שפת אמת, דברים, כי תבוא י״טSefat Emet, Deuteronomy, Ki Tavo 19
א׳תרמ"ט
1
ב׳בענין מצות ביכורים ובמד' שתיקן משה רבינו ע"ה תפלות במקום ביכורים ע"ש בתנחומא. כי מצות ביכורים היא להביא הראשית למקדש ועי"ז נתחדש הפנימיות דכ' בראשית ברא ודרשו חז"ל בשביל ישראל שנק' ראשית. ולמה נתכנו כאן בשם ראשית. ועוד קשה ובשביל ישראל נבראו כל האומות. אך הפי' שכן ברא הש"י עוה"ז להיות לו בו ראשית וחלק וכמ"ש בת"ד אלי' על הקב"ה עשיר ושמח בחלקו. כי בוודאי של יכול הש"י לברוא העולם באופן שיכירו הכל את כבוד מלכותו ית'. אך הלא יש לו אלפים ורבבות עולמות ורק רוצה הקב"ה להיות עדות בעולם שהוא ית' בראו וזה הראשית מקיים כל העולם אפי' שיהי' רשעים וכופרים מתקיים הכל ע"י הראשית. ולכן הכל תלוי בעבודת בנ"י שע"י מתעורר פנימיות חיות העולם. ולכן איתא במשנה כשהביאו ביכורים דיברו הלוים בשיר ארוממך ה' כי דליתני כו'. כי הי' כמו חנוכת הבית. וכמו כן בכל יום אומרים מזמור שיר חנוכת. פי' חנוכת הבית אינו דוקא על בהמ"ק רק כל מעשה בראשית בנין ביתו של הקב"ה. וע"י עבודת בנ"י בתורה ותפלה מתחנך ומתחדש הבנין כי הכל בכ"ב אתוון נברא ויש חינוך במעשה כמו שהי' בביכורים ויש בדיבור בתפלה. שמעתי מפי מו"ז ז"ל פי' כי דליתני הוא לשון שפלות ולשון הגבהה ורוממות ע"ש בעניני חנוכה. ונ"ל כי ע"ז משבחין שע"י שהש"י ברא אותנו בעולם הזה השפל ועי"ז באין תמיד להתחדשות. וזה ענין מזמור שיר חנוכת. ולכן מבקשין בו מה בצע כו' להיות תיקון השלימות יזמרך כו' ולא ידום. כי בעוה"ז יש לעולם עלי' וירידה והוא ירידה שצורך עלי' כמ"ש. וכ' והי' כי תבא פי' להיות עיקר שמחת בנ"י בכניסתם לארץ כדי שיביאו ביכורים ושיבררו כבוד מלכותו בעולם. והוא עצמו מצות הביכורים להיות ראשית כל דבר לשמו ית'. וכן אמר מור"ז ז"ל כי לכן תפלות במקום ביכורים בראשית היום כשניעור האדם משנתו יזכור מיד בהש"י. וכמ"ש שיהי' לו השמחה בהחזרת נשמתו בעולם כדי לעבוד אותו ית' כל היום:
2
ג׳בפסוק יפתח ה"א לך כו' את השמים כו'. דכ' השמים ש' לה' והארץ נתן לב"א. כי גם בטבע נסתר חכמתו ית' כמ"ש כולם בחכמה עשית. וע"ז כ' ה' יתן חכמה. אבל מפיו דעת ותבונה היא בחי' התורה שנק' שמים. והיא הנהגה פנימיות שלא נתגלה בעולם רק לבנ"י. וכמ"ש במד' המשל בא בנו ונתן לו פרוסה מתוך פיו. והיא אות השבת שנתן לנו השי"ת כי בימי המעשה ההנהגה ע"פ התלבשות הטבע כמו שהי' בכל יום מעשה חדשה. והגם שהי' במאמרו ית' רק שנתלבש במעשה. לכן כ' והארץ נתן בתוספת ו' כי וודאי יש בארץ ג"כ המשכה כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ. אבל בשבת לא הי' רק ויברך ויקדש. ולכן אומרים פורס סוכת שלום עלינו והיא ממש כמאמרם ז"ל פרוסה מתוך פיו כביכול. והכל ע"י התורה כמ"ש אוצרו הטוב ואין טוב אלא תורה. כדכ' לקח טוב נתתי לכם פי' שבנ"י מקבלין הכל בכח התורה והיא טוב בלי פסולת. שאחר החטא נתערב טוב ורע בעולם. אבל בנ"י בכח התורה זוכין לאוצרו הטוב:
3