שפת אמת, שמות, פרשת פרה י׳Sefat Emet, Exodus, Parashat Parah 10
א׳תרמ"ו
1
ב׳פ' שמיני ופ' פרה
2
ג׳חז"ל הקדימו פרה לחודש. כי בחודש ניסן מתעורר בחירה חדשה בכל שנה שהקב"ה בוחר בעמו ישראל. ומתחילה ביציאת מצרים החודש הזה לכם. ואח"כ אחר שנתקן החטא נתקרבו ג"כ אליו בחודש ניסן כמ"ש ביום השמיני. ויקרבו כל העדה כו'. וב' הבחי' אלו בחירה וקריבה הם תמיד לבנ"י. וע"ז אומרים אתה בחרתנו כו' וקרבתנו כו' לעבודתך. ועתה אין יכולין לבוא לבחי' בחירה רק בהקדמת בחי' קריבה ע"י התשובה. וזה הקדמת פרה לחודש. דכתיב כאשר עשה כו' צוה כו' לעשות דרשו חז"ל לעשות זו מעשה פרה. ויתכן שהוא רמז כי בכל שנה קודם ניסן מתקיים עשי' זו ויורד משמים טהרה לנפשות בנ"י המצפים לטהרה. ולא לחנם קבעו חז"ל לקרות פ' פרה בשבת זה רק שיכולין עתה לזכות לטהרה:
3
ד׳במדרש חקת מי יתן טהור מטמא לא אחד כו'. דאיתא בזוה"ק בפסוק ונטמתם בם בלא א' על ידי השקצים נדבק הטומאה בלא א' ע"ש. דיש מ"ט פנים טמא. ופן הנ' נראה שהוא האחדות ששם אין הפרש בין טומאה לטהרה והכל אחדות אחד רק בהתפשטות אח"כ חל עליו שם טומאה. ונקודה מזה השורש נמצא בכל השערים לכן נק' טמ"א מ"ט פנים ונקודה מאחדות שע"י זה נמצא טהור וטמא. ויכולין ליטהר מן הטומאה ע"י התשובה אל השורש. אך נטמתם הוא כשנעשה רע בלא תערובות השורש כלל. וזה החילוק בין טומאה של היתר לטומאה של איסור. ובגמ' ב"מ המעלה אתכם מארץ מצרים כו' אלמלי לא הוצאתי אתכם אלא שאין מטמאין בשרצים די כו'. פי כי זה ניתן לבנ"י ביצ"מ שהיו קרובים למ"ט שערי טומאה כדאיתא בשם האר"י ז"ל. והוא הגאולה לדורות שיהי' לבנ"י תמיד אחיזה בשורש שער הנ'. שמצד זה כל המ"ט פנים טומאה שלהם אינם נפרדים משורש האחדות ועי"ז זוכין לטהור מטמא. ואין מטמאין בשרצים שהוא נטמתם בלא א' כנ"ל:
4