שפת אמת, שמות, פרשת שקלים ז׳Sefat Emet, Exodus, Parashat Shekalim 7
א׳תרל"ז
1
ב׳באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים דכתיב מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו כי ע"י הקבלה שהאדם מקבל ע"ע לקיים המצוה בזה עצמו נעשה קצת בן חורין בכל עת צרה כאשר חכמים הגידו נודרין בעת צרה. ולכן אף שהתרומה בניסן רק הקבלה הוא באדר. ופי' משמיעין הוא ג"כ אצל כל יחיד שבשמוע פרשת שקלים מקבל עליו ונודר בפיו ליתן כמ"ש חז"ל בפיך זו צדקה וזהו ג"כ הרחב פיך שע"י הקבלה מתרחב האדם ממקום המיצר שזהו פי' כלאים כמו בית הכלא שע"י השקלים נעשין בני חורין כנ"ל. ולפני גדולים ינחנו הוא מ"ש חז"ל שהבטיח הקב"ה לזקוף ראשן של ישראל בעת קריאת פ' שקלים. וגם לפי פשוטו שכשהקב"ה מרומם אותנו יש ע"ז קטרוג. רק ע"י הצדקה מתבטל הקטרוג שע"י שאדם מרחם על העני ונותן לו ממונו עי"ז מדה"ד מסכים לרומם אותו יותר משורת הדין וכמ"ש צדקה תרומם גוי וז"ש כי תשא כו' ונתנו כו'. ולאשר בכל ניסן מתרוממת האומה הישראלית מקדימין השקלים. ועוד יבואר מזה אי"ה:
2