סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תל״וSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 436
א׳איסי בן עקיבא (שוח"ט סי' כ"ג ומכילתא פ' בא פ' ט"ו, יתרו בחדש השלישי פ' י"א, משפטים פ' ד'. ספרי ריש נשא ע' וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל ודף כ"ז ד' א', אכן בדף ד' א' ובפ' ולקח הכהן מים קדושים ובפסקא מיין ושכר יזיר ובהעלותך פיסקא איש איש כי יהיה טמא לנפש כ"א ג' כ"ח א' בן עקביה) ובירושלמי פ"ח דכלאים הלכה ב' איסי בן עקביה אומר אסור לרכוב על גבי פרידה ק"ו מה בגדים כו' והשיבו משלמה שהרכיבו על הפרדה ומשני אין למדין מן המלכות כו' או בריה מששת ימי בראשית היה, ובתוספתא פ"ה דכלאים ובמס' ד"א איסי הבבלי אמר אסור לרכוב כו' והשיבו משלמה ואמר שם אין משיבין מתקוע, מובא בתוס' חגיגה פ"ק (ב' ב') ד"ה לישא שפחה. ובילקוט מלכים סי' א'. ועיין תשובת הרשב"א ח"ר סי' תצ"א פי' ע"ז. ועיין פסקי כלאים מהרא"ש. ובפסחים (קי"ג סע"ב) ארבב"ח א"ר שמואל בר מרתא אמר רב משום ר' יוסי (ובע"י יוסף) איש הוצל מנין שאין שואלים בכלדיים כו' ומניין כו'. תנא הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי הוא איסי בן גור אריה הוא איסי בן יהודה הוא איסי בן גמליאל הוא איסי בן מהללאל ומה שמו איסי בן עקביה שמו (ע"ל רב אסי). וביומא (נ"ב סע"א) א"ר יוחנן בעי יוסף איש הוצל ודביר בתוך הבית כו' ומי מספקא לי' והתני איסי בן יהודה אומר ה' מקראות אין להם הכרע כו' והתניא הוא יוסף איש הוצל הוא יוסף הבבלי הוא איסי בן יהודה כו' ומה שמו איסי בן עקיבא שמו עכ"ל. וכתב בחדושי אגדות בפסחים לא ידעינן למה היה לו ולאביו כל השמות הללו וכיוצא בזה במשה ויתרו אתו כלהו לדרשא עכ"ל. ובתשובת הלכות קטנות ח"ב סי' ש"ח מפני השמד היו משנים שם אביהם כשבורחים ממקום למקום שלא יכירום עכ"ל. ובירושלמי ב"ק פ' המניח הלכה ז' הוא יוסי הבבלי הוא יוסי בן יהודה הוא יוסי קטנותא ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה קטנן של חסידים. ושם סוף סוטה למה נקרא קטנותא שהיה תמציתן של צדיקים ושל חסידים. (ע"ל יוסי ויוסף קטנותא) ונזכר במשנה סוף סוטה, ועיין מכילתא משפטים ואנשי קדש תהיו לי ר' ישמעאל אומר כשאתם קדושים הרי אתם לי, איסי בן יהודה אומר כשהמקום מחדש מצוה על ישראל מוסיף להם קדושה. איסי בן גור אריה (ובילקוט משפטים סי' שנ"א גוריה) אומר נאמר כאן קדושה כו', מזה נראה כי איסי בן יהודה אינו איסי בן גור אריה. בנדרים פי"א (פ"א א') איסי בן יהודה לא אתא במתיבתא דר' יוסי ג' ימים אשכחיה וורדימוס בר' יוסי וא"ל מ"ט לא אתי מר לבי מדרשא דאבא. אמר רב מצאתי במגילת סתרים דר' חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אמר כו' (ע"ש). תניא איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים, ר"מ חכם וסופר כו' גיטין (ס"ז א'). ובס' יוחסין [בסה"ד אצל רבותיו של רבי] ז"ל, ובגיטין איסי בן יהודה חכם ור"מ חכם וסופר, נ"ל שט"ס הוא, ובאדר"ן ספי"ח איסי ב"י מונה שבחן ר"ש שונה הרבה משכח קמעא מצאו ר"ש א"ל מפני מה אתה מפטפט דברים בפני ת"ח. עוד כתב שם היוחסין בזבחים אמר רבי כשהיינו יושבים לפני ר"א בן שמוע היה איסי הבבלי לפניו והיה חביב לו עד לאחת. (איננו זוכר מקומו, והוא בתוספתא) (ע"ל). ובמנחות (י"ח א') אמר רבי כשהלכתי למצות מדותי אצל ר' אלעזר בן שמוע מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו והיה חביב לו ביותר עד לאחד. פירש"י היה חביב לו יוסף לר"א בן שמוע וספרו בהלכות עד שהגיעו להלכה א' של זבחים, לישנא אחרינא והיה חביב ליוסף כל מה שר"א מלמדו עד שהגיעו להלכה א'. והתוס' כתבו במגילת סתרים דר"ן גריס עד לאחת פי' עד מאד כדמתרגם מאד לחדא. ויש מפרשים עד לאחת עד הנפש שנקראת יחידה, והערוך ערך חב פי' עד לאחת כל מה שהשיב לו חביב לו חוץ מאחת, ובפי' מגנצא כתוב עד אחת בלי למ"ד. א"ל רבי השוחט כו' צהבו פניו של יוסף הבבלי כו' זלגו עיניו של ר"א בן שמוע ואמר אשריכם תלמידי חכמים שד"ת חביבים עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. עוד שם שיוסף היה לומד אצל ר' יהודה בר אלעאי (ע"ש) ונדפס בצדו מעשה הנ"ל תוספתא דזבחים פ"ב ומסיים שם מפני שר' יהודה בנו של ר' אלעאי ואלעאי תלמידו של ר"א כו'. א"כ ביוחסין [שם] צ"ל בתוספתא דזבחים. ופסחים (ח' ב') דתניא איסי בן יהודה אומר:
1