סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תקכ״זSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 527
א׳ר' אלעזר בן פדת. א) הוא סתם ר' אלעזר דאמוראים. רש"י ספ"ק דשבת (י"ט רע"ב) ויבמות (ע"ב ב', וקי"א ב') נדה (ח' א') גיטין (ל"א ב'):
1
ב׳ב) ונראה שהיה כהן כי בסוף מ"ק (כ"ח א') כשנראה אליו מלאך המות א"ל וכי לא תרומה קאכילנא וחלף שעתיה ולא מת באותו פרק. ואין לומר כי ר"א זה הוא ר' אלעזר בן שמוע הכהן ז"א כי כל המעשים בענין מלאך המות שמביא שם היו אמוראים (רבא רב נחמן רב חסדא ר' חייא רב אשי) והסמ"ג מביא בשם ירושלמי (ס"פ א"ע) ר"א כד הוי תשיש יצא לחוץ בשעת נשיאת כפים וכ"כ ר"ד אבודרהם:
2
ג׳ג) בעירובין (נ"ד ב') באהבתה תשגה תמיד שהיה עוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון (א"ר יצחק בן אלעזר פעם אחת בא אדם אחד ליטלו ומצא) נחש כרוך עליו. שלחו מתם הוא ר"א (ספ"ק דסנהדרין (י"ז ב') ועיין ר' יוסי בר חנינא) והיה מבבל כדאיתא בסוף כתובות (קי"ב א') ר"א סליק לא"י אמר פלטי מחדא (מקללות החמורות במקרא) כי סמכוהו אמר פלטי מתרתי, אותבוהו בסוד העיבור אמר פלטי מתלתא. ונראה כי בילדותו סליק שנשא אשה בטבריה (ע"ל). ובשקלים הדא אלעזר בבלאה ובמדבר רבה זה המעשה. ונקרא מריה דארעא דישראל לפי שהיה בקי בדמים. ההיא איתתא הביאה קמיה דמא הוה יתיב ר' אמי גביה אר"א דם חימוד הוא וטהור איטפל ר' אמי לההיא איתתא ואמרה לי' בעלי היה בדרך וחמדתיו, קרי ר' אמי עליו סוד ה' ליראיו נדה (כ' ב'). והטעם שבשביל זה נקרא מריה דארעא עיין בס' ברית שלום פ' תזריע. בפ' אלו טריפות (מ"ד ב') שלא לקח שום מתנה מבי נשיאה ולא אזל לסעודה כשזימנו אותו. בעירובין (נ"ד א') תלמיד אחד היה לו ונתחייב שריפה למקום אמרו הניחו לו כי לאדם גדול שימש. אבל בעין יעקב הגירסא תלמיד אחד היה לר"א בן יעקב. או לגירסת הגמרא סתם ר"א אולי הוא ר"א הגדול או ר"א בן שמוע. ארבב"ח כי הוי אזלינן בתריה דר"א לשיולי בתפיחא כו' שבת (י"ב ב'). ובפ' הספינה ארבב"ח חזינא להני אווזי כו' כי אתאי לקמיה דר"א כו'. כתב בעל זקן אהרן דקל"א דר"א הוא ר"א בן רשב"י מחבר הזוהר וע"ש במ"ש ר"א שעתידין ליתן את הדין, ר"ל ישראל שאין נותנין לבם ללמוד סתרי תורה כמ"ש בזוהר בהרבה מקומות כו'. אך טעה כי ר"א זה סתם הוא ר"א בן פדת כי ר"א ברשב"י קדם לו טובא לרבב"ח דאתא לר"א וק"ל. בתענית (כ"ה א') שהיה עני מאד והראו לו י"ג נהרי אפרסמון לעוה"ב. ופירש"י אמורא היה:
3
