שפת אמת, דברים, האזינו ד׳Sefat Emet, Deuteronomy, Ha'Azinu 4
א׳תרמ"ד
1
ב׳בפסוק שימו לבבכם לכל הדברים כו' כי לא דבר רק הוא מכם כו' ודרשו חז"ל אם רק הוא מכם. הענין כי התורה מתפרשת לפי הכנת לבן של ישראל. דכתיב מגיד דבריו ליעקב ולא כתיב הגיד. רק בכל עת כפי יגיעת בנ"י בדברי תורה מתרחבין ומתגלין הדברים. וז"ש לא דבר רק הוא מכם. פי' שאין דבר בתורה שיהי' רק מכם. כלומר שיש לבנ"י חלק בכל הדברים כמ"ש אורייתא וקוב"ה וישראל כולהו חד. וזהו ספר וסופר וסיפור. כי כפי מה שלומדין בהספר כך משפיע הקב"ה אורות וטעמים בהתורה. אך צריכין באמת לזה לב טהור ולכן צריכין לטהר הלב להיות כלי מוכן לדברי תורה. ושימו הוא סידור והערכת הלב כמ"ש לאדם מערכי לב. וכמ"ש בפסוק ושם דרך אראנו כו' דרשו חז"ל השם אורחותיו. כן המיישר לבו ומעריך בלבו כוונות ישרות להיות כלי מוכן לדברי תורה. ועי' בזוה"ק בפסוק ושמו את שמי בפ' נשא שהוא סידור כמו ושמו איש על עבודתו ע"ש. כן י"ל הכא ענין שימו לבבכם. ישמע חכם ויוסיף לקח:
2
ג׳ובענין שירת האזינו כבר כתבתי במ"א שהוא תיקון כלל הבריאה ע"י בנ"י שהם נבראו לחבר כל אשר בארץ בשורשו בשמים. כמ"ש ואשים דברי בפיך כו' בחי' תורה שבע"פ והנהגה של הבריאה. ובצל ידי כסיתיך הוא השורש נשמת בני ישראל בשמים. וע"ז נאמר יסובבנהו יבוננהו כו'. לנטוע שמים וליסוד ארץ שעי"ז יש כח בבנ"י לתקן בריאת שמים וארץ. וכמ"ש חז"ל עמי אתה בשותפות כו'. עפ"י ענין הנ"ל אורייתא וקוב"ה וישראל הכל אחד. ויש בלבות בנ"י רשימות מכוונים לאותיות התורה. וכענין רמ"ח איברים וגידים שהם רמזים למ"ע ול"ת שבתורה. וכ' שימו לבבכם כו' ושם כתיב ושמתם את דברי כו' על לבבכם כי יש להם התחברות כנ"ל:
3