שפת אמת, דברים, כי תבוא ב׳Sefat Emet, Deuteronomy, Ki Tavo 2
א׳תרל"ב
1
ב׳במדרש מרע"ה תיקן תפלה במקום ביכורים כו' אא"ז מו"ר ז"ל פי' נתינת הראשית בכל דבר נק' מצות ביכורים וכן תפלה מועיל על כל היום כו'. וכ' היום הזה כו' מצוך לעשות כו' פרשנו להביא התחדשות ע"י שמבטל הכל אל השורש וההתחלה כי שם יש תמיד התחדשות כדכ' מחדש בכל מ"ב. וכן הי' המצוה לספר יצ"מ. והיינו בכל יום. וכל אדם במקום שהוא צריך לזכור ראשית שלו שהי' ט"ס. וכן כשבאנו לא"י הי' צריכין לזכור שהקב"ה הוציאנו ממצרים והביאנו לא"י וכמו כן יש יצ"מ לכל איש ישראל ולכך מזכירין יצ"מ בכל יום. והכל להיות דבוק בהתחלות השורש של כל דבר כנ"ל:
2
ג׳במדרש אם שמוע תשמע אשרי ששמועותיו לי כו' דלתותי דלת לפנים מדלת כו' פי' שמועותיו להיות מוכן תמיד לקבל ולהאזין דברי הש"י. שיש בכל דבר קול דבר ה' שכ"ד במאמר נברא ונגנז בו כח דבר ה' וזה שצריכין למצוא הארה הגנוזה כנ"ל. ויש פנימיות יותר ויותר עד אין שיעור. וז"ש דלתותי שלא יסבור שכבר בא להאמת רק לידע תמיד שעומד אצל הפתח. ודלת מלשון דלות שעי"ז נפתח לו דלת לפנים מדלת כנ"ל. ובפרט באיש ישראל יש נשמת חיים ששומע תמיד קול התורה רק שגם זה נסתר להאדם. וז"ש שמוע תשמע שישמע הנשמע לו. [צו דער הערין דעם דערהער] ועוד במד' לשמור מזוזת פתחי כמו שהמזוזה קבוע כו' ע"ש. פי' שצריך האדם להיות מוכן תמיד בלי העסק רק לשמוע דבר הש"י. וממילא נפתח לו כשיש עת רצון רק שיהי' האדם עומד תמיד אצל הפתח כנ"ל וזהו ששמועותיו לי שכל החושים יהיו מוכנים לקבל ולהאזין דבר השי"ת לא לדבר אחר:
3