שפת אמת, דברים, שבת תשובה כ״בSefat Emet, Deuteronomy, Shabbat Shuva 22
א׳תרס"ג
1
ב׳מפ' האזינו
2
ג׳כתיב כאשר ירד הגשם כו' כן יהי' דברי כו'. א"כ בודאי ישובו בנ"י אל ה' ותורתו. וכמ"ש הרמב"ן בפרשת התשובה ושבת עד ה' אלקיך שהוא הבטחה כי לבסוף ישובו. ולכן לא למדו חז"ל שתשובה מגעת עד כסה"כ מפסוק זה שבתורה שהוא הבטחה שיחזור הקב"ה אותנו בתשובה. ולמדו מפסוק שובה ישראל עד ה' אלקיך שהוא תשובתינו מלמטה למעלה שגם בזו התשובה יכולין לגעת עד כסה"כ. וז"ש הכתוב כי לא מחשבותי מחשבותיכם. כי באותה הבחירה שבחר בנו הקב"ה ונתן לנו התורה דברי אשר שמתי בפיך הוא בחירה עולמית. והנה גם בנ"י בחרו בהקב"ה כמ"ש את ה' האמרת אבל בזה נעשה שינוים ע"י החטא. אבל אני ה' לא שניתי כתיב וזהו לא מחשבותי מחשבותיכם שאין בי שינוי רצון. ולכן בש"ק שהוא מעין עוה"ב ולבסוף ישובו בנ"י בודאי זה היום מסייע לתשובה. ואיתא אהבה שאינה תלוי' בדבר אינה בטילה עולמית ולכן מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה. כי הגם שאהבת בנ"י אל ה' ע"י תורה ומצות. אבל אהבת הקב"ה לבנ"י קודמת שהרי בשביל אהבה זו רצה לזכות את ישראל והרבה להם תורה ומצות. נמצא רצונו ית' ואהבתו לבנ"י אינה תלוי' בדבר. ולכן אפילו שחטאנו לפניו בתורה ומצות בתשובה יכולין לעורר האהבה הישינה שקודמת לתורה ומצות. והנה בתחילת השנה יש עשרת ימי תשובה ושבת תשובה. דכ' והחיות רצוא ושוב כי הבריאה היא התפשטות החיות והעשרה מאמרות בתוך הנבראים וצריך להיות חזרת החיות תמיד אל השורש כמ"ש רצוא ושוב. וזהו בחי' השבת בכלל כמ"ש וישבות ביום השביעי. וכן הי' מוכן אדה"ר קודם החטא לעלות למעלה ולירד למטה בלי השתנות. וכמו אליהו הנביא ע"ה עלה שמים וירד. ואחר החטא נתן לנו הקב"ה תורה ומצות שעל ידיהן נוכל לעלות ולהתדבק בו והחטאים מעכבין עלי' זו. וע"י התשובה יכולים לתקן הכל:
3
ד׳בשירת האזינו השמים (כו') ותשמע הארץ. כי האדם כלול מעליונים ותחתונים ובקבלת התורה נתעלו בני ישראל אל בחי' השמים זה חלק הראשון. אח"כ ירכיבהו על במתי ארץ היא ההרכבה בד' יסודות זה התיקון הי' בקישוי לפי שלא נכנס משה רע"ה עמנו לארץ ישראל. ולכן וישמן ויבעט ולעתיד יהי' מתוקן גם חלק הגוף. ומרע"ה נק' איש האלקים מחצה איש מחצה אלקים שהי' מתוקן כראוי. והנה בשבת קודש מאיר בחי' מרע"ה והיא מעין עוה"ב וכ' בי' והרכבתיך על במתי ארץ שבו גם חלק הגוף מתוקן. ולכן מצוה לענג הגוף ג"כ בשבת והוא נחלה בלי מצרים תיקון הגמור. וזהו עדות השבת שהוא זכר למעשה בראשית כמו שהי' קודם החטא וכמו שיהי' לעתיד:
4
ה׳ובזוה"ק זכור ימות עולם ימי המעשה שאל אביך זה הקב"ה ע"ש. דכתיב בכל יום וירא אלקים כי טוב א"כ בכל ימי המעשה האור גנוז בתוכם. וע"ז כתיב מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. וצריך האדם לחפש זה האור הגנוז בכל יום. וע"ז נתקן הג' תפלות שאל אביך ויגדך למשוך התחדשות אור הגנוז בימות עולם:
5