שפת אמת, שמות, שמות י״בSefat Emet, Exodus, Shemot 12
א׳תרמ"ב
1
ב׳ב"ה שמות בקיצור על מה שכבר נכתב
2
ג׳במדרש אוהבו שחרו מוסר. היינו ממש בכל יום כמ"ש ותוכחתי לבקרים. וכמ"ש חז"ל יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום וכל זה לטובה שע"י היגיעה שיש בראשיתו מקבל אח"כ הטובה בשלימות. וזה שכתוב ואלה שמות כו' להודיע חיבתן בשעת הירידה להגלות. להודיע כי לא מצד שפלות הי'. רק ואוהבו שחרו מוסר. ועל הכל קיבלו שכר. וכמ"ש ויעבידו כו' בפרך שמלבד העבדות היו עובדין עמהם בלב רע ובשנאה גדולה. כן הי' אח"כ הגאולה וקורבת הקב"ה אותם בחיבה יתירה. כמאמר כאשר יענו כן ירבה. ויש לכל איש ישראל מאלה הדרכים בכל יום לכן מזכירין יצי"מ ותיקנו קודם ק"ש ותפלה שיש בכל יום התחדשות מ"ב בכח עשרה מאמרות. רק שיש ג"כ התנגדות וצריכין לגאולה. ואח"כ מרגישין התחדשות עשרת הדברות והתורה כמ"ש במד' שא"י להשיג התורה רק ע"י יסורים כו'. וזה שכתוב בלבת אש מתוך הסנה שהראה לו שתוך החושך של הגלות יש התלהבות גדול של קבלת התורה. רק שא"י לקבלו קודם יסורי הגלות והוא כמ"ש בהוציאך כו'. והנה מרע"ה אמר מי אנכי כו' וכי אוציא ודרשו חז"ל מה זכות יש להם. וחלילה שילשין רבינו משה ע"ה על ישראל אשר בחר בו הש"י ומסר נפשו בעבורינו בכל עת. אכן בוודאי מאחר שהי' מיוחד לשליחות. ידע הגלות על בוריו. והבין כי עדיין אינם מוכנים להגאולה כי בעוד הגלות שולט נכסה מפתח של הגאולה וכמו כן מדריגת מרע"ה שהוא הי' הגואל המיוחד הי' נכסה לכן אמר מי אנכי כו' וכי אוציא כו'. והש"י השיבו כי אהי' עמך כו' בהוציאך כו'. והיינו כי החושך יכסה ארץ. ותיכף כשיצאו מן הגלות ישתנו למעליותא ויתרוממו ויתקיימו אצל הר סיני כענין שכ' ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'. שבאו במהירות מרעמסס לסוכות. והכל רמז על המדריגות שנהפכו כרגע להיות אנשים אחרים. וכמו כן יש לנו לקוות בגלות המר הזה שלא להיות נואש ח"ו בראות שפלותינו מלבר ומלגאו שאין מוכנים לשום מדריגה קטנה של מדריגות אבותינו לומר איך נוכל לעבוד בביהמ"ק ולראות פני ה' שלש פעמים בשנה. כי כשיתן הש"י ויגחלנו. יתעורר הפנימיות שיש בנו להיות נהפכים כרגע לעלות למדריגות עליונות כבשנים הקדמוניות כנ"ל. השי"ת ימהר גאולתינו בב"א:
3