שפת אמת, דברים, דברים י״זSefat Emet, Deuteronomy, Devarim 17
א׳תרמ"ט
1
ב׳במדרש ד"א אלה הדברים רבנן אמרי אמר הקב"ה למשה כיון שקיבלו תוכחותיך צריך אתה לברכן כו' לעתיד אני אברך אתכם ע"ש. דהנה כתיב ויברך אתכם כאשר דיבר לכם. והיכן דיבר. לכן פי' המדרש כי הקב"ה אמר למשה שיברך אותם ע"י שקיבלו התוכחה. ויתכן לפרש כי משה רבינו ע"ה אמר יוסף עליכם משלי שקיבלו תוכחה שלי. ויברך אתכם כאשר דיבר לכם פי' התוכחות שהקב"ה מוכיח את בנ"י בתורה. כי דברים הם דברי תוכחות. ולכן אמר הקב"ה לעתיד כשיקבלו בנ"י כל התוכחות יתברכו מפיו של הקב"ה. והנה דברים נק' ד' תוכחות היינו כשעושין רושם ונפשות בנ"י נמשכו אחר הדברים אז נקראו דברים. ולכן אין אדם יכול לדעת זאת רק הקב"ה אמר למשה שקיבלו בנ"י התוכחות וצריכין להתברך. ואותן הדברים של משנה תורה הם דברי תוכחות לכל הדורות כמ"ש אשר דיבר משה אל כל ישראל. ובמד' נאמנים פצעי אוהב על משה רבינו ע"ה שהוכיח את ישראל ובסוף הוסיף להן ברכה וגם תחלה מתחיל אלה הדברים ומסיים וזאת הברכה. ונעתרות נשיקות שונא בלעם התחיל בברכה ולבסוף הכשילם ע"ש. ובאמת כל התוכחות שבתורה הוא לטובת בנ"י וכתי' בדברים לא יוסר עבד. אבל מוסר בנ"י שנק' בנים היא בדברים. ולכן אפי' חייבי מלקות שבתורה היו בקריאה כמ"ש חז"ל בפסוק בקורת תהי' וקראו אם לא תשמע כו'. ומסיים שם בפסוק מכות ג' ונאמנות. והוא כמ"ש נאמנים פצעי אוהב כי הם לטובה. ואמרו חז"ל מכות נאמנות נאמנות הם בשליחותן היינו שפועלין בנפשות בנ"י להשיבן אל אביהם שבשמים. וז"ש במד' כי ה' הוגה יכול על מגן ת"ל על רוב פשעי' כו'. פי' שלא לומר כי הם רק עונשין ונקמות כמו בגוים. רק שהם גוברים על רוב פשעי' וסופן להחזירן לבנ"י למוטב כמ"ש על כל פשעים תכסה אהבה. והיא תוכחת מגולה מאהבה מסותרת:
2