סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תרס״אSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 661
א׳בבא בן בוטא בגיטין פ' הנזקין (נ"ז א') זיכה אשה אחת שאמרו שזינתה ואמר כי זרע אינו סולד ודוחה מן האור. נכנס ונבלע בבגד ואינו מגליד. לובן ביצה סולד מתייבש ומגליד. כך קבל מרבו שמאי הזקן. והיה חכם גדול וזקן. ובפ"ק דב"ב (ג' ב') הורדוס הרג לכלהו רבנן ושייר לבבא בן בוטא למיסב עצה מיני' ונקרינהו לעיניה ולבסוף התחרט ושאל ממנו מאי תקנתי' ואמר את כבית אורו של עולם הם רבנן יעסוק באורו של עולם ויבנה ביהמ"ק שהוא אור העולם לכפרתו. בסוף כריתות (כ"ה א') במשנה (ג') בכל יום היה מנדב אשם תלוי חוץ מיום אחד אחר יו"כ וזה נקרא אשם חסידים. ובכריתות שם נשבע המעון הזה פי' נשבע במקדש (ע"ל זכריה בן הקצב). ובנדרים ס"פ ר"א (ס"ו ב') שהיה דיין ועניו ועושה שלום בין איש לאשתו. ההוא בר בבל נסב אשה מא"י ואמר לה שתבשל ליה תרין טלופחין (ר"ל דבר מועט) והבינה כפשוטה ורתח עליה. ותו אמר לה אייתי לי ב' בוצינין (ר"ל אבטיחים) אייתית לי ב' נרות (תרגום בוצינא) וכעס בעלה עליה ואמר לה תבר יתהון על בבא (ר"ל אדשא) והיא סברה שאמר לה בעלה שתתבר על בבא בן בוטא, והוה יתיב בבא בן בוטא ודאין חברית יתהון על רישיה. אמר לה מה דא עבדית אמרה כך צוני בעלי. אמר לה בתי את עשית רצון בעלך המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא. כתב ג"נ שהיה ניצוצו בר' מאיר דאיתא ברבה פ' שופטים איש ליצן על שאשתו היתה שומעת דרשת ר"מ צוה לה שתלך ותרוק בפניו והורו האיש דבבא ב"ב והיא האשה ור"מ עשה כמו בבא ב"ב והאיש והאשה הזאת הם קרח ואשתו ליצנים היו על משה ואהרן. ואע"פ שהיה מתלמידי שמאי (כנ"ל) בסמיכה עשה כב"ה בפ"ב דביצה (כ' סע"א). הביא ג' אלפים צאן והעמידן בהר הבית מי שירצה יביא עולות ויסמוך שידע שהלכה כב"ה. ירושלמי שם הלכה ד' וחגינה פ"ב הלכה ג'. בבא הוא יותם ותקונו עיין ח"א ג"א תשכ"א:
1