ"כ עכ"ל. ועיין ריב"ב מ"ש שם. ונראה כי אבא זה האריך ימים דהא שלח אבא לקמיה דר' יהודה נשיאה כו' ושלח ליה ר"י נשיאה כו' משום כבודו שלא להחזיק לאבוה דשמואל. כטועה, פ' האשה שלום (קטו סע"ב), ור' יהודה נשיאה התיר שמן של כותים ולא רצה רב לאכול וא"ל שמואל אכול ואי לא כתיבנא עליך זקן ממרא כדאיתא בירושלמי פ' אין מעמידין (ע"ל ר"י נשיאה) ור"י נשיאה היה בן בנו של רבי ושמואל היה אסיא דרבי (ע"ש) ושמואל מת קרוב אחר מיתת אביו כנראה בברכות דקראו את שמואל דאכל זוזי דיתמי מסתמא היה זה מיד אחר מיתת אבא אביו ואזל שמואל לחצר מות (ע"ל שמואל הענין באריכות) ואביו בכה שמהרה ימות:
3
ד׳ד) בעא אבוה דשמואל משמואל א"ל כו' א"כ אשתבשית (זבחים כ"ו א'), שלח לרבי ילמדנו רבינו ושלח ליה כך א"ר ישמעאל בר' יוסי משום אביו (פסחים ק"ג א'), איתביה רב לאבוה דשמואל ושתיק וקרי רב עליה שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם (כתובות פ"ד, נ"א ב'). והנה נראה דמדאותיב רב מאבוה דשמואל כי רב תלמידו היה, וכ"נ כי רב חבירו דשמואל ושמואל קבל מאביו כמש"ש, וצ"ע במעילה (ט' א') מיתיבי אבוה דשמואל ור' אבין לרב הונא. והא רב הונא תלמיד רב היה ואיך מיתיב מר"ה תלמיד תלמידו, ואין לומר דמיתיב מר"ה ריש גלותא שמת בימי רבי דהא אמר אבוה דשמואל ור' אבין שאלו מר"ה ור' אבין לא היה בזמן רבי (ע"ש). ואחר זמן נדפסו ש"ס חדשים נמחק ורבין ס"א ל"ג לרב הונא והנאני (ע"ל בהקדמה). בירושלמי פ' החולץ הלכה י"א אבא בר ווא פליג על שמואל בריה, וענין ההוא שם בנדה פ"ק הלכה ד' אבא בר אבא פליג על שמואל בריה. ע"כ תדע כי בירושלמי בהרבה מקומות קרא לאבא ווא. בירושלמי פרק תמיד נשחט הלכה ב' א"ר יוחנן על דא אמר לי אבא בר אבא. וענין זה בשקלים פ"ב הלכה ה' הגי' על דא עליל אבא ב"א, פי' הקשה. אבוה דשמואל ולוי עיילי לבה"כ דשף ויתיב בנהרדעא והתפללו שם (ר"ה כ"ד ב') (ע"ז מ"ג ב'). (כתב בספר מסעות בנימין בעיר שפיתא בה"כ שנבנה מאבנים ועפר ירושלים). ואפטר עליה דלוי ע"ש. בר"ה (כ"ז ב', כ"ח א') שלחו לאבוה דשמואל, שבת (ר"ח ב') מר עוקבא ור' מתנה אמרו בשמו. בנותיו אשתביין כו' עיילי לר' חנינא הא אמרה נשביתי וטהורה אני כו' ואמר לר' שמן בר אבא הכהן אטפל בקרובתיך. עיי' מארי בר רחל בת שמואל. פנחס בנו וצ"ע:
4