שפת אמת, דברים, ראש השנה כ״הSefat Emet, Deuteronomy, Rosh HaShanah 25
א׳תרנ"ז
1
ב׳בעיה"י לר"ה ושבת תשובה
2
ג׳החיים שמבקשין בר"ה כי בר"ה נברא האדם. והוא עיקר החיים. וכל החיים בעולם באמצעיות האדם דכתיב אתה עשית את השמים כו' ואתה מחיה את כולם. פי' כי כל הבריאה של מעשה בראשית הוא צמצום אלקות בהתלבשות הטבע. כמ"ש בספרים שזה ענין הבריאה יש מאין מה שהי' מקודם הבריאה מלא כבודו ולא הי' מציאות שום דבר יש רק ע"י צמצום אורו ית' ונעשה יש. וכל מה שנתפשטו הברואים. ה"ז בחי' מיתה. דכל ירידה והשפלה נקראת מיתה ואח"כ ברא האדם ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה פי' שהוא הכלי שיחזור ויתמשך החיים מחי החיים אל כל מעשה בראשית. ולכן האדם קרא שמות לכל. שהוא המעלה ומקשר כל הבריאה אל חי החיים. ולכן הצדיק נק' חי. והרשעים בחייהם קרוים מתים. כי כל מה שמתדבק בגשמיות הוא בחי' מיתה. והצדיק הוא חי. וזהו החיים שיורד בר"ה שיש התחדשות משורש החיים. ולכן נקרא ראש השנה כי עיקר החיים בראש. וכמו בבחי' נפש הראש נותן חיים לכל הקומה ויש איברים שהנשמה תלוי' בהם. וכמו כן יש זמנים שבתות ויו"ט בשנה. שחיות הנשמה תלוי בהם ומתגלה בהם. אך בר"ה בחי' הראש ששם עיקר הנשמה. והנה התמשכות חיות הנ"ל תליא ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת. ולכן הדין בר"ה לפי שיקול רוב הזכיות או רוב עונות. כי עבירה מכבה מצוה. שמכבה ומפסיק המשכת החיות כנ"ל. אבל אינה מכבה תורה כי תורה היא עיקר שורש החיים שנק' עץ חיים. וזהו בחי' תקיעות שופר שהיא נקודה חיות פנימיות שאינה יכולה להשתנות. כמש"ל מזה בפ' נצבים. והנה יש שפע לעולם כפי צורך קיום העולם שאינו תלוי במעשה התחתונים. וזה הי' כריתות ברית עם נח שלא יהי' חרוב העולם בכל אופן. אכן אם יטיבו את מעשיהם יתרבה השפע או יתמעט כפי הזכות. אבל יום ולילה לא ישבותו. וכעין זה ממש הי' כריתות בריתו ית"ש עם בנ"י להיות פנימיות החיות לעולם. חלק ה' עמו. ולא תשכח מפי זרעו. רק אם זוכין בנ"י מתרבה ומתפשט כח התורה בהם ביותר. וברית הזה מתחדש בכל ר"ה ע"י תקיעות שופר. כמ"ש זוכר הברית. וזאת עיקר בקשתינו. כתבנו בספר החיים. להיות החיים מזהיר בלי השתנות והסתר הגשמיות והטבע שהיא בחי' מיתה. והנה כ' דרשו ה' בהמצאו דרשו חז"ל על עשרת ימי תשובה. שאז הקב"ה ממציא עצמו לקבל שבים. דכ' שובה ישראל עד ה' אלקיך. פי' עד שיתקיים מאמר אנכי ה' אלקיך. כי זה המאמר אנכי נחקק בכל איש ישראל. כמ"ש אנכי בעלתי בכם. אכן כתיב עונותיכם כו' מבדילים ביניכם לבין אלקיכם. פי' בתוך האדם עצמו עושה העון הבדל שלא יוכל להתפשט חלק אלקות שבו להאיר בו. ואמרו חז"ל לעולם יראה אדם עצמו כאלו קדוש שורה בתוך מעיו. פי' לעולם אפילו אחר שחטא. מ"מ יש בו חלק אלקות. אך שהוא קדוש ונבדל ע"י מסכים המבדילים ע"י העונות. וכמו שהוא בפרט האדם. כן בכלל הבריאה כח אלקי נתלבש ונסתר תוך הטבע. ובימים הללו שמתחדש הבריאה מתגלה זה הכח הן בכלל הן בפרט כל איש. ולכן בנקל לשוב להתדבק בחלק אלקות שבו. ועשרת ימי תשובה הם להתחדש עשרה מאמרות בכלל. ועשרת הדיברות בפרט לבנ"י. ובשבת תשובה בנקל יותר להתקרב לתשובה כי עיקר התשובה לשוב אל השורש כמ"ש לעיל כי בימי המעשה נברא העולם בטבע. ואח"כ נברא האדם שהוא פנימיות החיות בעולם ע"י האדם. ובכח תורה ומצות יכול למשוך החיות כמ"ש אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. כי הטבע היא בחי' מיתה וירידה שנברא יש מאין. אבל תכלית הבריאה הי' כדי שיתבטל היש אל האין. וזה בחי' השבת שהיא תכלית שמים וארץ. שחוזר הבריאה להתקשר בשורש החיים. והוא בחי' גאולה והתגלות החיות שהוא למעלה מהטבע. ולכן איתא בזוה"ק דבשבת לא אשתכח בי' מנא דכל ברכאין בי' תליין כו' פי' שהוא שורש הברכה הנמשך מבחי' אין שאינו יכול להתגלות בבחי' יש. וזהו עיקר החיות והברכה. והוא עצמו בחי' תשובה. וכמו שמתגלה בשבת הארה מקדושה עליונה הנסתרת בימי המעשה. כמו כן מתגלה הקדושה בכל איש ישראל בשבת מה שהי' נסתר בימי המעשה. ואיתא הפותח שער לדופקי בתשובה. ויתכן לפרש על השבת שהיא מתנה טובה ומסייע לבנ"י לתשובה. דביום השבת יפתח כתיב. ובנ"י שהם דופקי בתשובה ניתן להם השבת שהיא פתיחת שער התשובה. שהיא מעין עוה"ב שורש התשובה:
3
ד׳כתיב ארפא משובתם אהבם נדבה. דאיתא אהבה שתלוי' בדבר בטל דבר בטלה אהבה. ושאינה תלוי' בדבר אינה בטלה עולמית. וכן באהבת הקב"ה לישראל. שבאמת ע"י המצות ומעשים טובים נעשים אהובים להשי"ת. והיא תלוי' בדבר. לכן עבירה מכבה מצוה. אבל האהבה שיש בעצם בנ"י להקב"ה מצד חלק ה' עמו. זה אינה תלוי' בדבר. וע"ז כ' מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה הידועה שאינה תלוי' בדבר. בימי המעשה היא בחי' תלוי' בדבר. ובשבת שנק' מתנה טובה היא שאינה תלויה בדבר. ונק' יום מנוחה. ובאמת אהבה זו היא בחי' נשמה. וע"י החטא מסתלק כח הנשמה. וע"י תשובה חוזר וניעור. ולכן אוהבם נדבה כי שב אפי כו'. ולכן בשבת דהיא יומא דנשמתין ולאו דגופא לכן היא מסייע לתשובה. אהבת נפש וגוף תלוי' בדבר. ואהבת הנשמה אינה תלוי' בדבר שהיא חלק אלוקי ממעל:
4