סדר הדורות, סדר תנאים ואמוראים תתע״זSeder HaDorot, Tanaim and Amoraim 877
א׳גניבא בזמן רב שהיה הולך לביתו. רב אקלע לבי גניבא ור' ירמיה בר אבא היה מצלי אחורי דרב ברכות (כ"ז א). משמיה דרבי (ט"ס וצ"ל משמי' דרב). ואמר רב יוסף שרי ליה מרי לגניבא ברכות (כ"ה א). משמיה דרב ע"ז (ל"ו ב). אמר רבינא אמר גניבא משמי' דרב (חולין מ"ד א) ושם (נ' ב) א"ר אבינא אמר גניבא כו'. ובס"פ הנזקין אמר הלכות בשם רב, ונתן שלום כפול לחכמים כמו למלך. אמר גניבא אמר רב אסי (חולין נ' ב) ור' חייא בר אבא אמר לדידי מפרשא משמיה דנניבא (שם). והיה חולק עם מר עוקבא ודוחק לו ושלח מר עוקבא לר"א כי בידו למסרו למלכות וכתב לו דום לה' והוא יפילם חללים חללים ומיד נתנו לגניבא בקולר פ"ק דגיטין (ז' א). ובפ' התקבל (ט"ס וצ"ל האומר) בגיטין (ס"ה ב') שיצא גניבא לקולר ליהרג למלכות ונתן ת' זוז לר' אבינא (ע"ש). בפ' הנזקין (ס"ב סע"א) רב הונא ורב יהודה (וצ"ל רב חסדא וכ"ה בשס"ח) יתבי ואזיל גניבא אמר חד לחבריה ניקום מקמיה דבר אוריין הוא וא"ל מקמי פלגאה ניקום. פירש"י חולק על דברי חכמים שהיה מצער למר עוקבא שהיה אב"ד. ובס"פ כל הגט (ל"א ב') ר"ה ור"ח יתבי וחליף גניבא (ואמר הכי א"ר חנן בר רבא). ובמדרש קהלת בפ' כאשר יצא מבטן אמו גניבא אמר לשועל שמצא כרם מסוייג כו'. אדא בב"ח גניבא בשם רב:
1