שפת אמת, דברים, האזינו ה׳Sefat Emet, Deuteronomy, Ha'Azinu 5
א׳תרמ"ח
1
ב׳זכור ימות עולם כו' חלק ה' עמו ימצאהו כו'. פי' כי צריך איש ישראל לידע כי הוא חלק ה' ממעל. ובני ישראל נשתלחו לזה העולם להטות כל הברואים אליו ית'. ולכן צריכין שלא לשכוח העיקר. ופי' חלק ה' עמו דאיתא כשאמר השי"ת נעשה אדם היינו שהוא כלול מכל הברואים. וכולם נתנו בו חלק והש"י כביכול נשתתף עמהם. ובאדה"ר הי' מעורב כל הכחות ואח"כ נבדלו בנ"י בצירוף אחר צירוף כמ"ש יעקב חבל נחלתו. שמאברהם יצא פסולת וכן מיצחק ובזרע יעקב נבדל רק חלק ה' ממש. ולכן נתן השי"ת אותות בישראל מילה תפילין שבת אות היא ביני וביניכם. וכן פשוט מצות מנוחת השבת לשבות מכל מלאכה ולזכור כי העיקר הנשמה וכל חיי עולם הזה רק גירות וארעי. ושבת יומא דנשמתין ולאו דגופא. ולכן גוי ששבת חייב מיתה כי א"י לחיות רק בצירוף הגשמיות. רק בנ"י קודש לה' ויכולין לפרוש מעולם הזה ולהתדבק באלקות:
2
ג׳בפסוק שימו לבבכם כו'. פרש"י ז"ל מספרי צריך אדם לתת עיניו ולבו ואזניו להיות מכוונים לדברי תורה כו'. פי' כי התורה היא הסיוע משמים כמ"ש יערוף כמטר כו' כטל. כמו שהשדה אחר שנחרש ונעבד צריך הגשמים להוציא הזרע מכח אל הפועל. כן צריך האדם מקודם לתקן אברי הגוף להיות כלים מוכנים לקבל הארת התורה. וכפי זה התיקון כך נפתחו לו שערי תורה. וזהו ענין תפילין של יד נגד הלב ואח"כ תש"ר תהי' תורת ה' בפיך. וכ"כ לב חכם ישכיל ע' פיהו פי' כפי תיקון הלב נפתח הפה. וכ"כ לב טהור ברא לי כו' אח"כ ורוח נכון חדש. וכמו כן בימי המעשה צריכין לברר במלאכות הגופניות כדי להיות מוכן ביום שבת לעשות כולו תורה. כי לא דבר רק הוא מכם כי ציור הגוף מכוון רמ"ח איברים כו'. ובזוה"ק תולדות כל שייפא ושייפא לקבל ברי' כו' וכן באורייתא כו'. וכמו כן בימים אלו אחר ר"ה ויוהכ"פ נתקנן נפשות בנ"י להיות טהורים. ולכן בחג הסוכות נידונין על המים היינו לקבל השפע הבאה משמים ואין מים אלא תורה. וביוהכ"פ נטהרו הנפשות ולכן בסוכות רוח נכון יחדש בקרבנו. וצריכין בימים אלו בין יוהכ"פ לסוכות להשתוקק לקבל הארת התורה בסוכות. לפני ה' תטהרו. פי' שהטהרה הוא רק כדי להיות כלי מוכן לקבל דבר ה'. לכן איתא בימים אלו טרודין במצות ואין עושין עונות דכתיב שומר מצוה לא ידע דבר רע. וע"י הכנה ותשוקה לעבודת ה' מתגרשין המחשבות זרות מהבלי עולם:
3
ד׳בפסוק יערף כמטר כי בתחלה צריכין להלחם וללמוד מתוך הקישוי ואח"כ זוכין להיות תזל כטל אמרתי כדאיתא תחלתו מר וסופו מתוק. וכ"כ שתה מים מבורך הוא הכח שהטמין הבורא ית' בנפש האדם וצריכין לייגע למצוא זה הכח אח"כ נוזלים הוא הסיוע מלמעלה במתנה כנ"ל:
4