שפת אמת, דברים, וילך ג׳Sefat Emet, Deuteronomy, Vayeilech 3
א׳תרל"ד
1
ב׳טף למה באין לתת שכר למביאיהן. וקשה ממ"נ אי אין תועלת בזה מה שכר ע"ז. אך בוודאי גם טף אין חידוש שיוכלו לקבל הארה בנפשותם ע"י התורה הרי הוא אומר א"נ היום כו' טפכם. אך כי לכל דבר צריכין התעוררות האדם והש"י הבטיח כי לא תשכח מפי זרעו שאין התורה משתכחת כו'. ומ"מ נאמר מפי. פי' שיוכל איש ישראל בכחו בפיו למצוא הארה מדברי תורה ותפלה. והכלל כי אין שום דבר נגמר בלי עזר עליון וגם כל המצות ועבודת האדם הכל מהש"י כמאמר ממך הכל. אך בוודאי יש גם להאדם חלק קצת והוא ע"י הרצון והתעוררות שלו. ואיתא שכר מצוה מצוה פי' שגוף המצוה הוא רק שכר מהש"י שיוכל לעשותו ע"י איזה רצון שהי' לו נתן הש"י שכרו שיוכל לעשותה. וע"ז הקושיא טף למה באין כי בשכר טירחא שלהם אין תועלת. וע"ז התשובה לתת שכר כו' כי טרחת האב ורצונו להמשיך את טפיו לעבודתו ית' הוא גורמת שכר שיתן הש"י הארה לבניו. ודבר זה נוהג בכל פשוטי בנ"י שאין להם שכל ורצון כראוי מ"מ ע"י הביטול לגדולים וטובים ממנו יכול להועיל רצון הצדיק לתת שכר להדביקים בו. וכן כל מי שיש לו איזה רצון צריך למוסרו לציבור. כי בוודאי צריך להיות חביב יותר לאדם דבר טוב הנעשה מכלל ישראל מדבר פרטי שלו. ועי"ז מקבל הקב"ה רצונו בתוך כלל ישראל. וע"פ דרך הנ"ל נוכל להעמיק עוד פי' אמת באמרם לתת שכר למביאיהם ולא ניתן לכתוב ודעת לנבון נקל:
2