סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תפ״חSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 488
א׳אלעאי (הזקן) אביו של ר' יהודה והוא תנא תלמיד ר' אליעזר בפ' פסין משנה ו' (כ"ג א'). במשנה א"ר אלעאי שמעתי מר' אלעזר (צ"ל אליעזר וכ"ה שם בפיסקא כ"ו א') וחזרתי על כל תלמידיו אם שמעו מפיו ולא מצאתי לי חבר. וכתבו התוס' (כ"ו רע"ב) דתניא בפסחים (ל"ט א') עד שבאתי אצל ר"א בן יעקב והודה לדברי. אף דראב"י היה תלמיד ר"ע. ר' אלעאי האריך ימים. בפ"ב דסוכה (כ"ז ב') שהלך להקביל פני ר"א רבו ברגל בלוד. וא"ל ר"א אלעאי אינך משובתי הרגל, שהיה רא"א משבח אני את העצלנים שאין יוצאין מבתיהן ברגל. אל יטעך לבך שהלך להקביל ברגל לר"א בן שמוע וא"ל ר"א בן שמוע דאר"א משבח אני את העצלנים זהו ר"א הגדול בן הורקנוס. ז"א כי ר"א הגדול היה רבו של ר' אלעאי. אך סתם הגמ' והסדרן הביא שהיה רא"א ר"ל שר"א הגדול היה רגיל לומר משבח אני העצלנים. וכן בכל מקום שאמר היה אומר ר"ל רגיל לומר, וכ"ה פ"ק דאבות הוא היה אומר כו' שרגיל לומר כן, ר"ל מ"ש ר"א אינך משובתי הרגל כאלו א"ל הלא אני מורגל לומר משבח אני כו'. ובפ' הקומץ המנחה (י"ח א') ר' יהודה בנו של ר' אלעאי ור' אלעאי תלמיד ר' אליעזר. ונקרא זקן בחגיגה (ט"ז א') מ"ק (י"ז) קדושין (מ' א'). ר' אלעאי הזקן אמר אם ראית שיצה"ר מתגבר לך למקום שאין מכירין. והיה הולך אחר ר"ג (דיבנה) ומצא ר"ג גלוסקא וא"ל אלעאי טול כו' (ע"ש). הרצה לפני ר"א ור' יהושע פסחים (ל"ח ב'). שאל את ר' יהושע ור"א והרצה הדברים לפני ר"א בן עזריה תוספתא חלה פ"א:
1
ב׳כתב היוחסין [בסה"ד אצל ר"י בר' אלעאי] ר' אלעאי היה חבר לר' ישמעאל (ובסדר התנאים במקומו כתב היוחסין כמו חבר). בפ"ק דגיטין בא אחד לפני ר' ישמעאל ור' אלעאי, וקשה לי איך ר' אלעאי שהוא אביו של ר' יהודה ור' יהודה רבו של רבי הביא קושיא ממתניתין שעשה רבי ממאמר ר"מ שהוא אחרון לו לר' ישמעאל. ועוד דר"מ תלמיד ר' ישמעאל היה. ועוד נראה משם כי ר' ישמעאל גדול מר' אלעאי שקרא לו רבי ור' ישמעאל קראו בני. ואח"ז מצאתי בתוספתא דגיטין זה המעשה ולא הזכיר ר' אלעאי לר' מאיר וישר בעיני עכ"ל. וז"ל התוספתא מעשה בא מכפר סיסי שהביא לפני ר' ישמעאל גט אשה אמר לו אף אתה צריך שתאמר בפ"נ ובפ"נ ולא נזקק לעדים לאחר שיצא אמר לפניו ר' אלעאי רבי כפר סיסי בתחומה של א"י קרובה לציפורי יותר מעכו א"ל הואיל ויצא מעשה בהיתר יצא עכ"ל, וכדי שתבין הענין אביא לך לשון הגמ' דפ"ק דגיטין (ו' רע"ב) מעשה באדם אחד שהביא גט לפני ר' ישמעאל א"ל צריך אני לומר בפני נכתב ובפני נחתם א"ל בני מהיכן את א"ל מכפר סיסאי. א"ל צריך אתה לומר בפ"נ ובפ"נ שלא תזקק לעדים, לאחר שיצא נכנס לפניו ר' אלעאי א"ל רבי והלא כפר סיסאי כו' ותנן ר"מ אומר כו' א"ל שתוק בני כו' ופריך בגמ' הא ר' ישמעאל אומר שלא תזקק לעדים (ולא משום דצריך ומאי קשיא לר' אלעאי) ומשני לא סיימו קמיה (דר' אלעאי לסיומא דמילתא דר' ישמעאל). והנה לא הבנתי דבריו במ"ש וק"ל איך ר' אלעאי הביא קושיא ממתניתין שעשה רבי ממאמר ר"מ שהוא אחרון לו לר' ישמעאל ור' יהודה בר' אלעאי היה רבו דרבי, רבי מה בעי הכא ומאן דכר שמיה וכי קודם שסידר רבי המשניות לא היו ידועים מ"ש ר"מ, ואם קושייתו מה הקשה ממ"ש ר"מ לר' ישמעאל דהוא תלמידו של ר' ישמעאל למה כתב ועוד דר"מ תלמיד ר' ישמעאל. ועוד דרצה להוכיח דר' אלעאי היה חבירו של ר' ישמעאל דבפ"ק דגיטין בא אדם אחד לפני ר' ישמעאל ור' אלעאי, ר"ל מדאדם זה בא לפני שניהם ושאל את דבריו לפניהם ש"מ ששוים וחברים הם, דהא אדרבה דשאל לר' ישמעאל אם צ"ל בפני נכתב ובפ"נ ואחר שיצא האדם ההוא נכנס לפניו ר' אלעאי כנ"ל. ור' אלעאי קרא את ר' ישמעאל רבי ור' ישמעאל א"ל בני דנראה דר' ישמעאל רבו של ר' אלעאי כמ"ש הוא עצמו. ומה שהקשה היאך מקשה מר"מ תלמידו על ר"י רבו, נעלם ממנו מה שכתבתי בכללים דכן דרך הש"ס יש שמקשה מתלמידו על רבו כי מסתמא מ"ש התלמיד שמע מפי רבו ולכן משני שפיר דגם ר' ישמעאל ס"ל כמ"ש ר"מ דא"צ אלא שלא תזקק לעדים ולא סיימו קמיה, ולמה ישרה בעיניו התוספתא שלא הזכיר ר' אלעאי לר"מ. נהוג עלמא כהני תלתא סבי כר' אלעאי בראשית הגז ור' יאשיה וכריב"ב, ברכות (כ"ב א') ובירושלמי שם מתני' ד'. חולין (קל"ז ב'). כתב בעמק המלך (ע"ה ב') נסיון של יוסף באשת פוטיפר שבא בר' אלעאי וזה היה גלגול ר' יהודה בר' אלעאי. ר' יוחנן בר' אלעאי אולי בנו הוא:
2