שפת אמת, דברים, כי תבוא ז׳Sefat Emet, Deuteronomy, Ki Tavo 7
א׳תרל"ז
1
ב׳במדרש אשרי שומע לי לשקוד ע"ד דלת לפנים מדלת כו' ובמד' תנחומא שמוע בעוה"ז תשמע בעוה"ב כי הגוף מלבוש הנשמה וצריך מקודם פתיחת הלב הגשמיי ואח"כ צריך לפתיחות שורש נשמתו וזהו בא ממילא. וכפי עבודת האדם בימי המעשה נפתח לו בש"ק מעין עוה"ב לכן שמוע תשמעו בקולי ר"ת שבת. גם פי' תשמע לאחרים ע"ש במד' דאיתא מקודם יקבל עליו עול מלכות ש' ואח"כ עול מצות. כי באמת התפשטות השכל וההשגה תוך המעשים זה בחי' עול מצות ומקודם פ' שמע היא הבנה והשגת הדעת כמ"ש דע כו' אלקי אביך. אח"כ שמע תשמעו היא להשמיע בפה להכניס דברים אלו לאיברי הגוף הוא באמת ע"י כח הפה שבנ"י כחן בפה. וזה בחי' ועבדהו במצות כמ"ש לעבדה ולשמרה בעשה ול"ת כו' וכפי התפשטות הדעת במעשים כמו כן מתרבה הדעת. וז"ש במד' ע"י שעונין אמן בעוה"ז זוכה לענות אמן בעוה"ב. ופרשנו כבר. ותוכן הדברים כמו שהי' המצוה שהלוים יאמרו וכל העם יענו אמן. היינו שאף פשוטי ב"א שא"י להבחין שזה ברכה וזה קללה אעפ"כ ע"י ענית אמן שמבקשין להימשך אחר אנשי אמת יש להם תיקון, וכמו כן באדם עצמו ע"י התמשכות כלי המעשה אחר הדעת שבו ועונה אמן בע"כ. והשי"ת משלם לו ג"כ שהשכל והדעת מתעלה ג"כ אף למקום שלמעלה מהשגתו כמו שהמשיך המעשה להיבטל להדעת ובמ"א הארכנו בפי' ב' עולמות אלו:
2
ג׳מצות ביכורים הי' הכנה לר"ה כי הוא מעצרת עד החג ומסתמא רוב ביכורים הי' קודם ר"ה שאחר הסוף מפירות השנה היו מחזירין הראשית להשי"ת והוא התדבקות אחרית הדבר בראשיתו. לכן הביכורים נק' ראשית ואחז"ל בראשית ברא בשביל מצות ביכורים ע"ש. כי זה קיום העולם מה שמעוררין תמיד ראשית הכח שבא מהש"י. ולכן הי' המצוה אחר שבאו לא"י יזכרו הראשית שהש"י הוציאנו ממצרים ועשה לנו ניסים עד שהביאנו לא"י שהוא תכלית התיקון. ועתה הנה הבאתי כו'. ועתה לשון תשובה שבוודאי אחר השגת האמת צריכין לשוב בתשובה כי עיקר התשובה היא התדבקות בראשית. ושורש הראשית ניתן לבנ"י כמ"ש שנק' ראשית תבואתו והיינו שיש להם הכח להתדבק תמיד בראשית. וז"ש ונתנך ה"א עליון כו' כמ"ש במד' שדומין לשמן שצף למעלה כו'. ועתה שאין לנו ביכורים בפועל צריכין לתקן הכל בתשובה בלב:
3
ד׳במדרש בפסוק ול"נ ה' לכם לב לדעת כו' כשאמר הקב"ה מי יתן והי' לבבם כו' הי' להם לומר אתה תן משל לחבר כו' עכנא כו' ע"ש. וקשה למה לא אמר מרע"ה אתה תן. אכן ביאור הענין כי בוודאי מדרגת מרע"ה הי' למעלה ממדרגתם ובנ"י אמרו לא אוסיף לשמוע כו'. ואם היו שומעים הכל בעצמם הי' באמת תיקון הגמור והיו בנ"י כמלאכים והי' להם לב אחד וזאת הי' וודאי במתנה מהש"י. אמנם באמת רצונו ית' הי' שבנ"י יתקנו ב' הלבבות כמ"ש והי' לבבם זה כו'. והוא תיקון עה"ד טו"ר ולכן לא נתן ה' לכם מצידו בלי תערובת טו"ר ונק' לב. אבל הוצרכו בנ"י לסבב כמה דרכים בכל המסעות והנסיונות שעבר עליהם והוא הסדר שסידר מקודם הברכות והקללות והם בחי' עה"ד טו"ר. אעפ"כ אחר שתיקנו הכל זכו לבא לבחי' זו כמ"ש עד היום הזה. אך שבנ"י א"י להשיג זאת רק ע"י נסיונות מקודם לעבור ב' הדרכים ולתקן ב' הלבבות. לכן אמר להם מרע"ה שכיון שבחרו להם זה הדרך ע"כ ישמרו מאוד כל המצות למען תשכילו כו' כי הם צריכין ישועה כי דרך זה מסוכן הוא, ולא חשב להם זאת לחטא מה שלא אמרו אתה תן רק שהראה להם שבחרו להם הדרך לעבור דרך אותו עכנא לתקן הכל:
4