שפת אמת, שמות, בא ל״אSefat Emet, Exodus, Bo 31
א׳תרס"ד
1
ב׳יצאו כל צבאות ה' מא"מ. [במכילתא] כל לרבות צבא מעלה ומטה. וכמו כן בבנ"י עצמם הי' הגאולה בנפש ובגוף ששניהם היו ת"י מצרים. וכמו כן אחר שיצאנו ממצרים בגוף ונפש. כך הכניסנו הקב"ה לקבלת מלכות שמים בגוף ובנפש. ומצוה ראשונה בפסח שהוא תיקון הגוף מ"ע ול"ת לאברים וגידין. ואח"כ קבלת התורה תיקון הנפש. ולכן ד' פרשיות בתפילין. שנים ליצ"מ בגוף ונפש. ושנים לקבלת התורה והמצות בנפש וגוף:
2
ג׳ונקראו בנ"י צבאות ה'. דכ' אות הוא בצבא שלו. דכ' אתם עדי נאום ה'. הרמז על כ"ב אותיות שנק' נאום ה'. כ"ב אותיות שבהם ברא ה' כל העולמות. כמו דאיתא שת"ח ניכר בדיבורו כמ"ש חז"ל יהללוך זר ולא פיך. רק פתח פיך בתורה ובזה ניכר חכמתו. כמו כן הקב"ה וב"ש א"א להכירו רק פתח דבריך יאיר מבין פתיים. שע"י הכ"ב אותיות שמהם נברא כל העולמות. עי"ז יכולין להכיר קצת מחכמת הבורא ית"ש. כמ"ש הכל לכבודו ברא. למענהו לעדותו. וזהו הי' בעשרה מאמרות. אך ע"י החטא נתערב בדעת טוב ורע. ונסתר האמת ע"י הרשעים שמאבדין העולם שנברא בי' מאמרות. אך בבנ"י נשאר אלו האותיות ונתחדשו בעשרת הדברות. ולכן אתם עדי הוא בבנ"י שיש בהם הכרת כח הכ"ב אתוון דאורייתא. ולעתיד כ' אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'. אבל עתה האמת נעדרת והיא עלמא דשיקרא. ולכן בנ"י צריכין סיוע לעדות זה להעיד על הבורא ית"ש. ולכן נתן לנו הקב"ה מצות תפילין ביד ובראש לשעבד בזה תאוות ומחשבות לבנו והמוח שבראש. כדי שנוכל להעיד עדות אמת כמ"ש חז"ל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו. כי צריך להיות עד אמת שידע שאפס זולתו ית"ש. ושכל העולם ומלואו הכל רק עדות עליו. וז"ש למען תהי' תורת ה' בפיך. וכי יש תורה שאינו מה'. רק שהתורה מלמדת להבין ולראות אלקותו בעולם. וכל התורה פי' על שם הוי'. ולכן יסוד הדברות אנכי ה"א. וזה תורת ה' כמו תורת העולה תורת החטאת. כן תורת ה'. ולכן כ' אתה הראת לדעת כי ה' הוא האלקים. כי כל הדעת והחכמה שנתן הקב"ה לאדם. לידע את ה' ולעבדו. רק שע"י חטא הראשון נתערב בדעת טוב ורע. וביצ"מ ובקבלת התורה נתברר הדעת. וכ' למען דעת כל עמי הארץ כו'. וע"י בנ"י יתברר הדעת בכל העולם לעתיד. ולכן בש"ק א"צ תפילין שהוא עצמו אות זה האות הוא בצבא שלו כמ"ש לעיל. ונתברר ביצ"מ. וזה מתחדש ע"י התפילין וע"י השבת זכר ליצ"מ. כי שבת הוא נחלה בלי מצרים. כמו שבמצרים הי' שורש כל המצרים ואין עבד יכול לברוח משם. שהוא מקום שהטבע גוברת בו ביותר. מלך קשה ומדינה קשה. והוא היפוך א"י שכ' בה ארץ טובה ורחבה ששם מקום החירות ושם מתברר העדות. כמ"ש אלקים בארמנותי' נודע למשגב. וכמו כן בזמן שהזמן ג"כ מכסה על האמת. ובשבת נחלה בלי מצרים. וכמו כן בנפשות בנ"י הם בחי' חירות. ז"ש ורצה בנו וש"ק הנחילנו. וכמו כן שרצית והנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה:
3