שפת אמת, שמות, משפטים ט״זSefat Emet, Exodus, Mishpatim 16
א׳תרמ"ח
1
ב׳ואלה המשפטים כו' מוסיף על ענין ראשון. כי הדברות הם דברים שבין אדם למקום. ומשפטים שבין אדם לחבירו. ונסמכו לומר כי זוכין לתורה ע"י השלום שנעשין בני ישראל אחדות אחד. כמ"ש רז"ל ואהבת לרעך זה כלל גדול בתורה. דכ' ה' עוז לעמו יתן והיא התורה. ה' יברך את עמו בשלום הוא באר התורה שבע"פ שעלי' מברכין וחיי עולם נטע בתוכינו. וזה הבאר נפתח ע"י השלום שנעשה ע"י המשפטים האלה. כמ"ש במד' אתה כוננת מישרים שע"י המשפטים נעשין אוהבין זה לזה. וצריך האדם לתקן עצמו בדברים שבינו למקום לזכות לתורה שבכתב. ולתקן שבינו לחבירו לזכות לתורה שבע"פ. ולא עוד אלא שזו מדריגה יתירה דכ' מגיד דבריו כו' חקיו ומשפטיו לישראל. וידוע דשם ישראל למעלה משם יעקב. לומר שהוא זכות גדול כשזוכין לתקן שבין אדם לחבירו והוא הישרות שנק' ישר אל. כי החלקים עשה את האדם ישר כו'. ואחר החטא שנעשו חשבונות רבים צריכין לתקן וליישר העקמימות והקנאה והשנאה. וזוכין לזה ע"י המשפטים. ולכן כתיב אשר תשים לפניהם מלשון ושמו את שמי כמ"ש דתסדר קדמיהון. שזה המעין שיש בבני ישראל. צריכין להוציאו מכח אל הפועל לברר האמת מתוך השקר. ובבחי' זו כתיב ישרים דרכי ה' צדיקים ילכו בם. וזה לפניהם:
2