שפת אמת, דברים, כי תצא י״אSefat Emet, Deuteronomy, Ki Teitzei 11
א׳תרמ"א - תרמ"ב
1
ב׳ב"ה תצא. בקצרה
2
ג׳בפסוק מוצא שפתיך תשמור כו' ועשית כו' אזהרה לב"ד שיעשוך. כופין אותו עד שיאמר רוצה אני. ובוודאי לאו דווקא על הדיין מוטל דבר זה רק שהאדם עצמו יכוף א"ע ע"י היגיעה בתורה ותפלה שהדברים אלו היוצאין מן הלב הם מכניעים הגוף. לכן מצוון בכל יום לקבל בפה עמ"ש ועול מצות. גם הוא הבטחה ועשית שבוודאי צריך כל אדם להאמין כי כל הקבלות שמקבלין על עצמינו בכל יום בוודאי יעשו פירות אם מיד אם לאחר זמן כי גם מלמעלה כופין את האדם החפץ באמת להטות הלב אליו ית' כמו שמבקשין וכוף את יצרינו. וכמו שהי' בכלל ע"י שקבלנו בהר סיני מלכותו ית' בנעשה ונשמע. לכן אף שחטאנו. עכ"ז כתיב ביד חזקה כו' אמלוך עליכם. כן בפרט כפי מה שמקבלין עמ"ש כראוי מתקיים אח"כ בוודאי. וכ"ז נרמז בק"ש ואהבת והי' א"ש. שמקבלין ע"ע להתקרב אליו אם נזכה מתוך אהבה וח"ו כשלא נזכה לזה ונתחייב עונשין אבל הקב"ה יקרב אותנו בכל אופן שיהי':
3
ד׳במדרש לוית חן כו' לראשך כו' בכ"מ מצות מלוין אותך כו' פי' שהמצות מחברים כל המעשים אל הראשית והשורש. כי התורה נעלמה מכל חי. והוא הראשית והשורש של כל הבריאה וע"י המצות ממשיכין הארת התורה לכל המעשים ומחברין הדברים לשורשן וזה לראשך. כי בעוה"ז עלמא דשיקרא. החושך יכסה. והמצות הם נרות להאיר אור התורה. ולכן נשתלחה הנשמה בעוה"ז והמצות הם הלוי' כמו שמלוין אורח בדרך שכל הדרכים בחזקת מסוכנים והלוי' שומר המהלך בדרך. כן המצות מלוין האדם בדרך הזה שהנשמה מסוכנת בשליחות זה:
4
ה׳עוד למדרש [*במשל הפרדס] ע"פ המדרש ע"פ לוית חן הם כו'. כי נשמת בנ"י נשתלחו מעולם העליון לעוה"ז החשוך. וע"י המצות ממשיכין כח הנשמה למטה דכ' נר מצוה וכ' נר ה' נשמת אדם והיינו שע"י המצות ממשיכין אור הנשמה לכן נק' מצות מלשון צוותא. ואיתא כי הקב"ה גנז האור ובכל יום יש הארה מאור הגנוז. וע"ז מברכין יוצר אור. וכמו כן באדם שהוא עיקר הבריאה שנשאר הנשמה למעלה. וע"ז מברכין על נשמותינו הפקודות לך. הגם כי הפשוט בלילות שהנשמות עולין. גם זה אמת שנשמות בנ"י גנוזין למעלה גם עוה"ז נק' לילה. וע"י המצות מושכין הארה וע"ז כתי' ישלח עזרך מקודש כו' וכ' מלאכיו יצוה לך. ע"י המצות. שבכל מצוה נברא מלאך כנודע. והקב"ה וב"ש מאיר לכל אדם הארה מנשמתו בעת הראוי לכן גם בדרך כי יקרא קן צפור כו'. אם נצרך לאדם הארה ממצוה זו מזמין לו זאת המצוה. וכמו כן יש בכל יום הארות מהנשמה לכן מברכין המאיר לארץ ולדרים עלי'. ואי הפי' על אור השמש היינו הך. רק כמו שיש אור בעולם כן מאיר ביחוד לבני אדם מאור הגנוז שהוא הנשמה והפנימיות כנ"ל לכן לוית חן הם כנ"ל. וענקים לגרגרותיך הוא תוס' לבד תיקון הנפש שע"י המצות כנ"ל יש אח"כ שכר מיוחד כמו הענקה לעבד אחר כלות מלאכתו. כן אם בנ"י גומרין שליחותן בעוה"ז יש אח"כ שכר מיוחד. וזה ענקים. ובזה יש שנויים כי בוודאי מצות צורך גבוה כו' אבל לתיקון הנפש כולן שוין. וזה תיקון הפרדס כרם ה' צבאות ב"י לכן בקלה וחמורה אריכת ימים שהוא חיבור להשורש כמ"ש במ"א. וזה חביב לפניו ית' יותר לכן לא גילה שכר המצות ודו"ק:
