סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים ג׳רכ״וSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 3226
א׳רחבה דפומבדיתא אמר רב יהודה ברכות (י"ח סע"א) אמר רחבה א"ר יהודה כל הרואה המת ואינו מלוהו כו', ובשבת (ס"ג רע"א) אמר רחבה א"ר יהודה עצי ירושלים של קנמון היו, ומנחות (ל"ג סע"ב) אמר רחבה אמר ר' יהודה בי הרזיקי חייב ב' מזוזות, ולא פרש"י ותוס' כלום למה קראו ר' יהודה ולא רב יהודה, ובפסחים (י"ג רע"ב) רחבה אמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה כתבו התוס' אמר ר' יהודה לפי שרב יהודה הי' רבו מובהק קרי לי' רבי עכ"ל, ורש"י לא פירש כלום, ובסוכה (מ"ה רע"א) אמר רחבה אמר רב יהודה (צ"ל רבי יהודה) הר הבית סטיו כפול היה. ובפסחים (נ"ב ב') א"ר ספרא נקוט האי כללא דרב הונא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דרביה כרחבה דפומבדיתא (שהיה מדקדק בשמועתו לדעת ממי קבלה רש"י) דאמר רחבה א"ר יהודה (ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה דהוי נמי בההוא דרא רש"י), ואין לומר דלמא ודאי שמע מר' יהודה נשיאה ע"כ אמר אמר ר' יהודה דא"כ הול"ל א"ר יהודה נשיאה אלא ע"כ מדאמר סתם ר' יהודה לפי שהיה מסופק, ובברכות (ל"ג ב') א"ר זירא נקוט דר' חייא בר אבא בידך דדייק וגמר שמעתא מפומיה דמרא שפיר כרחבה דפומבדיתא דאמר רחבה א"ר יהודה הר הבית סטיו כפול היה. פרש"י שהי' מדקדק בלשון רבו ואמר סטיו אעפ"י שבלשון משנה קורהו איצטבא בפסחים ובסוכה הוא דקדק בלשון רבו ולא אמר אצטבא כפולה היתה, ויש פותרין הא דרחבא מדאמר רבי יהודה דדייק ספיקא דרבוותא אי מדר' יהודה אי מדרב יהודה וקשה לי טובא חדא דרחבא לא ראה את רבי יהודה מימיו לא ר' יהודה בר אילעאי ולא ר' יהודה נשיאה, ועוד כלהו אמוראי נמי דייקי לומר דבר בשם אומרו, ועוד ליכא למימר מהא דדייק לישנא דשמעתא אלא ספיקא דרבוותא עכ"ל:
1
ב׳והנה מ"ש רש"י דרחבה לא ראה את ר' יהודה נשיאה רש"ל גורס ר' יהודה הנשיא, וא"כ צריך להגיה גם בביצה אשר אעתיק בסמוך גם בפסחים (נ"ב ב') שהעתקתי לעיל ג"כ ברש"י ספק מר' יהודה נשיאה, ורציתי לומר דכוונת מהרש"ל להגיה דרחבא לא ראה את ר' יהודה הנשיא, ול"ג ר' יהודה נשיאה דהא איתא בב"ק (י"ט רע"ב) יתיב ר' יהודה נשיאה ור' אושעיא אקילעא דרבי (צ"ל דרב יהודה וכ"ה בס' יוחסין אות א' אצל אושעיא) יהודה נפק מלתא מבינייהו כו' וכתב בס' יוחסין שם וקשה מי נתן ר' יהודה נשיאה בבבל אקילעא דרב יהודה ואולי הלך שם פעם אחת (ע"ל רב אושעיא מ"ש שם) א"כ איך כתב רש"י דהא רחבא היה בפומבדיתא ולא מצינו שעלה לא"י הא רב יהודה היה