שפת אמת, דברים, שופטים כ״וSefat Emet, Deuteronomy, Shoftim 26
א׳תרס"א
1
ב׳בפסוק תמים תהי' עם ה"א. דכ' הצור תמים פעלו. שלא הי' שום מום ופסולת בעולם. רק ע"י חטא הראשון נתערב פסולת ובקבלת התורה הי' מוכן להיות תיקון השלם וע"י חטא העגל שוב נעשה פסולת וע"ז כ' שחת לו כו' בניו מומם שנעשו בעלי מומין. אבל בכח התורה שנקראת תמימה יכול איש ישראל להיות תמים. וכל הקוסמים ומעוננים הכל בא מזה הקילקול של חטא הראשון. ובנ"י יצאו מן הכלל בקבלת התורה ז"ש כי הגוים האלה כו' ואתה לא כן כו'. ואע"פ שלא נשארו ישראל בזו המדרגה כמ"ש אמרתי אלקים אתם כו' אכן כאדם תמותון אעפ"כ נביא מקרבך כו' כאשר שאלת כו' בחורב. ונשאר התיקון ע"י הנביאים. וגם עתה שאין לנו נביאים כח הנביאים הוא בכתב בנביאים וכתובים. וההוגה בדבריהם יכול לבא אל התמימות. ובנ"י יש להם חלק בזו הצורה דכ' הצור תמים פעלו דיש ב' יצירות ובבנ"י כ' עם זו יצרתי לי שהם זוכין לצורה הפנימיות שהיא בחי' הצור תמים וע"ז כתי' כלך יפה כו' ומום אין בך. וז"ש תמים תהי' עם ה"א להיות לו חלק בזו הצורה הפנימיות וצורה זו מתגלה בש"ק לכן נק' שבת שלום שהיא בחי' הצור תמים:
2