שפת אמת, דברים, עקב כ״הSefat Emet, Deuteronomy, Eikev 25
א׳תרס"א
1
ב׳בענין לוחות האחרונות שהיו מעשה משה ומכתב אלקים. והראשונות היו הכל מעשה שמים כדכתי' והלוחות מעשה אלקים המה. כי בנ"י במתן תורה נתעלו גם הגופות להיות כמלאכים. כמ"ש אמרתי אלקים אתם וב"ע כולכם. פי' אפי' הגוף. ואיתא ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון. ורמז אלו הרצונות כמ"ש לעיל בפ' דברים ע"פ המד' יפה את רעיתי כתרצה כשאני מתרצה לכם כשאתם מתרצין לי. וברצון הראשון הי' כמ"ש משכני אחריך נרוצה ויצאו לגמרי מן הטבע להיות נמשך אחר רצונו ית"ש. ולפי שנתקשרו ובאו בברית עם הקב"ה לכן גם אח"כ כביכול צימצם הקב"ה עצמו להיות שוכן בתוכם גם בהיותם בגוף הגשמיי. וזה הרמז שנכתב באצבע אלקים על הלוחות שלמטה. וזה אני מתרצה לכם. ואיתא אין כ' שטרי אירוסין אלא מדעת שניהם ע"ש במד' שהתורה היא העדות שיש לבנ"י התקשרות בהקב"ה. ונק' לוחות העדות. וכמו כן בש"ק שנק' עדות וכתיב בו לדעת כי אני ה' מקדישכם. מתעורר ומתחדש אותיות התורה. וזה קריאת התורה בשבת. שלפי הדעת ודביקות שבנפשות בנ"י להקב"ה כך מתחדש השטר אירוסין שביניהם. ובשבת מתעורר ב' הרצונות שכ' לעיל. וזה הענין שיש עליות הנשמות בש"ק. ויורדות נשמות מלמעלה למטה כדאיתא בזוה"ק פ' תרומה. נשמתין סלקין ונשמתין נחתין. וז"ש אות היא ביני וביניכם:
2
ג׳בפרשת ועתה מה ה"א שואל כו' דאיתא בגמ' מי שיש בידו תורה ואין בידו יראת שמים דומה למי שנמסרו לו מפתחות פנימיות ומפתחות החיצוניות לא נמסרו בידו. והנה מרע"ה הוריד התורה לבנ"י והכין לפניהם שער הפנימי ולא נשאר בעבודת האדם רק מפתח החיצוניות לפתחו בכח היראה. והתורה היא מתנה בלבו של אדם כדאיתא במד' וארא. והיא בחי' הנשמה. ויראה היא תיקון הגוף להיות כלי לקבל הארת הנשמה. ואמר ועתה. כי קודם החטא הי' גם היראה מתנה כמ"ש למען תהי' יראתו ע"פ. ואחר החטא שנתלבשו בחומר צריכין למפתחו' החיצוניות. שמקודם היו כלם בענים כמ"ש אמרתי אלקים אתם. ובש"ק יש הארה מלוחות הראשונות. לכן אפי' ע"ה אימת שבת עליו ונפתח בו שער הפנימי הפונה קדים שהוא מוכן רק אחר פתיחת החיצוניות כמ"ש אשר צפנת ליראיך:
3
ד׳בפסוק והי' א"ש תשמעו. אם שמוע בישן תשמע בחדש. דאיתא שמעה עמי ואדברה אין מעידין אלא בשומע כפי מה שאדם שומע כך משמיעין לו תמיד מחדש. תשמעו הוא פועל יוצא שצריך איש ישראל לשמוע ולהשמיע כמ"ש אתם עדי נאם ה'. תשמעו אל מצותי כמ"ש חז"ל המקיים מצוה כאלו הדליק נר לעני הקב"ה. דכ' נר מצוה ותורה אור שבעשיות המצוה מדליק אור תורה בזו המצוה. וז"ש תשמעו אל המצוה אשר אנכי מצוך היום. פי' השגה חדשה שמשיג ושומע בכל יום ישמיע זאת אל המצוה והיא מלה דקיימא בעובדא וכן הוא הסדר בכל יום שמע ואח"כ והי' א"ש שהוא לשמוע ולהשמיע:
4