5
ו׳בפסוק מוצא שפתיך תשמור ודרשו חז"ל מ"ש מ"ע תשמור מל"ת כו'. כי הנדר והקבלה של מצוה היא מסייע הרבה אל האדם. לכן איתא שנשבעין לקיים המצוה שנא' נשבעתי ואקיימה. וכן מקבלין בנ"י ב"פ בכל יום עול מלכותו ית'. וקבלה זו מסייעת אל האדם אך זה תליא כפי שמירת הפה מדברי הבלי עוה"ז. כן יש כח בפה לקבל ושיעשה דיבורו רושם לכן צריכין לשמור הפה ומקפידין מאוד על לשון הרע. וכמ"ש זכור אשר עשה ה"א למרים כו' וכ' בצאתכם ממצרים ע"י שאחר יצ"מ ניתן כח הפה והקול לבנ"י כמ"ש במ"א פי' אנכי ה"א המעלך מא"מ הרחב פיך כו' וכן הי' מתן תורה אחר יצ"מ. ולכן מאז צריכין מאוד לשמור הפה. וכפי השמירה מל"ת כן מסייע הפה לקיים המ"ע. ולכן צריכין לקיים הנדר. ואז מקבלין שכר על הקבלה בפ"ע ועל הקיום בפ"ע. ולעומת זה כ' ג"כ דרוש ידרשנו דרישה על הנדר כיון שלא קיים הי' הקבלה עבירה ודרישה על שלא קיים הנדר. והאמת כי אם הי' הקבלה כראוי וודאי הי' מקיים והוי זה סימן שלא קיבל עליו בלב שלם. וכ' בקהלת כאשר תדור כו' לאלקים כו' לשלמו כי אין חפץ בכסילים כו' פי' כי אם שהרצון והקבלה שנק' חפץ הוא חשוב מאד בשמים אבל לא בכסילים שאין מקיימים. וגם אינו כלל רצון אמת וזה אין חפץ בכסילים. מכלל שהמקיים גם הקבלה חביב לפניו ית':
6
ז׳בפסוק כ"ת מחנה כו' ונשמרת כו' פי' כשנכנסין למלחמה עם היצה"ר צריכין שמירה ביותר וכמו כן מכינים אז בשמים סיועות והצלות אל האדם. ובעבור זה עצמו מתחזק אז גם היצה"ר כדרך המלחמה. וכן בכלל באלה הימים ימי אלול שהם ימי תשובה ומלחמה שע"ז רומז השופר. ונפתחין שערי רחמים בשמים בימים אלו שידו פשוטה לקבל שבים. ולכן צריך כל אדם להתעורר בתשובה וכמו שדרשו חז"ל בתפלה על פסוק מדוע באתי ואין איש. כמו כן בימים אלו שהקב"ה פותח יד לדופקי בתשובה צריך כ"א לדפוק עתה על דלתות התשובה וז"ש כי ה"א מתהלך שידע האדם כי הש"י כביכול מקדים ומוכן לעזור להבאים לטהר וכמ"ש במ"א כי ר"ת להצילך כו' הוא אלול:
7
ח׳במדרש במשל הפרדס נראה כי מי שאינו עובד ע"מ לקבל פרס וחביב אצלו לעשות רצון הבורא ית' להשלים כל הפרדס אף שיודע כי באילן זה יקבל יותר שכר אין נ"מ אצלו. אליו מגלין שכר המצות לכן כ' א"ח פן תפלס לכן נעו מעגלותי' כו' אבל מי שאינו חושב השכר יוכל לידע. וכן יש לרמוז במשנה הוי זהיר במצוה קלה שאין אתה יודע מתן ש' של מצות אתה דייקא. כי מי שיודע מתן שכרן וודאי הוא זהיר בקלה כמו בחמורה כי בלא"ה אין מגלין לו כמ"ש:
8