שפת אמת, דברים, ראה ט״וSefat Emet, Deuteronomy, Re'eh 15
א׳תרמ"ז
1
ב׳במדרש מה כ' למעלה שמור תשמרון. מהו כל המצוה זו ק"ש שבת כו' ד"א שמור המצות תשמרון הנפשות ע"ש. פי' זו ק"ש דאחר פ' והי' א"ש כתי' שמור תשמרון כו' כל המצוה הזאת וקאי על פרשת והי' א"ש. ושבת מטעם דשקול נגד כל המצות. אבל ביאור הענין הוא דהמד' מפ' שמור תשמרון שזה עצמו המבוקש מבנ"י להיות שמירת הנפש וגוף תלוי בשמירת המצות. ובוודאי הש"י מסר הבחירה לבני אדם. ומ"מ כ"א כפי מה שמאמין בו ית' ומבקש לצאת מן הבחירה להיות נמסר ביד הבורא ית' בעצמו זוכה לכך ומכ"ש כלל ישראל שזכו למשוך תורה מן השמים. וז"ש אנכי נותן לפניכם כו'. והלא ברכה וקללה נמצא לכל העולם. אך לבנ"י אנכי נותן דייקא שיהי' תלוי הברכה והקללה בשמירת התורה ומצות וזה אנו מקבלים בכל יום על עצמנו בפרשת והי' א"ש כו'. וז"ש שמור תשמרון כו' ד"א זו שבת משום דהשבת ג"כ אות ע"ז שנמשך הברכה מש"ק על ימי המעשה וזה ניתן לבנ"י כי בימי המעשה ההנהגה ע"י הטבע והמלאכים. ולבנ"י ניתן בש"ק הברכה על כל ימי המעשה כנ"ל:
2
ג׳במדרש אל תקוץ בתוכחתו כו' אין מפסיקין בקללות. דכתי' ראה אנכי נותן כו'. פי' שכל הנהגתו ית' עם בנ"י הוא בכח התורת וממילא הכל לטובה. ובתנחומא משל לזקן היושב בפרשת דרכים כו' ע"ש. והיא התורה כדאיתא בסוטה תורה אור הגיע לפרשת דרכים ניצול מכולן ע"ש שפי' בגמ' זה ת"ח דמסיק שמעתתא אליבא דהילכתא ופי' זה כי התורה היא חיות הכל והכל נברא ומתקיים בתורה. ולכן לעולם בכל מקום נמצא דרך התורה. רק שמתפרש מעץ החיים ענפים לכאן ולכאן והכל מהתורה לכן נק' פרשת דרכים וכמ"ש טוב וישר ה' ע"כ יורה חטאים בדרך לכן בערי מקלט הי' כתוב מקלט מקלט כו' וכמו כן התורה אחז"ל שקולטת כמ"ש וזאת התורה ע"ש. והיינו שלעולם התורה מורה דרך איך להטיב מכאן ולהבא אפי' אם כבר יצא מדרך השוה. ודרך הברכה הוא לצדיק גמור. ודרך הקללה אפי' למי שקילקל ולכן כ' אשר תשמעו. כי אפי' הקללה היא אם לא תשמעו והי' העונש כדי להחזירנו למוטב לשמוע כדאיתא במדרש והי' עקב תשמעון שבע"כ נשמע לבסוף. וכתי' את אשר יאהב ה' יוכיח. ולא כתי' אוהב כי בוודאי התוכחה ע"י החטא. אך השי"ת מוכיח מי שיודע שע"י התוכחה יתהפך למוטב ויבא להיות נאהב אח"כ ולכן התוכחה שבא מאתו ית' בכח התורה לא ע"י רצועה בישא. היא לטוב כמ"ש טובת תוכחת מגולה כו'. פי' אפי' בגלות שהאהבה מסותרת והתוכחת מגולה. אעפ"כ אם נשוב לפניו ית' יתהפכו כל העונשין לאהבה. ולכן אין מפסיקין בקללות שצרין לראות לגמור המכוון ולשוב לפניו יתברך על ידי התוכחה ואז מתהפך לברכה כנ"ל:
3