ג"כ בפומבדיתא ור' יהודה נשיאה היה אצלו, כך ראיתי להמליץ בעד זקני הגאון מהרש"ל. אבל לפי זה יגדל הקושיא מה שרצה רש"י לסתור את היש מפרשים דלכך אמר ר' יהודה משום ספק אי מר"י הנשיא או מרב יהודה הא לא היה בדורו של ר' יהודה הנשיא ולא ראה אותו, הא ראה את ר' יהודה נשיאה והיה ספק לו אי שמע מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה, וכן דייק לישנא דרש"י בפסחים (שם) ספק שמעה מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה שהיה נמי בההוא דרא עכ"ל. ואי הגי' ר' יהודה הנשיא לא היה בדורו. ועוד גדלה התמיה מ"ש רש"י לסתור פי' יש פותרין דקשה לי' טובא דרחבה לא ראה את ר' יהודה בר אילעאי מימיו איך עלה על דעת רש"י כי היש פותרין לא ידעו זה כי ר"י בר אלעאי קדם זמן רב, גם ר' יהודה הנשיא שהוא רבי קדם לו טובא, אלא ע"כ כוונת היש פותרין שהיה מסופק אי מרב יהודה או מר' יהודה נשיאה שהיה בדרא ההוא. אמת כי הדין עם רש"י דאיך אפשר לפרש דקראו רבי יהודה לפי שהי' מסופק ממי שמע והא בכל מקום אמר רחבה א"ר יהודה בברכות ושבת ובמנחות ופ"ק דפסחים שהבאתי לעיל ובפ"ק דביצה ובחולין שאביא בסמוך, ואיך יסתפק בכלם ממי שמע. בביצה פ"ק (י"א ב') רחבא א"ר יהודה אף הפותח חביות ומתחיל בעיסתו התירו סופו משום תחילתו (פרש"י אמר ר' יהודה י"מ ספק משמי' דר' יהודה נשיאה ספק משמי' דרב יהודה ואני אומר לא ראה רחבה את ר"י נשיאה דהא (רחבה) מפומבדיתא הוה ולא מצינו שעלה לא"י. ועוד כי אמרינן בעלמא דדייק וגמר שמעתתא מרבו כרחבא הוה ל"ל דאפילו ספיקי דגברי גריס כדאמר בחולין (י"ח ב') בר יהודה ספיקי דגברי גריס (ספק אי משמי' דרב ספק אי משמי' דשמואל ע"ש) ונראה בעיני משום דרבו מובהק היה ולא הי' לומד מרב אחר הוה קרי לי' רבי דלא נספקיה בדרב יהודה אחרינא עכ"ל. וכ"כ תוס' לשון רש"י ומסיימין והא דאמר גמר שמעתתא מפומיה קאי אדאמר סטיו לפנים מסטיו ולא רצה לשנותו ולא אמר אצטוונית לפי שאותו לשון שמע מרבו עכ"ל כמ"ש רש"י בפסחים (נ"ב), ובחולין (ס"ב סע"א) אמר רחבא אמר ר' יהודה תסיל פסול כו' כתבו התוס' היינו רב יהודה סתמא ולפי שהי' רבו מובהק אמר רבי יהודה וי"מ משום דספק לי' אי שמע מר' יהודה התנא או מרב יהודה אמורא והיינו דאמר בעלמא דייק וגמר כרחבה כו' דאמר ר' יהודה הר הבית סטיו כפול היה, ואין נראה דא"כ הל"ל דאפילו ספיקי דגברי כדאמר גבי רב יהודה (כנ"ל) ספק משמי' דרב כו' ועוד דכי מייתי התם האי דסטיו כפול הוה לי' לאתויי נמי הך דשמעתין אלא היינו דיוקא דילי' ממ"ש בלשון רבו סטיו ולא אמר אצטוונית כו' עכ"ל. ואפשר הי' להמליץ בעד היש מפרשים שהוא מחמת ספק