סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים ג׳של״בSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 3332
א׳שמאי
1
ב׳א) משנה ברכות פ"א ג'. פ"ו ה'. פ"ח א' ב' ג' ד' ה' ז' ח'. פאה פ"ג א', פ"ו א' ב' ה', פ"ז ו'. דמאי פ"א ג', פ"ג א', פ"ו ו'. כלאים פ"ב ו', פ"ד א' ה', פ"ו א', פ"ח ה'. שביעית פ"א א', פ"ד ב' ד' י', פ"ה ד' ח', פ"ח ג'. תרומות פ"א ד', פ"ד ג', פ"ה ד'. מעשרות פ"ד ב'. מע"ש פ"ב ג' ד' ז' ח' ט', פ"ג ו' ז' ט' י"ב, פ"ד ח', פ"ה ג' ו' ז'. חלה פ"א ו'. ערלה פ"ב ד' ה'. שבת פ"א ד' ה' ו' ז' ח', פ"ג א', פכ"א ג'. עירובין פ"א ב', פ"ו ד' ו', פ"ח ו'. פסחים פ"א א', פ"ד ה', פ"ח ח' פ"י ב' ו'. שקלים פ"ב ג', פ"ח ו'. סוכה פ"א א' ז', פ"ב ז' ח', פ"ג ה' ט'. ביצה פ"א א' ב' ג' ה' ו' ז' ח' ט', פ"ב א' ב' ד' ה'. ר"ה פ"א א'. חגיגה פ"א: א' ב' ג', פ"ב ב' ג' ד'. יבמות פ"א ד', פ"ג א' ה', פ"ד ג', פ"ו ו', פי"ג א', פט"ו ב' ג'. כתובות פ"ה ו', פ"ח א' ו'. נדרים פ"ג ב' ד'. נזיר פ"ב א' ב', פ"ג ו' ז', פ"ה א' ב' ג' ה'. סוטה פ"ד ב'. גיטין פ"ד ה', פ"ח ד' ח' ט', פ"ט י'. קדושין פ"א א'. ב"מ פ"ג י"ב. ב"ב פ"ט ח' ט'. עדיות פ"א א' ב' ג' ז' ח' ט' י' י"א י"ב י"ג י"ד, פ"ג י', פ"ד א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י' י"א י"ב, פ"ה א' ב' ג' ד' ה'. אבות פ"א י"ב ט"ו, פ"ב ח', פ"ה י"ז. זבחים פ"ד א'. חולין פ"א ב', פ"ח א'. פי"א ב'. בכורות פ"ה ב'. כריתות פ"א ו'. כלים פ"ט ב', פי"א ג', פי"ד ב', פי"ח א', פ"כ ב' ו', פכ"ב ד', פכ"ו ו', פכ"ח ד', פכ"ט ח'. אהלות פ"ב ג', פ"ה א' ב' ג' ד', פ"ז ג', פי"א א' ג' ד' ה' ו' ח'. פי"ג א' ד', פט"ו ח', פי"ח א' ד' ח'. פרה פי"ב י'. נדה פ"א א' ד' ו', פ"ד ג', פ"ה ט', פ"י א' ד' ו' ז' ח'. זבים פ"א א' ב'. מקואות פ"א ה', פ"ד א' ה', פ"ו ו', פ"י ו'. טבול יום פ"א א'. ידים פ"ג ה'. מכשירין פ"א ב' ג' ד'. פ"ד ד' ה', פ"ה ט'. טהרות פ"ט א' ה' ז', פ"י ד'. עוקצין פ"ג ו' ח' י"א:
2
ג׳ב) שמאי אב"ד והלל חבירו נשיא. והא דהקדים שמאי להלל שהיה נשיא לפי ששלשה ראשונים מן הזוגות שאמרו שלא לסמוך היו נשיאים וב"ש סבר כוותייהו נקט להו בראשונה ואגב דנקט כאן שמאי תחלה חשיב בכל מקום שמאי קודם להלל (תוס' חגיגה ט"ז סע"א) ועי' הלל דמצד ענוה מקדימו. והיה תחלה תלמיד הלל ואח"כ תלמיד חבר (ע"ש) ונראה כי האריך ימים כמו הלל כי נקרא שמאי הזקן בקדושין (מ"ג א') שמאי הזקן משום חגי הנביא. ולא היו חולקין כי אם בג' דברים (עי' הלל). ואע"פ שהיה כעסן נגד רשעים, היה עניו עם הצדיקים וכל מעשיו לשם שמים כל ימיו אכל לכבוד שבת ומחד בשבת לשבת ביצה (ט"ז א') וכן מחלוקתו כי הלך במקלו אצל יונתן בן עוזיאל ב"ב (קל"ג ב') אע"פ שהיה תלמידו כי כל התלמידים שהיו להלל כן היו לשמאי כי אמרו פ' תלמידים היו להלל ואחד מהם ריב"ז. ובאבות פ"ב אמרו ריב"ז קיבל מהלל ושמאי שלעולם היו בבית המדרש ביחד. והיה הלל כפוף ויושב לכני שמאי כתלמיד שבת (י"ז א'). בגיטין (ל"ו ב') כתבו התוספות בשם הירושלמי בי"ח דברים שרבו ב"ש על ב"ה אפילו אליהו לא יוכל לבטלן כי תלמידי ב"ש היו הורגין בתלמידי ב"ה ועמדו להם בנפשותם. התנבא להורדוס כשהיה קטן שימלוך (יוחסין בסדר הדורות). ששה דברים מקולי ב"ש וחומרי ב"ה שבת (ע"ז א'), אלו דברים חזרו ב"ה להורות כב"ש, עדיות פ"א י"ב. בסדר רב עמרם פסק בששה (מקומות) כב"ש, תוספות סוכה (ג' א') ובס' אגודה שם ובהליכות עולם (ל"ד א') ועי' במבוא הגמרא לר"ש הנגיד (ועי' לעיל ב"ה), לעתיד לבא יהיה הלכה כב"ש וכרשב"י (ס' ויקהל משה דף מ"ב ב' ודף נ"ד א'):
3
ד׳ג) שמאי גלגול יהונתן וגלגול יהושע בן נון (ע"ל הלל), שמאי מצד הבכורה (צ"ל הגבורה) של הבל לכן היה קפדן מסוד הדינים ומצד חטא קפדנותו של שמאי לא קבל כמה גרים לכן נתגלגל בשמעון בן עזאי ולא נשא אשה ואז היה בורא נפשות הגרים בעסק התורה ובזה סוד הגבורה דשמאי נהפך לחסד כי מצד חסד דאברהם אתערותא דנפשין דגיורין (וכן עשה משה כשפירש מן האשה לפי שהיה בסוד החסד (חס"ל מעין ה' נהר כ"ה) ע"ל אביי. כתב בס' גא"י קברו ושל אשתו בכפר מירון לצד ב' של כפר לצד מעלה בגינת גפן ושם אבן מלא מים וכשבאים בני אדם שם להתפלל יש די מים ויותר מה שלוקחין מתרבה המים ואם הבאים להתפלל הם רשעים אין מוציאין אפילו טפה אחת ועליהם מצבות מאבנים גדולות (ועיי' רשב"י):
4
ה׳ד) אבטליון רבו, בבא בן בוטא תלמידו, דוסתאי מכפר יתמי תלמידו:
5