שפת אמת, דברים, עקב ח׳Sefat Emet, Deuteronomy, Eikev 8
א׳תרל"ט
1
ב׳במדרש שכרו בעקב כו'. כבר כ' במ"א כי מכל מעשה מצות ומעש"ט הקב"ה זורע צדקות ב"א ומצמיח ישועות כמ"ש מאמונתו של ב"ו א"י אמונתו של הקב"ה. לכן מקפיד המלך על מהירת חזרת הפקדון ממנו כי בעוד שמתעכב אצלו הוא משומר ועושה פירות. ואין פריעת שכר בעוה"ז כי עוה"ב אין בו מציאות בעוה"ז. זולת במצות שבת יוכל להיות קצת שכר בעוה"ז. כי הוא מעין עוה"ב ע"י שמצות שבת הוא שביתות המעשה ולכן יש בו נשמה יתירה. וז"ש אתה מענג נפשך ואני נותן לך שכר ע"ש במד':
2
ג׳והרבך וברך פרי בטנך. קשה דהיינו הך. וי"ל כמ"ש רש"י הרבה אתכם הרים אתכם. שהרבך הוא התרוממות:
3
ד׳בפסוק א"ת בלבבך כו' וברשעת הגוים כו'. ותמוה דמסיים ברשעת הגוים כו'. וי"ל כי כל המשפט תלוי בעמידת בנ"י ובוודאי אם היו בנ"י מתוקנים כראוי הי' נגמר מיד סאתם של הכנענים. לכן א"ת בצדקתי וברשעת כו' כי לפי מעשיכם עדיין לא נגמר סאתם של הגוים. רק ע"י שלבנ"י הקב"ה מצרף מחשבה טובה למעשה. והוא באמת ע"י זכות אבות פי' שעצם בנ"י טוב בכח האבות לכן כשבוחרין בדרכיהם ועושים כמעשיהם. מעשיהם לא אמרו רק כמעשיהם. שיש קצת דמיון. מיד מתעורר להם מעשי אבות ועי"כ מתמלא סאתם של הגוים ג"כ כנ"ל:
4