ד׳ד) והיה לו בן חכם שמו ר' פדת על שם אביו ואורי ר"א לר' פדת בריה (ע"ש) ובתוס' נדה (ח' א') ד"ה וא"ר פדת וקשה הא בברכות (ה' ב') משמע שלא היו לו בנים. וי"ל שמא אח"כ נולד לו בן או שהיו לו בנים הרבה ומתו ונשאר לו זה לבדו עכ"ל. וכתב בס' ברית שלום פ' תזריע. ונ"ל דמעשה דתענית (כ"ה א') שהקיז דם וחלש הוא המעשה (דברכות הנ"ל) שבא אליו ר' יוחנן לבקרו וראה שר"א בוכה וא"ל אי משום בנין דין גרמא דעשיראה ביר (ע"ל ר' יוחנן) א"כ י"ל כשהיה חלוש לא היה לו בן ועל ידי זכות זה שלא רצה ר"א שיחרב העולם ויברא במזל אחר דמזוני ובני לא בזכותא אלא במזלא תליא ומאותו זכות נולד ר' פדת ע"ש. והוא בן אחות. של בר קפרא (ע"ל אות פ' בר פדא ותראה מהיכן יצא לו להיוחסין טעותו):
4
ה׳ה) תלמיד ר' יוחנן (תמורה כ"ה ב') ופי"ג (קל"ה ב') אמר אם יכפור ר' יוחנן בר"א תלמידו. וכן קרא לו תלמידו בפ"י דיבמות (צ"ו ב') ובירושלמי שקלים פ"ב ומ"ב א' ומ"ק פ"ג הלכה ז', וברכות פ"ב מתני' א'. כי אמר ר"א שמעתתא ולא אמר בש"ר יוחנן ואקפד ר"י ונכנסו ר' אמי ור' אסי לפייסו ולא נתפייס עד שפייסו ר' יעקב בר אידי וא"ל אלעזר דורש סתם והכל יודעים שהוא מפיך כמו יהושע דרש והכל יודעין שהוא מפי' משה. ובתוס' יומא (ד' א') סתם מימרות ר"א אף שלא יאמר א"ר יוחנן משמיה דר' יוחנן אמרם. וביומא (נ"ג סע"א) כשהיה נפטר מר' יוחנן היה הולך לאחריו כנפטר משכינה. ב"ב (ז' ב') א"ל ר' יוחנן אלעזר בני קבע בה מסמרות פירש"י הזהיר לדון כן. וביבמות (ע"ב ב') א"ר יוחנן לר"ל ראית בן פדת שיושב ודורש כמשה מפי הגבורה. כריתות (כ"ז א') בעא ר"א כו' א"ר יוחנן כמה שנים גדל בינינו זה ולא שמע הלכה זו ממני. בפ' היה קורא (ט"ז א') ר' אמי ור' אסי הכהנים (ור' חייא ירושלמי פרק זה) עשו חופתו (אדהכי והכי אזל לבית המדרש דר' יוחנן) א"כ נשא אשה בטבריה כי שם היה ר' יוחנן. ומצינו ר' יוחנן אמר בשמו שבת (ל"א ב'). בפא"ד (י"ג א') א"ל ר' יוחנן תא ואגמרך מעשה מרכבה א"ל אבתי לא קשאי כד נח נפשי' דר' יוחנן א"ל רב אסי לר"א תא ואגמרך מעשה מרכבה א"ל אי זכינא הוי גמירנא מר' יוחנן רבך. וצ"ע איך אמר מר"י רבך דהא איתא ביבמות שקל רבי למטרפסיה שאמר ר' ישמעאל לאבדן על רבי רבך ולא אמר רבי (ע"ש). ואפשר שר"א תלמיד חבר היה לר' יוחנן ע"כ אמר כן כדאיתא בירושלמי רפ"ק דסנהדרין תלמיד חבר כגון ר"א לר"י. מנחות (פ"ד) בכורות (ה', נ"ו) אר"א ר' יוחנן חזאי בחלמא מילתא מעלייתא אמינא. פירש"י הלילה נראה לי ר' יוחנן בחלומי יודע אני שאומר היום דבר של טעם:
5
ו׳בעירובין פ' הדר (ס"ו א') בי שמואל רביה. ובב"ב (פ"ב ב') לימא ר"א לית לי' דשמואל רביה. ועיין חולין (קי"א ב') שהיה משמש בסעודה קמי שמואל. גם רב היה כמו רבו בפ' כל הבשר (קי"א ב') וב"ב (קל"ה ב') ששלח מושום רבינו פירש"י רב. בעא מרב שבת (קנ"ג א') בעירובין (ס"ה ב') בעא טיני' ר' אליעזר ט"ס וצ"ל ר' אלעזר. ר"א תלמידו דר' חייא רבו, ירושלמי כתובות פ"ט הלכה ה', וקדושין פ"ק סוף הלכה ד', ובפ' כירה משרת הייתי את ר' חייא הגדול, ובפ"ד דתרומות הלכה א' בש"ר חייא רבה. ונראה כי גם ר' אושעיא היה רבו. אר"א א"ר אושעיא שבת (כ"ח ב') ר"ה (ד' ב', י"ד א') ברכות (ל"ב ב') פסחים (ק"ג סע"ב, קט"ו א') חגיגה (י"ז א') מ"ק (ח' ב', כ"ד ב') חולין (ע"ד ב'). אר"א א"ר הושעיא יומא (מ"א א') א"ר אושעיא אר"א פסחים (ק"ח א') אפשר ר' אושעיא השני. ריש לקיש הקפיד עליו שלא אמר משמו מנחות (צ"ג ב'):
