שפת אמת, שמות, בשלח י״בSefat Emet, Exodus, Beshalach 12
א׳תרמ"ב
1
ב׳במדרש שוט לסוס כו'. דדרש לשון ויהי. דאיתא בעשרה מאמרות נברא העולם כו' כדי להפרע מרשעים וליתן שכר טוב לצדיקים. והיינו עשרה מכות שנפרע פרעה הרשע. ושכר לצדיקים היא התורה עשרת הדברות שהיא שכר טוב לצדיקים. כמ"ש לקח טוב נתתי. ומב' אלו יש כבוד שמים כמ"ש חז"ל כשם שקילוסו של הקב"ה עולה מפי הצדיקים בג"ע. כן קילוסו עולה מפי הרשעים שבגיהנם. וכן בפרעה נתקיים ואכבדה בפרעה. עכ"ז אין רצונו ית' בזה הדרך. רק בדרך הצדיקים כמ"ש במדרש בראשית במי חפץ כו' ע"ש. לכן כ' ויהי. כי מקודם הי' נקמה במצרים להוציא את בנ"י. אח"כ הי' קצת תיקון שנגמר מה שהי' המכוון להיות נגלה כבוד שמים ע"י איבוד הרשעים כמ"ש ואכבדה כו'. ולכן אח"כ בשירה נזכרו. אמר אויב ארדוף כו'. היינו שהי' להם תיקון מה. ע"י שנתרבה כבוד שמים. שהוא הקילוס מן הרשעים. וע"ז הי' ענין קי"ס גמר המכוון של עשרה מכות כנ"ל. ודבר זה נוהג בפרט כל איש ישראל ג"כ. הגם שנכשל כמה פעמים. אח"כ כשמתקן דרכיו. נותן שבח גם על מה שעבר. ונתרבה כבוד שמים גם מימי הרעה. עכ"ז אין המבוקש כך. וע"ז דרשו שוט לסוס כו' ושבט לגו כסילים. כי המשכיל מיישר דרכיו מתחלתו ובזה בחר ה':
2
ג׳בפסוק ולקטו דבר יום ביומו כו' אנסנו הילך בתורתי. כי התורה היא התחדשות לגמרי. דאין כל חדש תחת השמש. והתורה למעלה מהשמש. אמנם כ' מחדש בכל יום מ"ב. ונוכל למצוא קצת התחדשות בעולם הזה ג"כ. לכן כ' אין כל חדש. דמשמע קצת התחדשות יש. וכפי מה שמעלין הטבע בהשורש. ומעוררין קצת התחדשות. זוכין אח"כ לתורה. לכן הקדימו חז"ל ברכת יוצר ומעריב ערבים לברכת אהבה. שהוא ענין ב' התחדשות הנ"ל כמ"ש במ"א. וזה דבר יום ביומו הוא התחדשות שהקב"ה מחדש בכל יום כנ"ל. והוא הכנה לתורה:
3
ד׳בפסוק ויבאו אלימה ושם י"ב עינות מים וע' תמרים. כאשר ידוע סדרן של בנ"י. אבות. וי"ב שבטים. וע' נפש. וס' רבוא. וכאשר נגאלו ממצרים החזירו ממדרגה למדרגה לבחי' ע' וי"ב שבטים כנ"ל. והיו דבוקים בשורש. לכן כ' ראו כי ה' נתן לכם השבת. והוא מעלה גדולה שראו את השבת בעיניהם. וע"ז רמזו כי אם היו משמרים בנ"י שבת ראשונה. ראשונה דייקא. שהי' במדרגה יתירה משבת שלנו. לא שלטה בהם אומה ולשון. ותוס' מקשין דאין זה שבת ראשונה ע"ש. ויתכן לפרש על בחי' ראשונה של השבת כנ"ל. ובשבת עתה צריכין שמירה כמ"ש הפורס סוכת שלום עלינו. אבל מקודם שבא עמלק הי' בהתגלות. ויתכן לומר שרמזו חז"ל במדרש במשל ממלך והמלכה הבא ביניהם חייב מיתה. לומר ע"י שערבב עמלק הרשע את בחי' שבת הקודם. לכן מחה אמחה כו':
4