ממי שמע אף שהוא במקומות רבים, לפי דאי' ביומא (ע"ב א') אמר רחבה אמר רב יהודה קרע בגדי כהונה לוקה. ושם (ע"ב) אמר רחבה אמר רב יהודה שלש ארונות כו', וקראו שם רב יהודה, ע"כ משום דבמקומות הנזכרים לעיל היה מסופק ממי שמע ע"כ קראו ר' יהודה אבל ביומא בב' המקומות ידע בודאי ששמע מרב יהודה ע"כ קראו רב יהודה, אך מה שפרש"י בפסחים דדייק וגמר כרחבה ספק שמע מרב יהודה או מר' יהודה, קשה איך לא זכר מה שדחה הוא עצמו פי' זה בברכות, כי מסתמא כתב פירושו על ברכות תחלה, ועוד יש סתירה למה שפי' בפסחים דדייק וגמר היינו ספיקי דגברי שאמר ר' יהודה, א"כ למה הביאו במ"ש נקוט דרב הונא דדייק כרחבה ובברכות נקוט דר' חייא דדייק כרחבה דאמר ר' יהודה סטיו כפול כו', ואי כוונתו היה שדייק הוא במ"ש רבי יהודה לא ה"ל למימר דאמר סטיו כו' רק הל"ל דדייק כרחבה שאמר אמר ר' יהודה והיה כוונתו דבכל דבריו שאמר בשם רב יהודה אמר ר' יהודה, אע"כ דדייק קאי אמ"ש סטיו ולא אמר אצטבא, ואח"כ ראיתי שגם התוס' בברכות (ל"ג) כתבו וכוונו לזה והנאני, ע"כ הדיוק במ"ש דדייק כרחבה הוא מדאמר סטיו, אבל מה שקראו ר' יהודה הוא משום שהיה רבו מובהק א"כ צ"ל גם ביומא (ע"ב א' ב') אמר רחבה אמר ר' יהודה:
2
ג׳ובערוך ערך רב כתב וז"ל פי' הוה מספקא לי' אי משום רב יהודה אי משום ר' יהודה והי' מדקדק שלא יחליף השמועות והיה שונה רבי ואמר רבינו יחי לעד אינו כן אילו היה אומר רבי ולא היה אומר לא רב ולא רבי ואינה מלה כאן ואינו אומר טעם ולא כבוד לו וכך אמר יחי לעד כי רחבה לא ראה ר"י מעולם ולא ראה אלא רב יהודה וסופר טעה וכתב ר' יהודה וראו הגאונים בזמן הזה שאין באותו דבר רבי ואמר כך אלו דברי ר' חננאל ז"ל ולפי' ראשון מצאנו סיוע בפ' מקום שנהגו אמר רב ספרא כו' (ע"ל) עכ"ל. לא הבנתי דבריו ואולי יש איזה ט"ס והעתקתי כמו שהוא ומי שלבו שלם יתקנו וישא ברכה:
3
ד׳והוא בעל חומה (בת איסי בר' יצחק ברב יהודה ובעלה השני ר' יצחק בריה דרבה בב"ח) ואחר מותו נשאה אביי, ודבר חידוש שהיה תלמיד מובהק לרב יהודה ונשא בת בן בנו ואולי לזקנותו של רב יהודה היה תלמידו, או רחבה נשא חומה בזקנותו. ובניו איפא ואבימי, ונראה דאיפא ואבימי בניולא היו מן אשתו חומה דאיפא ואבימי תנו שבועות בי רבה (ע"ש) וגם ר' יצחק ברב יהודה אבי אביה של חומה למדו שבועות בי רבה (עיי' רב אחא בר הונא) וכן איפא שאל את רב יהודה (ע"ש). הוא ורב הונא בר חיננא תרגמינה. אתא לקמי' דרב יוסף א"ל אביי ב"מ (כ"ט רע"ב), בעא מרבה עירובין (כ"ב ב'), בדק לרבנן שם (ע"ו רע"א), אמר רחבה שבת (מ' ע"ב). אמר רחבה ס"פ אעפ"י, קשו בה בני רחבה שבת (ק"ג רע"א):
4