סדר היום, סדר תפילת ערבית במוצאי שבתSeder HaYom, Order of Arvit on Motzei Shabbat
א׳ואחר שאכל סעודה ג' אם עדיין נשאר זמן מן היום יחזור ללמודו כל אחד כפי השגתו עד שיגיע זמן ללכת לב"ה וסמוך לשקיעת החמה ימהר ללכת לב"ה כדרכו בחול ואצ"ל בשבת שצריך ליקרא האלפא ביתא ושאר המזמורים ונהגו לקרוא אותה ליל מ"ש מפני שכל ענינה תפלות ותחנונים להתחנן לפני האל ידריכהו לעבודתו ותהיה תורתו אומנותו ולא יצא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן אלא כל מעשיו יהיו מכוונים אל האמת והצדק מפני שלמחר כל אחד ואחד יוצא למלאכת עבודתו לבקש את חפצו ואפשר שיבא לידי חטא ח"ו על זה אנו מקדימין תפלה ומבקשים מאת אלהינו על זאת שישמור אותנו ויחשוך אותנו מחטוא לו ויורנו הדרך הטובה והישרה שנלך בה ויעביר עינינו מראות שוא וידבקנו ביראתו ובעשיית מצותיו כאשר כתוב בה באריכות וראוי היה לבאר אותה בכל דקדוקיה ופרטיה אלא שאין כאן מקומה אבל כל א' ישתדל לומר אותה כי יזכה בה לכמה דברים ולא יהיה מן המתאחרים לבא לב"ה ולא יחוש בקריאת' כי אין ראוי לההביל בדברים אשר נהגו אותם הקדמונים זלה"ה לומר אותם ויש בה תועלת לגוף ולנפש שכל אות מהם יש בה ח' פסוקים וכל אחד יש לה סגולה בפני עצמה להועיל לדבר מיוחד ואע"פ שאין בעל הנס מכיר בנסו עכ"ז לא ימלט שלא יועיל והבעל שכל עושה כל השתדלותו וכל הבא בידו והמקום ברחמיו יגמור בעדו כרוב חסדיו אבל הסכל ומי שאין לו לב להשכיל אומר מה יושיעני זה ומה יועיל זה מזה והכל דברי אלהים חיים ד"ת ובז לדבר יחבל לו ולא על ענין זה בלבד אני אומר אלא על כל ענין וענין שתקנו רז"ל או גאונים אחרונים לתועלת רבים או יחיד ישתדל האדם עליו לעשות כל מאמצי כחו ויכלתו לקיים אותו ענין בין מתפלות בין מתחנונים בין מכל דבר שיהיה ולא יתגדל בעיניו לומר אני תורתי אומנותי מה לי עם אלו הענינים כי לכל א' יש לו ענין וסגולה בפני עצמה מה שמועילה התפלה לא יועיל הלמוד ומה שיועיל הלימוד לא תועיל התפלה ושניהם כאחד טובים וצריך לאחוז מזה וגם מזה אל תנח ידך וכן הדין כשגוזרים תענית על איזה צרה שלא תבא על הציבור צריך כל אדם להיות נמנה עמהם ראשון לכל ענין בין להתאסף עמהם למקום הוועד בין להתענות עמהם בתענית שגזרו בין להתפלל עמהם בכל התפלות ולא יאמר החכם והדיין למה אבטל למודי להתענות ולהתפלל עמהם ות"ת כנגד כולם יתפללו המה ואני על משמרתי אעמודה עוסק בלמודי וה' חפץ במעשי יותר ממעשיהם חלילה לבעל נפש שיאמר כדברים האלה כי לא כל העתים שוים הלמוד הוא טוב ויפה ואין למעלה ממנו והוא כנגד הכל אבל יש עתים וזמנים שצריך להתעצם בתפלה וזמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד כשח"ו יש שום צרה לרבים צריך לבקש להם ישועה מאת הש"י בתפלות ובתחנונים ויותר מוטל הדבר הזה לחכמים וליודעים לעתר ולרצות שיבקשו רחמים על עם ה' וכ"ש לזקני העם ושופטיו שהם מגינים על הדור וצריכין הם להיות לפני העם לבקש מלפני ה' בתענית ובדמעה ברנה ותחנה עד שירחמו מן השמים ואין להם לעסוק בלמודם כ"א לפקח על עסקי רבים ואין לך פקוח גדול מזה ואל יאמר להקטין עצמו מה אני מי חיי להתפלל על עצמי וכ"ש על אחרים ובפרט על עם ה' כי זו אינה טענה ואין ראוי להמנע עצמו מפני כך כי לו הונח שהוא אינו חשוב להתפלל הן אל כביר לא ימאס וכיון שהוא משתתף עם הצבור עכ"פ לא תשוב תפלתו ריקם ובודאי תעשה פירות. ולא עוד אלא שהוא יזכה לראות בנחמת צבור כדאמרו בגמרא מס' תענית פ"א ת"ר בזמן שישראל שרויין בצער ופיר' א' מהם באין ב' מלאכי השרת שמלוין לאדם ומניחין לו ידיהן על ראשו ואומרים פלוני זה שפי' מן הציבור אל יראה בנחמת צבור ומי לנו גדול ממרע"ה דאמרו שם בגמ' שציער עצמו עם הצבור שנא' וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וכי