שפת אמת, שמות, לפורים כ״דSefat Emet, Exodus, For Purim 24
א׳תרנ"ז
1
ב׳והימים האלה נזכרים ונעשים. כפי הזכירה שבני ישראל מזכירין הנסים בקריאת המגילה. כך הם נעשים. ומתחדש הארת הנסים בכל דור. כי שנאת עמלק והמן הוא בעולם שנה נפש. וכמו כן הנס הי' בג' בחי' הנ"ל. בכל דור הוא בחי' שנה. משפחה ומשפחה בחי' נפשות. מדינה ועיר הוא בחי' עולם. והמלחמה בעמלק הוא בכל אלה השלשה בחי'. והישועה שהי' בימי מרדכי ואסתר הי' הכנה לכל ימי הגלות. ובמד' דרשו על מרדכי עושה צדקה בכל עת ע"ש. ואיתא בשם הרוקח עת צרה כו' ליעקב וממנ"ה יושע. מהמ"ן יושע. כי יש ישועה שבא מתוך המיצר עצמו כאשר חכמים הגידו כי ביצור הוא אחד מעשרה לשונות של תפלה. כדכתיב עזרה בצרות נמצא. ואמרו חז"ל אסתר מן התורה מנין ואנכי הסתר אסתיר פני. אנכי הוא התורה. אנכי ה' אלקיך. ולפעמים יש הנהגת התורה בדרך הסתר. כשאין ראוין להיות בהתגלות. כדמסיים על כל הרעה כו'. לכן בא הארת התורה ע"י הסתר פנים. ז"ש ליהודים היתה אורה זו תורה. היתה לשון נהייתי ונחליתי. שבא להם אור התורה מתוך הצרה והסתרת פנים. ואיתא בזוה"ק פורים על שם יום הכפורים דעתיד להיות משתנה מעינוי לעונג. כי ביוה"כ נכנס הכ"ג לפני ולפנים ועל זה כתיב ואל יבוא בכל עת רק ביום מיוחד וע"י תענית כל בנ"י ועניתם את נפשותיכם. ובימי הפורים כתיב אבוא אל המלך כו' לא כדת. במקום שאין רשאין לבוא בכל עת. רק בפורים ניתן רשות להתגלות אור הנעלם בכל עת. כמ"ש במדרש הנ"ל על מרדכי עושה צדקה בכל עת. ובאמת הישועה זו הי' מתוך מחיית עמלק ששמחה לפניו במרום כאשר יש מפלה לעמלק והמן. ונפתחו שערי הישועה:
2