6
ז׳בקדושין (ל"ג א' ב') בענין אין ת"ח רשאי לעמוד כו' פסק כר"א נגד ר' ינאי אף שהיה תלמיד תלמידו (כי ר' ינאי היה רבו דר' יוחנן ור' יוחנן רבו דר"א) עיין שו"ת ש"א ס"ס ע"ח רכ"ו ג' ודקי"ג ד' ועיין תשו' חו"י ע"ל בפסק הלכה סי' כ"ח:
7
ח׳ו) ר' אבא. ר' אבא בר כהנא משמו. ר' אבא בר זבדא א"ל. ר' אבא בב"ח אזל בתרי' (ע"ל). ר' אבהו בשמו. ר' אבין בשמו. רב אדא קרחינאי מתקיף עליו. ר' אושעיא בשמו (ע"ל) א"ר אושעיא (ע"ל). רב אחא בשמו. ר' אלעאי. ר' איניי בר סיסי בשמו. בשר"א בן שמוע חולין (ז' א') זבחים (ס"ה ב'). משום ראב"ע יבמות (ד' א'). ר' אמי בשמו זבחים (כ"ה ב') וע"ל. ור' אסי (ע"ל). רב ביבי בשמו. ר' בנימין בר יפת בשמו. ר' בנימין בשמו. ור' ברכיה. ר' ברכיה בר אבא בר כהנא משמו. בעא מרב הונא (כ"כ יוחסין ל"מ). הונא בר חיננא יתיב קמיה מעשרות פ"ה. ר' הילא. ר' זירא אשכח לי', ר' זכריה. זעירא. ור' חזקיה. ר' חייא רבו (ע"ל). ובש"ר חילפיי. ר' חלקיה אביו של ר' מני בזמנו, ר' חמא בשמו. אבא חנן בשמו. רב חיננא בר כהנא משמו. ור' חנינא בר אמי. א"ר חנינא כמה ענינים מגילה (ט"ו א'). ור' חנינא בר פפי. ר' יאשיה דדריה בזמנו. ר' יהודה בר טיטוס. ר' יהודה בן פזי בשמו. ר' יהודה דסכנין בשמו. אמר לר' יהושע בן לוי. ר' יוחנן רבו (ע"ל). ור' יוחנן בן אליקום. ר' יונה בשמו פ"ט דכלאים. ר' יוסי בן נהוראי סמכו. בש"ר יוסי בן זימרא. עם ר' יוסי בן קסמא. א"ר ינאי שבת (קמ"א סע"א) וע"ל. ר' יעקב בר חמא. ור' יעקב בר אחא. ר' יעקב בר אדא בר עתליה בשמו. ר' יעקב בר אידי (ע"ל). ר' יצחק טבלייא בשמו. ור' יצחק נפחא. שאל לרב יצחק בר אבדימי. בש"ר ישמעאל ב"ק (כ"ט ב'). רב כהנא. ר' לעייא בשמו. ר' נסא בשמו. ור' נתן בר אבא. בש"ר סימאי ור' סימון. עולא תלמידו. עולא ברייא בשמו. עולא בר' ישמעאל בשמו. ר' פדת בנו. ובר קורייא. בשם בר קפרא. רב רבו (ע"ל). רבה בר עופרן בשמו. רבב"ת (ע"ל). הורה לר' שובתי דצדוקי. ר' שמואל בר חייא בשמו. שמואל רבו (ע"ל). ר' שמואל בר חיננא בשמו. הלך לנחם את ר' שמואל בר אבא. ור' שמעון בר אבא. ר' שמעון בר כהנא (ע"ש). בש"ר שמעון בר כרסנא. ר' שמעון בן אליקום תלמידו. ר' שמעון בר מייאשא בעא מיניה. אר"ל כתובות (מ"ט ב') אר"ל. ור"ל הראה לו דינר ב"ק (ק' א') בכורות (כ"ו ב') וע"ל. רב ששת בשמו יבמות (ד' א') זבחים (ס"ח ב'). ר' תחליפי בר אימי:
8