לא היה לו למשה כר א' וכסת א' אלא כך אמר משה הואיל וישראל שרויין בצער אהיה עמהם בצער וכל המצער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור ע"כ בגמ'. ומי לנו גדול מיחידו של עולם י"ו דכתיב ביה עמו אנכי בצרה כביכול בכל צרתם כו' והוא אסור בזיקים ואמרו ז"ל בכל מקום שגלו שכינה עמהם והאריכו בזה בספר הזוהר איש וביתו באו וכו' ומעתה אין מקום להתנצל לפטור עצמן מצערן של צבור בשום טענה ותואנה כלל. ותקנו לומר אלפא ביתא והט"ו שירים במ"ש מפני שכשהשבת יוצא יש מקום למקטרגי' לצאת ממקומם אשר נחבאו שם בנוקבא דתהומא רבא וכל או"א יוצא לעשות מלאכתו אשר הופקד עליו וכמעט עתה הם נבראים כמו שאמרו בזוהר וע"ז אנו מברכין בורא מאורי האש שכל דבר וענין נתקן לצורך העולם ואין שום דבר לבטלה וע"כ יש רשות להם להזיק והוא זמן חזרת רשעים לגיהנם מן הטעם הזה ולזה מתחננים בתחינות ובתפלות לאל י"ו יצילנו מהם וכיוצא בהם וישמרנו מכל רע ומכל צרה וצוקה ועל כן אין ראוי לאדם להמנע מלומר אות' ויאחרו בשירות ותשבחות עד הלילה ויתפלל תפלת ערבית כשאר ימי החול ויבדיל באתה חונן ואחר העמידה יאמר ש"ץ קדיש עד לעילא ויאמר ויהי נועם יושב בסתר עליון וכו' ונתקן לומר מזמור זה משום שהוא נקרא שיר של פגעים והוא נאמר על כל דבר שהוא של פחד ואימת מקטרגין ומשום הטעם שזכרנו שבמוצאי שבת ניתן רשות למקטרגין לצאת ממקומם לעשות מלאכתן אנו מתפללים שיצילנו מהם לא יקטרגו עלינו ואל ישלטו בנו וכופלין פסוק של אורך ימים אשביעהו כדי להשלים התיבות והם קכ"ט תיבות עם פסוק ויהי נועם וכפל פסוק אחרון ועולין כלי זיין עם הב' תיבות לומר שחשוב מזמור זה להגן בעת צרה מכל כלי זיין ולכן אומרים כששוכב אדם על מטתו ויש נוהגין לומר מיושב בסתר עליון עד כי אתה ה' מחסי והם ס' תיבות כמנין ס' גבורים שיש בפסוק הנה מטתו של שלמה וכלם אחוזי חרב וס' אותיות שיש בשלשה פסוקים| יברכך| יאר| ישא:
1
ב׳ואח"כ יאמר סדרא דקדושא ונהגו לומר אותו בזמר כדי להתעכב בענין שיתאחרו מפני כך רשעים של גיהנם מלחזור לדינם ובזה מרחמים עליהם שאינם חוזרים עד שיגמרו כנסיה אחרון אחרון של ישראל לומר סדרא דקדושא וכל המתעכב משובח מפני זה ומתברך מפיהם של הרשעים ג"כ ומה שנהגו לומר קדושא דובא לציון במ"ש הוא מפני להתעכב על הענין שזכרנו:
2
ג׳עוד אפשר לתת טעם מפני שרשעים של גיהנם מצדיקין עליהם את הדין כמ"ש וז"ל על פסוק, עוברי בעמק הבכא מעין ישתיהו גם ברכות יעטה מורה כדאי' בשבת וענין הקדושה הוא קבלת עול מלכותו ויש באותו סדר פסוק והוא רחום שמתפללין לאל י"ו שיכפר עון ולא ישחית וכן אנחנו מתפללים עליהם שיקל מעליהם עול הכבד ולא יעיר כל חמתו:
3
ד׳עוד אפשר לומר טעם אחר למה תקנו לומר סדר קדושה במ"ש משום דכיון דצריכין אנו להבדיל בין קדש לחול משום קדושת שבת לחול אנו אומרים סדר קדושה להבדיל בין קדושת אלהינו ית' וית' לשאר קדושות משום שהוא מובדל ומופרש מג' עולמות עולם השפל עולם הגלגלים עולם המלאכים ומפני זה אנו אומרים ג' פעמים קדוש לכוין אל הענין הזה ומפני שקדושת שבת חמורה משאר קדושת י"ט לא נתקן אלא אחר קדושת שבת לבד והוא טעם מספיק קצת בסברא נכונה ואע"ג דמבדיל על הכוס במ"ש צריך להבדיל בתפלה שבתחלה קבעוה בתפלה בברכת חונן הדעת שמתוך דעת האדם מבחין ומבדיל בין קודש לחול ובין טהור לטמא וראוי להניח התקנה הא' להבדיל בתפלה אע"ג שתקנו אח"כ להבדיל על הכוס משום שיש לנו תועלת בהבדלת התפלה שאם יעשה אדם איזה מלאכה במתכוין או שלא במתכוין קודם שיבדיל על הכוס לא יהיה בידו עון אשר חטא כיון שכבר הבדיל בתפלה הותר לו בדיעבד אם יעשה איזה מלאכה ונמצא משתכר בכך לפיכך הניחו התקנ' הא' במקומו אף כי עיקר ההבדלה היא לאומרה על הכוס:
4