שפת אמת, דברים, ראה י״זSefat Emet, Deuteronomy, Re'eh 17
א׳תרמ"ט
1
ב׳במדרש כי ירחיב כו' את גבולך כו'. אגילה ואשמחה כו' ראית את עניי כו' העמדת במרחב רגלי כו'. הענין היא כי כל מה שהקב"ה הביא נסיונות ויסורים על בנ"י הכל לטובה כמ"ש להטיבך באחריתך. ולאשר בנ"י הוכנו ונבראו לברר כבודו ית' בכל העולמות ובכל הגשמיות. לכן הוצרכו מקודם להיות בכור הברזל ובגלות מצרים וכשהוציאנו השי"ת משם הרחיב אותנו. במרחב רגלי. היא דרגא תחתונה שנק' רגלי להיות גם שם התרחבות הדעת. ולכן התיר לנו אח"כ בשר תאוה שניתן לבנ"י כח חירות שלא להיות נאסר ונאטם ע"י הגשמיות. ומה שהי' מקודם אסור התיר להם כמ"ש במד' ה' מתיר אסורים ע"ש. והענין הוא כי הכל תלוי בעבודת האדם שהוא עולם קטן. בפרט איש ישראל. וכמו שיש באדם מקומות שקשה למצוא שם הקדושה כמו כן נמצא ברואים שנאסרו ומטמטמים לב האוכל אותם. וכפי מה שנעשה חירות ותיקון בנפשות בנ"י כן הותר להם אותן המינים. ולכן לעתיד איתא שיהי' מותר החזיר כאשר יהי' תיקון השלם. ולכן כי ירחיב כו' הותר להם בשר תאוה שיוכלו להיות דבוק בקדושה ולא יזיק להם הבשר. ומה"ט ג"כ בשבת שהוא יום מנוחה וחירות מצוה להתענג כי אין התענוגים מזיקין לנפש. וגם זה תלוי כפי היגיעה בימי המעשה. ראית את עניי כו' זה בימי המעשה העמדת במרחב הוא ש"ק. וכמו כן בעוה"ז. העמדת במרחב בעוה"ב. והכל ענין א'. ולכן מזכירין בבהמ"ז יצ"מ על שהוצאתנו כו' שע"י יצ"מ ונעשו בני חורין אין המזון מזיק וממילא יכולין למצוא פנימיות המזון להנפש כמ"ש מזה לעיל בפ' עקב ע"ש:
2